|
||||
|
||||
"סולמות ונחשים" הוא משחק? מה לגבי "טאקי"? תראי, אני מאוד לא מסכים עם מה שכתבת - אבל כדי שיהיה אפשר להמשיך את הדיון, הייתי רוצה לדעת מה היקף הידיעות שלך על משחקי מחשב. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא שיחק טאקי חמש שעות ביום כל יום. אולי פוקר, וזה באמת לא טוב. עם מי יש לי הכבוד ומה היקף ידיעותיו על משחקי מחשב? |
|
||||
|
||||
לרגע היה נדמה לי שהכללת והשתמשת בביטוי כמו "משחקי מחשב.. לא תורמים לאינטיליגנציה, דמיון, יכולת ההפשטה, ביצוע מטלות מורכבות, יצירתיות, ידיעות, אסוציאציות (בטח שלא עבודת צוות)..אין בהם דבר יצירתי או ספונטני... נחוץ IQ על סף הפיגור" יש גיבוי לטענות האלה? למשל שמשחק בחוץ מפתח את ה IQ ומשחק מחשב לא? שאין בהם דבר יצירתי, או ספונטני, עבודת צוות או ידיעות? משחקי מחשב הם "מובנים" באופן אינהרנטי? לסולמות ונחשים לא דרוש IQ על סף הפיגור? אני בחור ששיחק בלא מעט משחקי מחשב החל מגיל צעיר, וכמעט כל מה שאני מכיר לא מתאים בכלל לתאור החד-צדדי שהבאת. |
|
||||
|
||||
נראה שגם אתה לא הבנת שכוונתי למשחקי פעולה ולא למשחקים שמתורגמים למחשב כמו שבץ נא ושחמט. אז כנראה לא כתבתי די ברור. יש לי נטייה להשמיט פרטים שנראים לי מובנים מאליהם כי "כל העולם מדבר על זה". כי אכן יש הרבה דיבורים על הנזק של משחקי מחשב, כל כך הרבה שעכשיו הטרנד הוא להוכיח שדווקא יש בהם כמה יתרונות. היתרונות ידועים לנו - זמן תגובה, "אינטואיציה כפתורית" (באין שם אחר), ויש להם יתרונות לילדים בעלי הפרעות קשב, ילדים בעלי קשיים חברתיים וכולי - זה נותן לילדים כאלה נתיב של ביטוי. הבעיה היא שהמשחקים האלה ממכרים וילדים מקדישים להם הרבה יותר זמן מאשר לכל משחק אחר. תוסיף לזה טלוויזיה ואתה מקבל תכנות לפאסיביות מחשבתית. כן, יש גיבוי לכך שמשחקים פיזיים מפתחים את האינטיליגנציה. ודאי שיש גיבוי לכך שמשחקים "בחוץ" מפתחים ידע, יצירתיות, כישורים חברתיים, חוכמת חיים - שלל סוגי אינטיליגנציות חשובות. והכי חשוב - הם אושר צרוף. כן, יש גיבוי לכך שמשחקי פעולה דורשים IQ על סף הפיגור. אני לא יודעת לגבי סולמות ונחשים אבל אני חושבת שהם דורשים טיפונת יותר. גם אם לא, מקדישים להם חצי שעה וזהו. אם ילד משחק סולמות ונחשים ימים על ימים זו אכן מתחילה להיות בעיה. כולם משחקים משחקי מחשב והשאלה היא למה כוונתך כשאתה כותב "לא מעט". גם אני שיחקתי "לא מעט". בראשית לא היו משחקי וידיאו אלא משחקי ארקייד ממכרים ומשחקי הרפתקאות. על ספייס קווסט ישבתי כמה ימים עד השעות הקטנות של הלילה. זה המשחק הכי טוב EVER! בסוף, כשהצלתי את העולם, ואני והדרואיד שלי עלינו על במת הכבוד והתזמורת ניגנה לכבודנו, זלגו דמעות מעיניי :-) |
|
||||
|
||||
נשים לרגע בצד את המשחקים שאת מכנה "משחקי פעולה" ואת משחקי הלוח שתורגמו למחשב. יש עוד סוגים של משחקים. הרבה משחקים, גם להם מתמכרים ילדים (בין השאר), מכילים בתוכם מרכיבים מתוחכמים יותר מסתם "אינטואיציה כפתורית". למשל, משחקי RTS דורשים גם מהירות תגובה, אבל גם כישורים מנטליים מגוונים אחרים. גם שחמט ודמקה לא דורשים יותר מ-IQ על סף פיגור על מנת להזיז את הכלים. הצלחה, עומק ושיפור יכולות זה כבר עניין אחר. אני בספק אם תצליחי למצוא אפילו דוגמא אחת (שלא לדבר על תופעה סטטיסטית מובהקת) לשחקן על סף פיגור שיצליח לשחק משחקים כגון Dues Ex, סדרת Elder Scrolls, Starcraft, Command & Conquer, Fallout, משחקי פעולה טקטיים כגון סידרת Ghost Recon ו-Flashpoint, משחקי אסטרטגיה בתורות ועוד רשימה ארוכה עם ג'אנרים שונים ומשונים. בחלק מהם יש יותר מרכיבי פעולה ובחלק פחות (באופן שקשה למביט מהצד, שלא באמת מבין, מתעניין ומתעמק, להבחין בכך). אם היית מפגינה בדיון הזה איזה שמץ של הבנה בדברים עליהם את מדברת, במקום לזרוק לחלל האוויר מילים ריקות כגון "יש גיבוי" (בלי לתת שום גיבוי מעבר לדעות קדומות), אולי היה ניתן להתיחס אל הדברים ברצינות. אם נחזור בכל זאת אל משחקי הפעולה ולעובדה שההשפעה שלהם היא קצת רחבה יותר מ"סתם" שיפור האינטואיציה הכפתורית, אז: |
|
||||
|
||||
אכן יש הרבה דיבורים על הנזק של משחקי המחשב, ומשום מה נראה שגם את נשאבת לטרנד. האם תוכלי להסביר מהו "תכנות לפאסיביות מחשבתית"? האם תוכלי לגבות את הטענה שמשחקים פיזיים מפתחים את האינטיליגנציה (IQ) יותר ממשחקי-מחשב? האם משחקי מחשב מפתחים באופן מובהק פחות "ידע, יצירתיות, כישורים חברתיים, חוכמת חיים"? בהודעה אחת את כותבת "קראתי באיזה מקום שכדי לשחק משחקי מחשב נחוץ IQ על סף הפיגור" ובאחרת "כן, יש גיבוי לכך שמשחקי פעולה דורשים IQ על סף הפיגור". מה שאת כותבת נשמע כרצף סברות-כרס; אולי הקשבת יותר מידי לJack Thompson (activist) [Wikipedia]. אני גם לא אלמוני וגם לא נעלב, אז אולי אקבל תשובה קצת יותר רצינית מתגובה 559663. |
|
||||
|
||||
בהחלט יש מחקרים התומכים בחלק מהנ''ל, או בטענות דומות. אתה יכול למצוא אותם, לקרוא, להטיל ספק מוצדק בתוקפם ובתקפותם, ולהמשיך להחזיק בדעתך בנחת. בעיני מדובר יותר בלאמר את המובן מאליו מאשר באיזו טענה מהפכנית שיש לבסס במחקר מדעי. |
|
||||
|
||||
מילא מובן מאליו. לא ברור אפילו מה זה ''זה''. |
|
||||
|
||||
קשה להתייחס, אני לא חושב שהשתמשתי במלה ''זה'' בתגובה הזו. (המילה ''זו'' מתייחס לתגובה זו). |
|
||||
|
||||
"בעיני מדובר יותר בלאמר את המובן מאליו[...]" מהו ההמובן מאליו? פרט, באר והדגם :-) |
|
||||
|
||||
''המובן מאליו'' הוא שמוטב לילדים עד גיל די מאוחר לא להחשף למחשב וטלוויזיה כלל. אין לי כוונה לבאר ולהדגים, אני שומר לי את הזכות להחיל את ה''אמונה'' הזו על ילדי ללא צורך במחקרים תומכים. בנוסף אני מכיר בכך שהיעדר הנימוקים מייתר את הדיון. |
|
||||
|
||||
אם זה מייתר את הדיון, אז מה המטרה של הצהרת האמונה האישית הזו מעל דפי האייל? איך זה שונה מהצהרות בומבסטיות של מחזירים בתשובה שחושבים שהן מובנות מאליהן או מההצהרה שיש לשחרר את גלעד שליט כי ככה אמרתי? אף אחד לא ניסה להגיד לך או לג'וד איך לגדל את ילדכם ולכן התשובה המתגוננת "אני שומר לי את הזכות..." מנותקת מכל הקשר. העלתם טענות על העולם, שנראות כחסרות גיבוי ואנשים מנסים לברר למה אתם מתכוונים ועל מה אתם מסתמכים, כנהוג בכל פתיל איילי ממוצע, בכל נושא אחר. |
|
||||
|
||||
טוב, עם אמונות אנחנו כבר נמצאים בתחום הדת. צדיק באמונתו, אשרי המאמין, יגעת ומצאת, אמונה תהילה מאור, בנתיבי האמונה, שערי האמונה, אמונה עיוורת, מכללת אמונה ;-) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהדיון כאן מתפלג בין צעירים למבוגרים, הצעירים חושבים על עצמם ואילו המבוגרים חושבים על ילדיהם ולא תופסים על מה ההתקוממות ומה יש פה להסביר, הרי זה מובן מאליו. |
|
||||
|
||||
טסה טסה טסה. לא לך ולא לאורח יש ילדים. לפי הבנתי גם בממוצע הגילים אתם לא ''לוקחים''. |
|
||||
|
||||
ברור. למי שיש ילדים אין זמן לשחק במשחקי מחשב. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. יכול להיות שלא. אולי הדיון מתפלג בין אנשים שמכירים משחקי מחשב וקונסולות לבין אנשים שלא יודעים על מה הם בכלל מדברים. |
|
||||
|
||||
הקישור שהבאת מעלה שאלה מעניינת יותר והיא האם משחקי מחשב אלימים מעודדים אלימות. מנסיוני - משחק הפעולה האחרון ששיחקתי היה DOOM. במשחק הזה את צריכה לחסל ברובים הולכים ומשתכללים מפלצות דמויות אדם, ונהרות הדם וחלקי האיברים הפנימיים שוטפים את המסך. משחק מעולה, נורא אהבתי אותו. לא הרגשתי שהאלימות במשחק עוברת אצלי גם לחיים, אבל אני הייתי כבר בחורה גדולה, והאויבים לא היו אנושיים. אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לשחק במשחק אם האויבים היו נראים אנושיים ממש או בעלי חיים ממש. אני חושבת שלא. אבל נעשו מחקרים לגבי ילדים. ראיתי ניסוי שהרשים אותי בסדרת הטלוויזיה המצוינת Child of Our Time של ה BBC. רוברט וינסטון (הלורד היהודי המשופם החכם) שהוא יוצר הסדרה והמנחה שלה מספר כאן גם על הניסוי הזה. בקצרה: ארבעה ילדים בני שלוש ישבו בחדר וראו בטלוויזיה את המתרחש בחדר המשחקים הסמוך. בחדר היתה בובת נחום-תקום גדולה, שחקן נכנס לחדר וחיבק אותה בעדינות. לאחר מכן הוכנסו הילדים, כל אחד לחוד, לחדר המשחקים. בלי שיתבקשו, כל אחד מהם ליטף ונישק את הבובה כמו השחקן. קצת מאוחר יותר הילדים חזרו לחדר הצפייה. הפעם הם ראו אדם נכנס לחדר המשחקים עם פטיש עץ גדול ומכה בבובה בכוח. כשהילדים הוכנסו שוב לחדר המשחקים, כל אחד מהם התקיף את הבובה באכזריות. אחד הילדים, שהיה ביישן ומופנם בדרך כלל, כל כך נסחף בהתקפות שאמו שנכנסה לחדר לא יכלה לעצור אותו, ונדרש זמן כדי להרגיע אותו ולגרור אותו משם. האם אלימות בטלוויזיה ומשחקי פעולה אלימים מעודדים אלימות בחיים? אני לא יודעת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |