יישום טלפוני להשוואת מחירים | 3406 | |||||||||
|
יישום טלפוני להשוואת מחירים | 3406 | |||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
גם כך כואב הראש מהשוואת מחירים, מי צריך עוד כאב ראש ? |
|
||||
|
||||
לדעתי אין טכנולוגיה סבירה שתמיר את צילום הקבלה למידע דיגיטלי באופן משביע רצון. למעשה, אני לא מצליח לעשות את זה ידנית באופן משביע רצון. גם לצלם קבלה ארוכה זה קשה ולא נוח. |
|
||||
|
||||
רעיון אחר. אתה נותן לאתר רשימת קניות, והוא רוכש עבורך את המוצרים במקום הזול ביותר היום (ביצים במגה, חלב בשופר-סל, ולשלושה שצריכים ביצת-הפתעה של קינדר הוא רוכש 2+1 במבצע ונותן להם את זה בזול יותר). |
|
||||
|
||||
רעיון מעניין. אבל במחשבה ראשונה עולה לי השאלה 'מה אם המתווך הנוסף קונה את המוצרים מקמעוני?' הוא יהיה חייב למכור את המוצר יותר ביוקר כי צריך להוסיף עוד מישלוח, איסוף, אריזה ומנהלים שצריכים להתפרנס בדרך. |
|
||||
|
||||
זה עדיין יותר טוב מלקנות למשל מ-''שופר-סל באינטרנט''. את העלויות של השינוע ממילא ישולמו ממישהו, ויש סיכוי טוב שהלקוח שממילא מתכנן לקנות אונליין, יעדיף את המתווך שיקנה עבורו את ההצעה הכי זולה וכולל גם חנויות אמיתיות (כי איכשהו נראה שלשופר-סל ששולטת על המחירים באתר ובחנות, יש אינטרס לקבוע את המחירים באתר שלא לטובתך...). נראה שמתווך שמביא את ההצעה הזולה יכול לתת חבילת קניות יותר זולה, גם אם העלות הנוספת שלו גבוהה קצת יותר משל שופר-סל. (ואם לא גם להצעה שלך אין הרבה מאד ערך - כי זה אומר שאין רווח גדול ללקוח מקניה בכמה מקומות - המחירים מאד דומים). |
|
||||
|
||||
מבלי לחוות דעה על עצם הרעיון, נראה לי שמתחת לפני השטח של המודל העסקי שהצגת מסתתר המודל האמיתי והוא ניתוח התנהגות צרכנית פרטנית, וממנה התנהגות בחתכים שונים, ומשם פרסומות והצעות קניה תפורות לאדם מסוים או לחתך צרכני. |
|
||||
|
||||
אולי הייתי צריך להבליט את זה יותר. בכל אופן, זה לא מתחת לפני השטח אלה הסעיף השני במקורות הכנסה. |
|
||||
|
||||
אני לא איש של image processing, כך שאני לא יכול לתת תשובה של ממש. אני יכול לומר שכשהתייעצתי עם אנשים בתחום של Optical Character Recognition (OCR) הם אמרו שזה מסוג הדברים שאפשר לעשות, בוודאי עם מצלמות של הטלפונים הקצת יותר מתקדמים. אם יש כאן איש של image processing*, שיופיע ויגיד מה דעתו. *אני אופתע אם אין אחד כזה כאן |
|
||||
|
||||
יותר פשוט שכל חנות המשתתפת בפרויקט הזה תדפיס בסוף החשבון בר קוד דו מימדי עם הפירוט. |
|
||||
|
||||
גם אם נניח שכן, מה אם האתגר ללקוח לצלם חשבונית באורך מטר (וללקוח עם חשבונית קצרה ממילא לא שווה כ"כ להתאמץ ולחסוך...) ראובן: אם כבר החנות משתפת פעולה, שתשלח לך את הפירוט באימייל אוטומאטית. אבל לחנות אין כ"כ אינטרס לשתף פעולה, בשביל זה צריך OCR. |
|
||||
|
||||
לחנות יש אינטרס לשכנע אותך שהבחירה בה היא הטובה ביותר. אני חושב שראיתי חנות שנותנת לך לבדוק בסוף הקניה כמה היית משלם עבור אותם מוצרים ברשת מתחרה. |
|
||||
|
||||
כן, קיימים אתרים כאלה של הכנסת רשימת קניות וקבלת הצעת מחיר, אפילו מכמה רשתות קניות, אבל הלכה למעשה הרעיון בקושי מתרומם אולי בגלל הטירחה והזמן הרב שלוקח להכניס כזאת רשימה, ולעדכן אותה. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שכאן כל מה שאתה מכניס הוא את מספר הקבלה... |
|
||||
|
||||
קצת בצד, אפשר שהרשימה תורכב ע''י המוכרים וכך יוכלו להתחרות בינהם במחירים הזולים יותר. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא רוצים שהחנות תדע את האימייל שלך, רק שתדפיס את החשבון בצורה קריאה. אני מניח שיהיו לזה עוד שימושים. |
|
||||
|
||||
אז שלפי מספר הקבלה תוכל לשלוף מהאתר של שופרסל את רשימת המוצרים עד יומיים מהקניה (ולא, אי אפשר לנחש את מספר הקבלה אם הוא מספיק ארוך ומספיק אקראי, גם לא יהיה שם מידע שישייך את הקבלה אליך, אז הדבר הכי נורא שיכול לקרות הוא שידעו שהתבצעה קניה מסויימת ביום מסויים). להדפיס קבלות אחרת זה אומר לשנות את החומרה שמדפיסה את הקבלות בכל המסופים. קשה לי למצוא לזה הצדקה כלכלית. |
|
||||
|
||||
בשביל זה צריך OCR ואם המיזם יצליח מדי, צריך יהיה לפענח קאפצ'ות כדי לקרוא קבלה... ואולי, אותו ארגון המחייב את החנויות להפיק קבלה, יחייב אותן למבנה אחיד וקריא, ולאפשרות משלוח דיגיטלית? |
|
||||
|
||||
יש בעיות טכניות מעבר לזיהוי ההדפסה. חישוב המחירים בחשבונית לא תמיד מקומי. כלומר בסמוך למוצר יופיע מחיר, אבל מאוחר יותר יכולה להופיע הנחה התלויה בכמות, במבצע או בסוג הלקוח. יש צורך לבנות מודל של מבנה החשבוניות השונות ולבצע סימולציה כלשהי המודלים העיסקיים של החנות כדי לזהות את המחיר הסופי... וכמובן לעדכן את האפליקציות. העידכון הוא כאב ראש אמיתי מפני שלפני כל צילום יהיה צורך להוריד פרמטרים שמתארים את החנות הספציפית. אם החנויות לא משתפות פעולה יהיה צורך לזהות מוצרים זהים ע"פ שמותיהם המקוצרים או הקודים המופיעים בחשבוניות בחנויות שונות: בעיית מעקב עידכון נוספת. למעשה אני לא רואה פתרון אחר אלא להעסיק צוותים שיעקבו אחר כל החנויות, וגם אז התוצאות יהיו לא 100%. צילום החשבונית יעשה כמובן לאחר הקנייה. מה התגמול המיידי שמקבל הלקוח על פעולה זו? אני חושב שמודל שבו הלקוח מדווח מחיר של מוצר שהוא רואה על המדף לפני הקנייה, ובתגובה הוא מקבל דיווחים של לקוחות אחרים "מהזמן האחרון" ואולי הצעות מחיר מחייבות (קופונים) של סוחרים אחרים עשוי להיות מפתה (מסקרן) יותר עבור הלקוח, והרבה יותר מעשי מבחינה טכנולוגית. שימוש בתפריטים יפגע כמובן באלמנט המגניבות. כל מודל שמבוסס על דיווחי לקוחות ללא שיתוף פעולה והצעות מחיר של מתחרים יסבול מבעיות של אמינות בדיווח, כיסוי חלקי ואולי חלקי מאוד, ופגות תוקף של המידע. |
|
||||
|
||||
זה נכון שיש מבצעים מורכבים, זה בדיוק הרעיון מאחורי הצורך לאפליקציה הזאת. נכון גם שכנראה יהיה בלתי אפשרי לפענח מהחשבונית את כל המבצעים, אבל לדעתי אפשר יהיה לקבל אומדן די טוב עבור מספר רב של מוצרים (80%?), וזה כבר יתן ללקוח קריאת כיוון איפה כדאי לקנות. |
|
||||
|
||||
אני מכיר סטארט-אפ ישראלי (כזה אמיתי, עם משקיעים, עובדים, משרדים ומכונת קפה) שעובד על מוצר שיאפשר לך לצלם מוצר כלשהו עם הסמארטפון שלך ולקבל מייד השוואת מחירים של אותו מוצר בחנויות שונות, והצעות למוצרים דומים או מתחרים. וכל זה לפי תמונה בלבד, בלי שטרחת להגיד לסמארטפון בעיה מוצר מדובר בכלל (שזה אומר שבפעם הבאה שאני הולך עם חברה שלי לקניות ואני שואל אותה: "מה דעתך על החולצה המוזרה-אבל-מיוחדת הזו?" והיא עונה לי: "זו לא חולצה", אני אוכל לבדוק מייד איך בנות המין היפה נוהגות לקרוא לפריט הלבוש הזה, ולשכוח מייד אחר-כך, בלי שאצטרך לשאול אותה ולשמוע את ה"אמרתי לך כבר 30 פעם..."). |
|
||||
|
||||
לפני מספר שנים עשיתי קומיקס בדיוק על זה: חברות הסלולר, על מנת להגדיל מכירות, משיקות את המשקפיים הסלולריים, שהמשתמש בהן יכול לראות - כל דבר שהוא רואה - כמה עולה בחנויות הקרובות למקום הימצאו. חבורת אנרכיסטים פורצת למאגר הנתונים, ומשנה אותו כך שכל מוצר יציג את מה שכרוך בייצורו - מבחינת התעללות בבע"ח / מחיר אקולוגי / זכויות עובדים / השלימו כטוב בעיניכם. הם מצליחים מעבר למצופה: אנשים מפסיקים לקנות. הם גם משמידים את המשקפיים הסלולריים. אלא שהכלכלה קורסת כליל. הואיל ואין כמעט מוצרים חפים מפשע, העסקים קורסים, אין להשיג כלום, ואת המסיבה שהם עורכים לרגל ההצלחה האדירה שלהם הם נאלצים לעשות על תה צמחים מהגינה ועוגיות תוצרת בית. |
|
||||
|
||||
לינק ? |
|
||||
|
||||
יש כמובן פוטנציאל לאפליקציות של השוואת מחירים. כשחיפשתי price-comparison apps בגוגל קבלתי 83 מליון דפים. יש אפילו 5 הטובות ביותר. |
|
||||
|
||||
במבט חטוף נוסף נדמה לי שהתגובה משאירה רושם לא טוב של פסילה על הסף מהנימוק של ''חשבו על זה כבר''. זו בכלל לא הייתה כוונתי. פשוט גיגלתי, זה מה שיצא, ולי יצאה תגובה טוקבקיסטית לא מועילה כל כך ואולי מעליבה. סליחה. |
|
||||
|
||||
העפתי מבט חטוף על האפליקציות ורובן ככולן, עד כמה שהצלחתי להבין, עוסקות בהשוואת מחירים של פריטים בודדים, או בהשוואה של רשימה כאשר מכניסים אותה ידנית. היתרון של השיטה המוצעת הוא קלות הכנסת הנתונים, במקום להכניס מוצר מוצר המשתמש מכניס את כל הרשימה בבת אחת על ידיי העברת הטלפון מעל הרשימה. יכול להיות שאפילו אפשר לעשות זאת עם מצלמת הווידאו (לא נראה לי כי בדרך כלל הרזולוציה של ווידאו נמוכה משל סטילס) |
|
||||
|
||||
אתה מציע לבסס את מסד הנתונים שלך על מידע שמקורו בדיווחי לקוחות. ללא מידע עדכני וכיסוי מינימלי של המוצרים הפופולריים יותר, המיזם לא יעבוד. לכן מעבר לשאלות הטכניות צריך לנסות לנחש לכמה דיווחים לכל חנות ליום אתה זקוק כדי לכסות חלק סביר של המוצרים שיש בחנות במידע עדכני. השאלה היא האם המספר הזה ריאלי, כלומר אם אתה יכול לפתות מספיק לקוחות לעבוד בשבילך. אתה צריך לזכור שאתה לא נותן סיפוק מיידי ללקוח. ללקוח שמדווח לך לאחר שהוא יוצא מהקופה, לא יוצא שום דבר מהדיווח באופן מיידי. אתה מצרף אותו ל"מועדון" כלשהו של אנשים שיכולים להנות מאינפומציה שמקורה באנשים אחרים, אבל באופן מיידי לא יוצא לו דבר. האמת היא שמכל הסמארטפון אתה זקוק רק למצלמה. פשוט מצלמה במקום סורק. אין גם שום סיבה שהלקוח יצלם את החשבון במקום העסק. הוא יכול בהחלט לצלם או לסרוק את החשבון לאחר שהוא חוזר לביתו, להעביר את התמונות למחשב ולהעלות לאתר שלך. אולי זו גם השיטה הרצוייה, מפני שהאתר יכול לספק ללקוח כהיזון חוזר צילום מאוחד ומנורמל בצד המידע שנשלף, והלקוח יכול להכניס תיקונים... אם ירצה בכך. מיזמים אחרים שראיתי בעיקבות המאמר שלך מתבססים על החנות של עצמם, על שיתוף פעולה של סוחרים ועל סריקה באינטרנט. יש לך דוגמאות למיזמים שמבוססים על מידע המגיע מהציבור? |
|
||||
|
||||
אתה מעלה שאלה מצויינת. אני הייתי מציג את הרעיון לא כעבודה של הלקוחות בשביל החברה אלא בשביל שני הצדדים. למעט הלקוחות הראשונים של הסניף שתורמים מידע לפני שהם יכולים להנות ממנו, הרי הלקוחות הבאים כבר נהנים מהשרות. כמובן שההצלחה של שיטה כזאת תלויה ברמת שיתוף הפעולה בכל אזור ואיזור, אבל באופן טבעי רמת הכיסוי פרופורציונאלית למכירה של המוצר. מוצר שהרבה רוכשים אותו יתעדכן לעיתים תכופות, וההפך. יש שפע דוגמאות של אתרים שפועלים בזכות תרומה ופעילות של הקהל שלהם, לדוגמה, האייל הקורא :), ויקיפדיה ועוד שפע אתרים אחרים. |
|
||||
|
||||
בלי קשר להצעה המקורית: רעיון מתבקש אחר שעלה במוחי היום. מכיוון שהרעיון עצמו כ"כ פשוט, אני די בטוח שכבר חשבו עליו לפני, ומן הסתם הוא כבר מומש. בעקבות כתבה ב"הארץ" על סכנות מרעש מנגנים ניידים, מתבקש שתוכנה תרוץ על הנגן ותתריע על רמה מצטברת של רעש שעלולה לגרום נזק. הנגן יודע הרי מהי רמת הרעש בכל זמן נתון. אפשר לנחש שחיבור לרמקול חיצוני הוא תמיד חיבור לאזניות (זה יכול להיות גם משהו בהגדרות התוכנה). |
|
||||
|
||||
עוצמת הרעש בפועל תלויה גם באוזניות. |
|
||||
|
||||
כמה מסובך למדוד את זה בעזרת המיקרופון? |
|
||||
|
||||
דיי מסובך, אם אתה לא יודעת את מיקום האוזניות (מרחק וזווית) ביחס למיקרופון בכל רגע נתון - והרי יש להן חוט אלסטי, כך שאפשר לקרב או להרחיק אותן מהכשיר (וכך מהמיקרופון) באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
אודות קונגלומרטיזציה ורגולציה .הקרטליזציה ,האוליגופולי והמונופול שפשו בכל קטגוריה שיווקית ובת קיימא של החיים הכלכליים,הפכו לחלק אינטגרלי מדפוס החשיבה וההתנהגות החברתית.ללא שבירת התבנית בה בעל -אחזקות קובע באמצעות חברות-בת ובעלי אחזקות בודדים נוספים ,את מחיר השוק ,בשיתוף ממשלתי של שתיקה ,אי פיקוח ושבירת המודל הרב- שכבתי המנקז לידי מעטים את הבעלות על הייצור,אמצעי הייצור,התוצר ,לא תיתכן ראשית,כל תחרות אמיתית וחופשית ושנית כוח -הקנייה והביטוי הצרכני הריאלי של כוח זה לא יבוא לביטוי ולמימוש. בימים אלו של מאבק בסיסי ומר, לשינוי המבנה הכלכלי של המשק הסגור הפלוטרכי,הנוגד כל אינטרס צרכני ואיכות חיים כלכלית אזרחית שיוויונית,המודל ,בעצם היותו בנוי על פילוסופיה מוטה מראש לרעת החברה, המוחק את ערך שעת העבודה המוסף הריאלי של ה''פועל''-הייצרני,כבסיס להצבר ההון של הפלוטרך, הרעיון הזה ,הינו למעשה,משתתף ושותף ביצירת העיוותים וב'משחק המכור הלא הוגן מראש',המקבל את הרעה החולה כאקסיומה ,בלשון המעטה. |
|
||||
|
||||
קצת פחות מילים לועזיות היו הופכות את התגובה שלך לקריאה יותר. |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני יקר. ניצול בהסכמה לא מודעת והשתתפות במשחק המשק הריכוזי הפלוטרכי זה העיקרון הבסיסי לאי-שיוויון.(מילה אחת בלעז שנהירה גם לך משוכנעני). |
|
||||
|
||||
אני אלמוני אחר, ולא רק שהמילה ''פלוטרכי'' לא נהירה לי, אלא שהיא לא נהירה גם לגוגל. |
|
||||
|
||||
לא יגעת.. שורה ראשונה, מילה אחרונה |
|
||||
|
||||
תודה. פלוטרכי זה שילוב של פלוטוקרטי (שלטון של בעלי הממון) ואוליגרכי (שלטון של שכבה שלטת). רק שיהיה למי שיחפש בגוגל. |
|
||||
|
||||
מצחיק. "קראט" ו"ארכ" הן בעלות משמעות זהה בהקשר הזה, וגם מקורן הוא באותה השפה: יוונית. "פלוטו-ארכיה" זה בעצם "פלוטוקרטיה". המילה יכלה להיות באותה מידה גם שילוב של "פלוטוקרטיה" ושל "אנרכיה" או של "מונרכיה". |
|
||||
|
||||
פלוטארכוס [ויקיפדיה] היה פילוסוף יווני. |
|
||||
|
||||
כידוע, הרשתות הגדולות מאפשרות לנו להצטרף למועדון הלקוחות שלהן, ולזהות אותנו בכל קניה עפ"י כרטיס מועדון או מס' ת.ז. אח"כ הן שולחות אלינו קופונים, מבצעים מותאמים אישית והמלצות לקניה. מכאן אני מסיק שכל רשת מחזיקה מאגר מידע ובו היסטוריית הקניות המלאה של כל לקוח. ועכשיו לשאלה משפטית: האם יש לי זכות לדרוש מהרשת לספק לי העתק מהמידע הזה? רק לצורך הדוגמה, הנה מספר סעיפים מתקנון ממועדון הלקוחות של שופרסל 4. פרטים אישים של החבר ועדכון פרטים 4.4 על אף האמור לעיל ובכפוף להוראות כל דין שופרסל תהייה רשאית להעביר מידע מפורט ומזוהה של רכישות הלקוח ברשת לצדדים שלישיים, בהתאם ובכפוף לקבלת הסכמת הלקוח לעשות כן במפורש או מכללא, ו/או בהתאם להוראות של כל גוף שלטוני/שיפוטי מוסמך. 4.5 בהצטרפותו למועדון, החבר מסכים כי מידע שיקבל המועדון מהחבר, לרבות פרטיו האישיים של החבר ופירוט בדבר רכישותיו, יוחזק במאגר מידע אחד או יותר של שופרסל בגינו, וכי ייעשה במידע זה שימוש בהתאם למטרות מאגרי מידע אשר יעודכנו מעת לעת עפ"י שיקול דעתה של שופרסל ולהוראות כל דין. 7. אפליקציית "שופרסל" במכשיר סלולאר מסוג "אייפון" 7.2 באמצעות האפליקציה, יתאפשר לחבר המועדון הראשי, לצפות ברשימת המוצרים שנקנו בקניות האחרונות בשופרסל אגב הזדהות כחבר מועדון. רשימה זו כוללת צירוף של כלל המוצרים שנרכשו ע"י התא המשפחתי (כהגדרתו בסעיף 1.4 לעיל) בארבעת הרכישות האחרונות של חבר המועדון בשופרסל או בתקופת שלושת החודשים האחרונים – המועט בניהם. כמות המוצרים שתוצג ברשימה, תהא הכמות הממוצעת והמעוגלת של הפרטים שנרכשו ע"י חבר המועדון ובהצגת מינימום יחידת כמות אחת לכל מוצר. במוצרים שקילים יוצג המשקל הממוצע של ארבעת הרכישות האחרונות (להלן:"רשימת המוצרים הממוצעת"). |
|
||||
|
||||
אוף טופיק, האם אפשר לקמבן מד דציבלים? (בעזרת המצלמה והמיקרפון) |
|
||||
|
||||
אם הכוונה למדידה של עוצמת הרעש, אז התשובה היא כן. הנה למשל אפליקציה לאייפון: |
|
||||
|
||||
אפליקצית סמארטפון שמחנה לבד את המכונית. עד כמה זה מעשי? http://www.youtube.com/watch?v=nZP8xaV3lCM |
|
||||
|
||||
לפי האתר של החברה, מכוניות המצוידות במערכת הזאת נמכרות כבר כמה שנים טובות. בכל מקרה, הסמארטפון כאן הוא בכלל לא רלוונטי. החלק החשוב של המערכת הוא חיישנים שמותקנים על הרכב, ותוכנה שאני משוכנע שרצה על מחשב יעודי בתוך הרכב. החניה עצמה היא אוטומטית, ממשק משתמש צריך כנראה בשביל הבטיחות (שאפשר יהיה לעצור את המכונית במצב חרום). נשמע כמו צעצוע לא זול ואם מישהו ירצה להביא כזה לארץ, יכולות להיות לו הרבה בעיות עם משרד התחבורה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הרשתות הגדולות לא יהיו מעוניינות בשקיפות כי היא תפגע להם בעסקים והמידע המצטבר (מה, מי ובכמה קנה) שווה זהב למתחרים. בנוסף, מדובר בגופים שמרניים ומסורבלים מאוד מבחינת היכולות לבצע שינויים במערכות המידע. יש חידושים שהבטיחו אפס סיכונים ותשואה גבוהה על השקעה שנדחו על ידי השכבה היותר בכירה. מצד הצרכן אין הצדקה מוחשית להשקיע שעות של צילום קבלות בחודש כשאינו יודע אם יחסוך בקניה הבאה של אותו מוצר, וכמה. עוף טופיקון מה שיעשה טוב לצרכנים הוא מהלך מתואם של נטישת הרשתות הגדולות (כמעט בכל תחום) והתאגידים ולרכוש מאנשים ועסקים פרטיים במקום לרדוף אחרי מותגים. |
|
||||
|
||||
לפחות בתחום המזון1 העוף טופיקון שלך לא נכון. רוב מוצרי המזון זולים יותר ברשתות הארציות מאשר בחנויות המכולת השכונתיות. זאת לא חוכמה כל כך גדולה בהתחשב בכך שלרשתות הגדולות יש כח רב לכפות על הספקים מחירים נמוכים יותר. ____ 1גם בתחום הספרים. אני מקפיד לקנות ספרים בחנות פרטית, בידיעה שהייתי יכול להשיג אותם ספרים במחיר נמוך יותר בסטימצקי או צומת ספרים, מתוך סימפטיה אישית לחנות ולבעלת החנות,ובגלל חווית הקניה השונה. |
|
||||
|
||||
הגיוני מאד שהרשתות הגדולות לא ירצו בשלב הראשון לשתף פעולה, היתרון הוא שאין צורך בשיתוף פעולה שלהן. הצרכן לא צריך לבזבז שעות על צילום קבלות, פשוט מעביר את הטלפון מעל החשבונית וזהו (לפחות הרעיון). |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |