|
||||
|
||||
אני מניח, שברקים גורמים להווצרות אוזון בכמויות כלשהן. בשכבת האוזון כמעט שאין ברקים, כך שלא זאת הדרך בה בחר הטבע ליצור אוזון. (אוזון כבד מהאויר ולא סביר, שהוא נוצר בענני סערה נמוכים ועולה לגובה של 20 ק"מ) לא ידוע לי מהו המנגנון הטבעי. לפי זכרוני, יצור תעשייתי של אוזון מבוסס על העברת אויר בשדות אלקטרומגנטיים חזקים ומשתנים ללא התפרקות (שכאמור יוצרת NO) והפרדה לפי מאסה משאר האויר. העברת ברקים באויר משמשת ליצור תחמוצת חנקן, שמומסת במים ליצירת חומצה חנקתית. |
|
||||
|
||||
אם הטריק הוא העברה של אוויר בשדות אלקטרומגנטיים חזקים ומשתנים, אז אני יכול להבין איך הגעתי, אחרי כמה שנים ל 'זרם חשמלי'. ובכל זאת נדמה לי שאני זוכר ברקים... בכל מקרה, נשאלת השאלה באלו עוצמות מדובר? אולי זה אפשרי אחרי הכול? לעומת זאת להתחרות בקרינה האולטרה-סגולה מהשמש יהיה כנראה כלרוקן את האוקיינוס עם כפית... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |