בתשובה לאשר לבשן, 09/01/02 20:42
היו זמנים באמריקה 51904
ערן בילינסקי • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 9/1/2002, 21:00
אני חושב שאני יכול להבין למה הגברת (סליחה על הכינוי...) ל.ב.פ מתכוונת.

כאשר אתה מסתובב ברחוב בישראל אתה בדרך כלל לא חושש שישדדו אותך. אם זה פתאום יקרה לך אתה תהיה מופתע מאד ותתמלא בחרדה מסויימת לגבי פן מסויים של בטחונך האישי. כך גם בארה''ב - עד לפיגוע לא היה פחד ממוות או פגיעה פתאומית בפעולת טרור, אולם ההלם והעובדה שרבים אכן מכירים אנשים שנפגעו מהפיגוע הנ''ל בהחלט פגעה בתחושת הביטחון האישית שלהם.
לעומת זאת, בתקופות מסויימות, לפי מה ששמעתי, היה מסוכן להסתובב ברחובות ניו-יורק עקב מקרי השוד הרבים. אולם, היה זה ''פחד שאתה מכיר ומוכן אליו''. הזהירים אולי העדיפו ללכת ברחובות הומים בלבד, לא בשעות החשכה, וכו', כמו שבישראל באופן מסויים הפחד מפיגוע הוא גם ''פחד שאתה מכיר ומוכן אליו'' ואכן, אנשים נוהגים להסתגר בבתיהם בתקופות פיגועים ולהתנהג בצורה שונה, כחלק מההתמודדות האישית.
היו זמנים באמריקה 51919
אשר לבשן • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 9/1/2002, 21:51
אציין כי מכיוון שאירוע כמו הפלת התאומים הוא חד פעמי, הפגיעה בתחושת הביטחון תהיה זמנית. אני מסכים להקבלה בין הפחד להסתובב ברחובות ניו-יורק ובין הפחד להתקהל בארץ; לדעתי פחד כזה הוא קשה וגרוע במיוחד, והוא מהותו ותמציתו של הטרור, הרבה יותר מאשר פיגוע כמו זה שהיה בתאומים.
פחד ברחובות ניו-יורק 51929
טל כהן • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 9/1/2002, 23:12
שיחה ששמעתי בלובי של מלון בלוס-אנג'לס בשנת 97:

אדם א' (בשנות השישים לחייו), פונה לזוג שהכיר במלון, גם הם באותו גיל בערך: "אתם מטיילים כאן ברחובות? זה לא מפחיד אותכם?"
ב': "מה מפחיד?"
א': "פושעים, שודדים, רוצחים...".
ב': "אנחנו מניו-יורק".
א': "אה. אוקיי".
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות