 |
המוציאים לאור מוחים נגד התדרדרות שוק הספרים בארץ | 3284 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
האוצר מציע לחלק כסף ל"תרבות" והמתורבתים אומרים לא? ממש נס חנוכה ולמה אין קישור למקורות ראשוניים? הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים(מסמך rtf) עוד הצעת חוק דרקונית אנטי-שו"חיסטית מבית מדרשה של החברה יחימוביץ לא מצאתי עדיין את דו"ח פרשטמן (ששינסקי,פרשטמן , קצת נמאס מוועדות של אשכנזים) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את החוק שצירפת, זה בכלל לא נשמע דרקוני, להיפך, אני מופתעת מהאחוזים הנמוכים. אני אגיד לך מה דרקוני - חוק הגנת זכויות היוצרים! הזכויות נשמרות ל-70 שנה אחרי מות הסופר. ביאליק, שכבר חמישה דורות למדו את שיריו בבית ספר, שוחרר רק לאחרונה מזכויות היוצרים, ופתאום היתה לו עדנה ואנשים מגלים אותו ומתוודעים לשירים הלא מוכרים שלו. כל עמודי התווך האחרים שלנו כמו עגנון, למשל, אסורים בתכלית האיסור בפרסום. מגוחך או מה. נכסים של האנושות, כמו "הנסיך הקטן", נשמרים בקנאות מטורפת על ידי הטראסט שמפיק מהם את הרווחים, שרודפים אחרי כל סריקה וכל תרגום של הספר הרשת. (בקרוב הספר יעבור לפבליק דומיין) החוק הזה היה יפה לפני היות האינטרנט, כדי למנוע מאנשים להדפיס הדפסות פירטיות ולהרוויח מעמלם של אחרים, אבל היום הוא אובסוליט. פטנט נשמר למשהו כמו 20 שנה מיום רישומו? ככה צריך להיות עם ספרים. סליחה שזה לא קשור בדיוק לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק למען הדיוק, יצירה שהגנת זכויות היוצרים עדיין חלה עליה לא ''אסורה בתכלית האיסור בפרסום'', אלא דורשת רשות מבעל הזכויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(למרות שאין שם יותר מדי כרגע) כמוכן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק הזה יש בעיה מבנית: יותר מדי הוצאות ספרים, יותר מדי ספרים שיוצאים לאור, ורק שני ערוצים מרכזיים למכור אותם. התוצאה היא שלשתי הרשתות יש כוח עצום כלפי ההוצאות; הן קובעות, למעשה, לאיזה ספר יהיה סכוי להמכר ולאיזה לא. זה מאפשר להן לאלץ את ההוצאות למכור להן עותקים בזיל הזול עבור מבצעי המכירות - רע להוצאות אבל טוב לקונים. בטווח הארוך התוצאה עשויה להיות קונסולידציה שתביא למספר קטן יותר של הוצאות, פחות ספרים שיוצאים לאור ויותר כוח להוצאות מול הרשתות וכך יווצר איזון חדש. כמובן, יתכן שיקרה משהו אחר לגמרי - מעבר למכשירי קריאה דיגיטליים יאפשר להוצאות למכור ישירות לקוראים ולדלג על החנויות. לא ברור מה יהיה המודל העסקי של ההוצאות במצב כזה, אבל אין ספק שאם השוק הדיגיטלי יתרחב אז כוחן של החנויות מול ההוצאות יצטמצם קשות. כמובן, החקיקה מבית מדרשו של ח"כ הורוביץ לא תועיל. אם הרשתות תמשכנה להציע מבצעי ארבעה במאה על ספרים בני שנתיים אז מעטים יקנו במחיר מלא של 88 או 93 ש"ח כשהם יכולים לקבל ארבעה ספרים במחיר רק טיפה יותר גבוה וכשהם יודעים שאם הם ימתינו קצת אז גם המחירים של החדשים ירדו לאותה רמה. באשר לדו"ח פרשטמן, מי שאומר באותה נשימה "אי-עליה במחירי הספרים" וגם "תגמול הולם לסופרים" עושה צחוק מעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש יותר מדי הוצאות ויותר מדי ספרים, ייתכן שצריכים להיות פחות משניהם. זה עצוב, אבל אם השוק המוצף הזה מעיד על עצמו שהוא לא מצליח לפתור את הבעיות שלו בעצמו ושהוא לא רווחי ועדיין מכונות הדפוס מתקתקות בלי הרף, יש פה בעיה, וזו לא בעיה של המחוקק. אני מעריכה ואוהבת ספרים, אבל כמו בכל תחום, יש הרבה יותר אנשים שרוצים לאחוז בעט מאנשים שישבו ויקראו אותם, כנראה. אני לא רואה למה שוק הספרים צריך חקיקה מיוחדת או כל התערבות אחרת. והכי מוזר? שלצד ההוצאות הגדולות (שמקטרות על מר גורלן) יש עוד ועוד הוצאות קטנות. אז איך הן שורדות? איך יכול להיות שעוד ועוד ידיים רוצות להיכנס לשוק הזה אם הוא כל כך קשה ולא משתלם? ואם כולם רוצים נתח מהעוגה, למה הצרכן צריך להיות זה שמשלם הרבה? היצע וביקוש, לא? ובסוף היום, במה שונה הוצאת ספרים כושלת מאלף ואחד עסקים אחרים שניסו ולא הצליחו? הרבה עסקים נפתחים, לא כולם מצליחים ולא כולם שורדים. אלה החיים. שני הערוצים *הפיזיים* העיקריים (סטימצקי וצומת ספרים, מן הסתם) מוכרים ומקדמים בעיקר "להיטים" (זו הטענה) שברובם אלה ספרי סיפורת (וגם עיון ומדע פופולרי, אם כי רובם מתורגמים). לא ברור לי מה עושות ברשימה הוצאות קטנות כמו חרגול (שלמיטב ידיעתי מוציאה ספרים אקדמיים יותר) או מאגנס, שהיא הוצאה אקדמית לחלוטין (של האוניברסיטה העברית) ואין להן נגיעה ישירה ל"רבי מכר" מעצם מהותן. שיהיה. כך או כך, לדעתי מחיר ספר (רגיל בגודלו, כריכה רכה) בסביבות 90 ש"ח מופרז לחלוטין, והתחושה היא שהוא מנופח מלכתחילה רק כדי שניתן יהיה להוריד אותו בשלל מבצעים. אני לא מוכנה לשלם מחיר כזה, ואני תמיד קונה במבצע כזה או אחר (או מתאפקת לשבוע הספר). זה פי כמה וכמה ממחירי ספרים בחו"ל (ועוד מדובר במדינות שלהן מטבע חזק יותר). אז שם זה שוק גדול יותר, נכון, וגם בישראל מתעקשים על נייר יקר יחסית, אבל אולי הגיע הזמן לשנות את המודל העסקי. אגב מאגנס, הם לא צריכים את המבצעים של הערוצים הגדולים, הם לא מפסיקים לעשות כאלה בעצמם: אני מנויה ברשימת התפוצה שלהם, והם לא מפסיקים לעשות מבצעים (שמגיעים גם ל-50% הנחה לא פעם). אין חודש שהם לא מפוצצים לי את תיבת הדואל בהצעות, רק תקני. וזו הוצאה אקדמית! אז אם הם יכולים להרשות לעצמם מבצעים כאלה מטעם עצמם בלי סוף, לאיזו מסקנה אני אמורה להגיע? מבחינתי רכישת ספרים היא כבר מזמן לא בחנות (אלא אם יש מבצע שווה). בעשור האחרון קניתי יותר ספרים בחנויות מקוונות מבחנות פיזית, ואני לא מדברת רק על ספרים מחו"ל. ברשת השוק פתוח הרבה יותר, ויש חנויות ספרים נוספות מלבד שתי הגדולות (ולא רק למשומשים שהוא שוק בפני עצמו) ולצדן כמעט לכל הוצאה יש אתר משלה שאפשר להזמין בו ישירות דרכה (והנה היתרון הגדול של הוצאות אקדמיות: חלקן נחשבות למלכ"ר, ולכן לא גובות מע"מ אם קונים מהן ישירות. נסעתי פעם במיוחד לבר אילן כדי לקנות מילון בהנחה שהם עשו לשבוע הספר, וחסכתי קרוב ל-200 ש"ח). אני כבר מזמן לא צריכה את הטובות של החנויות הגדולות, שחלקן לא מחזיקות בכלל מלאי מהספרים שמעניינים אותי (לפעמים אפילו לא בסניף המקוון שלהן). מכיוון שהספרים שאני קונה לא נוטים להשתרבב לרשימת רבי המכר, אני עורכת השוואת מחירים מקיפה באינטרנט לפני שאני מגיעה לקניון הקרוב ופוקדת את שני סניפי הענק שיש בהם (במרחק עשרות מטרים זה מזה, כמה נוח) רק כדי לוודא שאני לא מפספסת מבצע שווה (ופעמים גם כדי להתרשם מהספר עצמו). אם המחיר טוב אני אקנה, אם זה ספר שדחוף לי אני אקנה במחיר הזול ביותר שאמצא, ואם זה לא דחוף אתאפק עד שבוע הספר. בשבוע הספר האחרון גיליתי באיחור שאקדמון עשו מבצע של 50%-60% הנחה על רוב ההוצאות (כולל חלק מהאקדמיות) ולמעשה קניתי בדוכנים ספרים במחירים יקרים יותר משיכולתי לקנות אצלם... (ושכחתי ירידי ספרים עם פגמים קלים שהחנויות וההוצאות עורכות מדי פעם, וגם שם אפשר להשיג עשרות אחוזי הנחה על ספרים במצב לא רע בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון להיום יש באקדמון (לפחות בסניף גבעת רם) מבצע של 60% הנחה מהמחיר הקטלוגי על כמעט כל ספרי הקריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם "עם עובד" היו מוציאים ספרים זולים בכריכה רכה בסגנון "פינגווין" למה באמת אף אחד לא עושה את זה יותר ? למה מתעקשים על ספרים גדולים ויקרים אפילו לספרות חד פעמית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי העלויות לספר בכריכה רכה (שהם עדיין מוציאים, אגב) לא נמוכות בהרבה משל ספר רגיל. קח בחשבון שכל הספרים בישראל (פרט לאלבומים וכיו"ב) יוצאים בכריכה רכה. פינגווין מוציאים בד"כ קלאסיקות שלא צריך לתרגם/לערוך ולשלם עליהן לסופרים, והם לא מתחרים מול הספרים החדשים. אגב, עם עובד היתה מפעל תרבותי ולא כלכלי - ההוצאה הוקמה כדי להביא ספרות יפה לפועלים ולא כדי להרויח כסף. גם זה חלק מהענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, זה לא שכל כתבי שלום עליכם וביאליק נמכרים במחיר זול יותר, רק משום שאין עליהם תמלוגים. בזמנו שמעתי את הדיעה, הנכונה מאוד בעיני, שעותקי המהדורה ה-24 של "מיכאל שלי" (למשל) יכולה לעלות לצרכן הרבה פחות ממה שהיא עולה. הוצאות עיצוב, הגהה, עריכה - כבר אין. נותרו רק הוצאות ההדפסה והתמלוגים למחבר שהם אחוז מהמכירה בכל מקרה. מצד שלישי, ההוצאות מרוויחות מעט מאוד מכל העניין. את הרווח הגדול עושות חנויות הספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבי שלום עליכם וביאליק לא כל כך נמכרים, נקודה. אם הם נמכרים אז זה בדרך כלל במהדורות חדשות עם סידור ועימוד חדש, בכריכה קשה וכו', ובמקרה של שלום עליכם גם עם תרגום חדש - שגם עליו יש זכויות יוצרים. בכל מקרה, אין ספק שמחירה של המהדורה ה-24 של ספר יכול להיות זול בהרבה; אבל כלל יסוד בתמחור הוא שמחיר נקבע לא לפי העלות למוכר אלא לפי השווי לקונה. אם המהדורה ה-24 מביאה לקונה אותה תועלת (או הנאה) שהביאה המהדורה הראשונה אז הוא יהיה מוכן לשלם אותו מחיר - ולמה שההוצאה לא תנצל את זה? כדאי גם לזכור שבעסקי הספרים, "מיכאל שלי" אחד שמצליח מאפשר להוצאה להוציא עוד עשרה ספרים שמתוכם ששה לא יכסו את העלות, שניים יגיעו פחות או יותר לאיזון, אחד יצליח קצת ואחד יצליח יפה. אם ההוצאה תוריד את המחיר של "מיכאל שלי" היא לא תמכור הרבה יותר עותקים בזכות זה, ותפסיד הרבה מהרווחים שיכלו להיות לה. אגב, לגבי התמלוגים - חוזה סטנדרטי של סופר כולל עליית שעור התמלוגים שהוא מקבל ככל שהספר נמכר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר למכשירי קריאה דיגיטליים יאפשר לסופר למכור ישירות לקוראים, ולדלג גם על ההוצאות. מה שעתיד, כמובן, להציף את השוק בהמון זבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זבל מהסוג הלא כואב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לזה יהיה צורך בתשתית; אם לא ההוצאות תספקנה אותה מישהו אחר יצטרך לעשות את זה. זה יהיה יותר פשוט ולסופר ישאר נתח גדול יותר, אבל עדיין הסופר לא יוכל למכור ישירות לקוראים. מעבר לכך, ההוצאות נותנות לסופרים גם שרותי עריכה ושיווק. יתכן שבעתיד אנשים כמו מנחם פרי ודומיו יתנו עריכה באופן פרטי ולא במסגרת של הוצאות ספרים, אבל בינתיים (למיטב ידיעתי) זה לא המצב, וכמובן - אף סופר לא יעלה ברדיו או ב-"הארץ ספרים" פרסומות לספר של עצמו. לגבי הצפת הזבל - יהיו אינספור ספרים, אבל בסופו של דבר סביר שהמכירות בפועל לא תהיינה שונות בהרבה מהיום; מי שהיום מוציא על חשבונו, מחלק עותקים למשפחה ודוחף בכוח לחברים בעבודה תמורת תשלום סמלי יוכל להעלות ספר לרשת הרבה יותר בקלות, אבל, כמו היום, אף אחד לא יטרח להוריד ולקרוא אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם על כל תשעה זיבלונים יש יצירת מופת אחת אז הצפת השוק בזבל היא הדרך לתור זהב תרבותי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי הפצת גרסאות עדכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבורתני שלא הבנתי את השאלה ולמה היא מופנית אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חושב שאם קראת ספר ונהנית, תשמחי לקרוא אותו מחדש לאחר שתיקנו בו את שגיאות הכתיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה. בדרך כלל כשאני קוראת ספר עתיר שגיאות כתיב (ותרגום) אני מצקצקת. במיוחד כשאני עולה על שגיאת תרגום תוך כדי קריאת ספר בעברית, מבלי שקראתי את המקור (ואני עדיין מבחינה שזו שגיאה ומאבחנת מה היה צריך להיות המקור). וזה אינו גורם לי הנאה, אלא רק לנוד להוצאה, שהתקמצנה כל כך על שכר העורך והמתרגם, שהם עשו את עבודתם רמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בין השאר מכיוון שאי אפשר לתקן. האם היית מוכנה לקנות גרסת בטא של הספר במחיר מוזל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הייתי מוכנה להיות בודקת בטא, היינו לקבל ספר, בתמורה לזה שאני אעבור עליו ואתקן שגיאות. אם עושים את זה עם תוכנות ומשחקי מחשב, אין סיבה שזה לא יעשה עם ספרים אלקטרוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, זאת היתה בדיחה. מי שכבר קרא ספר לא יקרא אותו שוב משום שהמחבר ''הידק את העלילה והוריד כמה דמויות משנה משעממות''. הרי כבר את יודעת בגדול מה הולך לקרות. בתוכנה זה יותר הגיוני, כי התוכנה ''נקראת'' שוב ושוב, יותר כמו ספר לימוד מאשר כמו ספר סיפורת. אבל כמו שצפריר אמר, לפעמים יש מקרים בהם אפשר לשקול לקרוא ''חצי עבודה'' אם הספר מוצע יותר בזול, או זמין במהירות גדולה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אני קוראת ספרים שוב ושוב. גם כאלה שלא אהבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת אותם היטב. זה נורא נחמד לקרוא ספר שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאלה שלא אהבת? ככה אני עושה עם הילדים שלי עם ברוקולי- אז מה אם בפעם הקודמת לא אהבתם, אולי השתנה משהו1. 1 גם זה לקוח מהמדריך "איך להיות הורה גרוע" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם. ואני ממשיכה לא לאהוב אותה באותה המידה, בד"ך. קראתי את "אפיקורוס בעל כרחו" 3 פעמים, ודעתי עליו לא השתנתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק סיימתי לקרוא את הזבל הזה. לא נראה לי שאקרא בו שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא שאלת אותי. הייתי אומרת לך שקראתי אותו 3 פעמים ושהוא גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. אבל אשאל אותך לפני הפעם הבאה שאקרא אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לשאול אותי, בעקבות הפתיל הזה קראתי אותו בפעם האחת וחצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לפני עשרים ומשהו שנים קטעי הסקס היו הרבה יותר מרגשים (אני חושב שאז גם לא טרחתי לקרוא את כל השאר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את מערכון השדכן של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, רק שם מדובר בסרט שכרגע אני לא מסוגל להיזכר בשמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה נחמד לך לקרוא שוב ספר שאת חושבת שהוא גרוע? וגם אם נחמד, לא יותר נחמד לקרוא בפעם הראשונה ספר אחר טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה כולם חושבים שצריך לעודד את הסופרים. מי שצריך עידוד, ואולי סיבסוד ו/או רגולציה, הם המגיהים, העורכים והמתרגמים. סופרים כותבים כי הם רוצים לכתוב. האחרים פחות נוטים לעבוד בהתנדבות. התוצאה היא שפה גרועה. _____ התרגום השנוא עלי ביותר הוא בתוכניות ילדים, כמו בערוץ הופ, כאשר העומד במשחק מחבואים אומר "מוכנים או לא". אני בעד רגולציה מיוחדת נגד זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בהופ יש תרגום גרוע במיוחד וגם הדיבוב לא טוב, אבל לא של כל החברות, התרגומים והדיבוב של תומיתות תמיד טובים. איזה סדרה את הכי אוהבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן שלי נגמל עם דייגו: "אני רוצה לינוק!" "אולי אתה רוצה לראות דייגו?" "כן"! בדיוק היום זיהיתי טעות תרגום לא-אופיינית אצל דורה: למכונית הכיבוי השאירו את השם הספרדי "רוחה" במקום להפוך אותו ל"רד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D-: כולכבוד להופ! אה, דורה, דייגו, לא סובלת את חבורת הצעקנים כזאת, אני מבינה שאת נתונה בשלב זה לבחירותיו האמנותיות של הבחור. בסדר, אני מחכה בקוצר רוח ליום שאגיד לך: איזה חמוד קליפורד! ואת תעני לי: נכון, ואיזה יפה סוסי הפוני! ואני אגיד לך: ואליק ובליק? ואת תגידי: אני מתההה עליהם!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהבת מאוד תוכניות של איך-לעשות-מה, כולל אליק ובליק, בוב הבנאי ונדב ידי זהב. בוב הבנאי סיפק לי שגיאת תרגום משעשעת בפרק המרתק על הנמכת מפלס מי התהום בשאיבה, בו כונה המפלס הנ"ל "שולחן מים" משום שבאנגלית הוא http://en.wikipedia.org/wiki/Water_table . בוב הבנאי סיפק גם שגיאת תסריט פחות משעשעת כאשר הפרס על תכנון אקולוגי לפיתוח עמק החמניות היה... טרקטורון. הברקת תרגום מצויינת שהתחילה עם ד"ר חיים וממשיכה בנדב ידי זהב - ליהוק מבטא תימני לדמויות שחומות. לגבי קליפורד, אני רוצה רק לצטט את אחותי. אני מחכה שיום אחד אמילי-אליזבט תגיד: "אתה יודע, קליפורד, היום היה סיפור לא משהו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D-: הם נורא מצחיקים. התסריטים תמיד טובים - חנך פלד עורך אותם, זו ערובה לאיכות - ומה שז'יל בן דוד לא ידבב יהיה מצחיק. ולא לקפח את השני, גם הוא מצחיק. נכון! המזכירה כהת העור של דוקטור חיים מדברת עם חי"ת ועי"ן, אבל יפה - כמו ראומה אלדר, גם אני חשבתי שזה מבריק. אני כל כך אוהבת את קליפורד... האנימציה נהדרת, אפשר להסתכל שעות איך קליפורד וטיבון והחברה הפודלית שלהם והכלב של הילדה השוויצרית - שהוא גם כאילו שוויצר אבל אוהב להתלכלך בבוץ כמו כולם - משחקים. ובניגוד לשטנץ המקובל, כו-לם אוהבים את קליפורד, זה לא שאמא רוצה אותו ואבא מתנגד או להיפך, כולם אוהבים אותו ולמענו הם עברו לגור באי. כי הוא נעשה גדול מדי לעיר. סדרת איכות של PBS. ולמדבבת של אמילי-אליזבת בעברית יש קול מתוק במיוחד, יותר טוב מבאנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת איך נשמע בוב הבנאי במקור? (שמעתי באתר של הבי.בי.סי). מבטא אנגלי המוני, קול צורמני וגם יכנאי. סיוט לאוזן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמבטא המוני. הוא בנאי, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? גם יוסי בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם היו בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא המבטא, אבל הקול הצורמני: מעניין שזה שונה לגמרי מדיבובי בוב אחרים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד מוזר. אולי הראשון זה ספאד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי, זה אכן ספאד, הדחליל השטותניק העצלן והקצת נרקסיסטי שתמיד גורם צרות אבל סולחים לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקול הצווחני הדוחה ביותר בהופ הוא של הזמרת הזייפנית(!) בתוכנית חבורת איינשטיין, שמתיימרת ללמד מוזיקה קלסית(!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה צלצל להם כמו ''רוחל'ה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוחל'ה מֳהמכבסה שנשרפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) כן, למרות שכבר שנים היא עובדת ברפת, אבל הכינוי דבק בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיווק על ידי חנויות ווירטואליות (עולה גרושים לתחזק אותם לכן יהיו מספר חנויות שיתחרו זו בזו). עיקר השיווק יהיה על ידי מסירה חינם של פרקים שלמים לדוגמא מהספר בקובץ דיגיטלי. לפי טיב הדוגמא כל אחד יוכל לקנות ספר שלם דיגיטלי , או לקנות ספר מודפס שישלח לו בדואר. כמובן, שיטה זו מלווה בהורדת מחיר דרסטי, למשל 10 שקל לקובץ דיגיטלי או 30 שקל לספר מודפס. בשיטה הזו יצטמצמו מאוד פערי התיווך, כי לא צריך להחזיק בכלל מלאי, לשכור חנות פיזית, להחזיק מוכרים של ספרים. אשר לחשש מפני פירטיות, נראה לי שהוא לא רציני. רוב הקוראים לא יבזבזו מאמץ עבור קובץ פירטי אם הוא עולה להם 10 שקל. מעבר לעניין זה יש עניין אחר: יש ירידה בלתי נימנעת בכמות הספרים הניקראים מסיבות של הקצאת שעות פנאי. היום יש הרבה אלטרנטיבות לקריאת ספרים: למשל שיטוט באינטרנט, למשל צפיה בסרטים , ללמשל שמיעת שירים וקליפים בנגנים ניידים. הדבר היחידי בתחום הספרים שאין לו תחרות בבילוי אינטלקטואלי אחר הוא ספרי עיון ולימוד. חלקם גם יעילים רק בצורתם המודפסת (על פני צורה דיגיטלית) מסיבות ארגונומיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
10 ש"ח בשביל ספר כשאפשר להשיג את אותו קובץ בחינם? בתור קורא פירטי זה לא מחיר שאני מוכן לשלם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני מתפלאת איך זה עדיין לא התחיל. החסרון היחידי בחנויות וירטואליות הוא שנעדרת מהן יכולת השיטוט והעלעול שאנו רגילים לה בחנויות ספרים. ראיתי נסיון לחקות משהו כזה, אבל זה לא שכנע, זה לא מתקרב לעניין האמיתי. המחירים שנקבת בהם מבוססים על ידע? זה כולל הוצאות עריכה ותמלוגים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פרק לדוגמה" נפוץ למדי בדפים או אתרים שמוקדשים לספרים. יש כבר שוק לשרותי עריכת ספרים. לדוגמה http://www.lulu.com . היא נוסדה ע"י אחד, בוב יאנג, שלא ייסד את רד־האט. בשנים האחרונות נוסדו כמה חנויות "ספרים" אלקטרוניות. הידועה בהם היא זו של אמאזון, אולם היא אינה היחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמזון הודיעו שמכירות ספרים אלקטרוניים לקינדל עלו על מכירות ספרים בכריכה קשה 143:100 וקצב השינוי עולה. אך מספר הספרים האלקטרוניים עדיין חלקיק ממספר הספרים המודפסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצב השינוי קצת מואט באופן מלאכותי ע''י הלחץ שמפעילים המוציאים לאור. הם לחצו והצליחו לעלות את מחיר הספרים בגירסתם האלקטרונית והם גם מהססים לפני כל הוצאה של ספר בגירסה אלקטרונית. גם בתעשיה יודעים שאם יתנו לתחרות בין המדיה הישנה למדיה החדשה להתפתח באופן טבעי, המנצח בטווח הארוך כבר ידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? ברור לכולם שספרים מודפסים ינצחו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא הספרים כמוצר של נייר וכריכה (על זה כבר הורחב הדיבור). קניית הספרים כחוויה בחנות פיזית, אירועים ספרותיים במקומות כנ"ל, הצעה של מגוון התנסויות/סדנאות/שירותים בחנות הפיזית, זו התקווה השיווקית העכשווית של חנויות ספרים בעולם (להבדיל מהמבצעים המטורפים של חנויות בארץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נדמה לי מהשרשור למטה שנושא הנייר והמסך לא מוצה עדיין לחלוטין :-)) עד כמה ששמתי לב, ישראל עדיין לא הוציאה את עצמה מהטרנד הזה לחלוטין. בתי קפה וספר כבר קיימים כ20 שנה, ערבי קריאה עוד יותר מזה, וגם אלו שמשווקים את הפרסונה שלהם וגם ידע רחב כשירות. בכל מקרה את צודקת, חנויות הספרים בעולם הפיסי ולא וירטואלי עדיין לא אמרו את המילה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי וודאי וכי נוח לו לאדם שיתכרבל בפוכו למול מחשב ולא כשבידו ספרו?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תחושה שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כש"המחשב" ישקול כמו ספר, יהיה בגודל של ספר, ויראו בו טוב כמו בספר, ובנסוף יכיל פיצ'רים שאין בספר (אפילו דברים טרוויאלים כמו סימניה ברמת השורה, הדגשה, וחיפוש 1) שלא לדבר על היכולת להחזיק אלפי ספרים על אותו מכשיר (וביותר זול או בחינם), אז כן, הוא יחליף אותו, ומהר. בינתיים רואים פחות טוב מספר, כשזה ייפתר דינן של חנויות הספרים יהיה כדינן של חנויות המוזיקה ופיתוח התמונות. 1 מי זה ה"חוזה ארקדיו" הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כיום יש מכשירים שניתן להתכרבל איתם, והם ממש לא בפיק הטכנולוגי שלהם. כשהנייר האלקטרוני יהיה מסחרי אז בכלל לא יהיה הבדל בקריאה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשהפלפונים החכמים בסיגנון האייפון יצאו מהנישה של אנשי העסקים וכבשו את השוק אני חוזה קריסה מהירה של הספר הבידורי אני כבר 5 שנים משתמש במחשב יד לקריאה וזה לדעתי הרבה יותר נוח מספר בכל מובן אפשרי גודל,קלות דיפדוף,סימניות,חיפוש (כולל חיפוש ברשת),מסך מואר,סוליטייר תחשבו מה קורה כשלכול האוכלוסייה יש מכשירים שיכולים להציג ספר בכזאת נוחות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפלאפונים קצת קטנים מדי. הם צריכים להכנס לכיס. אבל זו בערך הבעיה היחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במידה וזה נוח לך אז אשריך. אבל עדיין: 1 לא כולנו מחבבים מסכים מוארים ומרצדים. 2. העובדה שהמכשירים הללו צורכים חשמל הוא בעייתי, לא בכל מקום ניתן לטעון, ותודעה אקולוגית גם לא כל כך סובלת את הרעיון. 3. בספרים אלקטרונים לא ניתן למצוא ולהשאיר עדיין הערות שוליים בכתב יד חינני. 4. סוליטייר עשוי להחשב חיסרון ולא ייתרון לאלו מאיתנו שמתקשים בריכוז. 5. ספרים עדיין מסוגלים לעמוד בתאונות יותר טוב, לספוג כוסות קפה פירורים וכתמים מכל הסוגים לעומת כל מכשיר אלקטרוני עד עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, 1. לקוראים אלקטרוניים (מכשירים ייעודיים, לא אייפון וכו') אין מסך מרצד. 2. הסוללה של קורא אלקטרוני מחזיקה מעמד ל-3 ספרים לפחות. 3. בחלק מהם דווקא ניתן. 4. ברובם אין משחקים (אינטרנט פרמטיבי, לעומת זאת, יש לחלקם) 5. מצד שני, ספרים אלקטרונים חסינים לחברים שמשאילים ספרים ואז מקמטים את פינות הדף. אישית, יש לי קורא אלקטרוני ועד היום לא מצאתי חיסרון אחד רציני לעומת ספר רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך בעיה עם חברים ששואלים ספרים, לא עם המשאילים. אבל זו בערך הבעיה היחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מרצדים זה הסטוריה. יש מחשבי מיני TOUCH ונגני מדיה שהאיכות הוויזואלית בהם עולה על איכות ספרים בקריאה בתוך הבית. המסכים שלהם בנויים על נורות LED שצריכת החשמל שלהם מאוד נמוכה, איכות הצבעים שלהם מדהימה ואינה דומה כלל למסכי LCD ישנים. לפי מידע (לא בדוק) חברת איפל עומדת להוציא עוד מספר חודשים מחשב מיני- IPAD בגודל 7 אינץ' כלומר גודל של ספר כיס. סאמסונג הוציאה לפני חודש את המיני TOUCH שלה (המחיר בארץ מנופח אבל כאשר יופיעו מתחרים המחיר ירד מתחת ל- 2000 שקל תוך שנה). הוספת הערות קוליות (לא בכתב) היא עניין טכנולוגי פשוט ביותר, אם יהיה לזה ביקוש זה יכלל תוך חודשים (למשל בתור ניספח לסימניה אלקטרונית). מחשבי מגע חדישים יכולים להיות חסינים כמעט לגמרי מתאונות. איך בהם הרבה מקשים והם די אטומים, אפשר להתקין בהם מסך מזכוכית חסינה מאוד לשריטות ונפילות (נקראת זכוכית גורילה). ספרים אלקטרוניים ישתמשו בפורמט ששונה מאוד מפורמט מודפס. הרבה יותר עשיר. הוא דומה באופיו לדפי אינטרנט, כלומר יוכל לשלב גרפיקה קול וקליפים לתוך ספר. אני מניח ש- PDF היום עושים כמעט כל מה שהזכרתי, אבל הפורמט שינצח יהיה פורמט דומה יותר לפורמט EPUB שמבוסס על הרחבת פורמט HTML. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה - IPAD2 יהיה כנראה עם מסך באותו הגודל כמו קודמו, אך הוא יהיה דק ונוח יותר. המסך שלו יהיה כנראה ברזולוציה עם Pixel-density גבוה, כמו ב - iPhone4 - תיקון לאחד החיסרונות העיקריים שמצאתי לקריאה ב-iPad לעומת קריאה בספר רגיל. אני מוצא את עצמי עושה יותר מידי פעמים zoom בגלל שפונטים קטנים סובלים מפיקסליזציה מכוערת. את החיסרון השני (קריאה באור שמש), סביר להניח שהם לא יתקנו בקרוב (משיקולי שקלול יתרונות מול חסרונות של סוג המסך בו הם משתמשים). התנסתי במספר קוראים ואת רוב הקריאה שלי אני עושה היום עם קורא אלקטרוני. החוויה מתקרבת לקריאת ספרים רגילים, אבל אנחנו עדיין "לא שם" (אם כי, למדיה האלקטרונית יש מספר יתרונות משלה). הטכנולוגיה לקורא המושלם כבר קיימת, אך היא יקרה. לדעתי, מוצר ללא חסרונות מהותיים עדיין לא קיים בשוק. בכל מקרה, קורא מושלם זה לא מד"ב ולדעתי נראה אותו כבר בשנים הקרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי אין תחליף לספר אמיתי, גם לא הנייר האלקטרוני. פשוט המפגש עם מילים אמיתיות, שלא נמחקות בהינף יד, עושה לי את זה. נ.ב. שירים את היד (או את הקרן במקרה הזה) מי שלא מכור לריח של ספר שיוצא מהדפוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה גם נוסע בדיליז'נס כי כל הקטע הזה של בלי סוסים לא עושה לך את זה ואתה מכור לניחוח החציר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו כבר בהיסטוריה מצבים שבהם סוס או שניים עוד יכלו להציל את המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעתיים הוסבר לאיכר המחריש איכה נע ונוסע האוטו בכביש ושמע האיכר להסבר שעתיים וממצח מורהו נזלו פלגי מים. אך הנה האיכר פצה פיהו פתאום: די, חסל, הבינותי! ברור כאור יום! כלומר, יש קרבורטור ויש גנרטור וישנה סוללה וישנו קונדנסטור. הנה כאן הבנזין את הדיזל מזין ופה - חד וחלק - המנוע נדלק. ומפה הטרנסמיסיה, מוסרת אמיסיה ועוברת חיש קל, עד אל זה הגלגל. ומפה אל הסליל הלזה - הנה ככה זה מובן לי - דבר רק אחד אל אשכחה. שאלה רק אחת עוד אשאל בנימוס: לא ברור לי היכן פה רותמים את הסוס... ____________ ועושה הרושם ששני אלה מצאו את התשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאולי זאת נועה עצמה, מתעלת את אלתרמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי. אני תמיד יוצאת מנקודת ההנחה, שאם אני מכירה, סימן שכולם מכירים1. אלתרמן, הטור השביעי, שיר שעוסק, לצערי, בנושא אקטואלי מתמיד. 1 בשירותי בצה"ל התוצאה היתה שלב מקדים בחידון ידיעת הארץ היחידתי, שבו חמשת האנשים שהוציאו 65-70 עלו לגמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיהיתי את הסגנון והטרמינולוגיה הארכאית, אבל לא היכרתי את הטור הספציפי. הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה ( או שתמיד היה כזה רק שאני לא זוכר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך שנים אמזון הביאה לירידה במחירי ספרים שממנה נהנו גם הצרכנים וגם עולם הספרות. אבל מבקרים הזהירו מפני הרגע בו אמזון תשלוט על כל השוק. השבוע התברר שאמזון לא בוחלת משימוש בכוחה הרב כדי להילחם במתחרים. כדי ללחוץ על הוצאת האצ'ט, אמזון ביטלה באתר שלה כפתורי הזמנה מוקדמת באתר לספרי ההוצאה, העלתה במפתיעה את מחירי ספרי הוצאת האצ'ט ושינתה את עיצוב עמודי האתר כך שספרים אחרים יובלטו ויקודמו, וגם זמן המשלוח לספרי ההוצאה הועלה מכמה ימים לכמה שבועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוויתי את זה כבר לפני שנתיים, כשאמזון קנתה את האתר המתחרה (והמופלא) bookdepository, ןמאז הועם קמעה1 זוהרו. עדיין עדיף על אמזון בהרבה מקרים, בעיקר במשלוחים לארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעריב מתארים את מסקנות הועדה לדבריהם יש שתי המלצות עיקריות הראשונה היא " להקצות כשליש מהמע"מ שמתקבל מהמכירות לטובת קרן מיוחדת שממנה ייהנו סופרים, מתרגמים ומאיירים" והשניה היא לאסור על שיווק ספרים של הוצאה מסוימת על ידי החנויות. כמו כן הם נגד הצעתו של אורלב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |