|
||||
|
||||
נניח שיש כפייה כזאת (ונשאיר לדיון למטה לבסס או להפריך זאת). חשבת על האפשרות שאפשר להתנגד הן לכפייה החילונית והן לכפייה הדתית? דתיים וחילוניים - התאחדו. האינטרס המשותף שלנו הוא מדינה דמוקרטית ופלורליסטית יותר בה יש מקום לערוץ רדיו שלא נכנע לתכתיבים מטופשים ובאותו הזמן יש מקום לנישואים אזרחיים. כל עוד אתה בעד כפיה של טקס דתי על אדם לא מאמין, מי אתה שתלין על כפייה חילונית? |
|
||||
|
||||
הטיעונים החזקים יותר נגד ''כפייה חילונית'' מציגים את ה''כפייה החילונית'' בתור תוצר מיידי של פלורליזם ודמוקרטיה (שלטי חוצות, למשל). על כן, צריך להיזהר כשמציעים אותם בתור פתרונות (אפילו אם כאן זה אולי מתאים) |
|
||||
|
||||
שלטי חוצות זה פלורליזם ודמוקרטיה? מה הקשר? בדיוק כמו דתיים רבים, אני בעד חוקים שיגבילו את הבלאגן הפסיכודלי המופרע הזה עם שלטי חוצות (אך מסיבות אחרות) ואין כאן שום סתירה לערכים דמוקרטיים או פלורליסטיים. זה שדתיים משתתפים בדיון של איך נראה הרחוב הישראלי זה מבורך וזה ממש לא כפייה דתית בספר שלי. זה עניין לדיון ומאבק פוליטי ברשויות מקומיות. לכפות כחוק מדינה על כווולם לקיים טקס דתי ולהזמין את אנשי המוסד הדתי לארוע לא להם, בניגוד לאמונתם של בעלי הארוע, זה כבר סיפור אחר לגמרי ולא צריך להיות פלורליסט אידאי, ליברל קיצוני או אנרכיסט מנענע גדרות בשביל להבין את האמיתה הפשוטה הזאת. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |