מהי מטלת הבית השנואה עליך ביותר? | 3574 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מהי מטלת הבית השנואה עליך ביותר? | 3574 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אין אפשרות לבחירה מרובה? בחרתי את הרע ביותר, אבל גם האחרות לא אהובות עלי במיוחד... |
|
||||
|
||||
כנ''ל. אילו היתה לי גינה הייתי בוחר בה. מכיוון שאין לי, בחרתי ''שטיפת רצפה''. לשמחתי, אני לא עושה אף אחד מהנ''ל לבד משטיפת הכלים. |
|
||||
|
||||
אשתי. נקווה שבקרוב הילדים :-) מה סימנת? |
|
||||
|
||||
בחרתי גם עבורך, למרות ההתחרות הקשה עם תיקונים קטנים (מעבר להחלפת נורה). |
|
||||
|
||||
תיקונים מעבר להחלפת נורה (נניח, מסמר בקיר) אני בכלל לא יודע לעשות. זה נחשב "שונא"? |
|
||||
|
||||
סימנתי שטיפת רצפה אבל זה לא בגלל ששטיפת הרצפה כשלעצמה היא גרועה יותר משטיפת כלים או ניקוי אסלות אלא כי היא ''גדולה'' יותר. אילו היה מדובר על שטיפת מטר-על-מטר של רצפה זה היה הופך לבעייה קטנה מאוד. חוץ מזה, שלפני שטיפת הרצפה צריך בד''כ לטאטאה, וגם פה נכנס עניין הגודל. אסלה, כלים, ותיקונים נקודתיים הם.. ובכן, נקודתיים. שטיפת רצפה, כמו צביעת קירות, היא נרחבת מדי. גודלה, ולא מהותה, הוא הבעייה. אבל אם שואלים על מהות, אז לדעתי אין ראוי יותר לשנאה מניקוי אסלות. |
|
||||
|
||||
בשם מטלות הבית לדורותיהן אני מוחא נמרצות על ההשמצה הפרועה והדריכה ברגל גסה על ההנאה שאנו מפיקות לאדם העובד באשר הוא. |
|
||||
|
||||
הצורך הנורא לדאוג שכל דבר יהיה במקום... בתור אדם שנוטה לאבד חפצים חשובים, אני מבין את הערך של סביבה מסודרת (בניגוד לניקיון. ניקיון זה לא חשוב) - אבל אני ממש אשמח שמישהו אחר ידאג לזה, תודה. מה שכן, אני מוכן לבשל לאותו מישהו משהו לאכול בינתיים. לבשל זה כיף. והאמת שזה מעלה שאלה מעניינת: אני מבצע מטלות בית כחבר גרעין בקומונת שנת שירות ולא כאדם מבוגר, אז בטח אני עונה על זה ממקום קצת אחר...יש פה מישהו שכמוני אהב לבשל בתור אדם צעיר (לא ברמת העיסוק המקצועי), ויכול לספר עד כמה "ירד" לו מזה אחרי שהוא עשה את זה שנים וכבר הכיר את כל המתכונים? או כשבמקום לעצמו הוא היה צריך לבשל באופן יומיומי לילדים מפונקים? אני סקרן מה הסיכוי של התחביב הזה שלי להישאר תחביב גם בגיל 40. אמא שלי העידה שמזמן היא לא נוטה להתלהב מבישול ושהיא עושה את זה היום בדרך כלל על אוטומט. ובכלל: עד כמה שנאה למטלת בית קשורה למטלה עצמה ועד כמה היא קשורה לכמות הפעמים שכבר עשית אותה? |
|
||||
|
||||
ובכן. אין כזה דבר, ''להכיר את כל המתכונים''. עם השנים נוצר אצלי אתגר להכין עוד דברים בבית, נאמר - דברים שככה קונים מוכן או שאוכלים בחוץ. ואז זה מגניב כי לא צריך ללכת למסעדה הודית בשביל דאל מקאני ואלו-גובי, אבל מצד שני, כשאתה כבר הולך למסעדה הודית יש לך פחות דברים שאתה רוצה להזמין, הרי אתה מכין אותם כבר בבית... לבשל לילדים - הפוך, גוטה, הפוך. בשביל עצמי לבד אני לא מבשלת. או לא מבשלת משהו יותר מסובך מחביתת-קמח-חומוס וירקות חתוכים ברוטב ויניגרד. המאמץ שבבישול מוצדק רק אם יש יותר מאכלן אחד. ומאז שהבת שלי נולדה, אין לי חשק וכוח לבשל. |
|
||||
|
||||
הרבה יותר כיף לבשל לילדים (אפילו מפונקים), במיוחד אם אילפת אותם להגיד ''אבא, אני אוהבת את האוכל שלך''. |
|
||||
|
||||
"אחרי שהוא עשה את זה שנים וכבר הכיר את כל המתכונים?" מזכיר לי את מה שחשבתי בין סוף הלימודים בתיכון ותחילת הלימודים באוניברסיטה. בתיכון למדתי ביולוגיה והייתי תלמיד לא רע (רק בביולוגיה), ובכלל מאוד אהבתי את המקצוע והייתי קורא הרבה בתחום. כשהגעתי למכינה חשבתי לעצמי "מה יש לי ללמוד כשאני כבר יודע את כל הביולוגיה?". טוב, תוך כדי הלימודים באוניברסיטה (בס"כ 12 שנים) הסתבר לי שנשאר לי עוד קצת כדי להשלים ולדעת את כל הביולוגיה :o) |
|
||||
|
||||
ביתי בת השמונה שאלה אותי אתמול אם ''יש עוד מתמטיקה שהיא לא יודעת''. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש, מתימטיקה מונדית. |
|
||||
|
||||
טוב, לפחות עכשיו אתה יודע את כל הביולוגיה. |
|
||||
|
||||
השילוב של בישול וזלזול בהיגיינה הוא מתכונן לצרות... |
|
||||
|
||||
ניקיון חשוב לי ברמה שתאפשר שאף אחד לא יחלה, ושנמלים לא ימצאו את עצמן בתוך האוכל שלי. ברמה האסתטית, לא אכפת לי. |
|
||||
|
||||
ישנן שיטות המוכיחות את עצמן לצמצום שטיפת הכלים והמטבח ככל הניתן: * שטוף היטב כל כלי בו עיבדת וצרכת בשר, אם בשלב חי או בשלב מבושל-שומני. * יוצא הדופן היחיד מהכלל הקודם הוא כלי, כמו מחבת, הנמצא בשימוש יומיומי. בהחלפה קבועה בין טיגון לבישול בקצת מים - תוכל להשתמש בכלי הזה כמעט בלעדית, במשך השבוע, מבלי הכניס אותו לכיור כמעט לעולם. * צלחת בה אכלת מזון לא בשרי, יכולה לחכות על השיש עם הסכום שלה. * בשימוש מושכל בכמויות מים קטנות, המושרות בקערות ובכוסות במשך הלילה, אפשר להאריך את זמן-בין-השטיפות שלהן ימים ואף שבועות. כוסות הקפה קערות היוגורט והירקות יכולות להיות ידידותינו. אפילו קערת האורז או העדשים יכולה, בשילוב של הרטבה ואיוורור נכונים, להתנהג באופן מעורר גאווה וסימפטיה. הלאה רחיצת הכלים! |
|
||||
|
||||
יש לך איזו הנחה מוזרה שמזון שאינו בשר לא מושך ריחות רעים, מזיקים, פניצילין וכיו''ב אם אינו נשטף. |
|
||||
|
||||
סליחה? לא בהנחות עסקנן אלא בשיטות שנוסו אמפירית במגוון מזגי אוויר, גדלי מקררים (כולל 0), ומיני מזונות. את הפניצילין וחבריו יש לנקות היטב (ולא לתת לסוסים!), הם מיצרים רעלים, אבל, הגידולים האלו מופיעים בעיקר בכלים הפריפריאלים: כוסות הקפה של מרחבי-המחיה השונים. אלו הן צורות חיים די נחבאות אל הכלים בסך הכל, ושינוי סביבת המחיה באופן תדיר (השאריות בצלחת) עוצרת את התפתחותן בשלב מוקדם. שמן לעומת זאת, הוא גם דביק ומצתבר יותר, וגם יודע לגדל תרביות חיידקים מהירות וחובבות אנשים. אך אין צורך להתפס להיסטריה כשמדובר בכמויות קטנות, התבשיל הרטוב בערב בהחלט מספיק עלמנת לעקר (או לפחות למוטט תרבויות עולות) בשאריות שמן הזית והטחינה מהבוקר. |
|
||||
|
||||
אני משערת שמעולם לא חווית מה שקורה כשמשאירים סיר עם שאריות בחוץ, מכסים אותו במכסה, ואז מניחים שהוא נקי ולא שוטפים... |
|
||||
|
||||
את יכולה להתערב על הסיר שלך שחוויתי. אבל לא בסיר שבישלתי בו למחרת. ואם מצמצמים את השימוש לסיר אחד... |
|
||||
|
||||
(הפניציליום וחבריו. הפנצילין הוא אחד מאותם הרעלים) |
|
||||
|
||||
אם אתה חיידק. אבל נתת לי את זה - אז נוסיף שגם אם יש לך כמה טריליוני חיידקים שאתה מחבב. לא ידוע לי שהפניצילין עצמו, ברמות בו הוא נמצא בלחם עבש, הוא רעלי לאדם. |
|
||||
|
||||
לגבי שנאה למטלה עצמה- לא ממש תשובה לשאלה, אבל שמתי לב שבדירה הקודמת המטלה השנואה עלי הייתה הדחת כלים. כשעברתי דירה לפני כחודש וחצי, פתאום המטלה הזו נהייתה הרבה פחות מעיקה, פשוט בגלל מבנה הכיור/מטבח השונה, ועכשיו שטיפת ריצפה עלתה לראש הרשימה (הבלטות כאן הרבה יותר מעצבנות לשטיפה מאשר בדירה הקודמת). |
|
||||
|
||||
אני ממליץ לך על מדיח, בדירה הזאת או הבאה, ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
גם אין מקום במטבח, וגם לא ממש יעיל במשק בית של אדם אחד. |
|
||||
|
||||
טוב, זה נכון. ממה שאני זוכר, במשק בית של אדם אחד אין הרבה כלים ממילא. |
|
||||
|
||||
כלי הבישול לארוחה לאדם אחד ולמשפחה הם אותם הכלים. אבל רק אדם אחד לשטוף אותם, והוא גם זה שבישל... |
|
||||
|
||||
מהניסיון האמפירי שלי, כמות הכלים לשטיפה עולה פי 3-4 במעבר מיחיד לזוג, ופי עשר (מיחיד) כשעוברים לזוג+ילד. ואלה לא מספרים מטפוריים, אלא כמותיים. היום הפעלנו מדיח 3 פעמים. בהיותי רווק, הזמן שהיה לוקח לי למלא מדיח (שלא היה לי כמובן) הוא כמעט שבוע. |
|
||||
|
||||
קלי קלות. צריך רק לדעת איך (וידיים ארוכות מספיק). |
|
||||
|
||||
בדיוק! רק צריך להיות תמנון ארבע-מימדי ואז זה קל מאוד. |
|
||||
|
||||
השיטה היא להתחיל כשהציפה הפוכה. ומשם, כמו שאמר הגלילי. |
|
||||
|
||||
נכון מאד. איך לא הכניסו את זה לשאלון? זה מחדל רציני. זו ביי פאר המטלה השנואה עלי ביותר. ואם יש חתול בבית אז זה בכלל עינוי סיני. אבל אם היה שאלון מקביל לחתולים, אז החלפת ציפה היתה האהובה עליהם ביותר. שואב אבק שנוא ביותר (הם גם מקפידים, אחרי שיצאו ממקום מחבואם לעשות עליו וידוא הריגה - ולהטיח בו כפה כדי לראות שהוא באמת מת). טיאטוא / ניגוב רצפה הם אמביולנטיים לגביהם. לדעתי צריך לעשות את אותו שאלון רק ב"אם היית חתול". עוד לא שמעתי איך חתולים מגיבים לשואב אבק רובוטי. אשמח לשמוע, ומיד אכנס ליוטיוב כי בטוח יש תיעוד רב ומקיף. |
|
||||
|
||||
לדעתי צריך לעשות את אותו שאלון, ולהחליף ''מטלת בית'' בחיית בית. |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור. מה הקטע עם התנינים? ברור שדגי מים מתוקים אין לאף אחד בסקר הזה - כי התנינים אכלו את כולם. |
|
||||
|
||||
מה הקטע עם התנינים? ותיקי האייל יודעים. |
|
||||
|
||||
תודה. תיארתי לי שזה איזה עניין פנימי. אני הייתי באיל ממש בחיתוליו, ואז נטשתי אותו, וחזרתי שוב - אז לגבי תואר ''ותיק'' אני מתקוממת, אבל בהחלט מסכימה לתואר ''לא מתמידה''. אני אנסה להשלים פערים, לפחות בעניין התנינים. |
|
||||
|
||||
נו באמת, זה קירוב ראשון כמו שמגנטו דומה לפרופסור X. ממש לא מה שביקשתי. |
|
||||
|
||||
בהחלט. אצלי חיית הבית האהובה ביותר היא קרדית האבק. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא דייקת בהחלפה. |
|
||||
|
||||
אם התכוונת החלפה מבחינת אוהבת/שונאת אז כמובן שכתבתי את זה בכוונה. כי אני אוהבת לנקות, אז קרדית האבק היא החיה שאחריה אני רצה ומשתובבת איתה. אגב, חברה שלי פעם התייחסה לגושים הגדולים האלה שמתגוררים מתחת למיטה, והיא לא ידעה בדיוק איך לקרוא להם, אז היא רק ציינה שהם "ממשפחת האבק". |
|
||||
|
||||
כנראה שזאת משפחה עם שערות ארוכות :) |
|
||||
|
||||
רצים. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הכינוי ''חיות אבק'' וכשהם גדולים עוד יותר ''גלגלי אבק'' |
|
||||
|
||||
אצלנו קוראים לזה "חתול קטן", כשמנקים תחת הספה אומרים ליצחק החתול: יצחקי, הבאנו לך אח קטן! |
|
||||
|
||||
בהתחלה קראנו לזה ''תלתלי אבק'' בעקבות נרי לבנה, או שמא זו היתה נירה רוסו, או שמא עירית לינור, אבל עברנו מהר ל''אבקנים''. |
|
||||
|
||||
אני פשוט שונא לשטוף כלים. בחודש ומשהו שלאשתי שתחיה היתה אצבע שבורה והמטלה השנואה הזאת נפלה עלי היה לי דחף עז לשבור את כל הצלחות והכוסות. מזל שביום יום אני לא עושה את זה. לו הייתי חייב, הייתי קונה מדיח. גם לשאוב אבק זה מטלה מאוסה, מזל שיש רומבה. אשתי (שתחיה) שונאת לקפל כביסה. אם זה תלוי רק בה, הבגדים היבשים יכולים להשאר בערימה (אחרי שכביסה רטובה תפסה את מקומם) עד שמישהו ילבש אותם ויחזירם לסל הכביסה המלוכלכת. אני אחראי לקפל ולסדר בארון ואין לי בעיה עם זה. מקום שני אצלי (ראשון מבין המטלות שאני גם ממש עושה - 5 בקרים בשבוע) - להוציא את הכלבה לסיבוב. לכסח את המדשאה, לגזום את הגדרות החיות ואת השיחים, לעשב, לגרף, לכרות קומפוסט מהקומפוסטר ולפזר בגינה, למסוק זיתים, לעטוף רימונים ושאר עבודות גינה זה לא מטלה, זה תענוג (כבר כמה גננים שעובדים אצל השכנים שאלו אם יש לי עבודה בשבילם והושבו ריקם). |
|
||||
|
||||
עבודות גינה זה לא מטלה, זה תענוג? גם סיוד גדרות. |
|
||||
|
||||
מעניין, שטיפת כלים זו גם המטלה השנואה עלי (ויש לנו מדיח, אלא שלא כל דבר כדאי להכניס אליו), וסידור הכביסה המקופלת בארונות המטלה השנואה על אשתי, אם כי הקיפול עצמו לא מפריע לה. |
|
||||
|
||||
שטיפת כלים היא פעולה מחזורית, רגועה, בעמידה במקום אחד. כשאין מדיח, אפילו לא צריך להתכופף. רק להרטיב, לסבן, לשטוף, להעמיד לייבוש. בקיצור, מטלה מוצלחת. סוג של מדיטציה. סידור כביסה, לעומת זאת, מחייב לזווג גרביים - וזו מטלה שסותרת את עקרונות התרמודינמיקה והשפיות האנושית. |
|
||||
|
||||
גם אני חיבבתי מאוד שטיפות כלים. עד שאוכלוסיית הבית גדלה והכלים הצטברו לערימות שלא יאמנו (אנחנו אוכלים את רוב הארוחות בבית). |
|
||||
|
||||
התופעה מוכרת, אך השפעתה חמורה בהרבה על הכביסה. איך לעזאזל אפשר לזכור מה של מי? אי אפשר לקרוא מידות מפתקיות דהויות בשעות ערב. ואיפה כל אחד אוהב לסדר את מלבושיו? זוועה. |
|
||||
|
||||
בתגובתך לא ברורות לי המילים ''איפה'' ו''לסדר''. אצלי פשוט הכל (חוץ מהבגדים העדינים שדורשים תלייה) שוכב בסל הכביסה הנקייה, ובוררים משם (לפעמים אמא שלי מגיעה ואז מתנדבת לקפל את ההרים האלה, ולפעמים אני מצליחה לקחת כמה אייטמים ולהשליך למדף הרלוונטי). יש לי דברים חשובים יותר לעשות בזמני. |
|
||||
|
||||
זו רק שאלה של הדמוגרפיה בבית - קל להבדיל בין בגדי בנים ובין בגדי בנות וכן בין בגדי ילדים ובין בגדי מבוגרים. אצלי בבית גרים מבוגר, מבוגרת, ילד וילדה ואין שום בעיה להבדיל (אם כי לפעמים זוג גרביים סורר משתחל למגרה הלא נכונה. הטריק בזיווג גרביים הוא לבצע את הזיווג בזמן התליה ולא בזמן הקיפול. את הגרביים תולים בסוף (כי ניתן לדחוף אותם במרווחים הקטנים שנשארו בין החולצות וזוגות המכנסיים) וקל לדאוג שבני הזוג יתלו בסמיכות זה לזה. |
|
||||
|
||||
אתה יוצא מהנחה שקיים שידוך מלא. לעיתים גרב חצוף במיוחד מסתתר בתוך אחת הציפות ועכשיו לך תמצא אותו. שלא לדבר על גרביים שנכנסו אל ''חריץ האבדון'' שבאטם הדלת של מכונת הכביסה. |
|
||||
|
||||
כמעט בכל כביסה ישאר גרב חסר זיווג (בן הזוג מן הסתם נשאר בסל הכביסה). במקרה הזה הפתרון פשוט, הגרב הבודד נשאר על מתקן היבוש עד להגעת בן הזוג הסורר. לגבי ''חריץ האבדון'', זה כבר פעולה אוטומטית אצלי להעביר אצבע על כל ההיקף ולבדוק אם יש שם מישהו. |
|
||||
|
||||
מכובדיי, אם עוד לא יסדתם בית יתומים לגרביים אצלכם בבית אז אתם עומדים בפני שיפור איכות חיים שלא חוויתם מזה שנים רבות. הדרך לזווג זיווגים אצל גרביים שאיבדו את דרכם ואת בני זוגם בכביסה היא לשכן את כל הגרבים האבודים בסלסלה קטנה (בכוונה כתבתי 'גרבים' ולא 'גרביים' כי התכוונתי לרבים ולא לזוג, של גרב). חיש קל מוצא מין את מינו ובא שלום על ישראל ועל העולם כולו. תראו שהגרביים שלכם עוד יודו לי. |
|
||||
|
||||
ליד סלסלת הגרביים יש "נישה" לגרביים יתומים. כשנמצא תאום, בודקים אם אחיו מחכה ליד המציל. ובדרך כלל נעשה הזיווג - גם אם זה לוקח זמן ומתגלה בהמשך בתוך פינה של ציפה. פעם ב-X זמן, חצי שנתי או שנתי, מכריזים על "המתת חסד" לגרב שבן זוגה נעדר זמן רב וכבר אין סיכוי שיימצא - ומסבים את הייעוד שלה, כמטלית לצחצוח נעליים או עבודת שירות כזו או אחרת. הגיג: אם מישהו היה יכול לעשות סטטיסטיקה עולמית של מספר הגרביים הנעלמות אולי היה אפשר להציל את העולם איכשהו (לתפור מהן אטמוספירה חדשה למשל). |
|
||||
|
||||
את הגרביים של הקטנה, שנוטה להשאיר אותם בכל מיני מקומות, אנחנו פשוט משדכים לנישואין שניים ושלישיים אם בני-זוג אידיאליים פחות. בהתחלה זה גרבים ''דומים'', ובהמשך - גרביים בעלי מרקם ועובי וגודל דומה, ובסוף - כל גרב מקרי שמזדמן. |
|
||||
|
||||
יענו נישואי בני דודים שכאלה.. צריך להיזהר מבחינה גנטית. אבל בשלב מסוים הרי אומרים שזה ''בכוונה'', כי אנחנו מגניבים ולא שמים על מוסכמות מיושנות כל כך כמו זה שגרביים צריכות להיות תואמות. זה נושא מעניין - תחום השידוכים של הגרביים. לא ידעתי שכל כך הרבה אינטלקט אנושי מושקע בסוגיה הזו. טוב שנפתח פה הנושא. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח אם מישהו יוכל לעשות סדר במטאפורות. אם הגרב יתום, אז הגרב השני היה אחד מהוריו? ואם גרב איבד בן זוג, אז לא מדובר על אחים, נכון? בכלל, אם גרב זה זכר, למה יש תחושה מוזרה כשאומרים "גרב אחד"? |
|
||||
|
||||
קושיות במקומן, אנסה לקחת עלי את התפקיד: "בית יתומים" הוא דימוי גרידא, באותה מידה אפשר לקרוא לו "המדור לחיפוש קרובים". גרביים הן זוג, אבל לא מדובר בזוג מסוג "זכר ונקבה עשה אותם", כי אם בהשתקפויות זה של זה. יש גרביים שמסומנים ב-R או L או בדוגמה הפוכה כראי, אבל השכיח הוא תאומים זהים, בעלי די.אן.אי זהה לחלוטין. תאומים, זהים או לא זהים, הם "זוג" ולא "צמד". בשאלת ההורים, פעם אפשר היה להניח כי הם ממשפחת סריגמיש או לודז'יה, בימינו רוב הגרביים נולדים בסין, גם אם אב אחר נתן להם את שמו. מה שנותן איזה תוקף לנושא היתמות. העניין המגדרי באמת לגמרי לא סגור. וצריך מתישהו לעמת את האקדמיה עם הפינה הזו. אפשר להתפשר איתם על זה שלגרב אחד נקרא בלשון זכר ולשנייה בנקבה. באופן אינסטינקטיבי אני מניחה שהיה יוצא לי: "בואנ'ה הגרביים שלך מה זה מסריחות". אבל אם אני אבקש בחנות נאמר, אז אני אבקש גרביים שחורים ולא גרביים שחורות. אולי כדאי להכריע בסוגיה הזו באמצעות משאל עם. "גרב אחד" זה באמת מאד מוזר. או לפנות למרב מיכאלי שתגיש הצעת חוק. ובהזדמנות זו הנה אחד הערכים הכי מופרכים שנתקלתי בהם בויקי: זה פותח בפני תחביב חדש: לחפש ערכי ויקי לדברים המובנים ביותר מאליהם. ואז כמובן להשוות אותם עם הערכים המקבילים באנגלית. יכול להיות שחברי האיל כבר עשו את זה לפני, אבל אני רק אתמול גיליתי את החתולים שנוסעים על שואב אבק רובוטי. |
|
||||
|
||||
מתברר שמה שמופרך לאדם אחד יכול להועיל לאחר. למשל דימוי [ויקיפדיה] מסביר שבית יתומים לגרביים הוא מטאפורה, ולא דימוי, ואת זה כבר ידעתי. יחד עם זאת, אם קונפקציה סינית1 היא ההורה , אז אבדן בן זוג לא מסביר את היתמות.לדעתי המדור לחיפוש קרובים עדיף על בית יתומים וגרב אינו מתייתם, לכל היותר מתאלמן או נהיה אח שכול. 1 קונג-פו-קציה? קונפוציה? יכול לעורר קונפוזיה. |
|
||||
|
||||
לקונפוציוס הפתרונים. מקבלת עלי את חרפת הדימוי. אלמן הוא ודאי שלא, ואח שכול - לדעתי צריכה להיות מילה מיוחדת לאח שכול-תאום (זה בשיא הרצינות, בלי שום קשר לגרביים). אז נסגור על "גלמוד", "ערירי", "נעזב"? אני מוכנה ללכת גם על "גרב גרוש". שים לב ששנינו משתמשים בלשון זכר התקנית. "גרב גרושה" זה נשמע זוועה. הגרב שאולי נתקע בחריץ, ואולי בציפה, הוא עד להודעת דובר צה"ל: גרב נעדר. ואם הולכים על גרב זכר וגרב נקבה אז יש מצב שזו שמחכה לו היא "גרב עגונה". וסליחה על דריכה על פרות קדושות. |
|
||||
|
||||
גרב נעדר? בעקבות סיינפלד אפשר גם לשער שהוא נפקד, או עריק. |
|
||||
|
||||
לא זוכרת מאיזה פרק זה בסיינפלד, אתה יכול להזכיר? |
|
||||
|
||||
אבל זה נשמע לי בטוח קשור לקריימר... |
|
||||
|
||||
זה יותר כמו שידוך של עיוורת לזקן קברן, או של נערה בת 15 לאלמן בן 33 עם 6 ילדים. |
|
||||
|
||||
לזווג גרביים? מי עדיין עושה כאלה דברים? הרי יש לזה השפעה קטלנית על שפיות המזווג. מה שעושים זה קונים עשרה זוגות גרביים זהים (הם באים בחבילות של שלושה או חמישה זוגות) ואז יש לנו אורגיה אמיתית - כולם מזדווגים עם כולם. |
|
||||
|
||||
הבעייה היא שכשיש לך 15 זוגות של גרביים מצבע לכאורה "זהה", אבל מ batchים שונים, מלאכת הזיווג בין גרביים בגוונים קרובים-אך-שונים הופכת להיות קשה הרבה יותר... |
|
||||
|
||||
אם הבית לא היה עמוס לעייפה בשלל רהיטים / חפצים / צעצועים / נעליים / בגדים וכו' וכו', זו היתה מטלה חביבה. מאחר וצריך לפנות מהדרך דברים, ואחר כך להשיב הכל למקומו - זו הופכת למטלה המיאשת מכולן. |
|
||||
|
||||
נו, במת. לא לימדו אותך לשטוף מסביב לספות? |
|
||||
|
||||
ובעצם, בשביל מה לשטוף מסביב לספות? לא לימדו אותך שמספיק להגיד לשכנות ו/או לאורחים: "שטפתי, שטפתי, תראו כמה שמבריק פה" - ונראה אותם מעיזים להגיד שלא! (והרי העצה המעולה שבמעולות מבית מדרשו של מוישה אופניק: כשנהיה מלוכלך מדי, לעבור דירה) |
|
||||
|
||||
אני לא טוענת אפילו ששטפתי. מי שמציק לו - מוזמן לשטוף בעצמו.. |
|
||||
|
||||
עבור כל בגד בנפרד: 1. הפוך לצד ה"לא הפוך" (איך קוראים לו?) 2. חפש כתמי מזון ורסס בספריי כתמים קשים. 3. סרוק כיסים, רוקן חול, עלים וחלקי פאזל שנשארו בכיסים. |
|
||||
|
||||
אמא שלי לימדה אותי שלצד ההפוך/לא הפוך קוראים "צד שמאל" ו"צד ימין", אבל סירבתי להפנים. |
|
||||
|
||||
אני הרבה יותר נהנה ממטלות הבית אחרי שגיליתי את אוסף ההרצאות העצום שיש ביוטיוב. רוב מטלות הבית דורשות חצי ריכוז, שמאפשר להאזין למשהו ברקע. פעם הייתי שומע רדיו, אבל גיליתי שההנאה משמיעת קורס אקדמי שלם (בתחום שלא מצריך ריכוז או השקעה מעבר לשמיעת ההרצאות) היא אדירה. כך, מדי שבוע אני שומע הרצאה או שתיים. בזמן הניקיונות לפסח הכנסתי קורס שלם (13 הרצאות בנות שעה וחצי כל אחת!). תענוג. נסו והיווכחו. |
|
||||
|
||||
יש עולם שלם של פודקאסטים. לדוגמה: * קוראי האתר מכירים את הכוורת. * היו כאן כבר מספר קישורים לעושים היסטוריה * חדש יחסית וחביב למדי, לטעמי: פה ושם בארץ ישראל * ובמסגרת המדור דע את האויב (סתם דוגמה לכך שיש פודקאסט על כל נושא, כמעט) |
|
||||
|
||||
במבט ראשון זה נראה מרתק. אני אנסה להקשיב למשהו מזה בפעם הבאה. תודה רבה! |
|
||||
|
||||
אצלי יש דיסקים מסוימים שהולכים עם ניקיון כללי ושטיפת רצפות (B52's מוביל ומוכיח את עצמו כבר שנים). הרצאות דווקא יותר הולך אצלי עם בישול. גם כשעבדתי בניקיון אצל אחרים - תמיד הניקיון מתחיל מבחירת המוזיקה שתלווה את העניין. עבודות בית זה דווקא תחום חביב עלי במיוחד (הייתי צריכה להתאמץ כדי לענות על השאלון) ומאידך ספורט זה משהו שלא מצליח לקרות אצלי. את הקטע של צפייה במסך תוך כדי חדר כושר אני לא מצליחה להבין (אבל אולי משהו אצלי דפוק), ולרוץ או ללכת עם מוזיקה גם לא היה נשמע לי משהו. אבל כשהבנתי שאנשים שומעים תוכן אודיו מעניין (פודקסטים למיניהם) תוך כדי ספורט זה כבר נשמע לי יותר הגיוני. אז יכול להיות שאני פשוט צריכה לעשות קופי-פייסט מתחום עבודות הבית לתחום הספורט ופשוט להבין איזה תוכן נלווה אני צריכה בשביל שזה יעבוד לי. יש מצב לפריצת דרך בזכות הטיפ הזה. |
|
||||
|
||||
טאטוא רצפת המטבח האנטרופית שלנו: לא משנה כמה פעמים תתבצע, תמיד יהיה עוד לטאטא. גם אם טאטאתי דבר אחרון בערב לפני השינה, ושוב דבר ראשון בבוקר עם הקימה. גם אם טאטאתי וחזרתי אחרי 5 דקות, יהיה עוד. (והחלון סגור, והמטאטא יעיל, ואין שום גמדים שמזיזים דברים ממקום למקום. בעצם, הממ). |
|
||||
|
||||
...הצווארונים של חולצות הטי, אשר תמיד הופכים אצלי לגליים! תופעה מסתורית לכל הדעות. אפילו שאלתי את זה פעם ב-Yahoo Ask, ונותרתי ללא מענה. יש לי כמה חולצות טי שצווארוניהן נשארים מושלמים גם אחרי עשר שנות כביסה, ואילו בחולצות אחרות הצווארון הופך לגלי אחרי הכביסה הראשונה! לא מצאתי קורלציה בין המחיר של החולצות או בין הרכב הבד ובין התופעה. חולצות עם צווארון גלי נראות הומלסיות קמעה וכל שנותר הוא לזרקן לפח. (אני מדברת על חולצות טי פשוטות, כלומר ללא צווארון, כך שהמושג "צווארון" מטעה; השוליים של החור שבו מכניסים את הראש, נו). מי יכול לפתור את התעלומה? |
|
||||
|
||||
אינטואיטיבית אני חושבת שזה קשור לאופן גזירתו של פס הבד לצווארון. אם גוזרים אותו ישר (=לאורך הבד, במקביל לסיבים1) או אלכסונית (כפי שגוזרים "סרט אלכסון"). במקרה הראשון נדמה לי שהוא יהפוך גלי. במקרה השני - יישאר נאה. בקיצור, בדקי באיזה כיוון עוברים סיבי הבד של הטריקו על פני הצווארון. 1 אגב, לפי ספרי התפירה שלי, יש אפילו הבדל ב"התנהגות" הבד, בין גזירה ישרה לאורכו וגזירה ישרה לרוחבו (אם כי אישית אני לא טורחת לבדוק אם זה אורך או רוחב). |
|
||||
|
||||
אצלי "הכנת אוכל" - במובן הרחב0 - מנצח ובגדול. אני דווקא נהנה מעריכת ארוחות חגיגיות, ומניסיונות הכנה של מנות גרנדיוזיות או מיוחדות (במידת יכולתי המוגבלת, שלרוב לא חורגת בהרבה מהפרעה לבת זוגתי המוכשרת, בעודנו מנסים להוציא לפועל "ביחד" איזה רעיון אדיוטי ומגלומני שדגתי מהאינטרנט\תוכנית אוכל\ארוחה במסעדה מעוטרת כוכבים\ספר-מופרע). אבל בשגרת היומיום? אני שונא את זה, והעובדה שאני בכלל נעשה רעב בכזו תדירות מציקה לי ומתסכלת. איך למען השמש וכל ירחיה הסוגייה "אני רעב" היא עדיין בעיה פתוחה בישראל, שנת 2013? אני מוכרח להודות שאני קצת מופתע מכמות הקולות המועטה שקיבלה האפשרות הזו. אחרי הכל, זו בעיה שחוזרת על עצמה בין 2 ל-6 פעמים ביום1, ובכל מופע כזה היא בעיה קשה: צריך למצוא משהו משביע, שהכנתו (או הזמנתו) לא תיגזול זמן רב או הכנות שאינן מינימליות2, שעונה על התמהיל המתאים של אבות המזון וערכים תזונתיים1, שלא יהיה יקר מידי2, תחת אילוצים אידיאולוגיים עונתיים שלי או לפעמים של שותפיי לארוחה (צמחונות, טבעונות, כשרות ושאר קשקושים) - והכי קשה: שגם יהיה טעים ושלא ישעמם. כמות המשאבים המנטליים (והאחרים, כמו זמן וכסף) שאני משקיע בעניין הזה היא לא סבירה בעליל לאור הטכנולוגיה הזמינה והמבנים החברתיים המשוכללים לפיהם האנושות כבר למדה להתארגן. עצם העובדה שזה בכלל עולה לתודעה שלי במהלך היום הרגיל, ולא מדובר בעניין פתור מאליו, היא אות קלון לארגון החברתי כאן באזור. ניסיתי שלל שיטות, כולל ניסיונות להרכבת תפריט שבועי קבוע, והכנה מראש של מנות מוכנות לאכילה שצריך רק לחמם. אבל התקורה הכרוכה בניהול כזו שיטה גרמה לתכנית לקרוס בכל פעם שניסיתי להוציאה לפועל. כשגרתי באנגליה זה היה פשוט בהרבה: אפשר היה לקנות בחלק מהרשתות ארוחות מוכנות לחימום בתנור או במיקרו, שאיכותן (הן התזונתית והן הקולינרית) מצויינת, תמחורן הוגן ומבחרן מגוון. בארץ אפשר להשיג ארוחות מוכנות בסופרים, אבל טעמן דוחה, הרכבן התזונתי גרוע, הן יקרות והמגוון שלהן עלוב. איך אתם מתמודדים עם הסוגייה? 0 "במובן הרחב" פירושו "השבעת רעב", לאו דווקא באמצעות הכנת אוכל. 1 בהתאם לדיאטה הרלוונטית באותו שבוע \ גחמות הרעב, וגם אופי הפעילות הגופנית סביב זמן האכילה. 2 בכל זאת, בין 2 ל-6 פעמים ביום, כל יום. |
|
||||
|
||||
בזמן שהותי האחרונה בבריטניה (לפני כמה שנים) רוב המנות המוכנות טבעו ב-Gravy, כך שלא היתי מגדיר אותן כבעלות איכות תזונתית. אבל אולי המצב השתפר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפספסתי משהו, אבל סנדוויץ' טוב אפשר להכין בתוך פחות מדקה. עם עוד כמה שניות אפשר לעשות ממנו טוסט (לצורך העניין אני מודד זמן עבודה). ביצה לוקח בערך אותו זמן. פסטה אולי עוד דקה. יוגורט הרבה פחות. רק זה נותן לך עשרות או אפילו מאות ארוחות זולות, קלות להכנה, בריאות, מזינות וטעימות. לא? |
|
||||
|
||||
פסטה לא מכינים בדקה, אלא אם זו פסטה מוכנה שחיממת במיקרו. |
|
||||
|
||||
''לצורך העניין אני מודד זמן עבודה'' |
|
||||
|
||||
גם זמן עבודה, אלא אם אתה משתמש ברוטב מוכן. |
|
||||
|
||||
אפשר לאכול גם בלי רוטב, רק עם קצת שמן זית, מלח ופלפל. אם ממש רוצים להתפרע אפשר להוסיף קוביות קפואות של שום/בזיליקום/כוסברה וכו'. |
|
||||
|
||||
מה שכן, אני חולק על ההכללה של הפסטה במסגרת ה''בריאות''. |
|
||||
|
||||
ואתה צודק, וודאי עם האין-רוטב שאתה מציע. |
|
||||
|
||||
פסטה מוכנה שמרתיחים במים עם רוטב על בסיס של רוטב עגבניות מוכן עם שיפורים. כמה זמן עבודה זה? |
|
||||
|
||||
פסטה מוכנה שמרתיחים במים עם רוטב על בסיס של רוטב עגבניות מוכן עם שיפורים זה לא בישול. כמה זמן עבודה זה לקנות פלאפל? |
|
||||
|
||||
מה הופך את זה ל"לא בישול"? למה זה אמור לשנות לעומר? לקנות פלאפל (גם אם נתעלם מהתנאים של עומר) לוקח 20 דקות במקרה הטוב (אתה מתגורר מתחת לדוכן פלאפל) ויכול לקחת שעה במקרה הסביר (כמה מאיתנו מתגוררים מתחת לדוכן פלאפל). |
|
||||
|
||||
אבל זה לא עבודה... (ממש כפי שמתעלמים ממשך בישולה של הפסטה, משום מה, בדיון הזה). |
|
||||
|
||||
בזמן שהפסטה מתבשלת את יכולה לשבת מול הטלויזיה/מחשב/ספר או כל מה שבא לך. |
|
||||
|
||||
ואז איך תדע בדיוק מתי להוציא אותה? לפי שעון? זה לא עובד כמו ביצה קשה. |
|
||||
|
||||
שפסטה צריך לבדוק כדי לדעת מתי היא מוכנה בדיוק. זה תלוי בעצמת האש, כמות הפסטה, סוגה וכו'. באופן רגיל אני בודק כפעמיים לפחות לפני ההורדה מהאש, מה שיקצר את זמן הרביצה על הספה. כמובן שאם לא אכפת לך לאכול פסטה דביקה ורכה, תשכח מזה. |
|
||||
|
||||
אם אוכלים אנטיפסטה לפני הפסטה, זה מנטרל? |
|
||||
|
||||
הרבה יותר גרוע מזה, כשהפסטה פוגשת את האנטי-פסטה בקיבתך, הן משמידות זו את זו תוך פליטת אנרגיה אדירה ששווה שמסתן כפול מהירות האור בריבוע. אני לא רוצה לתאר לך איך זה נראה אחרי, אבל זה הרבה יותר גרוע מגזים. |
|
||||
|
||||
איך עוצמת האש יכולה להשפיע על זמן ההכנה? ברגע שהמים רותחים הטמפ' שלהם תהיה 100 מעלות, והיא תשאר כזאת כל זמן שעוצמת האש לא נמוכה מידי. עוצמת האש משפיעה (באופן מעשי) רק על קצב האידוי של המים (שאם שמת מספיק לא צריך להדאיג אותך). גם כמות הפסטה לא אמורה להשפיע (אתה לא מכין לגדוד, נכון), מספיק שתדאג שיהיה מספיק מים. את סוג הפסטה אתה אמור לדעת מראש. אם פעם אחת מדדת את כמות הזמן שמתאימה לטעם האישי שלך ולסוג הפסטה שבחרת, אתה יכול לבנות על המדידה שלך שתעבוד מספיק טוב. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין רתיחה חזקה לרתיחה איטית, ובין סיר זה או אחר. כשמכניסים את הפסטה לאש, לוקח למים זמן לרתוח שוב, בהתאם לכמות הפסטה. לא יודע איך זה אצלך, אני לא מצליח תמיד לבשל את אותה כמות ובאותו סיר. אני חושב שאפילו מה שאתה כותב על טמפרטורת המים לא מדויק. הייתי מאד מתפלא לראות את משוואות הולכת החום ששומרות על טמפרטורה קבועה בתווך טורבולנטי, עם עשרות חלקיקי פסטה בעלי צורות משונות שצפות בתוך הנוזל, בתוך כלי מתכת שטמפרטורת דפנותיו לא קבועה גם היא. אצלי בסיר אפילו משטר בועות הרתיחה שונה ליד הדפנות ובאמצע הסיר. |
|
||||
|
||||
שקית הפסטה מורה של שימוש בכמות עצומה של מים, כדי להקל של שמירת הטמפרטורה המקסימלית והשגת זמן בישול אחיד. |
|
||||
|
||||
כששני ילדים רעבים מנדנדים לך, אתה לא קורא כיתובים על שקיות ולא מודד כמויות. אתה מרתיח מים, כמה שיוצא, שופך מהשקית לפי העין, מוסיף מים/פסטה לפי העין השנייה, ומקווה שזה יהיה מוכן מהר. ומעבר לזה, הסיבה העיקרית שאני אוהב לבשל ולא לאפות, היא שבבישול לא צריכים להיות מדוקים מראש באשר לכמויות וזמנים, והאינטראקציה עם האוכל היא חלק מהכיף. ודבר אחרון - כדאי גם לחסוך מים ואנרגיה, במקום להרתיח את הכמויות העצומות הנ"ל (שגם מאריכות מאד את זמן הבישול - ואת זה רצינו לקצר מלכתחילה, לא?) |
|
||||
|
||||
גם להכין רוטב מוכן משקית וגם לדרוש בישול גורמה מדויק של הפסטה? |
|
||||
|
||||
מי מכין רוטב משקית? |
|
||||
|
||||
האלמוני. תגובה 615482 |
|
||||
|
||||
עוד לא ראיתי שקית של רוטב עגבניות. בדרך כלל זה מגיע בצנצנת (משהו כזה http://market.zap.co.il/productcard.aspx?modelid=758...). דווקא הפסטה מגיעה בשקית. |
|
||||
|
||||
אם אתה שם כמות מספיקה של מים ומחכה שהם יגיעו לרתיחה מלאה לפני תחילת הבישול אז כל שאר הדברים ממש לא מהווים פקטור בזמן הבישול של פסטה. תבדוק. |
|
||||
|
||||
הקפד תמיד להוסיף קצת מלח למים, זה מעלה את נקודת הרתיחה לבישול מהיר (וטעים) יותר. |
|
||||
|
||||
ניסית לבדוק את נקודת הרתיחה ומהירות הבישול עם מלח ובלי מלח? (אאז"נ היה איזה דיון באייל שהמסקנה שלו היתה שזאת אמונה טפלה) |
|
||||
|
||||
לא, אבל אני מבטיח לך מאמר בעיתון מכובד מאוד אם תמצא שזה לא המקרה (אפשר לדון על עד כמה השינוי הזה משמעותי לבישול). |
|
||||
|
||||
תודה, כבר פירסמו מספיק מאמרים בנושא - 58 גרם יעלה את נקודת הרתיחה של ליטר מים בחצי מעלה (צלסיוס, קלווין... תבחר לבד מקור). כפית מלח זה 6 גרם (מקור). במילים אחרות, כמות המלח שאפשר להוסיף למים לבישול פסטה מבלי להפוך את הפסטה למלוחה מכדי להנות ממנה לא תשפיע על נקודת הרתיחה של המים או זמן הבישול של הפסטה באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
הפרש של חצי מעלת צלזיוס הוא כמובן זהה בדיוק להפרש של חצי מעלת קלווין. ההבדל בין הסולמות הוא רק במיקום נקודת ההתחלה, ולא ברווחים בין השלבים. |
|
||||
|
||||
רק בשביל לתמוך במספרים האלו - אפילו שימוש במי ים לא יחסוך משמעותית בגז בישול: "בוריקב 7% -ב ןטק (םיחלמ תסימת) םי-ימ לש םוחה-לוביק" ובעיברית: "קיבול-החום של מי ים קטן ב-7% בקירוב" ( מים וגרמחוצ ) |
|
||||
|
||||
כל אורז או פסטה או תבשיל הם למעשה תמיסה, באופן גס. טמפרטורת הרתיחה של התבשיל גבוהה מטמפרטורת הרתיחה של מים, אבל אם אני לא טועה באופן גס, דרושה השקעה של פחות אנרגיה, עלמנת להביא את ההתבשיל לטמפרטורה הזאת. אם מאן דהוא מעונין בהבאה מהירה של הפסטה שלו לרתיחה, הוא יכול לשקול שימוש במי ים. אני היתי ממליץ דווקא על הפחתת כמות המים בסיר, והעשרת התמיסה באותה הפסטה עצמה אותה אתה מנסה לבשל, שיטה המצמצמת, בתורה, גם את כמות המים מהם צריך להפתר בסוף הבישול עד קרוב-לאפס, תלוי ברוטב, ומן הסתם - מבטלת את הצורך במסננות המטופשות האלו ובשטיפתן. |
|
||||
|
||||
דומני שהיתרון של בישול במים (מעבר לכך שמטרתם להצטרף לפסטה היבשה) הוא פיזור אחיד של החימום על כל חלקי הפסטה, על מנת למנוע מצב שחלק מהפתית מבושל מדי בעוד חלק אחר עדייו קשה לנגיסה. כפי שניכר בבישול בשר, ללא מים או נוזל אחר (רוטב), משטר החימום של מוצקים הוא שונה מאד באחידותו. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מבין למה אני לא עושה פסטה על המנגל! כמה מזמן בישול הפסטה מוקדש לכיסויה המלא בנוזל? מעט מאוד, מים שומרים על טמפרטורה אחידה באופן מרשים, גם תוך כדי שהם נספגים לאט במוצק, עד כדי 60%-70%? מגופו המאורך. מעיין תמיסה - פסטה היא מההכי מתמוססים שמוצקים יכולים להיות. |
|
||||
|
||||
100% מזמן בישולה הפסטה מכוסה לחלוטין בנוזל, אז אני לא בטוח למה הכוונה בשאלתך. |
|
||||
|
||||
בהתחלה, אם לא שוברים אותה, ולא מכסים אותה בכמויות המיים האסטרונומיות שמוזכרים במקורות מפוקפקים, כמו עטיפות של פסטות, היא בחלקה מחוץ למים. (אם היא ספגטי ושות' -מיינד מיי איטלקית) |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אתה חופן את צרור הספגטי ודוחף באלכסון כנגד מפגש קרקעית הסיר והדופן ומוסיף לדחוף מספר שניות עד שהוא מתקמט ונכנס כולו למים. |
|
||||
|
||||
אתה נותן לאותו הדבר להתרחש מעצמו, בזמן שאתה מוזג לעצמך (או גומע) משהו אלכוהולי, ומזרז את התהליך בסופו בבחישת-חצי-מעגל, המותירה את הפסטים שלובים זה בזה במידה הנכונה, ומציירים מעין גל. ופונה לדפוק רוטב. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, מלבד הסוף: מתפנה להכין את הרוטב אחרי ששמת את הפסטה על האש? על איזה רוטב בזק מיסתורי אתה מדבר כאן? |
|
||||
|
||||
הערה במקומה. לא בולונז משפחתי, ואת הירקות קצצת ברובם בעת חימום המים בסיר. |
|
||||
|
||||
מודה שאינני מכיר את הרוטב ''לא בולונז משפחתי''. אשמח גם אם תכיר לי את הירקות שמספיקים להתבשל בסיר תוך עשר הדקות של הפסטה על האש. |
|
||||
|
||||
האפשרויות הן בלתי מוגבלות. זכור לי כרגע, במיוחד, משהו שזוגתי עשתה עם שעועית ירוקה צרובה היטב, שום, עירית, סומסום (!) ואולי קצת רוטב סויה או משהו אחר שמעולם לא הצלחנו לשחזר. תרד וחבריו, פלפלים חתוכים דק וארוך, כל דבר אחר שחתוך דק וארוך, או רק דק. הרהר באבוקדו - לא דורש בישול כלל, בתוספת משהו קראנצ'י1 בשביל המרקם ותיקוני טעם קלילים. אבל, הכל נמצא בתהליך, היה והוחלט שנחוצה פסטה ושאתה הוא זה שייכין אותה, ניגשת למקרר והוצאת כמה דברים שנראו מושכים, הפסקת באמצע בשביל להעמיד סיר עם (מעט!) מים, נסה לשאול את עצמך בשלב הזה: בצל או לא בצל? ---- 1 אונומטופאות מותר. |
|
||||
|
||||
דופקים שניצלים. אם אתה דופק את הרוטב, אתה מקבל מטבח מטונף. |
|
||||
|
||||
אם אתה דופק מקלחת, או שתצטרך לתקן את הפאנלים, או שיש לך העדפות מיניות תמוהות, אבל מי אני שאשפוט. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהתכוונת לומר ו/או (ב'או' השני). אבל מי אני שאשפוט. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שזה מזיק לאריחים, אני אהיה יותר זהיר. |
|
||||
|
||||
לא אני לא. אני מרתיח הרבה מים (שני שליש בקומקום החשמלי, שליש בסיר) כמעט לפי ההוראות ומשרתחו דוחס לתוכם את הפסטה כאמור. אבל הזכרת לי - מאז שהפסקתי לעשן יש לי בעיה עם התזמון של בשר על המנגל. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתגורר מתחת לדוכן פלאפל אתה כנראה ג'וק. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה ככה. קשה. עד שיגיע הפתרון הטכנולוגי - אין בית תמחוי טוב בסביבה? תוכל לתרום למוסד ולצאת פילנטרופ על הדרך, או לחילופין להתלבש בבלואים ולחסוך גם בכביסה. |
|
||||
|
||||
זונדה? |
|
||||
|
||||
אבל לפחות בארוחות המוכנות בארץ אין בשר סוסים. |
|
||||
|
||||
אבל כל כך קל לחתוך 3-4 סוגי ירקות (פלוס חלבון רלוונטי), להכניס לתנור לחצי שעה, או להקפיץ לרגע במחבת, ולצקת על מנת פחמימות. אתה צריך שיהיו לך ירקות זמינים (הזמנה פעם בשבוע), חומרי גלם ותבלין רלוונטיים (שבועות רבים במקרר). פחמימות מבשלים בטרחה של רגע. המחשבה שכל יום צריך לבשל מחדש, ועוד לאדם אחד, אכן די מעצבנת. בשל כמות כפולה ושמור (בנפרד) למחר. סיר מרק גדול יישמר לך 3-4 ימים במקרר. אפשר גם להקפיא: אני מקפיאה לפעם הבאה אפילו חצי מבלילת העוגה (בתוך תבנית אינגליש קייק מוכנה להכנסה לתנור), או חצי מהקטניות המושרות (רק להוציא חופן ולזרוק לסיר). אגב, בארץ מוכרים עכשיו בקירור מנות פסטה אישיות די גדולות, שאפשר להרתיח או לחמם רגע ויש לך ארוחת רביולי (חלבית) מוכנה. צרף סלט ירוק ובהצלחה. |
|
||||
|
||||
אני מכין אורז. לשים בסיר עם שמן. אחרי דקה להוסיף מים (יחס של 1:2). להביא לרתיחה. להוריד את האש לאש קטנה. אחרי 10 דקות מוכן. (אם לא, מחכים עד שאין עוד מים). אפשר להוסיף ירקות / בשר כמה שאתה רוצה (אני מוסיף גזר, בצל ושום, וחזה עוף חתוך לקוביות, כתלות במה שיש) כ 20 דקות זמן הכנה כולל. כ 10 דקות לא זמן עבודה. סיר שלם יכול להספיק ליום - יומיים. |
|
||||
|
||||
לגבי האורז אתה צודק. לגבי השאר: לקלף 2 גזרים, לשטוף, לחתוך אותם, לקלף ולקצוץ 2 בצלים, כנ"ל 2 שיני שום, להוציא עוף (אם מהמקפיא אז צריך להפשיר - עוד 5-10 דקות), לנקות אותו, לחתוך לקוביות, ורצוי את כל זה לפני שעשינו את האורז כי אחרת לא היינו מספיקים לפני שהוא מוכן - לפחות 20 דקות עבודה נטו שבנטו, לא כולל האורז עצמו כמובן. ואז גם צריך לשטוף כלים (המהדרים/רות גם שוטפים כלי חיתוך במעבר מעוף לירקות - עוד כמה דקות). |
|
||||
|
||||
ותשובה עמוקה יותר - קרובת משפחה יקרה שאלה אותי לא מזמן: איך יש לך סבלנות לעמוד כל יום ולחתוך סלט ירקות? (אני ממלאת כל יום קערת סלט וגומרת את כולה). היא לא חותכת ולא אוכלת ירקות כמעט, מקסימום מוציאה לפעמים עגבנייה ומלפפון מהמקרר, "שיהיה מוכן". אחרי כמה שעות נזכרת בהם, לא בא לה עליהם, מכניסה חזרה. מאידך, הבישולים שלה כוללים אינספור תבשילים מסורתיים מושקעים, שצריך להכין אחד-אחד, במיומנות גדולה ובכמה שלבים. ממולאים, קובה וצפונה. דברים שבחיים לא חלמתי להכין. התשובה, בקצרה, היא: כל אחד מוצא כמה-שהוא-רוצה זמן ומשאבים למה שנמצא בסדר העדיפויות שלו. אז במקום לקרוא המון מתכוני אורז ולהיאנח בייאוש, אולי אתה פשוט צריך לוותר ולהסתפק בשייקים בן-רגע ובפיתה עם משהו, ולהשקיע את זמנך בדברים שחשובים לך יותר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |