הנאום שלא היה | 827 | ||||||||||||
|
הנאום שלא היה | 827 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני חושש ששיטת המיקרו קרדיט לא מתאימה לישראל, או למדינות מתועשות בכלל. הדבר יותר בגדר תחושה מאשר בידע כלכלי מוצק, אבל אולי העניין נעוץ בכך שבישראל אף אחד לא מקיים את עצמו מאוכל שהוא מגדל ובבית שהוא בונה - כוחה של שיטת המיקרו קרדיט בכך שהיא מאפשרת לאנשים להשתחרר מהצורך המתמיד לדאוג לקיומם הפיזי, ולנסות לעבור למצב של יצרנות מעט צרה יותר (לדוגמא - רק תפוחי אדמה, במקום תפוחי אדמה, שאיבת מים, תיקון גגות, חליבת פרה, וכו') אך בהיקף גדול יותר (טון תפוחי אדמה, במקום מאה קילו תפוחי אדמה, שאיבת 300 דליים, תיקון גג אחד וכו'). האמת שאני מתקשקש פה קצת. לא נורא. שנית, הנאום. סתם נאום פרווה. באמת לא נעים שאנשים סובלים כשארצות הברית דורכת להם על הראש בדרך לכל מיני מטרות, ולאנשים הטובים באד באסטרס זה ממש מציק. אז מה? ממתי (ואיפה?) העניין מהווה שיקול? ההיפך - שנאה ומלחמה הן דלק התעשייה. וגם, אני מופתע מחוסר הציניות שלך בקשר לנושא. ממתי נהיית תמים כזה? הרשו לי להציב כאן לינק, גם אם הוא מגיע למקור מעט מפוקפק (המאמר מתורגם, ארגיעכם): http://www.indymedia.org.il/imc/israel/webcast/displ... |
|
||||
|
||||
אפס בבהירות. *מ*מקור מפוקפק, זה קודם כל. מלבד זאת, הכוונה ב"מתורגם" הייתה שהוא לא הופיע שם במקור. אינדימדיה (כמו האייל הקורא במקרה הספציפי של מאמר זה) תרגמו מאמר שכתב מישהו אחר. הוא אפילו פרופסור! |
|
||||
|
||||
אכן, המאמר של מונביו חודר עמוק לבסיס האינטרסים הכלכליים והגיאופוליטיים של ארה"ב באזור האגן הכספי. אך בוא לא ניתמם, היום בו נשיא ארה"ב היה מעז לפעול לפי, או אפילו לנאום בהתבסס על, המאמר של מונביו, יהיה היום בו רלף ניידר יהיה נשיא. (קרי: לא בזמן הקרוב) למרבה הצער, אפילו נאום "לכל המשפחה" הזה נחשב כאנטי-אמריקאי בתקופה זו של גריסת החוקה בידי ג'ון אשקרופט והפיכת כל אבן באפגניסטן, תוך חיפוש אחר הארכי-נבל השטני, שחמק עם חבר חסידיו היישר מספרי הקומיקס והסרטים ההוליוודיים אל מרכז החרדות האמריקאי המצוי. באשר לשיטת המיקרוקרדיט, אם הבנתי אותה נכון, ויתקן אותי ליאור אם לא, הרי שמדובר בסכומים שלא נועדו לסעד (קניית מנת תפוחי האדמה הבאה), כי אם לפתיחת עסקים פרטיים ועידוד יזמות ברמה המקומית והקהילתית, מה שעשוי בתורו לתרום לקידום כללי של השכבות הבינוניות-נמוכות של החברה, ולהמעיט את יחסי העובד-מעביד הנצלניים שמעודדות חברות זרות, באמצעות הגופים הפיננסיים הבינלאומיים. |
|
||||
|
||||
כל מה שאמרת על המיקרוקרדיטס מוסכם עלי. הבעיה שלי היא הקישור שליאור עושה בין שיטה זו לבין פתרון בעיות מקומיות. הסכומים לא נעדו לסעד, כמובן - הם הלוואות. הם נועדו לשמש כמנוף לפתיחת עסקים ויצרנות. בישראל, לא יהיו לסכומים כאלה משמעות. ההבדל בין ישראל למדינות אלה הוא בעיקר שיעור החלק באוכלוסיה המתפרנס מהיד אל הפה, מילולית (כמעט) - שיטה שלא מאפשרת רווחים. בארץ, אין כאלה. חוץ מכמה עשרות אלפי בדואים, בעצם (נו, ומה? כשהם יקבלו את המאה דולר - הם יפתחו קיוסק בדימונה?). |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הציניות שלך. מה, בין-לאדן הוא לא ארכי-נבל? רציחת אלפים חפים מפשע היא לא מעשה שטני? "מרכז החרדות האמריקאי המצוי" - יופי שאתה מלגלג, אבל אני מבין יפה מאוד בן-אדם שמקבל חרדה כשהוא רואה שגורדי שחקים נופלים לו פתאום על הראש. אני לא יודע מה איתך, אבל לדוגמה לי אישית אכן עלתה רמת החרדה בזמן האחרון כתוצאה מהפיגועים שמתרחשים בארצנו. צריך להסתכל על המציאות: נהרגו אלפים חפים מפשע באקט מלחמה מובהק. למדינה המותקפת יש את כל הזכות להחזיר מלחמה. כמה פשוט, ככה מוסרי. נמאס גם מכך שחוגי השמאל ממהרים כל הזמן לערבב את הביקורת שלהם על המדיניות הכלכלית של ארה"ב עם נושא המלחמה הנוכחית. אין קשר בין הנושאים. ארה"ב הותקפה ע"י פנאטים מוסלמים, ולא ע"י סוציאליסטים קיצוניים. מטרת בין-לאדן היא כפיית האיסלם על שאר האנושות, ולא הטבת מצבה הכלכלי. השמאל העולמי מנסה להדחיק עובדה זו בגלל שהוא חולה במחלת הנפש הנקראת "שינאה עצמית" (גם בישראל נדבקו רבים במחלה זו). ובקשר למאמר - מעניין מדוע הכותב שש לגייס לצידו אישים כמו תאודור רוזבלט ווינסטון צ'רצ'יל. על סמך מה הוא עושה זאת? זה שרוזבלט זכה בפרס נובל לשלום עדיין לא אומר שהוא היה נותן לארצו להיות מותקפת בלי להשיב מלחמה. ובנוגע לצ'רצ'יל - נו באמת. צ'רצ'יל אחראי למותם של אזרחים חפים מפשע רבים במלחמת העולם השנייה. אבל הוא עשה זאת בלב שלם מתוך ידיעה שהתקפת פושעים מסוכנים תוך כדי סיכון חייהם של אנשים חפים מפשע ביודעין היא מעשה מוסרי. באותו אופן דמם של האפגנים המתים במלחמה האחרונה הוא לא על ידי ארה"ב, כי אם על ידי הטאליבן. |
|
||||
|
||||
The issue is a different one. Even if we all agree on the justification behind retaliation (a very popular word here in the US for the past 4 months), what do you do when you have no enemy to fight against? Bush seems to have directed his war efforts toward terror funders/protectors/etc since he could not fight the REAL enemy (200 guys in the middle of the Afghani desert). Gilad is correct in his reply - the American people needed a villain, and needed to feel that they have the ability to fight back. Anti-war criticism here (US media) is very rare and is being pushed away from mainstream journalism.
On the other hand, who are we to judge them, with "retaliation" being our bread and butter for years now... |
|
||||
|
||||
כמובן - העם האמריקאי, וכמובן גם העם הישראלי-יהודי, זקוקים למנוולים וזקוקים לחווייה שהם יכולים להילחם חזרה... במציאות צריכים שני עמים אלו לרבוץ על ספת השרינק החומסקאי ולבקש סליחה על חטאיהם הרבים כנגד האנושות וחיזריה, הבאים לידי ביטוי בדמויות אנושיות [ומדוכאות] כבן לאדן ועראפת - משחרריה המודרניים של האנושות מעול ארה"ב, ישראל והמערב. א. מאן |
|
||||
|
||||
צ'רצ'יל ושות. הם דוגמאות למנהיגים עם שיעור קומה, שידעו לקבל החלטות היוצאות מנקודת מבט רחבה יותר מאופק האירועים המיידי. דמם של של האזרחים האפגנים המתים במלחמה האחרונה הוא על ידי ארה''ב, שרצחה אותם על לא עוול בכפם. בעוד שבדרזדן שימשה ההפצצה המחרידה לפגיעה במורל הגרמני, כאן מדובר ברצח חסר תכלית. מה יותר גרוע - לרצוח אזרחים כדי לערער את יציבות המשטר או לרצוח אותם בשגגה - אני לא יודע. בכל אופן, כשם שישראל אחראית למותם של הפליטים בכפר כנא, למרות שהחיזבאללה והאו''ם היו מעורבים מעל לראש בנסיבות התקרית, כך גם ארה''ב אחראית למותם של האזרחים האפגנים, כמו גם לפליטים ולרבים שאיבדו את כל אשר להם בהפצצות. |
|
||||
|
||||
פרוייקט מיקרוקרדיט מיושם בהצלחה גם בארה"ב ובקנדה. המתכונת אמנם מעט שונה, שהרי ערכם של 50$ לעני בבנגלה-דש רב מערכם לעני האמריקני, אבל העסק מתקתק גם שם. מעבר לכך, עיון קצר בסיפורי ההצלחה השמאלציים-קמעה המובאים באתר מיקרוקרדיט, היה מגלה לך שלרוב משמשות ההלוואות להקמת עסק יש מאין, ולא להרחבת תחום פעילות יחיד מני רבים בעסק קיים. הנאום באמת די פרווה, כפי שניתן לצפות ממנהיג העולם החופשי, קל וחומר ממנהיג היפותטי כגון דא. גם במתכונתו הפרוותית, שונה נאום זה במובהק מנאומיו הפרוותיים לא פחות של הנשיא האמיתי. באופן מוצהר חותר נשיא ארה"ב לשלום ולא למלחמה, למרות התלות הנצחית של תעשיית הנשק בעימותים עולמיים. אם מחסור ושנאה מונעים שלום, זה שיקול. אם מדיניות ארה"ב פוגעת באינטרסים המוצהרים שלה, זה שיקול. הרשה לי להציב כאן לינק שקשור ללינק שלך (המאמר לא מתורגם, אחרידכם): http://www.counterpunch.org/tomenron.html |
|
||||
|
||||
מאמר גנוסטי נוסף, המציב לכאורה ערכי אמונה וורסוס ערכי המעשה במלחמה כנגד העוול. המשעשע במאמר זה מורכב מצדקנותו הפנימית ומשנאתו המוסוות כלפי מדינות ומדיניות המערב, משל היה נסיון להתגבר על ה'דמיאורג השנוא' לשיטתו לטובת ערכים פנימיים נאצלים. המשוואה המונחת ביסוד מאמר זה לוקה בקאוזליות קשה, משל הטרוריזם הינו התשובה [הלגיטימית] לקוואזי טרוריזם המערבי המופעל במזיד ובמכוון כנגד מדינות העולם השלישי. זוהי גם הגזענות ההפוכה וה'מתקנת' ממנה סובלים כל אותם מתקני עולם לאורך הדורות: הנסיון להוריד את אויבך המוצהר לרמת מוטאציה פוליטית שבמסגרתה הינך מוכן ומזומן 'להבין' את רצחנותו כנגדך, היות ואין הוא אשם ואחראי למעשיו - אשר נגרמות תמידית, במישרין ובעקיפין, על ידי לכאורה פעולותיך הנפשעות כלפיו. יש גם לשים לב לעובדה כי מאמר זה, המדבר לכאורה עבור הצדק והשלום הבינלאומי, פורסם באתר אנטי מודרני ואנטי מערבי מובהק, אשר רואה בפירסומות ובקוניוקטורה הנלווית אליהם שורש כל רע, ואשר תומך בכל כוחות השינאה המיזנטרופיים במאבקם כנגד הציוויליזציה המערבית ואתיקת העולם הראשון. א. מאן |
|
||||
|
||||
אלכס היקר, אישית, איני סבור כי הטרור הוא תשובה למדיניות הסיוע המערבית לעולם השלישי*, קל וחומר תשובה לגיטימית. למיטב זכרוני, הצגתי את מצוקת העולם השלישי כקרקע פורייה להתפתחות השנאה למערב. למיטב זכרוני, בן-לאדן מעולם לא התיימר לדבר בשם מיליוני הרעבים כי בשם העולם האיסלאמי (אשר מיהר להתכחש אליו בעקבות נפילת התאומים). המאמר אכן יוצא כנגד מדיניות המערב מן הסיבות המנומקות לעיל, אך זוהי אופוזיציה ולא שנאה. למען האמת, אני כלל לא משוכנע שהמחלוקת כאן היא ערכית, לפחות לא ברמה הגלויה. מעל פני השטח אותם ערכים חרוטים על דגלם של הבנק העולמי, קרן המטבע, והארגונים המתנגדים לשניהם. מהי השקפתך באשר למדיניות הסיוע למדינות העולם השלישי? מדוע אתה סבור כי 'אדבסטרס' הוא אתר אנטי מודרני? אני פירשתי את משנתם בצורה מעט שונה. * או הדרומי, אליבא דדנבום. |
|
||||
|
||||
ניצן הורוביץ כותב אמש ב'הארץ' על נפגעי קרן המטבע: קריאתו לשינוי פשטנית מעט לטעמי, אבל ניחא. ותודה לדרור רשף מ'בדידות'(1) שהביא זאת לתשומת לבי. |
|
||||
|
||||
אני עוד מחכה ליום שבו מנהיג ישראלי יאמר אחרי פיגוע התאבדות בלב עיר ישראלית: "לא סתם קמים אנשים ומפוצצים עצמם במרכזה של עיר. לא סתם עומדת מאחוריהם אוכלוסיה גדולה הרואה בהם גיבורים. אנחנו נדרשים לעצור ולעשות חושבים, כדי למצוא את הדרך לנטרל את המניעים למעשים מסוג זה. כראש ממשלה שחיי אזרחיו חשובים לו, לא אתן את ידי להמשך ההרג. לא עוד מלחמה, לא עוד שנאה!". אבל ב"הארץ" כתוב בעקבות מותם של ארבעת החיילים בכרם שלום היום: "בעבר החליט הקבינט כי צה"ל יגיב מיידית על כל פיגוע פלסטיני". יש סיבה טובה לחשוב - על סמך ניסיון העבר, הכרת החומר ומניעיו של שרון, שבראשם פחד מוות ממו"מ - שגם הפעם יהיה כן. שרון, וברק לפניו, מתאימים לתיאור של בוש: "לא כל כך חכמים, (ובעיקר) לא כל כך נאורים". מכנה משותף נוסף להם ולבוש שלא הוזכר במאמר הוא, שהם כולם גזענים ורואים את עצמם כטובים יותר. למה כבר ניתן לצפות במדינה שמנהיגיה עשו את רוב שנותיהם תוך הרג בלתי פוסק של "מחבלים מלוכלכים"?! ליבם גס בחיי אדם ובכלל זה בחיינו אנו. צריך להעיף אותם ואת דומיהם לעזאזל כמה שיותר מהר! את, אתה ואני יכולים להיות קרבנות הפיגוע הבא. |
|
||||
|
||||
אבל בהחלט לא כל כך משכילים, ובטח שלא יותר מפוליטיקאים קטנים. |
|
||||
|
||||
I don't think either Barak or Sharon weigh human lives poorly, and I think neither of them is racist. As for their education, Barak is a magister, and Sharon is one of the most experienced politicians in the current scene. I don't think any of them significantly endangers me.
[I'm afraid the grammar above ain't superb, sorry] |
|
||||
|
||||
השכלה פורמלית אינה מעידה דווקא על השכלה אמיתית. ניתוח מערכות או משפטנות יכולות להיות רק טכנוקרטיה, אם לא משלימים אותן באנושיות על כל משמעויותיה. אם לשרון היו חשובים חיי אדם הוא היה מקדם את ההודנה, ואת תוכניתו של סנה לשיקום כלכלי במקביל להקפאת מו"מ, והיה עושה עוד הרבה דברים אחרים. אם חיי אדם היו חשובים לברק לא היו נהרגים 59 פלסטינים בשבוע הראשון של האינתיפאדה (מה שגרר את הרג הישראלים, שיכלו להיות אתה או אני), וגם לא 13 אזרחים ערבים. תלוי מהיכן מסתכלים. הם בטח היו אומרים משהו בסגנון "אין ברירה", אבל וודאי שיש ברירה, ומי שלא בוחר בה, מזלזל מבחינתי בחיי האזרחים. (חיי אדם, אגב, אינם רק סוגיה של חיים ומוות פיזי. יש הרבה אפשרויות אחרות. גם נתינת יד לעוני הוא זלזול בחיי אדם. להזכירך- ברק: אין אנשים רעבים, ואם יש, שהאזרחים יפתחו את המקררים. אם זה לא זלזול ואטימות, מה כן?! |
|
||||
|
||||
אז מה כן מעיד על השכלה פורמלית? בקיצור, כל מי שלא עושה בדיוק מה שאתה חושב שהוא נכון - הוא לא משכיל? הרי אתה הוא השופט היחיד של האנושיות, ולא תקבל שום ציון מלבד זה שאתה מעניק לבן-אדם, כמדד להשכלה. על כן, המדד שלך הוא חסר משמעות. לשרון חשובים חיי אדם, והוא חושב שפעולות של סיוע לרשות הפלסטינית, בטווח הארוך (אם לא גם בטווח הקצר) יגרמו לעוד פגיעה בחיי אדם, מעבר למה שיהיה לא לא ינקטו צעדים אלו. מדוע? משום שהוא רוצה בקריסת הרשות, ומאמין שזו הדרך הטובה ביותר להכניע את הטרור. הוא טועה? אולי. אבל להגיד שלא אכפת לו שאנשים מתים - לדעתי זה סתם הטחת בוץ. הצהרותיו של ברק אודות העוני לא היו הצהרות של זלזול בחיי אדם. נתחיל מזה שבינתיים אנשים לא גוועים ברעב. עוד לא ראיתי תמונות של ילדים ישראלים עם בטן נפוחה מרעב. ההצהרה של ברק הייתה הצהרה קפילטיסטית ליברלית קלאסית למדי: המדינה לא אמורה לדאוג לעניים, אלא הציבור אמור לדאוג לעניים. אם הציבור היה מתגייס למוסדות צדקה (אמיתיים, לא ה"עמותות" החרדיות), העניים היו יכולים לקבל מזון בשפע. זה לא קרה? הרי לך הוכחה שלציבור לא ממש אכפת. אם לציבור לא אכפת, למה שהממשלה תעשה את זה? גם עם ההצהרה הזו אפשר להתווכח, כמובן (בעיקר משום שאחוז המיסים הנגבה מהציבור בארץ הוא גבוה מאוד, ויכול להסביר את ההמנעות מתרומות), אבל פשוט להצהיר שמי שלא תומך בשיטת הממשל הסוציאליסטית הוא אדם שמזלזל בחיי אדם, זה להתחמק מהדיון ולפסול מראש את העמדה של היריב שלך. אם זה מה שאתה רוצה לעשות - תפאדל, אבל אל תצפה לשכנע מישהו. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת איפה אתה מסתכל. מהמקום שבו אני נמצאת, אני רק רואה כמה הרבה אנשים נרתמים לעזור בכל מישור אפשרי. אז יכול להיות שהתפיסה שלי מאד נאיבית, ויכול להיות שאני פשוט נוטה להסתכל על דברים מאד ספיציפים, ויכול להיות שזה סתם מקרה ויכול להיות ש... ולמה אתה מזלזל בעמותות החרדיות? רבות מהן עושות עבודת קודש לא פחות מאירגונים ועמותות חילוניות. אבל המדינה _כן_ אמורה לדעתי לעזור. זאת אומרת, הציבור נותן לה את הלגיטימציה ואת מלוא האפשרות לעשות את זה- המסים. (אני עוד לא משלמת כאלו, אז אני פשוט אאמין לך שהאחוז הנגבה הוא גבוה. מעולם לא התעניינתי בנושא במיוחד.) |
|
||||
|
||||
הוא, אאל"ט, מהגבוהים. אבל, בניגוד למדינות סעד (או רווחה, אני לא סגורה על ההבדלים בהגדרות) אחרות, פה לא מקבלים כלום בחזרה. בהולנד למשל, משלמים אחוז מס גבוה כמעט כמו פה, ואולי אפילו יותר. אבל בהולנד, סטודנט לומד על חשבון המדינה וגם מקבל עזרה במחיה בזמן הלימודים. בהולנד אישה שיולדת מקבלת שנה(!) חופשת לידה על חשבון המדינה, וגם עוזרת ל - 3 או 6 חודשים (אני לא בטוחה) שתעזור לה בבישול ונקיון הבית. נדמה לי שגם שם אפשר להתחלק בחופשת לידה או להחליף (שהגבר ייקח חופשה). לא שאני אומרת שהולנד מושלמת, ממש לא, אבל רק רציתי לתת דוגמה. |
|
||||
|
||||
מהמקום שאני נמצא בו, אני לא רואה אף אחד נרתם לשום דבר, אז אני מניח שהאמת אי שם באמצע. אבל מה שאני מדבר עליו הוא מבחן התוצאה - מרבית העניים, אני מניח, טרם הרגישו את נדיבות ליבם של כל אותם רבים שאת ראית. אני מזלזל בעמותות החרדיות משתי סיבות: א. אמרתי "עמותות" עם מרכאות, וכיוונתי לאלו הפיקטיביות. ב. רבות מהעמותות הלא פיקטיביות עוסקות בעיקר בסיוע לחרדים אחרים, ולא לכלל הנזקקים. מכיוון שאני בד"כ רואה בחרדים יותר אחראים למצבם הפיננסי מאשר סתם אנשים שלא מצליחים למצוא עבודה - אני מייחס לפעילות הזאת פחות חשיבות. אני מבין איך המיסים נותנים לה את האפשרות לבצע זאת (נגיד ש) בעזרת המיסים - אבל איך המיסים מהווים לגיטימציה? תראי איך כל מגזר במדינה הזו דורש עוד ועוד משאבים לעצמו - הנגב רוצה משאבים, החרדים רוצים משאבים, הקיבוצים רוצים משאבים, התעשיינים, המורים, המרצים, הנכים - כולם רוצים כספים מהממשלה. הגדילו לעשות הנכים שמסרבים(!) לקבל הצעות שייטיבו עם הנכים שבאמת צריכים סיוע, על חשבון אלו שפחות זקוקים לו. הם רוצים שכולם יקבלו, ולא אכפת להם אם בינתיים אנשים נפגעים. ארגוני הסטודנטים מעוניינים לעורר זעקה כעת על כך שההורדה של 1400 ש"ח בשכר הלימוד, עליה הוחלט לא מזמן, בוטלה ע"י שרון. תא תכלית (תא ימני באונ' העברית) מפיץ מנשרים בהם הוא מפציר בסטודנטים ש*לא* להשתתף בהפגנות למען הורדת שכר הלימוד, משום שבימינו דרישה כזו היא בלתי הוגנת חברתית, וכי יש מגזרים שזקוקים לכסף הזה יותר מאיתנו. אני נוטה להסכים.1 אז בינתיים, הציבור לא ממש נותן לגיטימציה להעברת חלק נכבד מכספי המיסים שלו לטובת הנזקקים - הציבור בעיקר רוצה שהמיסים יחזרו אליו, ואם אפשר - בצורת מזומנים. ההגיון מאחרי זה לא ממש ברור לי: אם כבר, עדיף להלחם להורדת המיסים, ואז המזומן ישאר אצלנו בידיים... 1 לא שזה משנה משהו - הסטודנטים לא יצאו להפגין בלי קשר. אנחנו לא מפגינים על כלום, וחוץ מזה - יש שלג בחוץ! |
|
||||
|
||||
שוב, אני לא יודעת מתי לאחרונה את היית נזקק. חלק לא קטן מהעמותות והאירגונים החרדיים (ואני מתייחסת כמובן לעמותות האמיתיות) עוזר לכל מי שפונה אליהם. אם מישהו נכה, הוא לא נכה מבחירה, אני חושבת שעל זה אנחנו מסכימים.לא? דבר נוסף- ציינתי כבר שאני לא בטוח נמצאת במקום הכי אופייני. אבל אני כן רואה אנשים שנרתמים לעזרת אלו שיותר חסרי מזל (או יכולת?) מהם. מספרם רק הולך וגדל. אז אולי זכיתי, והשנה הזו שלי מאפשרת לי לראות בתוך כל השחור כל כך הרבה יופי ואור אצל אנשים. על כל פעם שאניפותחת את העיתון ורוצה לבכות, אני פוגשת עוד מישהו שנותן מעצמו למען אחרים. לדעתי זה שווה כל כך הרבה. ולגבי שאר הדברים שכתבת- עם חלקם אני מסכימה. אבל חזרתי לפני שעה משר הטבעות-אני עדיין נפעמת. תעזבו אותי בשקט... ורוצו!!! |
|
||||
|
||||
יש בארץ מאות עמותות התנדבותיות לסיוע חברתי, ואולם כאשר כמיליון ורבע אזרחים נמצאים רשמית מתחת לקו העוני ומאות אלפים ואולי מיליונים אחרים נמצאים במצוקה ''לא רשמית'', מעט קשה לעמותות (החרדיות והחילוניות כאחד) לעמוד במשימה. רק המדינה יכולה לקבל החלטות שמשמעותן שינוי מבני בהיקף גדול במשק לטובת הנזקקים. |
|
||||
|
||||
הסיבה שבשלה כתבתי שברק ושרון אינם משכילים היתה היקש על דבריו של ליאור בנוגע לבוש ("לא כל כך משכיל, לא כל כך נאור"). בוש, על פי אמת המידה בנקבעה ביחס לברק ושרון גם הוא משכיל- בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת ייל, ותואר שני במינהל עסקים מהרווארד. עם זאת, ייתכן שהשימוש בתואר "לא משכילים" לגבי השניים לא היה מושכל מספיק. שניהם אכן יכולים להיחשב משכילים. תקופת ההשכלה (מאה 18) שהובילה למהפיכה הצרפתית, הביאה איתה מונח חדש ומהפכני- האזרחות שהחליפה את הנתינות. עם הופעתו של מונח זה החלו נקבעות מטבע הדברים גם זכויות האזרח. במובן זה של צפצוף על זכויות האזרח ברק ושרון כאחד נוגדים בצורה קוטבית את המשמעות הראשונית והבסיסית ביותר של מושג ההשכלה. ישראל היא מפירה סדרתית של אמנות בינלאומיות לזכויות האזרח החל מאמנת ז'נווה (בסופ"ש הראשון של האינתיפאדה נמנע גינוי באו"ם לישראל על הפרת אמנת ז'נווה רק בווטו אמריקני. דוגמא להפרה- ירי ממסוקים על מיידי אבנים), אמנות להגנת ילדים, לאי הפליה בחינוך (דו"ח זכויות אדם אמריקני קובע נחרצות שישראל מפלה בבוטות את האוכלוסיה הערבית בתחום החינוך) ועוד. במבחן זה ברק ושרון אינם משכילים. סליחה אם טעיתי והגבתי באופן ממנו ניתן להבין שאני הוא השופט היחיד של האנושיות. אני לא. בנוגע לסוציאליזם- לא אמרתי שזאת הצעתי. יש הרבה דברים לעשות לפני שמנהיגים משטר סוציאליסטי לשם הנהגת צדק חברתי. עם זאת- הטלת האשמה על החברה ולא על המנהיגות איננה רצינית בעיני. המנהיגים נבחרים על בסיס הבטחותיהם לשפר את המצב לטובת האזרחים, וחבל מאוד שבישראל גם חלק מהאזרחים כבר אינם מצפים מהם לעמוד באותן הבטחות (כך משתמע מדבריך- תקן אותי אם אני טועה). הם לא מקבלים משכורות מכובדות ותנאים משופרים בכדי להטיל את האחריות על כל גורם חיצוני שאינו הם. ובנוגע למה שלדעתם משפר את מצבנו וכו' וכו'- זה נושא לדיונים אינסופיים. אומר רק שהמצב מלמד יותר מכל על כשלון מתמשך וחד משמעי בניהול המדינה זה כמה עשורים. אין סיבה שחלקנו נהפוך לבשר תותחים וחלקנו האחר ייחנק תחת עול הקיום הכלכלי - על כל השפעותיו, שהאלימות היא הבולטת שביניהן - ללא תקווה וללא סיכוי. גם שרון יודע שחיסול גורר פיגוע ושסגר גורר התקפה. השנה האחרונה סיפקה אינספור הוכחות לכך. (שבועיים לפני חיסול אבו הנוד ומות חמשת הילדים בחאן יונס ממטען צה"לי נהרג ישראלי אחד בפיגוע- אח"כ באו הפיגועים במחנה 80, ירושלים וחיפה והתוצאות ידועות. בשלשה השבועות האחרונים לא היה אף נפגע ישראלי בפעולות איבה בשל מאמצי הרשות, אך הסגר, ההרעבה ומניעת הטיפול הרפואי נמשכו. בשבוע שבין 13 ל- 19 בדצמבר נהרגו 20 פלסטינים, מהם 7 קטינים בני 11, 12, 13, 15, 16 ו- 17 שלא חטאו בדבר. האם שרון לא ידע שסופו של החנק הזה עלול להיות פיגוע או מתקפה? כבר נאמר כאן איפשהו שהוא לא טיפש). |
|
||||
|
||||
ישראל, כמו כל מדינה אחרת בעולם, היא מפירה סדרתית של אמנות בינלאומיות - לזאת אני אסכים. להזכירך, אנשים נהרגו גם בהפגנות במהלך ועידת הסחר העולמי באיפה-שזה-לא-היה. לא הפגנה של מיעוט אתני עוין, לא תמיכה בגוף חיצוני שעויין את המדינה - הפגנה כלכלית לחלוטין, ואנשים מתו. לא זכור לי שמישהו גינה את הממשלה שגרמה לכך. ישראל מפלה ערבים? נכון. אני מסכים, ומדובר בעוול מתמשך. אני חושב שצריך לתקן את זה. אני לא חושב שזו עילה לקרוא למישהו בשמות. אגב, גם ארה"ב לא בדיוק מספקת חינוך שיוויוני לשחורים. אז נכון ששם החלוקה היא לכאורה לפי מעמד סוציו-אקונומי, ולא לפי השתייכות אתנית, אבל - נו, באמת... אם אתה רוצה להגדיר כך משכילים, אני חושש שאין אף אדם משכיל אחד בעמדת הנהגה בעולם כיום. עצוב, אני יודע, אבל ככה זה. סליחה, תזכיר לי איזו הבטחה עשה שרון שהוא לא מקיים בינתיים? שרון (שאני לא הצבעתי בעדו, יש לציין) עושה בדיוק מה שהוא אמר שהוא יעשה, ובדיוק מה שאמרו שהוא יעשה, ושום דבר ממעשיו אינו מפתיע אף אחד. אז אתה רוצה להגיד שזה לא מה שהציבור ביקש? חיסול גורר פיגוע? יש הוכחות? ובכן, אני יכול באותה המידה לומר שהסכמי אוסלו גררו פיגועים, הסלמה - ובסופו של דבר, את האינתיפאדה הנוכחית. (אני לא אומר את זה, אבל רבים דווקא כן אומרים) אני אניח שבפסקה האחרונה שלך, כשאתה אומר "אף נפגע ישראלי", אתה מתכוון "אף נפגע ישראלי בתחומי הקו הירוק" - שכן היו מספר הרוגים מעבר לו. ואני חשבתי שאתה לא מזלזל בחיי אדם באשר הוא אדם... |
|
||||
|
||||
אני מעט נבוך להגיב, אשמח אם תאמר אתה את המילה האחרונה אחרי תגובה זאת. משטרות איטליה ושבדיה (אם אני לא טועה. אולי שווייץ?) הרגו מפגינים. הן גונו על כך (לגבי איטליה אני יודע בבירור). ההבדל בינן ובין ישראל הוא שאצלן לא מדובר בשיטה. אם מצבן היה כשלנו אולי הן היו לא פחות גרועות, אבל זאת שאלה תיאורטית בשלב זה. בפועל- ישראל מפירה הרבה יותר אמנות מהמדינות להן היא רוצה להידמות במערב, ובייחוד באירופה. בנוגע לגינויים- מן המפורסמות הוא שהברית בין הון לשלטון הוא מהחזקים ביותר הקיימים. בהון נכללים גם טייקוני התקשורת, מה שיכול אולי להסביר הסתרה של עוולות שלטוניות או הקטנתן בתקשורת הבינלאומית. הגינויים אינם מדד. אדם שמופלה וחייו הם סיוט בשל כך, היה מצטמרר למקרא דבריך ש"לא צריך לקרוא בשמות". צריך גם צריך לקרוא בשמות אם זה יכול להועיל במשהו או לזעזע. אל תדאג לברק ושרון. שניהם חיים טוב, מסודרים כלכלית, וגם דור ההמשך שלהם ישתלב כנראה בעשירונים העליונים. הם כבר יתגברו על כינויי הגנאי שיוצמדו להם. אם כינויים אלה יגבירו במשהו את הדרישה הציבורית מהם לקחת אחריות במלוא מובן המילה ולדאוג לחלשים ולמדוכאים הרי שמחיר "חוסר הנימוס" עולה לעין ערוך על הנזק. ססמת הבחירות של שרון נסמכה על שתי הבטחות מרכזיות- שלום וביטחון. אין שלום, אין ביטחון. שרון מפר את הבטחתו. (באמת שכחת???) אחת הבעיות הגדולות של ישראל היא שהיא רוצה להידמות לארה"ב בכל. בעיה גדולה עוד יותר היא שזה אכן קורה בתחומים רבים. אל תצפה ממני להגן על המדינה המדולדלת רוחנית הזאת. (המונח שאוב מפרופ' אלן בלום שכתב את הספר "דלדולה של הרוח באמריקה"). יש מנהיגים משכילים בעולם (או כאלה שלפחות מתאמצים בכדי להיות ראויים לתואר). הם אולי מעטים, אבל קיימים. ראה מנהיגי מדינות סקנדינביה, הולנד (כפי שכבר נזכר באחת התגובות כאן) ועוד. אני לא מספיק יודע על מנהיגי העולם בכדי לפרט יותר מזה, אבל לא הכל כל כך רע. הסכמי אוסלו קיבעו בדיעבד את המשך הכיבוש בדרכים אחרות. גם אני מתנגד למתכונתם המוכרת לנו. הנתון לגבי שלשה שבועות ללא נפגעים נלקח ממקור כלשהו בתקשורת (נדמה לי שקראתי את זה ב"הארץ", אני לא בטוח). אני, בכל אופן, לא זוכר נפגעים מעבר לקו הירוק בשבועות האחרונים. תזכיר לי אם באפשרותך. ובכל אופן, אני חייב להודות שגם ליבי נהיה מעט גס במוות. כמה כבר אפשר להוציא אנרגיות על צער וכאב?! עם זאת, חלק גדול ממשפחתי מתגורר בשטחים (בין השאר בנצרים וב"אברהם אבינו" בחברון), ושם גם יושב חלק מהעם שלי, כך שוודאי שגם אני מעורב. כשאני רואה תמונות של הרוגים בשטחים גם ליבי נצבט, למרות שאני חושב שמדובר בפרובוקטורים ששותפים לאחריות על מעגל הדמים הנורא במדינה האומללה שלנו (לא אכחד שכשאנשים נהרגים בערים בישראל יש בליבי כעס גם על המתנחלים. אנשים תמימים משלמים לדעתי את מחיר האידיאולוגיה הפנאטית שלהם). יש הבדל בין המתנחלים ובין שאר אזרחי המדינה- הם בוחרים לגור שם, ובוחרים אף באפשרות למות "על קידוש ה"'. בערבית קוראים לזה ג'יהאד. ליבי גם גס לא מעט בחייהם של מחבלים מתאבדים. אף אחד לא מושלם. |
|
||||
|
||||
נבוך? למה נבוך? מה שווה לכתוב תגובה אם אני יודע שלא תענה לי? אני לא יודע אם חייו של מישהו בישראל הם סיוט - אני מניח שבשטחים המצב די זוועתי, אבל בקרב ערביי-ישראל, מדובר "סתם" על חוסר-נוחות קיצוני והרגשה של השפלה (לא סתם, כמובן, אבל גם לא סיוט). בכל מקרה - אני בספק אם קריאות כגון אלו הן מה שיעזור לקורבנות האפליה. סיסמת הבחירות של שרון הייתה, ואני מצטט: "יש לי בטחון בשלום של שרון". אם אתה רואה כאן הבטחה כלשהי, פרשן לי בבקשה. מדינות סקנדינביה לא ממש נדרשות לשום מצב בעייתי שאפילו מתקרב למצב בישראל. להם קל להיות נאורים ו"משכילים", להגדרתך. הם צריכים מאוד להתאמץ כדי שלא להיות כאלו. (והם עושים את זה, ראה רשת הפדופילים באזור). לגבי שלושת השבועות האחרונים, בדקתי ואכן אף אזרח ישראלי לא נהרג במהלכם, אבל לא בגלל שלא ניסו. היו מספר מקרים של פציעות, חלקן קשות. כמו כן, סמל מיכאל סיטבון נהרג במהלך חילופי אש עם פלסטינים. |
|
||||
|
||||
ו"רק שרון יביא שלום / שלום שישמור עלינו / שרון מנהיג לשלום / שלום שישמור עלינו / שלום שישמור עלינו / שלום שישמור עלינו / שרון מנהיג לשלום / אריאל שרון" היא הברקה פרטית שלי? הייתי בטוח ששמעתי את זה איפשהו. |
|
||||
|
||||
נבוך כיוון שקינן בי חשש מהיגררות לווכחנות מתישה שבה כל צד מנסה להיות בעל "המילה האחרונה", אבל אתה צודק, זה מגוחך. גם אני כותב בכדי לקבל בין השאר תגובה. אתה ואני כנראה חיים די טוב, אבל יש לא מעט אנשים בישראל שחייהם הם סיוט יומיומי ואף אחד לא דואג להם. חולים במחלות קשות שהמדינה לא מממנת להם תרופות יקרות ההכרחיות להצלת חייהם, ילדי רחוב שאף אחד לא מטפל בהם, עניים, חלק מעולי אתיופיה המצויים במצוקות קשות, נכים החיים בתנאים לא תנאים, אמנים שמעידים על מקרר ריק ועוד. כמדומני, היו בקמפיין שרון גם וורסיות אחרות כמו: "רק שרון יביא שלום", ו"רק שרון יביא בטחון". האין אלה התחייבויות? הייתי רוצה להאמין שסיטבון והרוגי היום הם ההרוגים האחרונים במלחמה הזאת. זה אפשרי אם רק נשכיל לוותר על גבולות 67' לטובת הפלסטינים. גם הם בני אדם שכלתניים ברובם, המבינים שאין דרך להשמיד את ישראל (אם יימשך הסכסוך ישראל-ערב, אזי באמת תהיה אפשרות שזה יקרה בסיוע הפצצה האיראנית), בגלל יחסי הכוחות הנוטים בבירור לטובת ישראל, בגלל חוסר הלגיטימציה הבינלאומית (החלטות האו"ם 242 338 תומכות במדינה פלסטינית בגבולות 67') ובשל ההבנה שאי אפשר להילחם כל החיים. רוב הפלסטינים, כמו רוב הישראלים, רוצים רק לחיות בשלום ושלווה. האם אנו באמת מוכנים לוותר על גבולות 67', המהווים 22 אחוזים בלבד מפלסטין ההיסטורית, למען חיים נורמליים??? זאת שאלת השאלות. הפלסטינים, מצידם, לא יפסיקו להילחם עד שהם לא יקבלו לפחות את המעט הזה, ואני מבין אותם לחלוטין בנקודה הזאת. גם כך הם מובסים ומוותרים על רובה המוחלט של פלסטין עליה הם חולמים. אם יש לנו איזשהו כבוד אליהם כבני אדם אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא עושים להם טובות. יש להם זכות אלמנטרית להגדרה עצמית ומדינה. אנחנו כעם הרי היינו בדיוק בסרט הזה ממש אתמול במונחים היסטוריים. |
|
||||
|
||||
האם תוכל לצטט את החלטות האו"ם 338 ו-242? |
|
||||
|
||||
עכשיו כולכם יכולים לצטט אותן 8^) אגב, נדמה לי שהוויכוח בינכם יהיה (כמו שתמיד היה) על פרשנות המילים from teritories. האם יש לפרשן כ"משטחים" (כלומר, נסיגה מסויימת, אך לא בהכרח מלאה) לבין "מהשטחים" (כלומר נסיגה מלאה). הנושא נידון בהרחבה (מהצד הישראלי כמובן) כאן: http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0g9w0 וכאן: http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0cyv0 |
|
||||
|
||||
אגב, נדמה לי שלא זה מה שאשר לבשן כיוון אליו. בכל מקרה, אין זכר לפלסטינים או למדינה פלסטינית בהחלטות האלה, ולכן קצת תמוה לייחס להן ''תמיכה במדינה פלסטינית'' (למרות שהן לא סותרות את הרעיון בשום אופן). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהערפול ואי הזכרת הפלסטינים נובע מכך שעד 67' היו השטחים הכבושים בידי ממלכת ירדן. מאז התרחשו כמה דברים וברור שהפלסטינים הם עם (יש להם משקיף באו"ם) הזכאי למדינה, כמו כל אחד מהעמים שזכו בשלטון מרכזי ב-200 השנה האחרונות. תהליך הלאומיות עוד לא הסתיים אם כי הוא קרוב לכדי גיבוש סופי ("קהיליות מדומיינות" של בנדקיט אנדרסון ו"לאומים ולאומיות" של ארנסט גלנר שופכים אור על התהליך הזה ומניעיו. אם לתקצר משהו ממה שאומרים הספרים הללו הרי שכאמור 200 "תרבויות" מתוך 800 שהגדירו את עצמן ככאלה לפני 200 שנה זכו בכך, וזהו הרקע למלחמות הרבות במאה ה- 20. אלה היו ברובן מלחמות על הגדרה לאומית בטריטוריה). הפלסטינים הם בין העמים האחרונים שייהנו מזכות זאת, ומאז 67' עובדה זאת התקבעה באינספור הזדמנויות. ישראל הרשמית עצמה הכירה בכך בהסכמי אוסלו - שמלכתחילה עוצבו על בסיס שתי ההחלטות הללו - וראתה את הפלסטינים כנהנים מנסיגתה העתידית מהשטחים הכבושים. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהבנת האנגלית שלי לקויה; לא מצאתי היכן מצוין בהחלטות 242 ו338 שיש להקים מדינה פלשתינאית. |
|
||||
|
||||
צודק, קראתי מהר מדי את נתנאל. בכל אופן, אתם יכולים לדון גם על זה (לא שחסר לכם על מה, אני מניח). |
|
||||
|
||||
אין לי סבלנות וזמן לדיונים. אני רק מתקן שגיאות. |
|
||||
|
||||
אז אולי עדיף כבר שתחזור לכתוב בתור ''נקדן'' |
|
||||
|
||||
מיא אמר לך שזה אני? |
|
||||
|
||||
אה, זה שיש אנשים שחיים לא טוב אני יודע. זו כבר לא אפליה. אם אני אחלה באיזו מחלה נדירה, גם אני לא אזכה לקבל תרופה - כולם נדפקים באופן שווה בעליל. אני חשבתי שאתה מדבר על אפליה בין יהודים לערבים בישראל. האם צריך לעזור לכל האנשים הללו? וואלה, לא יודע. זאת אומרת - בעולם אידיאלי, כן, היינו עוזרים לכולם. בעולם שלנו, אפעס, יש יותר נזקקים מכספי מיסים, ולא ניתן לעזור לכולם באופן ובכמות שהם רוצים. כמובן שיש המון איפה לקצץ עוד לפני שמגיעים לשכבות החלשות (ביורוקרטיה, הוצאות של הכנסת, משכורות בכירים - וכן, גם חרדים ומתנחלים) - אבל זה כבר קצת יותר קשה לעשות, והפוליטיקאים שלנו לא אוהבים לעבוד קשה. "רק שרון יביא שלום", אם נהיה ממש קטנוניים, זו הצהרה בעלת ערך אמת (נכון או לא נכון), אבל היא לא כוללת הבטחה. בכל מקרה, לדעתו של שרון, הצעדים שהוא נוקט היום הם הדרך הנכונה להכנעה של הרשות, מה שיביא לשלום (השלום של שרון הוא הפסקת אש, ולא מעבר לזה). הבעיה העיקרית שלי היא עם ה"לפחות" הזה בפיסקה האחרונה - אין הצהרות של ממש מצד הפלסטינים, לא מהרחוב ולא מההנהגה, שמדברת על הסתפקות בשטחי 67'. אני רואה מהם בעיקר הצהרות על רצונם להשתלט על כל רחבי ישראל, ובעיקר על ירושלים. עד שלא תהיה אינדיקציה רצינית לכוונה אמיתית שלהם להסתפק בשטחי 67', הרי שהויתור על אמצעי הגנה מסוימים (רצועת חיץ, למשל) היא איוולת. מיותר לציין שאני רואה בהתנחלויות הרבות קוץ בעכוז של ישראל, וחושב שיש לפנות את רובן המוחלט. כשאנחנו היינו בסרט הזה, כזכור לך, אנחנו קיבלנו בזרועות פתוחות את תוכנית החלוקה, שנתנה לנו חלק מזערי משטחי ארץ-ישראל. אתה זוכר מי לא קיבל את התוכנית? |
|
||||
|
||||
יש אפליות ומחדלים מכל הסוגים והמינים שהמשותף לכולם הוא שהמדינה לא פותרת אותם. הפער של פי 40 בין שכר הבכירים לשכר המינימום ושל פי 17 בין שכר הבכירים והשכר הממוצע נובע לא מעט ממדיניות ממשלתית מעוותת. (משעשע היה לשמוע את ההטפות של שרון ומופז לערפאת שמבזבז 20 מיליון דולר על נשק במקום לדאוג לעמו העני. בישראל כידוע, לא מתחמש הצבא במיליארדי דולרים שהיו פותרים בעיות רבות, ותקציב הבטחון זעום ממש- רק 18 אחוז מתקציב המדינה. הנה ציטוט מהערות מרכז המחקר אדווה על תקציב 2002: "הצעת תקציב המדינה לשנת 2002, שהוכנה על ידי משרד האוצר לישיבת הממשלה ביום 16.9.2001, מגדילה את תקציב הביטחון בעיקר על חשבון צמצום השירותים החברתיים". אח"כ בא הפירוט. כדאי להיכנס לאתר ללמוד מעט על ניהול הכספים במדינה. http://www.adva.org). אם שרון התכוון להפסקת אש הוא היה צריך להבטיח: "רק שרון יביא הפסקת אש". אתה נשמע כדוברו המסור בפיתולים המילוליים שאתה נותן להצהרתו. (הנה דוגמא לשקר של שרון- אמר שלא ידע על ההודנה, אבל הוכח- יש מכתב של יועצו המדיני מאפריל השנה בנושא - שהוא ידע גם ידע. יוזמי ההודנה פנו קודם כל אליו, אח"כ לפרס ורק לבסוף לנשיא קצב. חנה קים, הארץ, סופ"ש שעבר. והדוגמא הידועה- חברי ועדת חו"ב אמרו בפירוש ששרון שיקר להם כשר ביטחון בנוגע ליעדי ומגבלות "מבצע אורנים", הידוע גם כמבצע של"ג, ומלחמת לבנון. עד כדי כך קשה לך להאמין ששרון נוקט לעיתים בדברי שקר?). אם הפילטר שלך להצהרות הפלסטינים הוא ניתוחי אמ"ן אזי שאני מבין למה אתה סבור שאין אינדיקציות להסתפקות הפלסטינים בגבולות 67', אבל על ניתוחי אמ"ן אני מקווה שניתן יהיה ללמוד לפחות משהו קטן ממאמר שכתבתי ואני מקווה שיתפרסם כאן... מה עם זה, אגב? בכל אופן, אני דווקא שומע לא מעט התבטאויות פלסטיניות לאורך שנים המדברות על שלום בכפוף לנסיגה המוצעת ב- 242 338. כל הבכירים הפלסטינים התבטאו בנושא, אלא שאנחנו לא נוטים להאמין להם אף פעם. ירושלים המזרחית נכבשה גם היא ב- 67', ולגיטימי לחלוטין שהם ישאפו לשלוט על 200 אלף פלסטינים המתגוררים בה ועל מסגד אל אקצא. מי יתפלל במסגד אם לא הם- הרב בני אלון ואביגדור ליברמן? או אולי כדאי להרוס אותו, כפי שעשה משטר הטאליבן לפסלי הבודהא). בנוגע לתכנית החלוקה- יכול להיות שהפלסטינים טעו. ואז מה, נילחם בשל כך עד חורמה? נבצע רצח עם או אולי טרנספר? זה הרי לא יעלה על הדעת. הפלסטינים חיים כבר יותר ממאה שנים בתחושת עלבון קשה בשל יחס העולם אליהם. הנה דברים שאמר הלורד בלפור ב- 1917: "הציונות צודקת או לא צודקת, רעה או טובה… היא בעלת חשיבות עמוקה פי כמה משאיפותיהם ומדעותיהם הקדומות של 700 אלף הערבים היושבים בארץ עתיקה זו". עם יחס כאל פרימיטיביים בעלי דעות קדומות, למה שהפלסטינים לא יחשדו שהחלטות בינ"ל מזלזלות ופוגעות בהם ועל כן אין לקבלן? ושוב, גם אם הם בכל זאת טעו, זה לא נותן לאף אחד את הזכות לנשל אותם לנצח ולהתייחס אליהם כאל בני אדם סוג ז'. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להכנס לפרטי התקציב. אם לומר את האמת, אין לי מושג קלוש מה הצרכים האמיתיים של הצבא כדי לאפשר אבטחה סבירה של אזרחי ישראל. אני כן יודע שיש המון בזבוז בצבא - אבל הבזבוז לא נמצא בהתחמשות, אלא במשכורות ובשאר הטבות. אני לא יועצו של שרון לענייני התפתלות. אני מסתכל בעיניים מפוקחות על מה שהוא בסופו של דבר לא יותר מקמפיין תקשורתי. בדיוק כמו שאתה לא הולך להתלונן לקוקה-קולה שזה לא באמת טעם החיים, כך אינך יכול לבוא בתלונות לשרון על זה שהסיסמא שהמציא לו איזה יועץ תקשורת אינה מבוצעת הלכה למעשה. זו בעיה של המערכת ושל הציבור, אבל לא של שרון. למיטב הבנתי, ואני לא בקיא בפרטי הסוגיה, הרי ששרון אמר שהוא לא ידע על כוונתו של הנשיא לקיים את ההודנה, ולא שהוא לא מכיר את הקונספט. הנה בעיה: הצד הפלסטיני מבטא שתי עמדות בבת אחת: אחת פרו-שלום, ואחת מיליטריסטית וטרוריסטית. אם היה ניתן לחלק את ההצהרות בין אנשים שונים, הייתי יכול לומר שמדובר בשני זרמים בקרב הציבור, ואז עלינו לדבר עם הזרם היוני, ולקוות שהוא ישתלט על הזרם הניצי. אבל לא כך הוא - אותו אדם נוקט פעם אחת עמדה ניצית ופעם אחת עמדה יונית - בהתאם לקהל אליו הוא מדבר. כעת אנו נמצאים בדילמה: האם הוא משקר לנו כדי להשיג יתרונות מדיניים, או שמא הוא משקר לציבור הפלסטיני כדי להשיג את תמיכתו? אנשלוביץ' יגיד שמספיק להביט על המעשים של הרשות כדי להבין שהוא משקר לנו, ולא לפלסטינים. אבל אפילו אם נגיד שאי אפשר לעשות זאת - מכיוון שאין לנו שום דרך לדעת למי הוא משקר, עלינו לנהוג בחשדנות, ולהניח כהנחת יסוד שהוא משקר לנו. למה? וורסיה של ההימור של פסקל: אם הוא משקר לנו ואנחנו מאמינים לו, התוצאות תהיינה הרסניות עבורנו. אם הוא אומר את האמת ואנחנו לא מאמינים לו, ההפסד הוא הרבה יותר נמוך עבורנו, ואפשר לתקן את השגיאה שלנו (דרך מעשים שלו. למה רק אנחנו צריכים לעשות "צעדים בוני אמון"?). אגב, אני אישית בעד להשמיד את המסגד הזה. עם פצצת אטום, אם אפשר, כדי שאף אחד לא יתקרב למקום המקולל הזה שוב עוד הרבה הרבה זמן. הפלסטינים טעו, ולכן הם משלמים מחיר. לחשוב שהם עכשיו יכולים להשיג הכל, זו איוולת שלהם. הם לא יכולים. הם בעמדת הנחיתות עכשיו, ואין שום סיבה שנכנע לכל הדרישות שלהם. כל הרעיון, הרי, הוא להגיע לפשרה. |
|
||||
|
||||
כל הדרישות שלהם היא פלסטין ההיסטורית מלפני 48' (כפי שגם אני הייתי מעדיף את מדינת ישראל מהים הגדול ועד הפרת והחידקל, או לפחות עד הירדן). מדינה פלסטינית בגבולות 67' היא היא הפשרה שאתה מדבר עליה וככל שאנו דוחים אותה, כך משלמים שני הצדדים מחיר יקר לאין ערוך. הפלסטינים נמצאים בנחיתות כבר 34 שנה ויישארו עוד שנים רבות- האם זו סיבה מספיק טובה להמשיך להילחם ולשלם מחיר מיותר? הטיעון הזה של הנחיתות הוא שורש הרע כבר שנים רבות בישראל, והוא זה המתנקם בסופו של דבר גם בנו. ראה דברי הרמטכ"ל בכנס הרצליה בדצמבר. הבאתי את רוחם בתגובתי האחרונה לדב. |
|
||||
|
||||
אני חושש שישראל בגבולות 67' זה המינימום. מה שאגב, לא מפריע להם - מהי זכות השיבה אם לא פגיעה בריבונות של ישראל על שטחים גדולים בתוך הקו הירוק? |
|
||||
|
||||
כשם ש"הארגנטינאים טעו, ולכן הם משלמים מחיר"? |
|
||||
|
||||
מה זה קשור ומתי אמרתי את זה? |
|
||||
|
||||
לא אמרת, ולכן שאלתי אם היית אומר את זה. היית? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
האם תוכל להביא אילו שהם סימוכין לדעה שלך, שהפלסטינים מבינים שאי אפשר להשמיד את ישראל, ושאר הצהרות שלך שלא נשמעות יותר מדי קונסיסטנטיות עם המציאות? גם אני הייתי רוצה להאמין שרוב בני האדם הם בסך הכל הגיוניים, ליברליים, ומערביים, אך המציאות תופחת על פני שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
רוצה להגיד - טופחת |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
הנה דוגמא אחת: אוסאמה אל עלי, קצין בכיר בביטחון הלאומי הפלסטיני וחבר במשמרות המהפיכה של אש"ף צוטט ביום שני השבוע אצל עמירה הס ב"הארץ" בהקשר לספינת הנשק: "ברשות יודעים שאם נירה טיל אחד לתוך שטחי ישראל זאת תהיה הזדמנות לישראל לכתוש אותנו". הוא ציין גם שבכל שטחי הרשות אין מקלטים אליהם ניתן להימלט בשעת מתקפה ישראלית. הם לא חייבים להיות "הגיוניים מערביים וליברליים" בכדי לקרוא את המציאות נכוחה. אם ההערות שלי לא "נשמעות" לך "עקביות" עם המציאות, נא פרוש משנתך והבא הוכחות. אני מחובר כל הזמן למציאות. |
|
||||
|
||||
זה סתם תירוץ עלוב. כמה מרגמות נורו מן הרשות אל תוך שטח ישראל? האם הרשות נראית לך כתושה? אולי מגוררת קצת. בלי לשים לב, אתה מסיק את המציאות נכוחה מתוך תרבותך שלך. ואפילו לא ידעת שאתה כזה. נראה לך מובן מאליו שהיתרון הטכנולוגי גרידא של מדינת ישראל מבטיח נצחון מוחץ. ואילו המציאות הראתה לנו שיתרונות שכאלה לא כל כך מכריעים. ע"ע וייטנאם. |
|
||||
|
||||
כשמסתכלים על עם שלם (שאיתו אתה אמור לנהל משא ומתן) לא בגובה העיניים, כי אם במין גישה מתנשאת שאומרת: "טוב, ניתן להם איזה קילומטר-שניים, נפרק איזו התנחלות והם יירגעו מהשטויות והטרור שלהם", אין (לי לפחות) דרך יותר טובה להגדיר את זה מאשר גזענות. ולגבי השכלתם של ראשי ממשלות ישראל בעבר ובהווה - אני לא מומחית ביוגרפיה, אבל לדעתי לא זו היתה הכוונה. נתנאל - תקן אותי אם אני טועה - התכוון לא להשכלה הפורמלית שלהם, אלא להתכחשות המשונה לעובדה שמהצד השני של קו התפר יש בני אדם, ולא "מחבלים". לא כולם, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
הגזענות היא ההתיחסות הסלחנית שלנו לטרור ולתמיכה בטרור. אני מצפה מכל פלשתיני שיקום וילחם כנגד ארגוני הטרור. הגישה שמקבלת כמובן מאליו את זה שהערבים נוקטים בטרור כדי להשיג את מטרותיהם, היא גישה גזענית - כאילו הערבי אינו מסוגל לנהוג אחרת. |
|
||||
|
||||
מהו טרור? סגר, הרעבה, פגזים וקליעים טועים ההורגים גברים נשים וילדים "במקרה" אינם טרור? אני מסכים שהטרור הפלסטיני נפשע - בדומה לגרסתו הישראלית - ואני סבור גם שהוא פוגע בפלסטינים. התנגדות אלימה לצבא בשטחים הכבושים לגיטימית בעיני (הלוואי שלא היה בה צורך, אבל גם אנחנו, אולי כמותם, מבינים מצוין את שפת הכח. לא סתם התכנסה וועידת מדריד לאחר האינתיפאדה הראשונה, ולא במקרה הבשילו ממש אז הסכמי אוסלו), אבל פיגועי הטרור בתוך ישראל הם מעשי זוועה הראויים לכל גינוי. לו הייתי פלסטיני סביר שהייתי נאבק נגד הפיגועים הללו, משתי הסיבות דלעיל- זאת זוועה אנושית אנטי מוסרית ומצמררת, וזה פוגע בסופו של דבר במטרה שעליה הם נאבקים ומערער מאוד את אמינותם. גם אני חושב שיש לדרוש מהם למגר את הטרור. וודאי שהערבים מסוגלים לנהוג אחרת, ויש ביניהם מעטים, מעטים מדי, הקוראים למאבק לא אלים, ממש כמו המעטים, המעטים מדי בקרבנו, הקוראים לפתרון שלא בדרכים אלימות. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, לשרון יש תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם כן כבוד. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, ישנן מגבלות על הקידום האפשרי לקצינים שאינם בעלי תואר ראשון. נדמה לי שההגבלה היא מעל לרס''ן. כמובן, יתכן שבזמן שאריאל שרון היה אלוף, לא היו הגבלות כאלה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אמיתי, אמיתי. אל תתווכח עם מיליונר... |
|
||||
|
||||
גם הנאצים הרגו אותנו "לא סתם". לכל דבר יש סיבה. אז צריך היה לקום אז, ולהגיד שיש להם סיבה ? מה היה יוצא מזה ? והיום "הסיבה" של הפלשתינים היא שהם לא רוצים אותנו כאן. הם אומרים זאת בפרוש. רק צריך להקשיב. אז אלה מתוכנו שבכל זאת רוצים להישאר כאן, מה יצא להם מזה שיגידו שיש סיבה ? |
|
||||
|
||||
נראה לי שבנקודה זאת אזדקק למעט טיעונים ריאליסטיים. אתה הרי לא ממש תשתכנע אם אטען שהפלסטינים אינם נאצים. אין להם סיכוי! ושוב- אין להם סיכוי.!! אין לפלסטינים יכולת צבאית להעיף אותנו מכאן ולא תהיה להם בעשורים הקרובים. ישראל גדולה מהם פי שניים מספרית, והיא מעצמה טכנולוגית, כלכלית וצבאית אדירה ביחס אליהם. ובנוסף- אין להם לגיטימציה. אחרי שיקבלו מדינה בגבולות 67' גם אירופה לא תתמוך בהם עוד ואפילו לא המצרים. יש להם יותר מדי מה להפסיד. אם יעשו משהו לא יקבלו סיוע, ינודו בעולם וכו'. בנוסף - וסליחה על החזרה לאידיאליזם - גם הם ברובם בני אדם שרק רוצים חיים שלווים. (פנאטים ומטומטמים יש בכל מקום). גם הפלסטינים כאנשים חושבים מבינים שאין דרך להעיף 6 מיליון אנשים, ועל כן הגיוני ונכון יותר מבחינתם יהיה לקבל את קיומנו ולחיות לצידנו. הרי עוד לפני שהם יספיקו לומר ג'ק רובינזון יכולים 2 גדודי שריון ו- 3 טייסות (חלקיק זעיר מכח האש של צה"ל) למחות מעל פני האדמה את כל הערים והכפרים הפלסטינים. זה לא ייקח יותר מיום אחד. האם הפחד שלנו מהם הוא באמת קיומי או שאנחנו פשוט לא מוכנים לוותר על משהו? אני חושב שפשוט הפכנו חמדנים, חמדני שטחים. הסכנה הקיומית לישראל היא העוני, המרמור האזרחי, האלימות בבתיה"ס, האלימות כלפי רופאים, נשים, האלימות בכביש, במגרשים, זיהום הסביבה ומקורות המים, ובעיקר הבורות האיומה שהופכת במדינת "ערוץ 2" לנורמה. אנחנו כבר מזמן לא עם הספר או עם של אינטלקטואלים. אנחנו עם שכהניו הם גנרלים וזה מה שכל כך עצוב ויותר מכך- מ-ס-ו-כ-ן! |
|
||||
|
||||
תחילה רק אחזור ואומר שמטרתם: חיסולנו, כתובה באמנה הפלשתינית, וניתן לשמוע אותה בטלוויזיה שלהם וברמקולי המסגדים, ופשוט צריך להשתדל מאד כדי לא לשמוע. אבל אתה מדבר על הסכויים. ובכן אני מקווה שאכן לא יצליחו, אבל אי אפשר לומר שאין להם סיכויים. הסנריו שבו בכל זאת יצליחו לא יהיה בודאי באמצעות איזו מלחמה גדולה שבה הפלשתינים בלבד ילחמו בנו. כך באמת אין להם סיכוי. אבל זה יכול להיות מלחמה גדולה, אבל בשיתוף כל מדינות ערב ובמיוחד מצרים שהסכם השלום עמה הביא לחיזוקה בנשק מערבי והפיכתה למדינה חזקה צבאית בצורה מאד משמעותית. וזה יכול להיות גם ללא מלחמה בכלל, אלא ע"י פעולה רבת שנים שתשחוק אותנו ותגרום לנו להחליט בעצמנו לחסל את העסק. וזה יכול להיות גם לגמרי אחרת. זכור, למשל, שבאיראן התחלף שלטון השאח למרות שהצבא עם כל הכח והנשק החדיש תמך בו. יתרון טכנולוגי, במיוחד כשהוא נשאר במחסנים מתוך בחירה, אינו יכול תמיד בהכרח להביא להכרעה. |
|
||||
|
||||
הנטיה לראות שחורות היא לפעמים נבואה שמגשימה את עצמה. זאת כיוון שאם אלה הנחות היסוד, הרי שפעולות התגובה להן הן מתגוננות וחשדניות ומגבירות את המתח. אני מבקש לתת סיכוי. העולם משתנה ללא הפסקה. גורמים חדשים נכנסים לתמונה. מאזן האימה הגרעיני הביא לצד השלכות שליליות גם פחד גדול ממלחמות מוחלטות. העובדה שבמאה הקרובה יהיה צורך במשאבים של שלשה כדורי ארץ לשם המשך החיים על הכוכב שלנו תהיה ככל שיחלוף הזמן משמעותית ומשפיעה יותר ויותר. אם נמשיך להילחם על הגבולות לא ישאר בסוף בשביל מה להילחם. כאן כבר מדובר על אינטרסים משותפים לאויבים ואוהבים כאחד. ישנם עוד אינספור גורמים המשפיעים על המציאות שאני לא מציין. אני לא נוטה לקבל את ההנחה שהאינסטינקט הקיומי של כל הערבים הוא להשמיד את כל היהודים. רק היום פירסם עודד גרנות דברים מתונים שנאמרו דווקא באיראן. מרצה באוניברסיטה בטהרן דיבר על כך שיש להגיע למצב שירושלים תהיה בירה דתית לשלש הדתות. מסתבר שאפילו באיראן יש מי שלוקח את ישראל והיהודים בחשבון, ואפילו אומר זאת בכנס פומבי. ואם כך, למה לתדלק את השנאה והמלחמה ללא הפסקה? אולי בכל זאת יש דרך להנמיך את הלהבות ולהתחיל לדבר כבני אדם שווים? אני מאמין שיש דרך, כי הערבים הם בני אדם כמונו. כשנפסיק לעשות להם דמוניזציה, ונתחיל לדבר איתם בגובה העיניים, יש סיכוי שגם הם יבינו שלא כל היהודים או הישראלים הם חיות צמאות דם כפי שחלקם אולי סבורים היום. למה לא לתת צ'אנס לסיכוי? אופטימיות היא מידה טובה בחיים הלאומיים בדיוק כמו בחיים האישיים. נסה לחשוב על כך מבלי להיות כבול לידיעותיך הקודמות על מהות הערבים ושנאתם אלינו. אחסוך לך משפט קטן- כמה שאני נאיבי! ועם זאת, נוהגים לומר שבתמימות יש הרבה יופי וכח. |
|
||||
|
||||
אומרים גם שתמימים נהרגים הרבה יותר מהר מחשדנים. אז מה |
|
||||
|
||||
אני לא יודע, אבל עדיין אני מעדיף לחשוד ולהזהר מאשר לשים ראשי בפה הארי ולהמתין ולאות אולי הוא בכלל ארנבת ללא שיניים. אני אישית רוצה לראות את הארי מתנהג כמו ארנבת על מנת שאני אתחיל להאמין שמדובר בארנבת, כרגע הארי מתנהג כמו ארי , וכמו שכבר נרשם פעם, אם זה עושה קול של ארי, מסתובב כארי , ורוקד כארי, אולי באמת מדובר בארי ולא בארנבת, ואז הדרך לטפל בו היא לא לתת לו בכל פעם קצת גזר ולהמתין אלא להשתמש באמצעים יותר קשים מול השיניים שלו, עד שהוא יהפוך לארי זקן וחכם שמבין שבעזרת שיניים וציפורניים קשה לשבור תחנות רוח, גם עם בסופו של דבר יתכן וזה אפשרי. |
|
||||
|
||||
החלוקה של אלה שאינם בעד משא ומתן ואלה שהם כן היא חלוקה לא נכונה. (אני מתכוון למשא ומתן בעת רגיעה. כשיש מלחמה צריך לנצח.) זו בכלל לא השאלה. השאלה מה אתה מוכן לתת בעד הסכם שלום. כרגע, תנאיו של ערפאת, כפי שהוא מציג אותם, אבל אני מעריך שברגע שיקבלם יבקש עוד, הם זכות השיבה, כלומר החזרת כל פליטי 48 על צאצאיהם למקומם. הוא התחיל לדבר על כך עוד הרבה לפני פסגת קמפ דויד (ראה מאמרי מלפני שנה וחצי "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו"). איני יודע מה העמדה שלך אבל לתת לו את זה גם שריד מתנגד. אז על מה ננהל מו"מ ? |
|
||||
|
||||
בחייך, אדון אנשלביץ, על מי אתה מנסה לעבוד? אתה הרי אחד מהאנשים שהתנגדו תמיד ויתנגדו לעולם לקיום משא ומתן עם הערבים. בשביל להיווכח בזה לא צריך לקרוא את מאמריך מלפני שנה וחצי כי הוכחת את זה שוב אפילו בתשובה הזאת. יוסי שריד אמנם לא תומך במימוש זכות השיבה, אבל יחד עם זה הוא כן בעד קיום מו"מ עם ערפת, ולכן אזכורו בנשימה אחת עם הסבריך המלומדים הוא סתם נסיון הטעייה לא מוצלח. גם אמונתך שערפת יבקש עוד דברים ברגע שיקבל את מה שהוא מבקש היום (מי יתן לו את זה אם אפילו שריד מתנגד? נעזוב זה) היא עוד הוכחה לכך שההתנגדות שלך למו"מ היא עמוקה הרבה יותר מאיך שאתה מציג אותה. כשערפת דורש את זכות השיבה אתה רואה בזה סיבה שלא לקיים איתו משא ומתן. אם הוא היה מודיע היום שהוא מסיר את הדרישה למימוש זכות השיבה באופן חד צדדי, היית כותב שזה עוד טריק של השקרן הפתולוגי שמנסה להחזיר לעצמו קצת נקודות אצל מנהיגי העולם ושוב היית טוען בלהט שאסור לקיים איתו משא ומתן. אפילו אם אחרי שבעים ימי שקט ערפת היה עושה לעצמו טרנספר חזרה לטוניס סתם ככה מתוך התחשבות בסביבה וגם קורא לכל שאר הערבים לבוא בעקבותיו, אתה הרי היית מתנגד למו"מ איתו. למה? כי אתה פשוט מתנגד למו"מ עם ערבים באופן עקרוני, וכל השאר זה רק טקטיקות פרימיטיביות של הסוואה לעמדה המקובעת הזאת. וזה לא יפריע לך כמובן להתנפח כמו תרנגול כל פעם שירמזו לך בעדינות שהסיבה האמיתית לעמדתך היא שאתה פשוט גזען שלא נאה לו לדבר עם ערבים בגובה העיניים. ההבדל היחיד בינך לבין שאר הימניים הגזענים והמתלהמים היא שאתה מספיק מתוחכם להסוות את גזענותך במאמרים ארוכים שמתבססים רובם ככולם על השוואות מופרכות לדברים אחרים שקרו במדינות אחרות ובדרך כלל גם בזמנים אחרים, עם כמה הוכחות של לוגיקה בגרוש לשיפור הטעם הכללי, ותמיד עם אותה מסקנה בסוף. מה, חשבת שתצליח לעבוד על כל האנשים כל הזמן? חשוב שוב, ושוב, ושוב, עד שירד לך האסימון ותבין שכל יום בלי מו"מ רק מעלה את המחיר שאנחנו משלמים. ואנחנו עוד נשלם, שלא יהיה לך ספק. על אפך ועל חמתך יהיה פה בסוף הסדר קבע עם שתי מדינות לשני עמים, והוא יבוא במקום הטבח בערבים שלו אתה מייחל כבר שנים אך אפילו מנהיגיך המהוללים ביותר מתגלים כמספיק אחראים בכדי שלא ליזום אותו בעצמם. הנחמה היחידה שלך יכולה להיות שעם הלך הרוח הנוכחי ועם כל אש השנאה שאתה וחבריך דואגים ללבות מדי יום, יכול להיות שזה כבר לא יקרה בימי חייך (תלוי בן כמה אתה) כך שאתה באופן אישי אולי כבר לא תצטרך לאכול את הלב כשתבין יום אחד כמה טעית ולאיזה נזק עצום גרמה עקשנותך וסרבנותך. |
|
||||
|
||||
מרוב נסיון לא ליצור אנטגוניזם אני משתדל כל הזמן לכתוב במילים רכות מתוך תקווה (אולי נאיביות) שהדברים ייכנסו לראש וללב. ואולם, אני מסכים לחלוטין עם ניבה- מדובר בגזענות טהורה שמוליכה את קו המחשבה ה"אנשלוביצית". כל כך מתסכל להתמודד עם זה! אולי זה באמת פתאטי לנסות להיות הגיוני אל מול גזענות המצביעה על הלך מחשבה אנטי-לוגי לחלוטין. אני מותש מזה. האלימות הגזענית מקיפה אותנו מכל העברים. השבוע כבר חלפה במוחי המחשבה שאולי הדרך היחידה לשחרר את המועקה הכבדה הזאת היא על ידי המרת יהדותי או לחילופין ישראליותי במשהו אחר. עד מתי אוכל להשתייך לעם המגלה כל כך הרבה כיעור תחת מסווה של נאורות, דמוקרטיות ומערביות?! הלב זועק מכאב ותסכול. |
|
||||
|
||||
אל נא תמיר תרבותך מהר כל כך. העמים האחרים אינם צבועים? האמריקאנים, למשל, עם ערכיהם הפוריטניים כלפי חוץ וההוללות המינית מאחורי דלתיים סגורות? השבדים, שתמיד מופיעים ראשונים ברשימת זכויות האדם של האו"ם, כמובן, בלי קשר לעובדה שעורכי הרשימה הם, הפלא ופלא, שבדים? המוסלמים, שצועקים השכם וערב על קשיחות היד של המערב, בזמן שהם נוהגים בעריצות רבה פי כמה כלפי אוכלוסיותיהם שלהם, שקוראים לדתם דת השלום ביום אחד, ובערב אותו יום תורמים לחוטפי-מטוסים ומחבלים מתאבדים? והרשימה עוד ארוכה. הדבר היחיד שמייחד את התרבות היהודית-נוצרית היא האשמה העצמית, הנובעת ממעין צדקנות במסווה. "כן, כולם ככה, אבל אנחנו אמורים להיות טובים יותר מזה." |
|
||||
|
||||
כן, כולם חארות, ואנחנו משתלבים יופי במגמה הזאת. עם סגולה ואור לגויים לעילא ולעילא. |
|
||||
|
||||
אין ביננו ויכוח בנושא זה. |
|
||||
|
||||
ישנם אנשים מסויימים, שאוהבים להכניס את כל מי שלא מסכים איתם לתבניות ידועות מראש, כדי שלא יצטרכו חס וחלילה להתמודד איתם. ''אלה גזענים, אלה פרימיטיבים, אלה עשירים, אלה בורים, אלה קפיטליסטים,'' וכו' וכו'. כן, תירוצים נהדרים יש להם לא לשוחח עם אף אחד שאינו מסכים איתם. אותם אלה המדברים כל הזמן על הדברות. מעניין. |
|
||||
|
||||
מעולם לא נעזרתי במישהו כדי לנתח את מחשבותיי הנסתרות גם ממני, ואם אעשה זאת פעם, בודאי לא אבחר בך וגם לא בנתנאל. חוץ מזה שניכם כמובן גזענים פשיסטים ויתר המלים הנחמדות. |
|
||||
|
||||
אגב, דב, הרמטכ"ל מופז עצמו אמר בכנס הרצליה בחודש שעבר שמטרת האינתיפאדה הנוכחית היא השגת מדינה פלסטינית בגבולות 67'. על זה לדבריו אנחנו נלחמים היום (עקיבא אלדר, "כשנותנים לשרון אור ירוק הוא לא יעצור באור אדום", "הארץ", 20/12/01). האם אתה זקוק ליותר מכך? בנאום שנשא ערפאת ב-11 בדצמבר בפני פעילי פת"ח ומקורבים במלון קזבלנקה ברמאללה, הוא אמר את הדברים הבאים: "בנוסף לכך קיים נושא העקורים, שבו מטפלת ועדה מרובעת מצרית-ירדנית-ישראלית-פלסטינית אשר דנה בעקורי 67. עניין העקורים הוא עניין שהוכרע לגביו". ניתוח הדברים: על פי הסכמי אוסלו אכן תותר חזרתם לגדה של עקורי 67', שרובם ברחו מהגדה לירדן במלחמת ששת הימים. ב- 12 באוקטובר 99', כתב אלוף בן ב"הארץ": "ההנחיות למשלחת הישראלית (לועדה, נ.י) היו לסחוב את הדיונים ככל האפשר ולהימנע מהחלטות". בנושא פליטי 48' אמר ערפאת באותו נאום: "הנושא שיש לקבוע עמדה בעניינו הוא נושא פליטי 48'. הנושא הזה הוצג ובוסס בקמפ דיוויד. זו מטרת כולנו". עניין העקורים הוכרע, כיוון שהוסכם לגביו באוסלו מול הישראלים. מנגד, נושא פליטי 48' עוד לא הוכרע. היקש מסוגיית העקורים מעלה שהנעלם החסר הוא הבנה עם הישראלים. עצם העובדה שיש להגיע להכרעה מול הישראלים, שהיו השותפים לקמפ דייויד, מלמדת כי גם מבחינת ערפאת יש להם עמדה, וקיומם הוא עובדה מוגמרת שאין לשנותה. ערפאת אינו אומר באיזו דרך צריכה הסוגיה להיפתר ובטח שאינו אומר שפליטי 48' צריכים לחזור לתוך פלסטין ההיסטורית. כל זה נאמר בפורום פלסטיני סגור, לא לעיני המצלמות, הישראלים והעולם. אני מחכה לציטוטים שתביא בהם ערפאת אומר מפורשות שהוא מעוניין בהחזרת כל פליטי 48' וצאצאיהם לתוך גבולות ישראל. בסס את דבריך במציאות. |
|
||||
|
||||
אני, אכן, לא זקוק לדעתו של שאול מופז. תוכן דבריו לא מתקבל על הדעת. לו מטרתם של הפלשתינים הייתה מדינה פלשתנית בגבולות 67 הם היו לוחצים עוד טיפה בקמפ דויד ומשיגים זאת. ברק ושלמה בן עמי היו מוכנים לכך והם ידעו זאת. קראתי פעם כתבה על עיתונאית איטלקיה (לא יהודיה) שהיא מן הבודדים בעיתונאי העולם שתומכים בענייננו. בראיון, היא מספרת על שתי תמונות שקלטה לאחר פסגת קמפ דויד שחיזקו את דעתה על מה שקרה. התמונה הראשונה: ברק חוזר מקמפ דויד. ברק חזר משם אבל וחפוי ראש. בנתב"ג נראה רציני ועצוב כאילו חרב עליו עולמו. התמונה השניה: ערפאת חוזר מקמפ דויד. מצב רוחו מרומם. הוא מחייך ועושה תמונת וי באצבעותיו. כפי שסיפרה, שתי התמונות האלה דברו בעד עצמן. בניגוד לדעתו של מופז, מה שאומר ערפאת על הרצונות שלו דווקא כן מעניין אותי. הדבר הכי טרי הוא דווח מהיום ששמעתיו ברדיו. לצערי זה היה לפני שראיתי את דבריך אלה, וכנראה, גם לפני שכתבת אותם. לו הייתי שומע זאת אחרי קריאת דבריך, הייתי רושם את הפרטים העיקריים, מדובר בנאום טלפוני שנשא באיזה טקס במחנה הפליטים רשידיה בלבנון שמאכלס פליטי 48 . לפי מה שדווח בקול ישראל, ערפאת אמר שלא ישרור שלום עד ששומעיו יחזרו לבתיהם. חד וחלק. יש נימוק ממש טרוויאלי שמוכיח שאשף אינו מעוניין במדינה בגבולות 67 . אש"ף נוסד לפני מלחמת ששת הימים, והפת"ח שאותו הקים ובראשו עמד ערפאת היה הגוף הגדול באש"ף. מטרות הארגון נרשמו אז באמנה הפלשתינית, ודובר בפרוש על חיסול מדינת ישראל. לא דובר שם כלל על תכנית להקים מדינה בחלק מממלכת ירדן. אתה יכול לומר שאנשים וגופים יכולים לשנות את מטרותיהם. אבל זה לא המקרה. הציטוטים שהבאת בדבריך אינם ברורים וניתנים לפרשנות. כפי שהעדת על עצמך את אופטימי מטבעך ולכן אולי אתה מפרשם כך. אבל לומר לפליטי רשדיה : "לא יכון שלום עד שתחזרו לבתיכם", זה מאד ברור ולא ניתן לפרשנות. ואמירתו זו של ערפאת אינה חד פעמית, אלא חלק מסדרה, שהתחילה מזמן ונמשכה גם לתוך "תהליך אוסלו". קרא את מאמרי "ערפת מאיר את טפשות אוסלו" שנכתב הרבה לפני פסגת קמפ דויד. יש גם שם צטוט. |
|
||||
|
||||
אני שומע עכשיו את חדשות שבע. הגענו לתחזית וזה סוף החדשות. הסקופ הזה שעליו דווחתי כבר לא מדווח. התיקשורת לא עושה מזה חגיגה כמו שהיא יודעת לעשות כשהיא רוצה. לדעתי זו ידיעה בעלת חשיבות גדולה, אבל אנחנו עצמנו עוסקים באי מתן מקום ראוי לידיעות מסוג זה. זה בדיוק מה שספרתי במאמר "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו". גם שם הוזכרה הידיעה על דברים כה חשובים שאמר ערפאת בשתי מהדורות חדשות בלבד. באותה תקופה עניין פליטי 48 היה נושא בלתי מדובר כלל, וזה לא עניין אף אחד. היום, כיון שזה היה הנושא העיקרי שהכשיל את פסגת קמפ דויד מדברים על כך לפעמים. |
|
||||
|
||||
Now remember back, what happened when Barak said that if he was to be born in a refugee camp, he would have possibly joined one of the militant groups. Israel was in shock, and criticism roared. It will take time until the people of Israel could accept a speech such as the one you are suggesting...
|
|
||||
|
||||
נדמה לי שאת מתכוונת בעיקר לפוליטיקאים שיום אחר כך היו מגישים אי אמון. הציבור היה מן הסתם מסתייג נמרצות, אבל נותן צ'אנס לקול מעט שונה. זה הרי תפקידם של מנהיגים- ללכת עם האמת שלהם גם אם היא לא פופולרית, וזה מה שמבחין בעיני בין מנהיגים גדולים ובין מנהיגים שהפוליטיקה הקטנה והרייטינג שלהם עומדים בראש מעייניהם (כפי שנהג ברק לפני ולאחר קמפ דיוויד כשהקואליציה שלו היתה בסכנה). |
|
||||
|
||||
נכון. ברק שרון ובוש, הם, הם האחראים למותם של ישראלים חפים מפשע בארץ ולטבח והרצח הנורא של 5000 איש בארצות הברית. צרצ'יל המיליטנט שבתקופתו נהרגו מליונים מאזרחיו ואזרחי העולם? הוא כמובן גאון ובעל ראייה למרחוק. בוש שרק נכנס לתפקידו כנשיא ואפילו לא הספיק לקבוע מדיניות הוא המטומטם והנבל האחראי לרציחתם של אלפי אמריקנים בני עמו. וזאת כי הוא פשוט נראה לי אחד כזה. גם מטומטם, גם אשם, וגם אמריקני קפיטליסטי שמרן אויב הנאורות. וברק גם כן, הוא נראה לי כזה פשוט ובור, וגם הוא אחראי בכלל לכל מצב העימות שלנו עם הערבים משנות השלושים. לא סתם אנחנו לא נמצאים בלבנון יותר. ושרון, הוא מהדור המקים, זה שאחראי לכל מותם של אלפי הישראלים מתקומת המדינה עד היום. שרון הוא האויב האמיתי של מדינת ישראל. לא סתם בתקופת כהונתו ירדה הסבירות למלחמה כוללת עם מדינות ערב. ובן גוריון הזה. גם כן מנהיג מטומטם קטן וטיפש. עשה הכל כדי להקים מדינה ובשביל מה. בשביל שיקומו אחריו כל מיני אנשים ויכתבו דברים מטומטמים על כך שהמנהיגים שלהם -שמהלכים על חבל דק כדי למנוע מהם מלחמות מצד אחד ואיבוד המדינה שלהם מצד שני- הם בעצם אנשים קטנים ומטומטמים. אז אולי הם כאלה אני לא יודע. אני לא מכיר אף אחד מהם אישית. אבל מי שכותב דברים כמו שאתה נתנאל כתבת מעליי, לדעתי, גם הוא לא ממש טיפוס חכם. תן לי לנחש. כל המנהיגים שמייצגים את השקפת עולמך או שנחשבים בראי ההיסטוריה כענקי דורם הם חכמים אמיצים ובעלי חזון (וזה לא משנה בכלל עם אתה יודע אפילו מה התרחש בכהונתם). וכל השאר הם כמובן מטומטמים וגרוע מכך רוצחים בעקיפין. |
|
||||
|
||||
צפה תגובה מאוחר יותר, אמיר. בינתיים אני הולך לראות ''יומן''. שבת שלום. |
|
||||
|
||||
ההנהגה הישראלית הכוללת את ברק ושרון יכולה היתה בעבר ויכולה היום לעשות הרבה יותר ממה שהיא עושה למניעת ההרג הבלתי פוסק. זאת דעתי. בוש לא אשם בפיגועים במרכז הסחר העולמי, אבל יכול מאוד להיות שהקו האמריקני האימפריאליסטי (תמיכה בדיקטטורים, ניצול ילדים בקווי ייצור של חברות ענק אמריקניות, פגיעה בסביבה, הכפפת חקלאים בדרום אמריקה לחוקי המשחק הקפיטליסטיים ועוד) בחמישים השנה האחרונות הוא אחד הגורמים לכעס הנורא כלפי אמריקה ולפיגועים. יכול גם להיות שלא, ושבן לאדן היה פוגע בארה"ב גם אם העולם היה חממה שתענוג לחיות בה בכל מקום. אין דרך לדעת, אך לי ברורים שני דברים- בן לאדן הוא פנאט מטורף ואמריקה היא מדינה שפוגעת רבות במיליארדי אנשים ברחבי העולם. את הניתוח יעשה כל אחד אחרי שילמד את העובדות. להזכירך, וועדת חקירה ממלכתית (כהן) קבעה ששרון לא ראוי להיות שר ביטחון בעקבות סברה ושתילה. בעבודה שכתבתי על מלחמת של"ג גיליתי שמאפריל 81' חיפשו שרון, בגין ורפול כל סיבה בכדי להיכנס ללבנון ולהפציץ אותה. שרון אינו צדיק ולדעתי - וזאת רק דעתי - מהלכים בהם הוא נקט כמנהיג עלו בחיי אדם רבים. מצטער שאינני יכול לבשר לך ששרון הוא חסיד אומות עולם. באשר לירידת הסבירות למלחמה כוללת- על מה אתה נסמך? האם יש לך הוכחות שירידת הסבירות למלחמה כזאת קשורה ישירות לפעולות בהן הוא נקט? אנא הצג אותן בפני. לא אמרתי שבן גוריון היה מטומטם קטן וטיפש. הוא היה ללא ספק מנהיג גדול, אך גם הוא לא היה חף מטעויות (בקליטת עולי "עדות המזרח", למשל). התמונה אינה חד מימדית. על דבר אחד אני מסכים איתך: אני טיפש לא קטן. שוב שבת שלום. |
|
||||
|
||||
חיפשו כל דרך להפציץ את לבנון. בחיי, מה אתה יודע. רצו להפציץ וללחוץ על קן הצרעות שמשמש כמצע גידול לרוצחי ישראלים. ואפילו ניסו להחליף את שלטון תומך הטרור בשלטון פרו ישראלי. אבוי. צפיתי תגובה וצפיתי גם בתגובה ואני הולך לשתות מרק. |
|
||||
|
||||
את כל חיי, פרט לשנתיים האחרונות, חייתי בישראל. אני יודעת, להבדיל מהניו יורקי הממוצע, מה זה פיגוע. אני גם יודעת מה זה פיגוע היום ומחר ומן הסתם גם בשבוע הבא ובעוד שבועיים וחודש וכולי וכולי. אבל ההשואות ל11 בספטמבר הן לא מדויקות. מעולם לא היה במדינת ישראל מצב כזה, שאחוז כזה מן האוכלוסיה נמחק בבוקר אחד. אין לשכוח כי ארה"ב אינה מהווה קהילה אחת אלא עשרות (ואולי מאות) קהילות שמאוחדות על ידי ממשל אדמניסטרטיבי אחד. אני עובדת באגף הקינוחים של אחת ממסעדות הפאר במיד-טאון. היו בין הצוות שלי לצוות הקינוחים של "ווינדואוז" (המסעדה בראש אחד המגדלים) יחסי עבודה וידידות מאד קרובים. היינו עובדים אחד אצל השני בעיתות מצוקה (מגיפת שפעת שמפילה חצי צוות יכולה לשתק מסעדה), וגם מבלים ביחד אחרי שעות העבודה. בבוקר אחד כל הצוות נהרג. כל הצוות (פרט לאחת שהיתה ביום חופש. היא עובדת אצלנו עכשיו). פחות או יותר, כל החברים שלי בניו יורק. תדמיינו את זה. זוג חברים שלי שגר בבאטרי פארק סיטי עדיין לא יכול לחזור הביתה. הם גרים בלוק אחד מ"נקודת האפס", ועדיין הצחנה לא מאפשרת לחזור. הוא היה אגב, בטיילת של אחד מהמגדלים באותו הבוקר, טיול בוקר כזה של זקנים. הוא הספיק לצאת ולרוץ הביתה. הוא בן יותר משישים ועם נכות קשה מאד. אבל הוא רץ הביתה, ובמעלה 14 קומות כדי לא להתקע במעלית. את זה אפשר לדמיין? תחשבו על אבא או סבא שלכם. עזר? חברה שלי איבט גרה בניו ג'רזי, ב11 סגל המורים בבית הספר של הבנות שלה היה בבעיה. היו הרבה מדי ילדים שאף אחד לא בא לאסוף אותם. משהו כמו רבע. ההורים שכן הגיעו (כמו איבט) אירחו באותו ערב עוד כמה ילדים נוסף על שלהם. ההורים של רובם לא נפגעו, אלה סתם היו תקועים בעיר. והם הגיעו הביתה בסופו של דבר. אבל לא של כולם. אתם יכולים לדמיין את איבט מכינה ארוחת ערב לילדים שלא יודעים אם הם יתומים או לא? העיר היפיפיה שלי הפכה למשחק מזויע של "שש דרגות הפרדה". בני המזל חושבים - אני בסדר, אבל שני ילדים מכיתת הגן של הבן שלי אבדו הורים. אני בסדר, אבל כריס מהמחלקה לידי הלך לרופא שיניים היום, לקחת צילומים רנטגן ישנים בשביל לזהות את אחיו. אני בסדר, אבל הבן של השכנים של אמא שלי היה על המטוס השני. ואלו בני המזל. אבל זה המצב שרגיל לישראלים. לא? הנקודה שלי פה היא ציטוט מפי חברה שלי קארן, כשעברו כבר שבועיים וממשל בוש עוד לא עשה שום דבר: "שיפציצו מישהו. את ניו ג'רזי מבחינתי. אבל שיפציצו מישהו כבר." |
|
||||
|
||||
אני מבין את החוויה הקשה שעברה על תושבי ניו-יורק בעקבות הפיגוע הרצחני, אך אינני מבין מה את רוצה להגיד בתגובה הזו. האם רצית לומר שבארה"ב יש טמטום לאומני כמו בישראל ("שיפציצו מישהו כבר")? זה ברור. בכל מדינה יש אנשים כאלו, ואין מה לעשות בקשר לזה. הבעיה מתחילה כשזו הדעה הנפוצה, או לחלופין, כשמקבלים את הדעה הזו בתור אופן הפעולה הראוי. וזה הלכה למעשה מה שקרה וקורה בארה"ב - החל בטבח המוני של אפגנים חפים מכל פשע (נסי לדמיין מה מרגיש הפליט שכל כפרו הופצץ בידי מטוסים שאיננו מסוגל כלל לראות, וכעת עליו להתמודד עם החורף המקפיא של הרי אפגניסטן, ועם המחסור המתמשך במזון, בדיור, בחימום וכן הלאה; שם בני המזל הם לא אלו שעדיין יכולים לעבוד בקונדיטוריית-על, אלא אלו שמצליחים לקבל שיירי מזון מארגוני הסעד הבינלאומיים שעוד נותרו), המשך בריסוק החוקה ומגילת הזכויות (מלבד התיקון השני - עליו מגן ג'ון אשקרופט בחירוף נפש) עליהם נלחמו אבות האומה האמריקאית, באפלייה שצצה לה במקומות שונים נגד בני מיעוטים מוסלמים ובעלי מראה ערבי, במחיקת כמעט כל זכות אנושית בסיסית למשפט פתוח והוגן ללא-תושבים (כולל זכות למעצר כמעט לא-מוגבל בזמן, והקמת בתי משפט צבאיים סודיים, ללא ביקורת ציבורית, עם יכולת לפסוק גזר דין מוות, שפועלים בין היתר מבסיס אמריקאי מפוקפק בקובה), וכלה בנטרול כל דעה ביקורתית והכתרתה המיידית כ-"אנטי-אמריקאית". אם ארה"ב נמצאת במסלול להפוך לישראל מבחינת זכויות אדם, אזרח, צדק ושיוויון - אני חושב שצריך להתריע ולמחות נגד זה בקול רם, כי התוצאות ישפיעו על כולנו, ובצורה חמורה הרבה יותר מתוצאותיו המקומיות והמצערות עד מאוד של הפיגועים ב-11 בספטמבר, שבוצעו בידי ארגונים המקדמים ערכים אנטי-אמריקאים ואנטי-דמוקרטיים בעליל. או בפראפרזה על משפט נפוץ: אם זו הדרך שלנו לנצח, הטרוריסטים כבר ניצחו. |
|
||||
|
||||
אם ניקח בהערכה גסה (אני טועה, תקנו אותי) 250,000,000 אמריקאים, 6,500,000 ישראלים ו5000 הרוגים בתאומים, נקבל 130 הרוגים ישראלים לאחוז דומה. נכון שלא כל יום נהרגים 130 איש, אבל בשנה האחרונה נהרגו הרבה יותר. אדרבא: העובדה שאצלנו נהרגים פה ושם ולא בארוע אחד, הופכת את החיים לקשים הרבה יותר. אזרח אמריקאי ממוצע, ואפילו ניו יורקי ממוצע, לעולם אינו חושש לחייו כשהוא נוסע באוטובוס. גם אחרי 911. אצלנו כל התקהלות המונית מלווה בחשש של "מה יהיה אם". וגם אצלנו נמחקות משפחות שלמות. על משפחת סחייסחוודר שמעת? |
|
||||
|
||||
אגב, גם אני התחלתי לעשות חישובים שכאלו (מלחמת יום כיפור, מלחמת העצמאות...) אבל הגברת הדגישה - ביום אחד, בשעה אחת. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי בתחילת התגובה- ארצות הברית כולה אינה קהילה אחת, שלא כמו ישראל. אם מדברים על הקהילה הנפגעת, כאן מדובר בניו יורק רבתי, כולל ערי לויין בניו ג'רזי, כלומר 25 מיליון איש בהערכה מאד נדיבה. עכשיו תעשה את החישוב. |
|
||||
|
||||
כפי שאני אמרתי, אין לכם חשש יומיומי לחייכם, כמו אצלנו. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שאנחנו בתחרות איתם... |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני יכול להבין למה הגברת (סליחה על הכינוי...) ל.ב.פ מתכוונת. כאשר אתה מסתובב ברחוב בישראל אתה בדרך כלל לא חושש שישדדו אותך. אם זה פתאום יקרה לך אתה תהיה מופתע מאד ותתמלא בחרדה מסויימת לגבי פן מסויים של בטחונך האישי. כך גם בארה''ב - עד לפיגוע לא היה פחד ממוות או פגיעה פתאומית בפעולת טרור, אולם ההלם והעובדה שרבים אכן מכירים אנשים שנפגעו מהפיגוע הנ''ל בהחלט פגעה בתחושת הביטחון האישית שלהם. לעומת זאת, בתקופות מסויימות, לפי מה ששמעתי, היה מסוכן להסתובב ברחובות ניו-יורק עקב מקרי השוד הרבים. אולם, היה זה ''פחד שאתה מכיר ומוכן אליו''. הזהירים אולי העדיפו ללכת ברחובות הומים בלבד, לא בשעות החשכה, וכו', כמו שבישראל באופן מסויים הפחד מפיגוע הוא גם ''פחד שאתה מכיר ומוכן אליו'' ואכן, אנשים נוהגים להסתגר בבתיהם בתקופות פיגועים ולהתנהג בצורה שונה, כחלק מההתמודדות האישית. |
|
||||
|
||||
אציין כי מכיוון שאירוע כמו הפלת התאומים הוא חד פעמי, הפגיעה בתחושת הביטחון תהיה זמנית. אני מסכים להקבלה בין הפחד להסתובב ברחובות ניו-יורק ובין הפחד להתקהל בארץ; לדעתי פחד כזה הוא קשה וגרוע במיוחד, והוא מהותו ותמציתו של הטרור, הרבה יותר מאשר פיגוע כמו זה שהיה בתאומים. |
|
||||
|
||||
שיחה ששמעתי בלובי של מלון בלוס-אנג'לס בשנת 97: אדם א' (בשנות השישים לחייו), פונה לזוג שהכיר במלון, גם הם באותו גיל בערך: "אתם מטיילים כאן ברחובות? זה לא מפחיד אותכם?" ב': "מה מפחיד?" א': "פושעים, שודדים, רוצחים...". ב': "אנחנו מניו-יורק". א': "אה. אוקיי". |
|
||||
|
||||
אני נורא מתנצל שהנושא הזה חורג לחלוטין מהדיון ואינו ראוי להיות אף "אוף-טופיק" (אולי... טרור...) אבל נשלח לי כבר פעמיים (מאלכסנדר מאן ומ easy) הוירוס PWS.Hooker. האימייל שלי מוגן, אבל אם מישהו חמד לצון והחליט להדביק את חברי האייל בוירוס... יתכן שהוא יקלע לקורא לא מוגן. דובי/טל: אני אבין אם תחליטו להסיר את התגובה, אבל ראוי ליידע את הקוראים בדרך זו או אחרת (יתכן, כמובן, שמישהו סתם החליט להתנקם בי ולהתחזות בשמות של קוראים האייל, או שזה וירוס המפיץ עצמו דרך רשימת הכתובות, בהנחה ששני הבחורים צרפוני לרשימתם). |
|
||||
|
||||
הוירוס WIN 32 BADTRANS B בא הישר ממני. בשעות האחרונות עמלו מספר טכנאים לסלקו באמצעות תוכנת אנטי-וירוס חדישה, ומשימתם הושלמה לפני כשעה קלה. אינני יודע דבר לגבי EASY, אך הוא נמצא אצלי בפנקס הכתובות. GOD, לעומת זאת אינו נמצא שם - כך שאינני חושב שהוא קיבל זאת ממני. הטכנאים שהיו כאן טענו שאת הוירוס קיבלתי מגלויית שנה טובה אזרחית מ...שמעון גלבץ. אני לא יכול לומר אם הם צודקים או לא, היות ואינני מתמצא בנושא. האנשים מהאייל שנמצאים בפנקס הכתובות שלי הינם טל כהן, דובי קננגיסר, ערן טרומר, רון בן יעקב, שמעון גלבץ, מיכאל שרון, ערן בילינסקי, יובל רבינוביץ, יוסי גורביץ, אסף ברטוב, גלעד דנבום, איתי ארטנשטיין, שי כהן, דוב אנשלוביץ, אסף שרעבי, ליאור גולגר, נילי לימוני, רן בר יעקב, שי מור, איזי וצחי ברזיק. כאמור - החל מהשעה 22:30 לשעון ישראל המערכת אצלי נקייה לחלוטין, וזאת לאחר שהזמנתי שני טכנאים שעמלו וסידרו את העניין. איתכם הסליחה אלכסנדר מאן |
|
||||
|
||||
אלכס, (וכל החברים האחרים שחוששים מווירוסים) לפי ה"נורטון" שלי מחשבי נקי מווירוסים. את גלוית השנה האזרחית שלחתי לך באמצעות reply לברכה שקיבלתי ממך. איחולי עם ניקוי מחשבך. שמעון |
|
||||
|
||||
הי אלכס. אני בספק באם מדובר באותו וירוס. את הדואל הנגוע קיבלתי מהכתובת שלך. (האם מדובר במתחזה? מעניין...). |
|
||||
|
||||
למען האמת אין לי כל נסיון עם וירוסים. אני מטבעי לא פותח דבר דואר של אדם שאיני מכיר, כך שהדבר אירע במסגרת פתיחת דואר של מישהו המוכר לי. בתחילה סברו הטכנאים שהיו כאן שהוירוס הגיע משמעון גלבץ, אך במחשבה שנייה האופצייה הזו נשללה אף על ידם. תוך כדי חקירת המקרה נזכרתי כי קיבלתי מאסתי וולש דוא"לים מוזרים אשר נמחקו על ידי באופן אוטומטי, כיוון שהם נראו לי מוזרים משהו; המדובר בדוא"לים ללא נושא וללא תוכן אשר בהם ישנו רק נספח; דווקא המקרה של אסתי היה מוזר במיוחד - ברגע שהדוא"ל הגיע נפתח לחלקיק שניה תיק ההורדות ונסגר בו-זמנית, למרות שלא פתחתי דבר. שניות נוספות אחר כך הדוא"ל אכן הושמד, אך לא הבנתי מה בדיוק קרה. המעניין ביותר הוא שהדוא"ל הכנראה נגוע מאסתי הגיע ביום בו כנראה נדבקתי, היות וכבר אחה"צ באותו היום קיבלתי דו"אלים מהארץ ומחו"ל שאני נגוע בוירוס האמור. מכל מקום נכון לעכשיו הרי שאני מוגן פני וירוסים, ואיננני צופה בעיות נוספות מצידי בנדון. אם בכל זאת מישהו מכם מקבל דוא"ל ממני עליו/יה לדעת כי אני תמיד רושם נושא וגם רושם מכתב של ממש, כך שאם מגיע דוא"ל תחת שמי ללא האפיונים האמורים אבקש למחוק אותו במהירות האפשרית. אינני חושב שדוא"לים מסוג זה יכולים להגיע ממני, היות ואני 'נקי' לחלוטין, מה גם שבימים האחרונים שהיתי בסמינאר בעיר אסן, ואיש לא ניגש ו/או השתמש במחשבי האישי בביתי. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
"אשר נמחקו על ידי באופן אוטומטי, כיוון שהם נראו לי מוזרים משהו" – לי יש בעיה קשה; *כל* הדוא"לים שאני מקבל מחברי הם מוזרים משהו, חלקם משהו-משהו, כך שקשה להבחין. מצד שני, מכיון שזה המצב הרגיל, קשה לומר על דוא"ל מסויים שהוא מוזר. לשם כך אשתמש בהבחנתו של דוגלס אדאמס (זצ"ל) בין מוזר באופן מוזר, למוזר באופן רגיל. בכל מקרה, שיטת ההגנה שלי מורכבת יותר: אני מקבל את דוא"ליי דרך שרותים הבודקים את תוכנם בעזרת אנטי-וירוסים שונים, מעודכנים ביותר, וכשהדוא"ל מגיע אלי הוא נסרק ע"י האנטי-וירוס שלי, אשר כל לילה ב 4:30 לפנות בוקר מעיר את המחשב, מעדכן עצמו, ומחזיר את המחשב לשינה שקטה לחלוטין ונטולת חלומות. מיותר לציין שיש לי firewall. |
|
||||
|
||||
רק כדי לא לצאת יותר אשמה מהמינימום ההכרחי-המחשב שלי יצא מאנגליה בבריאות טובה, שט בים עד עכשיו והגיע אלי רק ביום רביעי; וכשהתחברתי לקיר ולאייל ההודעות שלך ושל עוד אנשים בעניין הוירוס כבר היו כאן. לדעתי זה קרה תיכף אחרי ששלחתי את הדואל הראשון בהחלט מזה חודש, שהיה דווקא אל מערכת האייל (בקשה להעביר את ההתאמה האישית לדואלי החדש)... |
|
||||
|
||||
אבל אני הוזמנתי לפגישה איתו! (-: |
|
||||
|
||||
הוירוס הנ"ל (בטראנס 32) עושה לי בושות ושולח בשמי דואלים לאיילים. אני ממש לא בעסק, תאמינו לי. וגם הזמנתי כבר טכנאי למחר שירפא לי את המחשב. עם כולכם הסליחה. ולאלה ששאלו אותי אם זאת אני- ובכן, כן(כמובן בהסתיגויות המתבקשות מתוך הוויכוחים המלומדים שמסביב על ה"אני" וכו') חזרתי לארץ, שלומי נפלא (חוץ מעניין הוירוס כאמור), ותודה לכולכם. |
|
||||
|
||||
אסתי, וגם אלכס: קודם כל, קיבלתי את הוירוסים האמורים מכתובות הדוא"ל של שניכם. דבר שני - היה לי ברור לחלוטין ש: א. מדובר בוירוסים. ב. לא שלחתם אותם אלי. מחקתי אותם מייד, ללא התייחסות מיוחדת. מן הסתם היה עלי ליידע אתכם כשהדבר קרה, ואני מתנצל על כך שלא עשיתי זאת. עם זאת, יש לדעת שהשולח הרשום של הודעת דואר אלקטרוני לא בהכרח שלח אותה. מתברר שבמקרים שלכם אכן שוכן הוירוס בתוך מחשביכם. אגב, הוירוס ממך נשלח לכתובת שאינני נוהג להשתמש בה באייל הקורא, להבדיל מהוירוס של מר מאן. אם הוא אכן הגיע ממחשבך, יתכן שהדבר מעיד על כך שביקרת בפורטל החדש שלי, שנאמר: אין רע בלי טוב. לסיכום, אף פעם לא לפתוח קובץ שאין מצפים לו. אם קיבלת קובץ כזה, המינימום שיש לבצע הוא לשלוח שאילתה לשולח, האם אכן הקובץ הגיע ממנו, ורק לאחר שתוחזר אלייך התשובה, כשהשאלה מצוטטת בתוכה, ניתן יהיה להניח שהוא מקור הקובץ. במקרים רבים הדבר הפשוט ביותר הוא להרים טלפון. יש שרתי דואר המאפשרים לך סריקת קובץ באנטי וירוס מעודכן לפני הורדתו. אחד היעילים ביותר הוא Yahoo. לעתים אני שולח לכתובת שלי שם קבצים חשודים, ומבצע את הסריקה שם, מבלי לפתוח את הקובץ. |
|
||||
|
||||
''הדבר הפשוט ביותר הוא להרים טלפון''. |
|
||||
|
||||
את המאמר הזה הייתי מכניס למדור ההומור באחד העיתונים. השיא היה הכנסתו של רבין לרשימת מדינאי העולם הגדולים. המעשה המדיני הגדול היחיד של רבין היה ''הסכם אוסלו'', הטעות המדינית החמורה ביותר שעשתה מדינת ישראל בהיסטוריה שלה. איני חושב שיש היום רבים שיחלקו על כך. |
|
||||
|
||||
לרוב איננו תמימי-דעים, ובכל זאת לא סיפרתי לך לאיזה מדור נכנסים אצלי מאמריך. פרט לאיזכורו של רבין המנוח, יש עוד משהו מגוחך בעיניך במאמר? להזכירך, רבין ניסה להגיע להסדר שלום כולל במזה"ת לאור חלון ההזדמנויות המדיני שזיהה בין נפילת ברה"מ לבין התגרענותה של אירן. החלון הזה נפתח עוד בימי שמיר חביבך, אך זה העדיף לקבור את תהליך מדריד במחיר בידוד עולמי ומיתון. אבל ניחא, אני לא מתכוון להצטדק על רשימת המנהיגים הלא-אנשלוביצית שמניתי. לנאצי הקטן שהחרה-החזיק אחריך אין בכוונתי להתייחס. |
|
||||
|
||||
אני פוסל את כל הרעיון שלפיו סיבת הטרור הבין לאומי היא העוני ואי השוויון בעולם, ובדיוק בנושא הזה היו לי כבר ויכוחים כאן. אירגון כמו החמס, למשל, הוא אירגון עשיר שמקבל כספים רבים ממקורות איסוף בעולם, והוא בוחר את חבריו וגם את המתאבדים בקפידה מקרב סטודנטים ושכבות חזקות דווקא. כפי שאמרתי כבר התוכחתי על כך ואיני רוצה, וגם אין לי כרגע זמן לחזור על אותם הדברים. אשר להערתך במשפט הראשון, את זאת אני מקבל ורושם לפני. החלקתי . . . |
|
||||
|
||||
גם אני לא חושב שמנהיגי העוני ואי השוויון מכשירים טרוריסטים או שולחים מתאבדים. יש מדינות שבוחרות לטפח טרור בתור מדיניות. אך לוחמת גרילה וטרור בפרט נשענים על תמיכת האוכלוסיה המקומית ואובדים בלעדיה. האפגנים הצליחו להניס את הצבא הרוסי, שלא בחל באמצעים לדיכוי ההתקוממות המקומית, משום שהיתה להם מעצמה עולמית שמימנה אותה, וכן משום שהאוכלוסיה המקומית תמכה במידה כזו או אחרת בלוחמים. במערכה האחרונה לא היתה להם מעצמה עולמית לצידם, וגם האוכלוסיה הפנתה להם עורף. ובכן, לטענתי, אילו ארה''ב היתה נוקטת במדיניות חוץ שונה, לא היתה לטרור התשתית הרעיונית והפיסית לה הוא זוכה כיום, וכלוחמת גרילה הוא היה נכשל. כמובן שבשביל להתפוצץ בלב מנהטן לא צריך תמיכה מקומית גורפת, אך אני מניח שאתה מבין את הנקודה בדבריי. |
|
||||
|
||||
ישנם דווקא הרבה קולות בארה"ב שתומכים בדעה שהטרור הנוכחי הוא תוצאה של מדיניותה של ארה"ב, אבל מסיבות הפוכות לגמרי. הם טוענים שאזלת ידו של ממשל קלינטון לטפל ביד קשה בטרוריסטים שהטמינו רכב ממולכד בתאומים ב1993, נתנה לבין לאדן ולמדינות התומכות, להבין שהם יכולים לפעול ללא חשש. הטענה היא שממשל קלינטון היה צריך אז לצאת בפעולה מלחמתית קשה וברורה כנגד בין לאדן, אפגניסטאן, עיראק ועוד. אבל זה שהם החליטו לפעול רק במישור הליגלי, מבית המדרש של מועדון "הלב הליברלי השבור" גובל אפילו בבגידה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדעות ההפוכות לשלך מארצות הברית שהביא רון הרבה יותר הגיוניות, אבל קשה לנמק דברים כאלה. זה יותר עניין של אינטואיציה, ולמרות שדעתך, כפי שהבנת נראית לי בלשון המעטה בלתי סבירה, איני יכול לנמק את את מה שברור לי כשמש, במלים. אשאל אותך שאלה אחרת: סאדם חוסיין יושב לו כרגע בארצו לבטח ללא פיקוח. איני מצוי בנושא, אך אפשר מאד שהוא מתקרב לפיתוח נשק גרעיני (היום לא צריך לשם כך כור אטומי, ואפשר לבנות את כל המתקנים הדרושים מתחת לאדמה). נניח שזה באמת כך. הרי פורסם שאפשר לשים מתקן אטומי במזודה, ואז אולי לפוצץ אותו על שרידי התאומים (רון תזהר). איך יכולה ארצות הברית להבטיח שדבר כזה לא יקרה ע"י "הבנת הסיבות" של סאדם חוסיין ? |
|
||||
|
||||
לא הצעתי להבין את הסיבות של סדאם חוסיין, ולא טענתי כי כך ניתן למנוע פיצוץ מתקנים אטומיים במזוודות מעל שרידי התאומים, או כל רעיון ציורי אחר העשוי לעלות על דעתך. לכן איני רואה צורך להתייחס לשאלתך. אולי תקרא שנית את המאמר ותבהיר לעצמך ולי ממה אתה מסתייג? |
|
||||
|
||||
איני חוזר וקורא אלא רק מנסה לסכם מהזכרון, ותאמר לי אם אני טועה. באופן כללי מדובר שם על כך שעל נשיא ארצות הברית היה לפתור את בעית הטרור, אחרי אירועי התאומים, לא ע"י יציאה למלחמה בטרור, אלא ע"י אי יציאה למלחמה זו, ובמקום זאת ע"י ניסיון להבין מה הם מניעיו, ופעולות של חיסול המניעים בעקבות הבנה זו. האם הסיכום שלי פחות או יותר נכון ? אם הוא נכון, הקשר לסדאם חוסיין צריך להיות ברור. |
|
||||
|
||||
א. בנאום ההיפותטי לעיל קורא הנשיא להקמת בית-דין עולמי וכוח בינ''ל לצורך הבאה לדין של האחראים למתקפה. ב. לא מוצע לנסות להבין את מניעי הטרור, אפילו נאמר 'איננו יכולים להבין את הטרור'. נאמר 'הבה נבחן מקרוב את את פעולותינו על אותה קרקע פורייה בה צומח הטרור'. כלומר, מוצע לא להסתפק בפעולה צבאית נגד הטרור, כי אם לבחון בנוסף אם מדיניותה הנוכחית של ארה''ב מביאה להגברת המצוקה, המחסור והזעם כלפיה. דוגמאות קונקרטיות מצוינות לעיל. התחושה שלי היא שאתה מתאמץ לומר 'אני נגד טרור', אך המאמר (והנאום בפרט) לא תומך בטרור או חותר להצדיקו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהבנתי את הנאום היטב. זה נאום פצפיסטי (את פרופסור גריי מהמלחמה הפוסט מודרנית אתה זוכר ?). צעד הלחימה החמור ביותר שבו מוצע להשתמש הוא הקמת בית דין בין לאומי. אחר כך יחפשו שם את שרון כדי שיתן את הדין על מעשי הרצח של הפלנגנות, אבל לא יחפשו, למשל, את האחראים לרצח ששים אלף תושבי דרזדן סתם, ללא סיבה, או את האחראים להטלת פצצות הגרעין על יפן או את האחראים להפצצות נאטו על מטרות אזרחיות ביגוסלביה. אוי לו לצדק שיצור בית דין בין לאומי פוליטי כזה. צדק לא ייצור ופתרון לבעית הטרור ייצור ? איך תפתור את בעיית סדאם חוסיין שאותה העליתי בעזרת בית דין בין לאומי ? תבקש ממנו יפה להתייצב, אבל להשאיר את המזודה בבית ? לא אמרתי שלדעתי הנאום ההיפותטי הוא נאום של מישהו שהוא בעד הטרור. אבל הוא מנסה לפתור בעייה קשה בדרך, שתמיד היו תמימים טובי לב שהעלוה אך מעולם לא עבדה. מכים אותך בלחי. תן את הלחי השנייה. אולי אתה הוא זה שצריך לקרוא את הנאום שהבאת בעיון יתר, ולא אני . . . |
|
||||
|
||||
כן. יש שם כוח בין לאומי. אבל במה יהיה מצוייד ? במלח לפיזור על זנבם של הטרוריסים או בחבלי לסו כמו של הבוקרים בסרטי המערב הפרוע ? ואם יהיה כח ממש, במה תהיה שונה דרכו ממה שעשה נשיא ארצות הברית בפועל ? הרי גם הכח הזה הוגדר כבין לאומי. |
|
||||
|
||||
למה הצדק שיוצר בית-דין צבאי אמריקני עדיף על הצדק שיוצר בית-דין עולמי עם מנדט מהאו"ם? מניין לך שלשרון יש סיבה לחשוש מבית-דין כזה, כאשר המנדט לבית-הדין מוגדר ביחס לאחראים למתקפת ה11/9? אילו היית צודק, גם לאחראים על הפצצות נאט"ו ביגוסלביה או על הטרור האמריקני בדרום-אמריקה היה הרבה ממה לחשוש. מניין לך שכוח בינ"ל יהיה מצוייד פחות טוב מן הכוח האנגלו-אמריקני שתקף באפגניסטן? גם אם נניח שהמנדט לבית-הדין העולמי המוצע היה מורחב כך שיתייחס גם לסדאם, מדוע שכוח בינ"ל יהיה כשיר פחות לשים ידו עליו לעומת הצבא האמריקני? ומניין לך שסדאם חוסיין כבר מחזיק פצצה אטומית באיזו מזוודה במנהטן? כיצד הגעת למסקנה כי הנאום מציע לתת את הלחי השנייה? כי הוא קורא לשינוי מדיניות החוץ האמריקנית? כי הוא מציע להילחם בעוני ובמחסור? האם זו תמימות בעיניך? הצעתי לך לקרוא שנית את המאמר, כיוון שהדגש שלו הוא חברתי-כלכלי, ולא צבאי-פוליטי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שביעור העוני במדינה או בעולם או בכל מקום הוא מטרה נאה ויפה. אבל הנאום הזה מובא כתחליף לנאום בוש בעקבות אירוע התאומים, והוא מוצע כאלטרנטיבה. כלומר הוא רואה בביעור העוני תשובה לטרור שמתבטא באירוע כזה, וזה בדיוק הדבר שאני מתקומם נגדו. מה שקרה בניו יורק אינו קשור לעוני וכשמציגים שיטה כזאת לפתרון הבעיה הזאת, אני יכול רק למצוא מלים שאחר כך אני מתנצל על השימוש בהם כדי לתארו. אשר לעניין הכח הבין לאומי, אם אתה חושב שבנאום הזה קוראים לו לעשות מה שעשה בוש באפגניסטן (ואני לא יכול להתרשם שזו הכוונה), אז מה המסר השונה ? כח בין לאומי פעל. מבחינת התחלית מה ההצעה השונה ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ההתמודדות עם העוני אינה מחליפה טיפול צבאי נקודתי בטרוריסטים, במתכונת שקולה יותר אך נחרצת לא-פחות מכפי שבוצע בפועל. כאן הוצע לשלוח כח בינ"ל מכח מנדט מטעם האו"ם, שיעצור את האחראים למתקפת ה11/9, ויביאם למשפט בפני בית-הדין העולמי. בפועל נשלחו כוחות אמריקניים ובריטים להפלת משטר הטאליבן וציד בן-לאדן. נרצחו מאות חפים מפשע, אם לא אלפים, ומאות אלפים נמלטו על נפשם בחוסר-כל. ההפצצות הברוטליות נמשכות למרות התנגדותה הנחרצת של ממשלתה הריבונית החדשה של אפגניסטן, וכוחות ארה"ב אינם מסתפקים במרדף אחרי אנשי אל-קאעידה, כי אם מתעמתים עם ממשלת אפגניסטן בדרישתם להעמיד לדין את בכירי הטאליבן שנחונו על-ידה. תאר לעצמך שכוחות נחתים היו תובעים מישראל לעצור ולהסגיר לידיהם פעילי כהנא-חי, כיוון שתנועתם הוצאה מחוץ לחוק ונכללה ברשימה האמריקנית של ארגוני הטרור, או שכמה מאות נחתים היו פושטים על קרית-ארבע במצוד אחר נער בן 14 שהרג לוחם אמריקני. מעבר לכך, למרות בקשת אנשי אל-קאעידה השבויים לעבור לחסות האו"ם, הם מוטסים ללא משפט לבית-מעצר אמריקני בקובה, שם יעמדו לחקירת המודיעין האמריקני ויעמדו למשפט צבאי אמריקני. זה לא בדיוק מה שמוצע בנאום. |
|
||||
|
||||
1. ישראל כבר הסגירה לא אחת לארצות הברית מישהו שביצע פשע בארצות הברית (הראשון שאני זוכר הוא היהודי לנסקי. הוא בן עירו של אבי, ונקרא פעם סוחובלנסקי. . .) אז אין לי שום בעיה לתאר לעצמי דבר כזה. 2. "נטיל עליהם לתפוס את בן לאדן". זה בדיוק עניין המלח על הזנב. למרות הברוטליות המוגזמת לדעתך, את זה האמריקאים לא הצליחו לעשות למרות שמאד רצו. וזו הדרך הכי מעשית שאפשר לתאר. אתה יכול לחשוב על משהו אחר ? אני לא אמרתי שלסאדם חוסיין יש מזוודה. העלתי שאלה היפותטית. איך אפשר לתפוס את סאדם חוסיין כדי להביאו לבית הדין הבין לאומי בשיטה שונה מזו שמומשה באפגניסטן ? 3. לדעתי הפלת משטר הטאליבן הייתה חשובה הרבה יותר מתפיסת בן לאדן מבחינת המלחמה בטרור. מדובר על משטר שהחזיק אצלו ביודעין גוף טרוריסטי כקאידה שביצע את מעשה ניו יורק. בן לאדן עצמו הוא אדם אחד והוא אישית לא חשוב כל כך. המשטר התומך, שיכול להחליפו באיש אחר או בגוף טרור אחר ולתת להם חסות במדינה ריבונית הוא הרבה יותר מסוכן. יש שיר ישן שנקרא "מכתב מאמא", מכתב שכותבת אם תמימה לבנה החייל: "מוטב אל תתנפל על גנרלים. תתפוס דוויזית חיילים ודי". המשימה להתרכז בבן לאדן ולעזוב את משטר הטאליבן מזכירה לי את הפסוק הזה. |
|
||||
|
||||
1. שרי הטאליבן שקיבלו חנינה מן הממשלה החדשה, לא פשעו כנגד ארה"ב. ההחלטה אם להעמידם לדין היא אפגנית-פנימית. אחד מהם אמנם אחראי לגזירות המחפירות נגד הנשים האפגניות, אך אם הממשלה הריבונית מחליטה להניח לו, אין לארה"ב פתחון-פה בעניין. אם בעקבות תפיסת האמל"ח במכוניתו של נועם פדרמן היתה ארה"ב תובעת (בגיבוי צבאי) את הסגרתו לידיה, האם היית מצדד גם בכך? ואם חייל בצי השישי היה נרצח ע"י נער בן 14 בעמק האלכוהול, היית מסכים שגדוד נחתים ינהל מצוד חם אחרי הילד בשכונת מגוריך? אני מניח שאותו נער אפגני 'ימצא את מותו' במהלך המצוד. זו נראית לך התנהגות הולמת עבור כוח זר במדינה ריבונית? 2. כל מה שעשה הצבא האמריקני באפגניסטן, ועשוי לעשות גם מתישהוא גם בעירק, יכול לעשות גם כוח בינ"ל מתוקף מנדט של האו"ם. עד כמה שזה עשוי להישמע מגוחך, אם כוח בינ"ל כזה היה מפציץ בשגגה שיירה אזרחית אפגנית (ואז עוד אחת, ועוד אחת), זה היה פחות מתועב מוסרית מהפצצות שגויות זהות מידי הצבא האמריקני לבדו. לחיזוק נקודה רופפת זו ניתן לשוב ולהציג את עניין סמכות השיפוט - בית דין עולמי הוא הוגן יותר ממשפט-שדה אמריקני. 3. מרגע שקיימת ממשלה אפגנית ריבונית, כל פעולה כנגד אנשי הטאליבן בניגוד נחרץ לעמדתה הוא עוול. |
|
||||
|
||||
לנוכח עמדתך כפי שהיא מתייצבת בתשובותיך האחרונות, מסתבר שכל הבשורה בנאום האלטרנטיבי שהבאת, כמעט ואינו במעשים אלא בזוטות, במילים, ובשמות שצריך לקרוא בדיוק לאותן פעולות. לא כך הבנתי את הדברים בתחילה, אבל אם זה כך לשווא היה הויכוח. |
|
||||
|
||||
בנוגע לבית המעצר האמריקאי במפרץ גווטנאמו שבקובה, מומלץ בחום לקרוא את המאמר הזה - http://www.counterpunch.org/valdes2.html האזור (כ-180 קמ"ר) הוענק לארה"ב "לעולמים" בשנת 1901 בידי הקונגרס הקובני שמינה הממשל האמריקאי, ומשמש מאז ועד היום כבסיס צבאי של חיל הים האמריקאי. (למרות ביטולו של החוק המכונן את קובה כמדינת חסות של ארה"ב, תיקון פלאט, בשנת 1934, ודרישותיה החוזרות של ממשלת קובה לפנות את השטח הכבוש מאז 1959) |
|
||||
|
||||
מבין לאדן להסגיר את עצמו. הרי אין בעיה, אם בית הדין קבע אז מה הסיכויים שהוא לא יסכים? הוא די פסדר הבני הזה... ואז מה אם זה אומר שרק אנחנו נספוג עוד מלא מכות.... כי הרי הטרוריסטים בוודאי יפסיקו את הפעילות אם לא נעשה כלום נגדה... סליחה, יש את הבית דין.... שכחתי... |
|
||||
|
||||
קראתי את המאמר ורפרפתי לי בתגובות ושאלתי את עצמי, אין גבול לשטויות? אולי לתמימות? המסקנה הסופית הינה שכנראה יש כאן אנשים שהוגדרו ככאלה שנתפסו לרעיונות שאם הם בשנות ה 20 שלהם, זה עוד מתקבל על הדעת..., נקווה שבשנות ה 30 לחייהם הם כבר יתעוררו... ובאשר לרבין, איש שיכור שעלה לגדולה רק בגלל שהיה רחוק מהדייסה של יום כיפור? איש שהתמוטט בימי ששת הימים, שחצן, שקרן, גידף וחרף חלקים רבים בישראל, זה מנהיג? האיש שאת נשמתו רודפות כעת כל נשמות הרצוחים כתוצאה מהעווית האחרונה שלו שמסרה חלקים מישראל לידי הצורר וכנופיתו, תמהני. |
|
||||
|
||||
What? What What? Would you care to elaborate?
|
|
||||
|
||||
מישהו בנה אתר בדיוק בשבילך. |
|
||||
|
||||
כשהזכרת את תאודור רוזוולט אני מניח שהתכוונת לפרנקלין דלאנו. תאודור היה לאומני מחרחר מלחמה ובהחלט לא מנהיג דגול. |
|
||||
|
||||
קיבלתי. יתוקן בעותק המתפרסם ב'במה חדשה' (לא ששם היו שמים לב, אבל ניחא). |
|
||||
|
||||
למה מחרחר מלחמה? קיבל פרס נובל לשלום. ואז למיטב ידיעתי הפרס עדיין לא חולק לאנשים כמו ערפאת. |
|
||||
|
||||
על סמך מה אתה מבסס את קביעתך הנחרצת שתיאודור רוזוולט היה "לאומני מחרחר מלחמה ובהחלט לא מנהיג דגול"? תגובות כאלה פסקניות יכולות לבוא או רק כשרוצים לעורר פרובוקציה, דבר חיובי באייל, או סתם מראית שחור-לבן. מנסיוני המועט, אין הרבה דברים שאפשר לכתוב עליהם קביעות כל כך קטגוריות. לפחות מהפן הכלכלי אנטי-קפיטליסטי (דבר שהמאמר הזה מנסה לקדם) תדי רוזוולט זכאי לניקוד גבוה יותר. ההצלחה שלו לשבור מונופולים כלכליים ענקיים כמו ג'.פי. מורגאן, חברות הטראסט של הרכבות, או גם מיסוד אירגון הפארקים הלאומיים. מהבחינה הזו הוא גם צבר מעט נקודות במאבק נגד גזענות, כשהזמין לארוחה נשיאותית את בוקר טי. וושינגטון (למרות שת"ר מאבד נקודות במקום אחר). |
|
||||
|
||||
מתבססת על כך שבמלחמת ארה''ב-ספרד הוא היה אחד מאלה שמצאו תירוץ בהתפוצצות מכלית דלק בספינה אמריקאית לפתיחת מלחמה. ( דבר דומה נעשה גם במלחמת וייטנאם ב''התקפה'' במפרץ טונקין, בפלישת גרמניה לפולין על סמך ''התקפה'' פולנית ובמלחמת לבנון, כאשר התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה- מצד אבו נידאל ולא אש''ף, היתה תירוץ לכניסה לביירות ולמלחמה מיותרת עם הסורים. ) הוא קיבל פרס נובל לשלום בגלל תיווכו בין הרוסים ליפנים, אבל זה לא הגיע לו. כמו כן, קרל סייגן כותב ב''עולם רדוף שדים'' שהוא כינה את טום פיין ''אתאיסט מטונף''. אכן, זהו אדם סימפטי ביותר שהיה מוצא שפה משותפת והזדהות נפשית עם מחנה הימין הישראלי ועם ראש הממשלה הנוכחי. |
|
||||
|
||||
"אזרחיי הבריטים, אזרחי העולם: הערב אנו אומה שנתעוררה אל תוך מציאות חדשה. מציאות שבה עמנו וארצנו עומדות תחת סכנה גדולה. אך גם בשעה זו, כשכוחותינו רק מצליחים להתפנות מדנקירק, עלינו לזכור כי אנחנו המנצחים הגדולים של 1919, וכי עלינו לשלוח יד לשלום אל המובסים, עמם נהגנו בחוסר צדק. עלינו להכות על חטא ורסאי, ולהבין את העם הגרמני הנאצל אשר נאלץ להתקומם. נכון, מר היטלר לא נהג כשורה כשפלש לפולין ולצרפת, אך גם אנחנו לא נהגנו כשורה כשלקחנו לו את מסדרון דנציג, אלזס לוריין וחבל הסודטים. מר היטלר פנה אלי בהצעה לשלום, כאשר עלינו להתמודד מול הסכנה האמיתית בעולם היום - הסכנה הקומוניסטית. הבה לא נאמר עוד מלחמה, הבה נפעל בדרכים דיפלומטיות להשבת עצמאותה של צרפת, לפחות בחלקים שאותם לא דורשת גרמניה לעצמה. הבה נתעורר מהאשליה שהיתה פעם מדינה פולנית עצמאית. גם בשעה קשה זו, עלינו להזהר מלתת דלק חדש למיליטריסטים בגרמניה, אשר דורשים עוד מלחמה. אני פונה לאומה הגרמנית ולמר היטלר שעומד בראשה, וקורא להם לשלום, הבה נפסיק את המלחמה הזו". וינסטון צ'רצ'יל, נאום אלטרנטיבי ליוני 1940. במקום זאת, אמר צ'רצ'יל "אנו נלחם על החופים, אנו נלחם בגבעות" ו-"כל שאני יכול להבטיח לכם הוא דם, יזע ודמעות". היטלר, כידוע, הציע שלום לבריטניה לאחר כיבוש צרפת. הוא התכוון לפנות נגד ברית המועצות, תכנית שנאלצה להדחות ליוני 1941 בשל "ארי הים" והניסיון לכבוש את בריטניה. צ'רצ'יל שילם על החלטתו באלפי הרדגים בריטים (וגם להרג אלפי גרמנים) עוד לפני התחלה של איזשהו קרב קרקעי. מה שאני רוצה לומר - לפעמים מנהיגים גדולים צריכים לדעת להקריב, ולפעמים עמים גדולים צריכים לדעת שזו השעה למלחמה. גם אם בן-לאדן זה לא היטלר, זה לא משנה כרגע. דרך אגב - אפשר גם לחשוב על נאום חלופי לרוזוולט ב-8 בדצמבר 1941 ("עלינו לכבד את אופיו המזרחי של אגן האוקינוס השקט, להפסיק את מעורבתנו הקפיטליסטית באגן זה ולהתיר ליפן הקיסרית, אשר משתלבת במרחב בצורה טבעית יותר, להיות המדינה הדומיננטית"). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ומה עם תגובה לתוכן? |
|
||||
|
||||
צ'רצ'יל היה מהנואמים התקיפים ביותר נגד הקומוניזם וברית המועצות, אך כאשר פלש היטלר לבריה"מ ב-1941 מיהר להכריז על סיוע לרוסים ועל תמיכה בהם. כששאל אותו אחד מחברי הפרלמנט כיצד הוא תומך בהם, ענה לו צ'רצ'יל "גם אם היטלר היה פולש לגיהנום, הייתי מתייצב לצד השטן". |
|
||||
|
||||
לא מספיק לומר: "ומה אם הם היו הנאצים?" כדי שהטיעון יהיה תקף. אין כל קשר בין המצב שאתה מתאר והמצב הנוכחי באפגניסטן, והטענה הזו היא בגדר זילות בקורבנות העבר וההווה. |
|
||||
|
||||
א. רוב תודות על טיעון הדמגוגיה. ב. ניסיתי להעביר נקודה אחרת - הטענות הפוסט-מודרניסטיות, על פיהן הסיבה למתקפת הטרור, אשר (במשתמע) מצדיקות אותה, היא ההתעמרות הנמשכת של המערב בחלשים, היא מה שדורון רוזנבלום כינה "היפוך הסיבה והמסובב". בגלל שהאמריקנים תוקפים באגפניסטן אוסאמה בן לאדן ביצע את פיגועיו. ג. חוסר האמפטיה המובנה כלפי הגורם המותקף, קרי - אזרחי ארה"ב, מעוור את עיני ההומניסטים והליברלים בעיני עצמם. מחשבתם כה התקבעה על כך שמה שארה"ב עושה הוא הרוע המוחלט, עד שהם מסרבים לראות את העובדה שקיים פה רוע גדול, שרק מלחמת חורמה תחריב אותו. ד. דווקא ממך ציפיתי לקריאה נבונה יותר - הטענה שלי היתה שהדרישה לענות לאלימות בחוסר אלימות אינה אקסיומה. שלפעמים גם מדינות חזקות צריכות להכות בכל כוחן על מנת להשמיד את מי שקם להורגן. ה. אולי היה עדיף לבחור בתור נאום אלטרנטיבי את נאומו של רוזוולט ב-8 בדצמבר (שכתבתי משפט ממנו בסוף התגובה שלי), ובכך להמנע מהתגובות על זילות הקורבנות ומהקונוטציה הרגשית. עצוב לי על כך, אך אין בכך בכדי לשנות את תקפות הטענה. ו. פעם נוספת - תודות על סעיף הדמגוגיה. |
|
||||
|
||||
ב. לא שמעתי עדיין אדם שטוען את מה שהצגת ("בגלל שהאמריקנים תוקפים באגפניסטן (sic) אוסאמה בן לאדן ביצע את פיגועיו"). הטענה היא כי האמריקאים משלמים עכשיו, במידה רבה, את מחיר מעשיהם הפושעים במדינות העולם המתפתח ("הדרומי", לפי שיטות מסוימות) במהלך חמישים השנים האחרונות (לפחות). בקיצור נמרץ: הם אלו שהקימו את ארגונו של בין-לאדן, עודדו את הפונדמנטליזם המוסלמי הדתי, מנציחים את המשטר הסעודי המדכא, ותומכים בכיבוש הישראלי. אין בכך כדי להצדיק את הפיגוע או כדי לזכות את מבצעיו, מובן שלא, אך יש בכך כדי לשפוך אור על אותה "מלחמה בטרור", ועל האינטרסים האמיתיים (הקמת צינור נפט מאגן הים הכספי המערבי, בין היתר) והתוצאות האיומות שלה (עשרות אלפי פליטים חפים מפשע בחורף האפגני ללא מזון ומחסה, הרג של אלפי אזרחים תמימים וכו'). התפיסה שלך היא מכלילה ("מדובר פה ברוע גדול") והרסנית ("רק מלחמת חורמה תחריב אותו"), כאשר האמת בנויה מנסיבות הרבה יותר קונקרטיות ופרטניות, שכבר פירטו אחרים וגם אני על גבי דפים וירטואלים אלו. א' ו-ו' - על לא דבר. תבוא כל יום. |
|
||||
|
||||
אולי באמת ניתן להביס את אל-קעאידה במלחמת חורמה, אך רצח אפגנים חפים מפשע אינו משרת את ארה"ב בכל צורה שהיא. אין עימות בין ארה"ב לעם האפגני, אין לו אחריות לפשעים שבוצעו על אזרחיה, ואין כל צורך בברוטליות המופרזת בה נוקט צבא ארה"ב כרגע. בכלופן, המאמר יוצא בעיקר נגד מה שארה"ב *אינה* עושה, ומתעסק פחות באלימות המופרזת כלפי העם האפגני. ארה"ב מוסיפה לשים מבטחה במשטרים רודניים כדוגמת הטאליבן, ובכנופיות פנאטיות כדוגמת המוג'הידין, למרות שידוע היטב מן ההיסטוריה שארגוני גרילה תמיד גורמים לתסיסה וחוסר-יציבות משטרית, גם לאחר שניצחו. כך אירע לספרדים אחרי שגירשו את צבא נפוליאון בכח הגרילה, כך לערבים אחרי המרד במדבר בפיקודו של לורנס, כך בלבנון וכך באפגניסטן. התנהגות אימפריאליסטית מעין זו אמנם מבססת את מעמדה של ארה"ב כמעצמה החזקה בתבל, אך בטווח הארוך היא מביאה לקעקוע אושיותיה כאומה דמוקרטית ונאורה. כך, בזעיר אנפין, קורה גם לנו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם רוב דבריך, ומבקש להרחיב: אינני מסכים בצורה מלאה עם הדרך בה פועלת ארה"ב באפגניסטן, ואני חושב שנכונות שלה להקריב יותר, ולסכן חיי אדם במהלכים קרקעיים, היתה מניבה פחות הרוגים אזרחיים. אבל לצערי, כפי שציינתי, מנהיגים ועמים כיום במערב אינם מוכנים לשלם מחיר עבור המלחמה ברשע (וכן, גלעד, בן-לאדן הוא "רשע"). עם זאת, אני חושב שאם אותם גופים שמוקיעים את ארה"ב, ובמשתמע מסבירים שהפיגועים הם אשמתה מראש (ר' לדוגמה את גלעד בתגובתו למעלה, בה הסביר שארה"ב קוצרת את מעשי ידיה שלה, ובכך למעשה מעמיד את בן-לאדן במעמד מגן החלשים אשר קם לנקום את נקמתם הצודקת וכפועל יוצא מכך - מצדיק את הפיגועים, באורח משתמע) היו מעבירים מסר שהם מוכנים לשלם מחיר כבד יותר מבחינה פוליטית פנימית, ולעמוד מאחורי הממשל גם כשארונות של חיילים אמריקנים יתחילו לחזור מאפגניסטן, אז הם היו מועילים הרבה יותר לרווחת העם האפגאני ממה שהם עושים עכשיו. דרך אגב - התוכל לנקוב בשמות של משטרים אפלים אשר ארה"ב תומכת בהם כיום, ללא ניסיון לשנותם (לדוגמה - ללא גינוי של מחלקת המדינה כשאלו מפירים זכויות אדם)? אני שואל זאת מתוך סקרנות אמיתית, ולא כי אני יודע שאין כאלו. ועוד נקודה לנושא הדמגוגיה (מצטער, פשוט נפגעתי אישית) - טיעוני לא היוו בגדר דמגוגיה. ניסיתי להביא דוגמה בה יהיה ברור לכל שהבחירה במלחמה היא מוצדקת, ואז להשליך ממנה על הבחירה של ארצות הברית. מה שניסיתי לשלול, על דרך הדוגמה, הוא את התזה על פיה כל בחירה בדרך אלימה על מנת להשיב לאלימות היא מעשה בלתי מוסרי. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאתה מעוות את דבריי כרצונך, ואף בוחר להתעלם מהבהרותיי בנושא - מבחינתי הדיון עמך הסתיים בנקודה זו, לצערי. |
|
||||
|
||||
ומדוע שארה"ב תתרום ארונות מתים מלאים בחייליה לרווחת העם האפגאני? |
|
||||
|
||||
ראה הרשימה המובאת להלן: http://www.adbusters.org/magazine/39/interventions.h... כל טוב. |
|
||||
|
||||
מכיוון ששאלתי על השנים האחרונות, קפצתי לסוף - 2001 - אפגניסטן - מכיר. כל מי שינסה לשכנע אותי שמדובר בתמיכה במשטר אפל לא יצליח. 2001 - מקדוניה - סיוע לממשלה כנגד המורדים האלבנים - לא מכיר את הסוגיה, תוכל להרחיב? 2000 - קולומביה - מאבק נגד סוחרי סמים. שוב פעם - אני לא רואה תמיכה במשטר אפל. 1999 - יגוסלביה - לןפי מה שזכור לי, ארה"ב תקפה שם ללא כל אינטרס שאני יכול להצביע עליו מלבד לסייע לקוסוברים שסבלו דיכוי. האם העובדות שונות? אשמח לשמוע. אפגניסטן וסודאן 1998 - הפצצות כנגד בן-לאדן ותשתיות שלו. ר' לעיל 1992-1995 - קרואטיה ויגוסלביה לשעבר - תקיפה של הסרבים עבור עצמאות בוסנית. האם באמת תמיכה במשטר אפל? 6-1994 - האיטי - על פי מה שכתוב היתה הפיכה צבאית שהורידה נשיא שמאלי מהשלטון, וארה"ב סייע בהחזרתו. אני לא מכיר את פרטי הסיפור אבל נשמע לי בדיוק כמו משהו שהוא ההפך ממה שמאשימים את ארה"ב בו - סיוע להפיכות צבאיות כנגד שליטים שמאליים. 4-1992 - סומליה - קצת קשה לי להאמין לזה שהסיוע ההומניטרי של האום מכונה באתר "כיבוש", אבל בכל מקרה גם פה לא תצליח לשכנע אותי שארה"ב, בשל אינטרסים כלכליים/פוליטיים (אנטי קומוניסטיים) סייעה לסומליה. 1991 - מלחמת המפרץ. טוב - זה מוכר. כמובן ששחרור כווית מצדאם חוסין הוא תמיכה במשטר אפל וכיו"ב. אני מצטער, טרם באתי על סיפוקי. אם זו הרשימה, אז כנראה שמצבי באמת טוב. אני עדיין מחכה לתשובה לבקשתי. |
|
||||
|
||||
במיוחד בקשר להאיטי, קולומביה וסומליה - אני ממליץ לך בחום לחפש מידע נוסף באינטרנט (אשמח לספק לך קישורים, אם תבקש זאת), לפני שתפסוק דעתך על סמך בורות ומקורות מידע אינטרסנטיים וחלקיים. |
|
||||
|
||||
אשמח לקישורים |
|
||||
|
||||
(סאל ליאור ביבוסת) |
|
||||
|
||||
אפרופו הוויכוחים על מצבנו ביחס לפלסטינים, גם זו נקודה למחשבה לחברים שחושבים כמו דב. המציאות אינה מורכבת רק ממה שנדמה לנו כ''עובדות בשטח'' (שגם עליהן יש כמובן וויכוח). המאמר מוסיף בעיני ממד המסייע לבחינת המציאות בפרספקטיבה רחבה יותר. |
|
||||
|
||||
קראתי את המאמר. עיקרו הסתייגות מגילויי השמחה בעקבות תפיסת אוניית הנשק, וביקורת על יוהרה והתנשאות, כביכול, של הציבור הישראלי על הפלשתינים. איני שותף לתחושותיו של הכותב. מי שרואה תהלוכות שמחה והתלהבות בקרב אויבנו שבו הם משחזרים פיגוע התאבדות בו ''הצליחו'' לרצוח עשרות נערים או אזרחים תמימים, אינו יכול למצוא משהו לא בסדר בשמחה טבעית לנוכח סיכול מזימות שפלות של האויב. אי אפשר שלא לחוש מרוח הדברים התנשאות של הכותב, ובוז כלפי ''ההמון'' שעליו הוא מסתכל ממרום שבתו במגדל השן של אקדמית מדעי המדינה. |
|
||||
|
||||
כשהכלכלה מקרטעת, אחד הפתרונות הוא להכנס למלחמה קטנה - עדיף רחוק מהבית. ראשית, הצורך באספקה שוטפת של כלי נשק מבטיח עבודה למיליוני הפועלים במפעלי בואינג, לוקהיד ודומיהם. שנית, הרכישות העצומות מחברות נשק פרטיות (הפנטגון מבקש לפחות 40 מיליארד דולר נוספים למימון המלחמה) ממריצות את הכלכלה, ובנוסף הן מאפשרות לבוש לתגמל את יצרני הנשק על תרומותיהם הנדיבות למסע הבחירות שלו. באווירה של קונצנזוס לאומי הממשל אפילו פטור מלנמק מדוע מופנה הכסף דווקא לתעשיות הבטחוניות ולא, למשל, לתמיכה במערכת הביטוח הלאומי או לשיפור שירותי הבריאות לקשישים. לכן "המלחמה נגד הטרור" היא, אולי, פשוט עוד אמצעי - אולי ציני במיוחד - שנוקט בוש במאמציו להציל את כלכלת ארה"ב ממיתון מתמשך. פרטי רקע למתעניינים בהוצאה הבטחונית בארה"ב יש באתר של |
|
||||
|
||||
שמעתי הערב את בוש מתייחס לקריסת חברת 'אנרון' בתכנית 'רואים עולם'. מאז הישראלי שתיאר את התרסקות המטוס לתוך השיכונים בקווינס, לא ראיתי התבטאות כה מחרידה בעילגותה. בלבנית או לא, ג'ורג' בוש הוא לא חכם. |
|
||||
|
||||
דוגמה אחת לנאום מעורר השראה באמת של מנהיג ניתן למצוא בנאומו של פידל קסטרו "עולם טוב יותר הוא אפשרי", אשר נישא ב-22 במרץ בועידה הבינלאומית לנושאים פיננסיים או להתפתחות שנערכה במקסיקו השנה: |
|
||||
|
||||
מעורר השראה בפקודה. |
|
||||
|
||||
לא טענתי לרגע שהוא מנהיג מושלם; אין ספק שבקובה יש בעיות רבות מאוד (לצד דברים נהדרים, אגב) אך הנאום הספציפי הזה שלו, היה מצוין. |
|
||||
|
||||
האם הנאום הוא מצויין מבחינת תוכנו (שהוא כמובן סובייקטיבי, דהיינו, יש לתרגם את המילים "נאום מעורר השראה" ל"נאום התואם את עמדותיו של גלעד דנבום") או שהוא מצויין מבחינה רטורית? (גמר אליפות הדיבייט האוניברסיטאית תערך הערב בחיפה, אולי כדאי לארגן קסטרו כרטיס-טיסה?) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |