|
||||
|
||||
מבחינתי אין תחליף לספר אמיתי, גם לא הנייר האלקטרוני. פשוט המפגש עם מילים אמיתיות, שלא נמחקות בהינף יד, עושה לי את זה. נ.ב. שירים את היד (או את הקרן במקרה הזה) מי שלא מכור לריח של ספר שיוצא מהדפוס? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה גם נוסע בדיליז'נס כי כל הקטע הזה של בלי סוסים לא עושה לך את זה ואתה מכור לניחוח החציר |
|
||||
|
||||
היו כבר בהיסטוריה מצבים שבהם סוס או שניים עוד יכלו להציל את המצב. |
|
||||
|
||||
שעתיים הוסבר לאיכר המחריש איכה נע ונוסע האוטו בכביש ושמע האיכר להסבר שעתיים וממצח מורהו נזלו פלגי מים. אך הנה האיכר פצה פיהו פתאום: די, חסל, הבינותי! ברור כאור יום! כלומר, יש קרבורטור ויש גנרטור וישנה סוללה וישנו קונדנסטור. הנה כאן הבנזין את הדיזל מזין ופה - חד וחלק - המנוע נדלק. ומפה הטרנסמיסיה, מוסרת אמיסיה ועוברת חיש קל, עד אל זה הגלגל. ומפה אל הסליל הלזה - הנה ככה זה מובן לי - דבר רק אחד אל אשכחה. שאלה רק אחת עוד אשאל בנימוס: לא ברור לי היכן פה רותמים את הסוס... ____________ ועושה הרושם ששני אלה מצאו את התשובה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאולי זאת נועה עצמה, מתעלת את אלתרמן. |
|
||||
|
||||
צר לי. אני תמיד יוצאת מנקודת ההנחה, שאם אני מכירה, סימן שכולם מכירים1. אלתרמן, הטור השביעי, שיר שעוסק, לצערי, בנושא אקטואלי מתמיד. 1 בשירותי בצה"ל התוצאה היתה שלב מקדים בחידון ידיעת הארץ היחידתי, שבו חמשת האנשים שהוציאו 65-70 עלו לגמר. |
|
||||
|
||||
זיהיתי את הסגנון והטרמינולוגיה הארכאית, אבל לא היכרתי את הטור הספציפי. הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה ( או שתמיד היה כזה רק שאני לא זוכר). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |