תוגת ימו מכה גלים 2649
מהו סוד הקסם שמאפשר למילים ולמנגינה להתחבר לשלם הגדול מסכום חלקיו? 'במקום פרידה' – מבחר משירי נתן יונתן. עורך: ליאור מזרחי, NMC, 2006
עטיפת האלבום
בעבר טענתי שהלחנת "שירי משוררים" בזמר וברוק העברי היא בעיקרה מסכת של כשלונות: המון לחנים יפהפיים נכתבו לשירי גולדברג, אלתרמן, עמיחי, וולך, רביקוביץ' ועוד, והיו לקלאסיקות, אבל כמעט לעולם לא מצליחה להיווצר הסינרגיה המיוחלת בין מילים למוזיקה. להיפך – לרוב המוזיקה בולעת את המילים, חותרת תחתיהן ומעוותת את כוונת המשורר, אם לא בשיר כולו אז לפחות בחלקים ממנו. הטקסט השירי, שנכתב כיצירה שלמה וגמורה, נוטה להתמרד נגד הניסיון להלביש אותו, גם (ואולי במיוחד) אם הבגד יפה.

שירי נתן יונתן, כך נראה, דווקא אוהבים לחנים. האוסף החדש 'במקום פרידה' מציג ארבעים משיריו שהולחנו, ופעם אחר פעם השילוב עולה יפה. המוזיקה מוסיפה לטקסט תנופה וזרימה, מחליקה פגמים פה ושם, ומסייעת למילים לחדור ללב. המילים, מצידן, תורמות למוזיקה רצינות, נפח אינטלקטואלי ועומק רגשי.

אבל חלק מן הקוראים בוודאי כבר התקוממו: מה פתאום להשוות בין יונתן לבין גולדברג, עמיחי ושות'? הם הרי משוררים, ויונתן הוא... אהם...

פזמונאי או משורר?

הרבה דרכים יש להבחין בין פזמונאות לשירה (כמה מהן עלו בדיון באייל). ניתן לשער כי כל מי שמקבל הבחנה כלשהי בין השניים, יסכים שנתן יונתן קרוב לשטח האפור: יש שיאמרו שהוא משורר שקרוב לפזמונאות, ויש שיעדיפו לסווגו כפזמונאי שקרוב לשירה. לטעמי, אפשר לזהות אצלו פזמונים מובהקים ('טוב ללכת בדרכים' ו'על ענפי שיטה', כמובן, אבל גם רציניים יותר כמו 'האיש ההוא' ו'הסתיו בלעדיו'), ומאידך "שירי־שירה" מובהקים ('החול יזכור') – אבל הוא לא מצטיין במיוחד לא בזה ולא בזה. עיקר יצירתו ומיטבה נמצאים בדיוק באמצע בין שני התחומים.

זהו כנראה סוד הצלחתם של שיריו להתחבר ללחנים. המילים אצלו פחות מהודקות מאצל המשוררים המובהקים יותר, מהוות מבנה פחות מושלם ומגובש – וברווחים האלו יכולה המוזיקה להיכנס. המבנה לא מתערער מכך שמלה פה מובלטת, מלה שם נבלעת, ואיזו שורה או בית חוזרים פעמיים. מצד שני, התחכום שבכל זאת מבדיל את יונתן מפזמונאים מובהקים – הדימויים הלא־מיידיים, המילים הגבוהות יותר, והנושאים ה"כבדים" יותר – הופכים את המילים לשותפות שוות ביצירה, ולא רק לקישוט, תירוץ או קולב לתלות עליו את הלחן.

מעניין להשוות אותו לכותב טקסטים אחר שהתמקם בין פזמונאות לשירה – מאיר אריאל. גם אצל אריאל התקיימה סינרגיה נפלאה בין מילים למוזיקה. אך בעוד שאריאל התמלילן, כפי שטענתי פעם, הוא משרתו של אדון אחד – הלוא הוא אריאל המוזיקאי – הרי שיונתן שש לעזור לכולם. כנראה החומרים שלו פחות אידיוסינקרטיים משל אריאל.

לכל אחד יש שיר

הקריירה של נתן יונתן (1923-2004) משתרעת על פני יותר מ-‏60 שנה, אולם רוב שירי האוסף הם משנות השבעים והלאה (חלקם, מן הסתם, נכתבו והולחנו מוקדם יותר). בהתאם לכך, מרביתם מבוצעים בסגנון הדומיננטי בזמר העברי החל מסוף שנות השישים ובמשך שנות השבעים: שירה בגוון אישי, אך ללא ההחצנה הרגשית של הרוק. הכוונה, אם לבחור דוגמאות מהאלבום, היא לחווה אלברשטיין, האחים והאחיות (ב'כמו בלדה'), רוחמה, להקת חופים, מתי כספי, אריק איינשטיין ב'דוגית', ורונית אופיר (שנושאת את הלפיד הזה אל ימינו). יש גם ייצוג לשירה הרשמית יותר של שנות השישים – הגבעטרון, שלישיית המעפיל וצמד דרום.

אבל אפשר למצוא גם נציגות לאופי שירה רוקי ועדכני יותר – החספוס של שלמה ארצי, והשירה החשופה של נורית גלרון ב'פגישה על החוף' ושל אפרת גוש. לצידם נמצא כאן פופ הסבנטיז הנוצץ של צביקה פיק, ושל האחים והאחיות (ב'אם העולם').

כולם־כולם מסתדרים עם המילים של יונתן, בונים ונבנים מהן. יוצא מהכלל, לטעמי, הוא ארקדי דוכין, המדקלם באופן קצת עייף וחסר כָוונה את הבית האחרון ב'כל קיץ' (ששרה מיקה קרני). אולי גם השורה שבכותרת מאמר זה מתפספסת במנגינת הפזמון של 'אם העולם' – המנגינה יפה כשלעצמה, אבל יוצאת קצת בנאלית לנוכח כובד המילים.

אי אפשר לבקש דוגמה חזקה יותר מ'נאסף תשרי' ('מת אב ומת אלול') ליכולתו של הטקסט היונתני לתרום למוזיקה ולצאת נשכר. הדיסקו עמוס הסינתסייזרים, התופים ותמרות העשן הרי התיישן מזמן (ומהר), וצביקה פיק עצמו כבר היה לקוריוז. אבל בזכות הרצינות, התחכום והעומק המסוים של המילים, גם היום השיר לא נשמע מביך, לפחות לטעמי, ויש לו עדיין תוקף אמנותי. אגב, אפשר להצביע בו על פגיעה מקומית של המוזיקה במילים: הנתק שהפזמון החוזר יוצר בין "יאור שלך יאיר בין חטאיו" לבין הבית "חטאי האיש והאישה" וכו', מוציא את הבית הזה מהקשרו. לא נורא; הבומבסטיות של המוזיקה עושה את השיר ליצירה גדולה, מרשימה הרבה יותר מכפי שהיה השיר הכתוב על נייר בלבד. בצדק, לדעתי, זהו אחד הלהיטים הגדולים ומאריכי־הימים ביותר, הן של פיק והן ושל יונתן.

הכריכה האחורית

אם שיריו כל כך מוצלחים להלחנה, אפשר היה לצפות שתהיה בהם הקפדה על משקל, חריזה, ומבנה בתים. מתברר שאלו דווקא לא חיוניים: גם בשירים שיש בהם משקל וחריזה, אלו אינם מוקפדים ('נאסף תשרי' הוא דוגמה אחת מני רבות). בשירים רבים אחרים, כולל בכמה להיטים קלאסיים, אין בכלל שורות סדירות ('אניטה וחואן'), ולפעמים גם לא חריזה ('חופים', 'האיש ההוא'). נראה כי ההתגברות על כך היא אתגר איתו המלחינים נהנים להתמודד.

מלא שוּמָר, מלא טָיוּן

שיר שזועק בחסרונו באוסף הוא 'הרדופים' של שלמה ארצי, עוד אחד מהלהיטים הקלאסיים ביותר למילים של יונתן. מחברת NMC, המוציאה לאור של האוסף, נמסר כי "הד ארצי" נתנה להם זכות לשיר אחד בלבד של ארצי, והם בחרו ב'האיש ההוא' (אני הייתי בוחר אחרת ללא היסוס, אבל ניחא). פרט ל'הרדופים', האוסף מכיל את כל להיטיו הגדולים של יונתן, ועוד לא מעט שירים פחות מוכרים. באופן אולי בלתי־נמנע, חמישה־עשר מבין ארבעים השירים הלחין נחום היימן, דבר המבטיח רמה גבוהה, ועוד חמישה הלחין גידי קורן (מלחין הבית של 'האחים והאחיות'). מכל מקום, המבחר מגוון ויפה, אין נפילות, ונראה כי העורך ליאור מזרחי עשה עבודה ראויה. יפה ש'שירים עד כאן' מופיע בשני הלחנים, של קורן ושל היימן (ומתברר כי 'האחים והאחיות' שרים שני בתים יותר מלהקת חופים). אבל אם כבר "מותר", חבל שלא נכנסה, לצד הגרסה של יוני בלוך ואפרת גוש ל'צריך לחזור', הגרסה היפהפייה והמוכרת מעט יותר של רם גורן ורונית אופיר.

אם כן, יש כאן תמונה מקיפה על החומרים שמהם עשויים השירים של יונתן. מן המפורסמות היא ששיריו מחוברים לנופי הארץ. הוא לא היחיד, כמובן, אבל כדאי לשים לב לשני מאפיינים ייחודיים של החיבור שלו לנוף.

פזמונאי ארץ ישראל אהבו לרוב לכתוב על מקומות מוגדרים: עמק יזרעאל, הכרמל, הנגב, ים המוות – וגם תל־אביב. נעמי שמר וחנה סנש הכניסו את חוף אכזיב וקיסריה, כמעט בכוח, לכותרות שיריהם – בעוד גוף השירים מתייחס רק לחוף כללי. אצל יונתן, לעומת זאת, כמעט שאין אתרים קונקרטיים. מכל שירי האוסף, רק בשניים נזכרים מקומות בשמם: ירושלים באחד, ובשני מעגן מיכאל (ובחטף גם ירושלים ותל־אביב) – בהמשך נחזור אליהם. פרט לכך, הנופים הם תמיד ישראליים גנריים: ואדי, שדה, מדבר וחוף. שוב ושוב חוף.

מאידך, בפרטים הקטנים יותר – בייחוד בתחום הצומח – יונתן דווקא קונקרטי יותר מאחרים. כמעט אף־פעם לא תמצאו אצלו "עץ" או "פרח". במקום זאת, תמצאו מגוון מסחרר של סוגי עצים ופרחים, מערבות בוכיות ועד שלהביות. בשיר 'יש פרחים', אגב, הפרחים הנזכרים בפזמון הם הכללה של הפרחים הספציפיים שבבתי השיר: חצבים, פרגים ומצבות... לפעמים ייחודו של הצמח משמש כדימוי (נר הלילה, צפצפה), ובפעמים אחרות הוא משמש רק כדי להעשיר את התמונה.

אותם דימויים, אם כן, חוזרים שוב ושוב אצל יונתן. אבל לא רק המְשלים, אלא גם הנמשלים: הנושאים הדומיננטיים הם השכול והמוות, קץ הנעורים והזקנה, ואהבה שנגמרה (כידוע, יונתן איבד את בנו ליאור במלחמת יום כיפור; אבל גם בשירים מוקדמים יותר שלו המוות מאוד נוכח). אין לו שירים עליזים (להוציא 'טוב ללכת בדרכים', פזמון זניח למדי, ואולי לא במקרה השיר הותיק ביותר באוסף – מ-‏1964). הוא נע על גוונים שונים של עצב. לפעמים זעקת יאוש, לעתים יותר קרובות עצב עם מעט נחמה או מתיקות. יש בשיריו איזו רכות ורומנטיות, וגם בכך הוא נבדל מהמשוררים המובהקים, לפחות מלאה גולדברג ואילך; לפעמים הוא על גבול הקיטש, ולפעמים קצת מעבר לו ("אם האדם הוא יער עד, רוחות נושבות באמיריו, אם האדם הוא שיח קט, בלאט נושרים פרחי שיריו").

ישנה עצבות ושמה דומה לירושלים

שני שירים הם בעיניי הנבחרים של האוסף. האחד היה הפתעה עבורי: 'והרותם היה מלבין', אותו הלחין ומבצע שפי ישי. לא מדובר ממש בשיר, לא במילים ולא במוזיקה. הטקסט נכתב בעקבות רציחתה של גייל רובין על־ידי מחבלים, והוא יותר מסה קצרצרה, ללא חלוקה של ממש לשורות או למקצב. הפתיחה שלו יונתנית טיפוסית, על פריחת הרותם באזור החוף, ואז הוא פתאום עובר לספר על הרצח, במילים פשוטות וישירות ובציון הנסיבות והמקום, מעגן־מיכאל (רובין עסקה בצילום טבע, ואפשר לנחש שיונתן הזדהה עמה). אז הוא מדבר על כך שהיתה כאן טיוטת שיר, ושעכשיו הוא מיואש מכתיבת שירים. גם שפי ישי לא כתב לחן של ממש, אלא מקריא את הטקסט כשהוא מדי פעם משנה גובה, בקול יבש אך משכנע, על רקע מוזיקלי מחוספס. יש כאן התאמה מבריקה וחד־פעמית של מילים למוזיקה, שיוצרות יחד זעקה נוקבת ורבת־עוצמה.

השיר השני הוא 'לכל אחד ירושלים'. מגישים ברדיו אוהבים לספר שזהו השיר היחיד שיונתן כתב על ירושלים. אם מישהו ביקש מיונתן "אולי תכתוב פעם שיר על ירושלים", לא בטוח שהוא ציפה לתוצאה כזו: ירושלים בשיר הזה היא מטאפיזית, דימוי למוות (לא בלתי־רצוי). בעצם הוא מסביר בשיר למה הוא לא כתב עליה יותר (באופן פואטי, יונתן היה צריך למות אחרי כתיבת השיר, אבל למרבה השמחה הוא האריך ימים). בסקאלה של יונתן זהו שיר קשה למדי, רחוק מפזמונאות, ו"מסוכן" להלחנה. מוני אמריליו עמד להפליא באתגר. כדאי להקדיש כמה מילים למלחין הלא מספיק מדובר הזה. בלחניו הוא מרבה לעשות מעשה שלא ייעשה כמעט במוזיקה הפופולרית, ודוחס לבית קצר כמה נושאים מוזיקליים עצמאיים. כך מתקבלים לחנים מפתיעים, מקוריים מאוד, ובכל זאת קליטים, כגון 'ערב קיץ עם יונים', 'בארץ אהבתי', 'בארץ הכנרת', וגם 'לכל אחד ירושלים'. הביצוע באוסף הוא של רוחמה, עם עיבוד יפה של אמריליו עצמו. זהו שיר איטי, סבלני ומהורהר, שמזכך לכדי שלמות את התוגה של יונתן. התוגה, שהיא חלק מהפסקול של הארץ הזו.
קישורים
הלחנת "שירי משוררים" - דיון במסגרת סקירה על אלתרמן
דיון באייל על פזמונאות לעומת שירה
משרתו של אדון אחד - מאמר על מאיר אריאל
נתן יונתן -ידיעת חדשות באייל על מותו
נתן יונתן בויקיפדיה
גייל רובין - שיר אחר לזכרה
שירונט (איזה שיר זה?)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אהבה ושנאה 399463
השיר "והרתם היה מלבין" נמצא באלבום "אהבה ושנאה" של שפי ישי, בעיני אחד מהאלבומים המיוחדים והמרתקים ביותר שיצאו בשפה העברית.
כל אחד מהשירים שבאלבום שווה שמיעה, אבל אני רוצה במיוחד להמליץ על "שבעה" (נתן זך), "אהבה ושנאה" (היינריך היינה), ו"יונתן" (יונה וולך) ששונה מאוד מהגרסה המוכרת של "בציר טוב".

מאמר יפה על מוני אמריליו אפשר לקרוא בבלוג של אורי קציר (אפלטון):
יונתן או יהונתן 399636
המאמר גורס "יהונתן" – כריכת הספר המופיעה גורסת "יונתן"... מי צודק?
יונתן או יהונתן 399658
מן הסתם, הכריכה (של הדיסק), והמקורות המקושרים. תוקן, תודה.
תענוג צרוף לקרוא 399640
ניר,
תענוג לקרוא את המאמר, רק לעיתים רחוקות אני זוכה להנות כל כך מקריאת ביקורת שירה.
קשה לי לשם את האצבע על הסיבה לכך. אולי אלו ההסברים ההגיונים שמתחברים למה שאני מכיר בשירה של יונתן, אולי זאת השפה הברורה והקולחת שלך שמעבירה את המסרים בבהירות, ואולי זה גם בגלל שיש לי פשוט זכרונות מאוד טובים משירי יונתן.
תודה.
תענוג צרוף לקרוא 399757
''איש מביט בבנו ורואה בעינו את מה שהיה ומה שהנו ומה שיהיה כשהוא עצמו כבר אינו'' כך כתב המשורר נתן יונתן וידע להתבונן בנו, לראות אותנו, ולהיעצב במילים שכל כך ידעו להרגיש, לחזק ולנחם. ואולי בשל אותן מילים אני יכולה בימים מרים אלה לשאוב מעט כוח. חלף זמן מהיום בו נלקח מאיתנו ''האיש ההוא'' שידע להגדיר בדיוק פיוטי נכון כל כך את הישראליות שלנו. הוא היה משורר אציל רוח. פגשתי אותו במסגרת ''בוקר עם משורר אורח'' שקיימתי בבית הספר. היה זה אחד ממפגשי התרבות הנדירים ביותר שיזמתי. מצאתי אדם אוהב אדם. מורה דגול. הוא אמר כי מילים ולחן שמתחברים הם כמו באהבה, ביחד הם יוצרים יצירה נוספת, שמצליחה להגיע גם לאנשים שאינם נוהגים לקרוא שירה. היה לו מבט פלאי ונדהם מהבריאה היפה והטובה ומהנוף האנושי. הקשבתי בדריכות לקולו היפה שהסגיר דממות וסערות. ראיתי בעיניו את תוגת איוב כשציטט את פסוקו ''הלא צבא אנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו''. נתן יונתן היה שכיר של החיים. את הזמן הכואב הפך בנפשו למילים, וברבות השנים, לשירה. קולו כל כך חסר בחלל העולם הזה.
תענוג צרוף לקרוא 401170
מאיפה הציטוט בהתחלה? זה פשוט דורש שילחינו את זה.
תענוג צרוף לקרוא 401297
"איש מביט בבנו" לנתן יונתן מתוך "רעול פנים הזמן", הוצאת ספרית פועלים, 1995.
תענוג צרוף לקרוא 401495
תודה
שיר אקטואלי 399664
גיבורים בידיים כבולות

גיבורים בשמירת הגבולות

גיבורים שרצים אלי תופת

ומאחור בשריקות בוז וטינופת,

גיבורים ילדים עם רובה ותרמיל

גיבורים לא נשאר עוד דקה להציל

גיבורים נשלחו בעורמה בלי כבוד

אלי מותם לצעוד

גיבורים ללא חת או דופי

ילדים של אתמול של תקווה ושל אופי

גיבורים נשלחו לרטש האוייב,

בידיים קשורות ובמורך הלב

גיבורים איך נשלחתם עלי להגן

בגופכם החסון והמדמם

ומדוע תפלו גיבורי תהילה

אם נשלחתם למות במלחמה

לו נשלחתם כדי לנצח דיינו

לו נשלחתם כדי למגר את אוייבינו

רוחכם לא נשברה גיבורים של אמת

וכאן מאחור מלעיזים עליכם

איך מעיזים הם השמאלנים

ואני מאחור מביטה עליכם ויודעת

שאף אם עינייכם קשורות וידיכם גבולות,

כי גם אם תשובו לגבולכם מתים

לנצח תהיו הגיבורים האמיתיים
שיר אקטואלי 399759
''ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד...ואת,תכסי על כל אלה...'' ש.טשרניחובסקי
אקטואלי 400343
שני אנשים רבו על אדמה. זה אומר שלי היא. וזה אומר שלי היא.לא הגיעו לכלל הסכמה בפיהם ועברו לנסיון הכרעה בידיהם. עוד הם מזיבים דם זה של זה, עבר שם איש אחד והפריד ביניהם. שאל אותם: "על מה אתם מתקוטטים?" ענו לו כאיש אחד. "האדמה הזו שלי והוא רוצה לקחתה ממני."
"האם תסכימו למנות אותי בורר בריבכם?"
הסכימו לו.
כפף ראשו לאדמה ושאל: "אדמה, אדמה, של מי את?" הצמיד אוזנו לאדמה והקשיב. התבוננו בו הניצים בתמהון, אך הוא המשיך להרכין ראשו ולהצמיד את אזנו לאדמה.
אחרי זמן מה קם האיש ואמר: "גשו אלי והסכיתו לפסק הדין." קרבו אליו הניצים והוא אמר: "שאלתי את האדמה למי משניכם היא שייכת והיא השיבה לי כי איננה שייכת לאף אחד משניכם. וכי למעשה שניכם שייכים לה. ובבוא היום אף תהיו אתם חלק ממנה." (מקור יהודי)
אקטואלי 400345
נכון מאוד, אבל בימינו שניהם מזדרזים מדי להיות חלק ממנה.
אקטואלי 402332
אחת התגובות המגוחכות שראיתי כאן. הרי הסכסוך מול החיזבאללה אינו על אדמה כלל וכלל.
אקטואלי 402388
כך גם בין הניצים
מגוחך 402813
אכן, אחת המגוחכות. והיא היתה תגובה ל"ראי אדמה" שקדמה לו. אני מניח שגם זו מגוחכת בעיניך. נו טוב, שיבושם לך באלמוניותך, ובגן העדן התמוה שאתה חי בו.
על מה אתה נלחם? על מה אתה מוכן להילחם?
אשריך וטוב לך שאתה לא נלחם על שטח. בני הצעיר מנגד, חש שהוא נלחם בלבנון על שטח, לא על כיבושו, על הישארות בו. לשטח הישיר שהוא נלחם עליו קוראים עמק חפר. בגדול הוא טוען שהוא נלחם על מדינת ישראל.(מוזר הילד הזה, חושב שמדינה זה שטח, אומר שכדי לעשות דברים רוחניים, כלכליים, תרבותיים וכיו"ב צריך קודם כל שטח.) אבל מה הוא מבין, הוא פרנואיד. אתה האלמוני, מומחה גדול ויודע שהמלחמה היא על משהו אחר. ספר לי על מה, אל תחלק לי ציונים. אני מרשה לך לגייס לעזרת טיעוניך את דבריהם של בשאר אסד ואחמדיניג'אד.
מגוחך 402859
גם התירוץ שלך מגוחך, שהרי התגובה שקדמה לזו שלך, לא טענה שהסכסוך שלנו הוא על אדמה, ורק אתה הכנסת את הנ''ל.
טוב ניצחת, 402872
ירית את 250 הקטיושות שלך ויש לך עוד הרבה. עכשיו צא מהבונקר.
שיר אקטואלי 401175
ואם כבר הזכרנו את השיר, יש לו לחן?
שיר אקטואלי 401296
"ראי אדמה" של טשרניחובסקי נכתב בעקבות המאורעות שהתרחשו בארץ בשנים 1939-1936 בימי המרד הערבי בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני. החאג' דרש לחייב את הבריטים להפסיק את העלייה היהודית לארץ, ולהקים בה ממשלה ערבית.העלייה כידוע לא פסקה לחלוטין והחלו בפרעות נגד היהודים במקומות שונים בארץ.לאחר הצעת החלוקה של ועדת פיל,שלא התקבלה על ידי הערבים, החלה החמרה בלחימה,שעברה גם לתוך הערים פנימה, תוך מעשי חטיפות ורצח של יהודים. המאורעות נחלשו לאחר שהבריטים חזרו בהם מתוכנית החלוקה. בשיר "ראי אדמה" פונה המשורר לאימא אדמה, שבמקום להיות מקור לצמיחה, לפריון ולחיים חדשים, היא נותנת את רחמה כדי לטמון בו מוות. השיר לא הולחן.
שיר אקטואלי 400375
באמת שיר יפה, מזכיר את אום כולתום.
אבל למה שגיאות הכתיב הנוראיות?
כל נער גבעות יודע ש'שמאלנים' כותבים עם מאה ס'.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 400402
תֶּחְזַקְנָה\ אילן שיינפלד
תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחוֹנְנִים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.
בַּמְּטוֹסִים, בְּסוֹלְלוֹת הַיֶּרִי, בְּעֶמְדוֹת הַפִּקּוּד, בַּתַּצְפִּיּוֹת, וְאִשַּׁם
בּוֹעֶרֶת בְּחוּצוֹת עָזָה וּבְעָרֵי לְבָנוֹן, בָּרְצוּעָה וּבְבֵּירוּת, עַד תִּשַּׁם.
בַּל תִּפֹּל רוּחֲכֶם וּבַל יִשָּׁמֵט בָּכֶם לִבְּכֶם. הַמְשִׁיכוּ לְהַרְעִישׁ שָׁם.
וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם מוּג לֵב. וְלֹא יָקוּם בָּכֶם סַרְבָן. וְלֹא יֵעוֹר בָּכֶם אָשָׁם.
תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחוֹנָנִים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

הֵן סוֹפְרִים אָנוּ אֶת חוֹבְכֶם, וְחָבִים אָנוּ לָכֶם אֶת נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאַף,
אֶת לֶכְתְּכֶם מֵעִמָּנוּ וּמֵעִם חֵיק הוֹרֵיכֶם אֶל צוּרִים וּנְקָרוֹת, לְהָטִיל אֶת חַיֵּיכֶם בַּכַּף,
אֶת זְחִילַתְכֶם בֶּעָפָר, אֶת לְחִיכַתְכֶם אֶרֶץ דָּמִים, אֶת נִשְׁקְכֶם הַחַף,
בְּחַפֶּשְׂכֶם מְאוּרוֹת אוֹיֵב, מִצְבּוֹרֵי טִילִים וּמַשְׁגְּרֵי טִילִים בַּנּוֹף אֲשֶׁר נָאַף
עִם קַנָּאֵי דָּת וְעִם רַהֲבַּם שֶׁל שַׁלִּיטִים, אֲשֶׁר עָרְצוּ גְּבָרִים, נָשִׁים וָטַף
לִהְיוֹת מַסְוֵה לִמְשַׂנְּאֵינוּ, וְהֵם בָּנוּ תַּחְתֵּיהֶם מַחֲנוֹת, אֲגַף אַחַר אֲגַף.
הֵן סוֹפְרִים אָנוּ אֶת חוֹבְכֶם, וְחָבִים אָנוּ לָכֶם אֶת נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְאֶת זֵעַת הָאַף.

אִם לֹא אֶת הַטְּפָחוֹת, אֶת הַמַּסָּד הַחֲרִיבוּ. רַב לָכֶם אָחַי, עֲמַלְכֶם לֹא שָׁוְא.
עָלוּ עַל לְבָנוֹן וְגַם עַל עַזָּה בְּמַחְרֵשׁוֹת וָמֶלַח. הַחֲרִיבוּן עַד אֵין תּוֹשָׁב.
הִפְכוּ אוֹתָן מִדְבָּר צָחִיחַ. עִיִּים שֶׁל חֳרָבוֹת. עֵמֶק עָכוּר, לֹא מְיֻשָּׁב.
כִּי כָּמַהְנוּ לַשָּׁלוֹם וּבוֹ רָצִינוּ, וְאֶת בָּתֵּינוּ הֶחְרַבְנוּ קֹדֶם, וְהָיוּ לְמַתָּת לֹא נֶחֱשָׁב
בְּעֵינֵי הַמְּרַצְחִים הָאֵלֶּה, עֲטוּרֵי זָקָן וְסֶרֶט גִ'יהָאד, הַקּוֹרְאִים "טֶבַח עַכְשָׁו!"
וְאֵין בָּהֶם לֹא אַהֲבָה וְלֹא שָׁלוֹם, וְאֵין לָהֶם לֹא אֵל, לֹא אָב.
אִם לֹא אֶת הַטְּפָחוֹת, אֶת הַמַּסָּד הַחֲרִיבוּ. רַב לָכֶם אָחַי, עֲמַלְכֶם לֹא שָׁוְא.

עַם קַו לְקַו אֲנַחְנוּ. מִקַּו לְקַו קוֹמַמְנוּ אֶת שִׁמְמַת עַמֵּנוּ וּבָנִינוּ בִּנְיַן־עַד.
קַו ת"ח ות"ט, קַו קִישִׁינֵב, קַו לֵיל הַבְּדוֹלַח, קַו אוֹשְׁוִיץ, כֻּלָּם קַו אֶחָד.
כֹּחֵנוּ הוּא בְּזִכְרוֹנֵנוּ. בִּידִיעַת הִשְׁתַלְשְׁלוּת הַדָּם. לֹא לַשָּׁוְא נוֹסַד
לָנוּ כָּאן בַּיִת, וְעַתָּה לֹא נְוַתֵּר עָלָיו, גַּם אִם יַעֲלֶה בִּמְחִיר דָּמִים. אִם חֲשָׁד
עוֹלֶה בָּכֶם, אָחַי, צוֹדְדוּ אֶת קְנֵיכֶם וִירוּ. שֶׁלֹּא נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ לְפִי חֶרֶב. וְאִם רָצַד
בָּכֶם אוֹר הַתְּבוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל כָּל אָדָם, כַּבּוּהוּ. זֶה זְמַנָּם שֶׁל הַנִּצּוֹד אוֹ שֶׁל הַצָּד.
עַם קַו לְקַו אֲנַחְנוּ. מִקַּו לְקַו קוֹמַמְנוּ אֶת שִׁמְמַת עַמֵּנוּ וּבָנִינוּ בִּנְיַן־עַד.

אַל תֹּאמְרוּ קָטֹנּוּ. הִתְבּוֹנְנוּ בִּפְנֵי רֵעֵיכֶם הַהוֹלְכִים לַקְּרָב.
אִחֲזוּ בִּידֵיהֶם וּלְכוּ, לְכוּ עִמָם אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁאָרַב.
אַל תֶּחְרְדוּ. הֵן כֹּל אִישׁ וָאִישׁ אֶת מוֹתוֹ עַל פָּנָיו גָרַב.
הַכְּאֵב עֲלֵיכֶם מְיָרֵא כֹּל לֵב, בְּנֵי עַם נֶחְרָב.
בַּל יִהְיֶה זֶה דַּמְכֶם. יִהְיֶה זֶה דָּמַם הַזָּב.
אַךְ אִם יָסוּף בָּכֶם אִישׁ, הוּא לֹא יִפֹּל לַשְּׁוָא.
אַל תֹּאמְרוּ קָטֹנּוּ. אָחֲזוּ אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, הַהוֹלְכִים לַקְּרָב.

מִי בָּז לְיוֹם דָּמִים, בֻּזּוֹ יְבַזֵּהוּ. מַלְּטוּ אֶת עַמְּכֶם וּפְּצָצוֹת עֲשׂוּ,
וְהַמְטִירוּ אוֹתָן עַל כְּפָרִים וְעַל עָרִים וְעַל בָּתִּים עַד יִקְרְסוּ.
הִרְגוּ בָּהֶם, הַקִּיזוּ אֶת דָּמָם, הַחֲרִידוּ חַיֵּיהֶם, לְבַל עוֹד יְנַסּוּ
לְהַחְרִיבֵנוּ, עַד שֶׁנִּשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֵרִים מִתְפּוֹצְצִים, שֶׁנִּדְרְסוּ
בַּעֲקֵבֵיכֶם, קוֹלוֹת תְּחִינָה וָנֶהִי. וַעֲלֵיהֶם בּוֹרוֹתֵיהֶם יְכַסּוּ.
מִי בָּז לְיוֹם דָּמִים, בֻּזּוֹ יְבַזֵּהוּ. מַלְּטוּ אֶת עַמְּכֶם וּמִלְחָמָה עֲשׂוּ.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 400403
קשה להבין נפש משורר המסוגלת להכיל רגשות מסוג זה.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 401103
מה שנקרא רומנטיקן חסר תקנה
ברשות המחבר אילן שיינפלד 401174
בהחלט שיר מפחיד.

תמיד מדהים אותי איך מיד אחרי הבוז למרצחים האכזריים שאין להם אלוהים ואין בהם טיפת רחמים, מגיע משפט כמו ''החריבון עד אין תושב'' (וזה קורה המון). ולאור הדמיון הזה בינם לבין כותב ה''שיר'', שרק אחוז זעם עיוור יוכל שלא להבחין בו, עולה בי בוז אדיר כלפי המשורר. אילן, אולי זה הזמן להדליק מחדש את אור התבונה.
קצת על המחבר, אילן שיינפלד 401554
המחבר היה מראשי "שלום עכשיו" במבצע של"ג, משורר ואיש רוח ידוע.
במשאל "המשוררים הישראלים האהובים" זכה במקום ה44.
בשנת 2005 הוא קיבל את "אות יקיר הקהילה" מטעם הקהילה ההומו-לסבית.

כנראה שבמלחמה הנוכחית, הוא התפכח וראה את אור התבונה.

קצת על המחבר, אילן שיינפלד 401606
או שהוא פשוט הדרדר עם הזמן, כפי שנראה מספר ההדרכה המאוד מחופף שלו.
או שמא החכים עם השנים והנסיון. 401620
או שמא החכים עם השנים והנסיון. 402193
או שהוא התחיל להשתטות
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402336
ארי שביט, בשר מבשרו של השמאל, על התקינות הפוליטית כמסרסת הגדולה של מדינת ישראל:
לפעמים זה נראה שהוא מגיב ישירות לכמה מהכותבים ההזויים יותר כאן באייל:

"סוממנו בתקינות פוליטית. התקינות הפוליטית ... היתה מנותקת לחלוטין מהמצב הישראלי. לא היו לה כלים להתמודד עם המציאות ... היא הניחה את ההנחה חסרת השחר שהכיבוש הוא מקור הרע. היא הניחה שהכיבוש הוא המונע שלום ומחולל אי שקט ומנציח את האי יציבות"

"מכיוון שצה"ל זוהה כצבא כיבוש - ולא כצבא המגן גם על פמיניסטיות, הומו-לסבים וכל קבוצת מיעוט אחרת, שיש לה קיום אך ורק בחברה חופשית - הסתייגו ממנו"

"הן התקינות הפוליטית והן האשליה-של-נורמליות פשו בראש ובראשונה באליטות הישראליות. הציבור הישראלי הרחב נותר על פי רוב מפוכח ואיתן. הוא לא שגה באשליות של מזרח תיכון חדש"

"כתום המלחמה הזאת, טענת האיוולת תופנה כלפי קאדר שלם של מעצבי דעה ומנהיגי חברה ישראלים, שחיו בבועה וגרמו לישראל לחיות בבועה"
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402338
מעניין, אבל לא רלוונטי. דווקא בקרב הלוחמים היו גילויים של מעשי גבורה תחת אש, והעורף מחזיק מעמד בצורה יוצאת דופן (לפחות עד עכשיו). האם המרצים בחוג ללימודי מגדר או אנשי השת המזרחית הם שניהלו את המבצעים הצבאיים הכושלים עד עתה?

יש פה הסטה של האשמה והאשמים - כביכול ה"הפתעה" שנקלענו אליה היא הבעיה, רק ההפתעה המנטלית, ולא העובדה שאנחנו חיים תסריט שהיה ידוע לאנשי הצבא כבר שנים, ושהם לא מצליחים למצוא לו סיום הולם. גם על חוסר הניסיון והרשלנות של הדרג המדיני אין פה מילה אחת.
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402339
ואגב, שימו לב לתגובות 91, 93 ו-‏96, שמצטטות את ארי שביט עצמו, כותב דברים הפוכים לגמרי.
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402350
ארי שביט תמיד העריץ גנרלים. הוא משנה את דעותיו לפי הגנרל הנערץ עליו באותו רגע.
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402362
זהו בדיוק, התגובות הנ''ל מצטטות כתבות שלו לפני שהתפכח.
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402363
אין כאן שום בתפכחות. רק החלפת אליל.
תיקון טעות 402437
השת המזרחי, לא המזרחית :-)
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402444
"אנשי השת המזרחית" - זה טוב!
עוד אחד שמדבר שטויות 402365
בספר שלך, איך מקבלים את התואר "בשר מבשרו של השמאל"?
עוד אחד שמדבר שטויות 402368
בשר לבן.
עוד אחד שמדבר שטויות 402369
סבא שלו היה ממקימי "ברית שלום"
הוא עצמו היה יצא כנגד מבצע של"ג בהיותו בסדיר, ומאוחר יותר הצטרף ל"שלום עכשיו".
מספיק בשר?
עוד אחד שמדבר שטויות 402371
יולי תמיר היתה ממייסדי שלום עכשיו. אז?
עוד אחד שמדבר שטויות 402405
אז יולי תמיר היא בשר מבשרו של השמאל
עוד אחד שמדבר שטויות 402406
לא. אז משלום עכשיו יצאו כל מיני טיפוסים. גם השרה הלוחמנית הזאת, שאמרה שפרץ במשרד הבטחון הוא האדם הנכון במקום הנכון.
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402446
כל מה שמדבר שביט אינו רלוונטי, וזה מוזר שהוא מצליח לקרוא את המציאות בצורה כל כך הפוכה. הרי ההפתעה כאן היא של הציבור ה"מפוכח" שצעק במשך שנים: "תנו לצה"ל לנצח!".
עוד אחד שהחכים עם השנים והנסיון. 402447
שש שנים לא נתנו לצה''ל אפילו לנסות ורק קיצצו לו את המשאבים.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 400422
אני אוהב את ריח הנפל''מ על הבוקר.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 401662
משפטנים: שירו של אילן שיינפלד מסית. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/747213.html
ברשות המחבר אילן שיינפלד 401664
יוזמת המשפטנים מיותרת, ומציגה אותם באור מגוחך קמעה.
עם זאת, התגוננות המשורר מיותרת ומביכה עוד יותר: "הכוונה בשורות האלה היא לא להחריב את הערים עד מוות, כל בר דעת שקורא את השיר מבין שיש הבחנה בין אזרחים ללוחמים". לא אתיימר להיות בר דעת אבל לי זה לא ברור, ולא מסתדר עם:
"וְהַמְטִירוּ אוֹתָן עַל כְּפָרִים וְעַל עָרִים וְעַל בָּתִּים עַד יִקְרְסוּ.
הִרְגוּ בָּהֶם, הַקִּיזוּ אֶת דָּמָם, הַחֲרִידוּ חַיֵּיהֶם, לְבַל עוֹד יְנַסּוּ
לְהַחְרִיבֵנוּ, עַד שֶׁנִּשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֵרִים מִתְפּוֹצְצִים, שֶׁנִּדְרְסוּ
בַּעֲקֵבֵיכֶם, קוֹלוֹת תְּחִינָה וָנֶהִי. וַעֲלֵיהֶם בּוֹרוֹתֵיהֶם יְכַסּוּ."

בכל מקרה השיר מגעיל נורא, ולהבדיל מתכונותיו הטכניות המעולות, תוכנו עלוב וחסרות בו התכונות שחשובות לא פחות לדעתי באומנות: דמיון ומקוריות ואמפטיה. את האמפטיה קשה לי לייחס באופן ישיר לאומנות דווקא, אבל חסרון מובהק בה הוא פגם גדול.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 401678
הכותרת שקרית
הכותרת הנכונה היתה צריכה להיות:
"חברים בקהילה ההומו לסבית: יש לבטל את זכייתו בפרס הקהילה"
העובדה שלכמה מהם יש תואר במשפטים לא נותנת אקרדיטציה לטענה שלהם. לא מדובר על משפטנים בעלי שם.
(אבל מה אפשר לצפות מ"אל ארד")
ברשות המשפטנים, הסברת המובן מאליו למתקשים בהבנתם 401679
במקרה, כמה מן המוזכרים הם עורכי דין ידועים למדי ובייחוד מוערכים מקצועית. ד"ר גרוס הוא איש אקדמיה מוערך. אבל לא בזה העניין.

לו היתה הכותרת אומרת - "משפטנים בעלי שם...", כי אז יכולת לטעון כי היא שקרית. לא כך היא. "משפטנים" - זה נכון ומדוייק, ואתה יכול לעמוד על הראש - זו עובדה: משפטנים. המשפטנים האלה קיבלו את פרס יקירי הקהילה ההומו-לסבית כהוקרה על פעילותם המשפטית בנושאים הקשורים בצרכיה המיוחדים של קהילה מופלית זו. דבר היותם זוכי הפרס מופיע בכתבה ואינו מוסתר כלל. כותרת, מטבע הדברים, מוגבלת בגודלה ובמספר המילים שבה, וכדרכן ותפקידן של כותרות, היא מביאה בקצרה את הנושא בו עוסקת הכתבה - מכתב המשפטנים לגבי שירו של שיינפלד. מי שקורא רק את הכותרות ולא את הכתבות ולכן אינו מבין במה מדובר - זוהי בעיה אישית שלו ולא של העיתונות.

וגם מי שכותב "אל ארד" - זו בעיה אישית שלו, וע"מ לשמור על נקיון הלשון והסגנון - לא אזכיר כאן מאיזו זוית יש לבחון את הבעיה האישית הזאת ולנתחה.
בחירת המלים ע''י העורך אינה מקרית 401684
מה שמייחד את עדת החנפים שיצאה נגד שיינפלד אינו שהם משפטנים (ושוב, לא מדובר על משפטנים בעלי שם - ודאי לא בתחום הפלילי, האתי או בחוק הבינלאומי, ואפילו לא כולם משפטנים), אלא אנשים שהיתה להם תרומה כלשהי (משפטית או אחרת - כמו במקרה של שיינפלד עצמו) לקהילה ההומו לסבית. זה לא נותן לטענתם בדבר "הסתה" שום תוקף - לא משפטי ולא מוסרי.

-----
ויצויין, שהסתה מוגדרת כקריאה להפעלת אלימות כלפי חלק כלשהו בציבור, ולכן הקריאה לפגוע במי שאינם אזרחי המדינה, ועל אחת כמה וכמה הקריאה לפגוע באוייב, אינה יכולה להיחשב הסתה בשום פנים ואופן.
''משפטן התנקש בראש הממשלה'' 401685
לו היתה הכותרת אומרת - "משפטן בעל שם...", כי אז יכולת לטעון כי היא שקרית. לא כך היא. "משפטן" - זה נכון ומדוייק, ואתה יכול לעמוד על הראש - זו עובדה: משפטן. המשפטן הזה קיבל מאסר עולם כעונש על פעילותו בנושאים הקשורים בהתנקשות בראש הממשלה, ובזמן לימודיו כמשפטן. דבר היותו מורשע במעשה מופיע בכתבה ואינו מוסתר כלל. כותרת, מטבע הדברים, מוגבלת בגודלה ובמספר המילים שבה, וכדרכן ותפקידן של כותרות, היא מביאה בקצרה את הנושא בו עוסקת הכתבה - מעשיו של המשפטן בקשר לראש הממשלה. מי שקורא רק את הכותרות ולא את הכתבות ולכן אינו מבין במה מדובר - זוהי בעיה אישית שלו ולא של העיתונות.
''משפטן התנקש בראש הממשלה'' 401692
למען הדיוק, סטודנט למשפטים אינו משפטן.
''משפטן התנקש בראש הממשלה'' 401695
"משפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%9...
ברשות המשפטנים, הסברת המובן מאליו למתקשים בהבנתם 401689
ברשות המשפטנים, הסברת המובן מאליו למתקשים בהבנתם 401694
צודק, תודה, באמת חבל לטרוח.
ברשות המחבר אילן שיינפלד 537851
היצירה הכי טובה של אילן שיינפלד היתה ''מעשה בטבעת'', רומאן הזונות היהודיות הגדול.
hear hear 400448
האם יש אפשרות ליצור קשר עם מחברת השיר?
שניים מקרא 400437
נתן יונתן גם עיברת הרבה שירים רוסיים, לא? האם הם מופיעים בתקליט?
עצוב על הדרכים 400476
אני לא יודע אם ''עברת'' זה המונח הנכון, לפי הבנתי (זה נידון קצת באייל מתישהו) לרוב אין קשר בין המילים העבריות למילים המקוריות ברוסית. בכל אופן, ''דוגית'', ''על ענפי שיטה'' ו''שוב יוצא הזמר'' מופיעים, ואלו השלושה שאני מכיר.
עצוב על הדרכים 400501
שיירה שלנו ("שוב יוצא הזמר") הולחן ע"י יעקב שגיא, לא?
עצוב על הדרכים 400523
נכון. אבל משום מה זכור לי שזה שיר רוסי. יכול להיות שזה השיר שאיזה תגובה באייל שאני לא יודע למצוא דיברה עליו, שבו נכתבו מילים עבריות לשיר רוסי, ואחר-כך נכתב לחן אחר לאותן מילים? להגנתי אציין שהלחן של שגיא נשמע רוסי להפליא. אבל בכל אופן אני מתנצל אם אין לשיר שום קשר לרוסיה.

מעניין להעיף מבט בשיר הזה:
הרבה שירי מלחמות ונופלים יש לנו, בכל מיני גישות, אווירות ומצבי רוח, אבל אני לא מכיר עוד אחד שבו האווירה היא כזו... מה? פטאליסטית, אני חושב.
עצוב על הדרכים 400601
אני בטח מתבלבלת, אבל נדמה לי שהשיר הזה נכתב על מאורע ו/או שיירה ספציפיים.
עצוב על הדרכים 400718
טוב, בסוף השיר הוא כותב במפורש ''באב אל וואד''. אבל נראה לי שהוא ניצל את הסיטואציה ההיסטורית לצורך אג'נדה שירית משלו...
עצוב על הדרכים 400736
פת קיבר? זה כמו לחם קימל?
פת קיבר = לחם עבש 400789
''שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר''
פת קיבר = לחם עבש 400798
תודה! עד היום חשבתי שזה סוג של קמח.
פת קיבר = לחם עבש 400799
כמו שפת-בג זה לחם עם חלוקה באפס.
real programmers 400801
שפת בג? אני המצאתי אותה!
real programmers 400877
לא נכון. זכות הראשונים היא שלי.
שפת בג זה להשמיט את המילית "את", לא? 400896
לבן גוריון יש קדילק 400900
זאת שפת ב-ג.
פת קיבר מתוך רב מילים 401173
הסבר מלא לצירוף פת קיבָּר שם נ'

1. לחם פשוט וגס שרובו סובין.

2. כינוי למזון דל, לחם עוני.

והבבילון מוסיף : לחם שחור
פת קיבר מתוך רב מילים 401298
זה מה שחשבתי. תודה.
עצוב על הדרכים 565046
כמה מהלוחמים בקרקבות על הדרך לירושלים צעקו "למען המולדת וסטאלין!" ברגע ההסתערות, שלעתים קרובות מדי היה גם רגע מותם.
עצוב על הדרכים 408112
השיר של יונתן שנתפס אצלי כהכי "רוסי", גם בלחנו וגם ברוחו, הוא: http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=8257&...
מוני אמריליו 400462
אמריליו גם הלחין את אלבום הילדים האחרון של יהודית רביץ 'גם אני רוצה חיבוק'. בשילוב המילים של מיריק שניר וההגשה (המושלמת כתמיד) של רביץ, מדובר באחד מאלבומי הילדים החביבים ביותר של השנים האחרונות.
ירדן, שוב עשית את זה 401176
אני באמת לא זוכר מאמר שלך שלא היה שווה את הקריאה.
ירדן, שוב עשית את זה 401268
אבל אני חייב לומר שההבחנה שלך בין שירה לפזמונאות בדיון שקישרת אליו, למרות שהיא די פשוטה וקולעת, נופלת לא מעט פעמים. למשל "הכניסיני תחת כנפך" והרבה שירים אחרים של ביאליק. דווקא מורכבות/עומק היא קריטריון יותר מדויק בעיני מאשר עקיפות. צריך לשים לב שיש בעצם שלוש שאלות שצריכות להישאל - מה מבדיל שירה טובה מגרועה? מה מבדיל פזמונאות טובה מגרועה? מה מבדיל שירה מפזמונאות? והשאלות האלה קצת התערבבו לפעמים בדיון. בכל אופן, עדיין אין לי הגדרות/הבחנות מדוייקות יותר.
ירדן, שוב עשית את זה 401492
אני חושב שציינתי את זה בדיון ההוא - ואם לא, אז בדיון אחר - ואם לא, אז עכשיו: ההבחנה שלי בין שירה לפזמונאות תופסת יותר טוב, אני חושב, כשמדובר בשירה מודרנית יותר - בשירה העברית התפר עובר אי שם בין ביאליק ללאה גודלברג. השירה הישנה יותר ישירה ויותר פשוטה, ואכן אני בספק אם בתקופות הישנות היה משהו נפרד שאפשר לקרוא לו "פזמונאות".

אני לא כל כך מבין את העדפתך למורכבות כקריטריון: האם לדעתך ביאליק פחות עקיף ממשוררים אחרים אבל מורכב באותה מידה (או יותר)? באופן לוגי אני יכול לראות (מאוד במעורפל) אפשרות לשירה ישירה-אך-מורכבת, אבל אין לי ממש דוגמאות. "עומק" הוא מונח שלא הייתי רוצה להשתמש בו כקריטריון - אם כבר, הייתי רוצה להסביר אותו באמצעות מונחים קצת יותר חדים.
ירדן, שוב עשית את זה 401505
עקיפות היא משהו ספציפי מדי שלא בהכרח מאפיין שירה טובה. בדר"כ מה שמאפיין אותה הוא שהיא מכילה המון (כטקסט ללא לחן) במידה ובצורה הנכונה. אני חושב שביאליק הוא דוגמא למשורר יחסית לא עקיף, אבל כן מורכב. למשל "היי לי אם ואחות" זה משפט די ישיר, אבל מכיל המון. אבל כמובן שלהגדיר את איכות השירה בעזרת היחס בין כמות התוכן/משמעויות לכמות המילים זה יהיה מתמטי מדי ולא נכון.

לאחר שחשבתי על זה הרבה, מצאתי קריטריון חשוב עוד יותר, שמבדיל שירה (שירה = שירה טובה) אולי מכל טקסט אחר - שלמות. אני חושב שכל שיר שואף לשלמות כלשהי. לוא דווקא שלמות אבסולוטית, אלא שלמות "מקומית" אפשר לומר, שלמות מסויימת מאד של אותו שיר. כלומר, זהו סקסט שלדעת המשורר אי אפשר בשום אופן לשפר אותו, אי אפשר להעביר טוב יותר את מה שהוא רוצה להעביר. אולי זה המאפיין האמיתי של שירה טובה, ולא במקרה הוא משתמש במילים כל כך פתוחות לפרשנות כמו "טוב" ו"לשפר", כי מציאת ה"טוב" ביותר היא בדיוק האתגר של המשורר. אם שירה הייתה נמדדת במידת העקיפות, היה די קל לכתוב אותה. וזה גם בהחלט מבדיל אותה מפזמונאות, כי פזמון, גם אם כשהוא מולחן הוא מדויק/שלם מבחינת ההנאה/רגש שהוא נותן למי ששר אותו, עדיין הוא ממקסם (אם הוא ממקסם) את ערכם של משתנים שהוגדרו מראש ובכך כבר פוגם בשלמות הפנימית, ה"מקומית" שלו, בעוד ששיר שואף רק לאותו מקום מאד מסויים שרק הוא שואף אליו.

"שלמות מקומית" זה הקריטריון הכי מדוייק לדעתי. ועדיין הוא מותיר כמה בעיות - איך יודעים כמה קרוב המשורר הגיע לשלמות? ואם הוא הגיע, והעביר משהו בצורה הטובה ביותר מבחינתו, אבל אף אחד אחר לא יכול להבין את זה, גם זו שירה טובה? אז אתה בטח רוצה משהו יותר ברור. יש הרבה הגדרות שהן, כמו שצדי אומר, "ליד", והרבה תנאים הכרחיים אך לא מספיקים. למצוא קריטריון פשוט וקולע שאפשר לומר בקלות עד כמה הוא מתקיים זה נראה לי כרגע קשה לא פחות מלכתוב שיר, ואולי לא במקרה.
ירדן, שוב עשית את זה 401738
אני חושב שעקיפות היא הבחנה די מוצלחת בין שירה (מודרנית, כאמור) לבין פזמונאות, ואכן לא אומרת שום דבר על איכות: כדבריך, קל ליצור עקיפות, ואכן, נראה לי שקל מאוד ליצור שירה (מודרנית) גרועה. לפי פרסומים זרים, "במה חדשה" מלא בכאלה. דווקא נראה לי שיש פזמונאות מעולה (אלתרמן, שמר), ושהיא מצטיינת בשלמות: שאי אפשר היה לכתוב את אותו דבר יותר טוב. אפשר היה אולי לכתוב שיר-שירה שיבטא משהו דומה, אבל זה לא היה יותר טוב, אלא פשוט משהו אחר.

"היי לי אם ואחות" אכן מביע הרבה באמצעות מעט, ואני מוכן לקבל שהוא די ישיר. כך גם, נדמה לי, "מאי נפקא מינה" בבית הראשון של "קונצרטינה וגיטרה" של אלתרמן (<http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=3849&...) - פזמון מובהק.
ירדן, שוב עשית את זה 402251
אם הפזמון נועד להיות מולחן ומושר, ובד''כ יש לו גם מבנה קבוע בדיוק בגלל זה, אז בשביל המטרה הזאת השלמות השירית בהעברת הרעיון בהכרח נפגמת. שים לב שהשירה המודרנית, זו שמבדילה עצמה מפזמונאות, היא בדרך כלל לא חרוזה, או חרוזה רק במקומות מסויימים, במידת הצורך. כנ''ל לגבי שמירה על משקל אחיד. כמובן שיש חשיבות למשקל ולחריזה, אלא שהם משרתים את הרעיון של השיר עצמו. אולי זה לא מקרי, כי ברגע שהפסיקה השירה למלא גם תפקיד של פזמונאות, היא השתחררה ממגבלות הפזמונאות. אך הפזמונאות, מן הסתם, לא תוכל לעשות זאת לעולם.
ירדן, שוב עשית את זה 402252
והנה עוד דוגמא לבעייתיות הקריטריון של עקיפות - ''שני שושנים'' של יעקב אורלנד, ללא ספק פזמון ולא שיר. אבל מן הסתם, הוא לא עוסק בשני שושנים. בכל אופן, אולי בגלל העקיפות וגם בגלל המסר, אחד האהובים עליי, ועדיין לא שיר.
ירדן, שוב עשית את זה 402253
לא ברור לי מדוע עקיפות היא קריטריון רלוונטי. בהרבה שירי עם למשל יש מטאפורות.
ירדן, שוב עשית את זה 402260
עקיפות איננה קריטריון. הקריטריון הוא עומק וריבוי משמעויות.
אתגר 401269
אולי זה המקום הפחות או יותר נכון לאתגר אתכם עם משימה שניסיתי לעשות בזמן האחרון, בלי יותר מדי רצינות בינתיים, ובלי הצלחה בכלל, גם בגלל האנגלית הגרועה שלי:

לתרגם את "הכניסיני תחת כנפך" לאנגלית.

מישהו?
תרגום מילולי 401299
Insert me bellow your wing,
And be my mother and sister,
May your bosom be a shelter to my head,
My solitary prayers chair.

In the twilight time of mercy,
Listen as I reveal the secret of my agony:
They say there is youth in the world -
Where are my youth?

And one more secret, I will confess:
My sold burn in flame,
They say there is love in the world -
What is love?

The stars deceived me,
There was a dream - but it had gone;
Now I have none in the world -
I have nothing.

Insert me bellow your wing,
And be my mother and sister,
May your bosom be a shelter to my head,
My solitary prayers chair.
תרגום מילולי 401303
איך הפך "קן תפילותיי הנידחות" ל- My solitary prayers chair?
תרגום מילולי 401304
חלקים מזה נראו כאילו דחפת את זה למתרגם אוטומטי. נסה
The nest of my lonely prayers
תרגום מילולי 401305
רק חלקים? הכל.
תרגום מילולי 401307
חששתי שכך אבל לא רציתי לפגוע בך אם היה מתברר שלא.
תרגום מילולי 401308
שמת לב לניק שלי?
תרגום מילולי 401309
דווקא בשל כך. ברור שיש לך כישרון לשפות, רק לא שהית מספיק בתא הציפה נטול החישה, או איך שקראו לזה.
תרגום מילולי 401483
לאחר כמה נסיונות, הגעתי למסקנה שכדי לשמור על משקל טוב אין ברירה אלא לשנות את הטקסט בצורה די משמעותית. הנה התחלה שקשה מאד להמשיך:
Put me underneath your wing,
be my mother and my syster.
may your bosom be my ____
_____

בקיצור, כשלא הולך לא הולך.
תרגום מילולי 401521
למה "underneath" ולא "under"?
ו"sister".
תרגום מילולי 402248
בשביל המשקל.
תרגום כמעט מילולי 401704
let me enter under your wing
be my mother and my sister
let your bosom shelter my head
let my wandering prayers nest there
תרגום כמעט מילולי 401710
מרשים.
תרגום כמעט מילולי 401785
באנגלית יש ביטוי to take under one's wing עם קונוטציות דומות. לכן היה טוב אם היה אפשר לשלב את זה בשורה הראשונה. משהו כמו
Take me under your wing או thy wing אם רוצים להיות פלצנים.
תרגום כמעט מילולי 401792
מכירה ת'ביטוי. לא הסתדר לי. אבל קדימה, תנסה אתה. (רק בלי פלצנות. כי גם הסגנון במקור לא פלצני, אלא רק קצת מיושן).

ולברקת- אחלה. (אבל מה שאמרתי לראובן, רק לכיוון ההפוך.. )
תרגום כמעט מילולי 401788
Gimme shelter
and be my Mom & Sis.
אתגר 401484
מישהו ודאי עשה את זה קודם (אם כי לא מצאתי מי).
תרגום 402160
עד כמה שאני יודע "הכניסיני תחת כנפך" נכתב באידיש. ביאליק תרגם אותו לעברית. מה הטעם לתרגם שיר שלא משפת המקור?
?!?!? 402166
מה פתאום? "הכניסיני" הוא שיר מקורי של ביאליק, ונכתב בעברית מלכתחילה.
תרגומים 402167
נכון, השיר נכתב בעברית במקור ותורגם ליידיש ע"י י.ל. פרץ ואחרים
תרגומים 402168
תודה על התיקון. אעמוד לי נכלם בקרן הזווית.
תרגומים 402170
זוהי אחד מהזדמנויות הפז בהן זורחים לנגד עינינו המשתוממות יתרונותיה הברורים של האלמוניות.
תרגומים 402174
ממש לא, הנה אף אחד כאן לא יוכל להעריך את הידע הרחב שלך.
תרגומים 402176
וזוהי אחת מהזדמנויות הפז בהן תחזינה עינינו ביתרונות השימוש המושכל בניק-של-קבע ובאלמוניות, לסירוגין - עפ''י הרגע, הנושא והצורך.
http://www.inspirationalstories.com/poems/take-me-under-your-win 644675
Take me under your wing,
be my mother, my sister.
Take my head to your breast,
my banished prayers to your nest.

One merciful twilight hour,
hear my pain, bend your head.
They say there is youth in the world.
Where has my youth fled?

Listen! another secret:
I have been seared by a flame.
They say there is love in the world.
How do we know love's name?

I was deceived by the stars.
There was a dream; it passed.
I have nothing at all in the world,
nothing but a vast waste.

Take me under your wing,
be my mother, my sister.
Take my head to your breast,
my banished prayers to your nest.
http://www.inspirationalstories.com/poems/take-me-under-your-win 674949
כיצד החיק המופיע בשיר הפך בתרגום לחזה אישה? אני רואה את זה גם כאן וגם כאן.
401494
הי אחי, חסרה לך נון בשורה מתחת לכותרת.
תוקן, תודה 401734
(אחי, אמא שואלת למה אתה לא מתקשר.)
פגשתי את מר יונתן פעם או פעמיים. 404270
אני לא רומז חס וחלילה לכך שהמשורר הדגול ראה אותי כשווה לו, אבל ברור לי שהוא העריך אותי כקולגה, וחיבב אותי מאוד כאדם, ומורה לנהיגה.
נהגתי להראות לו שירים שונים מפרי עטי והתרגשתי לשמוע את הערותיו ותובנותיו, לפעמים אשתו הייתה יושבת איתנו והיינו מדברים על הנכדים, שלהם ושלי.
ברם עלי לציין שיש לו שירים שאני לא אוהב. למשל, השיר ''כי האדם עץ השדה''. אפילו אמרתי לו את זה פעם, הוא חייך חיוך מסתורי.
פגשתי את מר יונתן פעם או פעמיים. 404332
(יש לי איזו הרגשה שכל התגובה שלך היא פרי איזה הומור אידיוסינקרטי, אבל לטובת מגגלים עתידיים:)

נתן יהונתן, נתן זך, מה כבר ההבדל.
פגשתי את מר יונתן פעם או פעמיים. 404333
(ועכשיו, לכתוב מאה פעם ''נתן יונתן'', בלי ה''א.)
אם העולם הזה הוא ים 405888
באתר של האחים והאחיות העלו לאחרונה שני קליפים של שירי נתן יונתן: "אם העולם" ו"כמו בלדה" (הקליפים לא משהו, אבל תירוץ טוב להאזין שוב לביצועים הנחמדים שלהם).

יונתן הוא גם משורר וגם פיזמונאי 426161
המאמר מציג יפה את האלבום אולם יש לי הסתייגות קלה מן הנאמר באחת מן הפיסקאות. הסוגיה האם נתן יונתן הוא פיזמונאי או משורר אינה רלוונטית, בשירת נתן יונתן אפשר למצוא פזמונים של ממש ואף שירה צרופה של ממש שבינה ובין פיזמונאות אין דבר. נכון הדבר, שלחנים, מחלישים את עצמת השירה אך מוסיפים לה נופף פיזמונאי שלעיתים לא קיים בה. נתן אלתרמן כותב את ''ליל חניה'' בתור שיר מאד שירתי ולא פזמונאי בכלל ואז בא חנן יובל ומלחין אל השיר תוך כדי שינוי סדר המילים והשמטת בתים ושורות שלמות. נתן יונתן היה יוצר רב פעלים שהשכיל לכתוב פיזמונים לצד שירה. עדות לשירתו השירתית הוא הסםר ''רעול פנים הזמן'' בו מוצגת שירתו במלוא הדרה - מומלץ.
יונתן הוא גם משורר וגם פיזמונאי 426248
יאיר רוזנבלום הלחין את ''ליל חניה'' ולא חנן יובל.
אתר המוקדש לנתן יונתן עלה מחדש לאוויר 435106
אתר המוקדש לנתן יונתן עלה מחדש לאוויר 493644
זה האתר הרשמי
עדכון מעניין מהזמן האחרון 644676
בראיון שנערך עם בנו של זיו יונתן, סיפר הנ"ל על עבודתו של אביו. מסתבר שבחלקם משיריו המולחנים, קדם הלחן למילים, כגון 'דוגית' שנכתב ללחן רוסי.
מעניינים בעיקר שני שירים (לפחות) בהן המלחין השפיע על מילותיו של יונתן מראש: את הלחן של שיר אהבה ישן (אניטה וחואן) קיבל יונתן עם השם 'שיר אהבה אנדלוסי' שהוביל את הכתיבה לכיוונים שבד"כ לא מאפיינים את כתיבתו. הדוגמא השניה היא ב'לכל אחד ירושלים' בה כשהעביר אמריליו את הלחן זימזם את השיר ובסוף השורה אמר 'ירושלים' - זיו מספר שאביו שהאזין להקלטה קרא בקול "לכל הרוחות, מה הוא תקע לי שם את ירושלים" או ניסוח דומה.

מעניין לראות אם יש הבדלים בכתיבתו של יונתן בין כאלו שנועדו להיות שירים כתובים וכאלו שנועדו להיות מולחנים או התבססו על לחן אותו קיבל המשורר/פזמונאי.
עדכון מעניין מהזמן האחרון 644680
מה שאתה מספר לא מפתיע, לדעתי - למרות שאפשר לזהות בשלושת השירים את כתב ידו של יהונתן, כל אחד מהם מדבר (על פני השטח לפחות) על נושא שלא אופייני לו. בעוד שב''שיר אהבה ישן'' נראה (לטעמי) שלא היה לו ממש מה לכתוב, והוא רק יצא ידי חובה לכתוב משהו עם קשר לספרד, ב''לכל אחד ירושלים'' האילוץ החיצוני הוביל אותו לצאת מגדרו לאחד השירים הכי יפים שלו שאני מכיר.
עדכון מעניין מהזמן האחרון 644733
מצאתי קישור לתכנית. הקטע שזכרתי הוא לקראת סוף השנה הראשונה
העצב אותו עצב והים אותו ים 674927
והנה קובי אושרת ו"שובבי ציון" מנצלים את נתן יהונתן לשיר זקונים, ועמוק הים מלפני כמה חודשים. באופן מפתיע, זה נשמע לי לא כל כך זֶמֶר עברי, ובהחלט לא רטרו לצליל המקורי של "שובבי ציון", אלא שייך לאחד הז'אנרים של פופ ישראלי עכשווי ומיינסטרימי לחלוטין - ז'אנר שאני לא אוהב ולא מספיק מכיר כדי להצביע עליו במפורש או בכלל להיות בטוח בזיהוי, אבל אם אני לא מפספס לגמרי אפשר לקרוא לו "רוחניקי" או אסכולת עידן רייכל. השיוך הז'אנרי הזה מתקבל בעיקר מהעיבוד הכלי העדכני, והבנאלי יש לומר, אבל גם מסיבות יותר טובות. בגיל 68 הדיקציה של קובי רכט עדיין בלתי נסבלת והקול שלו עדיין יפהפה, והוא נשמע כמו זמרים עכשויים רק יותר טוב. והעיקר, הלחן - בגיל 71 קובי אשרת, שתמיד היה מלחין זיקית, עדיין מנפיק מנגינה נפלאה, בסגנון של מלחינים עכשויים רק הרבה יותר טוב. הלחן הזה יתלבש בול גם על עמיר בניון, וייצא מעולה (עכשיו האשכנזים הולכים לרגום אותי. בעצם גם למזרחים יש סיבה). ושוב נתן יהונתן נותן - המילים, כמו בדרך כלל אצלו, קצת קיטשיות כשלעצמן אבל נותנות צבע נכון למוזיקה. זה שיר יפהפה.

רק לשם השוואה, הלחן הותיק לאותן מילים, לחלוטין זמר עברי (וסלחו לי על הקישור להופעה שממסגרת זה בהקשר זמר עברי בוטה מדי, קומפלט עם חברת המקהלה ברקע שעם נפנפוף המניפה הנואש גונבת את ההצגה מריבי בן בש"ט הסולנית. מי יתנכם קישור לגרסת אולפן), נחצ'ה מבריק באופן צפוי וכמעט בנאלי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים