|
||||
|
||||
הכי גרוע, גרמת לי לשכוח את הכימיה הבסיסית. אוזון לא נוצר מהתפרקויות חשמליות ובכלל כמעט אין סופות ברקים בגובה של 20 ק"מ. הגז עם הריח החריף, שנוצר אחרי ברקים זה תחמוצת חנקן NO וגז זה לא רק תורם לגשם חומצי אלא גם חשוד בהפרעה ליצירת אוזון. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה קראתי מספר פעמים שכך נוצר אוזון. אני לא מתעניין בנושא במיוחד וסיכוי טוב שטעיתי. כל זה היה מזמן. אבל אם לא כך נוצר אוזון, איך הוא נוצר? והאם אפשר לשחזר את זה בצורה מלאכותית? אגב, אני זוכר שכשקראתי על דרך היווצרות האוזון, התפלאתי במקצת (מה שגרם לי בכלל לזכור את כל זה...). |
|
||||
|
||||
אני מניח, שברקים גורמים להווצרות אוזון בכמויות כלשהן. בשכבת האוזון כמעט שאין ברקים, כך שלא זאת הדרך בה בחר הטבע ליצור אוזון. (אוזון כבד מהאויר ולא סביר, שהוא נוצר בענני סערה נמוכים ועולה לגובה של 20 ק"מ) לא ידוע לי מהו המנגנון הטבעי. לפי זכרוני, יצור תעשייתי של אוזון מבוסס על העברת אויר בשדות אלקטרומגנטיים חזקים ומשתנים ללא התפרקות (שכאמור יוצרת NO) והפרדה לפי מאסה משאר האויר. העברת ברקים באויר משמשת ליצור תחמוצת חנקן, שמומסת במים ליצירת חומצה חנקתית. |
|
||||
|
||||
אם הטריק הוא העברה של אוויר בשדות אלקטרומגנטיים חזקים ומשתנים, אז אני יכול להבין איך הגעתי, אחרי כמה שנים ל 'זרם חשמלי'. ובכל זאת נדמה לי שאני זוכר ברקים... בכל מקרה, נשאלת השאלה באלו עוצמות מדובר? אולי זה אפשרי אחרי הכול? לעומת זאת להתחרות בקרינה האולטרה-סגולה מהשמש יהיה כנראה כלרוקן את האוקיינוס עם כפית... |
|
||||
|
||||
והנה התשובה להווצרות טבעית של אוזון. |
|
||||
|
||||
אל"כ (אני לא כימאי), אבל זכור לי משהו בקשר לכך שיש שני סוגים של מולקולות אוזון (O3), ושההבדל ביניהם הוא בזווית החיבור בין האטומים שבמולקולה. הסוג שפשוט לייצר, איננו הסוג שנמצא בשכבת האוזון. זה עושה היגיון? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |