מהפכה לימודית בדרך? | 3723 | ||||||||||
|
מהפכה לימודית בדרך? | 3723 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אחרי כל הטוב הזה שתואר במאמר, ליברליזציה והנגשה של כלי לימוד שונים למורים ולתלמידים, מגיע המודל הכלכלי ו-הפתעה מסתבר שהמצב שאנחנו רוצים לעודד על מנת שיעודד את המצב הוא מכירה אישית של אמצעי לימוד עדיפים להורים עם רצון ויכולת. לא שיש לי הצעה נגדית (פרסומות לנוער?). |
|
||||
|
||||
ועוד בעיה במודלים הכלכליים: עד שמסיימים לפתח תוכנית לימודים, האופנות משתנות, והגרפיקה נראית ארכאית. או-אז, משקיעים שוב משאבים בהחלפת הגרפיקה, שעד שיסיימו - שוב תראה ארכאית. |
|
||||
|
||||
לא נשמע לי כמו בעיה, ההפך. בשבילך. |
|
||||
|
||||
מאז ומתמיד, מי שעיכב את המיחשוב בבתי-הספר, היו המורים. זה לא סוד שאיכות המורים במדעי המחשב אינה מדביקה את הצורך במורים טובים ומוכשרים שיוכלו להתמודד עם הידע והכשרון של תלמידי-היום אשר נולדו עם מחשבים... |
|
||||
|
||||
האם אתה רוצה להכריח את כל התלמידים לבוא עם מחשבים לבית הספר? ואם כן, מהן הדרישות שלך מאותם המחשבים? אם לא: האם משרד החינוך צריך לספק מחשבים לבית הספר? |
|
||||
|
||||
נראה לי הפתרון הטוב ביותר שיביאו מהבית. לחמישון התחתון אפשר לסבסד קנית מחשב וכל השאר שיסתדרו. |
|
||||
|
||||
שיביאו מה בדיוק? מחשב? מחשב לוח? מה צריך לרוץ עליו? האם אפשר להניח משהו מלבד דפדפן? |
|
||||
|
||||
מה שיחליטו אנשי ה IT קובעי המדיניות לא צריכים להחליט על הפרטים הטכניים. |
|
||||
|
||||
נשבע לכם שזה לא גודווין אחת הסיבות שגרמניה הפסידה במלחמת העולם השנייה הייתה שהמהנדסים שלהם היו אלו שקבעו את הפרטים הטכניים למה אתה חושב שהטכנולוגיסטים של משרד החינוך הישראלי יהיו יותר טובים ממהנדסי הנשק הגרמנים? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מי צריך לקבוע את הפרטים הטכניים, הפילוסופים? המשוררים? מועצת חכמי האייל? |
|
||||
|
||||
איך נקבעו הפרטים הטכניים של המחשב שבו השתמשת כדי לכתוב את התגובה הזאת? |
|
||||
|
||||
הם נקבעו בהסכם הקואליציוני בין טיורינג לסטיב ג'ובס. |
|
||||
|
||||
אז בטח חדר הישיבות לגיבוש ההסכם היה בירושלים של מעלה, כי על גבי הכדור סטיב התינוק החמיץ את טיורינג בשבעה וחצי חודשים תמימים. |
|
||||
|
||||
יש לך דוגמא (למקום בו מהנדסים קבעו את הפרטים הטכניים בגרמניה הנאצית ובדיאבד אנחנו יודעים שזה היה מהגורמים להפסד)? |
|
||||
|
||||
מטוסי סילון טנקים (פנתר וטיגר לעומת T34 ושרמן) |
|
||||
|
||||
לברית המועצות היו הרבה יותר טנקים. זה היה ההבדל. לקראת אמצע וסוף המלחמה התעשייה הגרמנית הייתה מוגבלת הרבה יותר מהרוסית והאמריקאית. ויקיפדיה לא מסכימה איתך לגבי פנתר (טנק) [ויקיפדיה]. גם במקרה של טנק הטיגר [ויקיפדיה] היה פיקוח די צמוד של הממסד על הפיתוח. לגבי טיגר [ויקיפדיה] יש לציין גם שהוא גבר על הדמות מפו הדוב והוא הערך העיקרי בשם הזה בוויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
ויותר פירוט (מה קבעו המהנדסים)? |
|
||||
|
||||
הדבר הכי קרוב לזה ששמעתי הוא שבתכנון של Mercedes-Benz W126 [Wikipedia] הדור השני של ה S קלאס, קיבלו המהנדסים של מרצדס תקציב פיתוח פתוח לחלוטין, לאחרונה בהיסטוריה של תעשיית הרכב ואולי בעולם התעשייתי בכלל. יצא להם לא רע בכלל. |
|
||||
|
||||
וברצינות, זה נחמד שהמורה הוא רק מדריך והאחריות עוברת ללומד, אבל מישהו טרח לשאול את הלומד אם הוא בכלל *מעוניין* באחריות הזאת? יש כמובן תלמידים שאוהבים ללמוד ומסתרים נפלא עם למידה עצמית (ולכן גם לא זקוקים למורה ש"ילעס" להם את החומר) אבל יש לא מעט תלמידים שלא אוהבים ללמוד לבד, ולא משנה אם זה מול הספר או מול המחשב. הם רוצים גורם אנושי מתווך שילמד אותם אקטיבית. זה לא נאמר בהאשמה אלא כציון עובדה. גם אני לא תמיד נהנית מקריאת מאמרים מייגעים והרבה יותר נחמד לי לשבת מול מרצה שמציג לי את החומר (אותו חומר). כמו כן גם בשיטות לימוד כמו "האוניברסיטה הפתוחה" יש לא מעט דרכים לשלב לימודים פרונטליים (ולא רק הנחיה) כי מתברר שבני אדם רבים זקוקים לכך. אפשר להחליף את הדפים בצגים, את הטלוויזיה החינוכית ביוטיוב, את המספריים בעכבר, את הבדידים במשחקי מחשב... אבל אי אפשר להחליף את הגורם האנושי, וזה נכון לא רק למורים אלא גם לתלמידים. בסופו של דבר טקסט הוא טקסט, דיבור הוא דיבור, וכדי שידע ייכנס למוח (ולא משנה אם הוא מגיע מספר, חוברת, מחשב וכיו"ב) הוא צריך לעבור דרך אחד חוש הראייה ו/או השמיעה (ניסיתי מנהור, לא עבד). לפני שממהרים להפוך את הכיתה, אולי צריך לבדוק אם אפשר להפוך את התלמידים. נ.ב. אין ספק שיש מורים שמתקשים בשימוש במחשבים, אבל תופתעו לדעת כמה תלמידים כאלה יש (ויש להם מחשב וסמרטפון). בפרט, תלמידים רבים אלופים בסמרטפון, במשחקים, בווטסאפ וכו', אבל לא יודעים לגשת לאתר בלי גוגל, לא יודעים לבנות מסמך פשוט ב"וורד" או מסוגלים להתמודד עם האינטרנט רק כל עוד הוא בעברית. נתקלתי בתלמידים שיושבים ומשחקים במחשב כל היום אבל שם זה נגמר; אם הם צריכים להתקין תכנה פשוטה או להפעיל מיקרופון, שם הם נתקעים וזקוקים לעזרה. בקיצור, כשמכירים בעיקר גיקים נמצאים קצת ב"בועה", אבל כשנחשפים לתלמידים מכל רחבי הארץ ומקשת של גילים ושכבות, התמונה שונה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהקושי הוא לא איכות המורים אלא התלות של המערכת באיכות המורים. לפי הלמ"ס ב 2010 היו בישראל 120 אלף מורים. מקצתם מורים מצויינים. אני חושש שהנסיון להפוך חלק ניכר מהם למצויינים הוא עקר. הבעיה של מערת החינוך במתכונת של מורה מול כיתה היא שההפעה של המורים המצויינים מאד נמוכה. אני מניח שלרוב מורה ילמד עד כמאה תלמידים בשנה. מספר התלמידים בישראל הוא כמליון וחצי. חשיפה (לימוד של מקצוע, לא כל המקצועות) של מליון וחצי תלמידים למורים מצויינים שמלמדים 100 תלמידים דורשת 15 אלף מורים, כעשירית מהמורים צריכים להיות מצויינים. לצען האמת, אני כבר שנים הייתי בטוח שהפתרון ברור וזו שאלה של פרק זמן זעיר את שמערכת הלימוד משתנה לחלוטין. יש אינטנרנט, ויקיפדיה, MIT כבר שנים מפרשסמת את חומרי הלימוד שלה. יש את stackoverflow ודומיו, קורסרה, אפשר ללמוד שפות עם duolingo. רסברי פאי מציעים מחשב ב 5$ (אומנם צריך להיות גיק כדי להשתמש בו אבל לא מזמן השאיפה הייתה ליצר מחשב זול ב 100$). כל כלי כזה דורש השקעה שלא תלויה במספר התלמידים, לא גדולה במיוחד וכבר עכשיו המאמץ להרחבת חומרי הלימוד קטן דרמטית מבעבר. ברור שערך בויקיפדיה לא יהיה תחליף למורה עבור כל תלמיד. מצד שני, ברור שהתועלת תהיה עצומה והיא תאפשר למורים להשקיע את הזמן בצורה ממוקדת ולתת לתלמידים הרבה יותר. אני עדיין מקווה |
|
||||
|
||||
לעניין הפאי: מדובר על לוח. ללא מארז, מסך, מקלדת וכדומה. יצרני הטאבלטים השונים משלמים כבר היום מחירים דומים על המעבדים ושאר הרכיבים, וזה מה שמאפשר להם למכור טאבלטים במחירים זולים ממאה דולר. הנה דוגמה למחיר שתשלם אם תרצה להצמיד לו מסך קטן בעצמך. עוד דוגמה הוא מחשבון במחיר 49$ שמבוסס על לוח במחיר 9$. ומעבר לכך, האם יש לך כלים שיכולים לעזור גם למורה הממוצע ללמד ולחנך? רוב המורים אינם מצויינים. לא הבנתי את החישוב של 100 תלמידים למורה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שפאי הוא לא פתרון שמתאים (כיום לפחות) למערכת החינוך. חסרים הרכיבים הפריפראילים והוא מריץ unix. מצד שני, הוא הופך את הרעיון של מחשב לכל ילד להרבה פחות יקר. הבנתי מהמאמר שמערכת החינוך עברה ל BYOD אבל יתכן שאם ינסו את מחשב לכל ילד עוד 5 שנים אז הוא יצליח. החישוב של 100 תלמידים למורה הוא קצת בניפנופי ידיים. אני מניח שרוב המורים מלמדים עד שלוש כיתה ושבכיתה יש בערך 30 תלמידים. הנקודה העקרונית של ההשפעה המאד נקודתית של מורה (גם מצויין אבל גם גרוע) נשארת תקפה גם עם מורה ילמד 200 תלמידים. אני אישית עדיין מנסה לכתוב את ספר ההסתברות שלי. אין לי כלים רחבים יותר. מצד שני, אני חושב שכלים כאלו מועילים לכלל המורים (ולכלל התלמידים שלהם). אם יש לך מורה מצויין, אתה כנראה לא תצטרך למצוא חומרי לימוד משלימים. אם יש לך מורה אחר, אז הסבר נוסף, עוד דוגמאות וכדומה רק יעזרו. אני מאד אשמח אם המורים עצמם גם יעזרו בספר שאני כותב. נדמה לי שכל נושאי ההערשה ומעוררי העניין לא מגיעים לכיתה טיפוסית. הלוואי שיהיו מורים שיקחו משם מקרים וככה יצליחו להלהיב את התלמידים שלהם. |
|
||||
|
||||
אתה מבלבל בין המורה שבשיעור (שבו יש כשלושים תלמידים) לבין כמה תלמידים המורה מלמד בסך הכל (אבל יש מורים אחרים שמלמדים אותם). מעבר לכך, הזלזול שלך ב־unix צורם. הנה לדוגמה tutorial1 בסיסי להכרות עם תכנות בסביבה שלו. 1 איך קוראים לזה בעברית? |
|
||||
|
||||
1 הדרכה, מדריך (מדריך בסיסי להכרות וגו' - נשמע לי סביר). |
|
||||
|
||||
אני ממש לא מזלזל ב unix, היא אפילו מערכת הפעלה מועדפת מבחינתי. מצד שני, לא הרבה תלמידים מכירים אותה ואני מניח שזה שיקול מרכזי בפרוייקטים כאלו. אני התייחסתי למספר התלמידים הנחשפים למורה המצויין. מבחינתי אם יש לתלמידים מורה מצויין לגאוגרפיה, אני סופר אותם. אני מודע לפער המצער בין הסיכוי למורה אחד מצויין לרק המורים מצויינים. |
|
||||
|
||||
בתקופה האחרונה אני עוסק בכתיבת ספר1 הסתברות לבית הספר התיכון בויקיספר. ויקיספר היא פרוייקט אחות של ויקיפדיה כלומר גם היא פרוייקט חופשי. הייתי שמח לשמוע מה הדעות במערכת החינוך על חומרי לימוד שכאלו. לגבי כותב המאמר, מר צחי בר, הייתי רוצה לשמוע גם מה דעתך בתור אדם מ"תעשיית החינוך". 1 הספר עוד בשלבי כתיבה2 אבל מכיוון שהדיון נראה כה רלוונטי אני הוספתי לינק כבר עכשיו 2 ואשמח מאד לקבל משוב ועזרה בכתיבה |
|
||||
|
||||
כל הכבוד. בפרט אני הייתי מצפה שמשרד החינוך (כנציג הציבור) ישתתף במימון כתיבת חומרי לימוד חופשיים (כמובן שכשמשרד החינוך מממן משהו, זה צריך להיות לפי תוכנית הלימודים המקובלת עליו וכדומה). |
|
||||
|
||||
השתגעת? משרד החינוך מרוויח מכל ספר שיוצא, משום שהמחבר / ההוצאה צריכים לאשר אותו במשרד, ולשם כך - לשלם סכום בן 5 ספרות. אי לכך, למשרד החינוך יש את האינטרס למנוע יציאתם לאור של חומרי לימוד חופשיים, משום שהכנסותיו יקטנו. |
|
||||
|
||||
אוי, את כנראה צודקת. אני עוסק בכתיבה של הספר כמעיין תחביב, בשעות הפנויות. חלק מהכתיבה כוללת פתרון של שאלות הבגרות. זו מלכודת דבש (מוצהרת, מוצהרת) שמטרתה להביא את התלמידים לספר. לרוע המזל פתרון השאלות היא עבודה די טכנית ומשעממת הגורמת לי לצטט את המשפט הקלאסי של מורים בתיכון "אני את החומר הזה כבר יודע". מה שמפתיע אותי שבעוד שפתרון שאלות הבגרות בנושא מסויים היא די מייגעת לאדם אחד, היא לא הרבה עבודה. לנבחנים בבחינת הבגרות משרד החינוך מקצה 3 וחצי שעות. אם נחשב זמן כפול בשכר סטודנט לככל בחינות הבגרות הרי שהתקציב הנדרש די נמוך. יותר מזה, אם מורה המכין לבגרות יחלק את השאלות לתלמידים שלו אז כיתה אחת יכולה לגמור את המשימה תוך שבוע וחינם. לא היה ברור לי למה זה לא קורה. עכשיו נתת סיבה אפשרית. |
|
||||
|
||||
תודה רבה. |
|
||||
|
||||
הסתכלתי קצת על הספר, נראה לי שהכיוון נכון - דגש על השימושיות של חומר הלימוד ללומד. אבל כלי לימודי טוב הוא הרבה יותר מזה. מבלי להתייחס לתכנים ולאיכות הפדגוגית שלהם, שכן אין לי את הכלים לכך, להערכתי ספרי לימוד במתכונת של הספר שקישרת אליו נמצאים בעמדת נחיתות קשה, אם לא בלתי אפשרית, מול קורסים מקוונים. מצד אחד אתה כבר לוקח עליך את כל המגבלות של כלי ממוחשב, אבל מצד שני אתה מוותר על רוב ארגז הכלים שעומד לרשותך. הוראה באמצעות קורס פותחת לפניך מגוון עשיר לאין שיעור, של כלי הוראה, בפרט כלים שעוזרים לייצר מעורבות (engagement) גבוהה אצל הלומד. היום יש שפע כלים חינמיים, שעומדים בסטנדרטים של עולם החינוך (חשוב מאוד!), לדוגמה moodel, שמאפשרים לך, כמחבר הקורס לעשות דברים שבספר רק תחלום עליהם. לדעתי, שווה לך לבדוק את העניין של קורס מקוון, על כל המשתמע מכך. צעד התחלתי טוב בכיוון יכול להיות להצטרף כמנוי ל newsletter של eLearning Industry. קח בחשבון שבניית קורס מקוון טוב יכולה להיות גם מקור הכנסה, אבל זה מקצוע של ממש שצריך ללמוד אותו. |
|
||||
|
||||
ניטפוק: התכוונת לMoodle [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
כמובן. תודה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, צריך לקחת בחשבון שלא כל אחד יכול לעשות את כל הדברים. אם אתה רוצה לספק קורס מקוון, אתה צריך לעבוד בזה. אם אתה רוצה לספק חומר, אתה צריך לכתוב אותו. מישהו אחר יכול להשיך לתחזק אותו. מעבר לכך, אם החומר כתוב בצורה נכונה (ולא לגמרי ברור לי שזה המצב לגבי ויקיספר, אבל אני מניח שמשקיעים מאמצים בכיוון), נוח יחסית למחזר אותו כרכיב מתוך משהו גדול יותר. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. בנייה של קורס טוב זה דבר מורכב, שדורש אוסף של כישורים שבדרך כלל מפוזרים על פני צוות שלם. לכן, כדאי לחשוב על קורס כעל פרויקט צוותי, כמו שאכן נעשה בתעשייה. יכול להיות שכדאי לאחראי על התוכן לארגן בשלב ראשון את התוכן בצורה של ספר, אבל לא נראה לי שבזה יסתיים הסיפור. |
|
||||
|
||||
תודה על ההפניות, אני אבדוק. לגבי מודול, יש מקומות שאפשר לארח בו מערכות שפותחו עבורו? משרד החינוך מספק (או לפחות משתמש) בשרתים באלו? אני ממש רחוק מלרצות להפוך את העניין למקור הכנסה. הגעתי לויקיספר בתור פלטפורמה שהכרתי, אני חיצוני לתחום. היום, עם קורסרה ויוטיוב עצם העניין של קריאה כבר נראה מוזר. לא הלכתי לכיוון הזה כי לכתוב טקסט אני יכול בבית ולהפיק תוכניות נראה לי כבר אופרה אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
2 קצת לא נעים להגיד את זה, אבל הספר זקוק לקצת יותר מ"עזרה בכתיבה". |
|
||||
|
||||
אני מסכים לחלוטין, הוא נמצא בשלבים די ראשוניים. כאשר התחלתי לחשוב על הנושא הגעתי לויקיספר שם מצאתי שלד קיים שנראה שנבנה לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. הרושם הראשון שלי מחומר הלימוד היה שהוא גם מצומצם במורה קיצוני בהיקף וגם שהוא חסר לחלוטין מעוררי עניין ואז התחלתי לעסוף רשימה של כאלו. במקביל התחלתי למלא את חומרי הלימוד. לשמחתי רובם כבר היו קיימים מראש בויקפדיה או ויקיספר כך שניתן היה להסתפק בהפניה או התבססות על החומר. יש חלקם בחומר שאין לי מושג מהם למרות שאני עוסק בתחום. אני חושד שאלו מושגים ורעיונות פדגוגים של משרד החינוך. בשלב מסויים עברתי לפתרון שאלות מהבגרות. הסיבה לכך היא שאני מניח שזה מה שיביא תלמידים. לרוב קשה יותר לבנות קהל מאשר לשדרג את החומר ולכן נראה שהיה כדאי להקדים את השלב הזה. זו החלטה שמרגישה עקרונית עולם הופכת את כתיבת הספר להרבה פחות מהנה... |
|
||||
|
||||
אני הייתי מתחיל מהצגת בעיות, לא מפתרונן. כידוע האינטואיציה ההסתברותית של רובנו פגומה וכנקודת פתיחה הייתי מנסה למצוא חידות הסתברותיות בהן האינטואיציה מכשילה אותנו, למשל העניין ההוא עם ימי הולדת חופפים, העובדה שבהטלת מטבע נקבל יותר רצפים ממה שאנחנו מצפים (אני מניח שאתה יודע על מה אני מדבר, ואיך אפשר להפוך את זה לניסוי משעשע) או משהו דומה. בטח יש מגוון שלם כזה אם כי כרגע אני לא מצליח להזכר בדוגמאות נוספות - מה שיקרה ללא ספק שניה אחרי הלחיצה על אותו "שלח" סופני. מה שעוד הייתי עושה, הוא הצגת כמה התערבויות אפשריות (הטלת קוביה אחת או שתיים, הטלת קוביה מול הטלת מטבע וכאלה) ומאתגר את התלמידים לבחור את האטקרקטיביות יותר מתוכן. כמורה פרונטלי הייתי מבצע אותן בפועל אח"כ (במספר פעמים גדול מספיק) ומעניק לזוכה איזה פרס קטן תוך כדי ההסבר. בספר ניאלץ לדלג על החלק הזה. אלמנט נוסף שהייתי מחפש הוא סיטואציות יומיומיות בהן צריך להפעיל שיקולים הסתברותיים, משהו כמו "מסי יכול עכשיו לבעוט ולכבוש שער בסיכוי של 80% (כמובן קודם צריך להסביר למה הכוונה במשפט הזה, רצוי במונחי שכיחות ולא הסתברות, כלומר "אם הוא נמצא בסיטואציה הזאת 100 פעמים הוא כובש 80 שערים") או למסור לניימאר, (בסיכוי 95% שהמסירה תגיע אליו) שיבעט ויכבוש בסיכוי 85%. מה היית עושה במקומו? לטובת הבנות בכיתה הייתי צריך להרחיב את עולם האסוציאציות שלי, אבל אני בטוח שגם הן נתקלות בדילמות דומות בחייהן (לצערי הדוגמאות היחידות שעולות בדעתי שוביניסטיות-סטריאוטיפיות מדי). אבל כל מאה הצעות כאלה שוות בדיוק שקל אחד. הקושי הוא לתרגם אותן למסכת קוהרנטית שתוכל להוות שלד לספר לימוד. |
|
||||
|
||||
מצטער על התגובה המאוחרת, פיספסתי את ההודעה. אני מציג את פרדוקס יום ההולדת [ויקיפדיה]. אהבתי את הרעיון על רצפים בהטלות אקראיות והוספתי גם אותו, תודה. לגבי מבנה הספר, כרגע הוא מתחיל בתוכנית הלימודים ואז בא חלק של מעוררי העניין והחלק של הפתרונות. אני מתכננן לשלב את מעוררי העניין בפתרונות "למטרות שיווק". הרעיון של להתחיל מהבעיה נראה לי מאד נכון. אולי כדאי לעשות זאת ברמה של המבנה הפנימי של כל פרק. תודה על הרעיונות. |
|
||||
|
||||
מה אתה רוצה להשיג? כתלמיד לשעבר אני מאמין שמה שהתלמידים רוצים זה חומר שיעזור להם בבחינה ואוסף של שאלות ופתרונות זה הדבר הכי טוב לזה מצד שני אם מה שאתה רוצה זה לקרב את התלמיד לנושא אז כישרון כתיבה הוא הדבר הכי חשוב ספרים כאלו הם מעניינים אבל די חסרי תועלת מבחינת התלמיד (תועלת מוגדרת כציון גבוה בבחינה) |
|
||||
|
||||
אני מודע מאד לפער בין מה שתלמידים רוצים ומה שהייתי מעדיף שירצו. לכן הספר בנוי כמלכודת דבש מוצהרת. יש בו כבר את הפתרונות לבגרות במתמטיקה בהסתברות ל3 יחידות וחלק מפתרונות לבגרות במתמטיקה בהסתברות בארבע יחידות אני נותן את הפתרונות כי זה אכן מה שהתלמידים רוצים. אני מקווה שככה יבנה לספר קהל קוראים. אחרי שהם כבר יגיעו, הם יתקלו במעוררי העניין וכאן נותר לי לקוות שחלק מהם אכן ימצאו בנושא עניין. לצערי, כאשר אני עברתי עכשיו על החומר לבגרות מצאתי אותו די משמים, פשוט כי הדברים המעניינים נותרו בחוץ. זה לא חייב להיות כך, אפילו ברמה התיכונית. לגבי מה שאני רוצה להשיג, השאיפה המקסימלית (והלא כך כך ראלית) הוא שהרעיון יתפוס. שעוד כמה זמן יהיו חומרי לימוד חינמיים (בשביל הזמינות) טובים בכל מקצועות בגרות. ?אולי זה יקרה כי תלמידים שילמדו לברות יעלו פתרונות ויקבלו משוב (אמרתי לא ראלי, נכון). אולי מורים יתלהבו ויעשו את זה עם הכיתה שלהם. השאיפה הריאלית יותר, בה אוכל לעמוד, זה להשלים את הספר, להגיע למצב בו נושא זה מכוסה היטב. אם רמת הידע הכללית בתחום תעלה (ציון ממוצע בבגרות?) ויהיו תלמידים שבמקום לפחד ממתמטיקה יראו את היופי שבה, דייני. |
|
||||
|
||||
הציפיות שלך מעבר לספר עזר (כגון פתרונות לבגרות) אינם ריאלים. מעבר לזה, לדעתי מקצוע הסטטיסטיקה לתיכון מיותר. סתם ניספח לרוחב בעוד צריך מקום וזמן להגיע לעומק. לדעתי יש רק שלושה נושאים מרכזיים _ששווה להתעמק בהם_ כמתמטיקה לתיכון: (1) גיאומטריה אוקלידית, (2) אינפי (3) (למגמה "ריאלית" בלבד) יסודות התיכנות. כל השאר הם ניספחים לרוחב שרק מעיקים מבחינת משאבי זמן. ספר עזר לבגרות תמיד ימצא קהל (אם כי ספר כזה לא ממש מלמד). בזמנו התכוננתי לבגרות לפי אישהוא ספר מהטכניון (נדמה לי שזה היה ספר הכנה לבחינות כניסה או משהו כזה). זה לא לימד אותי משהו חדש אבל נתן לי מסגרת לימודית _מעניינת_ לחזרה על חומר שנילמד. |
|
||||
|
||||
המאמר עצמו (של ד"ר צחי בר) דווקא עודד אותי. אולי זה לא יהיה חופשי אבל נראה שאיכות חומר הלימוד כן תקפוץ מדרגה. למה בחרת דווקא בשלושת הנושאים האלו? ולמה יסודות התכנות הם במתמטיקה ולא במדעי המחשב? אנשים עלולים לצאת על זה למלחמת אזרחים :-) במהלך פתרון השאלות בהסתברות ל3 יחידות יצא לי לרפרף על כלל הבחינה. הרבה פעמים טוענים שתוכנית הלימודים מיותרת למיל שלא יעסקו במתמטיקה בעתיד וש"לא צריך לוגריתמים במכולת". אני חייב לציין, שלהפתעתי, תוכנית הלימודים לשלוש יחידות ממש מתאימה למי שהולך לעשות מתמטיקה רק במכולת. יש שאלות כמו השוואה בין שתי הצעות מחיר שונות לריצוף בית. כמובן שמי שיתעקש להמנע ממתמטיקה יוכל לעשות זאת שכהוא משווה בין הרצפים. מי שכן ירצה, יוכל לחסוך כסף. אם מכיניסים לצד הרווח חיסכון בעסקאות גדולות (לקיחת משכנתא) ולצד ההוצאה את שעות הלימוד במתמטיקה אז כנראה הרווח לשעה יכול להיות די גבוה. |
|
||||
|
||||
''הרבה פעמים טוענים שתוכנית הלמודים מיותרת למי שלא יעסקו במתמטקיה בעתיד ו''שלא צריך לוגריתמים במכולת''. אז טוענים. אף אחד מהמקצועות לבגרות לא רלוונטי למכולת - לא היסטוריה, לא ספרות ולא אנגלית. מצד שני, אני בצד שלך לגבי מבחני הבגרות. הם אולי מטרה בשביל התלמיד, אבל בטח לא אמורים להיות מטרה של מערכת החינוך, אלא רק כלי. |
|
||||
|
||||
כמה שאני אוהב מתמטיקה, אני חושב שצריך להיות מסוגלים לענות לתלמיד ששואל "למה לי ללמוד אותה?". זה נכון מבחינתי גם לגבי היסטוריה, ספרות ואנגלית. אפשר לענות לו "כי ככה משרד החינוך החליט", שזו כנראה התשובה בדרך כלל ובדרכה שלה היא משכנעת. אני הייתי מספר לתלמיד על היופי שבמתמטיקה. אני חושש שחלק ניכר לא היה רואה את היופי ואז התשובה שהזו לא קבילה מבחינתם. כאן הטיעון הפרקטי יכול לעזור. אני מניח שאנגלית מעוררת פחות אנטגוניזם מכל יתר המקצועות כי התועלת בה מאד ברורה. צד אחר של הנושא הוא שאכן ראוי שתלמיד יסיים את לימודיו עם סט הכלים שיאפשר לו להסתדר הלאה בחיים. החלטות על סוגי הלוואות, רכישת חבילות עם תמחור שונה הן החלטות בעלות השלכה כלכלית ניכרת שרוב הציבור יתקל בהן לא מעט ושמתמטיקה תיכונית יכולה לסייע לו בה. |
|
||||
|
||||
אבא שלי ניסה לספר לי על היופי הפנימי של המתמטיקה. אבל אני לא ראיתי שום יופי, ולא הבנתי על מה הוא מדבר1. אז הוא אמר, "כדי ללמד מתמטיקה בבית ספר". ככה אבא שלי, חכמולוג. אני כמוהו. אבל ללמד בבית ספר, תודה רבה, יכולתי גם תנ"ך והיסטוריה, התחומים הקצת יותר חביבים עלי. אילו הוא היה אומר, "כי יש כמה מקצועות מתגמלים היטב פיננסית ואפשר ללמוד אותם רק אם לומדים מתמטיקה", זה היה עובד יותר. ___________________ חלק מהבעיה שבמערכת החינוך כפי שהיא היום, היא שהיא לא מנסה שהתלמיד יסיים את לימודיו עם סט כלים שיאפשר לו הלאה להסתדר בחיים. 1 אני עדיין לא רואה שום יופי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך לחלוטין. יש בזה משהו עצוב. אם מסתכלים על כל המקצועות שהוחלט שהתלמידים ילמדו, אפשר היה לצפות שתהיה תשובה שרוב הציבור יענה מיידית, תהיה יחסית בקונצנסוז ותסביר את הסיבה ללמוד אותם. אני יכול לחשוב על: ספורט - כדי לשמור על הבריאות מקצועות טכנולוגים - כי הם מתגמלים כלכלית מתמטיקה, מדעים - כי בעקיפין הם מתגמלים. אנגלית - כי כל העולם מדבר בה (תבין סרטים, תגלוש באינטנרט, תטייל בחו"ל). התשובה שלך (אני רוצה ללמוד תנ"ך והיסטוריה כי הם חביבים עלי) היא התשובה הכי פחות קבילה (בציבור ובמערכת ) במקום להיות התשובה מספר אחת. |
|
||||
|
||||
לא התלהבתי מההצעות שמוזכרות במאמר של צחי בר. לא רציתי להגיב. דעתי היא שיותר חשוב שיהיו ספרים טובים מהסוג הישן ופחות חשוב להשתמש בעזרים ממוחשבים (שהם גימיקים בלבד אם הם אינם כלי עזר על גבי הנדבך של ספרים טובים). הגבתי לך מכיוון שאתה משקיע מאמץ וחבל לי אם המאמץ שלך לא יהיה אפקטיבי. לא הבנתי מה כוונתך בשאלת עלות ריצוף. זה נשמע כמו דיון שמטרתו לשכנע תלמידים שיש שימושים למתמטיקה ושהם לא מכלים את זמנם לשווא, כלומר (אולי) צורך דידקטי. אולי זה משהו אחר שלא מובן עד שלא קוראים את תוכנית הלימודים במלואה. לא הבנתי מה כתוב בפיסקה האחרונה שלך. לגבי השילוב של יסודות התיכנות במתמטיקה ׁׁ(דהיינו - שפת מחשב פשוטה ואלגורימים פשוטים) - לא מעוניין להכנס לדיון. בכל אופן, דעתי היא שזה מועיל מאוד. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה והאכפתיות. גם לי יש חיבה לספרים. במקרה של מערכת החינוך יש סיכוי שעצם המעבר לאותם הספרים רק בפורמט דיגיטלי כבר ישתלם (להורים, למערכת) כלכלית. הייתי שמח לשמוע מדוע בחרת את שלושת הנושאים שציינת ולמה שייכת את התכנות למתמטיקה. לי אישית אין כוונה להכנס למלחמת אזרחים בנושא. כבר ראיתי יותר מדי כאלו. הריצוף פשוט הייתה הדוגמה שמשרד החינוך השתמש בה כדי להציג את הבעיה. היו שתי הצעות מחיר שונות אם תמחור אחר למחיר הבסיס ומחיר למטר1. זו בעיה שאנשים נוטים להתקל בה (וכנראה פותרים בלבקש מהספק מחיר סופי. מצד שני, הספק צריך ללמוד איך לתת את ההצעה). בפיסקה האחרונה ניסיתי לעשות חישוב בנוסח "חסכון של X אלף ש"ח בשל בחירה של תוכנית משכנתא טובה יותר לעומת השקעה של Y שעות של לימוד מתמטיקה בבית הספר תתן שכר של X/Y לשעה". לצערי רוב האנשים כנרה לא יחסכו ולו שקל במשכנתא הודות ללימודי המתמטיקה כך שהשכר לשעה יעמוד עבורם על אפס. _____________ 1 ובהמשך נאמר כי האישה רצתה את ההצעה היקרה יותר בטענה שאיכות טובה יותר. נבחרה ההצעה הזולה שהבעל רצה והתלמידים היו צריכים לחשב כמה חסכה המשפחה הודות לבעל. |
|
||||
|
||||
לאחרונה שיניתי את דעתי בנושא הנושאים המתמטיים המרכזיים שיש להתעמק בהם בתיכון והגעתי למסקנה שדווקא סטטיסטיקה והסתברות הם הם הנושאים החשובים לכל בוגר תיכון. צריך ללמד את הנושאים הללו כחלק מלימודי האזרחות. |
|
||||
|
||||
הטענה שלי היא שמאוד לא רצוי להתפרש לרוחב במקום להתפרש לעומק. עיקר הקושי בהבנת מתמטיקה הוא בהבנתה לעומק, כלומר להבין איך המתודות העיקריות עובדות. ההתפרשות לרוחב (דהינו הוספת דוגמאות לאפליקציות שאמורות לשכנע שהמתמטיקה שימושית) צורכת זמן ולכן _תעשה תמיד_ על חשבון ההבנה לעומק (הבנה לעומק לדעתי מחייבת לימוד _המתודה האימפרטיבית_ שמושרשת בתוך המתמטיקה), כפי שאמרתי - אני לא רוצה להכנס לדיון מפורט לשאלה למה לימוד "המתודה האימפרטיבית חשובה להבנת מתמטיקה" או מה לעשות עם התנגדויות בנימוק שזה "קשה מדי". דיונים כאלו לוקחים זמן וגם לא יביאו לתוצאות (ספק אם אשכנע רבים, או אפילו אשכנע אחד). אני מסתפק בהבעת דעתי בלי נימוקים. אגב. בלי קשר, בפתיל ישן שכותרתו "חזית המדע" יש תחילת דיון עם עופר קומאי בעניין מודל חילופי ל"המודל הסטנדרטי של חלקיקים אלמנטריים". אם איני טועה - בעבר הבעת הסתייגות לגבי המודל של קומאי (האב והבן). אם רצונך להוסיף לדיון שם זה יהיה מעניין (רק אם אתה רוצה בכך). |
|
||||
|
||||
ראיתי את הפתיל, תודה. |
|
||||
|
||||
*תיקון: במקום "המתודה האימפרטיבית" צריך היה לכתוב "המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית". "המתודה האימפרטיבית" היא המתודה שעליה מבוססים תיכנות ואלגוריתמים. כלומר זו המתודה שבה משיגים מטרה חישובית צעד-צעד (באמצעות "צעד" חישובי אחד לאחר "צעד" חישובי קודם). המתמטיקה בכללה משלבת שתי מתודות: המתודה "המתודה הדדוקטיבית" יחד עם "המתודה האימפרטיבית". המתודה הדדוקטיבית היא "הוכחת נכונות" של טענה על ידי הסקה לוגית מטענות "פשוטות יותר". בדרך כלל אין בה "צעדי בניה" (או שהשימוש בהם "צנוע מאוד" או "ניסתר") ולכן היא לא "אימפרטיבית". לא תמיד ניתן לעשות את ההבחנה בין שתי המתודות רק שזה לא חשוב ללימודים בתיכון. המתמטיקה היוונית נתנה דגש מכובד לשיטה האימפרטיבית על ידי שאלות כגון: 1) איך אפשר לבנות צורה גיאומטרית בעזרת סרגל ומחוגה בלבד 2) איך מפרקים מספר טבעי לגורמים ראשוניים ? כאמור בתגובה קודמת: רק קורס של גיאומטריה אוקלידית מציג בצורה סבירה את המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית. קורסים אחרים, במקרה הטוב, הן רק אפליקציות של סכמות מתמטיות כלומר "הצבת נתונים" בלי להבין מניין צמחה הסכימה לתוכה מציבים אצת הנתונים. לגבי תלמידי תיכון. צריך להפריד בין תלמידים שישתמשו באופן כבד במתמטיקה (וילכו ללמוד מדעים מדוייקים או הנדסה מתקדמת) לבין תלמידים אחרים שאין להם עניין ממשי במתמטיקה. אין טעם להציק לתלמידים שאין להם עניין המתמטיקה, זה לא יועיל להם אלא רק יזיק כי יגזול מהם זמן למטרות חשובות יותר מבחינתם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |