שונות 49781
עמית מנדלסון יום ג', 25/12/2001, 23:02
תגובות לקטעים נבחרים במאמר:
חקלאות: לנגב מגיע כיום לא רק המוביל הארצי, אלא גם קו השיפד"ן - צינור הקולחים ממפעל טיהור שפכי גוש-דן בחולות ראשל"צ, המגיע עד לאזור חבל הבשור המערבי וצאלים. בשנים האחרונות, מנוצלים מי שיפד"ן לשינוי טוטאלי של נוף הנגב המערבי ונטיעת אלפי דונמים פרדסים המושקים במי קולחין. כעת מתחילים בהקמת קו מאסף מזרחי לשפכי מזרח גוש דן, ואחת ההשלכות היא הגברת כמות הקולחים המגיעה לצרכי החקלאות בנגב המערבי. לעומת זאת, יש להניח שלמעט כמות קבועה של גידולי ירקות לצריכה פנימית בישראל, לא יותר בעתיד ניצול מי שתייה בחקלאות באזור זה.
לשינוי פני הנגב המערבי - אזור שמאז ומעולם היה חזית המידבור - יש השלכות משמעותיות על תהליכי המידבור בארץ, וחבל שהנושא לא נסקר בהזדמנות זו (אולי בחלק ג')?

נופי הטבע: בתי הגידול הלחים בארץ כבר ספגו מכה קשה בשנים האחרונות. רשות הטבע והגנים נאלצה לנקוט במבצעי הצלה לחי האקוואטי בשמורת עין אפק, לדגי לבנון הירקון שכיום נמצאים בעולם כולו רק בירקון העליון ובנחלים דליה ותות ברמות מנשה, ולחלק מהחי בשמורת החולה. כמו כן נחפרות בריכות חדשות לדו-חיים וסרטנים ירודים, שמטרתן לאגור מים די זמן להתפתחות הדו-חיים.

חלק מההגירה לים התיכון קשור ל"הגירה הלספסית" ע"ש לספס, יוזם תעלת סואץ. לפני שנכרתה התעלה היה נתק מוחלט בין ים סוף והים התיכון. כיום אכן יש חדירה רבה של מינים מים סוף לים התיכון - הרבה יותר בים מאשר חדירת מינים יבשתיים. עם זאת אני חושב שבמובן מסויים התופעה חיונית: התחממות הימים תמיט אסון על החי בים סוף, ולדעתי יש כבר צורך בהקמת שוניות אלמוגים מלאכותיות בים התיכון, כדי להציל את בית הגידול הייחודי, על כל עולם החי העשיר שבו (לא רק אלמוגים אלא גם מינים רבים של דגים וחסרי חוליות).

באשר לעליית פני הים: המבנה המיוחד של חוף השרון המוגן ע"י מצוק בגובה 50-30 מטרים צפוי להשתנות בצורה ניכרת אם פני הים יעלו ולו ב-‏50 ס"מ. כל מי שירד לימה של נתניה או הרצליה ודאי ראה שמתחת למצוק, החוף כמעט שטוח בגובה שאינו עולה על מטר אחד מעל פני הים. ברגע שהמפלס יעלה, כל סערה חורפית בים תגיע לבסיס המצוקים הפריך, ותערער אותו. לבסוף, יקרסו כליל מצוקי הכורכר בשרון, בתל-אביב ובאשקלון. תיווצר דרדרת סלעים שתחליף את המצוק, ובתי המלון היושבים כיום על המצוקים יקרסו רובם ככולם אל הים.
הצעת חוק לאיסור בנייה חדשה במרחק 500 מ' מקו המים נתקלת בהתנגדות קשה של כרישי הנדל"ן.

באשר לשריפות עלי להזכיר שוב - בישראל, שריפות אינן קורות - הן נגרמות. אין שריפות טבעיות בישראל, ובאזורים שבני אדם לא מבעירים את האש - אם ברשלנות ואם בזדון - אין שריפות. יש להניח שנוף היערות בארץ ישתנה במאה הבאה, ויש לצפות לחדירתם של עצים אוהבי חום לאזורים נרחבים, ובפרט השיזף שנמצא כבר בכל אזורי העמקים של המרכז והצפון ומתרבה בקלות. אפשר להניח שגם הקק"ל תיאלץ לשנות את הרכב הנטיעות למינים יותר יובשניים - מיני שיטים, זנים של אקליפטוס (מאוסטרליה) וכו'.
בצוק העיתים 49803
ירדן ניר • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 26/12/2001, 1:11
"לבסוף, יקרסו כליל מצוקי הכורכר בשרון... הצעת חוק לאיסור בנייה חדשה במרחק 500 מ' מקו המים נתקלת בהתנגדות קשה של כרישי הנדל"ן."

זה מעלה רעיון לקמפיין מעניין של הירוקים: לשכנע את כרישי הנדל"ן, או את הקונים הפוטנציאליים, שיש סכנה שערך ההשקעה שלהם יפול (שלא לומר, יקרוס כליל) בעתיד הדי-קרוב.
זה יכול לעבוד במקרה של רוכשי דירות. אולי פחות במקרה של מלונאים ומרינאים: אלו הרי יוכלו לסמוך על המדינה שתפצה אותם במקרה של "אסון טבע".

אולי אפשר לפחות לחייב את כל המעורבים בביטוח נגד קריסת המצוקים? אז נטל חישוב הסיכונים יעבור ללוידס: אם אכן יש בסיס לאזהרות הירוקים, סביר שהביטוח כבר ידאג להפוך את ההשקעה ללא-כדאית.
שונות 49823
דנידין • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 26/12/2001, 9:38
אני מתחיל לחשוב שכל ההתחממות הזאת כדאית רק כדי שאזכה לראות את "Sea and Sun" קורס לים.
שונות 328228
נועה ו • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 7/9/2005, 21:56
נו טוב, הגיע הזמן מזמן שהקרן הקיימת תפסיק עם האורנים ותטע עצים אחרים, שיותר מתאימים לארץ, ושהמחטים שאין להם לא מאפשרים לאורן ואך ורק לאורן לצמוח בקרקע.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות