בתשובה לאמ, 09/12/15 14:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
*תיקון: במקום "המתודה האימפרטיבית" צריך היה לכתוב "המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית". "המתודה האימפרטיבית" היא המתודה שעליה מבוססים תיכנות ואלגוריתמים. כלומר זו המתודה שבה משיגים מטרה חישובית צעד-צעד (באמצעות "צעד" חישובי אחד לאחר "צעד" חישובי קודם). המתמטיקה בכללה משלבת שתי מתודות: המתודה "המתודה הדדוקטיבית" יחד עם "המתודה האימפרטיבית". המתודה הדדוקטיבית היא "הוכחת נכונות" של טענה על ידי הסקה לוגית מטענות "פשוטות יותר". בדרך כלל אין בה "צעדי בניה" (או שהשימוש בהם "צנוע מאוד" או "ניסתר") ולכן היא לא "אימפרטיבית". לא תמיד ניתן לעשות את ההבחנה בין שתי המתודות רק שזה לא חשוב ללימודים בתיכון. המתמטיקה היוונית נתנה דגש מכובד לשיטה האימפרטיבית על ידי שאלות כגון: 1) איך אפשר לבנות צורה גיאומטרית בעזרת סרגל ומחוגה בלבד 2) איך מפרקים מספר טבעי לגורמים ראשוניים ? כאמור בתגובה קודמת: רק קורס של גיאומטריה אוקלידית מציג בצורה סבירה את המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית. קורסים אחרים, במקרה הטוב, הן רק אפליקציות של סכמות מתמטיות כלומר "הצבת נתונים" בלי להבין מניין צמחה הסכימה לתוכה מציבים אצת הנתונים. לגבי תלמידי תיכון. צריך להפריד בין תלמידים שישתמשו באופן כבד במתמטיקה (וילכו ללמוד מדעים מדוייקים או הנדסה מתקדמת) לבין תלמידים אחרים שאין להם עניין ממשי במתמטיקה. אין טעם להציק לתלמידים שאין להם עניין המתמטיקה, זה לא יועיל להם אלא רק יזיק כי יגזול מהם זמן למטרות חשובות יותר מבחינתם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |