בתשובה לדובי קננגיסר, 13/02/04 18:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה באמת מה שמוזר. אם הצורך ברשיון מיוחד עבור פתיחת תחנת רדיו היה ענייני, כלומר, היה חשש להסתה או לשון הרע או משהו אחר הדורש בקרה של "האח הגדול", הרי גם עתונים היו זקוקים לרשיון כזה. אבל זה לא כך. ההסבר לזה מאוד פשוט. לפתוח ולהחזיק עתון זה דבר מאוד יקר. זה בכלל בלתי אפשרי כאשר אין תקשורת אלקטרונית ש"תומכת" בעתון, כלומר מצטטת אותו, ומהדהדת את הספינים שהוא מתחיל. תקשורת אלקטרונית היא הרבה יותר זולה ונגישה, ויש לה סיכוי לשרוד כלכלית עד אשר היא תחדור לתודעת ציבור גדול מספיק, שיוכל להחזיק אותה כלכלית. לפיכך, מי שרוצה לשלוט בתקשורת, מספיק לו להחזיק בשליטתו את התקשורת האלקטרונית. הסיכוי שמישהו לא רצוי יפתח עתון, ויצליח להתקיים בלי עזרתם של אמצעי התקשורת שבשליטתו, אפסיים. אחרי שערוץ 7 היה מבוסס דיו, נפתח העתון "מקור ראשון", שהתבסס לפחות בהתחלה על ה"קהילה" שהתגבשה מסביב לערוץ 7. גם הערוץ עצמו פתח עיתון הנקרא "בשבע", המופץ ונקרא בעיקר על ידי הקהילה הזאת. כרגע עתונים אלו הולכים ומגבירים תפוצה, ויש סיכוי שהם ישרדו כלכלית, מפני שהם התבססו על עבודת השטח שנעשתה כבר על ידי ערוץ 7. (אם תשים לב, הם כמעט לא מצוטטים על ידי אמצעי התקשורת האלקטרוניים הממלכתיים, על אף שתפוצתם מגיעה לכמחצית מזו של ה"ארץ", ויש להם סקופים מעניינים לא מעטים. אפילו אם דנים בסקופים אלו אחר כך בתקשורת, הרי זה נעשה ללא קרדיט למקור) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פראנויה מעולם לא הייתה תכונה חביבה עלי במיוחד. ברוב העולם המערבי (אם לא בכולו) יש מגבלות ופיקוח על כלי תקשורת אלקטרוניים. הסיבה? תדרי רדיו הם משאב מוגבל (בניגוד לנייר עיתון, לכל צורך מעשי), ולכן הגיוני שהמדינה תפקח על השימוש בו ותדאג שתחנות לא יעלו אלה על תדריהם של אלה (כפי שקורה לעיתים קרובות עם תחנות פיראטיות), וגרוע מכך - על תדרים של רשתות חירום או מגדלי פיקוח אווירי. על עיתונים אין פיקוח בשום מקום בעולם, וגם בישראל הפיקוח הוא שריד מנדטורי שבית המשפט העליון עיקר מתוכן לפני שנים רבות. אין בין זאת לבין הטענות המופרכות שלך על גב כלכלי או מניעת התבססות כלכלית דבר וחצי דבר. ישנם עיתונים רבים בישראל שאין להם שום תחנת רדיו תומכת. עיתון יכול להתחיל כשבועון או אף ירחון ולהתרחב ככל שגדלה התפוצה שלו, אם נורא קשה להם להשיג קוראים בתחילה. הטענה כאילו הדרך היחידה להקים עיתון היא בעזרת תחנת רדיו היא כל כך דלוחה, שאני ממש מופתע שהיא מגיעה מכיוונך. אני נאלץ לקחת על עצמי את האחריות - כנראה כל כך הרגזתי אותך, עד כי את בכוונה שולחת לי תגובות מטופשות ולא מושקעות, כעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אומר שלא רודפים אותי. דברתי פעם עם מנהלת הערוץ, באיזה אירוע משפחתי, ושאלתי אותה לגבי הסיבה לאי נכונותם ללכת למכרזים רגילים- היא אמרה שהכל היה תפור בצורה כל כך הדוקה, שלא היה להם כל סיכוי להיות באמת קול חופשי. הם היו נפסלים בודאות, וכל מי שהיה זוכה היה מפוקח בידי רשות עויינת לרוח התחנה. התקשורת בעולם בו אנו חיים היא כוח. מי שתמים לחשוב שעמדת כוח (אולי החזקה ביותר במערכת הפוליטית שלנו) תעמוד לה סתם כך, ותחולק לפי קריטריונים הוגנים ללא שישתלטו עליה גורמים אינטרסנטיים, לא נחשב בעיני חכם. המדינה שהאינטרס שלה היה שמוקדי הכוח התקשורתי יפוזרו כדי שיאזנו זה את זה, היתה צריכה לדאוג לתקשורת מגוונת וחופשית. מסיבות שלא אפרט כאן מחוסר מקום וזמן, אבל כל מי שמוכן להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות רואה, המצב בארצנו הקטנטונת אינו כך. המלחמה על האפשרות להביע קולות אחרים קשה, וערוץ 7 הוא אחד הכוחות הנאורים שניסו, והצליחו במידה לא מבוטלת, לשבור את העריצות המחשבתית של התקשורת. אני לא טוענת שעיתון צריך תחנת רדיו, (אגב, מקור ראשון וערוץ 7 אינם שייכים לאותו בעלים, ואפילו הסתכסכו ביניהם לא מעט), אלא שהוא צריך "קהילת צרכנים" מגובשת במידת מה. הגיבוש של הקהילה אינו יכול להעשות ידי העתון עצמו, מעצם העובדה שהוא יקר, ולא נגיש למי שעדיין לא מכיר אותו. בעקר אם מדובר בעתון ללא גב ממסדי. ללא שיתוף פעולה של תקשורת אלקטרונית קלה ונגישה, אין לעתון כזה סיכוי. קהילה כזאת הרבה יותר קל ליצור על ידי תחנת רדיו. ואז העתון יכול להתפתח. וזה מה שקרה עם הציבור של ערוץ 7. תתפלא, השקעתי בתגובה הקודמת! וזה היה לפני שהרגזת אותי (מאוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאת (או מישהו אחר?) ציינת, ישנן תחנות רדיו חרדיות חוקיות למהדרין. אז איפה בדיוק המכרזים התפורים? כל כך הרבה תאקלים היו לרדיו 99FM עם הרשויות מאז הקמתו, שקשה להאמין שהוא זכה במשהו תפור, הדוק או מרוח. נכון, יש פיקוח על התכנים, והייתי שמח אם היה פחות - אבל אני בטוח שבמקרים מסויימים את דווקא היית מעדיפה שיהיה יותר, ובוודאי שלא היית מסכימה שישדרו בתקשורת האלקטרונית את כל מה שאני הייתי מסכים שישדרו. אני בעמדת נחיתות כאן משום שמעולם לא דיברתי עם מנהל של תחנת רדיו, ואינני מכיר את פרטי המכרזים. אם מישהו יודע ומכיר, ויוכל לפרט מה היו התנאים ומה טיב הפיקוח, אני חושב שזה יסייע לדיון הזה. בכל מקרה, אני חושב שהגישה שלך, שמכיוון שיש מוקד של כוח אז בהכרח כל מה שקשור בו הוא רקוב ומושחת ומעוות ותלוי-אינטרסים, נובעת מהעולם שאת חיה בו, והתפיסה שלך של איך דברים צריכים להתנהל. אולי אני תמים, אבל אני נוטה להאמין שכשמישהו יוצא לבזר את התקשורת הישראלית וליצור בה תחרות, הוא עושה זאת משום שהוא רוצה לבזר את התקשורת הישראלית וליצור בה תחרות, ולא כדי ליצור מראית עין של תקשורת מבוזרת כשלמעשה כולם קשורים אליו ברצועה קצרה מאוד. ושאלה אחרונה: האם את טענת הרגע שציבור הדתיים הלאומיים והמתנחלים בישראל אינם מהווים קהילות מגובשות? שהם צריכים תחנת רדיו כדי להתגבש לכדי ישות מאוחדת כלשהי? לא יודע, נשמע לי מצחיק. מדובר, אחרי הכל, בקבוצות מאורגנות היטב. לראשונים יש מפלגה משלהם, ולאחרונים מגוון ארגונים שמאגדים אותם. אז תחנת רדיו זה מה שהם צריכים? לא נשמע לך מצחיק? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |