בתשובה לצב מעבדה, 27/07/06 18:21
תענוג צרוף לקרוא 399757
א.שמואלי • בתשובה לצב מעבדה יום ו', 28/7/2006, 14:18
''איש מביט בבנו ורואה בעינו את מה שהיה ומה שהנו ומה שיהיה כשהוא עצמו כבר אינו'' כך כתב המשורר נתן יונתן וידע להתבונן בנו, לראות אותנו, ולהיעצב במילים שכל כך ידעו להרגיש, לחזק ולנחם. ואולי בשל אותן מילים אני יכולה בימים מרים אלה לשאוב מעט כוח. חלף זמן מהיום בו נלקח מאיתנו ''האיש ההוא'' שידע להגדיר בדיוק פיוטי נכון כל כך את הישראליות שלנו. הוא היה משורר אציל רוח. פגשתי אותו במסגרת ''בוקר עם משורר אורח'' שקיימתי בבית הספר. היה זה אחד ממפגשי התרבות הנדירים ביותר שיזמתי. מצאתי אדם אוהב אדם. מורה דגול. הוא אמר כי מילים ולחן שמתחברים הם כמו באהבה, ביחד הם יוצרים יצירה נוספת, שמצליחה להגיע גם לאנשים שאינם נוהגים לקרוא שירה. היה לו מבט פלאי ונדהם מהבריאה היפה והטובה ומהנוף האנושי. הקשבתי בדריכות לקולו היפה שהסגיר דממות וסערות. ראיתי בעיניו את תוגת איוב כשציטט את פסוקו ''הלא צבא אנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו''. נתן יונתן היה שכיר של החיים. את הזמן הכואב הפך בנפשו למילים, וברבות השנים, לשירה. קולו כל כך חסר בחלל העולם הזה.
תענוג צרוף לקרוא 401170
גילי • בתשובה לא.שמואלי שבת, 5/8/2006, 10:37
מאיפה הציטוט בהתחלה? זה פשוט דורש שילחינו את זה.
תענוג צרוף לקרוא 401297
li • בתשובה לגילי יום א', 6/8/2006, 10:02
"איש מביט בבנו" לנתן יונתן מתוך "רעול פנים הזמן", הוצאת ספרית פועלים, 1995.
תענוג צרוף לקרוא 401495
גילי • בתשובה לli יום א', 6/8/2006, 22:45
תודה
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות