 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע, בטלפונים היום כבר אין חוגה, רכבות כבר לא מונעות על ידי קיטור, והשידורים לא עברו אף פעם בתווך הזה שנקרא אתר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתנור אין אש, במטבח לא טובחים (נניח), הקלפים עשויים מקרטון, צינוק בית הסוהר כבר אינו במרתף, עולי הרגל מגיעים במטוסים, הפח במטבח עשוי מפלסטיק, ורק הסופר מזיין כמו שפן... (אבל אם סופר הוא קצור של סופרמרקט, ניתן לאנוס גם עליו את הרעיון). ואיך כל זה קשור ליגאל אלון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר ההיסטורי היה באמת סופר (מלאי) ורושם את התוצאה על לוחות חרס. (צינוק נגזר מרצועה או חבל באכדית, אלא שכבר לא כובלים את האסירים בצינוק. בית-סוהר נגזר מצורת הסהר שהיתה לבור אליו היו משליכים את היגאל עמירים של פעם). כלומר, כל המלים חוץ ממילות היחס הן אנאכרוניסטיות. נשארו באותו מובן שהיה להן במקור למרות שבסיס קיומן גווע ומת, והן מעין מאובנים חיים של השפה. אחת ההתנגדויות של עורך הטריוויה היתה שיש עוד המון מלים כאלה. מאז פרסום החידה מצאתי את ''פקיד'' (אני חושב שבמקור הוא היה עורך מפקדים) ומישהו שלח לי בדואר את מטבע הלשון ''נפל לו האסימון''. אשמח לשמוע על עוד מלים כאלה, שאפשר ללמוד מהן קצת היסטוריה. הרעיון לחידה עלה במוחי כשאריק הזכיר את האתר שהותיר אחריו רק ריק ואת גלי האתר. נדמה לי שגם עניין ה''חייג'' עלה פעם באייל. על הסופר ובית הסוהר קראתי (כמדומני) אצל עמוס עוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... טוב, יש לי עוד אחת: "חשמל" (במקור - "אור גדול"). אבל אולי זה גבולי. ואני חושדת שגם "מקשים" יהפכו מתי שהוא ל"מלחצים" (באותו משקל). פשוט כבר אין צורך להקיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"" "חשמל" (במקור - "אור גדול") """ האם כוונתך לחשמל התנכי - זה מחזון יחזקל? אם כן, האם יש לזה מקורות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקימילון1: לא בדיוק, אבל בערך. המקור לא ידוע בוודאות, אבל ככל הנראה מאחת ממספר מילים אכדיות שמשמעותן „דבר נוצץ״ (יחזקאל כותב על דברים שנראו „כעין החשמל״). האכדית הייתה שפה מתה ושפת משכילים באזור מסופוטמיה (הארמית כבר ירשה את מקומה במערב) ולא לגמרי מן הנמנע שיחזקאל, שגלה מיהודה, בלבל בין כמה מילים. ואולי היו גם שגיאות העתקה כשהספר הועתק ביהודה בידי סופרים שלא דיברו אכדית. בכל מקרה, המתרגמים של תרגום השבעים הבינו את המילה כאלקטרון, מילה יוונית שמשמעה היה כנראה במקור אלקטרום [ויקיפדיה] והפך בהמשך לענבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את המקלדות נעלמות כל כך מהר. עדיין הרבה יותר נוח להשתמש במקלדת. וחוץ מזה יש מקלדות גם לכלי נגינה שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקלדות למחשב יעלמו כמעט לגמרי, אולי תוך 50 שנה, אם כאשר תפותח טכנולוגיית קלט יעילה (ואמינה) לפיענוח קול של משתמש. ראיתי לאחרונה צ'אטבוט בו השיחה מתנהלת בדיבור בלבד. יתכן שמיקלדת תישמר למצבי קיצון בהם הקלט הקולי שוגה מאוד. נראה לי שמיקלדת בתור קלט היא מכשול גדול מכדי להתעלם ממנו במחשבים ניידים ובעיקר סמרטפונים. לפי זכרוני סטיב ג'ובס התעקש על מסך מגע לאיפון בזמן הפיתוח הראשון של איפון, כי ראה במיקלדת ניפרדת מהמסך פגם ענק בטלפונים סלולרים (ובמחשבי כף יד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ממשק קולי עילי יהיה גרוע מאד למשימות כמו כתיבת קוד, למשל (מעבר לחוסר ההיתכנות הסביבתי כשאתה בסביבת עבודה עם עוד אנשים). לדעתי המקלדת תהיה איתנו עוד זמן רב. גם היום היא נוחה לאין ערוך מכל ממשק מגע אחר. (תנסה לחשוב איזה סיוט יהיה להכתיב למחשב תגובה באייל, לשנות אותה, לערוך, למחוק והכל בממשק קולי מטריד-סביבתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חמישים שנה? הייתי מהמר על ממשק ישיר (ואלחוטי) למוח, או אפילו משהו יותר פשוט קונצפטואלית כמו משהו שקורא מחוות גוף - סטייל קינקט, רק במחוות הרבה יותר קטנות וממוקד בטקסט. אין לי רעיון ספציפי אילו מחוות גוף יעבדו כאן - אם לא, אז נחזור לממשק למוח. (כל זה כמובן בהנחה שלא תהיה בלימה של התקדמות הטכנולוגיה בגלל משבר האקלים ו/או הנגיף הבא. אם לוקחים את אלה בחשבון, אז תסריט אפשרי הוא שעוד חמישים שנה יהיו בעולם מקלדות מעלות אבק, ולא יהיו אנשים שילחצו עליהן. בטח לא קופים שיצא להם שייקספיר. תיקנים אולי יהיו, אבל הם קלים מדי לשייקספיר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר אקלים או נגיף או מה שלא יהיה, סביר מאוד שבעוד חמישים שנה לא אנשים יכתבו קוד אלא הקוד יכתוב קוד. אנשים יסתפקו בלהסביר למכונות מה הם רוצים (אםם ישאלו אותם, כמובן). קצת דומה לדרך בה המהדרים הופכים שפה עילית לשפת מכונה בצורה הרבה יותר יעילה מבני אדם, רק עם הרבה יותר ML. מעניין מתי הקוד יכתוב גם בני אדם1. ____ 1. כתבתי פעם סיפור מד״ב קצרצר על כך. חשבתי שהוא ממש מוצלח, אבל התגובות שקיבלתי עליו היו .. איך לומר .. מנומסות למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים המקלדת מחזיקה הרבה יותר זמן מחמישים שנה, ותסמונת התעלה הקרפלית תהיה מטרד קטנטן יחסית לעולם המחוות קטנות וממוקדות שאתה מתאר. גם לגבי הממשק למוח אני יותר מסקפטי. לא בגלל שהיכולת לקרוא נוירונים או אזורים נראית לי בלתי אפשרית, יותר בגלל הרעש העצום של הקלט/פלט שרץ במוח שלדלות ממנו את הסיגנלים הקלושים של חשיבה על טקסט נשמע לי כמו משימה מאד מאד קשה. מה עם אלה שלא מצליחים לרכז את המחשבה מספיק מהר, או לאבד את הריכוז מספיק לאט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיווט ישיר למוח נשמע לי יותר מדי סיינס פיקשן. להכניס צ'יפים למוח יתקל בהתנגדות קשה. מחוות גוף הם עניין לא נוח כמו שמיקלדת לא נוחה, הקושי העיקרי במיקלדת היא המוטוריקה הגופנית שפוגעת בחלוקת קשב. השימוש בקול כמעט לא פוגע בחלוקת קשב, כי המוח שלנו בנוי המון זמן (לדעתי מאות אלפי שנים) לתרגם אוטומטית סימנים לקולות, זה הבסיס ליכולת הדיבור האנושית. אני לא מאמין גדול במשבר האקלים. לא רוצה להיכנס לוויכוח. לגבי משבר ווירוס, אני מצפה המגיפה הנוכחית תהיה תמריץ חזק לטכנולוגיה של עבודה מהבית באמצעות תיקשורת חזקה (בעיקר latency מהיר שהוא צוואר בקבוק יותר גרוע מנפח מידע שמועבר בתיקשורת). לדעתי תוך 50 שנה בעיית העבודה ממרחק תיפתר כמעט לגמרי, תחבורה תשמש בעיקר להעברת חומרים (מזון, ביגוד, כלי בית וכדומה) או למקרי קיצון בהם צמידות פיזית בין אנשים אינה אפשרית לחלופות דרך תיקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במימשק קולי יהיה אמצעי משלים לתיקון לתיקון שגיאות , בין אם על ידי מיקלדת או לחילופין תווי אסקייפ קוליים שיאפשרו הכנסת תווים קוליים בצורה יותר מבוקרת. תווים רגילים יוכלו להיות מזוהים על ידי המחשב על ידי השמעת "עיצור+תנועה" שמזוהים בקלות על ידי המחשב. במוד אסקייפ, כאשר רוצים להכניס תוו ביתר זהירות, התו יוכל להיות (למשל) צירוף "עיצור+תנועה+עיצור+תנועה" מה שמקטין את אחוז השגיאה _בריבוע_ ביחס לצירוף הרגיל "עיצור+תנועה". מקווה שאיני מעורפל מדי בהסבר כאן (בכל אופן ההסבר די פשוט). לגבי הפרעה לסובבים, נראה לי שפתרונות טכנולוגיים של השתקת קול (כלפי הסביבה) אינם קשים במיוחד, ברגע שהטכנולוגיה תתפשט הם גם יהיו זולים. כשליפות מהשרוול, אני חושב על מסיכה שאוטמת קול או/ו אוזניות שאוטמות קול על ידי "רעש לבן" כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז ''מגע-שים'' היו יותר מתאימים לעידן הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעפרונות עוד יש עופרת? גם המילה Camera, כמובן, היא אנכרוניסטית, אבל אני מניח שאתה מתעניין בעברית דווקא (אני חושד שבאנגלית יש הרבה יותר). אפשר אולי גם "מרה שחורה", "מוסר כליות", "כאב לב" וכאלה. אני אמשיך לחפש... (חידה נחמדה דווקא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קבינט" הולך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אנכרוניסטי, או סתם מטפורי כמו "מטבחון"? חוץ מזה, תיחמנת, זה באנגלית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור מצרפתית, אא"ט. וזה היה בתגובה לCamera | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר, אז גם מוזיקה קאמרית באותה קטגוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעפרונות היתה אי פעם עופרת? חשבתי לתומי שהדמיון הצורני בין הגרפיט לעופרת ביחד עם הוא שנתן להם את שמם. צירופים כמו "מרה שחורה" וכו' פחות מעניינים בעיני (האמת היא שגם עולה הרגל נכנס לחידה רק בדוחק, אחרי שהתחנן על נפשו עד שנשברתי) אלא אם כן נגזרות מהם מלים חדשות, ובעיקר אשמח לשמוע על עוד פעלים שיוציאו את ה"לחייג" מבדידותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוכנת הדוא"ל שלי (אולי גם של אחרים) יש אפשרות לשלוח CC, כלומר Carbon Copy. פרקתי כבר שלושה מחשבים, ועדיין לא הצלחתי למצוא איפה הם מחביאים את ניר ההעתקה. גם את הסרטים שהורדתי מהאינטרנט לא מצאתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שבאתר של ''טמבור'' מצאתי עוד כמה צבעים מבוססי סיד, ובבסיסי צה''ל האקליפטוסים עדיין מסויידים כהלכה, אני חושב שזה קביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יחסך למילה "רכב"? כאילו, נוסעים בו, אבל לא ממש רוכבים על שום דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאין לך אופנוע :-) אבל כן, לדעתי אתה צודק. למעשה המרכבה הראשונה שנוצרה היתה מה שביטל את פעולת הרכיבה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עדיין מזבלים קרקע עם זבל, או שמשתמשים רק במיני כימיקלים? או שאולי כבר בכלל לא מזבלים, רק מדשנים? אין לי מושג... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה גם אני חשבתי (הפח בחידה היה יכול להפוך בקלות לפח-זבל), והחלטתי שכמו הנפה של דורון זה אנכרוניזם שמקדים את זמנו, אם מותר לי לברוא אוקסימורון קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלאיש-המעלה-לגרדום-בימי-המהפכה-הצרפתית עדיין קוראים בספרים "תליין". אז הנה לך אנכרוניזם ש*עבר* זמנו (כי לא נראה לי שמכנים קח את מזריק הזריקה או הלוחץ על המתג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זבל" במובן של דשן הוא תמיד זבל אורגני. דשן יכול להיות דשן כימי או זבל אורגני. אבל נראה לי שכאן קרה משהו הפוך. דשן וזבל הם דברים טובים. אדם ללא בעיות פרנסה היה דשן. בהמשך התברר שאחת הדרכים הטובות לדשן אדמה היא ע"י שימוש בפסולת. לכן הפסולת הזו קיבלה את השם "זבל". (נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אילון גלעד בהארץ, מדובר על שיבוש מאוחר בהרבה: בתחילת המאה העשרים היו בארץ פחים שבהם אספו מהערים חומרי גלם לזבל לשדות. הם נקראו פחי זבל. באותו הזמן החלו להופיע גם פחי אשפה (פחים שונים). אבל אנשים נטו לבלבל ביניהם בשפת הדיבור ולקרוא לכולם פחי זבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאברהם גרנט ניפה את רביבו מהסגל, הוא לא השתמש בנפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמסננים מועמדים לעבודה לא משתמשים במסננת (בחברות שאני מכיר), אבל הפעלים ''לסנן'' ו''לנפות'' עדיין לא אנכרוניסטיים באופן כללי - כך נראה לי לפחות. אלשכ''ג, כמובן, ואין לי מה לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, הם פעלים שמישים שמקורם אנכרוניסטי. כמו לחייג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לכל היותר אנכרוניסטים בפוטנציה, שיממשו את ייעודם כאשר הנפה והמסננת לא תהיינה עימנו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי את תגובה 191475 והבנתי(1) את הבדל. ___ (1)אפילו *אני* הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. אני מגיב מהר וכמובן לא התכוונתי לייחס לך קוצר הבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אנכרוניסטי? הפסו מסננות ונפות מן העולם? בטלפונים כבר אין (כמעט) חוגות, ולהבנתי זה שורש היות הפועל "חייג" מתאים לחידה. אבל אולי אני לא מבין משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם מותר לנחתום להעיד על כוונתו, אתה מבין אותי נכון. אבל אולי אני לא אובייקטיבי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם ההסתייגות, הנושא הוא לא השאלות ומטפורות אלא אנכרוניזמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''להדביר'' - בהנחה שהמקור הוא המחלה דבר. תודה לקאמי ולפסח המתקרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מישהו לידי אמר "נחרץ גורלך" וזה העלה במוחי את האפשרות שבמקור באמת היו חורצים דין באופן פיזי על לוח חרס. האמנם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומנין באה החריצות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממלאכת החריש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיתולוגיה הבבלית יש לוח גורלות עשוי חרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום שתיתי קפה קפוא עם קש, מפלסטיק כמובן, ואני תמה אם השם מגיע רק מדמיון צורני או שאי פעם באמת השתמשו בקני קש לינוק נוזלים מכוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. לפי מה שכתוב כאן, במאה ה-19 היו קשים עשויים משיפון, ואני מנחש שהכוונה היא לגבעול שלהם (כלומר האפשרות השניה שהעלית). עוד כתוב שם שבקבר שומרי בן 5000 שנה מצאו קש שתיה עשוי מזהב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! כפי שקיויתי, חקר המאובנים הלשוניים הוא כלי ללימוד קצת היסטוריה. נעים להכירך, מר מרוין צ'סטר סטון; מה שלומך, אדון פרידמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרה שחורה ו(חוש)הומור היו נוזלי גוף שהיו חלק חשוב מהאנטומיה המתועדת במשך אלפי שנים. מזכיר קצת את ״גלי האתר״. ואם אני כבר מבזבז את זמנכם: עוד קצת על המונח DTMF. בטלפון פעם חייגו. ככל שהחיוג היה ארוך יותר, הוא שלח יותר פולסים (פולס: ניתוק הקו וחיבורו מחדש). כשמערכת הטלפוניה השתכללה, התברר שדרך זו להעברת ספרות איטית ולא נוחה לעיבוד אוטומטי. החלופה שהוצעה הייתה לייצג ספרות ע"י צלילים בתדירויות מוגדרות. כדי למנוע השמעה אקראית, החליטו שיש צורך להשמיע כמה תדירויות שונות בו־זמנית. מכאן השם Multi Frequency. יש כמה דרכים שונות במקצת לעשות את זה, והפופולרית ביניהן (שנמצאת בשימוש בכל מכשיר טלפון היום) היא DTMF [Wikipedia]. בקידוד הזה אפשר לקודד לא רק את עשר הספרות (0-9) אלא גם את מקשי הטלפון # (סולמית) ו־* (כוכבית) וכן עוד ארבע "ספרות" נוספות, שקיבלו את השמות A, B, C ו־D. לא אלאה אותכם בפרטים הטכניים כאן. רק אציין שמכיוון שניתן לנגן את הצלילים הללו במקומות רבים, נוצר כאן מכשיר נגינה קלאסי (בדומה למכשיר שמוזכר בתגובה 555684). זה עובד לא רע כאשר הקול עובר על קו אנאלוגי, או בקידוד דיגיטלי (8 קילוהרץ, עם דחיסה שלא פוגעת יותר מדי באיכות: G.711 [Wikipedia]). אבל עם כניסת הטלפונים הניידים, ובהמשך: עם העברת הקול על IP, החלה דחיסה רצינית הרבה יותר של הקול. כשדוחסים מספיק, זיהוי הטונים שמסמנים את הספרות כבר לא כ"כ פשוט. לכן נוצר הצורך לקודד את הספרות בדרך שונה: להגיד במפורש "מה שמגיע עכשיו אינו קול של שחת טלפון, אלא קידוד של ספרה". למרבה הצער, גם כששולחים את הספרות בדרך זו וכבר אין כאן זוג תדירויות מעורב, עדיין נוהגים לקרוא לספרה DTMF. אולי זה בגלל שאנשים קוראים לא נכון את הכותרת של RFC 2833. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל בטח כבר עובד על מאמר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק פעלים? 'להדפיס' היא מילה כזאת, אבל היא התגלגלה לפני 'לחייג' אז אנחנו כבר לא כל כך זוכרים. פירוש המילה 'דפוס' הוא תבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אף פעם לא חשבתי על הקשר בין שני מיני הדפוס שאני מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עדיין מחפש פעלים, מה דעתך על "להסריט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד... אכן ''סרט'' על כל נגזרותיו כבר שייך לאותם מאובנים לשוניים. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פרשנות ללא-ארכיאולוגים שבינינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטים נקראים כך משום שבמקור הם היו הקרנה של תוכנו של סרט שנגלל מגליל. ובלי קשר ישיר, נראה לי שבדיון הזה לא הוזכר הסרט הידוע והמגוון ''סימון לבן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברןר, מתי הם הפסיקו? (טוב, ממש לאחרונה, לא?) התכוונת ל-סס"ל סימון לבן, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דוגמה מוצלחת יותר מסס"ל שמעתי בפודקאסט על ההיסטוריה של השפה האנגלית. הוא טורח לפרט בצורה מעניינת עד טרחנית את ההיסטוריה של השפה האנגלית עם כל התאונות שבדרך (וגורם לי להרגיש יותר טוב לגבי העברית). בפרק 30 (על המורשת הקלטית. כלומר רק אחרי הפרק הזה הוא מגיע לכיבוש האנגלוסקסי), הוא נותן את הדוגמה של Pendle Hill [Wikipedia]. הכובשים האנגלים שבאו למקום ראו גבעה ששמה pen וכנראה שלא ידעו שמשמעות השם היא „גבעה״ בניב המקומי. אז הם קראו לו pen hyll. עם הזמן השם הזה קוצר ושובש ל־Pendle והמקומיים, שלא היו מודעים להיסטוריה, קראו לגבעה (ולמקומות שמסביבה) Pendle Hill. אז יש לנו כאן גבעת גבעת גבעה, וזה בכלל לא סלנג. ולמה אנחנו אימצנו את גבעת גבעה במקום penalty האנגלי? שאלה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השאלה האחרונה שלך היא ברצינות, אז זה בגלל שדחיפת ה''ד'' אחרי ''נ'' היא תופעה פונטית סבירה שצצה בכל מיני רגעים בהיסטוריה הלשונית. כמו שאבשלום קור הסביר פעם, בחרוז של חיים חפר ''תסתכלו עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל'' שתי המילים המתחרזות מדגימות את התופעה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהביטוי לסלול כביש הוא אנכרוניסטי מלידה. בעיקר כשנפערים סדקים באספלט ו''צריך לסלול את הכביש מחדש''. כי סוללים (או פורצים) דרך חדשה (מהמילה מסלול), ואת הכביש כובשים במכבש מהביל כדי לשפצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי אומר שהוא ''אנכרוניסטי מלידה'' אלא שהמשמעות התרחבה מעבר למקורה ה''מסלולי''. הרי גם דרך לא סלולה עוברת במסלול כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורותיי בנוער של היום מדווחים לי שלפעולת תיקוף הכרטיס (האלקטרוני) באוטובוס הם קוראים ''לנקב'', מן הסתם זכר לימי הכרטיסייה. אז הנה לך עוד פועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין נוהג להרים את הקרש בשרותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להפוך תקליט" עדיין בשימוש ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין מופיע בדיסק של ''הכבש השישה עשר'' מי שמביט מי מאחור לא יודע מי אני עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקליט המקורי של "הטיול לארץ התווים" בסוף הצד שמעו: הפוך אותי, הפוך אותי, נו ! תהפוך כבר. הקטע הושמט בגירסה החדשה של הדיסק. כמה מעציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל התכוונתי במשמעות של ציון מחצית תקופה (כמו ב: "הפכתי תקליט, עוד שנה בבקו"ם"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהביטוי ''שרוט'' בא מאותו המקור, והוא עדיין שימושי כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילואים אני שומע לא אחת קצינים בכירים מדברים על "להחליף דיסקט בראש". מישהו צריך לספר להם שעברנו לכונני CD? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עברנו למטאפורות סימן שהחול בשעון אוזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין כמה זמן מטבע הלשון הזה עוד ישאר בשפה. ניחוש שלי: לא הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השעון שלי סובב בכיוון השעון. מה הבעיה עם זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל הקיר מולי יש שעון שמסתובב בכוון הפוך (באמת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נא (או שאתה יושב במספרה מול מראה?- ארכיבאי, שכ"ג הוא ספר!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, באמת קניתי שעון שהולך הפוך! היה אפשר לרכוש כזה ב http://www.physlink.com/estore אבל להפתעתי ראיתי עכשיו שהוא כבר אינו מוצע למכירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגול זריז אחר "counterclockwise clock" העלה את זה: http://www.shneiderman.com/special.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר כאן, אפשר לבקש שלפחות החיפוש בשמות ה"סיפורים" עצמם לא יהיה מוגבל בזמן? (נניח שמישהו רוצה להוסיף לינק ל"כדור הארץ הבודד". מה הוא אמור לעשות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נודניקים, אתם ומנוע החיפוש הזה שלכם. כאילו שלקחו מכם איזה צעצוע או משהו. בסדר, בסדר. כעת אין שום הגבלת זמן על חיפוש בסיפורים (כותרת או תוכן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וסליחה, כמובן. אני יודע שאתה לא באמת כועס אבל אנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך בפומבי על המאמצים שאתה משקיע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(להשתמש בארכיון כמובן: http://www.haayal.co.il/storylist?special=0&desc...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כתובת לרשימת המועדפים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה מין אנטי טאוטולוגיה. האם ההפך מטאוטולוגיה זה אוקסימורון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אומרים ''להחליף דיסקט'' (שגם הוא ביטוי אנכרוניסטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות (החלפת דיסקט) נראית לי די קרובה לביטוי להחליף לצד שני של התקליט. אבל, מכיוון שלא נחשפתי לביטוי "צד שני של התקליט" אני לא יודע אם זו אותה משמעות. ניחוש: "צד שני של התקליט" זה second opinion. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להפוך תקליט"1 משמעותו לעבור את חצי הדרך/זמן של דבר מסוים. כמו הרבה סלנגים שבאו מהצבא, השימוש הכי נפוץ שאני מכיר הוא שחייל סדיר במסלול רגיל "הופך תקליט" אחרי שנה וחצי מתוך שלוש שנות השירות שלו. 1 במובן שאני מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע איפה עוד (חוץ מאשר בטלפון) מחייגים, אבל בימינו ללא חוגה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ב(חלק מה)מחשבים בימינו יש חייגן, אבל נדמה לי שלא לזאת כיוונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למשהו שאין לו שום קשר לטלפונים או אפילו לתקשורת, והיום גם אין לו קשר לחוגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בכספת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי עד היום על מישהו שמחייג בכספות, עם או בלי חוגה. (באנגלית משתמשים ב-Dial לציין פתיחה של כספת?). בכל מקרה, השימוש במילה "חיוג" למקרה שאני מתכוון אליו, הוא (כנראה) לא תרגום מאנגלית, שכן באנגלית המונח הזה לא נגזר מ-Dial אלא ממלה אחרת. אני לא יודע אם מדובר בתרגום משפה אחרת, כי אני לא מכיר את המושג בשפות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון הכריחו אותנו לקרוא את "הזקן והים" (תרגם את זה יפה אהרון אמיר?). במקום לכתוב "הוא היה דג" היה שם " הוא היה מדייג". בדיעבד, אני מבין את הבעיה של המתרגם, שלא רצה שישבו שהזקן הוא יצור ימי בעל זימים, אבל כתיכוניסט זה הצחיק אותי מאוד. אה, וגם כתבו שם "קאפה" במקום קפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קאפה'' מפתיע אותי. תרגומים מימים רחוקים מצטיינים דווקא ב''קהווה'' שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה המונח המקובל או רק סלנג מקומי, אבל אני מכיר את הבטוי לחייג כמתייחס להגדרה באמצעות dip switches. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר. אתה בטוח שזה לא "לכייל"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |