|
||||
|
||||
היו כבר בהיסטוריה מצבים שבהם סוס או שניים עוד יכלו להציל את המצב. |
|
||||
|
||||
שעתיים הוסבר לאיכר המחריש איכה נע ונוסע האוטו בכביש ושמע האיכר להסבר שעתיים וממצח מורהו נזלו פלגי מים. אך הנה האיכר פצה פיהו פתאום: די, חסל, הבינותי! ברור כאור יום! כלומר, יש קרבורטור ויש גנרטור וישנה סוללה וישנו קונדנסטור. הנה כאן הבנזין את הדיזל מזין ופה - חד וחלק - המנוע נדלק. ומפה הטרנסמיסיה, מוסרת אמיסיה ועוברת חיש קל, עד אל זה הגלגל. ומפה אל הסליל הלזה - הנה ככה זה מובן לי - דבר רק אחד אל אשכחה. שאלה רק אחת עוד אשאל בנימוס: לא ברור לי היכן פה רותמים את הסוס... ____________ ועושה הרושם ששני אלה מצאו את התשובה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאולי זאת נועה עצמה, מתעלת את אלתרמן. |
|
||||
|
||||
צר לי. אני תמיד יוצאת מנקודת ההנחה, שאם אני מכירה, סימן שכולם מכירים1. אלתרמן, הטור השביעי, שיר שעוסק, לצערי, בנושא אקטואלי מתמיד. 1 בשירותי בצה"ל התוצאה היתה שלב מקדים בחידון ידיעת הארץ היחידתי, שבו חמשת האנשים שהוציאו 65-70 עלו לגמר. |
|
||||
|
||||
זיהיתי את הסגנון והטרמינולוגיה הארכאית, אבל לא היכרתי את הטור הספציפי. הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה ( או שתמיד היה כזה רק שאני לא זוכר). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |