|
כפתיח למאמר העוסק במיתוסים, או שמא ''מיתוסים'', של מלחמת יום כיפור, הוא מנסה להציג מצב שבו לכאורה המצרים ידעו ''ימים ספורים לאחר פתיחת המלחמה'' שהם למעשה נכשלו והצבא הישראלי ''הפך את הקערה על פיה''. מכך, המיתוס הוא שלמעשה ישראל נצחה במלחמה בעוד שבתודעה המצית '''מלחמת אוקטובר' נתפסה עד אז כניצחון צבאי גדול'' היתה כוזבת.
אולם, שזאלי, כפי שכתבתי, ראה את המצב מנקודת מבט צבאית בעוד סאדאת ושר הצבא עלי ניהלו מערכה מדינית באמצעים צבאיים והצליחו לסיים אותה בהצלחה מבחינת השגת מטרותיה המדיניות והתודעתיות - גם החזרת הגאווה והיכולת המצרית, גם חיזוק מעמדה, גם עירעור בטחונה של ישראל, גם פגיעה באמון הנים ישראלי, וגם החזרת כל סיני למצרים.
בנוסף, ואולי את זה סאדאת לא ממש תכנן, גם חתימת הסכם השלום עם ישראל היא הצלחה מצרית של המלחמה. הסכם השלום, בין השאר, הצליח סוף סוף להעביר את מצרים מחסות רוסית אל חיק ארה''ב והמערב, כפי שנאצר ניסה ולא הצליח.
|
|