ארבעים ושתיים שנה, ארבעה מיתוסים (א') 3717
מבט נוסף על מלחמת יום הכיפורים והאירועים שסבבו אותה
חלק ראשון: בטרם מלחמה

בשנת 2001, בעקבות הפגנות סוערות בעד חידוש המלחמה בישראל, שידרה הטלוויזיה המצרית ראיון ישן ששוחרר מצנזורה בת עשרות שנים עם רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, סעד א־שאזלי. בראיון סיפק א־שאזלי פרטים באשר למהלך המלחמה, שהיו עד אז עלומים עבור חלק גדול מן הציבור המצרי. לדבריו, הצבא הישראלי התגבר במהירות על ההפתעה הראשונית, וימים ספורים לאחר פתיחת המלחמה הפך את הקערה על פיה ופלש לעומק מצרים עד למרחק של מאה קילומטרים מהבירה קהיר, שנותרה כמעט ללא הגנה.

עבור רבים במצרים, "מלחמת אוקטובר" נתפסה עד אז כניצחון צבאי גדול שגם היה לאירוע מכונן עבור הלאומיות המצרית, בכך שהחליפה את תודעת הנחיתות הצבאית המצרית ממלחמת ששת הימים במיתוס שבריריותה של המדינה היהודית. עבור אחרים במצרים ומחוצה לה, לא חידשו דבריו של א־שאזלי מאומה. אך משהו בנחרצותם של הדברים העלה בי אז תהייה באשר לאופן שבו זכורים בישראל מהלך המלחמה, האירועים שקדמו לה והשלום שהגיע אחריה. לפני כשנתיים, עם פרסומם של פרטים נוספים מן הימים ההם, קיבלתי אישוש נוסף לעיקרה של התמונה, כמתואר להלן.

מאמר זה אינו חותר לתיאור שלם של האירועים, אלא מנסה לסכם את עיקר התמונה בנוגע לארבע (בלבד) מן הסוגיות המרכזיות הקשורות למלחמת יום הכיפורים:

א. האם היה בידי ישראל כדי להגיע להסדר מדיני שימנע את המלחמה?
ב. האם היו הנהגת המדינה והצבא שבויים בהלך רוח שמנע מהם לזהות את המתקפה המתקרבת?
ג. כיצד עמדו הצבאות הערביים ביעדי המלחמה? עד כמה הצליח צה"ל להתמודד עמם וכמה כבד היה המחיר?
ד. כיצד תרמו תוצאות המלחמה לשלום עם מצרים?



האם ניתן היה להגיע להסדר מדיני שימנע את פרוץ המלחמה?

בפברואר 1971 הצהיר אנואר סאדאת, נשיאה החדש של מצרים, בפני שליח האו"ם גונאר יארינג, על נכונות עקרונית לשלום עם ישראל, אם זו תיענה לדרישותיו הטריטוריאליות. כדי להבין מדוע לא היה בכך כדי למנוע את המלחמה על ספיחיה, בה נפלו כ-‏2,600 מחיילי צה"ל ונפצעו כ-‏6,000, נתעכב על כמה אירועי מפתח שקדמו לפרוץ המלחמה.

מלחמת ששת הימים
בשנת 1964 קיבלה הליגה הערבית החלטה על "חיסולה הסופי של מדינת ישראל". למשימה נרתמו 11 ממדינות הליגה בהובלתה של מצרים, שהונהגה אז על־ידי הנשיא גמאל עבד אל נאצר. ההכנות נמשכו כשלוש שנים ובסופן חזר נאצר על יעדן: "המטרה הבסיסית שלנו היא חורבן מדינת ישראל". בדומה לו הכריז גם נשיא עיראק, עבדל רחמן עארף: "המטרה שלנו ברורה: למחוק את ישראל מהמפה", ואחמד שוקיירי, מייסד ומנהיג אש"ף, התבטא: "מי שישרוד יישאר בפלסטין, אבל לדעתי, אף אחד לא יישאר חי". כבר שנה לפני כן, הצהיר חאפז אל־אסד, שר ההגנה הסורי דאז ולימים נשיאה של סוריה: "אנו נחושים להספיג את האדמה הזו בדם שלכם, לזרוק אתכם לים".

אל מול ההתחייבויות הגלויות לרצח עם, בלט מלך ירדן בסגנונו המאופק. חוסיין, שהתחנך במוסדות בריטיים ואף קיים קשרים חשאיים (כולל פגישות) עם ההנהגה בישראל, נמנע מהצהרות מתלהמות והסתפק בפקודה חשאית לראשי צבאו ב-‏25 וב-‏26 למאי 1967, לפיה בכל מקום שייכבש במלחמה "יש לטבוח את כל תושביו".

ב-‏23 במאי 1967 חסמה מצרים את מצרי טיראן לשיט ישראלי וניתקה בכך את ישראל ממדינות אפריקה והמזרח הרחוק. היה זה בניגוד לערבויות בכתב שהוגשו לראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, בפברואר 1957. הערבויות, בחתימת נשיא ארצות־הברית דאז, דווייט אייזנהאואר, ניתנו בתמורה לנסיגת כוחות ישראל מן האי טיראן. במקביל לחסימת המֵצָרים, הזרימו המצרים כוחות גדולים לסיני ולרצועת עזה, תוך סילוק כוחות השלום הבין־לאומיים שהוצבו שם כדי למנוע מהלכים מסוג זה.

מימין: מבט אחרון על האי טיראן עם פינויו ע"י ישראל במרץ 1957 (צילום: לשכת העתונות הממשלתית)
<br />משמאל: תותח מצרי הפונה לכיוון מצרי טיראן, לאחר שנהרס ביוני 1967 (צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית)

מימין: מבט אחרון על האי טיראן עם פינויו ע"י ישראל במרץ 1957 (צילום: לשכת העתונות הממשלתית)
משמאל: תותח מצרי הפונה לכיוון מצרי טיראן, לאחר שנהרס ביוני 1967 (צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית)



המלחמה הסתיימה כידוע בכישלון ערבי, כאשר השטחים מהם היא נפתחה עברו לשליטה ישראלית, הפעם ללא לחץ הממשל האמריקאי לנסיגה מהם. אך לישראל, שלא עברו עשרים שנה מאז הועידו שכנותיה את אוכלוסייתה לרצח עם (לאחר החלטת החלוקה של האו"ם ב-‏1947), התבררו פעם נוספת ערכן של הסכמות בין־לאומיות ושל ערבויות ידידותיה שמעבר לים. מעניין, אגב, שכבר ב-‏1965, שנתיים קודם לפרוץ מלחמת ששת הימים, הביע אייזנהאואר חרטה על הלחץ שהפעיל ממשלו על ישראל לסגת מסיני, לחץ שאותו תפס כטעות הגדולה של מדיניות החוץ שלו.

תשעה ימים לאחר שוך הקרבות קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשאית, שלפיה היא מוכנה להחזיר את סיני ואת הגולן במלואם, בתמורה להסכם שלום. סוריה ומצרים, שאליהן העבירו האמריקאים את ההצעה הישראלית, דחו אותה על הסף.


מלחמת ההתשה ולידת הקונספציה
את מפח הנפש מתוצאות מלחמת ששת הימים תרגמה מצרים לשני לקחים צבאיים עיקריים: האחד היה ההכרה בצורך לתת מענה, ולו חלקי, לעליונותו האווירית של צה"ל; השני היה העדפת חשאיות ההכנות על פני כוחה המגייס של הפומביות. באותו הזמן נולדה באגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) השערה, שבעתיד תקרא "הקונספציה", לפיה מצרים תימנע ממלחמה נוספת בישראל כל עוד אין לה מענה לעליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי. במקביל, פיתח צה"ל אמצעי האזנה משוכללים, שלימים כונו "האמצעים המיוחדים", ומיקם אותם בשטח מצרים.

לא עברה שנה מאז לידת הקונספציה, ומצרים פתחה במלחמת התשה בישראל והתמידה בה כשנה וחצי, תוך שהיא סופגת כ-‏10,000 הרוגים, מאות אלפי פליטים המציפים את קהיר, וחורבן כלכלי. בישראל, למרבה ההפתעה, גם התבדותה המהירה של הקונספציה השאירה אותה בלב המחקר והדיונים באמ"ן בשנים הבאות.


בו בזמן החלה מצרים ליישם את הלקח הראשון מתוצאות מלחמת ששת הימים, באמצעות הכנת מתקפת פתע בת 12 יום בשם "תכנית 200" לכיבוש כל סיני ורצועת עזה מידי ישראל. לאחר הכישלון המצרי במלחמת ההתשה, החלו בצבא המצרי לעבוד על תכנית רזה יותר בשם "מבצע בדר", שגרסתה הסופית והמינימלית היתה כה חשאית, עד שהיא הוסתרה גם משותפיה העיקריים של מצרים ללחימה בישראל – הסובייטים והסורים; אפילו מפקדי השדה של הצבא המצרי לא ידעו עליה. על פי גרסה זו, יעדה של המתקפה יהיה כיבוש של רצועה ברוחב של 40-70 קילומטרים בלבד ממזרח לתעלת סואץ.

ההנחה המרכזית של מבצע בדר היתה שגורם ההפתעה יאפשר לכוחות הצבא המצרי להכניע את הכוח הסדיר של צה"ל קודם שזה יתוגבר על־ידי כוחות מילואים, דבר שיאלץ את ישראל לוותר על חצי האי סיני, מבלי שמצרים תצטרך להגיע להסדר עם ישראל. כדי להתמודד עם העליונות האווירית הישראלית, הציבה מצרים טילי קרקע אוויר סובייטים בסמוך לתעלת סואץ. היה זה ב-‏8 באוגוסט 1970, מספר שעות לאחר שמצרים חתמה על הסכם סיום מלחמת ההתשה, שבמסגרתו היא התחייבה להימנע מפעולה זו. ישראל העדיפה להבליג. זאת אולי מתוך תקווה שעדיף לתת לטילים להחליד מאשר לספק עילה לשיגורם, עבור מי שהיו מוכנים לחורבן כלכלי ואנושי פנימי ממושכים ונרחבים, בניגוד לכל היגיון כלכלי או בטחוני.

רחוב נטוש בעיר המצרית קנטרה בסיום מלחמת ההתשה באוגוסט 1970 (צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית)

רחוב נטוש בעיר המצרית קנטרה בסיום מלחמת ההתשה באוגוסט 1970 (צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית)



המהלכים המדיניים שקדמו למלחמה
חצי שנה לאחר תום מלחמת ההתשה הצהיר סאדאת בפני שליח האו"ם יארינג על נכונות עקרונית לשלום עם ישראל בתמורה לוויתורים טריטוריאליים מצידה. בישראל, שמאז הקמתה חתרה לכונן יחסי שלום עם שכניה, קיבלה הממשלה בראשות גולדה מאיר החלטה על כניסה מיידית למשא ומתן עם סאדאת. אלא שסאדאת סירב לכל משא ומתן עם ישראל קודם שזו תתחייב לנסיגה מלאה מסיני, ל"פירוז הדדי", שכלל הרחקה תמידית של צה"ל מדרום ישראל (בנגב ובאזור אשקלון), כאשר מן הצד השני נמצאים, בין השאר, כוחות סובייטים שלחמו נגד ישראל מספר חודשים קודם לכן. כמו כן דרש סאדאת שישראל תפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים. סאדאת אף סירב למצב בו ישראלי ומצרי יישבו באותו החדר קודם למילוי כל תנאיו. רק בתמורה לכל אלו, יאפשר סאדאת את קיומו של משא ומתן בין שתי המדינות, שבו תציג מצרים את דרישותיה הנוספות.

בסופו של דבר נואש יארינג ונטש את מאמצי התיווך.

גולדה מאיר, אבא אבן וגונאר יארינג בירושלים בינואר 1970 (צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית)

גולדה מאיר, אבא אבן וגונאר יארינג בירושלים בינואר 1970 (צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית)



לאחר פרסומה של הצעת סאדאת הומטרו על ישראל ומצרים יוזמות שלום והצעות תיווך לרוב. בין המציעים היו מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר, שליט רומניה ניקולא צ'אושסקו וקנצלר מערב גרמניה וילי ברנדט. ישראל נעתרה לכל ההצעות הללו ואף הציעה מספר הצעות שלום משלה (לפחות 15, על פי בנה של גולדה), אך סאדאת דחה את כולן.

נראה שלא רק שהצעותיו של סאדאת לשלום לא היו כנות, אלא שהוא סירב אפילו להעמידן למבחן. בראיון שנערך עם אלמנתו ג'יהאן ב-‏1987, היא אישרה את הדברים.

במרץ 1973 העבירה מאיר לסאדאת הצעה נוספת, לפיה תיסוג ישראל מסיני גם ללא שלום, בתמורה להסדרי ביטחון נאותים. סאדאת אף לא טרח להשיב להצעה זו, וחצי שנה לאחר מכן פתח במלחמה.


תחייתה של הקונספציה והתבדותה השניה

במאי 1973, חצי שנה קודם לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, זכתה הקונספציה לעימות נוסף עם המציאות, כאשר צבא מצרים ערך תרגיל שנקרא "תחריר 23", שכלל היערכות התקפית וצליחה של תעלת סואץ. בצה"ל הוכרזה כוננות מלחמה, למרות בטחונו של אלי זעירא, ראש אמ"ן הטרי שהיה מחסידי הקונספציה, שפני מצרים אינן מועדות למלחמה, ולמרות מידע חד משמעי שהגיע מן האמצעים המיוחדים לפיו מדובר רק בתרגיל. אחת הסיבות לכוננות הייתה התרעתו של אשרף מרואן, חתנו של נאצר ששימש כסוכן "המוסד" במצרים, שטען כי פני מצרים למלחמה. במקביל, פתח צה"ל במבצע "כוננות כחול לבן" שנמשך כמה חודשים, ובמהלכו שופרה ההצטיידות, אומנו כוחות ועודכנו תכניות המבצע לקראת מלחמה עתידית.

להתבדותו של החשש ממלחמה במקרה זה היו שתי השפעות מרכזיות על מקבלי ההחלטות בישראל. הראשונה הייתה התגברות האמון ביכולתם של האמצעים המיוחדים לחוש מה קורה בצד השני, מעבר למסכי ההונאה וניסיונות הטשטוש של המצרים, כדי לספק התראות מוקדמות על מתקפות מצריות. ההשפעה השנייה הייתה בעיקר נחלתם של ארבעה קצינים באמ"ן – ראש החיל, האלוף אלי זעירא, עוזרו תת אלוף אריה שלו, ראש ענף מצרים, סגן אלוף יונה בנדמן וקצין המודיעין של פיקוד דרום, סגן אלוף דוד גדליה. עבור זעירא היוותה צדקתו באשר לתרגיל המצרי במאי הוכחה ניצחת לנכונות הקונספציה ולעליונותו האינטלקטואלית. הוא ושלושת הקצינים האחרים החלו להתעלם ממידע מודיעיני שלא תאם את הקונספציה.

כמה חודשים לאחר התרגיל המצרי החלו שוב להצטבר סימנים למתקפה ערבית מתקרבת. תצפיות זיהו העברה של טילים נגד מטוסים וציוד לחציית תעלות כנגד טנקים מסביבת דמשק אל גבול ישראל, כאשר צבאות מצרים וסוריה עוברים למערכים התקפיים צפופים. על־פי הקונספציה, מאחר שצבאות מצרים וסוריה עדיין לא השיגו עליונות אווירית, לא היה לזעירא ספק שאין מדובר במלחמה והוא החליט שלא להפעיל את האמצעים המיוחדים. בשלב זה כבר דאגו הארבעה למחוק נתונים ואף לשרוף חוות דעת שהעמידו בספק את הקונספציה. קצינים אחרים באגף המודיעין, שלא היו שותפים לאדיקותה של החבורה ביחס לקונספציה, הושתקו באמצעות נזיפות והשפלות, במטרה למנוע את הגעת הנתונים והפרשנויות הללו אל פיקוד צה"ל ואל הממשלה.

במקביל לידיעות שהוצנעו או נחסמו על־ידי הארבעה, הגיעו לממשלה ולמטכ"ל ידיעות ממקורות "עוקפי אמ"ן". חוסיין מלך ירדן שנפגש עם גולדה, המרגל אשרף מרואן בפגישה עם ראש המוסד, וכן ה-CIA, טענו כולם בהחלטיות שמלחמה עומדת לפרוץ בשבוע הראשון של אוקטובר. מידע זה הגביר את החששות בלב פיקוד הצבא וחברי הממשלה. לזעירא, שאולי חש שנותר בבדידותו האמונית, נותר אמצעי אחרון שימנע את הסחף ה"אנטי־קונספטואלי". בהכירו את המוניטין שלהם זכו האמצעים המיוחדים, החליט הוא לדווח לרמטכ"ל ולשר הביטחון שאלו פועלים כסדרם. עקב מוניטין אלו, ברור היה אחת משתיים: או שלא מדובר בהכנות אמיתיות למלחמה, או שתהיה שהות של 48 שעות מרגע שהתארגנות הכוחות המצריים תתחיל להיקלט כדי לגייס כוחות באופן מסודר ואולי אף להנחית מכה מקדימה.

בארבעה באוקטובר, לאחר שהתברר שמשפחות היועצים הסובייטים עוזבות בבהילות את סוריה ואת מצרים, כבר היה ברור לכפופים לזעירא שמדובר במלחמה. אך תחינותיהם לפניו (כולל זו של עוזרו, תת אלוף שלו) למען הפעלת מערכת ההאזנה עלו בתוהו.

בשישה באוקטובר, סמוך לשתיים בצהרים, פתחו צבאות סוריה ומצרים במתקפה מתואמת על ישראל. 21 שעות קודם לכן פוענחה באמ"ן הידיעה שהובילה לפינויין של משפחות היועצים: סוריה ומצרים מודיעות לרוסיה על פתיחת מלחמה כנגד ישראל. נאמן לאמונתו, מנע זעירא את העברת הידיעה לרמטכ"ל ולממשלה.

בסיכומו של דבר, נדמה שלמעט זעירא, בנדמן, שלו וגדליה, לא נפל איש מהנהגת המדינה, מבכירי צה"ל (ואמ"ן בפרט) והמוסד בשבי הקונספציה, וגם לא בקסמו של ראש אמ"ן. משעה שהגיע אליהם מידע הנוגד את רעיונותיו של זעירא, הם לא שעו עוד להרגעותיו. מה שהמטכ"ל והממשלה לא צפו הוא שראש אמ"ן יספק להם מידע כוזב ויסתיר מהם את נתוני האמת. אלמלא בחר זעירא לעשות כן, סביר להניח שדי היה בעצם הידיעה שהאמצעים המיוחדים כבויים כדי להטות את הכף ולקדם את פני המלחמה מבעוד מועד.

בחלקו השני של המאמר נסקור את מהלך המלחמה, נדון ביחסי השלום עם מצרים ונסכם את המאמר.
קישורים
ההצהרות שקדמו למלחמת ששת הימים - בן־דרור ימיני, Ynet
פקודתו של חוסיין - משה אלעד, Ynet
תכנית 200 ומבצע בדר - דני אשר, מערכות
הצעת סאדאת על פי יארינג - ארכיון האו"ם
אל"מ אורי נעמן מספר על האמצעים המיוחדים - ישראל היום
אשרף מרואן - יובל נוב, האייל הקורא
"המצרים לא הסכימו לשבת איתנו בחדר אחד" - מנחם מאיר, ישראל היום
זכרון המלחמה במצרים - צבי בראל, הארץ
ד"ר יארינג - מאת יעקב רוטבליט בביצוע "כיף התקוה הטובה"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

2600 קרבנות ההסתמכות על משענת הקנה הרצוץ 663952
בלחץ אמריקאי: ישראל לא יצאה למתקפת מנע
אני רק שאלה 664027
האם היה סיכון גדול בהפעלתם של אותם אמצעים מיוחדים? לפי אופן פעולתו של זעירא (בהנחה שלא היה מטורף ו/או סוכן זר) אפשר לנחש שכן.
אני רק שאלה 664036
מילא זה. אבל למה לא להפעיל אותם ולדווח שהם מופעלים?
אני רק שאלה 664038
מי שמאמין שהוא ואלוהים נמצאים באותו מישור בעוד כל השאר מתבוססים בחוסר הבנה אמיתית של מצב העניינים, יכול להחליט שהוא לא רוצה לסכן את האמצעים ההם ע"י הפעלתם בשעה שהוא יודע שאין בכך כל צורך. אם ידווח על אי הפעלה, אחד מאותם טפשים מסביבו, הרמטכ"ל, שר הבטחון או ראש הממשלה עלולים לכפות עליו להפעילם, והוא לא מוכן לקחת את הסיכון הזה. בטחון מדינת ישראל לא יופקר בידיהם של בני תמותה חדלי אישים שלא יודעים לזהות אישיות גדולה כשהם נתקלים בה!
אני רק שאלה 664044
ללא ספק, היו נהרגו במלחמה בגלל בעיות אגו אבל מדובר בכל זאת בהסרתה מכוונת של מי שאחראי על הבנת המציאות בצד השני וזה התיאור המילולי העדין ביותר שמצאתי.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664031
תודה!

מקריאת נעילה ספרו של יואל בן פורת ‏1 שהיה אחראי על האמצעים, הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה (מומלץ) שהתפרסמו לפני שנה וניתוח של חוקרים נוספים עולה שהסיכון העיקרי שבו זעירא תרץ את אי הפעלתם היה חשיפת האמצעים "לשווא". לפי הספר על זעירא הופעל לחץ לדווח על ממצאים נוספים מזירות מודיעיניות אחרות אך הוא עמד בסירובו. הטיעון של זעירא מפוקפק בעיני בשל עשרות ידיעות שזרמו ממקומות אחרים ובגלל שהאמצעים המיוחדים הוצבו במצרים בדיוק לשם כך- להתריע מפני מלחמה.

זעירא כאיש מודיעין הבין היטב עד כמה דיווח ברור קריטי בסוגיות רגישות. לפי עדויות של יואל בן פורת ואחרים ‏2 זעירא דיווח לדדו ואחרים שהאמצעים המיוחדים מופעלים או ענה לשאלה בצורה שממנה הובן כך.

הוועידה הטמילית לנמרים רודפי אמת רואה בדיין וזעירא אחראים עיקריים למחדל המודיעיני שהעניק למצרים וסוריה יתרון עצום בפתיחת הקרבות. דיין שהעצים את הלחץ האמריקאי וייצג את עמדתם לפיה לישראל אסור לבצע מהלכים שמהם יובן שהיא מתכוננת למלחמה. על עמדתו חזר דיין בכל דיון כולל הדיון האחרון בבוקר יום שישי כשכבר היה ברור לכולם שתפרוץ מלחמה(!) והסכים רק לגיוס מילואים חלקי. מהעבר השני ניצב זעירא שמנע ממקבלי ההחלטות את אותה "וודאות" שיכלו האמצעים המיוחדים לספק.

הוועידה הטמילית הסיקה שהלחץ מצד דיין והפעולות התמוהות של זעירא הביאו לתוצאת הסיום:

האמריקאים הרוויחו בגדול
מכרו לישראל (ועד לאחרונה גם למצרים) נשק בעשרות מליארדי דולרים.
בסיסים ואחיזה אסטרטגית במזרח התיכון.
השפעה פוליטית עצומה ע"י אקס בטחוניסטים ועיתונאים שמשמשים כלוביסטים אמריקאים בתקשורת (תראו אותם שוב במלחמה הבאה).
סילוק הרוסים ממצרים וצמצום ניכר של השפעתם בעולם הערבי.

המצרים קיבלו את שלהם
כבוד לאומי לצבא ולשלטון הערבי שעשוי ללא חת כולל מיתוס מכונן, יום חג ומוזיאון.
חצי האי סיני, שתמיד היתה אזור ספר ולא חלק אינטגרלי ממצרים. כשמצרי מדבר על המולדת הוא לא מתכוון לסיני.
מצרים עדיין רואה בסיני מפעל נפט ותיירות.

הציונים הפסידו
1. את התמיכה הצבאית של ארה"ב היינו מקבלים בכל מקרה וגם אם לא רוסיה היתה שמחה למכור לנו נשק לאור ההשפלה המצרית.
2. ההתיישבות הציונית בסיני היתה מורידה את מחירי הדיור במרכז. אם תרצה השם, בכיבוש הבא של סיני אהיה בין הראשונים לרכוש נחלה. סיני תחת שלטון
ישראלי היתה הופכת למקום בטוח, חופשי ומתוייר בהרבה (זולות תמיד יהיו).
3. משבר אמון בהנהגה ובצה"ל הכל יכול שיש הטוענים שטרם הסתיים.
4. עלות כלכלית עצומה (סכומים שמשולמים עד היום).
5. אלפי הרוגים, רבבות פצועים ואינספור משפחות שמדממות מצער.

5. הנזק מיום כיפור שנוטים להמעיט בערכו הוא עיוות השיח ותפיסת הסכסוך הערבי-יהודי:
א. התוקף בכל מקום ולפי כל דין משלם על תוקפנתו. למי שתקף והפסיד נדל"ן כתוצאה ממעשיו אין הצדקה מוסרית או משפטית לבוא בטענות לפיצוי. הערבים לא למדו את לקח עד עצם היום הזה בגלל שהעיקרון האוניברסלי העתיק לא מיושם עי יהודים בכל הנוגע לסכסוך.

ב. שלום עם ערבים אפשר לעשות גם ללא מסירת אדמה. ירדן היא הוכחה לכך ואוכלוסיית ירדן אנטישמית לא פחות ממצרים. שלום עם כל אדם ויישות מדינית או גלקטית עושים בלחיצת יד. שלום? שלום! לא צריך שום דבר מעבר לזה. להיפך, ככל שישנם יותר "סידורים מקדימים", תשורות ותנאים השלום פחות אמיתי ומוצק.

ג. אין חינוך לזכות על הקרקע. כל אזרחי המדינות שסביבנו וברחבי העולם חשים בעלות על קרקע שקיבלו או כבשו. אין נראטיב אחר, יש דגל זה שלנו. רק בישראל מחנכים את היהודי לחוש כלפי קרקע ששילם עליה בדם כשהגן מתוקפנות ערבית כאל הטבה זמנית.
שילמנו? חלאס, זה שלנו. את העיסקה לא אנחנו יזמנו.

מלחמה ארורה. במלחמה הבאה עלינו לטובה נלמד אותם לקח.

1 יואל בן פורת [ויקיפדיה]
2 בקישור: http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2013/%... עמוד 167.

מערכות
עדותו של יואל בן פורת
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664033
''במלחמה הבאה עלינו לטובה נלמד אותם לקח.''
חלמא טבא חזית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664037
רק הערה לגבי 2:
מחירי הדיור לא היו גבוהים בשנות ה-‏70. גם לא בשנות ה-‏80. הם גאו עד כדי מאהלים של מחוסרי דיור בכל כיכר ואי-תנועה גדול בראשית שנות ה-‏90, ואז אשכרה גרו בהם משפחות.
בעיית מחירי הדירות נפתרה בשנות ה-‏90, באמצעות בניה מאסיבית ויצירת מאגר דירות שהספיק עד אמצע העשור הראשון של המאה הנוכחית. וגם על זה - יהיו רבים שיטענו, במידה רבה של צדק, שהאיסור על בניית דירות במרכז בשילוב עם ריבית נמוכה בשילוב עם משקיעים תושבי חו"ל הם הגורמים להשתוללות מחירי הדירות, ולא מחסור אמיתי.
אני משערת שישראלים הגרים בסיני היו מתפרנסים מתיירות, אולי גם דיג, ולא היו גרים בסיני מאסות של אנשים. כאמצעי להורדת מחירי הדירות - ובכן, הנגב קרוב בהרבה מסיני.
מה שכן, יתכן שבהנתן סיני, באר-שבע ובנותיה היו נתפסות כקרובות בהרבה למרכז. מנגד - קשה לאמר שבעיניים של תל אביבים‏1 ושל תושבי ערי הלווין מהמעגל הראשון, היותו של הגולן בידינו מקרב את חיפה למרכז.

1 טוב. בעיניים של תל אביבים רמת גן רחוקה כחו"ל, קריית אונו - שנות אור, וחולון רחוקה מרמת גן.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664040
1 המינוח המדוייק הוא תל אביבים מלידה (שהם מיעוט מכובד, אבל עדיין מיעוט).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664055
1 זה תוקף גם יוצאי-קיבוץ עם ותק של חודש ורבע בעיר, אנשים מהקריות ומי לא.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664056
ליוצאי יד-אליהו יש סנטימנט מסוים לרמת-גן.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664057
זה בסדר. תל-אביבים מלידה שאינם מהדרום לא יכירו ביד-אליהו כחלק מתל-אביב. או כל מה שנמצא ממזרח לאיילון, לצורך זה.

_________________
היחס קצת השתנה, לאחרונה, עקב עליית המחירים בתל אביב. בסופו של דבר, יד-אליהו היא עדיין יותר תל-אביב מרמתגיים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664047
אמנם דיון היפותטי לחלוטין אבל לדעתי בעלות יהודית מלאה על סיני אחרי 50 שנות "פיתוח"( תיירותי תעשייתי וחקלאי) היתה גורעת מהביקוש לדירות ומשפיעה על המחירים באופן מוחשי (הרבה יותר מ 10%). לא היו מתפרנסים מדיג אבל בסיסים, שדות תעופה, נמל מודרני רכבת ובעיקר תיירות היו מספקים עבודה למאות אלפים. בנגב המצב ההתחלתי והפוטנציאל שונה ואני לא רוצה להכנס לדיון בסיבות למצבו ללא טישו בהישג יד.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664048
גרתי שנים רבות בדרום סיני ובאילת, מידע אישי, רוב הישראלים לא מסוגלים פיסית להעביר שם קיץ.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664052
הייתי יותר משנה באזור אילת ודי הרבה בסיני וכולם מסתדרים.
בין החורף ברמת הגולן לקיץ בסיני נראה שהתיירים הישראלים מעדיפים להדרים.

החזון הטמילי מכוון דווקא על אחוזה בשכונת פעמי עריש ויאכטה בסבחת ברדוויל.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664039
אני מאחל לך שאתה ואף אחד מיקיריך לא יסיים את ''המלחמה הבאה עלינו לטובה'' בארון או בכסא גלגלים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664043
הפער בין הכוונה לבין האופן שהביטוי הובן רובץ על כתפי. כמובן שמדובר בסרקסטיות:
א. מלחמה היא דבר נורא.
ב. כבר 50 שנה שמלחמות ישראל לא מסתיימות בניצחון מוחץ בגלל "לחצים חיצוניים" ולדעתי (גם) בשל אותו לקח ערבי אבוד אנחנו נאלצים לחזור ולהילחם כל פעם מחדש.

זה גורם לי לתהות כיצד הניק הטמילי על דיעותיו הביאו לרושם כה מנותק מהמציאות.
אכלתי פריכית לפני שעה, יש לי חסה בערוגה ואפילו חתול ואני מלטף ילדים מבוהלים- מבלי להציע להם סוכריה.
שלום שבת.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664046
אולי אתה לא ער כמה ההודעות שלך מזכירות הלך רוח של ''מרחב מחיה'' ומושגים כאלה. אבל אם יש לך חתול אתה כנראה איש טוב.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664053
לא שולל את התרשמותך הסובייקטיבית רק אציין שלפעמים אנשים נוטים לראות את מי שחושב אחרת כמאוד מאוד ''אחר''.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664049
האמריקאים הרוויחו בגדול - מסכים.
קיסינג'ר ניקנק אותנו היטב.

המצרים קיבלו את שלהם - מסכים.
סאדאת היה מנהיג גדול.

ישראל הפסידה- לא מסכים.
אני אמנם מסכים עם סעיפים 1, 3, 4 ו 5 הראשון שלך (5 השני ראוי לתגובה נפרדת), אבל צריך לזכור שהמטרות של מלחמה הן בסופו של דבר מדיניות, וכתוצאה מהמלחמה ישראל הרוויחה לראשונה שלום עם מדינה מובילה בעולם הערבי.

הנצחון הצבאי המזהיר בששת הימים לא תורגם להשגים מדיניים מקבילים, וקיבלנו את מלחמת ההתשה מייד אחריה, מה שמוכיח שלפחות בחזית המצרית כלום לא נפתר. לכן אני חושב שלא ניצחנו במלחמת ששת הימים.
מלחמת יום הכיפורים אמנם עלתה לנו בדמים תרתי משמע, אבל שכרה המדיני היה בצדה. לכן לא הפסדנו במלחמת יום הכיפורים.
אפילו בחשבון הכלכלי הקר הירידה העקבית בחלקו של תקציב הבטחון בעוגת התקציב משנות השמונים והלאה השתלמה גם מול הניקנוק האמריקאי.

דרך אגב: מקום שני בדיון 3450. אני חושב שאתה מסכים גם עם המקום הראשון.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664054
אני מבין וחולק עליך כי לא קיבלנו שלום. בטח לא זה עם העטיפה ההומאנית והאלן תפאדל שהבטיחו לנו.
הגענו למצב אי לוחמה (שזה די טוב) לצד המשך טיפוח העוינות והאנטשימיות מצד הממשל, האקדמיה והתקשורת.
לאור המחיר ששילמנו (והאלטרנטיבות) ולאור מה שקורה היום בעזה וסיני (ולא ארחיב) בעיני מדובר בעסקה ששכרה בהפסדה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664058
לגיטימי, אבל מה היתה האלטרנטיבה (וזכור את ההתרסקות הכלכלית של 80-85)?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664060
לדוגמא, אם ישראל היתה מנחיתה מכת מנע (שתוכננה) על מצרים וסוריה ומנחילה לצבאותיהן תבוסה נוספת על זו של 67' אני משער שהתוצאות היו:
"הסיפור הפלסטיני" היה מסתיים ממזמן ובקול ענות חלושה‏1.
העולם היה שוב מריע לנו ‏2.
ישראל היתה מגיעה להסדר שלום עם שתיהן בתוך שנים ספורות‏3.

1 ראה נוסחים שיחות מקדימות ונוסח הסכם השלום מול מצרים. https://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm
הנחת מוצא חשובה שנעלמת מעיני רבים: מדינות ערב לא חשבו מעולם "להעניק" לפלסטינים אדמה שיכבשו מהציונים וישלמו עליה בדם.

2 בדיוק כמו האיומים והלחצים ב- 67' וב 48' אך ללא כיבוש שטחים לצד הוכחות מודיעיניות ליוזמה מלחמתית מהצד הערבי.

3 אף אחד לא מעוניין להמשיך לריב עם מישהו בלתי מנוצח.
הרי כבשנו מירדן את יהודה ושומרון ועובדה שהיא לא רצתה אותו בחזרה.
במה נבדלת חשיבות הגולן לסוריה וסיני למצרים מיהודה ושומרון לירדן?
עבור הירדנים מדובר בניתוק מירושלים הערבית ואל אקסה בעוד שסיני וגולן היו פרובינציות נידחות וכמעט שוממות שאוכלסו ע"י בני מיעוטים. בקיצור, מבחינתם מדובר במחיר שווה לכל נפש לעומת האיום הצבאי הישראלי.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664063
המסקנות שלך הן אפשרויות לגיטימיות, אך לא בהכרח המסתברות ביותר.

- אנחנו לא יודעים אם האיבה בין ישראל למצרים וסוריה לא היתה מתורגמת לעוד סיבוב מתמשך בין ארה"ב לבריה"מ ויאטנם סטייל.
- אנחנו לא יודעים אם מצרים היתה מוכנה לשקול הסדר שלום בלי שהושבה גאוותה הפגועה, ובלי שהתחלף השלטון בארץ‏1
- אנחנו לא יודעים איך כלכלת ישראל היתה מסתדרת עם המשך הנטל הכבד של תקציב הבטחון בשנות השמונים‏2.
- עם ממשלה חזקה יותר ב 74'-75' ובלי התחושות הקשות בעם מי יודע אם גוש אמונים היתה בכלל מתרוממת, והאם רבין היה מרשה לישוב בחברון וקדומים לקרות. יכול להיות שגרסה של תוכנית אלון [ויקיפדיה] היתה מתממשת.

אני מממשיך להחזיק בדעתי שמעז יצא מתוק. אני לא חושב שהשיקול של דיין היה נכון, אבל אני חושב שהוא היה מאוד לגיטימי. מסוג השיקולים שמדינאים ומצביאים חייבים לעשות. מה היה קורה אילו היינו מנחיתים את המכה הראשונה והמלחמה לא הייתה נגמרת בששה ימים? איך היינו מחזיקים מעמד בקרבות מתמשכים בלי הרכבת האווירית‏3? הרי חיל האוויר שלנו כבר לא היה יעיל כמו ב 67' ולמכה מוקדמת לא היו אותן תוצאות.

__________
1 נראה לי מאוד סביר שבהעדר המיאוס מההנהגה בעקבות המחדל הבטחוני, חילופי השלטון היו מתעכבים עוד הרבה.
2 להחזיק את סיני זה נטל צבאי בפני עצמו. להתכונן לעוד מלחמה בלי הסיוע הצבאי האמריקאי המיוחד זה בכלל
3 ההתנהלות האמריקאית מעידה שחששותיו של דיין היו מוצדקים מבצע ניקל גראס [ויקיפדיה]
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664065
ואולי בסוף מעז יצא באפלו.

נתחיל במחשבה תחילה- המכה המקדימה.
הפספוס העצוב של המלחמה. המכה המקדימה ‏1 עוכבה ומוסמסה ע"י דיין שהצליח למשוך זמן עד שלא יכלה להתבצע באופן שתוכננה לפני פרוץ הקרבות.
בדיונים שהתקיימו לפני ואחרי רבים וטובים טענו שהכדאיות במכה מקדימה כפולה. לא רק שתצמצם אבידות בנפש ונזק צבאי אלא סביר שתביא לביטול המלחמה או לפחות להגבלת גודל העימות.

ההנחה הרווחת היתה שאם הגנרלים הערבים יבינו שכוונותיהם נחשפו, אלמנט ההפתעה אבד ולתוכניותהם אין סיכוי מבצעי הם לא יסכנו את משרתם וחייהם בתבוסה נרחבת נוספת. למרות דברי קהלת: "כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע" אני נאלץ לחזור לדיין וזעירא ששיחקו במחוגי השעון:

"בהציגו את תוכניות "תגר" לפני שר הביטחון והרמטכ"ל, מיד עם מינויו כמפקד החיל, במאי 1973, הדגיש פלד כי הצלחת המבצע מותנית בהתראה של 48 שעות לביצוע התקיפה ובכך שיוזמת התקיפה תהייה של חיל האוויר הישראלי ולא כתגובה למתקפה ערבית. לטענת פלד, הרגיעו אז שר הביטחון, משה דיין ואמר כי בכל מצב בו ידעו על כוונה ערבית לתקיפה, יאפשרו לחיל האוויר הישראלי להקדים ולתקוף."

בהקשר זה, דיין אף לאחר תחילת הקרבות התערב בחתרנותו בשרשרת הפיקוד ומנע מדדו להפעיל את חיל האוויר בדרך שרצה.
גם לעיכוב הזה היתה השפעה ניכרת על הקרבות בשטח.

האיבה.
חלק ניכר מהאיבה הערבית נובעת מנראטיב הגזל הפלסטיני ולכן מלאכתותית. לא שאין איבה או לא התקיימה. היא קיימת ועוד איך עד היום, רק שהסיבה אינה אמיתית ולכן פתירה גם ללא מסירת שטחים "כפיצוי לעוול". לכן המצרים לא התנו את הסכם השלום עם פיצוי לפלסטינים שקיבלו גורנישט. אני טוען גם ב- 48' צבאות ערב לא נלחמו למען הפלסטינים אלא מתוך שיקולים אחרים.

הגאוותנות.
הבעיה היותר חמורה גם לדעתי ולכן הבאתי את ירדן כדוגמא. יש הרבה משותף בין מצרים לירדן. ההסתמכות על תמיכה אמריקאית (אחרי יום כיפור) הוצאות ביטחון גבוהות וניהול מדינה שמורכבת מאוכלוסיה בורה ועניה. השלטון הירדני חיסל 20,000 פלסטינים ואת ההתקוממות המקומית וזה לא רק שמע אלא איפשר שלום עם ישראל. סוריה הבליגה על חיסול כור ואישיות בכירה וגם עירק הבליגה על הפצצת הכור. מה שאני רומז שכמו היהודים, גם הערבים מבינים רק כוח וכשהם ניצבים מול נחרצות תקיפה הדאווין עם השפם והשבריה מתפוגג כמו ג'יני בוגדני.

הכלכלה.
אפילו השלטונות במדינות ערב סמכו על היהודים בענייני כספים. לא יודע איך ובתוך כמה זמן אבל נראה לי שהיהודים היו מסתדרים.

אקיבוש.
כל חוכמת הבייגלה. כל השיח והז'רגון הכיבושי היו מתאדים כי הנראטיב הפלסטיני לא היה מחזיק טיפת מים במקרה שהיה פורץ שלום עם סוריה ומצרים. הנראטיב שזועק על נישול הפלסטינים התקיים בגלל אינטרסים חיצוניים וזרים שמקורם במנהיגי העולם הערבי ולא מתוך העם או מנהיגי ההמצאה. הפלסטינים בעיו"ש היו משתלבים בחיי המדינה כפי שהפלסטינים בעכו ורמלה השתלבו בחגי ישראל. עזה מוקפת מדרום תחת שלטון יהודי היתה עיר חופשיה ושוקקת חיים ורפיח היתה כפר נופש לסלבס.

1 מבצע תגר [ויקיפדיה]
מבצע דוגמן [ויקיפדיה]
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664069
>> חלק ניכר מהאיבה הערבית נובעת מנראטיב הגזל הפלסטיני ולכן מלאכותית. לא שאין איבה או לא התקיימה. היא קיימת ועוד איך עד היום, רק שהסיבה אינה אמיתית ולכן פתירה גם ללא מסירת שטחים "כפיצוי לעוול".

ספר את זה לאישקש ולאביר הקרנפים, אולי הם יקשיבו לך. אני לא מצליח לחדור.

>> גם הערבים מבינים רק כוח וכשהם ניצבים מול נחרצות תקיפה הדאווין עם השפם והשבריה מתפוגג כמו ג'יני בוגדני.

בכל זאת סאדאת בחר אחרי ששת הימים ואחרי מלחמת ההתשה להתחיל סיבוב נוסף.

>> הכלכלה - לא יודע איך ובתוך כמה זמן אבל נראה לי שהיהודים היו מסתדרים.

כאן אני דורך על קרקע מוצקה כשאני חולק עליך. מצבה הכלכלי של מדינת ישראל במחצית הראשונה של שנות השמונים היה ממש בכי רע. הצלחת תכנית הייצוב מיולי 85' הייתה נס כלכלי שהסתייע גם בתמיכה אמריקאית מסיבית: ממשל רייגן הוסיף על הסיוע השנתי ה"רגיל" בסך שלושה מיליארד דולר סיוע חירום בסך 1.5 מיליארד דולר בעת הפעלת תוכנית הייצוב.
אילו היינו צריכים להגדיל את ההוצאה הביטחוניות ובמקביל לקבל פחות תמיכה מארה"ב היינו קורסים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664078
אישקש.
להבנתי רחל אישקש ואביר הקרנפים ורבים ומעולים אחרים שכותבים כאן חושבים בדיוק כמוני -שהעם הפלסטיני הוא בסה"כ פיקציה ערבית (ולכן לכשעצמו לא מהווה מכשול אמיתי לשלום). לא יודע מה עמדתם לגבי היתכנות שלום ובאיזה תנאים. אשמח אם האושפיזין יכנסו לסוכה המנומרת ויסבירו במילותיהם את עמדתם.

סאדאת.
כאן זה מסתבך והפרשנים חלוקים. התכנית המצרית המקורית היתה סיבוב די מוגבל (10 ק"מ מהתעלה לא כולל מעברי המתלה והגדי) אבל נראה שסאדאת ודיין שאפו להרחבת הקרבות מסיבות שונות שתומכות בהסבר\ קונספירציה שהכל נתפר לקראת הסכם השלום. זה לא משנה את ההערכה שמכת מנע היתה מאיידת את הסיכוי לבנות מיתוס מצרי של הצלחה שנדרש כנקמה כשלב מקדים לפיוס. מלחמת ההתשה לא הסתכמה בתבוסה מצרית למרות שבמהלכה התרחש המבצע הצהל"י הכי מוצלח שאני מכיר‏1. לא בלתי סביר שסצינת החילוץ מגבעת חלפון הושפעה מהמבצע ישירות.

הכלכלה.
ארה"ב לא יכולה למכור נשק למי שאין כסף וזה לא משנה אם קוראים לך מר כהן. זאת הסיבה שלא נתנו ליוון לקרוס ובטח שלא לישראל היצרנית החרוצה. חלק גדול מהנס שנקרא מדינת ישראל מבוסס על רובד בחוסן הלאומי שלא מרבים לעסוק בו. לא צריך להסביר לך שביסוד הכלכלה הבינלאומית אם חופרים מתחת לשערי המטבע הרובוטים שצדים ארביטראז'ים והגרפים מגלים שמדובר בסה"כ באמון.
אני טוען שהאמינו, עדיין מאמינים בנו וזה לא נס. זאת תוצאה של מוניטין, מטרות, נורמות, תרבות ולכידות וכל ישראל ערבים זה לזה. אולי אפשר להסביר את אחוז משיכת היתר החריג בקרב חשבונות בנק בישראל לעומת העולם המערבי דרך אותו אמון, מי יודע. מבלי לגרוע מחומרת המשבר אני לא חושב שישראל עמדה אי פעם תחת איום ממשי מקריסה כלכלית.

1 מבצע רביב [ויקיפדיה]
-והחילוץ בגבעת חלפון: https://www.youtube.com/watch?v=VD03CcUoC1M
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664087
אני לא חושב שהאיבה בין יהודים לערבים היא דבר שניתן לפתור בשנים הקרובות. הסיפור על ה"פלסטינים" נועד להלביש בעור כבש את הזאב של שנאת היאהוד. תוסיף לזה את העובדה שהר הבית, מערת המכפלה והארץ שצלאח א-דין כבש מהצלבנים נשלטים על ידי כופרים, תוסיף לזה את הידיעה שהכופרים הקשוחים הנ"ל אלה אותם יהודים לפלפים שבהם הערבים התעללו בלי סוף עד לא מזמן, והמחשבה בלתי נסבלת.

דווקא הפוזה של השפם והשבריה נוסח עלי בבא, מגבירה את כאבו של הערבי המפסיד ליהודי. אני הפסדתי לו? לו???
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664092
מסכים עם הכל ועדיין לטווח הבינוני רחוק אני אופטימי.
כפי שטענתי בדיון אחר באייל תחת שלטון וחינוך ישראלי הערבים המתקראים פלסטינים שביהודה ושומרון תוך דור -או שניים יהפכו לציונים. הערבים מסביב מתחילים להבין שמשהו מאוד רקוב בממלכת דנמרק. הביקורת הפנים ערבית כלפי השליטים והתרבות עזה מאי פעם ולמרות שאני צופה עוד שלל תהפוכות וקורבנות בנפש האופטימיות וההערכה שסיומו של הסכסוך הערבי-יהודי אפשרי בשיאה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664094
אישקש ואביר הקרנפים מכנים את הערבים אורקים, ומתכוונים לכך. ראה השרשור מתגובה 656812.

מבצעים, מלחמות ומדיניות-
המבצע שהבאת מדגים היטב את הפער בין היכולות הטקטיות המופלאות של צה"ל לבין המציאות של יחב"ל שבה אנחנו לא סופרמנים.
בנוסף תסכים איתי שבלי המכה המוראלית של יום הכיפורים המהפך היה עלול להתעכב. ובלי המהפך היה לסאדאת קשה יותר להגיע לירושלים.

הכלכלה-
צר לי לומר, אבל הכרתי היטב את המציאות הכלכלית של שנות השמונים. המלים היבשות בערך תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 [ויקיפדיה] לא מצליחות לתאר את עומק המשבר. יתרות המט"ח של המדינה הגיעו לרמה של שבועות בודדים של יבוא דלק וגרעיני חיטה.
פרופסור ברונו, מי שהיה נגיד בנק ישראל ואחד מאדריכלי תכנית הייצוב (יחד עם מיודענו תותח העל סטנלי פישר) תאר את המצב כך: "בתום חצי יובל למדינה, שנת 1973 מסמלת נקודת שבר חסרת תקדים בכל נתון שעל פיו תימדד. נעצרה הצמיחה, נכנסנו למשברים חריפים במאזן התשלומים, ומעל הכל התפתח פה תהליך אינפלציוני שלא היה כמותו. אחרי מלחמת יום הכיפורים החלה תקופת כיפורים בתחום הכלכלי, הקרויה לעתים 'העשור האבוד', שהיווה משבר כלכלי וחברתי עמוק בכל מובנה של המילה - במבנה המערכת המישקית וגם בנורמות של התנהגות כלכלית-חברתית"‏1
עכשיו אנחנו שבעים, וב 15 השנים האחרונות נטל הבטחון הוא רק 7-8% מהשימושים במשק. בשנות השבעים עד תחילת השמונים היתה ההוצאה הבטחונית יותר מ 20% מהתמ"ג, וירדה בעקביות ובחדות אל מתחת 10% בסוף שנות התשעים.

מה היה קורה אילו היתה נשארת באותה רמה? מבחינה כלכלית התשובה נראית לי ברורה- צנע, קיצוב, חוסר יכולת לצמוח. מדינה נחשלת שלא היה בכוחה לקלוט את גל העליה של סוף שנות השמונים, אם בכלל היו העולים רוצים לבוא אליה.

1 רבעון לכלכלה, מס' 141, עמ' 90
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664103
ומצד שני, אלמלא האיוולת של הנסיגה מחצי האי סיני, יש סיכוי לא רע בכלל שישראל היתה היום מעצמת נפט, מחצבים ומשאבי טבע
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664114
ברור. ידוע שסיני מכיל משאבי נפט כמו של סעודיה, יהלומים כמו באנגולה, זהב ואורניום כמו בדרום אפריקה ומחצבים אחרים בכמויות שמגמדות את סיביר, אוסטרליה וצ'ילה. מן המפורסמות הוא גם שהחוק הבינ''ל מרשה לכל מי שכבש שטח להפיק ממנו את כל משאבי הטבע שאפשר לסחוט ממנו (אפילו בלי הטרחה הקטנה של סיפוח השטח), וחברות נפט וכריה בינ''ל ישמחו להשתתף בפעילות כזו וגם ימצאו ללא מאמץ בנקים שיממנו אותה. וכמובן, ברור שכל זה היה מתאפשר גם תוך כדי מצב מלחמה מתמיד עם המצרים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664121
אין שום חוק בינ''ל שלא מתיר לכובש (על אחת כמה וכמה למשחרר, כמו במקרה הזה) להפיק נפט מהאדמה, ומעשית זה התאפשר גם התאפשר - ע''ע אבו רודס, א-טור ושדה עלמה (שממנו הפיקו נפט עד לימים האחרונים לפני הפינוי).
הסיכוי שישראל היתה מרויחה כלכלית מהמשך החזקת סיני עולה על התרחיש האפוקליפטי של ''התמוטטות כלכלית''.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664265
כן, ישראל הפיקה קצת נפט. בין זה לבין "להפוך למעצמת נפט, מחצבים ומשאבי טבע" (כמו רוסיה או ניגריה, נניח) יש טיפ-טיפונת הבדל. ישראל לא הפיקה אפילו כמות שהתקרבה לספק את צרכיה-שלה, ודאי לא לייצא. היא היתה מין מעצמה כזו שקונה את הנפט שלה מאיראן, ונצואלה ומקסיקו. שוין.

לגבי החוק הבינ"ל - אילו ארה"ב היתה מעמיסה את כל הנפט שהפיקה עיראק בשנות הכיבוש על מכליות ושולחת אותו לנמל בגלווסטון, טקסס, בלי לשלם עבורו אגורה - השם הנכון להתנהגות כזו היה "שוד", והיא היתה מעמידה בספק גדול את הטענה האמריקאית שהמלחמה היתה מלחמת מגן. ישראל בסיני לא היתה במעמד שונה מאשר ארה"ב בעיראק. ישראל לא היתה "משחררת", סיני לא נתבע מעולם על ידי ישראל ולא היה חלק מארץ ישראל ההיסטורית. להפך - אבותינו נאלצו לבלות שם ארבעים שנה רק כדי לצאת סוף-סוף מהמקום הזה ולהגיע לארץ. אם אתה מחפש את הסעיף הספציפי הרלבנטי בחוק הבינ"ל תמצא אותו בסעיף 55 של אמנת האג מ-‏1907.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664330
1. ביחס לגודלה - בהחלט מעצמת נפט. קידוח "עלמה" לבדו סיפק חצי מהתצרוכת העצמית בחודשים המעטים
2. סעיף 55 באמנת האג מ1907 מתיר במפורש למדינה המחזיקה לנהל וליהנות מפירות הקרקע שהיא תפסה (administrator and usufrctuary)
לא סתם בחרת שלא לצטט אותו:
The occupying State shall be regarded only as administrator and usufructuary of public buildings, real estate, forests, and agricultural estates belonging to the hostile State, and situated in the occupied country. It must safeguard the capital of these properties, and administer them in accordance with the rules of usufruct.
3. אין אחד בעולם שחושב שמלחמת המפרץ השניה היתה מלחמת מגן, ולא סתם ארה"ב היתה צריכה לפנות לאו"ם ולהקים קואליציה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664505
1. עם כל הכבוד, מעצמת נפט זו מדינה שמייצרת את הצריכה שלה וגם מוכרת לאחרות בהקף משמעותי. זה לא קרה ולא היה קורה. סיני גם לא הפכה את מצרים למעצמת נפט, לא לפני ולא אחרי כן.
2. "אדמיניסטרטור בלבד" עומד שם כניגוד לבעלים. יש לו יכולת לתפעל את מה שהוא מוצא, ותו לא. כשמדובר ביערות וחקלאות אתה יכול להנות מהפירות שלהם בלי לגרום להם נזק (It must safeguard the capital of these properties), אבל כשאתה שואב נפט המאגר נעלם משם לנצח - כפי שהיה קורה אילו ביראת את היערות. את זה האמנה אוסרת.
3. ארה"ב התיימרה להצדיק את המלחמה לא כמלחמת הגנה פרטית עליה אלא כמלחמת הגנה על שלום האיזור והעולם מפני שליט מטורף שמפתח נשק להשמדת המונים. אילו היא היתה שודדת את כל הנפט העיראקי, ההצדקה הזו היתה נחלשת מאד. אתה מוזמן להסביר כאן את ההבדל בין ארה"ב ששולטת בשטח עיראקי ולוקחת לעצמה את הנפט שהיא מוצאת שם לבין ישראל ששולטת בשטח מצרי (שלמיטב ידיעתי היא לא תבעה לעצמה מעולם ולא ערערה על ריבונות מצרים עליו) ולוקחת לעצמה את הנפט שהיא מוצאת שם.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664521
1. השאלה אם לייצא את הנפט או להשתמש בו בשוק המקומי בלבד היא שאלה פוליטית ותו לא (בדיוק בשאלה כזו יש דיון כרגע על "מתווה הגז")
2. או שלא קראת טוב או שאתה מעוות במודע. לא כתוב "אדמיניסטרטור בלבד" אלא administrator and usufructuary שבעברית זה אומר מנהלן ומי שרשאי ליהנות מפירותיו. זה כולל - במפורש ולפי כל חוק - את הזכות להמשיך ולהפיק נפט בקצב שהיה נהוג קודם לכן, בבארות נפט פעילים (כמו אבו רודס). המחלוקת היחידה היא אם מותר להפעיל בארות חדשים באזור שקודם לא הופק בו נפט (ובכך לזהם אותו). זה לא מנוסח באמנה עצמה, אבל חוקי השימוש בקרקע האזרחיים (למשל כשצד א' שוכר את הקרקע מצד ב') במדינות שונות שונים זה מזה בהיבט הזה - לדוגמה החוק הצרפתי אוסר והגרמני מתיר לשוכר לפתח מכרות ובארות חדשים.
כך כתוב במפורש. לא מתאים לך - תנסח אמנה אחרת.
3. מאמר הדן בזכותה של ארה"ב לנצל את הנפט העיראקי כדי לממן את הכיבוש האמריקאי בעיראק ואת הקמת הממשל הידידותי שם, והמגבלות החוקיות על כך
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664649
1. טוב, אז בשדה חלץ מופק עד היום נפט בכמות של כמה חביות (או אולי אפילו עשרות חביות) ביום, ישראל יכולה לייצא את הכמויות האדירות האלה (ולהגדיל את רכישותיה ממקסיקו ומדינות מרכז אסיה בהתאם) ו-voila, הנה אנחנו מעצמת נפט. סעודיה, היזהרי!

2. או קיי, נראה שאני צריך להסביר כאן את עקרונות היסוד של ממשל כיבוש. ממשל כיבוש נחשב למשטר זמני, שלא מקבל אליו את סמכויות הריבון אלא רק מנהל באופן זמני את השטח לרווחת האוכלוסיה המתגוררת בו. הוא לא יכול לנצל את השטח לתועלתו (שזה בפשטות קולוניאליזם) - למשל, להטיל על האוכלוסיה הזו מסים שמיועדים לצמצם את הגרעון בתקציבו; הוא כן יכול להטיל עליה מסים שיממנו את המִנהָל שלו בשטח של האוכלוסיה הזו. במסגרת הזו, הוא גם יכול לנהל את השימוש במשאבים שונים ובכלל זה משאבי טבע ולהנות מפירותיהם - אבל בתנאי (שאתה ממשיך להתעלם ממנו) שהוא לא יפגע בערך ההוני שלהם, מה שבמקרה של משאב לא-מתחדש (כמו נפט) הופך את הניצול לכמעט בלתי אפשרי, וכאשר ברור שהרווחים צריכים לחזור אל האוכלוסיה שגרה בשטח ולא לקופת הכובש. כך מובא במאמר שאתה קישרת אליו:
In the words of one renowned international scholar, teacher, and jurist, what is required for an ‘occupant’s action [to have] a solid basis in law’ is that the acts be ‘in good faith for the management of the community under war conditions and not for his [i.e., the occupant’s] own enrichment'
אז כן, הוא יכול אולי להמשיך להפיק נפט בעיראק בהקף שבו הופק עד אותו רגע, אבל לא לבזוז אותו - הוא צריך להשתמש בכסף בעיראק, לא בארה"ב. במקרה שלנו, אילו היינו שואבים נפט בסיני ומשתמשים בתמורה כדי לבנות בתי-ספר ומרפאות לבדואים שם זה היה יכול להיות לגיטימי, להפוך אותו לנפט ישראלי - לא.

3. טוב שהבאת את המאמר, שהרי אתה עצמך מסכים כאן לדברי: האמריקאים יכולים להשתמש בנפט כדי לממן את עלויות המנהל שלהם ואת בנייתה מחדש של עיראק לרווחת תושביה; הם לא יכולים פשוט לקחת אותו לזיקוק בגלווסטון כדי להניע פיק אפים של בוקרים טקסנים. כך מסתיים המאמר שהבאת:
The restoration, the working, and the enhancement of Iraqi oil fields, and the use of the proceeds therefrom, must be directed towards facilitating the evolution of a valued and productive member of the community of nations.

וגם נאמר שם, למשל, בנוגע לשאלה האם האמריקאים יכולים להשתמש בנפט כדי לממן את עלויות המלחמה (להבדיל מעלויות המנהל השוטף):
Any use of Iraqi oil resources for the purpose of defraying the costs associated with the initial military operation against that nation would contravene the Krupp case’s basic directive.
המקרה של קרופ היה אחד ממשפטי נירנברג, שבו עלתה ונדחתה הטענה שלגרמנים היתה זכות לנצל את המדינות שכבשו כדי לממן את הלחימה שלהם. אם אסור להשתמש בנפט כדי לכסות את עלויות הלחימה, על אחת כמה וכמה אסור להשתמש בו כדי לממן את הגרעון התקציבי שנוצר ממתן הטבות מס לעשירים.

אם אתה כבר בשוונג של מאמרים כאלה, הנה עוד אחד, ובו נאמר במפורש:
Under no circumstances is the use of hydrocarbon resources for the benefit of the home economy of the occupying powers or another theatre of war permissible and moreover a disproportionate exploitation of immovable natural resources which significantly reduces the capital of these properties is inconsistent with the object and purposes of Art. 55 of the Hague Regulations.

מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664780
1. הנקודה העיקרית של המאמר היא שהאמריקנים יכולים (וצריכים) להשתמש בנפט כדי לממן ולתחזק את כיבוש עיראק וכדי להקים ממשלה חדשה לפי האינטרקסים שלהם.
2. לפי ההגיון המעוות שלך, גם למצרים אסור להשתמש בהכנסות מהנפט לתקציבה הכללי אלא רק לטובת הבדואים המקומיים. "ליהנות מהפירות" פירושו ליהנות מהפירות. אם מנסחי אמנת האג היו רוצים לאסור על כך הם היו מנסחים את זה אחרת (למשל לנהל בלבד). הם התירו הנאה מהפירות באופן מפורש. מכרה או באר נפט - ברגע ש"נפתחו" מהוים הכנסה פירותית ולא הונית, זאת הסיבה שחלק מהמפרשים טוענים שמותר להשתמש במכרות ובבארות נפט קיימים אך לא "לפתוח" חדשים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664787
2. סיני מוכרת לפי כולי עלמא כחלק משטח מצריים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664919
נכון, האמריקאים יכלו להשתמש בנפט העיראקי - בעיראק ועבור תושביה (המנהל שלהם שם אמור היה להיות עבור התושבים, בניגוד אלינו הם לא הקימו שם התנחלויות). הם לא יכלו לנצל את הנפט הזה כדי ''להפוך למעצמת נפט''. המשטר המצרי בסיני הוא לא משטר כיבוש, סיני היא חלק מהמדינה המצרית. לכן הם יכולים להשתמש במה שקיים בסיני גם מחוץ לסיני. הם שם ריבון ולא מנהל - בניגוד אלינו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664925
אם ישראל היתה מספחת את סיני (עם או בלי הסכם) היא היתה הריבון.
ובין אם אתה יודע או לא, מצרים כבשה את סיני (יחד עם עוד שטחים) במאה ה19 (מקור: Egypt_Eyalet#/media/File:Egypt_under_Muhammad_Ali_Dynasty_map_en.svg [Wikipedia]) , ועובדתית - עד היום תושבי סיני (הבדואים) מתנגדים לשלטונה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664975
אם ישראל היתה מספחת את סיני... ואם לסבתא היו גלגלים אז סבא היה יכול להסיע אותה באמצעות נפט מסיני.

מה שקרה במאה התשע עשרה לא רלבנטי, למיטב ידיעתי העותמנים לא נמצאים בסביבה לדרוש את החזרת החבל. מצרים היא ריבון בסיני ואין אף מדינה אחרת שתובעת שם ריבונות, וגם הבדואים שם לא תובעים עצמאות כמדינה. יש בעולם עשרות אם לא מאות חבלי ארץ שהתושבים בהם לא מתלהבים מהשלטון המרכזי, וזה לא מעניין אף אחד.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664990
אם מה שקרה במאה ה19 לא רלבנטי, מדוע מה שקרה במאה ה20 רלבנטי?!
ממשלת ישראל היא יורשת העותמנים בארץ ישראל, והשלטון המצרי יורשו של מוחמד עלי במצרים. ישראל היתה יכולה לדרוש ריבונות בסיני (הוא כבר היה תחת שליטתה הצבאית). היא לא עשתה כן ובחרה במקום זאת להשתמש בו כנכס עובר לסוחר בתמורה לפיסת נייר חתום, למרות התנגדותם של רבים וטובים. יש שיגידו (ואני בינהם) שפשוט היה לה עורך דין גרוע. הנסיגה מסיני היתה טעות היסטורית ששילמנו ועוד נשלם עליה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665020
עורך הדין שלנו לא היה כל כך חלש, אלא שלשופט (ובעל המאה) היתה אג'נדה משלו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665112
עורך הדין שלנו לא היה חלש אלא שימש כגיס חמישי (והמשיך בכך גם בתפקידו הבא)
מה ענין שמיטה להר סיני? 665118
מה קשור אהרון ברק לנסיגה מסיני בסוף שנות השבעים?
מה ענין שמיטה להר סיני? 665140
אתה שואל ברצינות?
(לא שאני מסכים עם הקוף)
מה ענין שמיטה להר סיני? 665142
יש בכתבה שהבאת ציטוט אחד שמסביר את הכל - ''מוניתי לשופט עליון'' במקום ''מוניתי לשופט בביהמ''ש העליון''.
מעולם לא ראיתי דוגמה טובה יותר להיבריס - שחור על גבי לבן.
מה ענין שמיטה להר סיני? 665152
לא הייתי מודע לזה, אבל גם אם כן, קשה לי להניח שעורך הדין הוא זה שהשפיע על ההחלטות הגורליות ההן.
שום פלפול משפטי, ליברלי או שמרני ימני קיצוני, לא היה משכנע לא את בגין ולא את סאדאת שאדמות סיני הן ישראליות מקדמת דנא.
מה ענין שמיטה להר סיני? 665187
אף אחד לא טען שאדמות סיני הן ישראליות מקדמת דנא, אבל הן גם לא מצריות מקדמת דנא. רק מסוף המאה ה19.
מה ענין שמיטה להר סיני? 665188
וכל זה לא רלבנטי להסכם השלום עם מצרים.
מה ענין שמיטה להר סיני? 665242
רלבנטי או לא רלבנטי, הסכמי ה''שלום'' הללו היו טעות בדיעבד. שילמנו יותר מדי וקיבלנו כמעט כלום.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665061
כי במאה העשרים התפשטו נורמות אחרות לגבי ריבונות, היכולת לשנות אותה באמצעות כיבוש וכיו"ב. אמנת האג שדיברנו עליה היא דוגמה לנורמה כזו. ממשלת ישראל (או נכון יותר מדינת ישראל) היא לא יורשת העותמנים. בין העותמנים לבין ישראל שלט עוד גורם בשטח (גם של ישראל וגם של מצרים) והוא כבר קיבע את הגבולות. ישראל לא העלתה דרישה לשטח סיני בשביתת הנשק ב-‏1949, הוא לא היה כלול בתחום הבית הלאומי שהוגדר על ידי חבר הלאומים, אין לה קשר היסטורי לשטח הזה - בקיצור, אין לה קייס.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665111
במאה ה20 לא "התפשטו שום נורמות אחרות לגבי ריבונות", וגם לא במאה ה 21
ה"נורמות החדשות" היחידות הן במוחו המעוות של השמאל.
העקרון שהיה נכון מאז ומתמיד (לפחות מאז המצאת הדיפלומטיה) הוא שהגבולות נקבעים בשולחן המשא ומתן, כאשר לרוב תנאי המשא ומתן נקבעים כתוצאה מחיכוך צבאי כזה או אחר, החל מהפגנת שרירים קלה וכלה במלחמה כוללת.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665127
אתה יכול להסביר לי מה בדיוק אתה מנסה להוכיח מהמפה של גרמניה? שבעלות הברית סיפחו את גרמניה לעצמן לאחר שכבשו אותה? אה, הן לא. טוב, נו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665143
אז זהו, שכן
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665244
כשתראה לי איזה חלק מגרמניה סיפחו לעצמן ארה"ב, בריטניה וברית המועצות נדבר. אגב, סדאם חוסיין חשב כמוך: הוא יכבוש את כוויית וזהו, אפשר לספח וזה שלו מעכשיו. אתה יכול להזכר מה קרה לו?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665282
אתה עיוור צבעים? רמז: השטח הצהוב במפה (צפונה של פרוסיה המזרחית) סופח לבריה"מ ב1945 (שלא לדבר על האי סחלין והאיים הקוריליים שבריה"מ סיפחה מיפן). ארה"ב לא סיפחה שטחים במאה ה20? ארה"ב סיפחה ("העניקה מעמד של מדינה" בשיחדש) את הוואי ב1950. בריטניה כמעט הכפילה את מושבותיה באפריקה ובמזה"ת במלה"ע I.
פוטין חשב שהוא יכבוש את קרים וזהו. מאו חשב שהוא יכבוש את טיבט וזהו. שניהם צדקו. ואם סדאם היה כובש את כווית בתקופת שלטונו של אובמה במקום בתקופת בוש I, הוא היה מחזיק בה עד היום.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665439
תזכיר לי איפה המושבות הנפלאות האלה של בריטניה היום? בכמה מהן המלכה שולטת?

פוטין כבש את קרים, שטח מיושב ברוסים אתניים שניתן לאוקראינה ע"י רוסיה כשאוקראינה היתה בשליטה רוסית מלאה. אם אנחנו היינו מדינה של 130 מיליון איש עם השטח הגדול ביותר בעולם ומשאבי טבע, צבא וארסנל גרעיני כמו של פוטין והיינו כובשים שטח מיושב ביהודים שהעברנו לפני חמישים שנה למדינת-חסות שלנו כנראה גם אנחנו היינו יכולים לעשות דבר כזה. ארה"ב סיפחה את הוואי ב-‏1898 - אגב, הברירה היתה פחות או יותר בין סיפוח ע"י ארה"ב לבין כיבושה וסיפוחה ע"י יפן.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665455
את פוטין לא מעניין מי יושב בקרים, כמו שלא מעניין אותו מי יושב בטרטוס. מעניין אותו גישה לים. דוברי הרוסית בקרים - כמו דאע"ש בסוריה - הם רק תירוץ קלוש (וסיפוח טיבט ע"י סין לא דרש אפילו את התירוץ הקלוש הזה)
אתה שוב, מנסה לסתור אותי ויוצא שאתה מחזק את הטענה שלי, שלפיה "14 הנקודות" של וילסון רלבנטיות במאה ה20 בערך כמו קו מז'ינו. מה שקובע את הגיאוגרפיה המדינית הוא הכח הצבאי ולא נאומים נמלצים. גם אצלנו, עם כל הכבוד להחלטת החלוקה ולנאומים היפים באו"ם, המדינה קמה בזכות צה"ל, הוכיחה את יכולתה לשרוד בזכות צה"ל, והרחיבה את גבולותיה בזכות צה"ל.
עוד שנתיים, יו"ש תהיה מיושבת ביהודים 50 שנה, ויש לנו את הצבא החזק באזור, ארסנל גרעיני ומשאבי טבע (אם השמאל יפסיק להפריע להוציא אותם ממעבה האדמה סוף כל סוף). לרוסיה יש את השטח הגדול בעולם בדיוק בגלל שהם השתלטו על שטחים בלי להתחשב בשטויות לא רלבנטיות כמו "14 הנקודות של וילסון".
ועוד כמה טעויות שלך שמעידות על בורות היסטורית - ארה"ב פלשה להוואי - שהיתה מונרכיה ריבונית ועצמאית לחלוטין עד אז, ללא איום כלל מצד יפן (שעדיין היתה בעיצומו של תהליך מודרניזציה, נראה לי שאתה מתבלבל עם ההתקפה על פרל הרבור חצי מאה מאוחר יותר) ב1893 והכריזה עליה כ"טריטוריה כבושה" (בדומה למעמדה של פוארטו ריקו היום) ב1898, אך סיפחה אותה ("קיבלה אותה לאיחוד" בשיחדש) רק ב1959.
אוקראינה לא היתה בשליטתה של רוסיה, אלא של בריה"מ. והעברת קרים לאוקראינה נעשתה בתקופת חרושצ'וב, שהיה אוקראיני, כלומר אם כבר - רוסיה היתה בשליטה אוקראינית ולא להיפך, אה כן, והאוכלוסיה המקורית של חצי האי (הטטרים של קרים) בכלל גורשו ממנו ב1944 ומאז נאסר עליהם לחזור. לפי 14 הנקודות של וילסון הם היו צריכים לקבל ריבונות עצמאית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665635
אני יודע שאת פוטין לא מעניין מי יושב בקרים, כמו שאותך לא מעניין מי יושב ביו"ש או בסיני. אבל פוטין יכול להציג קייס כלשהו: האוכלוסיה במקום תומכת בו ויש לו קשר היסטורי מסוים. לישראל בסיני לא היה את זה או את זה, ואכן כתוצאה מכך היא לא בסיני היום אף שגם ב-‏1977 היה לה הצבא החזק באיזור וארסנל גרעיני. ראינו ב-‏2005 שגם מקומות שמיושבים עשרות שנים לא מבטיחים שום דבר. אתה יכול לשאול את הצרפתים כמה שנים הם ישבו באלג'יריה.

בתקופה שבה ארה"ב כבשה את הוואי היה ברור ששתי המעצמות בשני צדי האוקינוס הן ארה"ב שכבר היתה חזקה ויפן שהיתה בקו של עליה; סין היתה עוד חלשה, לרוסיה לא היתה נוכחות משמעותית באוקינוס השקט (רק 12 שנים אח"כ יפן הביסה אותה במלחמה). הוואי היתה נקודה חיונית למי שחשב לחלוש על האוקינוס, ומי שהרחיק ראות הבין שבסופו של דבר אחת משתי המדינות האלה תחליט לקחת אותה. זו היתה אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהעשירים בהוואי תמכו בהשתלטות האמריקאית וסייעו בביום התקריות שהיו הרקע שלה. סיבה מרכזית אחרת היתה המכס שהטילה ארה"ב על הסוכר שהפך את הסוכר מהוואי ללא תחרותי בשוק האמריקאי. בכל מקרה, ב-‏1898 הנשיא מקינלי חתם על צו סיפוח (annexation - בעברית שלי זה סיפוח), "much like the manner in which Texas joined the Union in 1845." . העובדה שהיא קיבלה מעמד של מדינה רק לאחר שנים רבות אינה רלבנטית; היא היתה חלק מארה"ב לכל דבר. איזורים רבים בארה"ב היו במעמד של טריטוריה לפני שהפכו למדינות - 31 מחמישים המדינות היו קודם לכן טריטוריות או חלק מטריטוריות. אין זאת אומרת שמונטנה, איידהו, וויומינג, אוקלהומה, אריזונה, או אלסקה לא היו חלק מארה"ב גופא עד 1889, 1890, 1890, 1907, 1912 ו-‏1959 בהתאמה. כל מה שזה אומר הוא שהן נשלטו ע"י הממשל בוושינגטון ולא כמדינה עצמאית - כנ"ל הוואי. אגב, בקנדה ובאוסטרליה יש עדיין איזורים במעמד של טריטוריה - ובכל זאת לא יעלה בדעתך לטעון שהיוקון או הטריטוריה הצפונית באוסטרליה אינם חלק מקנדה ואוסטרליה לא פחות מאשר אלברטה או ניו סאות' וויילס.

אגב, לא זכור לי שאני אזכרתי את ווילסון והנקודות שלו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665643
גם לארה"ב יש עדיין איזורים במעמד של טריטוריות‏1.

1 כמו גואם, איי הבתולה, איי מריאנה הצפוניים וסמואה האמריקנית ופורטו ריקו שאולי תהפוך למדינה...
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665757
1. לישראל יש קייס הרבה יותר חזק על סיני מאשר לפוטין על קרים. אבותיהם של הרוסים לא נדדו בקרים, ומרקס לא קיבל את "הקפיטל" מידי שמים בקרים.
2. אין קשר בין הוואי ליפן. האמריקאים לא רצו "להפסיד במירוץ הקולוניאלי" למעצמות ימיות כמו בריטניה או (במיוחד) ספרד. 12 שנים הן הרבה זמן במונחי בניית עוצמה צבאית. ב12 שנים (1933-1945) היטלר הספיק לעלות לשלטון בגרמניה, להפוך אותה מננס צבאי וימי למעצמה, לכבוש את כל אירופה ולהפסיד הכל.
3. הנשיא מקינלי "חתם על צו סיפוח הוואי" אבל הצו שלו נפל בסנאט אחרי "עצומת קואה" ובסופו של דבר הוואי וארה"ב חתמו על אמנה שהעניקה להוואי מעמד "אורגני" )Hawaiian Organic Act(. אולי עברית אתה יודע אבל היסטוריה לא (אבל האמת שהניסוח הפתלתל שלך גורם לי לחשוד שלא מדובר בטעות תמימה).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665763
סליחה על ההתפרצות, אבל אם הקייס שלנו על סיני מושתת על זה שאבותינו נדדו שם בדרך לארץ המובטחת אז אין לנו קייס.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665769
אבות הרוסים דווקא כן נדדו בקרים. מרקס לא היה רוסי והקפיטל הוא לא ספר רוסי בשום צורה שהיא.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665856
השאלה אם לישראל יש או אין קייס על סיני היא לא רלבנטית כי ישראל מעולם לא טענה שיש לה. בכל מקרה, אתה מוזמן לשאול את משה רבנו אם סיני הוא חלק מארץ ישראל או לא. יפן היתה הערת אגב, אם אתה סבור שהיא לא נכונה זה לא משנה דבר וחצי דבר לשאלת הזכות על שטח מסוים מכוח כיבוש.

לגבי סיפוח הוואי, היתה אמנת סיפוח שהובאה לקונגרס ולא יכלה לקבל רוב בעקבות העצומה שתיארת (כלומר לא זכתה לרוב של שני שלישים הנדרש לאישור אמנה בינ"ל). אולם, שבועיים לפני שהנכבדים ההוואים חזרו לארצם פרצה מלחמת ארה"ב-ספרד. המלחמה הזו הפכה את הוואי לנקודה אסטרטגית, וכתוצאה מכך הצליחו תומכי הסיפוח להביא את הסיפוח להחלטה לא כאמנה בנלאומית אלא כהחלטה משותפת של שני בתי הקונגרס שדורשת רק רוב פשוט בכל אחד מהבתים. ההחלטה הזו עברה ב-‏12 ביולי 1898, וכך נאמר בה בין היתר:

Resolved by the Senate and House of Representatives of the United States of America in Congress assembled, That said cession is accepted, ratified, and confirmed, and that the said Hawaiian Islands and their dependencies be, and they are hereby, annexed as a part of the territory of the United States and are subject to the sovereign dominion thereof, and that all and singular the property and rights hereinbefore mentioned are vested in the United States of America.

ארה"ב מכריזה על ריבונותה על האיים - אם זה לא סיפוח בעיניך אז אולי יש לך מינוח אחר מהמקובל בעולם כולו. חוק המעמד האורגני בסך הכל הסדיר את צורת הממשל האזרחית באיים וקבע שאזרחי הוואי יהיו לאזרחי ארה"ב - גם זה קרה כבר ב-‏1900, הרבה הרבה לפני שהוואי הפכה למדינה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665893
אבל זה בדיוק הנקודה שלי - מדינת ישראל טעתה (או יותר נכון, הוטעתה ע"י עורך הדין שלה שפעל כגיס חמישי) בכל שהיא לא טענה לבעלות על סיני - מתוך אינטרסים ולא מתוך צדק היסטורי (ולא, אני לא חושב שסיני היתה אי פעם חלק מארץ ישראל, רק שהיא גם לא היתה חלק ממצרים)
ולגבי הוואי - ההבדל בין "טריטוריה של ארה"ב" (כמו שהיתה הוואי עד 1959, וכמו שפוארטו ריקו עד היום) לבין מדינה באיחוד הוא לגבי זכות הבחירה. כשאנחנו מדברים על "סיפוח שטח C" זה בדיוק מה שמדובר עליו - לישראל יש סמכות צבאית ואזרחית מלאה על שטחי C בהתאם להסכמי אוסלו, וסיפוח פשוט יגרום למתן זכות בחירה לערבים היושבים שם.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665917
פוארטו ריקו היא "Unincorporated Territory" שזה בעברית שטח שנשלט על ידי ממשלת ארה"ב‏1, להבדיל, הטריטוריה של הוואי היתה "Incorporated territory" שזה, בעברית שטח שהוא חלק מארה"ב‏2, היום רק אטול פאלמירה‏3 נמצא במצב זהה אם כי דה פקטו מצבו של מחוז קולומביה‏4 זהה.

3 אי בלתי מיושב אי שם ליד קירגיזסטן.
4 הידוע גם בשם וושינגטון הבירה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665928
אטול פלמירה אפילו לא קרוב לקירגיזיסטן, ומעניין שציינת אותו כי הוא היה חלק מהוואי עד כיבושה בידי ארה"ב, ואז חלק מ"מחוז הונולולו" עד סיפוחה ב1959
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665933
כן, היו ימים שאפשר היה לסמוך על האינטליגנציה של הקוראים באייל שידעו לזהות בדיחה. היום... היום יש קוראים שמהווים בדיחה.

(וכמה שלא תחזור על זה, זה לא יעזור לך, הוואי לא "סופחה" ב-‏1959. לא יודע מה גרם לך להעלות את הטענה המגוחכת האת מלכתחילה, אם זאת בורות ועצלנות שלך או שזאת אמונה שכל מי שקורא את מה שאתה כותב הוא בור ועצלן ולכן אין לך סיבה להמנע מלשקר, אבל עכשיו, כשלא רק ברור לך שזה לא נכון אלא גם ברור לך שכולם יודעים שזה לא נכון. די. חלאס. מספיק עם הבולשיט)
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665986
אהרן ברק פעל כגיס חמישי בדיונים על שביתת הנשק ב-‏1949? אולי בעדותו בפני ועדת אונסקו"פ ב-‏1947? או כשהוא בא יחד עם חיים ויצמן ללורד בלפור לשכנע אותו לקבוע את גבולות המנדט? איך אמר יפתח למלך עמון: וּמַדּוּעַ לֹא-הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא. והעובדה שישראל הצליחה לכבוש את סיני לא רלבנטית מרגע שהיא ויתרה על סיני מלכתחילה. כבר לימדו אותנו חז"ל: כל חזקה שאין עמה טענה - אינה חזקה.

לגבי סיפוח שטחי C, אני יכול להציע לך תכנית קוסמת אפילו יותר: תמפה בגוגל ארת' את כל מבני המגורים בשטחים, ותכריז על סיפוח כל מה שלא בנוי עליו בית מגורים. ככה גם תספח 99.9% מהשטח, גם לא תצטרך לאזרח אפילו ערבי אחד, ובתור בונוס גם כל מי שיצא מהדלת שלו ואין לו אישור כניסה לישראל יהיה אוטומטית שב"ח ותוכל לכלוא אותו ללא צורך בתירוץ נוסף, אפילו הגיס החמישי של עורכי הדין לא יוכל למנוע זאת. תכנית גדולה, לא?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665989
כזכור, ישראל נאלצה לסגת מסיני עוד בזמן מלחמת העצמאות במהלך מבצע חורב [ויקיפדיה] בגלל שהם היו מחוץ לגבולות א"י המנדטורית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666297
סיפוח שטחי C הוא במקרה הטוב אשליה שנובעת מבורות ובמקרה הרע מניפולציה צינית. שטחי C אינם שטח רציף כמו במצגת השיקרית של תוכנית ההרגעה של בנט שמחלקת סכמטית את הגדה לשלושה אזורים בצבעים עזים. שטחי C הם למעשה כ-‏200 איים קטנים ולא רציפים שכל מי שמציע לחבר אותם בגשרים, מנהרות וכבישים הוא מאחז עיניים ואת המטרות שלו יש לחפש במקום אחר.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666305
שטחי C הם איים או שהם הים (ושטחי A ו־B הם האיים)? (שוב הערבים רוצים לזרוק את היהודים לים. הים הוא אותו ים, וכו').
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666309
אתה צודק כמובן. A+B הם השטחים הלא רציפים שבנט מייעד למדינה/ישות פלסטינית. נתון נוסף ומתבקש הוא שאם אורך גבולות 67 בגדה היה כ-‏320 ק"מ, והגבול לאורך מכשול ההפרדה (הלא גמור) הוא כ- 700 ומשהו ק"מ, אז אורך הגבול הישראלי שיכלול את שטחי C יהיה כמה אלפי ק"מ (לא יודע אם מישהו עשה חישוב, שזה נראה לי סופר ביזבוז זמן). תחשוב על זה במונחי ביטחון שוטף: אלף חרדים [מגויסים] לא יספיקו להגן עליו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666339
ומה האורך של חופי בריטניה?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666344
בט"ש נגד בקלה, סרטנים ואצות?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666346
במידה והרמז של השוטה לא היה ברור, הוא התכוון לזה1

1 פרטים נופים פרדוקס קו החוף [ויקיפדיה].
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666348
את אורך הגבול לא מודדים בסרגל אלא במספר הצעדים של חוליית פתיחת ציר.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666350
למה אתה משקר? שטח C רציף. אלו שטחי A ו B שאינם רציפים. יותר מכך, ההצעות ההזויות של "מעבר בטוח", מנהרות וגשרים כדי לחבר את רצועת עזה ליהודה ושומרון (שכמובן אינם רציפים) באות דווקא מחוגי השמאל.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666359
עדיף שתקרא את כל התגובות לפני שאתה מסכן את בריאותך.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666391
אתה מאיים עלי?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666395
הוא רומז לך שטרונייתך כבר נענתה ואין צורך שתרגוז ללא סיבה. אתה מוזמן להמשיך את הדיון שם.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 666378
וואלה קוף ירוק; לקופים יש יותר דרך ארץ מלך. באותה מידה אני יכול לומר לך שאתה משקר כשאתה מכנה את עצמך קוף ירוק. שמור את המילה שבאה מהשורש ש.ק.ר. להזדמנויות נדירות כשאין ברירה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665723
אתה צודק בקשר להוואי. יש כמה סרטים עלילתיים המתארים את הפרשה הזו.
אפילו הטענה שארה"ב השתלטה על האיים היא איך לומר, לא מדוייקת. כפי שכתבת הוואי אכן היתה מונרכיה ריבונית ועצמאית. למעשה המתחרה של ארה"ב על השליטה באיים היתה האימפריה הבריטית ולא יפן (השושלת הילידית של 8 מלכים ומלכות ששלטה באיים חיקתה את בית המלוכה הבריטי והיוניון ג'ק נמצא עד היום על דגל המדינה של הוואי).
למעשה הממשל האמריקאי כלל לא הזדרז לספח את האי ובפרשנות הקשה ביותר אפשר לומר שהוא "הניח לשכנע אותו לספח את האי". ראשית הסיפוח היתה בהתקוממות ותפיסת השלטון ע"י המתיישבים האמריקאים באי. אגב אותם מתיישבים שהחלו כמיסיונרים והפכו לאט לאט לבעלי מטעי ענק של סוכר ואננס, הם שהביאו לאיים את המתיישבים היפאנים לעבוד במטעיהם. היום היפאנים הם באמת הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באיים, אבל אני לא חושב שזה היה המצב אז (בכל אופן הפועלים האסיינים לא היו בעלי זכות בחירה בכל מקרה).
החשיבות והעושר של האיים באותה תקופה כמו היום נבע ממיקומם בלב האוקיינוס השקט והשליטה בנמל של פרל הרבור היא מפתח לשליטה באוקיינוס הפאציפי.
בית המלוכה ההוואי שכבר אז היו בני תערובת של הילידים הפולינזים עם מתיישבים ומיסיונרים בריטים ואמריקאיים, נלחם על השליטה באיים עם בעלי המטעים האמריקאיים העשירים, אלא שהצבא הליליפוטי שלהם התקשה להתמודד עם המיליציה שהקימו המתיישבים האמריקאיים שנעזרה בחיילי הצי של ארה"ב שהיו מוצבים בנמל פרל הרבור. כבר ב-‏1887 האמריקאים בעלי המטעים, אנשי העסקים ועוה"ד שלהם ארגנו מיליציה של המתנחלים, שצעדה אל ארמון המלוכה ואילצה את המלך קאלאקאואה לחתום על "חוקת הכידונים" שהבטיחה את זכויות היתר שלהם. המלך ניסה להשתחרר מעולם של ה"מתנחלים" הללו באמצעות בריטניה וצרפת, אך מת בלב ים ב-‏1891. אחותו ליליאוקאלאני ירשה אותו. אך למתנחלים היה די במשחקי דמוקרטיה, הם צעדו שוב לארמון לולאני, הכריחו את המלכה לוותר על המלוכה והכריזו על הקמת הרפובליקה שהתקיימה במשך 5 שנים. נשיא הרפובליקה היה עוה"ד, איש העסקים, בעל מטעי האננס ומייסדה של חברת Dole Food Company, סנפורד ב. דול.
הנשיא בבית הלבן גרובר קליבלנד שהיה ביחסי ידידות עם המלכה ליליאוקאלאני כלל לא התלהב מן הפוטש (למעשה הוא דרש את החזרת המלכה לכס המלכות). לארה"ב היה כבר הסכם וחוזה חכירה ארוך טווח על נמל פרל הרבור והממשל הבין ששלטון המתנחלים עוה"ד ואנשי העסקים החמדנים בהוואי יעלה לארה"ב הרבה מאד כסף ולא יוסיף לה שום זכויות ויתרונות מעבר למה שכבר היה לה. רק כאשר התחלף הנשיא האמריקני, הנשיא החדש מקינלי הניח לעצמו להשתכנע לספח את האיים כטריטורית חסות, מה שלא היה קשה במיוחד שכן סיפוח הוואי היה אחד מן ההבטחות במצע הבחירות שלו.
גם הפיכתה של הוואי לאחת ממדינות הברית (1959) היתה תוצאה של מאבק אתני מפלגתי. המתנחלים העשירים שהיו כמובן חברי המפלגה הרפובליקנית, כאמור הביאו לאיים פועלים יפאנים וסינים כדי לנצל אותם במטעיהם (אם להודות על האמת הילידים הפולינזים הם בעלי טבע עצלני משהו). המהפך קרה כאשר בשנות ה-‏50 המהגרים האסייאנים שהפכו בינתיים לקבוצה האתנית הגדולה ביותר, קיבלו את זכות הבחירה (ראוי כאן לציין שהעלייה המספרית של המהגרים האסיינים ארעה בד בבד עם הדלדלות האוכלוסיה הילידית בגלל מגפות של שחפת ושפעת נגיפית בסוף המאה ה-‏19). הם התארגנו במסגרת המפלגה הדמוקרטית והפילו את שלטון המתיישבים בעלי ההון הלבנים ודרשו להצטרף לארה"ב כמדינה מלאה וכך להבטיח עצמם מפני הניצול של המתיישבים הלבנים (כיום השכבה העליונה בהוואי מורכבת מבני תערובת שהם צאצאים של המתיישבים הלבנים הקולוניאליים ומשפחות האצולה הפולינזית). הוואי הקטנה (2 מ' תושבים, 2 סנטורים + 2 חברי בית נבחרים) היא מעוז של המפלגה הדמוקרטית עד היום. המוצא האתני של נציגיה בקפיטול מעניין במיוחד: 2 נשים צאצאיות של המהגרים היפאנים, יהודי ומהגרת ממוצא אירופי-פולינזי (ילידת סמואה).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665724
זה במקרה, או שבכוונה אתה יוצר השוואה ומכנה בכינוי "מתנחלים" את בעלי המטעים העשירים, העושקים ומשעבדים את הילידים המסכנים, נעזרים בצבא גדול ובאמצעות נשק והתפרעויות אוכפים את העושק על השלטון המקומי?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665726
מצחיקול,בטח שבמקרה,בלי המטעים היו בני אדם והמתנחלים יהודים.איך אפשר להשוות?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665114
מי אומר שממשלת ישראל היא יורשת העותמנים בארץ ישראל? השלטון המצרי הוא יורשו של מוחמד עלי? באמת. מוחמד עלי שלט אמנם דה פקטו, אבל להלכה היה שלטון עותמני. גם אלו על פי התפיסה של המאה ה-‏19 - אנחנו לא שם. אנחנו לפי הנקודות של וילסון של ההגדרה העצמית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665147
במשפט אחד הסברת את ההבדלים בין הימין לשמאל - השמאל חי בעולם ההלכה (או התיאוריה) והימין בעולם המעשה.
(בעברית של היום היו אומרים שאתה חי בסרט)
"14 הנקודות" של וילסון היו בסך הכל נאום ותו לא. אין לו שום משמעות מעשית והוא לא חייב אף אחד חוץ מוילסון עצמו (הסכם סייקס פיקו עומד בנקודות האלו? המעשה הקולוניאליסטי של קריעת עבר הירדן המזרחי ומסירתו למלך ההאשמי עומדת בהן?), רוב רובו בכלל לא רלבנטי לימינו. לדוגמה מאגרי הנשק לא רק שלא פחתו אלא גדלו אלפי מונים מתקופתו (ויש כאלה שיגידו שקיום מאגרי הנשק הללו הבטיח שלום יציב - אסטרטגיית Mutual_assured_destruction - [Wikipedia] הרבה יותר מאשר "חבר הלאומים", שהוא המורשת היחידה שנשארה מהנאום הנ"ל)
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665161
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה הובסה רוסיה על ידי גרמניה ונאלצה לוותר על שטחים נרחבים. לעומת זאת, הסכמי השלום שסיימו את המלחמה היו ברוח 14 הנקודות של וילסון ועקרון ההגדרה העצמית (עד גבול מסוים) - שטחי המעצמות המנוצחות לא נמסרו סתם כך למנצחות (למעט חריגים - חלוקת טורקיה. שמה שנשאר ממנה היה בסופו של דבר כמה איים שקיבלה איטליה) - באירופה הוקמו מדינות לאום. בשאר העולם נתן חבר הלאומים מנדטים על שטחים ששלטו בהן מדינות הציר השונות כדי לפתח אותם ולהפוך אותם למדינות לאום. ואמנם כל המנדטים מסוג A (במזרח התיכון) הפכו תוך פחות מ־30 שנים למדינות ריבוניות. למרות שבמשרדי המושבות הבריטים והצרפתיים היו אנשים "מעשיים" שלא שמו קצוץ על 14 הנקודות של וילסון.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665184
תספר את הסיפורים היפים שלך על 14 הנקודות לאזרחי "הרפובליקה העצמאית של אלזס לוריין" קצרת הימים, לכורדים, לקופטים, ליזידים, לארמים, לבאסקים, לקורסיקאים, לברברים וכו' וכו'
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665186
לא כל עם הצליח לקבל מדינה, אבל המדינות הפכו להיות מבוססות על זכות ההגדרה העצמית. אלזס ולוריין נחשבו על ידי כל העולם התרבותי (נו, איך אדם יכול להיות תרבותי ולא לקבל את עמדת צרפת) כחלק מצרפת. וכו'.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665241
לפי 14 הנקודות, לא משנה מה חשב "העולם התרבותי" אלא מה חשבו תושבי אלזס לוריין, והם חשבו שמגיעה להם עצמאות.
ולגבי "ההגדרה העצמית" של המדינות - האם היה עם סורי לפני 1918? עם עיראקי? עם ירדני? עם לובי? המזה"ת חולק לפי צרכי המעצמות ללא שום קשר להגדרה עצמית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665399
אני חושב שתושבי אלזס-לוריין הם היוצא מן הכלל בשאלה הלאומית והם שונים לחלוטין מן ההונגרים, הפולנים, הצ'כים הרומנים וכן הלאה. האלזסים הם אוכלוסיה ממוצא גרמני שהיתה תחת השפעה צרפתית במשך מאות שנים והרגישו עצמם יותר קרובים לצרפתים מאשר לפרוסים (מייסדי גרמניה). השאלה של אלזס לוריין מעולם לא היתה שאלה לאומית (אלא של סכסוך גבולות בין צרפת לגרמניה), ולכן לא הייתי אומר שהאלזסים שאפו לעצמאות לאומית. הרפובליקה הסובייטית של אלזס שאותה כבשו הצרפתים היתה בכלל מרידה קומוניסטית של תושבי אלזס בשלטון המרכזי של גרמניה, כחלק מן המרד הפנימי וההתמוטטות של גרמניה בסוף מלה"ע ה-II.
אני חושב שאתה צודק בנקודות רבות בדבריך, אבל השאלה של אלזס-לוריין אף פעם לא היתה באמת שאלה לאומית. לראיה, על אף שכאמור רוב גדול של תושבי האזור הם ממוצא אתני גרמני, וצרפת הפעילה יד כבדה מאד כנגד התרבות והשפה הגרמנית (אחרי 1945), רק אלזסים מעטים בחרו להגר לגרמניה (בעיקר עשו זאת אלזסים שלחמו כחיילים של הוורמאכט או הואפן ס"ס).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665412
אתה מודע לזה שוודרו וילסון היה תומך נלהב בעצמאות האלזסיאנית? זה לא עזר לו במילימטר. זה גם לא עזר לאלזסיאנים, ששפתם נאסרה רשמית וחוקית, ולמעשה הוכחדה (היום רק 3% מילדי אלזס דוברים את השפה).
"14 הנקודות" זה נאום יפה מאוד, שכמעט כלום לא נותר ממנו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665413
אתה מודע לזה שהנקודה השמינית (מ-‏14 הנקודות) קורא במפורש לריבונות צרפתית על אלזס ולורין?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665424
פה אני חולק עליך לגמרי. בין לטוב או לרע, רוב ההיסטוריונים יגידו לך שמסמך וילסון ויותר מכך התכנית הוילסוניאנית (חבר הלאומים, זכות ההגדרה העצמית ללאומים השונים וכו') הוא אחד המסמכים החשובים בהיסטוריה. אני חושב שהרבה מאד היסטוריונים חושבים שהתכנית הוילסוניאנית היא שהובילה לפרוץ מלה"ע ה-II. אגב, וילסון הוא אולי המנהיג פוליטי היחיד שהיה גם פרופ' למדע המדינה (ונשיא אוניברסיטת פרינסטון). אוהדיו המעטים יגידו לך, שהתוצאות הטראגיות של כוונותיו הטובות נבעו לא מעט מבריאותו הרופפת אשר קרסה בדיוק כאשר נדרש מנהיג גדול כדי להוליך את העולם ואת ארה"ב כמנהיגה שלו אל עתיד טוב יותר. מחליפיו כבר היו אפסים מן הסוג הרווח ומוכר לנו היטב בהנהגות הפוליטיות.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 665427
"...אוהדיו המעטים יגידו לך..." וילסון נחשב לפי כל מדד מוכר‏1 כנשיא המוצלח ביותר בתקופה שבין שני הרוזוולטים, ולרוב הוא ממוקם בעשרת הנשיאים המוצלחים ביותר (ז"א רק שני מדדים, שניהם של הוול סטריט ג'ורנל, מיקמו אותו במקום ה-‏11 ואף אחד לא מיקם אותו נמוך מזה).

"... אני חושב שהרבה מאד היסטוריונים חושבים שהתכנית הוילסוניאנית היא שהובילה לפרוץ מלה"ע ה-II..." נראה לי שאם יש כאלה היסטוריונים הם מעטים.

מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664645
הודיעו עכשיו על סימני נפט בגולן.הידיעות האופטימיות שמגיעות מכיוון החברה מדברות על מאגר נפט גדול. נניח לרגע שזה נכון ושגם ישתלם להפיק אותו ושלא יהיו בעיות עם דרך ההפקה. אם כך זה יכול להציף את אותן הבעיות (החברה המפיקה היא חברה אמריקאית ולכן מה שחשוב הוא, מן הסתם, לא רק החוק הישראלי אלא גם החוק האמריקאי).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664064
מסתבר שגם ימנים מתיימרים לדעת מה קורה ביקומים מקבילים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664066
אם תפשפש היטב ותנתח את העקרונות המנחים תגלה שאני שמאלני.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664071
בקירוב, כולנו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664079
רובכם שמאלנים מבחוץ וימנים מבפנים. אצלי זה הפוך.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664117
2. כן, כי מחירי הדירות הנמוכים בירוחם, אופקים ומצפה רמון מפחיתים את מחירי הדירות במרכז... בחייך.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664122
אם מחר בבוקר תפנה את ירוחם, אופקים ומצפה רמון, ברור שמחירי הדירות במרכז יקפצו. אפשר לראות זאת היטב - מאז ההתנתקות מחירי הדיור עלו ב45%
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664128
דוגמה מובהקת לכך שקורלציה וסיבתיות זה לא אותו דבר.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664134
עליה בביקוש לדירות מעלה מחירים.
לא מבין מה השאלה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664139
חלק מהשאלה נוגע לזה שמי שגר כל ימיו באופקים לא יצליח לגור בתל אביב בתנאים דומים או אפילו פחותים מעט, ומבחינת רמת מחירים יבחר מקום פריפריאלי אחר. מבחינה זו פינוי הנגב ישפיע על מחירי הדיור בגליל ובעמק בית שאן.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664145
כמה התנשאות!
לפי הערכות, רוב (כלומר מעל 50%) מתושבי תל אביב היום נולדו, גדלו ו"גרו כל ימיהם" (עד שעברו אליה) מחוץ לה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664148
התנשאות? איפה? אני מדברת על האפשרות למצוא דיור דומה באותו מחיר. לא על סטודנט צעיר שמוכן להתכלב זמנית בדירה מוזנחת אלא על משפחה עם ילדים או על אנשים מבוגרים. בדיוק האנשים שכל השנים האלה *לא* הגיעו לתל אביב (מסיבות טובות).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664157
היא פשוט הסתכלה לרגע במראה, לא להתרגש.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664168
''מי שגר כל ימיו באופקים לא יצליח לגור בתל אביב'' זו התנשאות רבתי.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664186
לא, זו סתם אי הבנת הנקרא. כבר כתבתי שהתכוונתי ''לא יצליח למצוא דיור הולם לצרכיו''.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664165
אני לא כלכלן, אבל נדמה לי שדיוויד ריקארדו הראה עוד ב-‏1809 ששינוי במחיר האדמה הזולה ביותר יגרום לעלייה זהה במחיר האדמה היקרה ביותר.
(קראתי ב"כלכלן הסמוי" ובמקומות אחרים)
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664170
''חוק הרנטה''
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664140
המשפט הראשון שלך נכון כנראה.
אני לא רואה שום קשר בינו לבין התגובה הקודמת שלך, אליה הגבתי.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664141
ליתר דיוק, הגבתי לקורלציה המופרכת‏1 בין תאריך ההתנתקות לעליית מחירי הדיור מאז.

1 מופרכת בין השאר כי 5000 איש הם פסיק קטן שלא משפיע בכלום על מגמות מאקרו-כלכליות בשוק הישראלי.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664146
ב2005 היו פחות מ30,000 התחלות בניה במדינת ישראל, מתוכם פחות מ4000 בניה ממשלתית. 9000 איש (איך הגעת ל5000?! רק ברצועת עזה היו 8600 איש) הם הרבה יותר מ"פסיק קטן".
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664150
9000 איש, בהנחה הכנראה מקלה של 5 נפשות למשפחה, ייתן לנו 1800 משפחות, שהם 6% מהתחלות הבנייה על פי הנתון שלך. לא משהו שצריך להשפיע על השוק באופן מהותי.
כדי לסבר את האוזן, בשנה מתחתנים בישראל כ-חמישים אלף זוגות שחלק ניכר מהם מן הסתם ירצו לקנות דירה בקרוב. וזה בלי לדבר על רוכשי דירות שאינם זוגות צעירים.
בקיצור, פסיק קטן.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664167
אתה מסתכל על המספרים לא נכון. הממשלה בנתה 4000 בתים והרסה 1800 שהם 45% ממה שהיא בנתה. אבל יותר מזה, ההתנתקות סימנה לאזרחי ישראל שאם הם בוחרים לגור בפריפריה, הממשלה שלהם עלולה לזרוק אותם מהבית בשרירותיות (גוש קטיף), או לחילופין לחשוף אותם למרגמות ולרקטות (עוטף עזה והנגב המערבי). אתה באמת חושב שאין לזה השפעה על הביקוש במרכז, ולכן גם על המחירים?
ועובדתית - כן השפיע, כפי שהקוף הירוק הראה. 2005 היתה השנה שבה המחירים התחילו לזנק, ולא הפסיקו מאז.
כשהתיאוריה (ביקוש והיצע) והאמפיריקה (סחרור מחירי הנדל"ן מייד לאחר ההתנתקתות) מסתדרות, צריך נימוק רציני כדי לשלול סיבתיות. בינתיים לא ראיתי כזה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664169
ברור שזה בגלל ההתנתקות: בשנת 2005 נתניהו התפטר ממשרת שר האוצר בשל ההתנתקות וגרם לשינוי במדיניות הכלכלית של ישראל. הוא לא חזר למדיניותו גם כאשר הוא חזר כראש ממשלה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664171
לא רק בגלל הההתנתקות (גם להקפאה יש השפעה לא קטנה), אבל ברור שלהתנתקות היתה השפעה מדידה ומיידית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664176
סחרור מחירי הנדל"ן החל ב-2007-2008, לא ב-‏2005. איזה באסה, נכון? כשהתאוריה והמציאות *לא* מסתדרות, צריך הרבה יותר מנימוק רציני כדי להוכיח סיבתיות.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664200
"ענף הנדל"ן הוא לא סירת מירוץ אלא נושאת מטוסים, לוקח לתהליכים זמן להתגבש"
(והמדינה הגדילה זמנית את ההיצע ע"י הצבת קרואנים).
איזה "באסה" לך, שהמציאות דווקא מסתדרת מצויין עם התיאוריה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664201
את רואה איזה יופי של "מדע" את מספקת כאן? בהתחלה את אומרת שזה התחיל ב-‏2005, וזאת מבחינתך הוכחה ניצחת. אחר כך, כשמתברר לך שהמציאות שונה ב-‏3 שנים שלמות מהנתונים שהכרת - את מביאה עוד 'נתון' או תירוץ או לינק לתירוץ, שמראה ש-‏2008 היא הוכחה ניצחת.
אז, אם התיאוריה שלך היא כזאת שגם 2005 נתנה לה הוכחה ניצחת, וגם 2008 נותנת לה הוכחה ניצחת, אז יש 2 אפשרויות:
א. התיאוריה לא עקבית, ולכן שגויה.
ב. התיאוריה לא תלויה בנתונים או המדידות שמסופקות לה. ואז, כידוע, היא "אפילו לא שגויה"‏1.

אני כבר אקדים את המאוחר ואומר שבלי קשר לעקביות של שתיאוריה שלך, מה שאת עושה כאן דומה בעיקר למשל על העכבר שיושב על הפיל השועט ומכריז ש"אנחנו עושים המון אבק".
ב2007-2008 עבר פיל ענק בכלכלה העולמית, כנראה הגדול ביותר ב-‏100 השנים האחרונות, הרס המון חנויות חרסינה והעלה המון אבק, ואחת מתוצאות הלוואי שלו זה עשור חסר תקדים של ריביות נמוכות שלא היו מעולם. הריביות האלה, ועוד אפקטים כלכליים גלובליים, זעזעו ועדיין ממשיכות לזעזע גם את קליפת האגוז הקטנה המתקראת מדינת ישראל, ואחת התוצאות הישירות שלהן היא הורדה דראסטית של כדאיות החיסכון מחד, ושל מחירי המשכנתאות מאידך, מה שמביא לעלייה דראסטית בכדאיות הכלכלית של רכישת דירות, מול השקעות הון וחיסכון אחרות.
הפיל הזה הוא הגורם העיקרי שטלטל את מחירי הדירות כאן, והעכבר הקטן של ההתנתקות והצורך לשכן 1,800 משפחות מ-‏2005, הוא כקליפת השום מול התהליכים הגלובליים האלה והשפעתם המקומית.
וכדרכם של פילים, הוא עומד בתאימות ישירה ובלי הרבה תירוצים מול גרפי מחירי הדירות שהובאו לעיל.

1 Not even wrong.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664202
ומה אתה חושב שגרם לאותו "פיל" אם לא ההתנתקות?!
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664204
לדעתי אריק שרון התעטש וגרם לפרפר לרפרף בכנפיו מהר יותר מכרגיל‏1, חודשיים לפני כן. השאר הוא היסטוריה.

1 או שהפרפר רפרף בכנפיו מהר יותר מכרגיל וגרם לאריק שרון להתעטש. קשה לדעת כשמדובר באירועים כה קטנים ועדינים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664210
לא, אתה לא מבין. הרשה לי לתת לך שיעור קצר בסיבתיות היסטורית.

על מנת לברר מה הגורם לאירוע מסויים אתה צריך לעבור את השלבים הבאים:
1. האם האירוע טוב או רע? טוב, יפה, אתה יכול לעבור לסעיף 8. לא ברור, אין דברים כאלה בבית ספרנו.
2. האם הארוע התרחש לפני יותר מ-‏5776 שנים? אם כן, אתה טועה, אין דבר כזה.
3. האם הארוע התרחש לפני 1930? אם כן, הגורם הבלעדי והמבהק הוא החטא הקדמון, והאשמה היא חוה אמנו.
4. האם הארוע התרחש לפני 1992? אם כן, הגורם הוא מפא"י והאשם הוא בן גוריון.
5. האם הארוע התרחש לפני שנת 2000? אם כן הגורם הוא אוסלו והאשם הוא רבין.
6. האם הארוע התרחש לפני שנת 2005? אם כן הגורם הוא הנסיגה מלבנון והאשם הוא ברק.
7. אם הגעת עד כאן, סימן שזה נגרם בגלל ההתנתקות והאשם הוא שרון.
8. האם הארוע התרחש לפני יותר מ-‏5776 שנים? אם כן, אתה טועה, אין דבר כזה.
9. אם הגעת עד כאן, הגורם הוא החסד האלוהי.

(שים לב, אגב, לעלייה המפתיעה במחירי הנדל"ן בתקופת קיומה של גוש קטיף. אדם תמים היה יכול לחשוב שזה קשור לכל מיני גורמים כלכליים מגוחכים, ושזה מראה שהקשר בין פינוי גוש קטיף למחירי הנדל"ן הוא די זערורי, אבל אחרי השיעור הקצר למעלה, אני מקווה שברור לך שזה באשמת בן גוריון)
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664250
ומה גרם לאסון ורסאי אם לא הכיבוש?
ומה גורם לפיגועים אם לא אוננות?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664251
אלה שאלות שכל תינוק (שלא נשבה) יודע את התשובה עליהן: מזוזות פגומות.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664252
אסון ורסאי היה גם בגלל מזוזות פגומות. וגם בגלל רצפה עקומה.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664203
תגיד, אתה רציני?
הרי העכבר במשל שלך רץ הפוך מעדר הפילים, או יותר נכון כל פיל רץ לכיוון אחר
הנה למשל מחירי הדיור בארה"ב ירדו מאז 2005
באירופה הם באותה רמה כמו ב2005

התיאוריה הקלאסית של ביקוש והצע קובעת שהקטנת בבהיצע תגדיל את המחיר. המידע הסטטיסטי מסתדר יפה מאוד (גם אם בהפרש פאזה, שקל להסבירו בדיור ארעי) עם התיאוריה. העובדה שיש עוד סיבות (כמו הריבית הנמוכה, ההקפאה הכפויה, אנטישמיות בצרפת) היא ברורה מאליה, וגם היא מוסברת באותה תיאוריה (הגדלת הביקוש) , אבל לא סותרת את העובדה שההתנתקות תרמה לעליית המחירים.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664205
וגם העכבר תרם לאבק, הרי הוא העלה את משקל הפיל, לא?

לצערי את עונה תשובות שגורמות לי לפקפק בזה שאת רצינית.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664212
רחל יקרה, עד שלא ימציאו שיטה לשחזר את המציאות מספר פעמים, בכל פעם בשינוי אחד בדיד (ולפחות שחזור אחד ללא שינוי כקבוצת ביקורת), אזי כל טענה ש X קרה בגלל Y היא בגדר ספקולציה שמשכנעת רק את המשוכנעים ממילא‏1. אין לי שום ספק שההתנתקות השפיעה על מחירי הדיור בתל אביב‏2, אבל לאף אחד אין מושג אם חלקה בעליית המחירים הוא חמישים אחוזים, עשרה אחוזים, או עשירית האחוז. הניחוש האישי שלי הוא מספר חד ספרתי של אחוזים - אבל זה לא יותר מניחוש.

___
1. ע"ע טענת ה"אילו רק ישראל היתה עושה X כלשהו היינו מונעים המלחמה/האינתיפדה/הפיגועים" שמגיעה לעיתים מימין, אבל לרוב משמאל. האם טענה שכזאת אי פעם שיכנעה אותך שאת טועה‏3?
2. או בבוסטון, או באמסטרדם - השפעה זניחה ביותר, אבל קיימת.
3. (לא. שיכנעה אותך שאת צודקת זה לא נחשב).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664213
אם כך, אז אין בינינו מחלוקת.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664214
אתה מכוון למאמר מה שמדעי החברה יודעים, ומה שלא שקראתי זה עתה במידה.
המאמר מסביר את הבעיתיות הכפולה של מדעי החברה: הקושי לערוך ניסויים כפי שתארת, והסיבוך של החברה האנושית. הסיבוך פרושו שלכל תוצאה יש המון גורמים ישירים ועקיפים שאי אפשר להזניח.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664219
דווקא בנק ישראל, בניגוד לתיזה שלך, מתאמץ יותר לאסוף נתונים ולנסות להסיק מהם איזה גורמים משפיעים על מחירי הדיור ובכמה.
מתאבן (הדו"ח הוא מ-‏2011):
"נמצא כי הגורם העיקרי לעלייה של מחירי הדירות בשנים 2010–2009 הוא
הורדתה של הריבית המוניטרית על רקע המשבר העולמי. זו מסבירה כמחצית
מהעלייה ב-‏2010, שהסתכמה ב-‏13.9 אחוזים. הורדת ריבית של נקודת אחוז אחת
העלתה את מחירי הדירות ב-‏6.5 אחוזים, בתהליך שנמשך כשנתיים (כשיתר
הדברים קבועים . ) הורדת הריבית המוניטרית על רקע המשבר העולמי הביאה
אפוא לעליית מחירי הדירות, ובכך - לגידול הפעילות בענף הבנייה . המחסור
בדירות מסביר 37 אחוזים מעליית מחיריהן בשנתיים אלו – ותרומתו יציבה
בגודל של - כ 5.5 נקודות אחוז לשנה. לכן נדרשת אמנם הגדלה של היצע הדירות,
אך זאת במידה מדודה בלבד. גידול רב מדי של היצע הדירות עלול לחולל משבר
הפוך ( ירידת מחירים תלולה) בשוק הדירות, בפרט לנוכח התהליך הצפוי של
העלאת הריבית לרמת ה'נורמלית'."
(עמוד 7 למטה)
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664222
אני קצת מבולבל - האם אתה טוען שתכנית ההתנתקות יצרה מחסור בשוק הדירות ושמחסור זה אחראי ללא יותר מ-‏37 אחוזים מעליית המחירים, או שדוחות והערכות בנק ישראל לעולם אינם טועים או מוטים?

לחילופין, אם ניסית לומר שהבנק מתאמץ קצת יותר ממשתתפי הדיון הזה לנחש ניחושים מושכלים אז כמובן שאתה צודק. אבל עדיין אין לך (או לאף אחד אחר) יכולת למדוד את מידת הדיוק של ניחושיו.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664224
המחסור בשוק הדירות לא נובע מההתנתקות אלא ממיעוט התחלות בנייה מתחילת המילניום. באותה מידה שאתם מכריזים 'בגלל ההתנתקות' אפשר להכריז 'בגלל התמוטטותו של שרון' או בגלל מלחמת לבנון השנייה.

כבר הראיתי שמבחינה כמותית הביקוש הנוסף לדירות שיצרה ההתנתקות הוא זניח, אולי תתיחסו לזה במקום להכריז השערות חסרות ביסוס?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664225
לי דווקא נראה שרחל הוכיחה שהמספר לא זניח
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664226
איך 1800 מול 30000 התחלות בנייה בשנה וחמישים אלף זוגות צעירים נראה לך לא זניח?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664228
1. אתה מערבב בין ההיצע (התחלות בניה) לביקוש (זוגות צעירים) בצד הביקוש צריך לבדוק לא רק זוגות צעירים אלא גם לידות (צריך בית יותר גדול), פטירות, סטודנטים שנה א' ( שעוברים למעונות) אנשים שסיימו תואר (ויצאו מהמעונות), עולים, יורדים וכו'. בכלל, מי אמר שזוג צעיר קונה דירה? גיל הנישואין עלה ורוב האנשים לא גרים בבית הוריהם לפני החתונה, כך שבמקום 2 דירות הם עכשיו צריכים דירה אחת בלבד. אם כבר, צריך לבדוק דווקא את מס' המתגרשים ולא את מס' המתחתנים.
2. אתה מערבב בין בניה פרטית לבין בניה ממשלתית. צריך להשוות את מס' יחידות הדיור שהממשלה בנתה (כ4000), שאמורה לאזן את כוחות השוק, למס' הבתים שהממשלה הרסה (כ1800 או 45%). כפי שטענה רחל, הממשלה היתה צריכה להגדיל את מס' יחידות הדיור ב1800 כדי לקזז את ההרס, במקום זה היא הציבה קרואנים - דיור זמני - ובכך לא קיזזה אלא רק דחתה את המחסור בהיצע הדירות (ואכן הקפיצה במחירים החלה שנתיים מאוחר יותר)
3. אפילו אם אתה מתיחס לכלל התחלות הבניה, הרי ש1800 הן 6% מ 30000 - כלל לא זניח, וידוע מהתיאוריה, שהפחתה קטנה של ההיצע עלולה להגדיל מאוד את המחיר בתנאים של ביקוש קשיח (כפי שיש בשוק הדיור).
4. מנתוני בנק ישראל שאתה עצמך הצגת, עולה ש37% מעליית מחירי הדיור נובעת מצד ההיצע, כלומר בהחלט לא מדובר על אפקט זניח
5. לסיכום, הטיעונים של רחל ושלך עצמך שכנעו אותי שאכן להתנתקות היתה תרומה נכבדת לעליית מחירי הדיור (כמובן בלי לשלול את קיומם של גורמים אחרים דוגמת הריבית וכו')
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664235
1. 1800 המשפחות שלך הן בתחום הביקוש, וכך גם חמישים אלף הזוגות הצעירים. וזה היה רק מספר כדי לסבר את האוזן, הנתון המוכר ומקובל (ראה דיון ארוך שהיה לי עם אריק לפני מספר חודשיםׂ - הוא הביא את המספר הזה) הוא ביקוש לכ-‏40,000 דירות חדשות בשנה.
3. לא רק ש-‏6% זה כמעט זניח, אם מסתכלים על עליית הדיור לאורך עשור (אתם בעצמכם הוספתם 3 שנים כשהיה נוח לכם), נקבל שאותם 1800 דירות על פני עשר שנים מהוות 0.6% מהביקוש באותן שנים. יותר זניח מעכבר על פיל.
2. אנשים קונים דירות שנבנות, לא משנה אם על ידי הממשלה או על ידי קבלנים פרטיים. וגם הבנייה שלהם מושפעת מהחלטות ממשלתיות כאלה ואחרות. כך שההתמקדות רק בנישה של בנייה ממשלתית שגויה.
4. כמו שמישהו כבר אמר - אתה מערבב היצע וביקוש. ההתנתקות לא שינתה את ההיצע. בעיית ההיצע הנ"ל נבעה ממיעוט התחלות בנייה כבר משנת 2000, בלי שום קשר להתנתקות. מאז אגב עלו התחלות הבנייה והיום הן כבר רבות מעבר ל-‏30,000.
5. אתה היית משוכנע מלכתחילה, נו באמת.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664227
שלימדתי בפקולטה לרפואה קורס בתכנון ניסויים וניתוח תוצאות הדגמתי את ההבדל בין סיבתיות למתאם באמצעות המשפט הבא:

כל מי שנושם מת - מתאם
כל מי שלא נושם מת - סיבתיות
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664230
קצת רימית, לא? באחת המשפטים נכנס גורם הזמן למשוואה. חוץ מזה כתבת "ש" במקום "כש" והשוטה תיכף יוכיח לך את המשפט השני.

(איילים, איפה מתקיים כאן אם בכלל דיון על ההתערבות מעוררת החלחלה של פוטין בסוריה?).
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664233
למה לפוטין אסור להתערב, כל העולם כולל ארצות בברית מתערבים בסוריה וסוריה העלאווית היא בת ברית של פוטין.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664267
לפוטין לא היתה ברירה. הוא ישב עם כמה אוליגרכים, שתו קצת וודקה וריכלו על מנהיגי העולם וכמה כולם עלובים ביחס לפוטין (מה שכנראה נכון). אמר אוליגרך אחד: ראיתם את אסד הזה, איך הוא מפסיד לחבורה של פסיכים עם זקן שנוסעים על טויוטה היילקס? מתערב שהוא לא שורד עוד חודשיים. אז מה נותר לפוטין חוץ מלומר "מתערב שהוא כן ישרוד"?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664269
אני מבינה שהתשובה היא ''לא מתקיים''.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664234
כשלימדתי...

תסו"ש
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664284
לא נכון
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664287
כלומר יש מי שלא נושם ולא מת?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664294
ניטפוק בהקשר הנוכחי, אבל: בטח יש סוגים של חיידקים או חד תאיים שלא בטוח שתגדיר את מה שהם עושים כנשימה. יתירה מזאת, חלקם כמדומני גם יכולים לשרוד תנאי קפאון לכמה שנים, ולחזור לתפקד. מה שהם עושים תוך כדי בטח מתרחק עוד יותר מההגדרה הזאת.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664305
סליחה על הגסות, אבל אל תעשה את עצמך אידיוט. זה אפילו לא מצחיק.
נתתי דוגמה נגדית - יצור (סוג של מדוזה במקרה הזה, אבל יש עוד יצורים רב תאיים כאלה) שנושם ולא מת.
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664309
לא נשכח ולא נסלח!
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664314
באיזה מובן היצור הזה נושם?
מיתוס הוא שם נפוץ במשפחת סיפורי האדם 664153
אופקים: 25,000 תושבים
ירוחם: 8,700 תושבים
מצפה רמון: 5,000 תושבים

רצועת עזה לפני ההתנתקות: 8,600
יישובים שפונו בצפון השומרון: 900
ההמנעות ממתקפת המנע 664510
הנושא שבכותרת אינו נדון במאמר באופן ישיר, אך מאחר והוא עלה בדיון אוסיף כמה מילים בנושא כדי להעמיד דברים על דיוקם.

קיסינג'ר אכן תבע מישראל באופן חד משמעי להימנע ממכה מקדימה, כפי שמתועד בארכיון הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA). במסמך כותב קיסינג'ר לחדר המצב בבית הלבן על שיחתו עם מרדכי שלו, הציר הישראלי בוושינגטון:
“I emphasized to him the essentiality of restraint on the Israeli part, and said there must be no preemptive strike.”
הוא מסביר זאת:
“I believe the Israeli fears of a possible attack are justified. Hopefully, we will be able to generate sufficient pressure so that cooler heads will prevail.”

קיסינג'ר לא ידע שמדובר במתקפה וודאית על ישראל. אילו היה בידי שלו למסור לו יותר מאשר מידע נסיבתי על ההכנות הערביות – למשל ההודעה הרשמית של מצרים וסוריה לברה"מ על פתיחה במלחמה (מה שמכונה "ידיעת הזהב"), סביר להניח שקיסינג'ר לא היה מציב דרישה זו בפני ישראל.

באשר לצד הישראלי, כפי שכתבתי בסוף חלק זה של המאמר, אלמלא מעשיו של ראש אמ"ן, אני בטוח למדי שצה"ל היה פותח במתקפת מנע גם ללא אישור אמריקאי. כדאי לזכור שלאורך כל שנות קיום מדינת ישראל הפעילו האמריקאים על הנהגתה לחצים כאלו ואחרים. אנו נוטים לזכור את אלו שצלחו, אך אין זה הכלל, לא בישראל, לא במדינות ערב ולא בשאר העולם - דרישותיה של ארה"ב/רוסיה/צרפת/בריטניה/... ממדינה שניה אינן נענות בד"כ. ניתן להקשות ולשאול האם בהתחשב במידע שכן היה בידיה, פעלה ישראל נכון כאשר נמנעה ממכה מקדימה. קשה לי להעריך. מחד גיסא, סביר להניח שההימנעות מתקיפה אכן הקלה על קבלת הרכבת האווירית מארה"ב בשבוע השני של המלחמה, כפי שטענה מאיר לאחר מכן. מאידך גיסא, יתכן שמכת מנע מוצלחת הייתה מקטינה משמעותית את הצורך בתגבור חירום.
ההמנעות ממתקפת המנע 664514
אני תוהה מה באמת היתה כוללת מכת מנע מוצלחת. אפשר להניח בבטחון שמכת המנע היתה אמורה להתבצע ע''י חיל האוויר בלבד. לאור הכשלון של חיל האוויר בהתמודדות עם טילי הנ''מ בשתי הגזרות בתחילת המלחמה, ספק רב בעיני אם הוא היה מצליח להגיע להשגים משמעותיים, וגם לא לגמרי ברור לי מה היו אמורות להיות המטרות שלו. חיל האוויר טוב יותר בתקיפת מטרות נקודה (שדות תעופה, גשרים, מרכזי קשר, פיקוד ושליטה וכו') מאשר בתקיפת ריכוזי כוחות הפרושים על שטח נרחב - אבל בבוקר המלחמה היה צריך לפגוע משמעותית בדיוק בריכוזים האלה כדי להשפיע על תכניותיהן של מצרים וסוריה. כמו כן, כשחושבים על הפער בין האופן שבו חיל האוויר דמיין לעצמו את המלחמה שתהיה (כולל זמן להשמדה של הטילים בניחותא לפני שמתפנים לסייע לכוחות הקרקע) לבין מה שהתרחש במציאות ועל הכאוס של החלפת החימוש, המטרות וגזרות הפעולה תוך כדי לחימה קשה להאמין שאותו חיל היה מצליח להגיע למכה מקדימה שאכן היתה משפיעה משמעותית על המערכה כולה.
ההמנעות ממתקפת המנע 664520
מן הסתם כשמחליטים להזניק מטוסים למכת מנע, מזיזים גם כוחות קרקעיים על מנת לבלום תגובה נגדית, וכדי להמשיך את המכה האווירית.
תמרון מקביל של כוחות קרקעיים ישראלים מול המצרים והסורים, היה משנה לגמרי את התמונה.
ההמנעות ממתקפת המנע 664526
א. אתה מערבב בין שני מושגים - מלחמת מנע ומתקפה (או מכה) מקדימה.
ב. מטרתו של חה''א לפי ''פקודת סלע'' היתה נטרול מערך הנ''מ במסגרת מכה מקדימה, ורק לאחר זאת סיוע לכוחות הקרקע. בפועל זה לא קרה כיוון שלא היתה מכה מקדימה וחה''א נאלץ לסייע לכוחות הקרקע ללא ניטרול הנ''מ
ההמנעות ממתקפת המנע 664651
לאור היכולת הדלה שהפגין חיל האוויר בהתמודדות עם סוללות הטילים במהלך המלחמה (ובמיוחד עם הניידות שבהן), קשה להאמין שמכה מקדימה כזו (שממילא היו לה רק שעות ספורות, ולא יום-יומיים שהקצה החיל בתכנוניו מלפני המלחמה לטיפול בנ"מ) היתה משיגה תוצאות מרשימות. מאלף לקרוא בספרו של יפתח ספקטור "רם וברור" כיצד הוא ניסה לפתח תו"ל להתמודדות עם הסוללות הניידות יחד עם חניכי קורס מובילים בכירים שהעביר, ללא כל סיוע ממטה חיל האוויר (אבל עם סיוע של אריק שרון, בימיו האחרונים כאלוף פיקוד) - וכיצד המסקנות שלהם זכו ליחס שבין התעלמות לזלזול. אגב, הספר זמין לקריאה והורדה באתר הספריה הדיגיטלית של חיל-האוויר.
סעד א־שאזלי 664936
עכש"ז מקריאת ספר הזכרונות של שאזלי, "חציית התעלה", הוא מספר על משהו שונה ממה שעולה מהפתיח למאמר.

הוא מספר על הצלחת המבצע ועל חילוקי הדעות שהיו לו בהמשך עם סאדאת ושר הצבא אחמד איסמעיל עלי כשכוחות ישראלים חצו את התעלה. בעוד ששאזלי חשש לגורל הכוחות המצריים מעבר לתעלה ולחשיפת העורף המצרי מתוך מה שברור כהשקפה צבאית נטו של ניהול הלוחמה, סאדאת ועלי ראו לנגד עיניהם את המטרה האסטרטגית-פסיכולוגית של שליטה מצרית בשטחים במזרח התעלה בכל מחיר על מנת לשבור את העקשנות הישראלית. עמדתו של שאזלי להחזיר את הכוחות המצרים למערב התעלה לא התקבלה והוא פוטר וכך מצרים הצליחה לממש את המטרת המלחמה.
סעד א־שאזלי 666260
כיצד נוגד התיאור בספר את שאמר א-שאזלי בראיון הטלוויזיוני? הרי הוא רצה להחזיר את הכוחות בדיוק בשל המצב שאותו תיאר בראיון.
סעד א־שאזלי 666285
כפתיח למאמר העוסק במיתוסים, או שמא ''מיתוסים'', של מלחמת יום כיפור, הוא מנסה להציג מצב שבו לכאורה המצרים ידעו ''ימים ספורים לאחר פתיחת המלחמה'' שהם למעשה נכשלו והצבא הישראלי ''הפך את הקערה על פיה''. מכך, המיתוס הוא שלמעשה ישראל נצחה במלחמה בעוד שבתודעה המצית '''מלחמת אוקטובר' נתפסה עד אז כניצחון צבאי גדול'' היתה כוזבת.

אולם, שזאלי, כפי שכתבתי, ראה את המצב מנקודת מבט צבאית בעוד סאדאת ושר הצבא עלי ניהלו מערכה מדינית באמצעים צבאיים והצליחו לסיים אותה בהצלחה מבחינת השגת מטרותיה המדיניות והתודעתיות - גם החזרת הגאווה והיכולת המצרית, גם חיזוק מעמדה, גם עירעור בטחונה של ישראל, גם פגיעה באמון הנים ישראלי, וגם החזרת כל סיני למצרים.

בנוסף, ואולי את זה סאדאת לא ממש תכנן, גם חתימת הסכם השלום עם ישראל היא הצלחה מצרית של המלחמה. הסכם השלום, בין השאר, הצליח סוף סוף להעביר את מצרים מחסות רוסית אל חיק ארה''ב והמערב, כפי שנאצר ניסה ולא הצליח.
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665417
הצתת קבר יוסף:
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665421
"כמאה פלסטינים הציתו הלילה (יום ו') חלקים ממתחם קבר יוסף בשכם והתפרעו במקום. במהלך הפרת סדר הם יידו בקבוקי תבערה. הכוחות הפלסטיניים הדפו אותם, ירו באוויר והשתלטו על האש. מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המנהל האזרחי שוחחו עם גורמים פלסטינים רלוונטיים שגינו את האירוע. "

גם הצתת כנסיית הלחם והדגים (שלא לדבר על הצתות שונות של כנסיות ומסגדים ברחבי הארץ, שם לא נתפסו המציתים. וכן, אני יודע שגם מחללים קברים בהר הזיתים. אבל זה מחדל של המשטרה שלנו ולא של כוחות הבטחון הפלסטיניים) הייתה פגיעה חמורה בסטטוס קוו?
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665422
כן. בכלל התכוונתי להדביק את זה בידיעה החדשותית, לא יודעת איך זה הגיע הנה. צרות של חדשים.

הכותרת שלי כמובן אירונית, משתי סיבות:
א) קבר יוסף זכה למעמד מקודש גם בקרב יהודים וגם בקרב מוסלמים, והנה צד אחד הורס אותו שוב ושוב במין משפט שלמה.
ב) ההבנה של מחנה ישראלי מסוים (נחש איזה) לפגיעה החמורה ברגשותיהם של מוסלמים שרואים יהודים על הר הבית, פתאום מתאדה. לא לגמרי איכפת להם שהציתו את קבר יוסף, זה בעיניהם מוקד מיותר לסכסוכים וכולי. בעקבות זאת יש לי הרושם שחלק מהאג'נדה של "שמירת הסטטוס קוו" נמצא במתאם גבוה עם חוסר עניין פשוט במקומות קדושים בכלל, ואולי אף סלידה מהקונספט.
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665425
ברוך בואך לאתר החביב שלנו. כקוראת חדשה אולי יהיה לך קשה בתחילה להבין מי נגד מי ומה נגד מה, טהעצה שלי לטירונים כמוך היא שבשלבים הראשונים להתערותם כאן יתעלמו מתגובות של מגיבים שהניק שלהם מכיל שם של חיה, אלא אם כן שם המשפחה שלהם הוא אנשלוביץ. המממ, או שקוראים להם אייל. או צבי. או זאב. טוב, יש לי הצעה יותר פשוטה: תתעלמי מההודעות שלי.

לעניין: אני שייך במידה מסוימת לאותו מחנה - לפחות כל מטיחים בי מהמחנה השני - אבל זה מפני שיש לי צפיות מוקדמות שונות מעם הספר הרוחני עם "ירושלים של מעלה" שלו ולאיסלם עם "דת מוחמד בסיף" ושאר מרעין בישין. וכן, אני מודע לכך שיש בקרב בני עמי הרבה אנשים ששריפת קבר יוסוף בשכם פוגעת בנימי נפשם, בלי קשר לשאלה אם יש בכלל קשר היסטורי בין המקום ההוא לבין מה שמייחסים לו - ואני אמור להרגיש חמלה והזדהות מסוימת עם אותם חוגים אלא שאינני מצליח. להגנתי אוכל להגיד רק שאין יותר מדי אנשים דתיים שמתרגשים מפגיעה ברגשותי שלי כחילוני, כך שלא זה מה שמפריע לי לישון בלילה.
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665451
אני אכן מתעלמת מהודעותיך כיוון שברור שאתה פרובוקטור בתשלום. נותר רק למצוא את נתיב הכסף.

ולעניין: גם אני לא מזילה דמעה על קבר יוסף לכשעצמו, שכנראה אין בו קבר ולא יוסף. אבל יש טווח רחב שנע בין "חמלה והזדהות" לבין זלזול והוקעה. אני לא חושב ששורפי המבנה שאלו את עצמם אם יש ישראלים חילונים שמתנערים מהקשר למקומות קדושים וכולי. הם פשוט שרפו למען החוליגניזם. ואם היו שורפים שמורת טבע? (או מקום אחר שמייצג ערכים חזקים). לא רלוונטית מידת ההתרגשות שלי או שלך מפגיעה באתר דתי, אלא מידת הרצון לגדוע (ולא לעודד) פגיעה כזו. ומידת ההבנה שהפוגעים ניסו לפגוע בסמל שלגביהם לגמרי אמור לייצג את נימי נפשך. אתה ודאי יודע שקל לקחת סוכריה מתינוק. ובכן, דמיין שהתינוק בא אליך במרוצה ומתלונן שלקחו לו את הסוכריה, ואתה אומר לו שסוכריות ממילא מזיקות לשיניים, אז לא נורא שלקחו. האם זו תגובה רלוונטית?

שמעתי היום יהודי מאמין אומר (נא לא ללגלג כיוון שמדובר באדם יקר לי): "יוסף היה המלך שלהם במצרים, שלט עליהם, הציל אותם מרעב, ועכשיו הם מחזירים לו ככה. לך תעשה טובות לאנשים". צחקתי ואמרתי לו: אפשר לחשוב שאתה זה שעשה להם טובה. והוא אמר: "לא אני - אבל יוסף".
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665456
האם בכלל יש קשר בין "אל אקצה" לבין צואתו של סוסו של מוחמד?
משפט שלמה 665431
איזכור יפה למשפט שלמה, שנכון לא רק באשר לקבר יוסף. זה נראה כאילו כל נושא חלוקת כפוף להגיון מסוג זה. מחד ישנו הצד שמוכן ובוחר שוב ושוב בחלוקת הארץ, ומאידך זה שמסרב לכך פעם אחר פעם. מכאן מסיק החכם באדם (הקהילה הבינ''ל) מיהם הבעלים האמיתיים של הארץ.
משפט שלמה 665433
רק שבניגוד למשפט שלמה, שם מי שערך חיי האדם היה אצלו בעדיפות עליונה בחר(ה) לא לחלק, וכאן מי שערך חיי אדם בעדיפות עליונה אצלו ולא פיסות אדמה, יבחר דוקא כן לחלק.
פגיעה חמורה בסטטוס קוו? 665515
סוכל נסיון לפיגוע הקרבה באותו מקום.
666539
סליחה שאני נדחפת פה עם עניין שולי שאינו נוגע לאסטרטגיות צבאיות. האזנתי לא מזמן ל"יהיה טוב" שנכתב ב-‏1978. זה המנון, כך אומרים, ואפשר לשיר אותו שעות בלופ על המצדה והכל. כבר בתנועת הנוער שרנו אותו ברגש רב וידענו את כל המלים בעל פה. אבל הפעם הקשבתי באמת.

לא הבנתי שני דברים עיקריים:

1. "ואז הוא (סאדאת) אמר קדימה, רק תרדו מהשטחים" - מן הסתם זו ביקורת רגשנית על החזרת נואייבה בתוך סיני. אבל האם באמת כותב המלים התנגד להסכם השלום?

2. מיהם הגנרלים מהממשלה ש"מחלקים לנו את הנוף" - האם זה לא ההוא, דוד של יהונתן גפן? דיין ושאר חבריו?
בכלל מוזר איך יליד אליטה כמו גפן מאמץ שיח מתריס כזה, חתרני לכאורה. אולי בעצם זה לא מוזר, זה מאפיין את כל המשפחה דורות קדימה.
חלוקת שטחים 666544
1. מה שאני הבנתי מהשורה הזו היה הקשר שנעשה בין השלום עם המצרים לדרישתם ל"אוטונומיה" (או מה שזה לא יהיה) לפלסטינים. השיר נכתב לפני קמפ דיוויד (ברוזה?)

2. אולי מדובר על הממשלה המצרית (סאדאת, מובראכ, וכדומה) והישראלית (דיין, וייצמן, שרון, ואולי עוד כמה ששכחתי את שמם). ההמשך הרי הוא "לשלהם ולשלנו". גם הממשלה הישראלית הקודמת הייתה משופעת בגנרלים (רבין, בר-לב, ועוד).

2א. גפן היה "מאז ומתמיד" (או לפחות כבר קודם לכן, החל משנת 1974) מתריס וחתרני.
חלוקת שטחים 666552
2א. מאז ומתמיד גם השתייך לאליטה.
חלוקת שטחים 666556
ובני דודו השתייכו לאליטה אך היו גם הם מהסוג המתריס (בסגנונם שלהם).
666564
כשכולם אותו דבר זה בדיוק ההפך מחתרנות,זאת סטגנציה. כצפוי מנישואי קרובים בשבט הלבן (כמו בבתי המשפט והאקדמיה) יוצאים ילדים מפגרים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים