בתשובה לנתנאל, 11/01/02 19:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תחילה רק אחזור ואומר שמטרתם: חיסולנו, כתובה באמנה הפלשתינית, וניתן לשמוע אותה בטלוויזיה שלהם וברמקולי המסגדים, ופשוט צריך להשתדל מאד כדי לא לשמוע. אבל אתה מדבר על הסכויים. ובכן אני מקווה שאכן לא יצליחו, אבל אי אפשר לומר שאין להם סיכויים. הסנריו שבו בכל זאת יצליחו לא יהיה בודאי באמצעות איזו מלחמה גדולה שבה הפלשתינים בלבד ילחמו בנו. כך באמת אין להם סיכוי. אבל זה יכול להיות מלחמה גדולה, אבל בשיתוף כל מדינות ערב ובמיוחד מצרים שהסכם השלום עמה הביא לחיזוקה בנשק מערבי והפיכתה למדינה חזקה צבאית בצורה מאד משמעותית. וזה יכול להיות גם ללא מלחמה בכלל, אלא ע"י פעולה רבת שנים שתשחוק אותנו ותגרום לנו להחליט בעצמנו לחסל את העסק. וזה יכול להיות גם לגמרי אחרת. זכור, למשל, שבאיראן התחלף שלטון השאח למרות שהצבא עם כל הכח והנשק החדיש תמך בו. יתרון טכנולוגי, במיוחד כשהוא נשאר במחסנים מתוך בחירה, אינו יכול תמיד בהכרח להביא להכרעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנטיה לראות שחורות היא לפעמים נבואה שמגשימה את עצמה. זאת כיוון שאם אלה הנחות היסוד, הרי שפעולות התגובה להן הן מתגוננות וחשדניות ומגבירות את המתח. אני מבקש לתת סיכוי. העולם משתנה ללא הפסקה. גורמים חדשים נכנסים לתמונה. מאזן האימה הגרעיני הביא לצד השלכות שליליות גם פחד גדול ממלחמות מוחלטות. העובדה שבמאה הקרובה יהיה צורך במשאבים של שלשה כדורי ארץ לשם המשך החיים על הכוכב שלנו תהיה ככל שיחלוף הזמן משמעותית ומשפיעה יותר ויותר. אם נמשיך להילחם על הגבולות לא ישאר בסוף בשביל מה להילחם. כאן כבר מדובר על אינטרסים משותפים לאויבים ואוהבים כאחד. ישנם עוד אינספור גורמים המשפיעים על המציאות שאני לא מציין. אני לא נוטה לקבל את ההנחה שהאינסטינקט הקיומי של כל הערבים הוא להשמיד את כל היהודים. רק היום פירסם עודד גרנות דברים מתונים שנאמרו דווקא באיראן. מרצה באוניברסיטה בטהרן דיבר על כך שיש להגיע למצב שירושלים תהיה בירה דתית לשלש הדתות. מסתבר שאפילו באיראן יש מי שלוקח את ישראל והיהודים בחשבון, ואפילו אומר זאת בכנס פומבי. ואם כך, למה לתדלק את השנאה והמלחמה ללא הפסקה? אולי בכל זאת יש דרך להנמיך את הלהבות ולהתחיל לדבר כבני אדם שווים? אני מאמין שיש דרך, כי הערבים הם בני אדם כמונו. כשנפסיק לעשות להם דמוניזציה, ונתחיל לדבר איתם בגובה העיניים, יש סיכוי שגם הם יבינו שלא כל היהודים או הישראלים הם חיות צמאות דם כפי שחלקם אולי סבורים היום. למה לא לתת צ'אנס לסיכוי? אופטימיות היא מידה טובה בחיים הלאומיים בדיוק כמו בחיים האישיים. נסה לחשוב על כך מבלי להיות כבול לידיעותיך הקודמות על מהות הערבים ושנאתם אלינו. אחסוך לך משפט קטן- כמה שאני נאיבי! ועם זאת, נוהגים לומר שבתמימות יש הרבה יופי וכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים גם שתמימים נהרגים הרבה יותר מהר מחשדנים. אז מה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אבל עדיין אני מעדיף לחשוד ולהזהר מאשר לשים ראשי בפה הארי ולהמתין ולאות אולי הוא בכלל ארנבת ללא שיניים. אני אישית רוצה לראות את הארי מתנהג כמו ארנבת על מנת שאני אתחיל להאמין שמדובר בארנבת, כרגע הארי מתנהג כמו ארי , וכמו שכבר נרשם פעם, אם זה עושה קול של ארי, מסתובב כארי , ורוקד כארי, אולי באמת מדובר בארי ולא בארנבת, ואז הדרך לטפל בו היא לא לתת לו בכל פעם קצת גזר ולהמתין אלא להשתמש באמצעים יותר קשים מול השיניים שלו, עד שהוא יהפוך לארי זקן וחכם שמבין שבעזרת שיניים וציפורניים קשה לשבור תחנות רוח, גם עם בסופו של דבר יתכן וזה אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלוקה של אלה שאינם בעד משא ומתן ואלה שהם כן היא חלוקה לא נכונה. (אני מתכוון למשא ומתן בעת רגיעה. כשיש מלחמה צריך לנצח.) זו בכלל לא השאלה. השאלה מה אתה מוכן לתת בעד הסכם שלום. כרגע, תנאיו של ערפאת, כפי שהוא מציג אותם, אבל אני מעריך שברגע שיקבלם יבקש עוד, הם זכות השיבה, כלומר החזרת כל פליטי 48 על צאצאיהם למקומם. הוא התחיל לדבר על כך עוד הרבה לפני פסגת קמפ דויד (ראה מאמרי מלפני שנה וחצי "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו"). איני יודע מה העמדה שלך אבל לתת לו את זה גם שריד מתנגד. אז על מה ננהל מו"מ ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, אדון אנשלביץ, על מי אתה מנסה לעבוד? אתה הרי אחד מהאנשים שהתנגדו תמיד ויתנגדו לעולם לקיום משא ומתן עם הערבים. בשביל להיווכח בזה לא צריך לקרוא את מאמריך מלפני שנה וחצי כי הוכחת את זה שוב אפילו בתשובה הזאת. יוסי שריד אמנם לא תומך במימוש זכות השיבה, אבל יחד עם זה הוא כן בעד קיום מו"מ עם ערפת, ולכן אזכורו בנשימה אחת עם הסבריך המלומדים הוא סתם נסיון הטעייה לא מוצלח. גם אמונתך שערפת יבקש עוד דברים ברגע שיקבל את מה שהוא מבקש היום (מי יתן לו את זה אם אפילו שריד מתנגד? נעזוב זה) היא עוד הוכחה לכך שההתנגדות שלך למו"מ היא עמוקה הרבה יותר מאיך שאתה מציג אותה. כשערפת דורש את זכות השיבה אתה רואה בזה סיבה שלא לקיים איתו משא ומתן. אם הוא היה מודיע היום שהוא מסיר את הדרישה למימוש זכות השיבה באופן חד צדדי, היית כותב שזה עוד טריק של השקרן הפתולוגי שמנסה להחזיר לעצמו קצת נקודות אצל מנהיגי העולם ושוב היית טוען בלהט שאסור לקיים איתו משא ומתן. אפילו אם אחרי שבעים ימי שקט ערפת היה עושה לעצמו טרנספר חזרה לטוניס סתם ככה מתוך התחשבות בסביבה וגם קורא לכל שאר הערבים לבוא בעקבותיו, אתה הרי היית מתנגד למו"מ איתו. למה? כי אתה פשוט מתנגד למו"מ עם ערבים באופן עקרוני, וכל השאר זה רק טקטיקות פרימיטיביות של הסוואה לעמדה המקובעת הזאת. וזה לא יפריע לך כמובן להתנפח כמו תרנגול כל פעם שירמזו לך בעדינות שהסיבה האמיתית לעמדתך היא שאתה פשוט גזען שלא נאה לו לדבר עם ערבים בגובה העיניים. ההבדל היחיד בינך לבין שאר הימניים הגזענים והמתלהמים היא שאתה מספיק מתוחכם להסוות את גזענותך במאמרים ארוכים שמתבססים רובם ככולם על השוואות מופרכות לדברים אחרים שקרו במדינות אחרות ובדרך כלל גם בזמנים אחרים, עם כמה הוכחות של לוגיקה בגרוש לשיפור הטעם הכללי, ותמיד עם אותה מסקנה בסוף. מה, חשבת שתצליח לעבוד על כל האנשים כל הזמן? חשוב שוב, ושוב, ושוב, עד שירד לך האסימון ותבין שכל יום בלי מו"מ רק מעלה את המחיר שאנחנו משלמים. ואנחנו עוד נשלם, שלא יהיה לך ספק. על אפך ועל חמתך יהיה פה בסוף הסדר קבע עם שתי מדינות לשני עמים, והוא יבוא במקום הטבח בערבים שלו אתה מייחל כבר שנים אך אפילו מנהיגיך המהוללים ביותר מתגלים כמספיק אחראים בכדי שלא ליזום אותו בעצמם. הנחמה היחידה שלך יכולה להיות שעם הלך הרוח הנוכחי ועם כל אש השנאה שאתה וחבריך דואגים ללבות מדי יום, יכול להיות שזה כבר לא יקרה בימי חייך (תלוי בן כמה אתה) כך שאתה באופן אישי אולי כבר לא תצטרך לאכול את הלב כשתבין יום אחד כמה טעית ולאיזה נזק עצום גרמה עקשנותך וסרבנותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב נסיון לא ליצור אנטגוניזם אני משתדל כל הזמן לכתוב במילים רכות מתוך תקווה (אולי נאיביות) שהדברים ייכנסו לראש וללב. ואולם, אני מסכים לחלוטין עם ניבה- מדובר בגזענות טהורה שמוליכה את קו המחשבה ה"אנשלוביצית". כל כך מתסכל להתמודד עם זה! אולי זה באמת פתאטי לנסות להיות הגיוני אל מול גזענות המצביעה על הלך מחשבה אנטי-לוגי לחלוטין. אני מותש מזה. האלימות הגזענית מקיפה אותנו מכל העברים. השבוע כבר חלפה במוחי המחשבה שאולי הדרך היחידה לשחרר את המועקה הכבדה הזאת היא על ידי המרת יהדותי או לחילופין ישראליותי במשהו אחר. עד מתי אוכל להשתייך לעם המגלה כל כך הרבה כיעור תחת מסווה של נאורות, דמוקרטיות ומערביות?! הלב זועק מכאב ותסכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל נא תמיר תרבותך מהר כל כך. העמים האחרים אינם צבועים? האמריקאנים, למשל, עם ערכיהם הפוריטניים כלפי חוץ וההוללות המינית מאחורי דלתיים סגורות? השבדים, שתמיד מופיעים ראשונים ברשימת זכויות האדם של האו"ם, כמובן, בלי קשר לעובדה שעורכי הרשימה הם, הפלא ופלא, שבדים? המוסלמים, שצועקים השכם וערב על קשיחות היד של המערב, בזמן שהם נוהגים בעריצות רבה פי כמה כלפי אוכלוסיותיהם שלהם, שקוראים לדתם דת השלום ביום אחד, ובערב אותו יום תורמים לחוטפי-מטוסים ומחבלים מתאבדים? והרשימה עוד ארוכה. הדבר היחיד שמייחד את התרבות היהודית-נוצרית היא האשמה העצמית, הנובעת ממעין צדקנות במסווה. "כן, כולם ככה, אבל אנחנו אמורים להיות טובים יותר מזה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כולם חארות, ואנחנו משתלבים יופי במגמה הזאת. עם סגולה ואור לגויים לעילא ולעילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ביננו ויכוח בנושא זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם אנשים מסויימים, שאוהבים להכניס את כל מי שלא מסכים איתם לתבניות ידועות מראש, כדי שלא יצטרכו חס וחלילה להתמודד איתם. ''אלה גזענים, אלה פרימיטיבים, אלה עשירים, אלה בורים, אלה קפיטליסטים,'' וכו' וכו'. כן, תירוצים נהדרים יש להם לא לשוחח עם אף אחד שאינו מסכים איתם. אותם אלה המדברים כל הזמן על הדברות. מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא נעזרתי במישהו כדי לנתח את מחשבותיי הנסתרות גם ממני, ואם אעשה זאת פעם, בודאי לא אבחר בך וגם לא בנתנאל. חוץ מזה שניכם כמובן גזענים פשיסטים ויתר המלים הנחמדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, דב, הרמטכ"ל מופז עצמו אמר בכנס הרצליה בחודש שעבר שמטרת האינתיפאדה הנוכחית היא השגת מדינה פלסטינית בגבולות 67'. על זה לדבריו אנחנו נלחמים היום (עקיבא אלדר, "כשנותנים לשרון אור ירוק הוא לא יעצור באור אדום", "הארץ", 20/12/01). האם אתה זקוק ליותר מכך? בנאום שנשא ערפאת ב-11 בדצמבר בפני פעילי פת"ח ומקורבים במלון קזבלנקה ברמאללה, הוא אמר את הדברים הבאים: "בנוסף לכך קיים נושא העקורים, שבו מטפלת ועדה מרובעת מצרית-ירדנית-ישראלית-פלסטינית אשר דנה בעקורי 67. עניין העקורים הוא עניין שהוכרע לגביו". ניתוח הדברים: על פי הסכמי אוסלו אכן תותר חזרתם לגדה של עקורי 67', שרובם ברחו מהגדה לירדן במלחמת ששת הימים. ב- 12 באוקטובר 99', כתב אלוף בן ב"הארץ": "ההנחיות למשלחת הישראלית (לועדה, נ.י) היו לסחוב את הדיונים ככל האפשר ולהימנע מהחלטות". בנושא פליטי 48' אמר ערפאת באותו נאום: "הנושא שיש לקבוע עמדה בעניינו הוא נושא פליטי 48'. הנושא הזה הוצג ובוסס בקמפ דיוויד. זו מטרת כולנו". עניין העקורים הוכרע, כיוון שהוסכם לגביו באוסלו מול הישראלים. מנגד, נושא פליטי 48' עוד לא הוכרע. היקש מסוגיית העקורים מעלה שהנעלם החסר הוא הבנה עם הישראלים. עצם העובדה שיש להגיע להכרעה מול הישראלים, שהיו השותפים לקמפ דייויד, מלמדת כי גם מבחינת ערפאת יש להם עמדה, וקיומם הוא עובדה מוגמרת שאין לשנותה. ערפאת אינו אומר באיזו דרך צריכה הסוגיה להיפתר ובטח שאינו אומר שפליטי 48' צריכים לחזור לתוך פלסטין ההיסטורית. כל זה נאמר בפורום פלסטיני סגור, לא לעיני המצלמות, הישראלים והעולם. אני מחכה לציטוטים שתביא בהם ערפאת אומר מפורשות שהוא מעוניין בהחזרת כל פליטי 48' וצאצאיהם לתוך גבולות ישראל. בסס את דבריך במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, אכן, לא זקוק לדעתו של שאול מופז. תוכן דבריו לא מתקבל על הדעת. לו מטרתם של הפלשתינים הייתה מדינה פלשתנית בגבולות 67 הם היו לוחצים עוד טיפה בקמפ דויד ומשיגים זאת. ברק ושלמה בן עמי היו מוכנים לכך והם ידעו זאת. קראתי פעם כתבה על עיתונאית איטלקיה (לא יהודיה) שהיא מן הבודדים בעיתונאי העולם שתומכים בענייננו. בראיון, היא מספרת על שתי תמונות שקלטה לאחר פסגת קמפ דויד שחיזקו את דעתה על מה שקרה. התמונה הראשונה: ברק חוזר מקמפ דויד. ברק חזר משם אבל וחפוי ראש. בנתב"ג נראה רציני ועצוב כאילו חרב עליו עולמו. התמונה השניה: ערפאת חוזר מקמפ דויד. מצב רוחו מרומם. הוא מחייך ועושה תמונת וי באצבעותיו. כפי שסיפרה, שתי התמונות האלה דברו בעד עצמן. בניגוד לדעתו של מופז, מה שאומר ערפאת על הרצונות שלו דווקא כן מעניין אותי. הדבר הכי טרי הוא דווח מהיום ששמעתיו ברדיו. לצערי זה היה לפני שראיתי את דבריך אלה, וכנראה, גם לפני שכתבת אותם. לו הייתי שומע זאת אחרי קריאת דבריך, הייתי רושם את הפרטים העיקריים, מדובר בנאום טלפוני שנשא באיזה טקס במחנה הפליטים רשידיה בלבנון שמאכלס פליטי 48 . לפי מה שדווח בקול ישראל, ערפאת אמר שלא ישרור שלום עד ששומעיו יחזרו לבתיהם. חד וחלק. יש נימוק ממש טרוויאלי שמוכיח שאשף אינו מעוניין במדינה בגבולות 67 . אש"ף נוסד לפני מלחמת ששת הימים, והפת"ח שאותו הקים ובראשו עמד ערפאת היה הגוף הגדול באש"ף. מטרות הארגון נרשמו אז באמנה הפלשתינית, ודובר בפרוש על חיסול מדינת ישראל. לא דובר שם כלל על תכנית להקים מדינה בחלק מממלכת ירדן. אתה יכול לומר שאנשים וגופים יכולים לשנות את מטרותיהם. אבל זה לא המקרה. הציטוטים שהבאת בדבריך אינם ברורים וניתנים לפרשנות. כפי שהעדת על עצמך את אופטימי מטבעך ולכן אולי אתה מפרשם כך. אבל לומר לפליטי רשדיה : "לא יכון שלום עד שתחזרו לבתיכם", זה מאד ברור ולא ניתן לפרשנות. ואמירתו זו של ערפאת אינה חד פעמית, אלא חלק מסדרה, שהתחילה מזמן ונמשכה גם לתוך "תהליך אוסלו". קרא את מאמרי "ערפת מאיר את טפשות אוסלו" שנכתב הרבה לפני פסגת קמפ דויד. יש גם שם צטוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע עכשיו את חדשות שבע. הגענו לתחזית וזה סוף החדשות. הסקופ הזה שעליו דווחתי כבר לא מדווח. התיקשורת לא עושה מזה חגיגה כמו שהיא יודעת לעשות כשהיא רוצה. לדעתי זו ידיעה בעלת חשיבות גדולה, אבל אנחנו עצמנו עוסקים באי מתן מקום ראוי לידיעות מסוג זה. זה בדיוק מה שספרתי במאמר "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו". גם שם הוזכרה הידיעה על דברים כה חשובים שאמר ערפאת בשתי מהדורות חדשות בלבד. באותה תקופה עניין פליטי 48 היה נושא בלתי מדובר כלל, וזה לא עניין אף אחד. היום, כיון שזה היה הנושא העיקרי שהכשיל את פסגת קמפ דויד מדברים על כך לפעמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |