|
||||
|
||||
מדוע לא: 1. לנסות כמה שיטות הוראה/ספרים במקביל, כל אחת בחמישה בתי ספר, במשך שנה-שנתיים, כאשר בתום התקופה תאומץ זו שהניבה את ההישגים הטובים ביותר? 2. לבחון ספרים ממדינות הקרובות לנו ביותר מן הבחינות הרלוונטיות (למשל סמכות המורה), אך שבהן ההישגים של התלמידים גבוהים במיוחד, ולתרגם את ספרי הלימוד שלהם, לפחות בתור ניסוי? |
|
||||
|
||||
מה יש להרחיב כאן? כמעט כל תוכנית לימודית חדשה מתחילה בפיילוט. קרא למשל כאן: http://www.ifma.org.il/lory_haaretz.html ארוך, אבל בא כתחליף לכל הדיון שעלול להתפתח כאן. |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור, זה המקור. בהצעתי ציינתי במפורש ובכוונה את התנאי "מדינות הקרובות לנו ביותר מן הבחינות הרלוונטיות (למשל סמכות המורה)". יש לי ספק מסויים אם סינגפור, המדינה היחידה שהוזכרה בכתבה כעונה גם על תנאי ההישגים הגבוהים, היא הדוגמא המובהקת לכך. אני מעדיף להעתיק מספריה של מדינה הניצבת במקום השביעי, אך בעלת סמכות מורית בעייתית כבישראל, מאשר מספריה של זו שתופסת את המקום הראשון, אך תלמידיה חולמים על כבשים חשמליות. האפשרות השניה שמניתי הכילה "תאומץ זו שהניבה את ההישגים הטובים ביותר". בכתבה מוזכרים כמה ניסיונות מעודדים. מאחר ונראה שאתה מצוי בנושא וכואב אותו, אשמח אם תוכל לספר משהו על כמות השיטות שנוסו (1, 2, יותר?) והאם באמת נבחרה זו שהביאה להישגים הטובים ביותר, מאחר ולא מצאתי בכתבה זו וגם לא בזו שמקושרת בידיעה, מידע כלשהו על תוצאות הניסויים. ללא קשר להצעתי, מעניינת תגובתה של פרופ' פרלה נשר לירידה האמיתית או כביכול בהישגים מאז שנות ה-60: "כשהם מציעים ללמד מה שלימדו בשנות ה-60, כשרק 9% עשו בחינות בגרות והיום עושים 50%, אז הם מנותקים מעולם החינוך". שאלה: אבל אז היינו באחד המקומות הראשונים בעולם. "כשרק 9% עושים בחינות בגרות ובוחנים כיתות עילית, אז בוודאי היינו במקום ראשון. מקום 28 עכשיו, זה לא מדויק, כי הקהל זילזל בבחינות ולא התייחס אליהן בצורה רצינית ולא התכונן. וגם המדגם לא התאים למה שביקשו, וגם צירפו בתי ספר חלשים וגם את המגזר הערבי, שקודם לא נבחנו..." |
|
||||
|
||||
הטיעונים של פרלה נשר מבוססים (כנראה) על זה: |
|
||||
|
||||
נראה כך. |
|
||||
|
||||
בשביל לבדוק את ה"מיתוס" של המצוינות של ישראל בעבר והתדרדרותה כיום, לא צריך הרבה מחקרים : מספיק לפתוח אוגדן בגרויות, של שאלוני הבגרות שניתנו בישראל ב (למשל) מתמטיקה. כל מי שעשה את זה (ורבים עשו את זה, זו דרך מצוינת להתכונן לבגרויות) יודע שבשנות ה 80 הבחיונת היו הרבה יותר קשות. הרבה יותר. וזה לא מבחן יחיד - הרמה הכללית ירדה. |
|
||||
|
||||
אתה נותן לי קרדיט שממש לא מגיע לי. אנסה לברר את הנושא. |
|
||||
|
||||
רון ליבנה, ראש החוג למתימטיקה בירושלים, השווה את הממוצע של "כיתות העילית" בניסוח של פרופ' נשר, כפי שהוא משתקף מתוך מבחני פיז"ה: במבחני פיז"ה, מסביר פרופ' ליבנה, מחלקים את התלמידים לרמות הבנה מ־0 ועד 6. מהנתונים שהוא מציג עולה כי כ־20% מהתלמידים בישראל מדורגים ברמה 0. כ־20% נוספים מדורגים ברמה 1 ועוד כ־20% ברמה 2. המשמעות היא שיותר מ־60% מהתלמידים בישראל נמצאים ברמות הנמוכות של 2-0. "במדינות המפותחות רק 40% מהתלמידים נמצאים ברמות האלה. בפינלנד רק 20% מהתלמידים נמצאים ברמה הזו", אומר ליבנה. אם לתרגם זאת לשיטת יחידות הלימוד הנהוגה בישראל: "אלה שלומדים 3 יחידות במתמטיקה נמצאים ברמה 2, ותלמידים שלומדים 5 יחידות נמצאים ברמה 4 מתוך 6. במילים אחרות, כל רמות הלימוד בישראל מוגדרות בעצם כנמוכות". (ההדגשה שלי) * לא ברור למה תלמידים שלומדים 5 יחידות מתימטיקה יימצאו ברמה 4. יש להניח שלא הם עצמם ברמה נמוכה יותר מהממוצע העולמי, אלא שתוכנית הלימודים היא ברמה נמוכה יותר. |
|
||||
|
||||
*אני לא ממש מוכיח כאן שום דבר ,רק מנסה למצוא את השאלות הנכונות בהנחה שהממוצע והפיזור של האינטיליגנציה הבסיסית של התלמידים לא השתנו ב60 השנים האחרונות - אנשים היום הם לא יותר חכמים או טיפשים משהיו בעבר ונקבל כעובדות ש א. בעבר חלק הרבה יותר קטן באוכלוסיה למד בתיכון ב. הממוצע של הציונים (או כל מדד אחר להשג אקדמי) של אותו חלק קטן היה יותר גבוה מזה של הלומדים היום אז נראה לי שיש שני הסברים אפשריים לזה א.(או 1) כמו שאומר פרופ' נשר , האנשים שנוספו מורידים את הרמה - במקרה כזה אין מה לעשות חוץ מלהקטין את מספר התלמידים או ב. (2) הבעייה היא בשינויים בשיטות הלימוד - במקרה כזה אפשר לנסות לשחזר את שיטות הלימודים הישנות ולראות מה קורה מה אתם חושבים? אני אישית חושב שזה צירוף של שתי האפשרויות - גם עודף תלמידים וגם בלגן פדגוגי כקורבן של מערכת החינוך אני יכול להעיד מנסיון אישי ומשפחתי על הבלגן ומצד שני גם נראה לי די ברור שאם לחצי מהאוכלוסייה יש תעודת בגרות אז התעודה הזאת לאיכולה להיות שווה משהו |
|
||||
|
||||
אנשים היום *שונים* מלפני 60 שנה. עולם המושגים שלהם שונה, האינטואיציות שלהן שונות, אפני החשיבה שלהם שונים. זה לא קשור לחכמים או טפשים, פשוט שונים. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאנשים לא השתנו אם אתה חושב שזה לא נכון תסביר במה הם שונים ואיך השוני הזה משפיע על השגים אקדמיים בתיכון |
|
||||
|
||||
ואני *מניח* שדגים יכולים לשחות מחוץ למים. עם הנחות כל כך מופרכות אני לא רואה צורך להתווכח. כמובן שיש דברים בהם בני אדם לא השתנו - הם עדיין חמדנים ונדיבים, טפשים וחכמים, פחדנים ואמיצים וכן הלאה וכן הלאה. אבל דרכי המחשבה כל כך השתנו בעשרות השנים האחרונות והסביבה בה ילדים גדלים ומתפתחים היום כל כך שונה מזו בה אני גדלתי - וזה היה לפני פחות מ-60 שנים - עד שאני לא מבין למה אתה חושב שדרכי לימוד שהתאימו לפני 60 שנה תתאמנה גם היום. |
|
||||
|
||||
ומה אם לקרוא גם את השורה השניה בתגובה שלי? הכרזה כללית שהיו שינויים ב60 השנים שעברו זו לא ממש תשובה ביקשתי שתסביר על איזה שינויים בדיוק אתה מדבר שלדעתך יכולים להשפיע על לימודים והשגים |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי אני לא עובד אצלך. |
|
||||
|
||||
לא שמעת את הפרסומת? כולם עובדים אצלי. |
|
||||
|
||||
דוגמה קטנה: עזרי הלימוד השתנו. היום קל הרבה יותר להדגים את הנדסת המישור בעזרת מחשב. כמוכן הלוגריתמים כבר הרבה פחות נחוצים לחישובים, ואפשר להשאיר אותם כנושא מתקדם יותר. |
|
||||
|
||||
יותר קל לצייר משולש במחשב מאשר על הלוח? מחשב הוא כלי עזר נהדר כשאתה רוצה להסביר דברים שמשתנים כמו למשל פונקציות אבל בשביל משהו סטטי כמו הנדסת המישור אין ממש הבדל בין מסך מחשב לדף נייר מבחינת האופן שאתה משתמש בהם |
|
||||
|
||||
אתה חסר דמיון. בגאומטריה יש המון תנועה וזרימה, לא פחות מב"סתם פונקציות". אפשר להציג אנימציות של שינוי זוויות במשולש ושמירה על סכום של 180 מעלות. אפשר לשחק ולהזיז קו ישר החוצה קוים מקבילים על מנת להמחיש משפט מוכר. אפשר להראות אנימציות שממחישות את משפט פיתגורס. אנימציה שמראה איך אורך הקטעים לא משנה את הזוית. אפשר להזיז צורות ולפרקן לחלקים. אפשר להשתמש בשפות תכנות (כגון logo). אפשר להדגים את הקשר בין יחסים לבין פונקציות טריגונומטריות. אפשר לסובב, למתוח ולבנות. אפשר לעזור בהצגת הקשר לגיאומטריה אוקלידית במרחב עם יותר משני מימדים ועוד. |
|
||||
|
||||
ועוד יותר מזה את הנדסת המרחב (אם עוד לומדים אותה היום). |
|
||||
|
||||
חזרתי מיום הורים של בי"ס יסודי. העליתי בפני המורה את בעיית קופי-פייסט-מויקיפדיה לכל מטלות הסיכומים והעבודות. יש לציין כי ילדים בבי"ס יסודי הם עדיין בלתי מתוחכמים עד כדי כך שהם חושבים בכנות שזו מהות המטלה. אחרי הכל, בשיעורי מחשבים הם כל הזמן עושים קופי-פייסט (בשיעורי מחשבים לומדים יישומים כמו וורד ופאואר פויינט, לא תכנות). הצעתי למורה את הדרך הבטוחה להתגבר על הבעיה: לדרוש עבודות בכתב יד. המורה ניפנפה אותי בנימוס. היא אמרה שהם ילמדו על איכות מקורות, עריכת טקסט מועתק וכדומה. אני לא מאמינה שהמורה תעשה את זה, ואני בכל מקרה לא מאמינה שזה בטווח היכולות האינטלקטואליות של רוב ילדי בי"ס יסודי. אני, מהילדה שלי, אדרוש להכין עבודות בכתב יד. הדרישות שלי יותר גבוהות מדרישות של בי"ס. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי בדיוק איך היא מתכוונת לבדוק איכות מקורות, אבל מהכרות המקור, קל לבדוק מהי איכות העריכה. לפחות תוכלי לבדוק אם היא רצינית. אבל אם תצליחי לשכנע את המורה (את, והרבה הורים כמוך), אני צופה שעוד כעשר שנים יפתחו עט אלחוטית שכותבת טקסטים על נייר לפי מה שמשדרים לה. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל ה"חינוכי" בין להעתיק בכתב יד לבין להעתיק בקופי-פייסט? |
|
||||
|
||||
שבהעתקה בכתב יד מפתחים כתב קריא. |
|
||||
|
||||
אבל עם כתב קריא היא לא תוכל להיות רופאה אבל ברצינות, מה המטרה שלך כאן? |
|
||||
|
||||
היא תוכל בהחלט. רופאים רבים למדו בבתי הספר היסודיים בתקופה בה עבדו היטב על כתיבה תמה, ואח''כ עברו באוניברסיטה קורס מיוחד ל''כתב יד של רופאים'', על מנת שיהיה להם כתב לא קריא. |
|
||||
|
||||
תכתוב 100 פעם על הלוח "מה שלא עובד על בארט סימפסון לא עובר גם על ילדים אחרים" |
|
||||
|
||||
שקול להבדל בין פתירת תרגיל חשבון עם נייר ועפרון לבין הקלדתו במחשב. מאחד לומדים, מהשני לא. |
|
||||
|
||||
בעייה זו ניתנת לפתרון ''פשוט'' - מעבר לבית ספר אנתרופוסופי. |
|
||||
|
||||
בתגובה 368766 כתבתי על חברת Turnitin וטיפול בבעיית הפלגיאריזם באוניברסיטאות. |
|
||||
|
||||
אם יש לך ניחוש סביר מהו המקור (המאמר מוויקיפדיה), יש לך סיכוי סביר לגלות את ההעתקה. אם התוכן של 10 עבודות דומה מדי, אפשר לחפש את תוכנן, ולקוות לפגיעה במקור. אני מקווה שמלמדים טכניקות כאלה בלימודי הוראה). אם מי שכתב את העבודה העתיק ממקור אבל הצליח לשנות מספיק טוב את הכתוב ולשמור על נכונות התוכן, הוא כנראה מבין מספיק טוב את מה שכתוב בה. (לחילופין: הוא מכיר מאגר מידע שתוכנו לא מוכר לגוגל. אבל זו כבר מלחמה אחרת. זה שקול להעתקה מההורים או הדודים) |
|
||||
|
||||
ברמת בי''ס יסודי, אני לא חושבת שכל כך רע להעתיק (לעומת להמציא את התוכן לבד). כמו שכבר כתבתי, אני לא מאמינה שלתלמידי בי''ס יסודי יש יכולת לערוך טקסט באופן שישפר אותו - אלא אם הטקסט ממש גרוע - וגם לא להעריך איכות של מקורות (מעבר לכלל החשוב שלא לעשות קופי-פייסט לערכים עם סמל המטאטא). אפשר להכין, בעיקר בכיתה ו', עבודות רב-שלביות שבהן הילד מגיש קודם ראשי פרקים, משנה בהתאם להערות המורה ואז כותב את העבודה. את העבודות הקטנות של ''לסכם על'' מספיק להעתיק בכתב יד. כך באופן טבעי הילד קצת יכתוב במילים שלו, קצת יברור מה חשוב יותר ומה פחות, וקצת ילמד על הנושא הנדרש. |
|
||||
|
||||
אני יכולה רק לנחש שנולדת לפני עשרים שנה מקסימום, ושישים שנה אחורה נראית לך תקופת האבן. אף שאיני בטוחה שאדם מתקופת האבן שונה מהאדם בן זמננו. תעביר תינוק מתקופת האבן ולא תראה שום הבדל בינו לבינינו, אולי הוא אפילו ילמד 5 יחידות מתמטיקה, אולי אפילו יקבל פרס מתמטי! |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהוא מדבר על הבדלים גנטיים, אלא על סביבה תרבותית וטכנולוגית שונה, שלה יש השפעה על דרכי החשיבה ועל הכישורים הקוגנטיים שיתחזקו ו\או יתנוונו. ביחס לגורמים אלה, 60 השנים האחרונות היו מאד ארוכות. כך שאם תקחי תינוק ייתכן שבאמת לא תמצאי שום הבדל פרט להבדלים חיצוניים, אבל אם תקחי ילד בן 12 - אולי כבר יהיה לו קשה להסתגל (לא רק לסדר החברתי, אלא גם לסיליבוס של חטיבת הביניים). |
|
||||
|
||||
אבל איך המעבר מהאנציקלופדיה העברית לויקיפדיה אמור להשפיע על לימוד דברים עתיקים ובסיסיים כמו גאומטריה אוקלידית לחטיבת הביניים? |
|
||||
|
||||
כל שישים שנה הם המון זמן, כמעט חיי אדם, גם שישים השנה מ 1900 ל-1960 היו המון זמן - תורת היחסות, תורת הקוואנטים, פצצת אטום, שתי מלחמות עולם והמהפכות תרבותיות. למעשה שישים השנה האחרונות הן כמעט חסרות משמעות מבחינת היידע האנושי. לא, אי אפשר לתלות את הירידה באינטיליגנציה - אם קיימת - בתרבות ובטכנולוגיה. הדבר היחיד שיש לו השפעה ממשית על הכישורים הקוגניטיביים הוא המחשב. אם ילד מגיל חמש משחק חמש שעות ביום במשחקי מחשב ועוד שלוש שעות צופה בטלוויזיה המוח שלו בהכרח נמחק. אולי זה שורש הבעיה של מבחן פיז"ה. אבל מה, בפינלנד הילדים לא משחקים משחקי מחשב? |
|
||||
|
||||
תורת היחסות, תורת הקוואנטים וכו' לא קשורות לעניין. האינטרנט והטלוויזיה כן. אני לא מאמין לרגע שהם "מוחקים את המוח", אבל אני משער שהם כן משנים את האופן בו אנשים צורכים, מעבדים ומבינים אינפורמציה. התזה שהועלתה כאן קודם, היא שאולי בפינלנד מצליחים ללמד טוב יותר את מה-שלא-יהיה-שמלמדים, כי תכניות הלימודים מותאמות טוב יותר לאופן בו הילדים שגדלו עם יו-טיוב, הייפרטקסט ומכשיר-סלולרי-צמוד לומדים. לא כי הילדים בפינלנד גדלו בלי הדברים האלה. ושתוכניות לימודים שאינן פונות לקהל-יעד מהסוג הזה אינן טובות היום, אפילו אם הן היו טובות לפני 60 שנה. אני לא יודע אם זה נכון, אבל זה נשמע הגיוני. |
|
||||
|
||||
אתה מדמה בנפשך שיש איזה דבר מיוחד בדור הזה והוא "צורך מעבד ומבין" אינפורמציה באופן אחר כי הוא גדל עם מחשב אישי ופלאפון. נומבת. גם הדור הקודם גדל עם מחשב אישי ופלאפון ושלל כפתורים וטכנולוגיות שלא היו קיימים בדור שלפניו, שגם הוא בתורו חי עם פריצות דרך טכנולוגיות - אתה באמת חושב שמתכנתי המיינפריים היו פחות "טכנולוגיים" ממתכנתי חלונות? באמת נדמה לך שיש קפיצת דרך מחשבתית בין פוקימון וספייס קווסט לבין מה שלא יהיה מה שהילדים משחקים היום? (אני לא נוקבת בשמות כי המשחק האחרון שהתמכרתי אליו קשות לאיזה זמן היה דום.) הרעיון ש"בדור שלנו" חל שינוי תפיסתי מוחי הוא ילדותי. כל דור מרגיש כך וזה אף פעם לא נכון. הבעיה עם המחשב והטלוויזיה היא בזמן שהם גוזלים מהילדים, ותופעה זו אכן החריפה ב-15 השנים האחרונות. אם תבדוק את הקשר בין מספר שעות המחשב והטלוויזיה ביום לבין ה-IQ תראה מתאם שלילי מובהק בכל מקום בעולם - גם בגלל שהעיסוק הזה כשלעצמו מוריד IQ, וגם בגלל שככל שהשכבה הסוציו-אקונומית נמוכה יותר כך הילדים מבלים יותר זמן בעיסוקים האלה. וגם אנחנו נהיינו יותר טמבלים כי שליש מחיינו אנחנו מבלים בקריאת MANUALS ו USER GUIDES. |
|
||||
|
||||
את טועה בגדול לגבי משחקי מחשב וכנראה גם לגבי תוכניות טלביזיה משחקי מחשב מפתחים את זמן התגובה , תשומת הלב לפרטים ,סבלנות ,יכולת עבודה בצוות ואת כל שאר הדברים שמשחקים עוזרים לפתח וילדים משתעממים רצח מתוכניות טלביזיה בסגנון האח הגדול ושאר הסבוניות מוחקות הIQ ילדים אוהבים סיפור טוב ו/או משהו חצי לימודי ומאתגר |
|
||||
|
||||
כן, העניין מוכר, משחקי מחשב מפתחים זמן תגובה ועוד כמה דברים מאד ספיציפיים שלא תורמים לאינטיליגנציה, דמיון, יכולת ההפשטה, ביצוע מטלות מורכבות, יצירתיות, ידיעות, אסוציאציות (בטח שלא עבודת צוות). קצת משחקי מחשב זה טוב, הרבה משחקי מחשב זה רע מאד. הם גם ממכרים, כידוע, ילד יכול בלי להרגיש להעביר ככה את כל ילדותו. משחקי מחשב אפילו לא ראויים להיקרא "משחק" כי הם מובְנים, אין בהם דבר יצירתי או ספונטני שנובע מהילד עצמו. קראתי באיזה מקום שכדי לשחק משחקי מחשב נחוץ IQ על סף הפיגור (שכחתי כמה, אבל דומני שכל אחד מאיתנו מרגיש ויודע את זה). לגבי הטלוויזיה הוויכוח שטותי, לכל גיל יש את התוכניות שלו. |
|
||||
|
||||
"סולמות ונחשים" הוא משחק? מה לגבי "טאקי"? תראי, אני מאוד לא מסכים עם מה שכתבת - אבל כדי שיהיה אפשר להמשיך את הדיון, הייתי רוצה לדעת מה היקף הידיעות שלך על משחקי מחשב. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא שיחק טאקי חמש שעות ביום כל יום. אולי פוקר, וזה באמת לא טוב. עם מי יש לי הכבוד ומה היקף ידיעותיו על משחקי מחשב? |
|
||||
|
||||
לרגע היה נדמה לי שהכללת והשתמשת בביטוי כמו "משחקי מחשב.. לא תורמים לאינטיליגנציה, דמיון, יכולת ההפשטה, ביצוע מטלות מורכבות, יצירתיות, ידיעות, אסוציאציות (בטח שלא עבודת צוות)..אין בהם דבר יצירתי או ספונטני... נחוץ IQ על סף הפיגור" יש גיבוי לטענות האלה? למשל שמשחק בחוץ מפתח את ה IQ ומשחק מחשב לא? שאין בהם דבר יצירתי, או ספונטני, עבודת צוות או ידיעות? משחקי מחשב הם "מובנים" באופן אינהרנטי? לסולמות ונחשים לא דרוש IQ על סף הפיגור? אני בחור ששיחק בלא מעט משחקי מחשב החל מגיל צעיר, וכמעט כל מה שאני מכיר לא מתאים בכלל לתאור החד-צדדי שהבאת. |
|
||||
|
||||
נראה שגם אתה לא הבנת שכוונתי למשחקי פעולה ולא למשחקים שמתורגמים למחשב כמו שבץ נא ושחמט. אז כנראה לא כתבתי די ברור. יש לי נטייה להשמיט פרטים שנראים לי מובנים מאליהם כי "כל העולם מדבר על זה". כי אכן יש הרבה דיבורים על הנזק של משחקי מחשב, כל כך הרבה שעכשיו הטרנד הוא להוכיח שדווקא יש בהם כמה יתרונות. היתרונות ידועים לנו - זמן תגובה, "אינטואיציה כפתורית" (באין שם אחר), ויש להם יתרונות לילדים בעלי הפרעות קשב, ילדים בעלי קשיים חברתיים וכולי - זה נותן לילדים כאלה נתיב של ביטוי. הבעיה היא שהמשחקים האלה ממכרים וילדים מקדישים להם הרבה יותר זמן מאשר לכל משחק אחר. תוסיף לזה טלוויזיה ואתה מקבל תכנות לפאסיביות מחשבתית. כן, יש גיבוי לכך שמשחקים פיזיים מפתחים את האינטיליגנציה. ודאי שיש גיבוי לכך שמשחקים "בחוץ" מפתחים ידע, יצירתיות, כישורים חברתיים, חוכמת חיים - שלל סוגי אינטיליגנציות חשובות. והכי חשוב - הם אושר צרוף. כן, יש גיבוי לכך שמשחקי פעולה דורשים IQ על סף הפיגור. אני לא יודעת לגבי סולמות ונחשים אבל אני חושבת שהם דורשים טיפונת יותר. גם אם לא, מקדישים להם חצי שעה וזהו. אם ילד משחק סולמות ונחשים ימים על ימים זו אכן מתחילה להיות בעיה. כולם משחקים משחקי מחשב והשאלה היא למה כוונתך כשאתה כותב "לא מעט". גם אני שיחקתי "לא מעט". בראשית לא היו משחקי וידיאו אלא משחקי ארקייד ממכרים ומשחקי הרפתקאות. על ספייס קווסט ישבתי כמה ימים עד השעות הקטנות של הלילה. זה המשחק הכי טוב EVER! בסוף, כשהצלתי את העולם, ואני והדרואיד שלי עלינו על במת הכבוד והתזמורת ניגנה לכבודנו, זלגו דמעות מעיניי :-) |
|
||||
|
||||
נשים לרגע בצד את המשחקים שאת מכנה "משחקי פעולה" ואת משחקי הלוח שתורגמו למחשב. יש עוד סוגים של משחקים. הרבה משחקים, גם להם מתמכרים ילדים (בין השאר), מכילים בתוכם מרכיבים מתוחכמים יותר מסתם "אינטואיציה כפתורית". למשל, משחקי RTS דורשים גם מהירות תגובה, אבל גם כישורים מנטליים מגוונים אחרים. גם שחמט ודמקה לא דורשים יותר מ-IQ על סף פיגור על מנת להזיז את הכלים. הצלחה, עומק ושיפור יכולות זה כבר עניין אחר. אני בספק אם תצליחי למצוא אפילו דוגמא אחת (שלא לדבר על תופעה סטטיסטית מובהקת) לשחקן על סף פיגור שיצליח לשחק משחקים כגון Dues Ex, סדרת Elder Scrolls, Starcraft, Command & Conquer, Fallout, משחקי פעולה טקטיים כגון סידרת Ghost Recon ו-Flashpoint, משחקי אסטרטגיה בתורות ועוד רשימה ארוכה עם ג'אנרים שונים ומשונים. בחלק מהם יש יותר מרכיבי פעולה ובחלק פחות (באופן שקשה למביט מהצד, שלא באמת מבין, מתעניין ומתעמק, להבחין בכך). אם היית מפגינה בדיון הזה איזה שמץ של הבנה בדברים עליהם את מדברת, במקום לזרוק לחלל האוויר מילים ריקות כגון "יש גיבוי" (בלי לתת שום גיבוי מעבר לדעות קדומות), אולי היה ניתן להתיחס אל הדברים ברצינות. אם נחזור בכל זאת אל משחקי הפעולה ולעובדה שההשפעה שלהם היא קצת רחבה יותר מ"סתם" שיפור האינטואיציה הכפתורית, אז: |
|
||||
|
||||
אכן יש הרבה דיבורים על הנזק של משחקי המחשב, ומשום מה נראה שגם את נשאבת לטרנד. האם תוכלי להסביר מהו "תכנות לפאסיביות מחשבתית"? האם תוכלי לגבות את הטענה שמשחקים פיזיים מפתחים את האינטיליגנציה (IQ) יותר ממשחקי-מחשב? האם משחקי מחשב מפתחים באופן מובהק פחות "ידע, יצירתיות, כישורים חברתיים, חוכמת חיים"? בהודעה אחת את כותבת "קראתי באיזה מקום שכדי לשחק משחקי מחשב נחוץ IQ על סף הפיגור" ובאחרת "כן, יש גיבוי לכך שמשחקי פעולה דורשים IQ על סף הפיגור". מה שאת כותבת נשמע כרצף סברות-כרס; אולי הקשבת יותר מידי לJack Thompson (activist) [Wikipedia]. אני גם לא אלמוני וגם לא נעלב, אז אולי אקבל תשובה קצת יותר רצינית מתגובה 559663. |
|
||||
|
||||
בהחלט יש מחקרים התומכים בחלק מהנ''ל, או בטענות דומות. אתה יכול למצוא אותם, לקרוא, להטיל ספק מוצדק בתוקפם ובתקפותם, ולהמשיך להחזיק בדעתך בנחת. בעיני מדובר יותר בלאמר את המובן מאליו מאשר באיזו טענה מהפכנית שיש לבסס במחקר מדעי. |
|
||||
|
||||
מילא מובן מאליו. לא ברור אפילו מה זה ''זה''. |
|
||||
|
||||
קשה להתייחס, אני לא חושב שהשתמשתי במלה ''זה'' בתגובה הזו. (המילה ''זו'' מתייחס לתגובה זו). |
|
||||
|
||||
"בעיני מדובר יותר בלאמר את המובן מאליו[...]" מהו ההמובן מאליו? פרט, באר והדגם :-) |
|
||||
|
||||
''המובן מאליו'' הוא שמוטב לילדים עד גיל די מאוחר לא להחשף למחשב וטלוויזיה כלל. אין לי כוונה לבאר ולהדגים, אני שומר לי את הזכות להחיל את ה''אמונה'' הזו על ילדי ללא צורך במחקרים תומכים. בנוסף אני מכיר בכך שהיעדר הנימוקים מייתר את הדיון. |
|
||||
|
||||
אם זה מייתר את הדיון, אז מה המטרה של הצהרת האמונה האישית הזו מעל דפי האייל? איך זה שונה מהצהרות בומבסטיות של מחזירים בתשובה שחושבים שהן מובנות מאליהן או מההצהרה שיש לשחרר את גלעד שליט כי ככה אמרתי? אף אחד לא ניסה להגיד לך או לג'וד איך לגדל את ילדכם ולכן התשובה המתגוננת "אני שומר לי את הזכות..." מנותקת מכל הקשר. העלתם טענות על העולם, שנראות כחסרות גיבוי ואנשים מנסים לברר למה אתם מתכוונים ועל מה אתם מסתמכים, כנהוג בכל פתיל איילי ממוצע, בכל נושא אחר. |
|
||||
|
||||
טוב, עם אמונות אנחנו כבר נמצאים בתחום הדת. צדיק באמונתו, אשרי המאמין, יגעת ומצאת, אמונה תהילה מאור, בנתיבי האמונה, שערי האמונה, אמונה עיוורת, מכללת אמונה ;-) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהדיון כאן מתפלג בין צעירים למבוגרים, הצעירים חושבים על עצמם ואילו המבוגרים חושבים על ילדיהם ולא תופסים על מה ההתקוממות ומה יש פה להסביר, הרי זה מובן מאליו. |
|
||||
|
||||
טסה טסה טסה. לא לך ולא לאורח יש ילדים. לפי הבנתי גם בממוצע הגילים אתם לא ''לוקחים''. |
|
||||
|
||||
ברור. למי שיש ילדים אין זמן לשחק במשחקי מחשב. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. יכול להיות שלא. אולי הדיון מתפלג בין אנשים שמכירים משחקי מחשב וקונסולות לבין אנשים שלא יודעים על מה הם בכלל מדברים. |
|
||||
|
||||
הקישור שהבאת מעלה שאלה מעניינת יותר והיא האם משחקי מחשב אלימים מעודדים אלימות. מנסיוני - משחק הפעולה האחרון ששיחקתי היה DOOM. במשחק הזה את צריכה לחסל ברובים הולכים ומשתכללים מפלצות דמויות אדם, ונהרות הדם וחלקי האיברים הפנימיים שוטפים את המסך. משחק מעולה, נורא אהבתי אותו. לא הרגשתי שהאלימות במשחק עוברת אצלי גם לחיים, אבל אני הייתי כבר בחורה גדולה, והאויבים לא היו אנושיים. אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לשחק במשחק אם האויבים היו נראים אנושיים ממש או בעלי חיים ממש. אני חושבת שלא. אבל נעשו מחקרים לגבי ילדים. ראיתי ניסוי שהרשים אותי בסדרת הטלוויזיה המצוינת Child of Our Time של ה BBC. רוברט וינסטון (הלורד היהודי המשופם החכם) שהוא יוצר הסדרה והמנחה שלה מספר כאן גם על הניסוי הזה. בקצרה: ארבעה ילדים בני שלוש ישבו בחדר וראו בטלוויזיה את המתרחש בחדר המשחקים הסמוך. בחדר היתה בובת נחום-תקום גדולה, שחקן נכנס לחדר וחיבק אותה בעדינות. לאחר מכן הוכנסו הילדים, כל אחד לחוד, לחדר המשחקים. בלי שיתבקשו, כל אחד מהם ליטף ונישק את הבובה כמו השחקן. קצת מאוחר יותר הילדים חזרו לחדר הצפייה. הפעם הם ראו אדם נכנס לחדר המשחקים עם פטיש עץ גדול ומכה בבובה בכוח. כשהילדים הוכנסו שוב לחדר המשחקים, כל אחד מהם התקיף את הבובה באכזריות. אחד הילדים, שהיה ביישן ומופנם בדרך כלל, כל כך נסחף בהתקפות שאמו שנכנסה לחדר לא יכלה לעצור אותו, ונדרש זמן כדי להרגיע אותו ולגרור אותו משם. האם אלימות בטלוויזיה ומשחקי פעולה אלימים מעודדים אלימות בחיים? אני לא יודעת. |
|
||||
|
||||
כדי לשחק כדורגל\תופסת\שוטרים וגנבים\גוגואים נדרש IQ גבוה יותר? |
|
||||
|
||||
למשחק יש חשיבות עליונה בחיי הילד. אפשר לומר שכן, המשחקים האלה מפתחים את ה-IQ, הם מפתחים יכולות באופן כללי, וככל שהמשחק מובְנה פחות הוא מפתח דמיון ויצירתיות. ומשחקים גורמים אושר - המשחקים הכי טובים הם עם חברים, וכשילדים משחקים משחקים פיזיים הם צוחקים המון. זה מאד שונה ממשחק לבד בפלייסטיישן. אבל אין בקונסולות משחקים שום דבר רע מלבד היותן ממכרות, ואם ילד מבלה כל יום חמש שעות עם הקונסולה שלו במקום לרוץ ולשחק עם חברים, זה רע. |
|
||||
|
||||
ילד יכול לשחק לבד גם עם כדור, לגו או קלפים. משחקים בפלייסטיישן הם לא רק לבד. משחקים רבים מכילים בתוכם אפשרות לשחק מול משתתפים אחרים online (כולל דיבור והצגת צילום של המתמודדים). ילדים גיקים אמיתיים נפגשים זה עם זה ומחברים את הלפטופים שלהם למסיבות LAN, צחוקים ותחרותיות בריאה. אפילו לא חסרים משחקים אשר מאפשרים משחק משותף, באותו החדר ועל אותה הקונסולה, עם מתמודדים או עם שותפים נוספים. |
|
||||
|
||||
יש המון סוגים של משחקי מחשב. חלק קשורים לפיתוח זמני תגובה וחלק לא. חלק באמת מטמטמים וחוזרים על עצמם, אבל חלק אחר דווקא לא. ילדים שמשחקים חמש שעות ביום במחשב, באופן קבוע, סביר להניח שהם גיימרים עם טעם מגוון ולא סתם שנוזלים מזילי ריר שמשחקים ומכירים רק משחקי FPS למיניהם. משחק FPS ממוצע מסתיים לאחר 6 עד 12 שעות משחק. על מנת להדגים עד כמה ההכללה שלך היא חובבנית: גם שח-מט, שבץ-נא ומשחקי אסטרטגיה מאוד מאוד מורכבים (ואף קשים) הם משחקי מחשב. |
|
||||
|
||||
מאחר שכתבתי "ילד מגיל חמש" לא ראיתי לצורך לציין שמדובר במשחקי ARCADE ו"פעולה", ולא בשחמט ושבץ נא, שעוד לא פגשתי ילד שהתמכר אליהם. הכל עניין של כמות ואין צורך להיכנס לעוד דקדוקים והתקטננויות. עודף שעות פלייסטיישן וטלוויזיה מורידים את היכולת השכלית. אם שיחקת המון משחקי מחשב בילדותך אתה אולי פחות חכם ממה שיכולת להיות. |
|
||||
|
||||
ילדים בהחלט מתמכרים למשחקי RTS, משחקים המערבים קריאת טקסטים (RPG, למשל) ומשחקי פעולה הכוללים מרכיבים טקטיים ועבודה בקבוצה (MOH, TF ,Ghost recon, H&D, Flashpoint ועוד). זה שלא מסכימים עם מה שאת אומרת או לא מקבלים אותם כפשוטם זה לא אומר שנכנסים ל"דקדוקים והתקטננויות". אם לא שיחקת מספיק משחקי מחשב בילדותך את אולי פחות חכמה ממה שיכולת להיות. |
|
||||
|
||||
אי אפשר גם להיות אייל אלמוני וגם להיעלב, זה או זה או זה. |
|
||||
|
||||
אפשר לא להסכים עם מה שאת אומרת, לא לחבב את האופן שבו את אומרת את זה, לא להעלב, לענות לך לעניין וגם להיות אלמוני. |
|
||||
|
||||
אילו משחקי מחשב את מכירה? באילו שיחקת? |
|
||||
|
||||
כשאני הייתי ילדה בכלל לא היו מחשבים אישיים. כשהתחלתי לעבוד עוד עבדנו על VAX [Wikipedia] והמעבר למחשבים אישיים רק התחיל. בזמן המתנה לקומפילציות שיחקנו SNAKE על המיינפריים. המחשב הביתי הראשון שלי היה IBM_Personal_Computer_AT [Wikipedia]. איזה משחקים היו אז? תן לי להיזכר, שיחקנו DIGGER, הנסיך הפרסי, משהו עם צפרדעים, SPACE INVADERS, המשחקים היפים של SIERRA כמו קינג קווסט וספייס קווסט ו LEISURE SUIT LARRY, וכל המשחקים ששכחתי. אחר כך עבדתי זמן מה בחו"ל בחברה שבעצמה התעסקה במשחקים. |
|
||||
|
||||
האם לדעתך קינג קווסט וספייס קווסט הם "מובְנים, אין בהם דבר יצירתי או ספונטני שנובע מהשחקן עצמו.כדי לשחק בהם נחוץ IQ על סף הפיגור"? זהירות - בדיוק לפני שבוע התחלתי לשחק מחדש בדיוק בשני המשחקים הללו (צירוף מקרים נפלא). וכמובן, אפילו אלו לא ממש מייצגים של מה זה "משחק מחשב" כיום. |
|
||||
|
||||
גדי, אתה מצטרף לדיון אחרי שהכל כבר נאמר. הכוונה היא ל"משחקי פעולה" שנקראים גם "משחקי וידאו", או מה שמשחקים על קונסולות המשחק. ניגש לעניין - ספייס קווסט הוא המשחק הטוב ביותר EVER! תגובה 559535 אתה יכול לשלוח לי את שני המשחקים? אני כל כך מתגעגעת אליהם. נוכל לדקסקס מה מצבנו ואיך מזיזים את התיבה ואיך מחסלים את אורט וכולי, כמו בימים הטובים ההם. |
|
||||
|
||||
אה... טוב. אבל אפילו משחקי הפעולה של היום זה לא בדיוק Doom של פעם. למשל, ב-Half Life יצא לך לשחק? הגישה של משחקי הפעולה כיום היא של שילוב הרבה יותר עלילה בעניין, כך שהתחושה היא שרואים סרט ומשתתפים בקטעי האקשן שבו. ובלי קשר לזה, אני לא בטוח שכוווווולם משחקים רק במשחקי אקשן כל היום. |
|
||||
|
||||
כאמור, הצטרפת מאוחר, הכוונה לילדים-זומבים עם ג'ויסטיק ביד. תודה על המשלוח! לא שיחקתי בהאלף לייף אבל שמעתי עליו, גם הוא של סיירה אז הוא בטח מוצלח. |
|
||||
|
||||
Half Life אמנם הופץ ע"י סיירה אבל לא באמת פותח על ידה או דומה בצורה כלשהי לקווסטים שלה. |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש אנשים אופטימיים שעדיין מוכרים אותו: |
|
||||
|
||||
:-) ולבטח יש כאלה מהמחלקה הגריאטרית הנוסטלגית שקונים אותו. |
|
||||
|
||||
אין ג'אנר כזה "משחקי פעולה" שנקראים "משחקי וידאו". זו המצאה אישית שלך. מה שמצחיק הוא שדווקא באיזור משחקי ה - "XBOX live arcade" אפשר למצוא את המשחקים של פעם או משחקים בסגנון של פעם. כולל משחקים משוחזרים כגון סידרת Monkey's island המצוינת. על קונסולות יש מגוון רחב של משחקים בג'אנרים שונים (RPG, RTS, FPS, Stealth, Strategy, Tactical Shooters, Quests ועוד...) ולכן האמירה שלך "מה שמשחקים על קונסולות" זו אמירה ריקה מתוכן, כמו האמירה "מה שילדים עושים מחוץ לבית". עם כל הכבוד לקלאסיקות של Sierra או Lucas Arts (ויש כבוד), קיימים היום משחקים (גם בקונסולות) מורכבים, עם עלילה איכותית, מאתגרים ומעניינים לא פחות. הנוסטלגיה והרצון לצעוק על הדור הצעיר "get off my lawn" משבשים את היכולת להבין מה באמת משחקים הילדים של היום. לאורך כל הפתיל לא הצלחת להדגים משהו מעבר לידע על בסיס דעות קדומות וקורטוב של נוסטלגיה מתקתקה. זה לא גיבוי רציני לטענות שהעלת. ספייס קווסט הוא ממש לא המשחק הטוב ביותר EVER, בשום פרמטר שניתן לחשוב עליו. הוא אמנם קלאסיקה, אבל עשו המון משחקים טובים ממנו לפניו וגם אחריו. במובנים מסוימים (ולמרות שגם אני אוהב אותו מטעמי נוסטלגיה) הוא אפילו די דבילי ושטחי בהשוואה למשחקים הטובים הקיימים היום. |
|
||||
|
||||
איזה דוגמאות יש לקווסטים עדכניים ואיכותיים? תחושת הבטן שלי היא שלמרבה הצער, הז'אנר נחלש מאוד בעשור האחרון (אם כי לא נעלם לחלוטין, תודה לאל). |
|
||||
|
||||
אין דוגמאות באמת טובות לקווסטים Point & Click. אכן מדובר בז'אנר שדעך ונחלש עם השנים, בשל מספר סיבות שניתן לפרט. משינוי ממשקים ועד לאבולוציה שעברה על הג'אנר (השתלבות מרכיבים שהיו בו בג'אנרים אחרים). אך את הדעיכה הזאת לא ניתן להסביר באמצעות שטחיות של היום מול עומק של אתמול. לא ניתן להשתמש בהסברים של חוסר עניין שיש היום לשחקנים בנרטיבים מורכבים או חוסר העניין בפתרון פאזלים וחידות (שני אלה מופיעים בצורה לא פחות מפותחת ומורכבת בג'אנרים שקיימים במשחקים של היום). זו הסיבה לכך שחסרי "אינטואיציה כפתורית" חושבים שהמרכיבים הללו נעלמו ממשחקים של היום. המשחקים החדשים פחות נגישים היום עבור מי שאין לו את הכישורים הנחוצים (מהירות תגובה ויכולת להשתמש בבקרי הקונסולות) ולכן נדמה להם שהמרכיבים שהם הכירו במשחקים של פעם כבר לא קיימים במשחקים של היום (עלילה, דמויות, נרטיב, פאזלים, שיחות, בחירות, פתרון בעיות, טקטיקה). למרות זאת, telltalegames עושים עבודה סבירה עד לא רעה בשימור סגנון המשחק הישן והטוב (עם הבדלים קלים). סידרת Sam & Max היא חביבה למדי וכוללת בתוכה את כל מה שהיה טוב, אבל גם כל מה שהיה רע במשחקי ה-quests הישנים. אתה בטח יודע על מה אני מדבר כאשר אני אומר "הדברים הרעים" במשחקים האלה. במובן מסוים המנגנונים שבהם הם קצת דביליים ורמת הפאזלים שבהם היא איננה תמיד באיכות גבוהה. אפילו (או בעיקר) בקלסיקות כגון ספייס קווסט שהזכירו קודם. כל ה - "I can't use that with that" וה - "I can't do this at this time" והעבודה הסזיפית של לפתור בעיות רק באופן המתוסרט והמאוד ספציפי אליו התכוון המשורר (ללא הפעלת דמיון כפי שיש במשחקים עדכניים ופחות מתוסרטים בהם השחקן מסוגל לעשות דברים שאפילו המפתח לא חשב עליהם). יש גם שיחזורים מאוד טובים של סידרת Monkey Island עבור הקונסולות. החלק הכי מעניין בשיחזורים הללו, אם אתה ממש מתעניין באספקט המקצועי/אומנותי של גרפיקה, הוא האפשרות לעבור בין הגרפיקה הישנה של המשחק לחדשה בלחיצת כפתור. פי'צר שמאפשר להעריך את האומנות שביצירת המשחקים הללו (במגבלות של אז מול היום). |
|
||||
|
||||
סתם ניטפוק קטן: "פאזלים"? התכוונת לחידות ג'קסון? למה לא לכתוב "חידות"? |
|
||||
|
||||
אפשר לכתוב חידות. |
|
||||
|
||||
Bejeweled, למשל, הוא פאזל. |
|
||||
|
||||
אולי אני טועה, אבל אני חושב שהמשמעות של המילה Puzzle היא קצת שונה ממשמעות המילה חידה בעברית. "פתרון בעיות" מתאים יותר מ"חידות" בהקשר הנ"ל. |
|
||||
|
||||
אכן, ו"פורטל" הוא לדעתי הדוגמא המוצלחת מז'אנר זה (על סמך בדיקה של אולי שתיים נוספות שאת שמן איני זוכר...) |
|
||||
|
||||
מהחביבים ביותר! חבל שהוא היה כל כך קל וכל כך קצר. עם קצת יותר דמיון ניתן להנדס בסביבה הזו חידות קשות באמת. בקרוב יוצא משחק ההמשך. |
|
||||
|
||||
אוקיי. דוגמאות למשחקים עם עלילה-שיחות-נרטיב? אני לא אומר שאין - דוגמאות טובות לטעמי הם המשחקים החדשים יחסית של Bioware (דוגמת Mass Effect ו-Dragon Age: Origins שמספקים תחושה של השתתפות בסרט). |
|
||||
|
||||
Bioware אכן טובים ביצירת נרטיב (Mass effect 1+2). לעומת זאת Dragon Age היה ילדותי מידי לטעמי (והוא טוב יותר ל-PC. הממשק בקונסולות היה פשוט מפגר). האמת היא שאני לא מחבב את המשחקים החדשים של Bioware. הסיפור ב-Mass effect הוא לא רע, אבל המשחקים שלהם הם ליניאריים ולא גמישים מספיק לטעמי האישי. זה אכן יותר מידי כמו "השתתפות בסרט" (לא טוב במיוחד) וזה מה שאני לא אוהב במשחקים שלהם. הם לא משתמשים בחוזק האמיתי של המדיום ליצר סימולציות פתוחות ובלתי צפויות יותר של עולם הסיפור. מרוב נרטיב, הם שכחו להשקיע במנגנון המשחק עצמו. לדעתי האישית, המשחקים של Bethesda הם טובים, פתוחים ובוגרים יותר מאשר אלו של Bioware. Fallout 3, ההרחבות שלו ו-New Vegas (עם כל הבאגים הנפלאים שבו) הם דוגמאות טובות של שילוב מוצלח של עלילה/משחקיות/שיחות/נרטיב. אפילו סידרת GTA, הידועה לשימצה בקרב הורים צקצקנים כהורסת את הנוער וכשיא האלימות והשטחיות, כוללת נרטיב די בוגר, הומור וסטירה חברתית. דקי הבחנה ישימו לב שהערכים שמניעים את הכתיבה בסידרה הזאת + ההרחבות (בהפוך על הפוך) הם דווקא ערכים ליברליים וכל מה שקורה במהלך הסיפור הוא ביקורת די עוקצנית על אספקטים מסוימים בתרבות האמריקנית (גזענות, תרבות צריכה, מצב המהגרים, שחיתות פוליטית, לעג לזרמים שמרניים באמריקה ועוד). אבל המדיום הרבה יותר בוגר ומגוון היום. אין צורך להשתמש דווקא בעיצי שיחות, טקסטים או סרטוני מעבר על מנת לספר סיפור. ראה דוגמה במשחק פלטפורמה מאוד מיוחד ומקורי, ללא מילים וללא טקסט, שמצליח להעביר נרטיב מופשט, די מוזר וקצת מטריד על ילד המתעורר בלימבו אפל שכולו בדידות, סכנת מוות, מלכודות איומות ובעיות פיזיות שיש לפתור על מנת לשרוד: לימבו. משחק מומלץ לאוהבי משחקי פלטפורמה מקוריים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא הרבה פחות נהניתי מהעלילה של Fallout מאשר של המשחקים של Bioware. עניין של טעם, אני מניח. |
|
||||
|
||||
העלילה של Mass Effect היא טובה גם לדעתי. מהמשחקיות עצמה נהנתי פחות. זה אכן כבר עניין של טעם. |
|
||||
|
||||
אוקי, אתה בקיא בג'רגון ובג'אנר, שכנעת. |
|
||||
|
||||
אם אין לך מה להגיד, אל תגידי את זה. |
|
||||
|
||||
די ילדים. עוד מעט חג מולד. תעשו שולם? |
|
||||
|
||||
לפני כמה שבועות שודרה בפנורמה תוכנית על משחקי מחשב, והטענות שעלו שם, אם אני זוכר נכון, הם שיש תופעה אמיתית של בני נוער עם מאפיינים דומים להתמכרות, התופעה לא חלה על כל בני הנוער, ולא לכל סוגי המשחקים, אבל בהחלט קישרו שם בין משחקים מסוג מסויים, אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה ו"התמכרות" (כשהמקרה הקיצוני ביותר פורסם אפילו בישראל). |
|
||||
|
||||
כל סוגי משחקי המחשב ממכרים, את המיגזר אליו הם מכוונים. יצירת התמכרות מעודדת את השחקנים לקנות עוד ועוד משחקים או אביזרי עזר. יצירת ההתמכרות מכוונת על ידי הייצרנים כדי ליצור לעצמם קליינטורה גדולה. חלק מהמשחקים לא דורש חשיבה (בעיקר אילו שבנויים רק על "קואורדינציה" פיזית, משחקי אילו נקראים משחקי ARCADE). חלק אחר משתמש בתכנים אינטלקטואלים, בנוסף לארקייד כדי לגוון אותו, חלק אחר משתמש רק בתכנים אינטלקטואלים ללא שום ארקייד. אני מכור לשש-בש על המחשב (פעם הייתי מכור לשח אבל לא על המחשב ושמח שניפטרתי מההתמכרות). לדעתי — הנזק העיקרי במשחקי מחשב הוא בתופעת ההתמכרות, שכן הזמן האינסופי שההתמכרות לוקחת אינו מצדיק את התועלת המצומצמת ממשחקים אילו. |
|
||||
|
||||
מה שלא ברור בדיון הזה הוא מה כל כך מיוחד במחשבים? יש משחקים ממכרים לא פחות ללא שום צורך בשימוש במחשב. משחקי איסוף קלפים כגון Magic the gathering, שבץ-נא או D&D. לכל אלה יש מרכיבים שעלולים למכר אנשים עם אופי מאוד מסוים ועם נטיות להתמכרות (אנשים שיתמכרו למשהו אחר בהעדרם). לכל אלה יש דוגמאות קונקרטיות לאנשים שיוצאים מפרופורציה ולא יודעים לשים גבולות בין משחקיות בריאה לבין אובססיה. למרות זאת, לכל אלה יש ערך אינטלקטואלי חיובי, עבור רוב האנשים (והילדים) הנורמטיבים. כך גם עם משחקי מחשב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |