|
||||
|
||||
כבר כיום יש מכשירים שניתן להתכרבל איתם, והם ממש לא בפיק הטכנולוגי שלהם. כשהנייר האלקטרוני יהיה מסחרי אז בכלל לא יהיה הבדל בקריאה עצמה. |
|
||||
|
||||
עכשיו כשהפלפונים החכמים בסיגנון האייפון יצאו מהנישה של אנשי העסקים וכבשו את השוק אני חוזה קריסה מהירה של הספר הבידורי אני כבר 5 שנים משתמש במחשב יד לקריאה וזה לדעתי הרבה יותר נוח מספר בכל מובן אפשרי גודל,קלות דיפדוף,סימניות,חיפוש (כולל חיפוש ברשת),מסך מואר,סוליטייר תחשבו מה קורה כשלכול האוכלוסייה יש מכשירים שיכולים להציג ספר בכזאת נוחות |
|
||||
|
||||
הפלאפונים קצת קטנים מדי. הם צריכים להכנס לכיס. אבל זו בערך הבעיה היחידה. |
|
||||
|
||||
במידה וזה נוח לך אז אשריך. אבל עדיין: 1 לא כולנו מחבבים מסכים מוארים ומרצדים. 2. העובדה שהמכשירים הללו צורכים חשמל הוא בעייתי, לא בכל מקום ניתן לטעון, ותודעה אקולוגית גם לא כל כך סובלת את הרעיון. 3. בספרים אלקטרונים לא ניתן למצוא ולהשאיר עדיין הערות שוליים בכתב יד חינני. 4. סוליטייר עשוי להחשב חיסרון ולא ייתרון לאלו מאיתנו שמתקשים בריכוז. 5. ספרים עדיין מסוגלים לעמוד בתאונות יותר טוב, לספוג כוסות קפה פירורים וכתמים מכל הסוגים לעומת כל מכשיר אלקטרוני עד עתה. |
|
||||
|
||||
למעשה, 1. לקוראים אלקטרוניים (מכשירים ייעודיים, לא אייפון וכו') אין מסך מרצד. 2. הסוללה של קורא אלקטרוני מחזיקה מעמד ל-3 ספרים לפחות. 3. בחלק מהם דווקא ניתן. 4. ברובם אין משחקים (אינטרנט פרמטיבי, לעומת זאת, יש לחלקם) 5. מצד שני, ספרים אלקטרונים חסינים לחברים שמשאילים ספרים ואז מקמטים את פינות הדף. אישית, יש לי קורא אלקטרוני ועד היום לא מצאתי חיסרון אחד רציני לעומת ספר רגיל. |
|
||||
|
||||
יש לך בעיה עם חברים ששואלים ספרים, לא עם המשאילים. אבל זו בערך הבעיה היחידה. |
|
||||
|
||||
מסכים מרצדים זה הסטוריה. יש מחשבי מיני TOUCH ונגני מדיה שהאיכות הוויזואלית בהם עולה על איכות ספרים בקריאה בתוך הבית. המסכים שלהם בנויים על נורות LED שצריכת החשמל שלהם מאוד נמוכה, איכות הצבעים שלהם מדהימה ואינה דומה כלל למסכי LCD ישנים. לפי מידע (לא בדוק) חברת איפל עומדת להוציא עוד מספר חודשים מחשב מיני- IPAD בגודל 7 אינץ' כלומר גודל של ספר כיס. סאמסונג הוציאה לפני חודש את המיני TOUCH שלה (המחיר בארץ מנופח אבל כאשר יופיעו מתחרים המחיר ירד מתחת ל- 2000 שקל תוך שנה). הוספת הערות קוליות (לא בכתב) היא עניין טכנולוגי פשוט ביותר, אם יהיה לזה ביקוש זה יכלל תוך חודשים (למשל בתור ניספח לסימניה אלקטרונית). מחשבי מגע חדישים יכולים להיות חסינים כמעט לגמרי מתאונות. איך בהם הרבה מקשים והם די אטומים, אפשר להתקין בהם מסך מזכוכית חסינה מאוד לשריטות ונפילות (נקראת זכוכית גורילה). ספרים אלקטרוניים ישתמשו בפורמט ששונה מאוד מפורמט מודפס. הרבה יותר עשיר. הוא דומה באופיו לדפי אינטרנט, כלומר יוכל לשלב גרפיקה קול וקליפים לתוך ספר. אני מניח ש- PDF היום עושים כמעט כל מה שהזכרתי, אבל הפורמט שינצח יהיה פורמט דומה יותר לפורמט EPUB שמבוסס על הרחבת פורמט HTML. |
|
||||
|
||||
ה - IPAD2 יהיה כנראה עם מסך באותו הגודל כמו קודמו, אך הוא יהיה דק ונוח יותר. המסך שלו יהיה כנראה ברזולוציה עם Pixel-density גבוה, כמו ב - iPhone4 - תיקון לאחד החיסרונות העיקריים שמצאתי לקריאה ב-iPad לעומת קריאה בספר רגיל. אני מוצא את עצמי עושה יותר מידי פעמים zoom בגלל שפונטים קטנים סובלים מפיקסליזציה מכוערת. את החיסרון השני (קריאה באור שמש), סביר להניח שהם לא יתקנו בקרוב (משיקולי שקלול יתרונות מול חסרונות של סוג המסך בו הם משתמשים). התנסתי במספר קוראים ואת רוב הקריאה שלי אני עושה היום עם קורא אלקטרוני. החוויה מתקרבת לקריאת ספרים רגילים, אבל אנחנו עדיין "לא שם" (אם כי, למדיה האלקטרונית יש מספר יתרונות משלה). הטכנולוגיה לקורא המושלם כבר קיימת, אך היא יקרה. לדעתי, מוצר ללא חסרונות מהותיים עדיין לא קיים בשוק. בכל מקרה, קורא מושלם זה לא מד"ב ולדעתי נראה אותו כבר בשנים הקרובות. |
|
||||
|
||||
מבחינתי אין תחליף לספר אמיתי, גם לא הנייר האלקטרוני. פשוט המפגש עם מילים אמיתיות, שלא נמחקות בהינף יד, עושה לי את זה. נ.ב. שירים את היד (או את הקרן במקרה הזה) מי שלא מכור לריח של ספר שיוצא מהדפוס? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה גם נוסע בדיליז'נס כי כל הקטע הזה של בלי סוסים לא עושה לך את זה ואתה מכור לניחוח החציר |
|
||||
|
||||
היו כבר בהיסטוריה מצבים שבהם סוס או שניים עוד יכלו להציל את המצב. |
|
||||
|
||||
שעתיים הוסבר לאיכר המחריש איכה נע ונוסע האוטו בכביש ושמע האיכר להסבר שעתיים וממצח מורהו נזלו פלגי מים. אך הנה האיכר פצה פיהו פתאום: די, חסל, הבינותי! ברור כאור יום! כלומר, יש קרבורטור ויש גנרטור וישנה סוללה וישנו קונדנסטור. הנה כאן הבנזין את הדיזל מזין ופה - חד וחלק - המנוע נדלק. ומפה הטרנסמיסיה, מוסרת אמיסיה ועוברת חיש קל, עד אל זה הגלגל. ומפה אל הסליל הלזה - הנה ככה זה מובן לי - דבר רק אחד אל אשכחה. שאלה רק אחת עוד אשאל בנימוס: לא ברור לי היכן פה רותמים את הסוס... ____________ ועושה הרושם ששני אלה מצאו את התשובה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאולי זאת נועה עצמה, מתעלת את אלתרמן. |
|
||||
|
||||
צר לי. אני תמיד יוצאת מנקודת ההנחה, שאם אני מכירה, סימן שכולם מכירים1. אלתרמן, הטור השביעי, שיר שעוסק, לצערי, בנושא אקטואלי מתמיד. 1 בשירותי בצה"ל התוצאה היתה שלב מקדים בחידון ידיעת הארץ היחידתי, שבו חמשת האנשים שהוציאו 65-70 עלו לגמר. |
|
||||
|
||||
זיהיתי את הסגנון והטרמינולוגיה הארכאית, אבל לא היכרתי את הטור הספציפי. הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה ( או שתמיד היה כזה רק שאני לא זוכר). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |