התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל (חלק ב') 799
מה יהיו ההשלכות הספציפיות של ההתחממות העולמית על מדינת ישראל? חלק שני מתוך שלושה.
סביבה • ד''ר אמנון סטופ ואלי אשד • יום ב', 24/12/2001, 23:46
בחלק א' של המאמר בחנו את תהליך ההתחממות העולמית ואת השפעותיו ברמה הגלובלית. אם נמקד את התמונה על ארץ־ישראל לבדה, נגלה כי מדובר במקום רגיש במיוחד בגלל מיקומה על גבול המדבר, בגלל השטח הקטן, ובגלל השינוי בין אזורי אקלים מדבריים כמו הנגב לאזורי אקלים גשומים כמו הגליל.

האקלים בארץ־ישראל, כמו גם במזרח־התיכון כולו, עבר שינויים רבים בעשרת־אלפים השנים האחרונות. מחקרים שונים מראים על התמוטטות של ציביליזציות בתקופות שונות בעבר כתוצאה משינויים דרסטיים באקלים ובירידת הגשמים, על שינויים שהביאו לנדידות עמים, ואפילו על חורבן כמעט כלל־אזורי. חורבן כזה אירע בסוף תקופת הברונזה הקדומה (בערך שנת 2200 לפנה"ס), שבסיומה התמוטטו בו זמנית הממלכות הגדולות - מצרים, שומר ואכד - וכן ערים גדולות וישובים מהודו ועד ארץ־ישראל.

האימפריה האכדית, שקדמה לאשור ולבבל, התמוטטה מעט אחרי שנת 2200 לפנה"ס. עדויות רבות מלמדות שההתמוטטות באה משום שהגשמים התמעטו וחול כיסה את שדות החיטה שעליהם נסמכו התושבים. ערים וכפרים בצפון מסופוטמיה התרוקנו כשיושביהם ברחו דרומה, ונותרו שוממים במשך כ- 300 שנה. מחקרים גילו שכבות שמעידות על סופות רוח תכופות, כמות גדולה של אבק וסימני צחיחות נוספים. עדויות נוספות מראות כי באותה תקופה נפגעו גם מצרים, ארץ־ישראל, תרבויות הים־האגאי, ואפילו תרבויות עמק האינדוס. במצרים התמוטטה הממלכה העתיקה, בארץ־ישראל ננטשו ערי תקופת הברונזה, בכרתים ויוון קרסו תרבויות תקופת הברונזה, ובעמק האינדוס דעכו הערים מוהנג'ו־דרו והרפה.

תקופת יובש, מלווה בירידה במפלס האגמים, פקדה את הסהר, סהרה, צפון מערב הודו ומערב טיבט. בסביבות שנת 2250 לפנה"ס ירד מפלס ים־המלח לשפל חסר תקדים. משקעים בקרקעית הים בגרינלנד מראים על תקופה קרה במיוחד בזמן זה. קור קיצוני שכזה באזורים הצפוניים יכול לגרום לתקופה שחונה בדרום אירופה ומערב אסיה.
גם בתקופת הברונזה המאוחרת (בערך 1200 לפנה"ס) התרחשה נדידת עמים גדולה שהביאה לחורבן המערך המיושב ביוון המיקנית, ול"תקופת חושך" שם שנמשכה מאות שנים.

באותה תקופה היה משבר באזורים נרחבים במזרח התיכון ובהם תורכיה של היום, שבה התמוטטה האימפריה החיתית שהייתה הדומיננטית עד אז, בתוך שנים בודדות. גם בארץ־ישראל התמוטטה התרבות הכנענית בפתאומיות, מסיבות שעדיין אינן ברורות לחלוטין. יתכן וניתן להסביר את ההתמוטטויות הללו כתוצאה של שינויים אקלימיים חריפים ובצורות שחלו בתקופות אלו, ושהתרבויות השונות לא השכילו להתמודד איתם כהלכה.
היו תרבויות שהשכילו להתמודד עם הבצורת, במיוחד בארץ־ישראל, שבה נמשך היובש עוד מעבר לשנת 1900 לפנה"ס, אולם ההתמודדות תלויה בפיתוח מה שהיינו מכנים כיום "טכנולוגיות מים" - סכרים, תעלות, ואמות מים. כך התמודדו אותן תרבויות עם המצב ביתר הצלחה מקודמיהם, ואף ביתר הצלחה מיורשיהם.


בישראל אנו כבר חשים על בשרנו את אחת הבעיות שנגרמות על־ידי ההתחממות - מחסור גובר והולך במים, שהוא תוצאה של טיפול רשלני בבעיית המים בשנים קודמות, ושל תלות במי גשמים ששוב אינם מגיעים כבעבר. נעשו כמה מחקרים בנושא, ובקרוב יחל פרויקט בינלאומי גדול במימון גרמני לבדיקת ההשלכה של שינוי אקלים באזור מזרח הים־התיכון, על מקורות המים.

מחקר שערכו ד"ר תהילה בן־גיא ופרופסור פנחס אלפרט הראה שבישראל גם מרגישים כבר עכשיו את אפקט ההתחממות עצמו, אך בצורה מתעתעת. אם עושים ממוצע של הטמפרטורות במשך השנה מתברר שלא חל שינוי בממוצע משנות השישים ועד שנות התשעים. אבל, אם עושים ממוצע נפרד לחורף ולקיץ, מגלים שטמפרטורות החורף ירדו וטמפרטורות הקיץ עלו, כך שמזג האוויר נעשה קיצוני יותר בין העונות.


הגרף מתוך המאמר:
T. Ben-Gai,A. Bitan,A. Manes,P. Alpert,S. Rubin: Temporal and Spatial Trends of Temperature Patterns in Israel/Theoretical and Applied Climatology no. 64, 1999



גשמי הברכה החזקים האחרונים שירדו במדינת ישראל היו לפני כ- 10 שנים ב- 1991/92, וכיום משערים שגם אז הייתה זו תוצאה של תופעת "אל ניניו", דהיינו תופעה חד־פעמית יוצאת דופן. חוקרים צופים ירידה של כ- 25% בכמות המים במאגרים עד שנת 2100 כתוצאה מירידה בכמות המשקעים ועלייה בהתאדות. וזאת על־אף הגדלת נפח המאגרים כדי שיוכלו לקלוט יותר מים בפחות זמן.

בעיית המים היא אמנם הבעיה הבולטת ביותר, אך היא רק אחת מהבעיות שיוצרת ההתחממות. בישראל ריכוז גבוה של אוכלוסיה בשטח קטן יחסית - שישים אחוזים מאוכלוסיית המדינה מתרכזים באזור החוף הצר. עובדה זו הופכת את המדינה לפגיעה במיוחד לשינויי אקלים, ובמיוחד אם תהיה עלייה משמעותית בגובה מי הים. ישראל גם מצויה על סף המדבר, מה שגורם לכל שינוי בירידת המשקעים להיות קריטי.

הבעיות הללו מקשות במיוחד על ניסיונות לחזות איך אפשר יהיה להתמודד עם השינויים האקלימיים באזור בעתיד הקרוב והרחוק - שינויים אקלימיים שיפגעו בכל תושבי האזור במידה שווה. עם זאת, אפשר להעלות כמה תרחישים.

חוקרים בארץ העוסקים באקלים ובהתחממות כדור הארץ, כמו פרופסור אלפרט, הגיעו, כאמור, למסקנה כי בישראל אכן מורגשת כיום השפעת התחממות כדור הארץ. תופעה ראשונה היא אותה הקצנה טמפרטורות העונתיות שהוזכרה לעיל. אפקט נוסף של ההתחממות המורגש בארץ היא הנטייה לכיוון של הקצנה בתופעות מזג־האוויר, כלומר - יש פחות ימי גשם, אבל כאשר יורדים גשמים הם יותר כבדים. התופעה הזו מקשה על אגירת מי הגשמים וגם יוצרת בעיות נוספות כגון שטפונות ועומס יתר על מערכות הניקוז בישובים. לבסוף, יש סימנים שבאזור החשוב ביותר בארץ מבחינת הגשמים, הצפון, מורגשת ירידה בכמות המשקעים.

הדו"ח של מרכז Tyndall לחקר שינויי אקלים מעריך שבישראל תעלה הטמפרטורה ב- 4.6 מעלות יחסית לממוצע 1961-1990 עד בערך 2080 (תחזית לממוצע של 30 השנה שסביב תאריך זה). ניתן להעלות השערות באשר לתוצאות שיהיו לעליית הטמפרטורה, ועבור כל אפקט לנסות להציע דרך התמודדות. להלן כמה אפקטים והצעות.

מה עלול לקרות ומה אפשר לעשות

עליית הטמפרטורה תגרום למזג אוויר קיצוני יותר. הגברת עוצמת הגשם עם ירידה בסך־הכל המשקעים יגבירו שטפונות, סחף קרקע, ואיבוד מים. אלו יגרמו איבוד צמחיה ומדבור, וגם שטפונות פתע שיפגעו בתשתית ויסכנו חיים. הגדלת עוצמת הגשם והעלייה בגובה פני הים, שתגרום להפחתת השיפוע אל הים, עלולים לגרום להצפות. מילוי האקוויפרים יפגע משום שהמים יזרמו במהירות לים, ומצד שני הסכנה להמלחה של האקוויפרים תגבר עם העלייה בגובה פני הים. הקצנת הטמפרטורות פירושה שהפרשי הטמפרטורות בין הקיץ לחורף יהיו גדולים יותר, ושגם בתוך היממה יהיו הפרשים גדולים, כמו שמוכר לנו במדבריות. עבור משקעים יכול האפקט להתבטא ב"שברי ענן", כלומר כמות גדולה של גשם תרד בזמן קצר, ואגב כך לגרום לנזק רב למבנים ולערים, וזאת בין תקופות ארוכות שבהן לא ירד גשם כלל. ללא היערכות מתאימה יאבדו רוב המים שירדו משום שהקרקע לא תוכל לסופגם והם יזרמו לביוב. כמו כן, איכות מי השתייה תלך ותידרדר כתוצאה מזיהומים שונים. ההערכות הן שתהיה גם ירידה באיכות הקרקע כתוצאה מהצמצום במי הגשם והגידול המשמעותי בחום.

כל אלה יצמצמו את פעילות הצמחייה והחד־תאיים בקרקע, מה שיגרום להקטנת יכולת אצירת המים של הקרקע. שילוב התופעות הללו יביא לצמצום משמעותי בפוריות הקרקע, מה שעלול להביא למדבור של אזורים גדולים.

ההיערכות המתבקשת היא הכנת מאגרי מים שיתוכננו לקלוט כמויות מים גדולות בזמן קצר, ומערכות ניקוז שיתוכננו להוביל כמויות מים גדולות אל המאגרים. בזמן שבין הגשמים יתכן שאפשר יהיה להחדיר את המים לקרקע ולהכין את המאגרים לקליטת הגשמים הבאים, או שהמאגרים ישמשו לשאיבה לצריכת המים השוטפת.

תופעה אחרת של מזג אוויר קיצוני הן סופות עם רוחות חזקות. רוחות כאלו עלולות לגרום לנפילת עצים, להעפת גגות, ולנפילת עמודי חשמל (כפי שקרה בארץ בפברואר 2001, אז גם נפצע אדם באורח קשה). ההיערכות כאן צריכה להיות באמצעות תקנים מחמירים יותר ובדיקות קפדניות של מבנים ועצים בסכנה.

עליית הטמפרטורה עלולה לגרום להופעת מזיקים לא מוכרים, או בעונות לא מוכרות. גשמים שביניהם מפרידה תקופה ארוכה ללא גשם מביאים להתפתחות יתושים. בשלוליות שנוצרות לאחר הגשם יכולים זחלי היתוש להתפתח, במיוחד אם הטמפרטורה אינה נמוכה. גשם נוסף היורד לפני שהזחלים התפתחו גורם לשבירת פני המים ולטביעת הזחלים. אולם, אם עוברים כמה שבועות בין הגשמים, הזחלים יכולים להתפתח ללא הפרעה. כיום, הטמפרטורות בחורף הישראלי באזור המרכז גבוהות מספיק כדי לאפשר התפתחות כזאת. ההיערכות המתבקשת היא פעולה למניעת התפתחות יתושים גם בחורף, שלא כמקובל עד כה בארץ. גם בגידולים חקלאיים יכולים להופיע מזיקים בלתי מוכרים בארץ, שטמפרטורות גבוהות יותר יאפשרו את התפתחותם. כדי למנוע זאת יש צורך במעקב רציף כדי להבחין מוקדם ככל האפשר בהופעת מזיקים כאלו, ופעולה למניעת התפשטותם.

עליית הטמפרטורה והשינוי בהתפלגות המשקעים עלולים לגרום לתזוזת אזורים אקלימיים־גיאוגרפיים. כך יכול הנגב לעבור למצב של מדבר צחיח במיוחד, שכדי לגדל בו יבולים יש צורך בכמויות מים גדולות בהרבה מאשר נדרשות כיום. במצב של עליה בצריכת המים ומחסור במים כבר כיום, יתכן שלא יהיה ניתן לקיים חקלאות באזורי דרום הארץ. אם תתקבל החלטה לקיים את החקלאות בכל מחיר, יהיה צורך להיערך לאספקת מים באמצעות התפלה. היערכות אחרת יכולה להיות קבלת החלטה ברמות הגבוהות ביותר של הפסקת גידולי שדה ומעבר לחממות, או הפסקת מוחלטת של החקלאות באזור הדרום.

אזור תל־אביב עלול להפוך מאזור ממוזג, עם 500-600 מ"מ גשם לשנה, לאזור על סף המדבר, כמו אזור באר־שבע כיום, עם 200-300 מ"מ גשם לשנה. גידולים צורכי מים יכולים להיהפך לבלתי מעשיים באזור המרכז. תגובה אפשרית היא מעבר לגידולים שאינם צרכני מים גדולים, שהם עמידים ביובש ובתנאים קיצוניים יותר מהקיימים כיום.

בריאות הציבור

מבחינת בריאות הציבור יש סכנה בטמפרטורות הקיצוניות. החום בקיץ והקור בחורף עלולים לפגוע בבריאותם של אנשים, והבדלי הטמפרטורות הקיצוניים ביממה יגבירו אף הם את שכיחות המחלות. ההיערכות היא באמצעות הסברה, חינוך, וכמובן היערכות מערכות העזרה והרפואה הציבורית.

כפי שכבר נטען, ההתחממות תביא להאצה בהופעתם של מזיקים מסוגים שונים שמותאמים לקיום באזורים חמים, ואשר לא היו מוכרים כאן עד כה. הופעתם של מזיקים כמו יתושים עלולה להביא להופעת מחלות חדשות, או שנחשבו למחלות שהודברו. כך יכולה לחזור הקדחת באמצעות יתוש האנופלס, דלקת קרום המוח ומחלות אחרות.

מזיקים חדשים יכולים להביא איתם גם מחלות שהיו בלתי ידועות באזורנו, כמו קדחת דנגי, או מחלות מוכרות אבל לא נפוצות בארץ כמו קדחת הנילוס (שאובחנה בארץ בשנת 2001). האקלים החם גם יקל על התפשטות חיידקי הכולירה, למשל. ההיערכות הנדרשת היא הכנה להופעת מחלות טרופיות שכאלו, הדרכת הרופאים להבחין בסימניהן, וכמובן היערכות לטיפול בהן.

אזורים שונים יכולים להיהפך למקומות חמים הרבה יותר מבעבר, או אף קרים הרבה יותר מבעבר, והדבר עלול לגרום לנזקים בריאותיים שיהיה קשה להתמודד עימם. מחלות הקשורות באקלים עלולות לפגוע במיוחד בילדים ובזקנים. סופות חול ואבק שיתרבו עם השינויים במזג האוויר עוד יחזקו מחלות כאלה.

יש לשים לב להשפעות של המחסור בגשמים על חיי הטבע, שמורות הטבע ובעלי החיים, שעלולים להפגע קשות מהמחסור במים ואולי אף להעלם - במיוחד בעלי חיים שיכולים להתקיים רק באזורים ובתנאים ספציפיים מאוד. גם ציפורים מהגרות עלולות להיפגע מהשינוי בתנאים שירחיב את המחסום המדברי אותו ציפורים אלה עוברות בדרך כלל. ישראל ככלל תהייה מעתה פחות "מסבירת פנים" לציפורים אלה. גם דגים, פרנסתם של דייגים במקומות כמו הכנרת, עלולים להתמעט מאוד כתוצאה מעליית חום המים.

דוגמא למערכות ביולוגיות רגישות העלולות להיפגע אנושות, וכבר נפגעות, הן שוניות האלמוגים של ים סוף ואילת, וכן מערכות אקולוגיות במקומות מבודדים יחסית כמו החרמון, הר מירון, והכרמל.

לפגיעה במערכות הביולוגיות יכולה להיות השפעה חמורה נוספת על התיירות שנפגעה בין כה וכה מהמצב הביטחוני הלא יציב. מצד שני, השינויים באקלים עשויים לגרום לחדירה של סוגי בעלי חיים חדשים לישראל, כגון חרקים ומזיקים שונים, שכאמור, יכולים להביא למחלות חדשות. ההתחממות גורמת לכך שמינים שונים מאזור ים־סוף וסיני "פולשים" כעת לאזור הים התיכון ומתחרים שם בהצלחה עם המינים הוותיקים. ככל שההתחממות תגבר כן תגדל ה"הגירה" מאזור סיני לאזור הים התיכון.

גם הפיתוח האינטנסיבי באזורי חוף שונים ביחד עם העלייה המואצת במפלס פני הים עלולים לפגוע במערכות החיים של אזורים אלה ולפגוע בגיוונם. עלייה של 30 ס"מ במפלס פני הים עלולה להביא להצפה של כ- 60 מטרים ביבשה. ייתכן שבעלי חיים וצמחים שונים לא מסוגלים "להגר" מזרחה כתוצאה ממחסור בסביבות המתאימות להם.

העלייה במפלס פני הים עלולה לפגוע בנמלים ובמקומות אחרים הנמצאים ליד החוף כולל בפרויקטים תיירותיים שונים, ואף לגרום להפלת סלעי חוף. גידול במספר הסערות ושינוי כיוון הרוח עלולים לפגוע גם הם באזור החוף, שהוא כאמור האזור המאוכלס ביותר של ישראל. גם באילת חוף הים עלול להיפגע כתוצאה מהעלייה במפלס פני הים. ההנחה היא שעד שנת 2030 מפלס פני הים יעלה בכ- 18 ס"מ ועד שנת 2100 בכ- 50 ס"מ.

ההתחממות עלולה גם לגרום לנזקים ביערות ולצמחיה. המחסור בגשמים גורם למות עצים רבים בארץ ומגמה זאת רק תתחזק בעתיד. כמו כן, כתוצאה מההתחממות יגדל מספר השריפות בשנה.

שיקולים של תכנון לאומי

בעבר נהוג היה להניח שיש שנת בצורת כל מספר קבוע של שנים. לכן, שנה שחונה אחת לא היוותה סיבה לדאגה, משום שההנחה הייתה שבשנים הבאות אחריה תתוקן שאיבת היתר. אם הנחת הבצורת הזו אינה תקפה יותר, יש להיערך למצב שבו כמות המשקעים לא תהיה פחותה בשנה מסוימת, אלא שכמות המשקעים תקטן באופן קבוע. אפשרות אחרת היא שהתנודות בכמויות המשקעים יהיו חריפות יותר מבעבר. כך, גם אם בחישוב רב־שנתי יהיו הממוצעים זהים לממוצעי העבר, הרי שיתכנו כמה שנות בצורת רצופות, ואחריהן כמה שנים של עודף מים.

ההיערכות לשני התרחישים היא באמצעות מאגרי מים, שיתוכננו להיות רב־שנתיים - כלומר מאגרים גדולים יותר, ומצד שני, היערכות לכמויות מים גדולות, כלומר אמצעים למניעת הצפות. בשנים האחרונות אכן נתקלנו בתופעות כאלו בישראל, ואף בשנים שבממוצע ירדו בהן פחות גשמים, היו מקומות שבהם היו שטפונות. בחורף 2000-2001, כזכור, אף טבע ילד למוות בתל־אביב.


בחלקו הבא של המאמר: מה אפשר לעשות מול נבואות הזעם? הצעות לפעולה.
קישורים
מרכז Tyndall לחקר שינויי אקלים
ההשלכות של ההתחממות במזרח התיכון
משבר המים בישראל
התחממות בימי קדם - במאמרו של אלי אשד "יהושע יהושע" באייל הקורא
חלק א' של המאמר
חלק ג' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

יגאל מוסינ זון וההתפלה 49679
אלי יום ג', 25/12/2001, 12:45
הנושא של ההתפלה הוא כמובן בעל חשיבות מרכזית, אין חים בלי מים זמינים.
כפי שאני רואה את זה עם כל הבעיות שיש שעם הנכים , החינוך , התרבות ,הנגב הגליל והערבים המים באים לפני הכל.
יש להקציב משאבים גדולים למתקני התפלה.
יש כמובן גם לזכור שמתקנים אלה יהיו מטרה ראשונה במעלה לאירגוני הטרור.
כמו כן אינני רואה כל סיבה מדוע יש להשתמש רק בשיטת התפלה אחת . לדעתי יש לחפש מיגוון של שיטות יתכן שבמרוצת הזמן ימצאו שיטות זולות ונוחות כל כך עד שכל ישוב יוכל לבצע התפלה בצורה זולה ונוחה.
שיטה זולה באופן יחסי של התפלה הוצעה בידי מחבר ספרי "חסמבה " יגאל מוסינזון שהיה גם ממציא.
שיטתו מבוססת על מה שנקרא בפיזיקה "אוסמוזה הפוכה "חדירה של נוזלים מרוכזים יותר לנוזלים פחות מרוכזים דרך מסננת חצי חדירה.
מוסינזון תיכנן מתקן שדרכו יזרמו מי הים במסננות מיוחדות חצי חדירות ובלחץ מסוים שיופעל עליהן המים שיצאו מהם יהיו מתוקים וראויים לשימוש.
במתקני ההתפלה שהיו קיימים עד שהיציע את תוכניתו השתמשו בלחץ של 50 אטמוספירות דבר שחייב השקעת אנרגיה רבה וכסף רב. במתקן של מוסינזון אין צורך באנרגיה זאת כיוון שהמתקן אמור להיות מוצב בקרקעית הים בעומק 500 מטר שם נדרש במילא הלחץ הנדרש להחדרת המים דרך המסננות . וכשלא יהיה צורך להשקיע אנרגיה תהיה הפקת המים המותפלים זולה מה שיוזיל גם את המים בכלל.

תוכניתו של מוסינזון זכתה לעניין רב מצד גורמים שונים , בסוכנות תיארו אותה כ"חזון" ומשרדים ממשלתיים שקלו ברצינות לממנה.בין מסמכיו של מוסינזון מצאתי ניתוח טכני של הצעתו שאותו היזמינה חברה כל שהיא שמאשר שההמצאה ישימה לחלוטין .
אולם בסופו של דבר לא יצא דבר מתוכנית זאת.למה אינני יודע כנראה שזה לא נראה מספיק חשוב.
ובכן זה מספיק חשוב היום כאשר אנו זקוקים לשיטות התפלה זולות ויעילות . אולי היום כאשר יש לנו צורך דחוף במים יקום מישהו ויפעל לישום חזונו של מוסינזון?
יגאל מוסינ זון וההתפלה 49732
דב אנשלוביץ • בתשובה לאלי יום ג', 25/12/2001, 18:41
בתגובתי השנייה למאמר הראשון בסדרה זו התייחסתי להצעתו של מוסינזון, שאותה תיארת.
כפי שכתבתי שם, אין זה נכון שמדובר בשיטה להמתקת מים ללא השקעת אנרגיה למרות שבעומק 500 מטר אכן שורר לחץ של 50 אטמוספירות. אין דבר כזה. (אגב, כך הציג אותה הממציא בזמנו בשידור בטלוויזיה שבו צפיתי אז. איני יודע אם עשה זאת מחוסר הבנה או בכוונה.)
ברצוני להוסיף ולהבהיר מה הוא היתרון של השיטה שהציע מוסינזון על השיטות הקונבנציונאליות.
בשיטות הקונבנציונאליות של המתקת מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה שואבים מים מהים ומפעילים משאבה כדי לקבל את הלחץ הדרוש.
גם כדי להעלות את המים המתוקים בשיטתו של מוסינזון יש להפעיל משאבה בלחץ של 50 אטמוספירות כדי להעלות את המים למעלה (הרי לא נרד לשתות את המים למטה).
לפי זה, לכאורה, אין הבדל מבחינת השקעת האנרגיה בשתי השיטות, אבל זה לא בדיוק כך.
בשיטה הקונבנציונאלית, כאשר יוצאים מתוך התא גבוה הלחץ המים המתוקים נשאר המלח, ויש צורך להיפטר ממנו. זה מחייב שמירה על ריכוז מלחים גבוה יותר מריכוז המלחים בים (ולכן גם לחץ יותר גבוה במשאבה), וכן פתח נוסף שבו יפלטו המים המרוכזים יותר, כדי שכמות המלח שנפלטת מהמערכת תהיה שווה לכמות שנכנסת. המנגנון הזה גורם לבזבוזים גדולים, ולכן ההשקעה באנרגיה בשיטה הזאת גבוהה יותר.
בשיטת מוסנזון נמצאים בסביבה ובה מאגר "אין סופי" של מי ים בלחץ גבוה. תיאורטית, סילוק המלח מסביבות המסננת יכול להיעשות ע"י דיפוזיה טבעית אם התהליך איטי, אבל מעשית צריך כנראה לייצר איזו זרימת מים מלכותית מחוץ למיכל כדי שיגיעו מים "טריים". הדבר הזה אינו צורך אנרגיה רבה.
השוואה עם השיטה הקונבנצונאלית 51403
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 6/1/2002, 18:50
כדי להשלים את התמונה בקשר ליתרונותיה של שיטת מוסנזון על שיטת האוסמוזה ההפוכה הרגילה (שעכשיו כפי שאבהיר מתבררים כלא כל כך גדולים), שבה שואבים את מי הים למתקן שנמצא מחוץ להם, ברצוני להביא עוד כמה פרטים שנודעו לי רק עכשיו, משיחה עם אנשים שעסקו בנושא.
כפי שאמרתי קודם, סילוק המלחים גורם בזבוז אנרגיה, משום שאת המלח מסלקים בעזרת "זריקת" מיים ברכוז מלחים גבוה שנמצאים בלחץ גבוה, ואיבוד אנרגיה בשל כך. ידעתי ממזמן שיש תכניות לנצל את האנרגיה הזאת וכך להחזיר חלק מהאנרגיה שהלכה לאיבוד. עתה נודע לי שהשיטה הזאת כבר מיושמת וחלק מהאנרגיה שדרושה כדי להשיג את הלחץ ההתחלתי בא מהמים האלה. הנצילות של ההמרה הזאת היא כפי שנמסר לי גבוהה - 95 אחוזים.
המשמעות היא שאפשר לקבל מים מתוקים בשיטה הקונבנציונאלית כשעלות האנרגיה היא רק פי אחד וחצי מאשר בשיטה של מוסנזון. כפי שאמרתי בתגובתי במאמר הראשון עלות האנרגיה בשיטת מוסנזון היא קצת מעל עשרה סנט וכאן מדובר על עלות אנרגיה של 15 סנט לקוב וזה לא הרבה יותר.
עוד נודע לי שבמכרז האחרון להמתקת מים שפרסמה ממשלת ישראל העלות אינה 70 סנט אלא כבר 50 סנט.
מסתבר מהמספרים האלה שהעלות באנרגיה אינה עיקר העלות הכספית, וזה שוב מעמיד את שיטת מוסנזון במקום יותר נמוך, משום שטיפול ואחזקה של מתקנים שנמצאים במעמקי הים הוא בעייתי.
המים והסקטור החקלאי 49681
אלי יום ג', 25/12/2001, 12:50
ואולי אין בכלל בעיה של מים בישראל וכל מה שצריך לעשות זה רק לצמצם מאוד את הצריכה של הסקטור החקלאי ? זוהי דעתו של אסף שרעבי במאמר שאותו פירסם ( מכל המקומות ) במגזין "שחורדיני " :
תגובה למאמר 49729
אלון יום ג', 25/12/2001, 18:21
מאמר מדהים. הופתעתי מ2 דברים.
1. התקררות בחורף מהירה אף יותר מהתחממות בקיץ.
2. אנו צפויים לקיץ חם במיוחד 4.6 מ"צ!!!

אשמח אם תוכלו לענות לי לדוא"ל לשאלה הבאה:

אנו צפויים לקבל אירועי שלג במישור החוף הודות להקצנה במזג האוויר?

בתודה מראש
תגובה למאמר 49731
עמית מנדלסון • בתשובה לאלון יום ג', 25/12/2001, 18:40
כבר היה בשנת 2000/99 אירוע כזה שהגיע לא רק למישור החוף אלא אפילו לצפון סעודיה.
ואני הייתי בטכניון בלי פתית שלג לרפואה...
תגובה למאמר 49754
אלון • בתשובה לעמית מנדלסון יום ג', 25/12/2001, 19:39
ההיתי ברמת גן וראיתי שלג מעורב בגשם, ואני שואל אם לדעתכם ישנה אפשרות לשלג משמעותי כמו ב1950?
שלג דאשתקד 49775
עמית מנדלסון • בתשובה לאלון יום ג', 25/12/2001, 22:34
אני לא מטאורולוג, אבל אם החורפים נעשים קרים יותר, הסיכוי לימים עם טמפרטורות נמוכות מספיק עולה, ובוודאי הסיכוי לשלג.
הנבטים 49776
עמית מנדלסון יום ג', 25/12/2001, 22:37
בקטע המתייחס לתרבויות בארץ שהתמודדו עם המשבר התרשמתי שהכוונה לנבטים, למרות שהם חיו בתקופה הרבה יותר מאוחרת - המאות הראשונות לפני ואחרי הספירה. אכן, כל נחלי רמת עבדת ורכס בוקר זרועים בטרסות אבן, סכרים ובורות מים המעידים על חקלאות מרשימה ביותר שלא הצלחנו לשחזר אותה כיום (וחשוב לציין שאנו בעיקר מביאים מים לנגב מהצפון, בעוד שהנבטים ניצלו היטב את המים בנגב עצמו).
הנבטים 49778
דב אנשלוביץ • בתשובה לעמית מנדלסון יום ג', 25/12/2001, 22:52
שמעתי פעם הרצאה על שיטות החקלאות של הנבטים מפי חוקר מומחה לעניין.
המרצה אמר בפרוש ששיטתם הייתה יכולה לקיים אותם ברמת חיים נמוכה בהרבה מזאת שאנחנו חיים בה.
לכן, הוא המליץ לעמים שנמצאים באזורים עניים בעולם לאמץ שיטה זו, ולא המליץ עליה כפתרון לבעיותינו.
הנבטים 49808
אלי • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 26/12/2001, 1:55
לאמיתו של דבר הכוונה הייתה ליושבי ארץ כנען בתקופת הברונזה התיכונה ( בערך בשנים 1900--1500 לפה"ס ) שמחקרים מודרניים הראו שניצלו היטב טכנולוגיות מים שונות כדי להתמודד עם האקלים ,כפי שמראה ד"ר ארלין רוזן מאוניברסיטת באר שבע במסגרת המאמר הזה
אבל גם הנבטים הם אכן דוגמה טובה מאוד.
הקישור שניתן למאמר למעלה שוב 127898
אלי • בתשובה לאלי שבת, 8/2/2003, 5:59
אינו תקף אז הנה הקישור המתוקן למאמר "סופה במדבר" על השואה האקלימית שהרסה תרבויות שונות בימי קדם :
שונות 49781
עמית מנדלסון יום ג', 25/12/2001, 23:02
תגובות לקטעים נבחרים במאמר:
חקלאות: לנגב מגיע כיום לא רק המוביל הארצי, אלא גם קו השיפד"ן - צינור הקולחים ממפעל טיהור שפכי גוש-דן בחולות ראשל"צ, המגיע עד לאזור חבל הבשור המערבי וצאלים. בשנים האחרונות, מנוצלים מי שיפד"ן לשינוי טוטאלי של נוף הנגב המערבי ונטיעת אלפי דונמים פרדסים המושקים במי קולחין. כעת מתחילים בהקמת קו מאסף מזרחי לשפכי מזרח גוש דן, ואחת ההשלכות היא הגברת כמות הקולחים המגיעה לצרכי החקלאות בנגב המערבי. לעומת זאת, יש להניח שלמעט כמות קבועה של גידולי ירקות לצריכה פנימית בישראל, לא יותר בעתיד ניצול מי שתייה בחקלאות באזור זה.
לשינוי פני הנגב המערבי - אזור שמאז ומעולם היה חזית המידבור - יש השלכות משמעותיות על תהליכי המידבור בארץ, וחבל שהנושא לא נסקר בהזדמנות זו (אולי בחלק ג')?

נופי הטבע: בתי הגידול הלחים בארץ כבר ספגו מכה קשה בשנים האחרונות. רשות הטבע והגנים נאלצה לנקוט במבצעי הצלה לחי האקוואטי בשמורת עין אפק, לדגי לבנון הירקון שכיום נמצאים בעולם כולו רק בירקון העליון ובנחלים דליה ותות ברמות מנשה, ולחלק מהחי בשמורת החולה. כמו כן נחפרות בריכות חדשות לדו-חיים וסרטנים ירודים, שמטרתן לאגור מים די זמן להתפתחות הדו-חיים.

חלק מההגירה לים התיכון קשור ל"הגירה הלספסית" ע"ש לספס, יוזם תעלת סואץ. לפני שנכרתה התעלה היה נתק מוחלט בין ים סוף והים התיכון. כיום אכן יש חדירה רבה של מינים מים סוף לים התיכון - הרבה יותר בים מאשר חדירת מינים יבשתיים. עם זאת אני חושב שבמובן מסויים התופעה חיונית: התחממות הימים תמיט אסון על החי בים סוף, ולדעתי יש כבר צורך בהקמת שוניות אלמוגים מלאכותיות בים התיכון, כדי להציל את בית הגידול הייחודי, על כל עולם החי העשיר שבו (לא רק אלמוגים אלא גם מינים רבים של דגים וחסרי חוליות).

באשר לעליית פני הים: המבנה המיוחד של חוף השרון המוגן ע"י מצוק בגובה 50-30 מטרים צפוי להשתנות בצורה ניכרת אם פני הים יעלו ולו ב-‏50 ס"מ. כל מי שירד לימה של נתניה או הרצליה ודאי ראה שמתחת למצוק, החוף כמעט שטוח בגובה שאינו עולה על מטר אחד מעל פני הים. ברגע שהמפלס יעלה, כל סערה חורפית בים תגיע לבסיס המצוקים הפריך, ותערער אותו. לבסוף, יקרסו כליל מצוקי הכורכר בשרון, בתל-אביב ובאשקלון. תיווצר דרדרת סלעים שתחליף את המצוק, ובתי המלון היושבים כיום על המצוקים יקרסו רובם ככולם אל הים.
הצעת חוק לאיסור בנייה חדשה במרחק 500 מ' מקו המים נתקלת בהתנגדות קשה של כרישי הנדל"ן.

באשר לשריפות עלי להזכיר שוב - בישראל, שריפות אינן קורות - הן נגרמות. אין שריפות טבעיות בישראל, ובאזורים שבני אדם לא מבעירים את האש - אם ברשלנות ואם בזדון - אין שריפות. יש להניח שנוף היערות בארץ ישתנה במאה הבאה, ויש לצפות לחדירתם של עצים אוהבי חום לאזורים נרחבים, ובפרט השיזף שנמצא כבר בכל אזורי העמקים של המרכז והצפון ומתרבה בקלות. אפשר להניח שגם הקק"ל תיאלץ לשנות את הרכב הנטיעות למינים יותר יובשניים - מיני שיטים, זנים של אקליפטוס (מאוסטרליה) וכו'.
בצוק העיתים 49803
ירדן ניר • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 26/12/2001, 1:11
"לבסוף, יקרסו כליל מצוקי הכורכר בשרון... הצעת חוק לאיסור בנייה חדשה במרחק 500 מ' מקו המים נתקלת בהתנגדות קשה של כרישי הנדל"ן."

זה מעלה רעיון לקמפיין מעניין של הירוקים: לשכנע את כרישי הנדל"ן, או את הקונים הפוטנציאליים, שיש סכנה שערך ההשקעה שלהם יפול (שלא לומר, יקרוס כליל) בעתיד הדי-קרוב.
זה יכול לעבוד במקרה של רוכשי דירות. אולי פחות במקרה של מלונאים ומרינאים: אלו הרי יוכלו לסמוך על המדינה שתפצה אותם במקרה של "אסון טבע".

אולי אפשר לפחות לחייב את כל המעורבים בביטוח נגד קריסת המצוקים? אז נטל חישוב הסיכונים יעבור ללוידס: אם אכן יש בסיס לאזהרות הירוקים, סביר שהביטוח כבר ידאג להפוך את ההשקעה ללא-כדאית.
שונות 49823
דנידין • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 26/12/2001, 9:38
אני מתחיל לחשוב שכל ההתחממות הזאת כדאית רק כדי שאזכה לראות את "Sea and Sun" קורס לים.
שונות 328228
נועה ו • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 7/9/2005, 21:56
נו טוב, הגיע הזמן מזמן שהקרן הקיימת תפסיק עם האורנים ותטע עצים אחרים, שיותר מתאימים לארץ, ושהמחטים שאין להם לא מאפשרים לאורן ואך ורק לאורן לצמוח בקרקע.
ויטלי שטרייבר וסופת העל 50209
אלי שבת, 29/12/2001, 8:31
ויטלי שרייבר הוא סופר מד"ב ידוע וגם שקרן ידוע.
הוא פירסם סיפרי אימה ידועים כמו "הרעב" על ערפדים שהפך לסרט עם קטרין דנב .
הוא פירסם כמה ספרים רבי מכר שבהם הוא מספר על חטיפותיו החוזרות ונשנות בידי חייזרים שביצעו בו ניסויים, מעשי סדום , לקחו אותו למסעות בזמן וכו' וכו'. הספר הראשון בסדרה זאת גם הוסרט והחייזרים האלה היכניסו הרבה כסף לחשבון הבנק של שטרייבר.
הוא גם ידוע ביכולתו לקחות פחדים אופנתיים ולהציג אותם בצורה ריאליסטית כמו בספרו "יום המלחמה " שתיאר את ארה"ב לאחר מלחמה גרעינית שהתחוללה ב-‏1988 .
לאחרונה פירסם שטריבר ביחד עם שותף , ארט בל ( שדרן ידוע בנושאי מיסטיקה וקונספירציות ) ספר בשם THE COMING GLOBAL SUPERSTORM.
בספר זה טוענים השניים כי התחממות כדור הארץ עלולה להביא וכבר בעתיד הקרוב מאוד לסופת ענק שתשמיד את התרבות האנושית . הפרקים העובדתיים ספר משולבים בפרקים כמו סיפוריים שמתארים את ההשפעות המצמררות של סופה זאת על מקומות שונים בעולם.
יש לציין שהטיעונים של שטרייבר ועמיתו נראים לגבי אפשרות זאת הם חזקים ומשכנעים למדי.
אלא שאז הם באים ומחלישים אותם כאשר הם מביאים פרקים על ציליביזציות קדומות () אטלנטיס) שהושמדו בידי סופה מעין זאת . בעשורים קודמים הטיעון היה על סמך אותם "הוכחות " בדיוק שהשניים מביאים בספר זה היה שאותה תרבות קדומה הושמדה בידי נשק גרעיני , מסתבר שדרך החורבן משתנה בהתאם מה שאופנתי בכל עשור.
ובכל זאת אם מתעלמים מכל זה ומעברו המפוקפק של שטרייבר עדיין יש בטענותיו משהו שאינו נותן מנוחה.
התיאוריה מוצגת באופן כללי באתר של שטרייבר :
פרק מהספר יש כאן
ביקורת חיובית על הטענה
אבל האמת היא שרוב הביקורות הן מזלזלות, ורובן הן מאת אותו האדם ,פטריק מיכאלס שקוטל את הספר וחוזר בכך על עצמו , אם זאת מעניין שהספר הטריד אותו כל כך כדי לכתוב עליו כמה כתבות שונות ( ולא כל כך שונות )
והצגה סימפטית יותר של ההתחממות והתיאוריה של שטרייבר
ויטלי שטרייבר וסופת העל 50516
cloud • בתשובה לאלי יום ב', 31/12/2001, 6:25
אלי היקר
בימים אלו בדיוק גמרתי לקרוא את ספרם של בל ושטרייבר ומשהו בדבריהם אכן " לא נותן מנוחה" כדבריך. הקישור שהם עשו בין עליית טמפרטורות בעקבות פעילות אנושית לבין שינוי בזרמי האוקינוסים, ובעיקר האוקינוס האטלנטי וכתוצאה מכך שינוי בדגמים האטמוספריים הוא הגיוני, ולא זר בספרות המדעית. הרעיון שהתחממות גלובלית עשויה להוביל דווקא לעידן קרח חדש או ליתר דיוק לסיומה של התקופה (האנומלית) החמה בה אנו נמצאים עכשיו בלב עידן הקרח הנוכחי, קיים בספרות המדעית העכשווית ונבחן על ידי מודלים עם תוצאות – כרגיל, לכאן ולכאן.

אני חושב שהמחברים עושים עבודה יפה בכך שבעקבות קריאת הספר נקודת המבט של הקורא מתרחבת: בעוד שבהרבה דיונים על "התחממות כדור הארץ" קיימת הנחה סמויה שהאקלים היה יציב, עד שבמחצית השניה של המאה הנוכחית האדם וכוחו האדיר משנים אותו, (הדים לאותה גישה אפשר לקרוא גם בחלק מההצעות הגרנדוזיות שהוצעו בתגובות לחלק א' של המאמר, משמע – מי שיכול לקלקל, בודאי גם יכול לתקן...) הספר מרחיב קצת את נקודת המבט הזו וחושף את הקורא לאקלים דינמי, עם שינויים טבעיים גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו באלפי השנים האחרונות בכלל, ובמאה השנים האחרונות בפרט. למעשה, נראה ש 8000 השנים האחרונות חווה כדור הארץ יציבות אקלימית יוצאת דפן. יותר מזה – לטענת המחברים אנחנו נמצאים בליבה או בשיאה של הכחדת ענק, אחת מיני רבות שידע כדור הארץ, וכי האדם אינו ה"אחראי" להכחדה זו, אלא הוא מין המשתתף בה. זוהי טענה מרעננת, גם אם טעונת בדיקה, והקורא מקבל פרופורציה אחרת על מקומינו בתוך כל התהליכים האלו. למרות כל זה מראה הספר ששינויים מתחוללים עכשיו, בקצב מהיר ושמערכת האקלים מאד רגישה אליהם.

עם זאת בספרות המדעית הויכוח והשינוי הן נקודות מרכזיות, ובעיקר כשמדובר בחיבור כל-כך בינתחומי כמו חיבורם של ארט ושטרייבר. יש חוקרים שיצדדו בעובדות שהם מציגים, יש שיתנגדו או שיעמידו דברים על דיוקם וכל זה מקובל מאד בויכוח מדעי. הבעיה היא שבספר הזה, כמו גם במאמרים שלכם ה"עובדות", כך נדמה, תפקידן להכין את הקרקע לנבואות הזעם (במילים שלכם ממש), ואל תתעה – אני חושב שהנושא חשוב, שהמודעות לו חשובה, ושיש מקום לכתוב מה יודעים, מה חושבים שאמור לקרות ומדוע זה חשוב. אבל אם במאמר הראשון הצגתם את נושא ההתחממות הגלובלית, הפעם כדי להתמקד באזור שלנו החלטתם להיעזר באקלימי העבר כדי להזהיר מפני מה שעשוי לקרות בעתיד. וכאן מרוכזת הביקורת שלי:
בסקירה שלכם על שינויי האקלים בארץ בעשרת אלפי השנים האחרונות אתם מתחילים בשנת 2250 לפנה"ס (?) ומתמקדים בעיקר בקטסטרופות ובהתמוטטיות של ממלכות גדולות. מונחים פה לצידי שלשה ספרים עבים ומעודכנים בנושא אקלימי עבר, ובאף אחד מהם לא מוזכרות נטישות של ישובים ארכיאולוגיים כנתון שאפשר לפרשו מבחינה אקלימית. ודי ברור למה. כל-כך הרבה גורמים מעורבים בהתמוטטות תרבויות, שנראה שהגורם האקלימי מוצנע מאד בתוכם. גם נפילת תרבות ההארפה בעמק האינדוס וגם שחזור ותיארוך מפלסי האגמים באפריקה זכו לאש מדעית צולבת, גלעיני הקרח מגרנלנד לא מעידים על תקופה קרה במיוחד בזמן שתיארתם (ולא כל-כך ברור לי למה אתם מתכוונים ב"משקעים בקרקעית הים בגרנלנד"?)
ישנם מחקרים רבים על אקלים ישראל ומזרח הים התיכון בעשרות אלפי השנים האחרונות. כמה מהחדשים ביותר כוללים ניתוח משקעי מערות (נטיפים), חתכי קרקע במישור החוף, ושחזור מפלסי ים המלח וימת הלשון- שדרך אגב, לפחות לפי מה שידוע לי נמצא במגמת ירידה מתמשכת מזה 19 אלף שנה בהן ירד המפלס בכ 200 מ', ודווקא לפני כ 4000 (2250 לפנה"ס?..) היתה עלייה קטנה של כ 15 מ', ולא "שפל חסר תקדים").
ההמשך די דומה - תוצאות המחקר של תהילה בן-גיא ופרופ' אלפרט מ א ד שנוית במחלוקת ובין כה הן מתארות השפעת התחממות בזמן שלא נרשמה התחממות (ממוצעת לפחות), ואילו לדבריכם בשנים הבאות הטמפרטורות הממוצעות דווקא יעלו.
וכל זה זו רק ההקדמה לנבואות הזעם האמיתיות בפרק (הדמיוני קצת) "מה עלול לקרות ומה אפשר לעשות"..... אני חושב שהנקודה היא די ברורה, וכבר הצהרתי שלדעתי הנושא חשוב ואקטואלי הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים ליחס לו, ושלימוד אקלימי העבר הוא המפתח להבנת התהליכים שיתחוללו בעתיד. אבל השילוב של עובדות מפוקפקות, תסריטים מעוררי אימה, והצעות פעולה גרנדיוזיות (שעלולות לגרום אף הן הפרעות ענק במארג הסביבתי), לא נראות רציניות בעיני בעת כתיבת ספר, כמו גם מאמר.
ויטלי שטרייבר וסופת העל 50600
גלעד דנבום • בתשובה לcloud יום ב', 31/12/2001, 18:17
לא קראתי את כל המאמר הארוך מאוד הזה, אך התרשמתי שהוא נוגע לנקודה שמוצגת פה, אז אם מישהו מעוניין:
ויטלי שטרייבר וסופת העל 50659
אלי • בתשובה לcloud יום ג', 1/1/2002, 5:40
לי נראה לעומת זאת שמן הראוי לחשוב על שיטות פעולה כיצד אפשר לעצור את ההתחממות , גם אם הן נראות דמיוניות. נכון ככל שהן גרנדיוזיות יותר הן עלולות לגרום לנזק משל עצמן . מצד שני בשלב מסויים ייתכן שהאיום יהיה כה גדול עד שלא תהיה ברירה אלא לנסות לישם אחת מהן ( או יותר ) ולקוות לטוב .
עדיף לדעתי מאשר להתפלל לרחמי שמיים.
צדקתו של ויטלי שטרייבר 489018
מספר 666 • בתשובה לאלי יום ג', 2/9/2008, 4:30
שש שנים לאחר שקראתי את הספר העתידני של שםרייבר שבו הוא חוזה סופות ענק הרסניות שכמוהן לא היו היגיע הזמן לקבוע :
הוא צדק.
לאחר הסופה שהרסה את ניו אורליאנס לפני שלוש שנים ועוד סופה שמאיימת לעשות זאת בעכשיו ,וסופה נוספת שמדווח שנוצרת ברגעים אלו .( ומי יודע מה יהיה בעוד שנה ? שנתיים ארבע שנים חמשנים ? עשר שנים ) ברור ששטרייבר צדק הפעם באופן כללי בתחזיתיו ויש בהחלט מה לחשוש מסופות על כמו אלו שתיאר בספרו מסוף המאה הקודמת.
צדקתו של ויטלי שטרייבר 489041
האייל האלמוני • בתשובה למספר 666 יום ג', 2/9/2008, 12:19
שטויות. בסוף המאה הקודמת עוד לא תיכננו את הגירוש מעזה, שבגללו באו הסופות האלה, כידוע.
צדקתו של ויטלי שטרייבר 489042
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/9/2008, 12:31
אל עריש [ויקיפדיה]
צדקתו של ויטלי שטרייבר 489045
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ג', 2/9/2008, 12:45
בהחלט. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%9... .
צדקתו של ויטלי שטרייבר 489106
אנטילופה • בתשובה לאנטילופה יום ג', 2/9/2008, 19:35
התנצלות,
תגובה זו נכתבה תחת השפעת הפרשי הזמנים בין ת-א לאילת, תוך שיכחת שם המאה הנוכחית ואי הבנת הנקרא.
צדקתו של ויטלי שטרייבר 489117
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום ג', 2/9/2008, 23:02
ואל תשכח את היעפת. מאוד מובן.
wishful thinking 50655
מאור גרינברג יום ג', 1/1/2002, 2:13
החורף ברוך הגשמים של 1992, אם אני זוכר נכון, היה מיוחד לא רק אצלנו אלא בכל העולם, והתייחד בהתפרצות הר געש בפיליפינים מספר חודשים קודם לו - כנראה שהאבק שהתפזר במהירות אל שמי כל העולם הגביר את הווצרות העננים או אולי גרם לאפקט חממה הפוך (חורף גרעיני זוטא). חורף גרעיני זוטא. חורף גרעיני זוטא... אה, אוקיי:

דיברתי עם מישהו על הנושא והועלתה ההצעה הבאה - פיצוץ פצצת גרעין, או מימן (לשוחרי איכות הסביבה?) באיזה מדבר עשויה להביא לאותן תוצאות מקוות - העלאת אבק לשמיים מעל כל כדור הארץ. מיסוך זה מוריד את הטמפרטורות, והגרגירים המיקרוסקופיים משמשים כזרעי עננים.

אם לא יועיל, בטח לא יזיק.
wishful thinking 50689
God eat God • בתשובה למאור גרינברג יום ג', 1/1/2002, 12:02
אני קראתי פעם על רעיון מרתק: חלה התפתחות ניכרת בדאונים המרחפים האופן קבוע מסביב לכדה"צ (הדאון כולו מורכב מכנף ענקית, וכח ההנעה קדימה מושג ע"י תאי אור על גבי הכנף הזו – הרעיון הוא דאון שלא צריך לנחות לעולם!) ובכן, ניתן להשתמש בהם כדי לחסל את החור באוזון! איך? אוזון (O³) נוצר ע"י התפרקויות חשמליות בתווך המכיל חמצן. כל מה שצריך, לכן, הוא לשים דאון כזה באזור החור, ולהתחיל לעשות ברקים מלאכותיים (זוכרים את שני כדורי המתכת ממוזיאון המדע?). השאלה היחידה היא, כמובן, האם כמותית זה יכול להיות גורם משמעותי ב 'סתימת' החור.
wishful thinking 50970
דב אנשלוביץ • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 14:38
הכי טוב זה למצוא כוכב ללא חור ולטוס אליו תוך תקווה שאין שם משוגעים שמפצצים פצצות מימן ועושים ברקים וגם ש ''אין חור'' יותר טוב מ ''יש חור''.
wishful thinking 51011
easy • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 18:53
השאלה הכמותית היא לא השאלה הנכונה. מאחר ומדובר במעין "פרפטום מובילה", (לא באמת) שאינה זקוקה לתמיכה אחרי שהופעלה, אתה יכול לשלוח צי שלהם וליצור כל כמות שתחפוץ.
הבעיה היותר משמעותית היא ששכבת האוזון נמצאת בגובה של 20-30 ק"מ ובגובה הזה קשה להטיס דאונים. האויר דליל שם וגופים איטיים יחסית מתקשים להשיג מספיק עילוי על מנת לשמור על הגובה שלהם. זה לפני שמתחילים להעריך כמה ישקול גנרטור סולרי, שיכול ליצור הספקים של 1000 גיגה-ואט (סדר גודל של ברקים) אפילו לזמנים קצרים.
wishful thinking 51012
God eat God • בתשובה לeasy יום ה', 3/1/2002, 19:05
אתה צודק בקשר לעילוי, לכן הקונספט כולל כנף בגודל כמה מונים מהכנפיים הגדולות ביותר כיום, מה שיגדיל גם את שטח התאים הסולריים, ומכאן את ההספק.
דומני שאתה מגזים בכשלושה סדרי גודל בנוגע להספק הברקים. מעניין עם מישהו באייל יודע.

הבעיה הכמותית היא כמובן כספית. אם אלפי מכונות כאלו ישפיעו רק בפרומיל על החור, זו תהיה בעיה גדולה.
wishful thinking 51023
easy • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 19:36
באתר הבא, שנראה לי אמין, נאמר:
http://thunder.nsstc.nasa.gov/primer/primer2.html
A lightning flash is composed of a series of strokes with an average of about four. The length and duration of each lightning stroke vary, but typically average about 30 microseconds. (The average peak power per stroke is about 10^12 watts.)

נניח, שההספק האמור חל במשך 100 מיקרושניות, כלומר מדובר באנרגיה של כ100 מגה-ג'אול. ישראל מיצרת כ6 ג'יגה-ואט, כלומר מסוגלת ליצור (תאורטית) כ60 ברקים בשניה.
איזה הספק אפשר לדעתך ליצור בתחנת כוח סולרית מעופפת, שאמורה גם לספק אנרגיה למנועיה?
נקודת אור, מאחר והחור באוזון הוא מעל הקטבים, ניתן להפעיל דאון כנ"ל ברציפות חצי שנה.
נקודת צל, הזווית הנמוכה של השמש תגרום להספק נמוך במיוחד, אלא אם כן הכנפיים/תאים סולרים לא יהיו מקבילים לקרקע, מה שיגרום לגרר גבוה.
wishful thinking 51030
God eat God • בתשובה לeasy יום ה', 3/1/2002, 20:00
כנראה שצדקת! הזיכרון שלי...
בכל מקרה, אני בספק אם צריך את כל האנרגיה הזו... אולי פרומיל מספיק? (על כל הרעיון הזה קראתי לפני שנים... אני לא סתם סנילי)

בכל מקרה מדובר פה על 30 מילישניות, וזו האנרגיה המקסימלית, לא הממוצעת באותו זמן. ההבדלים בין המקסימום לממוצע יכולים להיות ענקיים. אני מניח שצריך נתונים נוספים (איך ליצור אוזון: באיזה מתח וכו').

אני זוכר שהוזכר שם על נושא החצי-שנה-רצופה-שמש, ועל כך שבגובה כזה הקרינה חזקה יותר (שקרניים עוברות דרך פחות אטמוספרה – מקזז את הזוית?)

בכל מקרה, רעיון מגניב. אבל אין לי את הידע והנתונים לקבוע אם הוא יעיל.
wishful thinking 51032
easy • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 20:02
אז זהו, שלא, ראה את תגובתי הנוספת בענין.
wishful thinking 51031
easy • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 20:01
הכי גרוע, גרמת לי לשכוח את הכימיה הבסיסית.
אוזון לא נוצר מהתפרקויות חשמליות ובכלל כמעט אין סופות ברקים בגובה של 20 ק"מ. הגז עם הריח החריף, שנוצר אחרי ברקים זה תחמוצת חנקן NO וגז זה לא רק תורם לגשם חומצי אלא גם חשוד בהפרעה ליצירת אוזון.
מה???????? 51035
God eat God • בתשובה לeasy יום ה', 3/1/2002, 20:10
אם אינני טועה קראתי מספר פעמים שכך נוצר אוזון. אני לא מתעניין בנושא במיוחד וסיכוי טוב שטעיתי.
כל זה היה מזמן. אבל אם לא כך נוצר אוזון, איך הוא נוצר? והאם אפשר לשחזר את זה בצורה מלאכותית?

אגב, אני זוכר שכשקראתי על דרך היווצרות האוזון, התפלאתי במקצת (מה שגרם לי בכלל לזכור את כל זה...).
מה???????? 51039
easy • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 20:22
אני מניח, שברקים גורמים להווצרות אוזון בכמויות כלשהן. בשכבת האוזון כמעט שאין ברקים, כך שלא זאת הדרך בה בחר הטבע ליצור אוזון. (אוזון כבד מהאויר ולא סביר, שהוא נוצר בענני סערה נמוכים ועולה לגובה של 20 ק"מ) לא ידוע לי מהו המנגנון הטבעי.
לפי זכרוני, יצור תעשייתי של אוזון מבוסס על העברת אויר בשדות אלקטרומגנטיים חזקים ומשתנים ללא התפרקות (שכאמור יוצרת NO) והפרדה לפי מאסה משאר האויר.
העברת ברקים באויר משמשת ליצור תחמוצת חנקן, שמומסת במים ליצירת חומצה חנקתית.
מסע אל הזיכרון... 51059
God eat God • בתשובה לeasy יום ו', 4/1/2002, 0:08
אם הטריק הוא העברה של אוויר בשדות אלקטרומגנטיים חזקים ומשתנים, אז אני יכול להבין איך הגעתי, אחרי כמה שנים ל 'זרם חשמלי'. ובכל זאת נדמה לי שאני זוכר ברקים... בכל מקרה, נשאלת השאלה באלו עוצמות מדובר? אולי זה אפשרי אחרי הכול?
לעומת זאת להתחרות בקרינה האולטרה-סגולה מהשמש יהיה כנראה כלרוקן את האוקיינוס עם כפית...
מה היינו עושים בלי NASA? 51041
easy • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 20:28
והנה התשובה להווצרות טבעית של אוזון.
מה? (כמה צריך?) 51044
גלעד דנבום • בתשובה לGod eat God יום ה', 3/1/2002, 21:11
אל"כ (אני לא כימאי), אבל זכור לי משהו בקשר לכך שיש שני סוגים של מולקולות אוזון (O3), ושההבדל ביניהם הוא בזווית החיבור בין האטומים שבמולקולה.

הסוג שפשוט לייצר, איננו הסוג שנמצא בשכבת האוזון.

זה עושה היגיון?
בבקשהההה 205876
YiZhAr_A • בתשובה לGod eat God יום ג', 16/3/2004, 19:32
קראתי את מה שכתבת לגבי הדאון והברקים המלאכותיים, כלומר, חיפשתי בגוגל מאמרים לגבי החור באוזון. יש לי עבודת חקר במדעים לגבי החור באוזון ולא היה לי נעים להעתיק את מה שכתבת ולהדביק בעבודה שלי בלי לבקש אז... הנה, אני מבקש: אולי תרשה לי לכתוב את מה שכתבת בעבודה שלי? (גם אם אתה מוכן לחפש לי מאמרים לגבי החור באוזון זה יהיה מאוד נחמד מצדך)
בתודה,
יזהר
אלמגור =]
בבקשהההה 205879
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לYiZhAr_A יום ג', 16/3/2004, 19:36
חוששני שאחרת קצת. דיון 1231
wishful thinking 241614
ג.מ. • בתשובה לGod eat God שבת, 21/8/2004, 2:49
כדאי לדעת יותר לפני שקופצים ומציעים הצעות
א. החור באוזון קשור רק באופן עקיף לתופעת התחממות כדה"א. האוזון שאגב נמצא בשכבות גבוהות של האטמוספירה -כאלה ששום דאון ממילא לא יכול להגיע אליהן בטיסה, מקטין את מידת הכניסה לאטמוספירה (מהווה פילטר) של קרינה אלקטרומגנטית (בעיקר מהשמש) באורכי גל מסוימים ובכך מקטין את מידת הקרינה הישירה על כדה"א. נכון שלתוספת קרינה זו, במידה ואינה נעצרת ע"י שכבת האוזון חלק בחימום כדה"א (מהסיבה שיותר אנרגיה נכנסת לאטמוספירה). האוזון אגב הינו שכבה דקה ובגלל הרכבו היחודי O3 נוצר רק בגובה מסויים מאוד באטמוספירה שבה יכולה מולקולה זו להתקיים. אגב, מרכיב מסוים של גזים הנפלטים ממכוניות הינו אוזון (O3) אולם בגובה פני הקרקע מולקולה זו אינה יציבה ומתפרקת במהירות.
אם כך מדוע כדה"א מתחמם? האנרגיה המתקבלת מקרינת השמש מנוצלת בחלקה בכדה"א, לדוגמה בתהליך הפוטוסינתיזה. עודף החום משתחרר אל האטמוספירה וממנה לחלל כשכל התהליך נמצא בשיווי משקל. תהליך ההתחממות הנוכחי נוצר מעליה (שנגרמת ע"י פעילות האדם) ביצור גזים מסוימים, בעיקר CO2, שמשתחררים לאטמוספירה ויוצרים מעין מסך שדרכו האנרגיה העודפת בכד"א לא משתחררת במהירות הרצויה תופעה שכונתה " אפקט החממה". לכן נוצר חימום הדרגתי של כדה"א.
wishful thinking 242626
אלון עמית • בתשובה לג.מ. יום ד', 25/8/2004, 9:15
כמו כן, ממש (ממש) כדאי לדעת יותר לפני שקופצים ומגיבים תגובות עוקצניות באיחור של שנתיים וחצי. זה לא מעט זמן, וקורים דברים.
מדליק :-) 66496
האייל האלמוני • בתשובה למאור גרינברג שבת, 20/4/2002, 12:18
wishful thinking 66757
הקריבו המקוטב • בתשובה למאור גרינברג יום ב', 22/4/2002, 9:52
דימונה
יש שם אחלה מדבר
ספרי מדע בדיוני על המחסור במים 52446
אלי יום א', 13/1/2002, 16:01
זיכרון : הספר המפחיד ביותר שקראתי בילדותי הרחוקה ( אי שם בסוף שנות השבעים , או אמצע שנות השמונים)היה ספר שהופיע בראשית שנות השישים בהוצאת ספרי כיס בשם "מצפן". הספר נקרא "החורף האחרון" מאת סופר בריטי מאת צ'רלס אריק מיין, ועסק במאבק ההישרדות של תושבי העולם בעתיד שבו אין יותר גשמים כתוצאה מההשפעות הבלתי צפויות של פיצוץ רעיני כל שהוא. כמדומני נותרה לבסוף רק קבוצה קטנה של מליונרים פוליטיקאים ומדענים במחבוא תת קרקעי.
הספר הנ"ל יצא במהדורה חדשה בעברית בהוצאת "היפריון " (המוציאה לאור של מגזין המדע הבדיוני "פנטסיה 2000") בגירסה חדשה ושונה של המחבר והפעם תחת שם חזק הרבה יותר "צמא".
העלילה בכל אופן נשארה כשהייתה רק אולי קצת מפחידה יותר אם זה בכלל אפשרי: על המאבק הנואש של האוכלוסיה בעולם שבו המים הם מצרך שהולך ונעלם.
בפנטסיה 2000 הופיע מאמר ארוך על הספר הזה מאת "יוחנן נאגל " על הספר הזה, אבל הוא באמת לא אמר שום דבר חשוב.
בכל אופן שני הספרים האלה נשארו עימי עד עצם היום הזה כשנים מהספרים המבעיתים ביותר שקראתי אי פעם ,ומדי פעם יש לי חלומות זוועה שבהם אני נאלץ לחיות את העלילה בעולם שאין בו מים.
ספרי מדע בדיוני על המחסור במים 55097
אלי • בתשובה לאלי יום ה', 31/1/2002, 6:41
הספר הטוב ביותר שעוסק בהתמודדות עם מחסור במים הוא כמובן "חולית" של פרנק הרברט. אך המדובר בעיקר בספר המקורי ולא בהמשכיו למינהם שכבר עוסקים בדברים שונים לחלוטין.
גיבורי הספר כידוע מזכירים ומבוססים לא במעט על הערבים והטוארגים של ימינו והאיסטרטגיות שמוצעכות שם לשמירת מים הן לכל הפחות תמריץ למחשבה עבור הקוראים כיצד יש לפעול במקרה של משבר מים אמיתי כאשר ההתפלה עוד לא עובדת.
עוד על חולית :
עולם המדבר האינסופי
משהו מפתיע 55021
דנידין יום ד', 30/1/2002, 18:02
אם מישהו עוד מספיק מתעניין במאמר כדי לקרוא את התגובה הזאת, הוא בטח יתעניין גם בממצאים מפתיעים לגבי גובה הקרח בחלק המערבי של אנטרקטיקה:

(הדבר היחיד שהיה מפתיע אותי יותר הוא אם היו מגלים שם סוסים שמדברים עברית).
משהו מפתיע 55059
דובי קננגיסר • בתשובה לדנידין יום ד', 30/1/2002, 21:44
לא הבנתי מה הבעיה שלהם. אם הבעיה היא שהשכבה דקה מספיק, כל מה שזה אומר זה שהיא תתעבה קצת, ואז שוב יזרום הקרח, ואז שוב יהיה דק מידי, ושוב יתעבה, ושוב יזרום. בקיצור - מעכשיו, המצב יהיה פחות או יותר סטאטי, מבחינת העובי של הקרח.
תל אביב תוצף 61979
אלי יום ה', 21/3/2002, 7:43
בכתבה היום במעריב על ההשלכות של התחממות כדור הארץ טוען ד''ר נתן פלדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית שיש חשש שעם המשך ההתחממות ומי הים יעברו את שוברי הגלים יפסיקו נמלי חיפה ואשדוד להיות בטוחים למעגן אוניות .ובהמשך עם העליה תהיה משמעותית עלולים להישטף חלקים ניכרים מרצועת ארצנו , מבנים ורחובות בתל אביב למשל יוצפו.
תל אביב היא כידוע האיזור המאוכלס ביותר בארץ . הצפה כזאת שלה עלולה להיות לה השפעה דרסטית. וכמובן למה שההצפה תישאר בתל אביב , היא יכולה לעבור גם לערים סמוכות מאוד כמו רמת גן ורמת השרון...
מה שאומר שצריך לעמול כנגד הצפה כזאת בדומה למה שעושים ההולנדים עם הסכרים שלהם שמגינים עליהם מפני הצפה.
תל אביב תוצף 61991
עמית מנדלסון • בתשובה לאלי יום ה', 21/3/2002, 10:27
תלוי טופוגרפיה
רוב רמה"ש - עירי - נמצאת 40-80 מ' מעל פני הים, לא בסכנת הצפה - אך בסכנת המלחת מי התהום.
האזור הבעייתי ביותר הוא מפרץ חיפה, בגובה 10 מ' מעל פני הים - כל הקריות בסכנה, וכך גם בתי הזיקוק.
בנוסף, אפיק הירקון עשוי להפוך למפרץ.
לא מזמן נתקלתי בהצעות מראשית שנות ה-‏50', לכרות בירקון תעלה עמוקה ולהקים נמל פנימי באזור פ"ת. ייתכן שפנטסיה מטורפת זו עוד תתממש!
טכנולוגית המיים בימי קדם 69484
אלי יום ב', 13/5/2002, 6:14
האתר הזה נותן פרטים על טכנולוגיות המים , דהיינו אמות המים של ארץ ישראל הקדומה :
פרויקט: מים 127897
אלי • בתשובה לאלי שבת, 8/2/2003, 5:57
על חשיבותם של מפעלי מים אין צורך להכביר מילים . אולם דומה שעם כל הבעיות האחרות שיש ( והן עצומות ) נראה שהמדינאים עדיין אינם מודעים לחשיבותם הקודמת לכל .
להלן דוגמה לפרוייקט כזה שתוכנן כבר לפני שנים רבות ועדיין לא היגיע לכלל מימוש . http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.a...
משבר המים 127105
אלי יום ד', 5/2/2003, 7:01
יש כל כך הרבה משברים : כלכלי ביטחוני וצבאי ,תרבותי אבל המשבר חמור לא פחות הוא משבר של המחסור הגובר והולך במים .
ועל כך מתריע בכיר של אונסקו :
עוד דו''ח עגום של האו''ם 133866
אלי יום ה', 6/3/2003, 15:28
לגבי מצב המים בעתיד. כולנו חוששים מהמלחמות והמשברים הכלכליים אבל באותה מידה יש לחשוב ממצב המים וישראל אינה במקום טוב מבחינת כמות המים שיהיו לה בעתיד.
לכל הפחות אנחנו יכולים להתנחם בנחמת הטיפשים היחידה , בלגיה מתועשת והאירופית היא אף במצב גרוע יותר משלנו לעתיד לבוא.
עדכון לשינוי טמפרטורות 403456
הפרפר השחור יום א', 20/8/2006, 2:34
ביום עיון באוניברסיטת תל אביב 2006 מתאור של מחקרים חדשים מתברר שהתופעה של היתקררות החורף נבלמה ולאחרונה גם החורף מתחמם.
לגבי הקיץ מלבד התחממות נצפתה תופעה של יותר ימים חמים במיוחד ויותר מאותם ימים ברצף
מה יקרה? 431700
שני יום ו', 2/2/2007, 15:44
מה יקרה אם כל העולם יצוף במים האים נמות האים זה יגמר מתי שהוא?
אם כן מתי זה יקרה?
האים יש דרך כל שהוא לעצור את זה?
מה אפשר לעשות ברמת הפרט? 455264
יעל יום ד', 15/8/2007, 18:59
אומנם קראתי רק חלק מהמאמר, אך ככל שהצלחתי להבין מדובר על מה עלול לקרות למדינת ישראל כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואיך ניתן לעצור התרחשויות אלו.
השאלה שלי היא, האם ניתן לעשות דברים ברמת הפרט שיוכלו להקטין התרחשויות אלו במדינה.
האם העלאת מודעות הציבור וטיפול בבעיה ברמת הפרט יכולה להקטין את הסיכוי להתרחשות הדברים?
בנוסף - האם יש מי מכם היודע על ארגונים או קבוצות שעוסקות בטיפול בנושא בארץ?
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות