|
||||
|
||||
אני חושב שאת כבר יודעת את התשובה. כנהוג בכל מקום סביר בעולם - בדרכים שונות עפ"י אמונתם של המעוניינים להתחתן. ירצו חתונה דתית אורתודוקסית? יתחתנו בחתונה שכזאת. ירצו להתחתן חתונה דתית אצל רב רפורמי? סבבה. ירצו חתונה אזרחית? המדינה תכיר בכך מבלי השטות המיותרת של לטוס לקפריסין, להתחתן ולחזור לארץ (אף פעם לא הבנתי למה מישהו חושב שהטרטור החלמאי הזה של האזרח הוא סביר). במדינה יהודית, זכותו המלאה של יהודי לחיות חיים יהודיים וחילוניים לחלוטין, עפ"י אמונתו האישית. להגיד שיש דרכים עקלקלות להתעקש ולחיות חיים שכאלה בכל זאת (כמו האפשרות של חתונה בחו"ל), זו לא תשובה שמישהו יכול להתיחס אליה ברצינות. המדינה הזאת היא לא רכושו הפרטי של הרוב(?) המסורתי/דתי. אבל אני חושש לעלות מושגים מוזרים כמו "זכויות המיעוט" משום שדמוקרטיה ועריצות הרוב זה ממש אותו הדבר, כאשר משתמשים במילה "דמוקרטיה" באופן בו את השתמשת בה בדיון זה. |
|
||||
|
||||
אותו דבר אפשר לעשות בכל מדינה דמוקרטית בעולם המערבי. בשביל זה לא היתה הצדקה לברוא כאן, יש מאין, מדינה המיוחדת לעם היהודי, עם כל הצרות שנגררות מכך. (איכשהו יש לי זיכרון מעומעם מויכוח בנושא שניהלנו. אם זה לא אתך אז סליחה) המדינה הזאת היא רכושו הפרטי של העם היהודי. ''עריצות הרוב'' היא אולי לא נחמדה, אולם היא בודאי יותר מוצדקת מדיקטטורה של המיעוט. בודאי כאשר קוראים לצורת המשטר שלנו דמוקרטיה. מה שאתה דורש ממני, זה שאקבל ללא עוררין, וללא יכולת לשנות אף פעם בשום רוב, מערכת ערכים שלא מקובלת עלי. לא רואה מה נאור, מוסרי, או דמוקרטי בזה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי הרצל לא היה יהודי מאמין. הכוונה בהקמת המדינה לא היתה יצירת מדינה שמתבססת על ההלכה היהודית, אלא מדינה שבה יהודים לא יופלו לרעה ולא ייפגעו על בסיס יהדותם. אף אחד לא מונע ממך לנהל את חייך לפי ההלכה, אני פשוט לא רוצה שתכריחי אותי (באמצעות המדינה) לנהל את חיי כך. האם שינוי החוקים הגזעניים שהפלו את הכושים בארה"ב הוא דיקטטורה של המיעוט? האם "עריצות הרוב" היתה מוצדקת שם? האם לא קיימים דברים שאין לרוב זכות לחייב את המיעוט לעשות? |
|
||||
|
||||
המדינה הוקמה על ידי העם היהודי בארץ ישראל. אם הכוונה היחידה בהקמתה היתה שיהודים לא יופלו לרעה על בסיס יהדותם, אז באמת שהמדינה מיותרת. הרי בכל המדינות המערביות דמוקרטיות אין היום אפליה של היהודים על בסיס יהדותם, בוודאי לא יותר מאשר בארץ. (שמעתי על מספר מקרים (כולל הבת שלי), שלא קבלו יהודים שומרי מצוות לעבודות מסויימות, מפני שהם לא יכולים לעבוד בשבת. שלא לדבר על כך שיש איזורים בארץ, שלבתי מסחר שומרי שבת אין סיכוי להתחרות עם אלו שכן פותחים בשבת. כך שבדרך בה המדינה מנוהלת, אפילו המטרה הזאת אינה מושגת). מעצם זה שאנו חיים ככלל אחד (מדינה), יש עניינים רבים משותפים בינינו, ששייכים לניהול חיי הכלל. פה צריך להבהיר נקודה יסודית: זה שיש לך דעה שונה משלי בעניין ניהול חיי הכלל, אינו אומר שאתה כופה עלי את רצונך, אלא אתה מיישם את השקפתך לגבי הדרך בה הכלל שלנו צריך להתנהל. אותו הדין קיים אם אני משפיעה על ניהול חיי הכלל לפי עקרונותי. במדינה דמוקרטית, בה מתקיימים איזונים נכונים, ההשפעה של כל מגזר באוגכלוסיה על ניהול חיי הכלל, היא בהתאם לגודלו, פחות או יותר. דבר זה לא יכול להחשב כפייה. לכן, אם נקבע שעניין חברתי, כמו הדרך בה נעשים הנישואין- (שהם אקט חברתי מובהק), במדינת ישראל, יעשה לפי ההלכה היהודית, הרי אין בזה כפיה, אלא פשרה חברתית בין חלקי העם השונים. כי אם זה כפייה, אז למשל הדרך החילונית לחלוטין בה מתנהלת רשות השידור הממלכתית, גם היא מהווה כפיה, (ואפילו יותר הדוקה ויומיומית), על הדתיים. אם אני לא רוצה להשתמש בשירותי התקשורת החילוניים אני צריכה מאוד להתאמץ למצוא איזה תחנה פירטית, או לקנות דיסקים של המוסיקה שאני אוהבת. הטרטור שבכך, בסיכום של שנים, אינו פחות מהטרטור אותו צריך לעבור חילוני שאינו רוצה לעבור דרך הרבנות כדי להתחתן. בקיצור, אני חיה במדינה שמנהלת את חיי הכלל שלה על פי רוב שלא בהתאם לערכים שלי, כמו שאתה חי במדינה שחיי הכלל שלה אינם תואמים במדוייק את ערכיך. אני לא זועקת "כפייה חילונית", על אף שחיי האישיים מאוד מושפעים מחילוניותה של המדינה, אני מצפה שגם החילוניים לא יזעקו על כל הנהגה יהודית של חיי הכלל "כפייה דתית". |
|
||||
|
||||
לאיזו עבודה ומקום עבודה ניסתה הבת שלך להתקבל ונדחתה מפני שלא היתה מוכנה לעבוד בשבת? |
|
||||
|
||||
מוכרת בשבוע הספר. האירוע אמנם התחיל במוצאי שבת, אולם בהוצאת הספרים, שאינני זוכרת כרגע את שמה, אמרו לה שההכנות להקמת הדוכן יתחילו בשבת, לכן היא לא תוכל לעבוד שם. אגב, הם עלו על זה שהיא שומרת שבת בגלל שמה, שאינו אופייני לעדות החילוניים.., אז בעדינות הסבירו לה שזה ממש לא שייך... |
|
||||
|
||||
עכשיו באמת הפתעת אותי. לא ידעתי שיש שמות אופיניים לדתיים בלבד. יש לך דוגמאות? זה נכון שיש בישראל הרבה חוסר סובלנות כלפי הצרכים של שומרי שבת וכשרות (אם כי אני לא בטוח שהסיפור על שבוע הספר הוא דוגמא טובה). אין סתירה בין ביטול הכפיה הדתית ליתר התחשבות בציבור הדתי. עוול אחד (היחס לדתיים בארץ) לא מצדיק עוול אחר (כפית ההלכה האורתודוקסית על חילונים). אגב, אפשר להניח שהרבה חילונים יהיו מוכנים לגלות התחשבות רבה יותר בצרכי הדתיים אם המדינה לא תכפה עליהם ערכי דת שהם מתנגדים להם, כך שהא בהא וכל זה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש. מוריה, יסכה, אמונה, רעות, תהילה, ויש עוד שלא עולים כרגע בזכרוני. אני מתעצלת לקחת את רשימת הבנות בכיתה של בתי... האמת היא שאלו שמות שאופייניים לדתיים הלאומיים. אני חושבת שהחרדים לא מרבים לקרוא כך לבנותיהם. |
|
||||
|
||||
כמובן! [כאן להכניס צליל של מכה בכף יד שטוחה על המצח]. משום מה חשבתי על שמות משפחה. |
|
||||
|
||||
רעות = שם אופייני לדתיות בלבד? פעם ראשונה שאני שומע את זה. רוב הרעותיות שהכרתי הן חילוניות כשרות. |
|
||||
|
||||
אולי, אבל תפארת ומרחביה בטוח אין! |
|
||||
|
||||
מרחביה זה לא מותג של השומר הצעיר? |
|
||||
|
||||
זה לא המותג היחיד של השומר הצעיר שעבר אלינו... |
|
||||
|
||||
סופה של השתלטות עוינת, ויקו לעשות ענבים ויעש באושים. |
|
||||
|
||||
מה השתלטות, ואיזה עויינת. הם זנחו את כל זה, והתחילו לסגוד לכסף ולקסם של אמריקה. אז מה נשאר לנו לעשות, מלבד לאסוף בחשש את את האידאלים הזנוחים, ולדעת שלצערנו, אף אחד מלבדנו לא יעשה את זה? |
|
||||
|
||||
סוציאליזם ואחוות עמים אספתם? |
|
||||
|
||||
יש לנו גם מזה אבל בוריאציה אחרת. |
|
||||
|
||||
הכרתי פעם מישהי בשם תכלת, אבל זה עוד איכשהו גבולי. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה את חושבת שזאת אפליה. אחת מדרישות התפקיד היא עבודה בשבת, הבת שלך לא מוכנה לעבוד בשבת, מכאן שהיא אינה מתאימה לעבודה. דוגמא נוספת: אני מבקש להתקבל לעבודה במאפיה, העבודה במאפיה מתחילה ב 4:00 בבוקר, אני לא מוכן להתחיל לעבוד לפני 6:00, אני לא מתקבל לעבודה. שוב, אין כאן שום אפליה. |
|
||||
|
||||
אני רציתי להתקבל לעבוד באינטל. הם לא קיבלו אותי כי אני לא יודע לתכנת מספיק טוב. ואיך הם ידעו את זה ? בגלל שאין לי תואר במחשבים. אחרי ששיכנעתי אותם שהידע שלי לא משתקף בתואר שאין לי, הם ערכו לי מבחן קצר בתכנות, שנכשלתי בו. זו אפלייה על בסיס ידע ותואר לדעתי. אמרתי להם את אבל הם אמרו לי שזה ממש לא העניין, אלה שפשוט אני לא מתאים לתפקיד. |
|
||||
|
||||
לכתחילה, אני לא באתי בטענה על אפליה. פשוט התייחסתי לכך שהאייל הקונספטואלי טען שמטרת הקמת המדינה היא שיהודים לא יופלו בגלל דתם. הסברתי לו שלא כך. מכל מקום, אם השבת במדינה תמשיך ותקבל את הצביון לו מייחלים כמה אנשים כאן, ונציגיהם בכנסת (ובממשלה), אז אולי העבודות המתאימות לשומרי שבת יוגבלו במעט, אולי. כלומר רק אם את רוצה להיות מוכרת, שוטרת, מלצרית, בעלת חנות בקניון, עובדת בנק, עובדת הייטק (אינטל קרית גת עובדים שבעה ימים בשבוע) דיילת, עובדת במלון, או עובדת בחווה חקלאית, ואולי שכחתי איזה מקצוע או שניים, תהיה לך אולי קצת בעיה, אבל למשל להלוות בריבית את יכולה חופשי. מעבר לציניות, ככל שיהיו יותר שירותים ועסקים פתוחים בשבת, כך יקטן מעגל העבודה האפשרי לשומרי שבת. זה פשוט. למי שאומר -זו הבעיה שלהם, למה הם בוחרים להיות שומרי שבת? אענה שמטרת קיומה של מדינה היהודית היא, בין השאר, למנוע מהיהודים את הצורך לבחור בין המשך שמירת יהדותם, ובין יכולתם להתפרנס. בכלל, גם להיות בהריון בוחרים, וגם לשרת בקרבי בוחרים, ובכל זאת אפליה על הרקע הזה אינה נחשבת לגיטימית בעיני אף אחד. למה אפליה על רקע שמירת מצוות זוכה להסכמה? |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שבמדינת ישראל יש מקום להגן במיוחד על שומרי שבת, בדיוק כפי שדואגים שבמטבחים ציבוריים יהיה אוכל כשר. לדעתי הסיבה שאנשים אחרים פה לא מסכימים איתך ולא מתקוממים כנגד האפליה כנגד ביתך (מעבר לליברלים קיצונים שחושבים שלגיטימי גם להפלות כנגד נשים בהריון וכו') היא שהכפייה הדתית גורמת לחלק מהחילונים לפתח רגשות אנטי. ד"א את מקצינה מאוד את המצב וזה שעסק פתוח שבעה ימים בשבוע לא אומר שכל העובדים שלו חייבים לעבוד שם שבעה ימים בשבוע. אני בטוח שיש עובדים דתיים בכל המקצועות שהזכרת, גם במקומות שפתוחים 7 ימים בשבוע. |
|
||||
|
||||
ואני מכיר סיפור מזעזע על מורה שאינה יכולה לעבוד בבית ספר ממלכתי(!)-דתי כי אינה שומרת שבת, למרות שבשבת אין לומדים בבית הספר הזה כלל! שמעתי אפילו על מישהו שאינו יכול להיות שוחט בגלל שאינו חובש כיפה ומניח תפילין. מסתבר שיש מחיר מסויים לאמונות שלנו. |
|
||||
|
||||
ואני מכירה סיפור מזעזע על בחורה שומרת מצוות, שהיתה לה חיבה למכנסיים, ולכן העיפו אותה מהתיכון הממלכתי דתי שבו היא למדה, למרות שהיא הסכימה לבוא לבי"ס בתלבושת האחידה המקובלת! מסתבר שיש מחיר מסויים ללבוש שלנו. (כן, אני יודעת שזה לא ממש קשור) |
|
||||
|
||||
הדוגמאות שלכם מיותרות כיון שהניצה לא חתמה על שום הסכם ליברליות עם אף אחד. מבחינתה כל הדוגמאות שלכם לגיטימיות, רק המצב ההפוך לא, מכיון שאנחנו מתיימרים להיות ליברלים. |
|
||||
|
||||
לא כולם מתיימרים להיות ליברלים לחלוטין (גם ליברלים מתנגדים לעברות תנועה בכביש) ולכן הדרישה הבינרית של ניצה נופלת. ההבדל הוא בין אי הסבירות של כפית טקס דתי על אדם לא מאמין לבין סבירות של חוקים אחרים - כל מקרה לגופו. |
|
||||
|
||||
על חיבתה למכנסיים היא כבר התוודתה: תגובה 133914 |
|
||||
|
||||
לא, זאת לא אני. אם כי יש לי סיפורים אישיים מזעזעים לא פחות. :) |
|
||||
|
||||
המצב היום באמת שונה מהמצב שהיה כאשר הוקמה המדינה. מה שאת מתארת זה לא אפליה. את מגבילה את עצמך בשל אמונתך בתחומים שונים, אחד מהם זה עבודה בשבת. אין לזה שום קשר לעובדה שאני או כל אחד אחר עובד בשבת. את מתעלמת מהשאלה שלי שעומדת בבסיס העניין: האם לשיטתך יש דברים שלכלל אין רשות לכפות על המיעוט? |
|
||||
|
||||
מי זה ה"כלל" בשאלה שלך? האם זה המדינה וחוקיה? האם זה החברה והלחץ שלה? האם זה היהדות? כי לכל אחד מהם יש הגדרות אחרות. |
|
||||
|
||||
ה''כלל'' בהקשר זה הוא המדינה וחוקיה. |
|
||||
|
||||
מה שהמדינה וחוקיה לא רשאים לכפות על הפרט, בתנאים של ימינו, הוא התנהגותו של אדם בתוך פרטיותו. מחוץ לה, כאשר התנהגותו משפיעה על הסביבה, המדינה רשאית לחוקק חוקים שישפיעו על הפרט. אני מקווה שהתשובה מספקת אותך. |
|
||||
|
||||
היא אינה מספקת אותי. לא כל השפעה על הסביבה היא פגיעה. החוקים ואכיפתם צריכים למנוע פגיעה בפרטים השונים ואינם צריכים להתערב בחיי הפרט כל עוד אינו פוגע או מנסה לפגוע במישהו אחר. |
|
||||
|
||||
כמובן אפשר להשתעשע כאן בדיון ארוך של מה זה "פגיעה". כדי לקצר זאת אומר שבשבילי "השפעה על הסביבה" זה כמו אצלך "פגיעה בסביבה". הרי אם אף אחד לא חושב שמעשה מסויים הוא פגיעה, למה שמעשה זה יאסר? |
|
||||
|
||||
זה מסוג הכללים שאני מאוד אוהב. יש הרבה מקום להיות יצירתי איתם. "כאשר התנהגותו (של אדם) משפיעה על הסביבה, המדינה רשאית לחוקק חוקים שישפיעו על הפרט." למשל אפשר להגיד שכשאת כותבת כאן דברים שאינם לרוחו ופוגעים ברגשותיו של קורא מסויים, את משפיע על הסביבה שלך בצורה שלילית, ולכן צריך לחוקק חוק שימנע ממך לעשות זאת ? |
|
||||
|
||||
לא *צריך*. אבל אפשר, למשל, למנוע ממני לכתוב שהיה צריך להרוג מישהו. על אף שזה רק דיבורים, ויש לי זכות דיבור. כלומר הכל עניין של גבולות. |
|
||||
|
||||
איזה חוק בדיוק מחייב אותך לעבור טרטור בקניית הדיסקים של המוסיקה שאת אוהבת, שאפשר להשוות אותו לחוק הגורם לחילוני לעבור את הטרטור שהוא עובר כשאינו רוצה להתחתן ברבנות? |
|
||||
|
||||
אין לי תקשורת חוקית (ועכשיו גם לא-חוקית...) העונה לצרכי. כלומר המוסיקה שאני אוהבת, התכנים שמעניינים אותי, האנשים שאני רוצה לשמוע, כמעט ואינם מופיעים בתקשורת הממלכתית והחוקית. זה מטרטר אותי על בסיס יומיומי. החל מכך שאני צריכה לדאוג לכל המוסיקה שאני רוצה לשמוע (שלא לדבר שעל כך שאין לי אפילו דרך להכיר קצת את הדיסקים לפני שאני קונה מפני שאף אחד לא משדר אותם, ויש הרבה סוגים ומינים מהם) וכלה בזה שאני צריכה להתרוצץ על כל הסקלה כדי להתחמק מתכנים שאני לא רוצה שישמעו בביתי, או כדי לחפש משהו שיעניין אותי. יחסית לפעם אחת בחיים לנסוע לקפריסין, זה נראה לי בר השוואה. |
|
||||
|
||||
אני אוהב רוק מתקדם ואת טרי פראצ'ט. אין לי תקשורת חוקית העונה לצרכי. המוסיקה שאני אוהב, התכנים שמעניינים אותי, האנשים שאני רוצה לשמוע, -אינם- מופיעים כלל בתקשורת הממלכתית והחוקית. זה מטרטר אותי על בסיס יומיומי, יש בדיוק חנות אחת שאני מכיר שבה אני יכול למצוא דברים שאני אוהב (אחרי שעברתי את מחסום הדברים הפופולריים, מה שלוקח בערך חודשיים), ואני צריך להתרוצץ על כל הסקאלה כדי לא לשמוע שוב את הפוליטיקאים המשעממים והמוזיקה הגרועה ולחפש משהו שמעניין אותי. אז מה? מי כופה עלי משהו? התקשורת לא מחוייבת לספק לכל אדם את מה שהוא אוהב, על פי טעמו. יש יותר מדי אנשים, יותר מדי טעמים. את יכולה להגיד שאת חלק מ"ציבור גדול" שמקופח, אבל בתקשורת, כל תיקון קיפוח של מישהו אחד יבוא על חשבונו של מישהו אחר. אז על מה התלונה כאן? השוואה לנישואין אינה עניינית, שכן נישואין אינם מבוססים על מה שפופולרי בקרב הרוב, אלא מה שכל אדם בוחר לעצמו. היית מדייקת יותר אם לא רק שלא היה לך מה לשמוע ברדיו, אלא גם היו *אוסרים* עלייך לקנות בארץ מוזיקה שאת אוהבת, והופכים דיבורים על דברים שמעניינים אותך לבלתי חוקיים במדינה. (אגב. בימינו יש אינטרנט. אני ממליץ לך להשתמש בו. עדיף בהרבה על "תקשורת ממלכתית"). |
|
||||
|
||||
קודם כל מה שאת מתארת אינו פוגע רק במגזר הדתי. בכל מקרה, נניח שיש כפיה חילונית שמכוונת רק אל הציבור הדתי. הדבר שיש להסיק מכך הוא שיש צורך לבטל את אותה כפיה, לא שיש להוסיף כפיית נגד דתית. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי מה מונע מקבוצות שונות להתארגן, להגיש בקשות על פי החוק ולהקים תחנות רדיו חוקיות ברחבי הארץ שישרתו את הציבור הדתי. אני חושב שאפילו יש כמה כאלו כבר. ההתעקשות של ערוץ 7 שלא לפעול כרדיו אזורי היא דבר שאפשר היה לפתור בקלות ע"י הקמת רשת של תחנות שתכסה את רוב האזורים בישראל ותתאים לקהל הזה. אז לא יהיה ערוץ 7 אלא ערוץ 7א, 7ב, 7ג ו-7ז. אז מה? |
|
||||
|
||||
הכול טוב ויפה, רק שהעניין הוא שהחוק הישראלי מחייב אותנו, הדתיים, לשדר מדי שעה את מהדורת החדשות של "קול ישראל". ואנו כדתיים או כחרדים - לא מוכנים ששדרנים חילונים יטיפו לאנשי שלומנו, באמצעות סידור חשיבותן של הידיעות החדשותיות למשל, את השקפת עולמם המעוות עד להחריד את אמות הסיפין המוסריות של אמונתנו. וזוהי רק דוגמא אחת בלבד לכפיית הר כגיגית של החוק הישראלי לרשות השידור, אשר דואג רק לאינטרסים של החילונים במדינה המתיימרת להיות "דמוקרטית ושוויונית" ואיך לא, המתוקנת שבאומות. ואגב, שירתתי בצה"ל 3 שנים, עושה מילואים ומשלם הרבה מס הכנסה ומע"מ מדי חודש בחודשו, אבל ככל הנראה לא מגיע למשפחתי לשמוע תכנים נקיים מדורסנות בנוסח אנשי הבוהמה החילונית. קוראים לזה בעברית עכשווית *כפייה חילונית*.1 ----------- 1 דובי וגדי, תתעוררו לפני שיהיה מאוחר. ראו הוזהרתם. |
|
||||
|
||||
יש המאשימים את רשות השידור בשמאלנות. אם אני ימני, אני אזדעק על כפייה ימנית? או אם אני שמאלני, האם אני אזדעק על כך שקיומו של אורי דן ברשות השידור הוא "כפייה ימנית"? אתה מוזמן להציק גם לאגרת הטלוויזיה באותה הזדמנות. הבני זונות לא מחזירים את משפחת סימפסון. אפשר להתווכח עד מחר על ערכה (יותר נכון, חוסר ערכה) של רשות השידור הממלכתית, וייתכן מאוד שאצדד בדעתך שצריך להפוך אותה על פיה או לבטל אותה לחלוטין. אבל כפייה חילונית? זכור את מה שדובי אמר - כפייה חילונית היא משהו שהחילונים יעשו ממילא, ואילו אתה חייב חוק שיכריח אותך לעשות. תשלום אגרה הוא כפייה חילונית דווקא? כי זה הדבר היחיד שאותו כופים עלייך לעשות בהקשר של רשות השידור. *להאזין* לה אף אחד לא מחייב אותך. זה שאולי אין ברדיו שום דבר שאתה רוצה לשמוע, גם זו לא נחלה דתית בלבד. גם לי אין שום דבר ברדיו שאני רוצה לשמוע. |
|
||||
|
||||
הרדיו המקומי 105 FM בחיפה לא משדר את מהדורת החדשות של "קול ישראל" על השעה. האם הוא עובר על החוק? חוץ מזה, על מה לעזאזל אתה מדבר? אילו הטפות חילוניות יש במהדורת החדשות של "קול ישראל?" לו יבשה בכזית, ניתן היה להכשיר בה בשר! |
|
||||
|
||||
הוא הסביר לך שבעצם ההחלטה מה לשדר כחדשות ואיך לערוך ולסדר אותן יש ביטוי להשקפת העולם של המחליט. אני מוכן לקבל את זה, ובעצם זה לא משנה בכלל. כל כפיה משונה של שידור חדשות כלשהן צריכה להעלם מהעולם. מה שחסר לנו באופן דחוף הוא משפטן שיאשר או ישלול את הטענה הזאת (גם ''חוק החזיר'' או ''חוק ההסמכה'' עוד מחכה לחו''ד מקצועית). |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז חזרה לעניין. רדיו 105 FM בחיפה אינו משדר חדשות. בכל שעה יש שם אות של חדשות, ואז הקריין אומר, למשל: "השעה חמש והנה החדשות." צחוק מכני מוקלט. "ברדיו 105 FM אין חדשות. נעבור לפרסומות." האם הוא עובר על החוק? אם לא, מה בדיוק הבעיה של ערוץ 7 ליצור רשת של ערוצים איזוריים? הרי גם את התוכנית של נתן זהבי שומעים ברחבי הארץ, מבלי שהוא משדר ברשתות הארציות. |
|
||||
|
||||
החוק נמצא פה http://www.channel2.co.il/critic_judge.asp ואין שם מילה על חובת שידור חדשות, בטח שלא של "קול ישראל". |
|
||||
|
||||
יואיל נא אדוני לבסס את טענתו על שידור החדשות הכפוי (ע''י הפניה למקור רשמי כלשהו, דף הבית של ישיבת ''פורת משה רבנו'' לא נחשב לצורך זה) או יודיע קבל עם ועדה שהכשיל את הרבים בטענות שוא. אם כבודו יבחר לא להיענות לאתגר הקטון הזה, לא תהיה לי ברירה אלא להסיק את המסקנה העגומה שנכבדי מפזר אינפורמציה לא מדוייקת ביודעין, אולי מתוך ההרגשה שמטרתו הראויה מקדשת את האמצעים ואולי מחמת הפרעה נפשית אחרת, ולא תהיה לי ברירה אלא לאחוז בכל האמצעים שהחוק מעמיד לרשותי, ובאמצעים אחרים שאעניק לעצמי ע''י חוקים שאמציא לפי הצורך. אם כבודו רואה בהודעה הזאת משום לשון איום מרומז, כבודו רואה מהרהורי ליבו בלבד, שהרי אין שום רמיזה באיומים המפורשים בהחלט שאני מפריח כאן להנאתי. |
|
||||
|
||||
אם כבר כתבת אלי, אז אולי אני אסביר במקום כבודו. עד 1999, נאסר על תחנות הרדיו האזורי לשדר חדשות ארציות בהפקה עצמית. http://www.channel2.co.il/radio_sky.asp היום, לא רק שהן יכולות לא לשדר, מה שהן היו יכולות תמיד, הן יכולות גם לשדר חדשות בהפקה עצמית. |
|
||||
|
||||
ובכן, אם מר פז יודה שהוא אינו מעודכן מזה חמש שנים, ושגם במקור החוק לא היה בדיוק כפי שהוא טען, אראה את הפרשה כמחוסלת. אחרת, אראה ככזו את אמינותו של הנ"ל (מה שעלול לגרום לי להרהר מחדש גם בשאלה אם העולם נברא לפני 5700 שנה). |
|
||||
|
||||
לא כל תחנות הרדיו האזוריות משדרות את החדשות של כל ישראל. |
|
||||
|
||||
מתבקש לעיין ב תגובה 196117 |
|
||||
|
||||
נניח שיש כפייה כזאת (ונשאיר לדיון למטה לבסס או להפריך זאת). חשבת על האפשרות שאפשר להתנגד הן לכפייה החילונית והן לכפייה הדתית? דתיים וחילוניים - התאחדו. האינטרס המשותף שלנו הוא מדינה דמוקרטית ופלורליסטית יותר בה יש מקום לערוץ רדיו שלא נכנע לתכתיבים מטופשים ובאותו הזמן יש מקום לנישואים אזרחיים. כל עוד אתה בעד כפיה של טקס דתי על אדם לא מאמין, מי אתה שתלין על כפייה חילונית? |
|
||||
|
||||
הטיעונים החזקים יותר נגד ''כפייה חילונית'' מציגים את ה''כפייה החילונית'' בתור תוצר מיידי של פלורליזם ודמוקרטיה (שלטי חוצות, למשל). על כן, צריך להיזהר כשמציעים אותם בתור פתרונות (אפילו אם כאן זה אולי מתאים) |
|
||||
|
||||
שלטי חוצות זה פלורליזם ודמוקרטיה? מה הקשר? בדיוק כמו דתיים רבים, אני בעד חוקים שיגבילו את הבלאגן הפסיכודלי המופרע הזה עם שלטי חוצות (אך מסיבות אחרות) ואין כאן שום סתירה לערכים דמוקרטיים או פלורליסטיים. זה שדתיים משתתפים בדיון של איך נראה הרחוב הישראלי זה מבורך וזה ממש לא כפייה דתית בספר שלי. זה עניין לדיון ומאבק פוליטי ברשויות מקומיות. לכפות כחוק מדינה על כווולם לקיים טקס דתי ולהזמין את אנשי המוסד הדתי לארוע לא להם, בניגוד לאמונתם של בעלי הארוע, זה כבר סיפור אחר לגמרי ולא צריך להיות פלורליסט אידאי, ליברל קיצוני או אנרכיסט מנענע גדרות בשביל להבין את האמיתה הפשוטה הזאת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם עורך דין. גם מנהל השידורים ב"קול ישראל". ואללה, בן אדם עסוק אתה. תגיד, מה יהיה עם האגרה הזאת, מתי תבטלו אותה? |
|
||||
|
||||
טוב, אז תיהני בנסיעה לקפריסין. |
|
||||
|
||||
כאן המקום להזכיר גם שבאילת אין מספיק מסעדות כשרות העונות על צרכייך. למיטב ידיעתי אין חוק שאוסר על אמצעי התקשורת לענות על צרכייך, במידה והם לא כוללים הסתה לרצח, המרדה נגד חיילי צה"ל וקריאה לביטול אופיה הדמוקרטי של המדינה, כך שעלייך להפנות את טענותייך לכוון אחר (נסי את הכוון הבא: אם פורעי החוק של ערוץ 7 היו קצת פחות בטוחים ברגליהם הדורסות, ואלמלא חשבו שכל הארץ כמוה כשוק של חברון, היה לך היום מה לשמוע ברדיו). |
|
||||
|
||||
בעיר אילת יש מלונות רבים שכמעט בכל אחד מהם יש מסעדה כשרה. |
|
||||
|
||||
ראה סעיף ג' ב תגובה 87607 |
|
||||
|
||||
כאילתי, אני יכול להעיד שהמצב השתנה (לרעה, מבחינתי) מאז אותו כנס מדעי בו ביקרה ניצה (ולמה לא קפצה לומר שלום? סנובית!). כיום קשה למצוא מסעדה לא כשרה באילת. באיזור המלונות, בטיילת, באיזור שליד שדה התעופה, רובן ככולן כשרות, לא מעט אף למהדרין. אפילו ניו-יורק ניו-יורק כשרה! מקום אחד היה בעיר לאכול בו צ'יזבורגר איכותי, ולא עוד. |
|
||||
|
||||
"פורעי החוק" של ערוץ 7 השקיעו מליון דולר כל שנה כדי לשדר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל כדי לנסות לשמור על החוק, ולא לדרוס אותו. לפני שהם עלו לאוויר, לא היתה תחנה אחת ששדרה מוסיקה חסידית ולא תכניות אחרות שיש להן ביקוש עצום באוכלוסית ישראל. גם היום אין תחנה ארצית שעושה זאת לפי חוק. למה? עד היום לברוני התקשורת האלקטרונית יש צבע פוליטי ודתי מאוד מסויים, וכל דוס ו/או ימני נראה כאילו הוא הולך למדינת אוייב בכל הופעה, למה? |
|
||||
|
||||
נו באמת. איזה מין זיכרון סלקטיבי זה? פורעי החוק, בלי מרכאות, הורשעו בדין בכך שהחזיקו *בניגוד* לחוק משדרים בתחומי ישראל ובעדות שקר בבית המשפט. וכן, את הדיון כבר ניהלו שם: תגובה 176559 |
|
||||
|
||||
''פורעי חוק'' במרכאות, משום שיש הבדל בין מי שעבר על החוק, ובין פורע חוק. גם מי שעבר על החוק ואפילו הורשע (והוענש בעונש סימלי), אינו דורס את החוק בדווקא וברגל גסה, בעוד שהמונח פורע חוק אומר בדיוק את זה -לא אכפת לי מהחוק ואני בדווקא פועל בניגוד לו. כאן היה מצב בו החוק לא התיישב עם הצדק. והם, בנסיונם לעשות את הצדק, ניסו מאד שלא לעבור על החוק, כנראה לא הצליחו. זה רחוק מלהפוך אותם ל''פורעי חוק'' לתיאבון. |
|
||||
|
||||
מי שמשקר לבית המשפט הרי שהוא פורע חוק ושקרן. מי שמשדר ביודעין אל תחנת ממסר בשטח מדינת ישראל *בניגוד* לחוק לא "ניסה מאד שלא לעבור על החוק" - הוא עבר עליו במודע (כמו גם שיקר על כך בבית המשפט). |
|
||||
|
||||
מה היסוד להשתלחות הזאת? העונשים הכבדים שפסק בית המשפט? ההגיון הדמוקרטי של סתימת פיות בתירוץ של אי חוקיות, של אוכלוסיה שלמה ששמעה את ערוץ 7, ואפילו החזיקה אותו ואת האוניה כלכלית, בלי הסבסוד של המדינה ? האם גם אייבי נתן הוא בוגד עבריין ופורע חוק בעיניך כיון שהורשע על פגישות עם אנשי אש"ף? |
|
||||
|
||||
משעשע איך הרטוריקה שדיברה על זכויות הרוב ועל המיעוט הבכייני שצריך להפסיק ליבב ולקבל את מרות הרוב, מתחלפת לה כל כך מהר לקול יבבה, כאשר נמצאים לפתע פתאום בעמדת מיעוט המנוגדת לחוקי המדינה. |
|
||||
|
||||
כן, גם אייבי נתן הוא פורע חוק. אבל בליבי שמורה פינה חמה למי שמעיד עדות שקר. יש אפילו דיברה על זה. |
|
||||
|
||||
רק תוספת קטנה: בליבי שלי שמורה פינה קולדה לא רק למי שמעיד עדות שקר, אלא גם למי שמפלבל עיניים לשמיים ואומר "לא ידוע לי...", במיוחד אם אותו מישהו הוא שרת החינוך של מדינת ישראל שהיתה בשעתו שרת התקשורת שלא עשתה דבר למנוע את השידורים הפיראטיים. _______________ שכ"ג, שהאנונימיות חסכה לו סטירת לחי. |
|
||||
|
||||
אם כל מי עובר על החוק הוא "פורע חוק", מה הטעם בשימוש בצמד המילים המתלהם הזה? |
|
||||
|
||||
יש מי שגונב בסתר ככר לחם להאכיל את ילדיו. האיש הזה עובר על החוק אבל אינו ''פורע'' שום דבר. יש מי שעושה זאת לאור הזרקורים של מצלמות הטלוויזיה, והוא פורע בהחלט, לפי המילון הפרטי שלי. קשה לחשוב על אי-קיום החוק בצורה גלויה יותר מאשר לשדר את זה במשדרים רבי עוצמה, בבחינת ''תקפצו לי כולכם עם החוקים המטופשים שלכם''. |
|
||||
|
||||
על חוק הטלגרף והבזק (כך נדמה לי קוראים לו) אי אפשר לעבור בסתר... זה בהגדרה! הצורך של ציבור בתקשורת שתבטא אותו- גדול מאוד. בזמננו המודרני צורך זה מקביל לצורך בלחם (תבדוק לכמה מהרעבים בעשירון התחתון יש טלביזיה..). לעשוק ציבור שלם - במיוחד כאשר הוא מצוי ב"מצור" מצד התקשורת הממלכתית- מהיכולת להקשיב למנהיגיו, ומהיכולת לבטא את עצמו, זה עוול גדול, בודאי במדינה דמוקרטית. במיוחד כאשר הציבור הזה עומד לפני תהפוכות נוראות כגון חשיפתו לאוייבים עם נשק, ותכניות לנשלו מביתו, כפי שהיה עם פריצתו של תהליך אוסלו לאויר (וזה נמשך עד היום...). אם כדי למנוע את אי הצדק הזה, צריך לעבור על החוק הנ"ל, ולספק לציבור המבוהל ואובד העצות הזה (לפחות בחלקו), קצת סדר בבלגן, קצת נחמה ותקוה, וקצת הרגשה ש"אתה לא המשוגע היחיד בעיירה"- זה שווה את זה. זה בהחלט לא הופך אותם ל"פורעי חוק". מבחינת כל אלו שהקשיבו לערוץ 7 במהלך השנים הללו, הם הצילו את ה"חוק" מלהיות "עוול". |
|
||||
|
||||
הם היו יכולים, את יודעת, לפתוח עיתון. למשל. עיתונים אפשר לפתוח די בחופשיות בישראל (כעקרון צריך לדווח למישהו, למיטב זכרוני, אבל אין ממש סמכות לסגור עיתונים בארץ (מאז בג''ץ קול העם), ואף אחד לא אוכף שום דבר לגביהם). יתר על כן, כאשר נפתחה בפניהם האפשרות להקים תחנת רדיו חוקית דרך הרשות השניה (תחנות אזוריות), הם בחרו להתעלם ממנה, ולהמשיך ולשדר בניגוד לחוק. מרגע שזהו המצב, אין שום סיבה להתייחס אליהם כמשהו פרט ל''פורעי חוק''. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלהם היא שהרשות השנייה מחייבת, בתכנון ההסדר שלה לתחנה אזורית לסוגייה, לשדר מהדורות חדשות שבהפקתה. ואגב, טעות בידך שאין תחנה אזורית דתית שכזו מטעם הרשות השנייה. האם אינך מודע לקיומו של "רדיו כל חי" באזור גוש דן? ותחנת רדיו זאת, כמו שאר התחנות האזוריות של הרשות השנייה, מחויבת על פי חוק ההסכמים, לשדר את מהדורות החדשות של הערוץ השני. ויש גם עיתונות חרדית גדולה (לפחות על עשר עיתונים שמעתי) וגם יש עיתון דתי לאומי "מקור ראשון", ויש גם אתר אינטרנט של ערוץ 7 (http://www.a7.org/)אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא, כפי שכבר טען כאן בדיון עו"ד אורי פז, שהדתיים והחרדים לא מעוניינים שהחילונים יכתיבו להם את סדר הדיווחים על פי חשיבותם במהדורות החדשות השוטפות. למשל, כאשר נפטר הרב שך, ובמהדורות החדשות הדיווח על כך הועבר מיד לקראת הסוף (מסיבות ציבוריות שונות), ואילו בקרב המאמינים סקירה חדשותית תקשורתית על כך תהיה ראשונה בסולם החשיבות שבידיעות המשודרות, וכיו"ב עד אין סוף. לדתיים יש את הערכים שלהם בסדרי עדיפויות רגשיות, והם שונים מסדרי העדיפויות החילוניות הרגשיות. לכן מן הראוי להעניק זכות קיום לרדיו ממלכתי דתי עבור קהל יעד המאמינים במדינת ישראל על פי חוק המאפשר להם לשדר את השקפת עולמם למאזיניהם. בחמישים וחמש שנות קיומה של המדינה, טרם היה קיים הסדר דמוקרטי שכזה, ולכן תרצו או לא, יש כפייה אנטי-דתית במדינה הזאת. וסיבתה ברורה למעמיק לחקור, והיא: החשש הגדול של החילונים הוא מהטפה דתית רטורית משכנעת בהצלחה. וראה את תנועת התשובה ההמונית והשיבה למורשת ישראל סבא הפוקדת את ישראל בעשורים האחרונים. שהרי את ערוצי הרדיו השונים באופן טכני כל אזרח יכול לשמוע בהעברה קלילה על הסקאלה. והנה תאר לעצמך שנפלת על "גלי צה"ל" או על "רשת ב"' או הנה נפלת על מוזיקה ערבית, ואופס, הנה על ערוץ רדיו דתי (או חרדי), ובמקרה השידור ריתק את תשומת לבך, כי בדיוק עכשיו אתה שומע לראשונה בחייך שיש אומנות שהיא דתית במהותה ולמשל, מה שטען יגאל תומרקין בראיון האחרון שלו במקומוני "ידיעות תקשורת" (ואני מצטט:) ש"מה הדתיים שוללים את זכותי לקבלת הפרס [ישראל], הרי כל השנה הם נגד אומנות" וכו' - אינו נכון בעליל. ולמה? כי הנה מוצגות בפניך תערוכות עונתיות של יוצרי אומנות דתיים לגווניהם והינך מתרשם מאוד ואופס, מחליט לבקר בתערוכה או בהרצאה או בשיעור תורה, וככה עם הזמן מצטמצמות שורות המצביעים למפלגות חילוניות מוצהרות ונמצאים החילונים מקפלים את רגליהם מהארץ וכו'. הרי ביבי נתניהו כאשר רץ לראשות הממשלה ונבחר, כי היה "טוב ליהודים"..., ביקר לא פעם בתחנת הרדיו של ערוץ 7 ושידר משם את תעמולת הבחירות שלו לקהל יעד דתי. שם גם הבטיח לקיים את הבטחתו להפוך את הערוץ לחוקי או לפחות למצוא לו תחלופה שתספק את הדרישות של הדתיים. והנה מה קרה מאז, שום כלום. האיש אפילו לא נקף אצבע לצורך העניין והשאר ידוע. ויש להניח שגם הוא לא מטומטם לוותר כל כך בקלות על קולות המצביעים לליכוד שיעברו להצביע לש"ס (כמו שאכן קרה, ויש זוקפים זאת לזכותם של הערוצים הפיראטיים של מפלגת ש"ס). זהו אפוא, התרחיש שנמצא בבסיס החשש החילוני הגדול מאובדן המדינה והענקתה לידי הדתיים, שלא לומר לידי החרדים. תזכיר לי מי אמר פה שאין כפייה חילונית ודיבר גבוהה גבוהה על מונופול דתי על חוקי נישואין/גירושין במדינת ישראל? וכי אין מונופול חילוני על כלי התקשורת הממלכתיים? שלא יעבדו עליכם... |
|
||||
|
||||
אם יש סיבה לכפייה מסוג כזה, מקורה אינו בחשש מהטפה דתית, אלא בתפיסה של החברה כ''כור היתוך''. תפיסה כזאת לא מאפשרת לגוונים וזרמים שונים להתקיים, והיא הסיבה למונופול של הרשויות הממלכתיות על אמצעי התקשורת, מונופול שמתערער רק לאחרונה, עם שינוי האידיאל של המדינה ככור-היתוך כזה. מדינה ליברלית עם ערכים פלורליסטים אכן לא תנסה להכתיב את אופי החברה. אבל במדינה כזאת לא יהיה לגיטימי לכפות חוקים בשם ''העם היהודי''. |
|
||||
|
||||
זאב בודד ויקר מפז, שלום. אאל"ט, אני היחידי שהזכיר את המושג "מונופול" בהקשר של כפיה דתית בדיון זה. האם ניסית לברר מה דעתי לגבי המדיניות הרצויה בהקשר של היתרים לשידורי רדיו בישראל? עפ"י מה אתה מיחס לדובר ש"דיבר גבוהה גבוהה1 על מונופול דתי על חוקי נישואין/גירושין" את האמירה שאין מונופולים לא ראויים אחרים במדינת ישראל או שאסור לאפשר לציבורים ביטוי מעל גלי האתר? האם היצירה הזאת של אנשי קש בקצב מסחרר היא חלק כה שגור ב"הטפה דתית רטורית משכנעת" עליה אתה מדבר? ___________ 1 תודה על המחמאה. |
|
||||
|
||||
בפתיל שמתחיל בהודעה זו: תגובה 196071 מתברר כי טענתך, אורי פז (וכן, העובדה שהחלטת לשנות שמך ל"זאב בודד" אינה משטה באיש), כי חייבות תחנות איזוריות לשדר את החדשות של "קול ישראל" שגויה. והנה כי כן, בשם בדוי, אתה טוען את אותה הטענה בדיוק, אלא שהפעם אתה טוען כי על תחנות איזוריות מוטל לשדר את החדשות של הערוץ השני. בכמה רצינות יש להתייחס אליך? |
|
||||
|
||||
אתה לא יודע בעצמך את התשובה? |
|
||||
|
||||
לא אתייחס לספקולציות זולות ואגש ישר ולעניין: לאחר שהתברר שנניח ונכון הנתון, לפיו, לא חייבות תחנות איזוריות לשדר את החדשות של "קול ישראל" - הרי שנכון הדבר ביחס לחובת שידורי מהדורות החדשות של הערוץ השני. וברור כי אין זה משנה כלל האם מדובר במהדורת חדשות של "קול ישראל" או הערוץ השני או גלי צה"ל או שאר ירקות. למה לא? כי העיקרון ברור, כל מהדורת חדשות חילונית לא מקובלת עלינו וזכותנו לחיות על פי ערכינו במדינה שהיא שלנו לא פחות משלכם. זו המתיימרת להיות דמוקרטית והיפה שבאומות ובו בשעה כופה את דעותיה המעוותות על החברה הדתית והחרדית החיה בקירבה. ועל זה יקרה נבזות ועזות מצח של הכפייה האנטי-דתית במדינת ישראל, בשם הדמוקרטיה, הפלורליזם והלבירליזם וחופש הפרט בלה-בלה; רק כאשר אלה משרתים אינטרסים סקולריסטיים גרידא. חלילה מלהתחשב בזולת השונה מכם בהשקפת עולמו ואורח חייו. חלילה מלהיות כלפיו ליברל ולאפשר גם לו את חופש הביטוי העצמי שלו. אבל כפי שכבר כתב פה מישהו בגילוי לב - אתם פוחדים מהאמת שבתורת ישראל. אתם פוחדים מעוד אורי זוהר ומעוד יהודה ברקן ומעוד ירמיהו ברנובר ומעוד עשרות אלפי אינטלקטואלים שפוים ששבו אל תורת ישראל סבא והחליפו משמעות לחייהם לעומת הריקנות שבבוהמה הישראלית "הנאורה והפתוחה". והרי ממה נפשך, לו לאמת שלכם, החילונית האתאיסטית הפוסט-מודרניסטית או איך שתבחרו לקרוא לה, היה עמוד שידרה איתן הרי שיש להניח שלא הייתם מונעים מהאחר החי בקרבכם מלהביע את עצמו בפומבי או לכל הפחות לא הייתם סותמים את פיו ועוד בשם "החוק" שיצרתם לטובתכם. כמובן שאינני מכליל את כולם תחת מטרייה אחת, רק שעצם שתיקתכם על העוול הנוכחי, מלמדת על עמדת כולכם; על ההסכמה שבשתיקה. מה שמזכיר לי את כל אותם אירופאים נאורים ששתקו בשעה שהנאצים ניצחו על מלאכתם ביהודים והם חיככו ידיהם בהנאה. ואל תנפנפו לי בחיים זיסוביץ ודומיו, כי אלה לא מייצגים אותנו. למה? כי רוב אלה כפופים לחוקי הדורסנות התקשורתית שלכם. הם לא מייצגים אותנו, אל אף הכיפה שעל ראשם. ויתרה מכך, לו היו מייצגים אותנו הרי שהיו נרדפים כמו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בשל הכיפה שעל ראשם. |
|
||||
|
||||
אין חובה לשדר את החדשות של קול ישראל. אין חובה לשדר את החדשות של גלי צה"ל. אין חובה לשדר את החדשות של ערוץ 2. אין חובה לשדר את החדשות של ערוץ 10. אין חובה לשדר את החדשות של ערוץ 3. אין חובה לשדר את החדשות של ערוץ 7. אין חובה לשדר את החדשות של IBA. אין חובה לשדר את החדשות של CNN. אין חובה לשדר את החדשות של SKY. אין חובה לשדר את החדשות של BBC. אין חובה לשדר את החדשות של רויטרס. אין חובה לשדר את החדשות של פליבוי. אין חובה לשדר את החדשות של ערוץ הספורט. פשוט אין כזו חובה. |
|
||||
|
||||
מעבר למופרכות הטענות (עליהן ענו ויענו אחרים), רק רציתי להעיר לגבי ההשוואות המכוערות שאתה עושה (וזה לא משנה אם אתה צודק או לא, ואתה לא). זה כבר חורג מאיזו קריאת גודווין שגרתית. זה כבר מתחיל להיות ממש (אבל ממש) בטעם רע. "...על ההסכמה שבשתיקה. מה שמזכיר לי את כל אותם אירופאים נאורים ששתקו בשעה שהנאצים ניצחו על מלאכתם ביהודים והם חיככו ידיהם בהנאה." תגיד לי, אתה באמת עד כדי כך חסר מודעות עצמית מינימלית בשביל לא להבין שאתה צריך להתבייש, אחרי שהשוואות מכוערות כאלה יוצאות מהפה המלוכלך שלך? _________ וחסוך ממני ואחרים את "זו לא השוואה. להבדיל! רק אמרתי שזה מזכיר לי. אסוציאציה ולא יותר...". |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מפחדים מעוד יהודה ברקן, אנחנו מפחדים מעוד אבא גנוב. |
|
||||
|
||||
תאמין לי שאין מי שעושה שרות טוב יותר לדיעותינו הריקניות מאשר אנשים כמוך. זאת סיבה מצוינת לתמוך בחופש הדיבור. עכשיו אם תואיל בטובך להרגע לחצי שניה, ותביא סימוכין לחובת שידור החדשות החילוניות שלנו בערוצי הקודש שלך, נוכל, אולי, להתייחס לעצם העניין. |
|
||||
|
||||
כן, בהחלט. בקצרה: כמו שכבר אמרו כאן, אין שום חוק שקובע שחובה על תחנת רדיו אזורית לשדר חדשות כלשהן, לא כל שכן את אלו של ערוץ 2. למשל, רדיו 99FM בשרון לא משדר שום מהדורת חדשות. האח הידד. כל השאר, כמובן, הוא קשקוש. אין שום נהירה המונית לחזרה בתשובה - לא יותר מאשר יש חזרה בשאלה. רק שאלה האחרונים לא הולכים להפגין את החילוניות החדשה שלהם תחת כל עץ רענן. בכל מקרה, מי שיחזור בתשובה בגלל שהוא שמע קצת מוזיקה חרדית, כנראה לא היה חילוני מי יודע מה מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
זה באמת מה שמוזר. אם הצורך ברשיון מיוחד עבור פתיחת תחנת רדיו היה ענייני, כלומר, היה חשש להסתה או לשון הרע או משהו אחר הדורש בקרה של "האח הגדול", הרי גם עתונים היו זקוקים לרשיון כזה. אבל זה לא כך. ההסבר לזה מאוד פשוט. לפתוח ולהחזיק עתון זה דבר מאוד יקר. זה בכלל בלתי אפשרי כאשר אין תקשורת אלקטרונית ש"תומכת" בעתון, כלומר מצטטת אותו, ומהדהדת את הספינים שהוא מתחיל. תקשורת אלקטרונית היא הרבה יותר זולה ונגישה, ויש לה סיכוי לשרוד כלכלית עד אשר היא תחדור לתודעת ציבור גדול מספיק, שיוכל להחזיק אותה כלכלית. לפיכך, מי שרוצה לשלוט בתקשורת, מספיק לו להחזיק בשליטתו את התקשורת האלקטרונית. הסיכוי שמישהו לא רצוי יפתח עתון, ויצליח להתקיים בלי עזרתם של אמצעי התקשורת שבשליטתו, אפסיים. אחרי שערוץ 7 היה מבוסס דיו, נפתח העתון "מקור ראשון", שהתבסס לפחות בהתחלה על ה"קהילה" שהתגבשה מסביב לערוץ 7. גם הערוץ עצמו פתח עיתון הנקרא "בשבע", המופץ ונקרא בעיקר על ידי הקהילה הזאת. כרגע עתונים אלו הולכים ומגבירים תפוצה, ויש סיכוי שהם ישרדו כלכלית, מפני שהם התבססו על עבודת השטח שנעשתה כבר על ידי ערוץ 7. (אם תשים לב, הם כמעט לא מצוטטים על ידי אמצעי התקשורת האלקטרוניים הממלכתיים, על אף שתפוצתם מגיעה לכמחצית מזו של ה"ארץ", ויש להם סקופים מעניינים לא מעטים. אפילו אם דנים בסקופים אלו אחר כך בתקשורת, הרי זה נעשה ללא קרדיט למקור) |
|
||||
|
||||
פראנויה מעולם לא הייתה תכונה חביבה עלי במיוחד. ברוב העולם המערבי (אם לא בכולו) יש מגבלות ופיקוח על כלי תקשורת אלקטרוניים. הסיבה? תדרי רדיו הם משאב מוגבל (בניגוד לנייר עיתון, לכל צורך מעשי), ולכן הגיוני שהמדינה תפקח על השימוש בו ותדאג שתחנות לא יעלו אלה על תדריהם של אלה (כפי שקורה לעיתים קרובות עם תחנות פיראטיות), וגרוע מכך - על תדרים של רשתות חירום או מגדלי פיקוח אווירי. על עיתונים אין פיקוח בשום מקום בעולם, וגם בישראל הפיקוח הוא שריד מנדטורי שבית המשפט העליון עיקר מתוכן לפני שנים רבות. אין בין זאת לבין הטענות המופרכות שלך על גב כלכלי או מניעת התבססות כלכלית דבר וחצי דבר. ישנם עיתונים רבים בישראל שאין להם שום תחנת רדיו תומכת. עיתון יכול להתחיל כשבועון או אף ירחון ולהתרחב ככל שגדלה התפוצה שלו, אם נורא קשה להם להשיג קוראים בתחילה. הטענה כאילו הדרך היחידה להקים עיתון היא בעזרת תחנת רדיו היא כל כך דלוחה, שאני ממש מופתע שהיא מגיעה מכיוונך. אני נאלץ לקחת על עצמי את האחריות - כנראה כל כך הרגזתי אותך, עד כי את בכוונה שולחת לי תגובות מטופשות ולא מושקעות, כעונש. |
|
||||
|
||||
זה לא אומר שלא רודפים אותי. דברתי פעם עם מנהלת הערוץ, באיזה אירוע משפחתי, ושאלתי אותה לגבי הסיבה לאי נכונותם ללכת למכרזים רגילים- היא אמרה שהכל היה תפור בצורה כל כך הדוקה, שלא היה להם כל סיכוי להיות באמת קול חופשי. הם היו נפסלים בודאות, וכל מי שהיה זוכה היה מפוקח בידי רשות עויינת לרוח התחנה. התקשורת בעולם בו אנו חיים היא כוח. מי שתמים לחשוב שעמדת כוח (אולי החזקה ביותר במערכת הפוליטית שלנו) תעמוד לה סתם כך, ותחולק לפי קריטריונים הוגנים ללא שישתלטו עליה גורמים אינטרסנטיים, לא נחשב בעיני חכם. המדינה שהאינטרס שלה היה שמוקדי הכוח התקשורתי יפוזרו כדי שיאזנו זה את זה, היתה צריכה לדאוג לתקשורת מגוונת וחופשית. מסיבות שלא אפרט כאן מחוסר מקום וזמן, אבל כל מי שמוכן להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות רואה, המצב בארצנו הקטנטונת אינו כך. המלחמה על האפשרות להביע קולות אחרים קשה, וערוץ 7 הוא אחד הכוחות הנאורים שניסו, והצליחו במידה לא מבוטלת, לשבור את העריצות המחשבתית של התקשורת. אני לא טוענת שעיתון צריך תחנת רדיו, (אגב, מקור ראשון וערוץ 7 אינם שייכים לאותו בעלים, ואפילו הסתכסכו ביניהם לא מעט), אלא שהוא צריך "קהילת צרכנים" מגובשת במידת מה. הגיבוש של הקהילה אינו יכול להעשות ידי העתון עצמו, מעצם העובדה שהוא יקר, ולא נגיש למי שעדיין לא מכיר אותו. בעקר אם מדובר בעתון ללא גב ממסדי. ללא שיתוף פעולה של תקשורת אלקטרונית קלה ונגישה, אין לעתון כזה סיכוי. קהילה כזאת הרבה יותר קל ליצור על ידי תחנת רדיו. ואז העתון יכול להתפתח. וזה מה שקרה עם הציבור של ערוץ 7. תתפלא, השקעתי בתגובה הקודמת! וזה היה לפני שהרגזת אותי (מאוד). |
|
||||
|
||||
כפי שאת (או מישהו אחר?) ציינת, ישנן תחנות רדיו חרדיות חוקיות למהדרין. אז איפה בדיוק המכרזים התפורים? כל כך הרבה תאקלים היו לרדיו 99FM עם הרשויות מאז הקמתו, שקשה להאמין שהוא זכה במשהו תפור, הדוק או מרוח. נכון, יש פיקוח על התכנים, והייתי שמח אם היה פחות - אבל אני בטוח שבמקרים מסויימים את דווקא היית מעדיפה שיהיה יותר, ובוודאי שלא היית מסכימה שישדרו בתקשורת האלקטרונית את כל מה שאני הייתי מסכים שישדרו. אני בעמדת נחיתות כאן משום שמעולם לא דיברתי עם מנהל של תחנת רדיו, ואינני מכיר את פרטי המכרזים. אם מישהו יודע ומכיר, ויוכל לפרט מה היו התנאים ומה טיב הפיקוח, אני חושב שזה יסייע לדיון הזה. בכל מקרה, אני חושב שהגישה שלך, שמכיוון שיש מוקד של כוח אז בהכרח כל מה שקשור בו הוא רקוב ומושחת ומעוות ותלוי-אינטרסים, נובעת מהעולם שאת חיה בו, והתפיסה שלך של איך דברים צריכים להתנהל. אולי אני תמים, אבל אני נוטה להאמין שכשמישהו יוצא לבזר את התקשורת הישראלית וליצור בה תחרות, הוא עושה זאת משום שהוא רוצה לבזר את התקשורת הישראלית וליצור בה תחרות, ולא כדי ליצור מראית עין של תקשורת מבוזרת כשלמעשה כולם קשורים אליו ברצועה קצרה מאוד. ושאלה אחרונה: האם את טענת הרגע שציבור הדתיים הלאומיים והמתנחלים בישראל אינם מהווים קהילות מגובשות? שהם צריכים תחנת רדיו כדי להתגבש לכדי ישות מאוחדת כלשהי? לא יודע, נשמע לי מצחיק. מדובר, אחרי הכל, בקבוצות מאורגנות היטב. לראשונים יש מפלגה משלהם, ולאחרונים מגוון ארגונים שמאגדים אותם. אז תחנת רדיו זה מה שהם צריכים? לא נשמע לך מצחיק? |
|
||||
|
||||
בעלון האחרון של "מנהיגות יהודית", אומר על "שלטון החוק" משה פייגלין: פושע קטן עובר על החוק, פושע בינוני עוקף את החוק, פושע גדול פועל בעזרת החוק. מעניין אם הדהדו באזניו מילותיו של ברטולד ברכט, זוכה פרס השלום ע"ש סטאלין, בפתיחת "אופרה בגרוש". |
|
||||
|
||||
עזבי, קוראים לזה ''כפייה חילונית'' בשם החוק והמשפט והצדק והמוסר ההומני של הרוב הדורס כל חלקת אלוהים קטנה השייכת למיעוט הדתי במדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
תגובה 195380 תגובה 195752 |
|
||||
|
||||
קיומה אינה רק כפייה היא גם גניבה. אין שום סיבה שאני אממן את רשות השידור ואין היתר הלכתי לכך. הלאה הכפייה. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא מבקש ממך לקבל על עצמך מערכת ערכים שלא מקובלת עלייך. מבקשים ממך לקבל את זה שלערכים יש מערכת ערכים שלא מקובלת עלייך. קוראים לזה פלורליזם, וזו אחת מאבני היסוד החשובות ביותר של הדמוקרטיה. קחי אותה, ואין דמוקרטיה, יש משטר טוטליטרי שגובל במשטרת מחשבות. העניין הוא שאת מסתכלת על הכל מנקודת מבט של "כל העם". את לא רוצה נישואין אזרחיים כי זה "יפצל את העם". את לא מסתכלת על האנשים כפרטים, אלא רק על ה"עם". גם זו גישה אנטי דמוקרטית. את מתעקשת לדבר על "מדינה המיוחדת לעם היהודי". ובכן, לא אצטט את חוזה המדינה שדיבר על כך שיש לשמור את אנשי הדת בבתי הכנסת. גם לא אזכיר לך שמספיק מאלו שבאו לכאן היו חילוניים למהדרין. במקום זה אזכיר לך מה כתוב במגילת העצמאות, שיש להזכיר שנחתמה על ידי מי שהגיע להסכם הסטטוס קוו עם הדתיים: "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". את מסוגלת להבין שמה שנעשה בפועל הוא רמיסה ברגל גסה של אותו שוויון? אם תבדקי את הסכם הסטטוס קוו, תשימי לב שאין בו מאומה נגד נישואים אזרחיים, אלא רק הבטחה למנוע את "חלוקת בית ישראל לשניים". אני חושב שהמאזניים לא נוטות לכיוונך, כאשר מדובר על ה"ייחוד" של המדינה עליו את מדברת. |
|
||||
|
||||
לא נכון שאין מבקשים ממני לחיות לפי מערכת ערכים שלא מקובלת עלי. למשל כאשר ראשי המדינה מחליטים שחייהם של אזרחים פלשתינים חשובים יותר מחיי החיילים שלנו, (ערך שאני חושבת לבלתי מוסרי לחלוטין), חייל שחושב כמוני, ויש רבים כאלה, חייב לבצע משהו שמנוגד לערכיו. זה שחושבים על לטרנספר (להעתיק) יהודים ממקום כלשהו בארץ ישראל, זה נוגד את ערכיי. ויש עוד הרבה דברים שנוגדים את ערכיי (התנהלות התקשורת ושלטי החוצות. התכנים במערכת החינוך, כו'). לא כל הסתכלות על הכלל, מבטלת את ההסתכלות על הפרטים והופכת לאנטי דמוקרטית. בכלל, הדמוקרטיה אצלי היא כלי ולא ערך עליון. המדינה הזאת הוקמה כמדינתו של העם היהודי. זהו המגדיר של מדינת ישראל. רק אחר כך בא המשפט שציטטת- כתיאור של המשטר במדינת ישראל. זה לא המגדיר של המדינה, אלא רק מאפיין שלה. ''מניעת חלוקת בית ישראל לשניים'' היה שם קוד לנישואין וגירושין לפי ההלכה. |
|
||||
|
||||
למה את מכניסה דוגמאות לא רלוונטיות לדיון? הדיון עסק ביחסי דתיים חילונים, לא בפינוי התחנחלויות וכדומה. בתחומים מדיניים אין ספק שיש מקרים שבהם המיעוט נפגע. מדינה אוטופית היא זו שבה הממשל לא מתערב כלל בחיי האזרחים. הטענה שבדיון הזה היא שכל הנוגע ליחסי דתיים חילוניים, הממשל לא צריך להתערב, וכל אחד אמור להיות מסוגל לחיות את חייו על פי השקפתו. אגב, הצבא שלנו, בדרך התנהלותו הנוכחית, רק מראה כמה המדינה שלנו רחוקה מלהיות דמוקרטיה אמיתית. אז מה? זו סיבה להפסיק לנסות ולהיות כזו? הגישה שאת מציגה לאורך כל הדיון היא של "לשבור את הכלים". אם זכות אחת לא נשמרת, לא צריך לשמור אף זכות. נהדר. הדמוקרטיה גם אצלי היא כלי ולא ערך עליון, השאלה היא: כלי עבור מה? עבורי, זה כלי לחיים על פי אמונתי ורצוני החופשי. היא כלי בשבילי לעשות את מה שאני רוצה. היא כלי בשבילי כדי לחיות בשיתוף פעולה עם אחרים. היא *לא* כלי בשבילי כדי לכפות את רצוני על כל שאר העם. באשר למדינתו של העם היהודי - כבר עניתי לך בהודעה קודמת (וזה למעשה הטיעון הכי ישן, ומה לעשות, הכי נכון, בספר) שמדינה יהודית אין פירושה מדינה שחיה על פי הדת היהודית. |
|
||||
|
||||
בשבילי, וגם בשביל הרבה אחרים, פינוי התנחלויות והדרך בה נלחם הצבא, הם עניינים מוסריים עמוקים. אצלי מוסר זה עניין דתי, כך שגם זה נכלל ב''יחסי דתיים חילוניים''. ההשפעה של הדברים הכלליים הללו על חיי הפרט כל כך גדולים ומשמעותיים, שאי אפשר להתחמק מלהכליל אותם במה שהמדינה כופה על אזרחיה. בכלל, ההפרדה בין כלל ופרט, ובין מה ש''דתי'' ומה ש''פוליטי'', היא קשה עד חסרת משמעות, במדינה שלנו (היהודית...) נראה לי גם שאדם שמגורש מביתו ושהורסים לו את חלום חייו בניגוד לאמונתו ולאידאולוגיה שלו, סובל קצת יותר מזה שנאלץ לפתוח תיק ברבנות כדי להתחתן בניגוד לאמונתו ולאידיאולוגיה שלו. ההבדל הגדול הוא, שזה שמגורש מביתו לא יכול לנסוע לקפריסין כדי לעקוף את הבעייה.... |
|
||||
|
||||
זה לא קשור לדיון הנוכחי, מאחר שבדיוק כפי שקשה לדתי שמפנים את ההתנחלות בה הוא חי, כך גם עם חילוני מתנחל. אין כאן ''כפייה חילונית''. פינוי התנחלויות לא נעשה מטעמים חילוניים, אלא משיקולים מדיניים. אני שוב מבקש מה שגם דובי מבקש - חוק שחילוני לא צריך כי הוא מציית לו תמיד ממילא ואילו הדתי כן צריך, כי אחרת הוא לא מציית, ושנובע מענייני אמונה באל או אורח חיים דתי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |