|
||||
|
||||
ש: איפה מופיע בתנ"ך הציווי לחבוש כיפה? ת: כתוב "ויצא יעקב מביתו". ש: איך זה מראה על ציווי לחבוש כיפה? ת: יעקב איש ירא שמים, נראה לך שיצא מביתו בלי כיפה!? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי אפשר לבקש, כשמציעים יוטוב, לדעת קודם מי המקור? תודה. |
|
||||
|
||||
זה קטע מ"היהודים באים" - סידרה סאטירית ששודרה בערוץ 1. אין בו שום דבר לא צנוע, אבל את עלולה למצוא בו יחס לא נאות לדת (הוא מגחך על מנהג נישוק המזוזה). סנטימנט דומה (אזהרה: עלול לפגוע ברגשותייך) מובע כאן. |
|
||||
|
||||
תודה, כן סדרה שלועגת ליהדות. |
|
||||
|
||||
אני משער ש''סאטירה'' זה לא מושג שמלמדים במוסדות בהם התחנכת. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מאיפה הגיעה התגובה המזלזלת (שלא לצורך) הזאת, אבל לרוב האנשים הדתיים/כיפה סרוגה שפגשתי היה חוש הומור בריא והרבה אירוניה עצמית. לא פחות, ולעיתים קרובות אף יותר, מהצד השני. |
|
||||
|
||||
נועה ככל הנראה אינה שייכת ל"רוב האנשים הדתיים/כיפה סרוגה שפגשת" אלא למי שרואה ב"היהודים באים" "סדרה שלועגת ליהדות" (הדגשה שלי) ועל כך עניתי מה שעניתי. אגב, למיטב הבנתי היא גם לא באה מחוגי הכיפות הסרוגות אלא השחורות, אבל לענייננו זה פחות חשוב. ובכיין, בעיניים שלי המנהג לנשק מזוזות ראוי בהחלט להיות נושא לסאטירה, ואם העמדה הזאת נתפסת כזלזול (שלא לצורך!) במי שחושב אחרת, שיהיה. |
|
||||
|
||||
לבקש אפשר תמיד שכן שערי הבקשות לעולם לא ננעלו. יחד עם זאת, בקשתך דלעיל נדחית על הסף 12. ------- 1 בהתאם לחוקת האייל, לא תהיי רשאית לבקש בקשה עתידית מעין זאת בששת החודשים הקרובים. 2 החלטתי זאת אינה ניתנת לביקורת סבירותית. |
|
||||
|
||||
ובנוסח אחר, איך יודעים שמשה רבנו חבש מגבעת כשניתנה התורה לישראל? כתוב "וירד משה אל העם" איש נכבד כמשה לא ירד אל העם בלי מגבעת. |
|
||||
|
||||
היה מלך באתיופיה, לפני שה' אמר לו להופיע התור שליחו כמושיע. רק הוספתי לתוקף ההומור. |
|
||||
|
||||
ציפורה אשתו היתה כושית, אבל חז"ל מסבירים (לאו דוקא שחורה, אלא) שזו היתה צורה להגדיר על 'כלילות' - וודאות יופי בהקשר הזה. כלומר, היא "טוטאלית" יפה ללא ספק (כשם ששחרותו של כושי היא 'וודאית' בעורו. (או בלי כחל ושרק.. קוסמטיקה). __ אולי בעידן המודרני ניתן היה להוסיף שלא עברה בוטוקס או ניתוח-פלסטי... וכד'. |
|
||||
|
||||
אשתו: לא ברור. אבל היה לו קרוב משפחה משם: תגובה 672525. |
|
||||
|
||||
כושית סמבה, בילי בילי במבה, לילית הכושית ומהודו ועד כוש. |
|
||||
|
||||
ארץ כוש המקראית היא נוביה מדרום למצריים, אבי ציפורה יתרו כוהן מדיין, ומדיין לפי חלק מהחוקרים היא שם [יש הטוענים שמעבר לים האדום בצפון סעודיה] |
|
||||
|
||||
במגילת אסתר, מהדו ועד כוש. יתכן ש'כוש' הכוונה לכל או רוב מדינות אפריקה. חוץ מהעובדות שהמחוזים והמדינות השתנו תמיד. והמדרש לגבי שלשת בניו של נח שהתפרסו לאירופה, אסיה ואפריקה ידוע. אגב, המילה אפריקי, שמקורו מיוונית מוזכר בחז''ל. |
|
||||
|
||||
„אפריקה״ של זמן חז״ל הייתה אזור תוניסיה, או ליתר דיוק: הפרובינקיה הרומאית אפריקה שהוקמה באותו מקום אחרי שהם החריבו את קרתגו. מקור המילה אינו מיוונית אלא מברברית או אולי אפילו מכנענית (תושבי קרתגו – קרת־חדשת – היו, הרי, מבני עם קרוב לבני עמנו ודיברו שפה דומה לשפתנו) – „עפר״. שלטונם של הפרסים במצרים כלל גם את מצרים העילית ולכן הגיע עד כוש (וכלל גם את אזור „לוב״, כלומר: קירנאיקה. הפסוק הזה מרמז על נקודת מבט שונה לחלוטין מזו שיש לנו היום. היום אנחנו מסתכלים על האימפריה האחמנית מנקודת מבט הרבה יותר יוונית (שכן משם הגיעו חלק גדול מהתיאורים ההיסטוריים של האימפריה הזו). אנחנו היינו מתארים אותה כמשתרעת „מהודו ועד יוון״ או אולי אפילו רק „האימפריה שכמעט כבשה את כל יוון״. |
|
||||
|
||||
אגב, הנוצרים, איירו את משה רבנו עם 'קרניים' כי לא הבינו מה הפירוש 'כי קרן עור פניו' דהיינו להקרין. |
|
||||
|
||||
לא חושב שזה אשמת הנוצרים. זה בגלל תרגום אונקלוס, תרגום התנ''ך ליוונית. (הדוגמה הידועה ביותר לקרניים האלו הוא פסל משה בכנסיית פטרוס בשלשלאות ברומא). |
|
||||
|
||||
לא תרגום אונקלוס (שהוא בכלל לארמית) אלא הוולגטה והשפה היא לטינית. הבעיה היא לא בתרגום ללטינית אלא בתרגום מלטינית לאנגלית: בלטינית, כמו בעברית, אותה מילה (cornutam) משמשת לקרניים של תיש ולקרני אור - מקריות מעניינת בהתחשב בכך שמרבית הקרניים בעולם החי אינן ישרות אלא מעוקלות. המתרגם של הוולגטה לאנגלית הוא זה שהחליט על הפירוש "horned" ולא "shining". |
|
||||
|
||||
אז מיכלאנג'לו הסתמך על האנגלית? |
|
||||
|
||||
המממ. |
|
||||
|
||||
Cornutam נשמע מאד דומה לקרן. אם גם בלטינית יש את אותו צמד משמעויות - יש סיכוי טוב שיש למילים מקור1 משותף. 1 גם המילה מקור, היא איבר של חיה |
|
||||
|
||||
מקור משותף, אבל צריך להיות מאוד עתיק. המילה קיימת גם במקור המשוער של השפות ההודו אירופיות (horn האנגלית נוצרה גם היא ממנה) וגם שפות שמיות עתיקות שונות מכירות אותה. |
|
||||
|
||||
חצי כן חצי לא. זה לא אונקלוס אלא תרגום השבעים. נכון שגם ביוונית זו אותה מילה. הנוצרים אכן ''השתלטו'' (תרגמו גם את הנביאים והכתובים) והשתמשו בתרגום ומשם הטעות. |
|
||||
|
||||
אגב, למשל ''עין תחת עין'' השיבוש בעולם נובע מהתרגום שלהם, מכיון שלא קיבלו את התלמוד. |
|
||||
|
||||
אז, דוקא התרגום אונקלוס הוא "זיו אפוהי" הפסוק. ולא "קרניים". |
|
||||
|
||||
כן, טעיתי. התבלבלתי בין תרגום אונקלוס לתרגום השבעים. אמרו לי כאן שביוונית כמו בעברית, קיים הפירוש הכפול לקרן וזה מקור הטעות בלטינית. |
|
||||
|
||||
לא הנוצרים אלא מיכלאנג'לו, גם אלקסנדר הגדול כונה בערבית ,דוקרנן-שתי קרניים, ויש המפרשים ששניהם מתייחסים לרע, אל השמש המצרי, גם הוא בעל קרניים. |
|
||||
|
||||
ואו, טוב לדעת שיש עוד מישהו כמוני שנתקע עם הבדיחות של ספר החידוד והבדיחה מאת דרויאנוב (ב3 כרכים אני חושב). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |