דרושים: עורכים | 2983 | |||||||
|
דרושים: עורכים | 2983 | |||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אל תסגרו את האתר. אמנם גוגל לא מספק פרנסה אפילו לעובד אחד במשרה מלאה (בשכר מינימום) אבל אם האתר בנוי נכון מבחינת התקנים של איגוד האינטרנט זה יותר מכמה גרושים. עם זאת, בעלי האתר הנוכחיים צריכים לשלב בו את הפרסומות ולהקדיש חלק מזמנם בחזרה לאתר. חבל שאתר כזה טוב יירד מהרשת. עם מי נישאר? עם גיידאמק וויקה? קולגה מודאג. |
|
||||
|
||||
תכלס? זה לא מפחיד, אבל כן מצער מאוד. |
|
||||
|
||||
אל תסגרו! אם לא יימצאו מתנדבים מקרב האיילים/ות הקבועים - אולי תשקלו העסקת עורך/ים מקצועי/ים מבחוץ, ותעלו שוב את רעיון התשלום/תרומת קבע שכבר הועלה כאן בעבר (שכ"ג - אתה יכול למצוא את הפתיל? אתה השתתפת, אזא"מ) - אין בליבי ספק שרבים ייענו לו באהבה ובנדיבות! |
|
||||
|
||||
עורכים חדשים יכולים להצטרף בהתנדבות ואחרי החפיפה מותר להם לשנות או להציע שינויים בכללי ותנאי האתר. |
|
||||
|
||||
למה כוונתך ב"לשנות או להציע שינויים בכללי ותנאי האתר" - לקבוע סעיף משכורת לעורכים? נו, אז זאת די אותה גברת בשינוי אדרת ובשינוי עיתוי למה שכבר הוצע. העניין הוא שצריך לגייס כאן מסה קריטית, תחילה באלמוניות, בהצבעה באצבעות בדיון זה, ואחר כך באופן מזוהה, בכרטיסי האשראי - ע"מ לשכנע את העורכים שיש כאן אוהבים רבים שלא ייתנו לאתר הזה לגווע מהר כל כך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שפעם כבר שאלו את האיילים והיו כמה שרצו לתרום כסף. |
|
||||
|
||||
כמה עולה חברות באגודה למדע בדיוני ולפנטזיה לשנה? 150 ש"ח? אם לעריכה שתאפשר את המשך קיומו של האייל יעזור סכום כזה לשנה. כדמי מינוי. אפשר להחשיב אותי בעיניין. |
|
||||
|
||||
גם אותי, בשמחה. |
|
||||
|
||||
15 תגובות בדיון הזה, רק אחת לא אלמונית של מגיב ותיק. עצוב. |
|
||||
|
||||
סבלנות. נשמתי נעצרה באימה לרגע כשקראתי את הידיעה, יתכן ובאי האתר הלא אלמונים שוקלים ביתר כובד ראש את תגובתם ואולי את אפשרותם לתרום לעריכה. |
|
||||
|
||||
מה עם הוספת באנרים/פרסומות? |
|
||||
|
||||
אשמח להתייחסות. למה שהאתר לא יממן את משכורת העורך ע"י פרסומות? זה צריך להיות משהו כמו 1500 ש"ח בחודש, בחצי משרה. |
|
||||
|
||||
מישהו צריך לעסוק במכירת הפרסומות האלה. (מגיבה לא כחברת מערכת אלא כברקת). |
|
||||
|
||||
אין לזה כלים אוטומטיים? google adsense וכיוצ"ב... |
|
||||
|
||||
כן, אם אתה רוצה ללכת למכולת עם זה (כלומר להרוויח סכומים שיספיקו לשוקו ולחמניה). |
|
||||
|
||||
אפשר אולי להיכנס לשת"פ עם אתר כמו notes או themarker או אחד מהעיתונים, שמתפרנס מפרסומות, ויכול למצוא את התכנים של האייל מעניינים, ולספק שירותי עריכה. האייל מביא איתו קהילה מסורה, מגובשת, עם ארכיון וכו' ולכן זה יכול להיות נכס מעניין. יכול להיות שניתן יהיה לשמור על עצמאות המערכת בבחירת התכנים, תוך כדי שימוש בשירותי העריכה של האתר הראשי. |
|
||||
|
||||
האתרים הגדולים לא צריכים עוד תוכן גולשים שמסופק בחינם ומביא קוראים. יש להם כזה בשפע, מהבלוגים והקהילות שלהם. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני אתרים, בכל מיני גדלים, עם כל מיני תכנים, וכל מיני קהלי יעד. אז אני מבין שהעתיד של האייל לא שווה בדיקה של הרעיון? |
|
||||
|
||||
בחייאת. |
|
||||
|
||||
אגב, ''רשימות'' עצמו עמד לפני משבר דומה לפני חודשים אחדים (הם טוענים שהמשבר נפתר דרך שת''פ עם גורם מסוים אבל עדיין לא סיפרו פרטים). |
|
||||
|
||||
המשבר של רשימות לא דומה ל''משבר'' שלנו. |
|
||||
|
||||
אכן ברשימות היה משבר כלכלי (אבל גם עייפות החומר, כי הם פשוט לא הצליחו להגיע לכל המשימות שלהם בהמשך הפורמט ההתנדבותי גרידא). |
|
||||
|
||||
1500 ש"ח בחודש לחצי משרה, היה (מזמן. כשאני הייתי בבית ספר) 3000 ש"ח למשרה מלאה. מעליב משהו. |
|
||||
|
||||
אלו המשכורות לעורכים לשוניים במקומון, שהעבודה שלהם הרבה יותר מכפולה מהעבודה באייל, והם לא עובדים מהבית. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיהיה מצב שבו יועסקו עורכים בשכר באייל הקורא, ולו רק בגלל הנטל הנוסף של ניהול יחסי עובד-מעביד שיפול על בעלי האתר, ועיסוק בגביית כסף לשם מימון משכורת. אבל העיקר, אני חושב, זה מה שכתבתי בכותרת. |
|
||||
|
||||
ההצעה בתגובה 482400 עונה על כל הדרישות שלך, עם העסקת עובד בשכר. |
|
||||
|
||||
מי שכתב את אותה תגובה כנראה לא יודע שאתר "רשימות" (notes) הוא אתר שמארח בלוגים, ואינו נותן שירותי עריכה. בכל מקרה, עבודת המערכת מתבטאת לא רק בעריכת תכנים. אני מביע כאן את דעתי האישית בלבד ואיני יודע מה דעתם של שאר העורכים, אבל כמו שאני רואה את זה, זה או דור המשך של עורכים שישמר את האתר בערך באותה מתכונת, או כלום. אולי אני סתם מקובע, אבל אני באמת מאמין במה שכתבתי בכותרת. |
|
||||
|
||||
כקורא, גם אני מעדיף לדעת שהעורכים הם מתנדבים או סמי מתנדבים. אני לא בטוח ששכר של כמה אלפי שקלים לחודש זה מה שמונע מכמה מהנדסים בהיי-טק, רופאים ועיתונאים להמשיך לערוך את האתר. אני גם רואה בעצב איך קוראים אחרים חושבים שהבעיה שהוצגה כאן ניתנת לפיתרון על ידי קצת מזומנים. |
|
||||
|
||||
הם מעוניינים לתרום לאתר, אך ברי להם שהם עצמם לא יכולים להתפנות לעשות זאת - ולכן, חוץ מלהציע מילות עידוד, הם מציעים לתרום בדרך שהם מאמינים שתסייע. זה נראה לי מכובד וראוי. |
|
||||
|
||||
עם גישה כל כך אופטימית, פלא שלא שונאים אותך מספיק בלהט? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הרעיון כפי שאני הבנתי אותו הוא שצריך לוותר על שירותיהם הטובים של מהנדסי היי-טק, רופאים ועיתונאים, ולהסתפק בשרותיהם של סטודנטים, חיילים מובטלים ואוכלוסיות דומות עבורן כמה אלפי שקלים בחודש הם תוספת משמעותית. ברור שנחמד מאד אם כל ההפקה האיילית תמשיך להיעשות בהתנדבות ע''י אנשים שאיכפת להם, אבל לי אישית הרבה יותר חשוב התוצר מאשר תהליך הייצור. אם יש מתנדבים ראויים - פנטסטי. אם אין, ניאלץ ללכת בדרכן של הרבה עמותות שנתקלו בקושי דומה. |
|
||||
|
||||
ולעניות דעתי, עיקר הבעיה היא באשמתך. בזמן האחרון אתה בקושי כותב פעם ב-. נורא ואיום! |
|
||||
|
||||
גם את זה אפשר לתקן באמצעים פיננסיים. |
|
||||
|
||||
מישהו מוכר משהו? |
|
||||
|
||||
אני חושש שגם התוצר של האייל ייראה שונה לגמרי במקרה כזה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהאייל לא היה יכול לקום ללא להט, אבל להמשיך להתנהל? את הלהט וחדוות העשייה צריכים לספק המגיבים, לא העורכים - שצריכים, בעיקר, להיות מקצועיים. |
|
||||
|
||||
אני מניח שגם העורכים של עתוני אשורולוגיה הם מקצועיים, ובכל זאת אני לא קורא מאוד אדוק. |
|
||||
|
||||
לא, אני שואל ברצינות. 'האייל הקורא' אינו בלוג. סגנונו האישי של עורכיו אינו ניכר בו במיוחד1, והם גם לא המחברים של רובם המכריע של המאמרים הקיימים בו. האייל גם אינו מוגבל, כמעט, בנושאים שבהם הוא עוסק, אלא רק בסגנון המאמרים: כל עוד זה כתוב היטב, מבוסס, מנומק ונגיש לקהל רחב, everything goes. בהינתן התנאים הללו, מה שעורך צריך לדעת לעשות הוא לדאוג שמאמר יהיה, ובכן, ערוך: קריא, רהוט במידה ומושכל עוד יותר במידה. בשביל זה הוא צריך להיות בעל כישורים מקצועיים מסוימים. המניע, לדעתי, חשוב פחות. 1 - ישנם היוצאים מהכלל של מדור הטריוויה ושל מדורי השירה, שבשני המקרים משקפים העדפות של העורכים, אבל שגם הם עברו מיסוד ברבות הימים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפורמלית everything goes אבל בפועל המינון של הנושאים קשור בטעם העורכים. העורכים הקיימים בנו מוניטין מסויים (גם אם הוא לא מוצהר) ומן הסתם החלפה סיטונאית שלהם תשנה את צורת האתר. האתר גם משך קהל מסויים, ולדעתי יש סיביוזה מסויימת בין הטעמים של הקוראים לבין נטיות העורכים לבחור מאמרים מסויימים. |
|
||||
|
||||
ראשית, איש לא דיבר על החלפה סיטונאית. שנית, תחלופה בעורכי האייל יש כבר כמה שנים. שלישית, כל זה לא קשור לכסף: גם כך אנחנו מדברים על החלפה (מדורגת) ו/או תגבור של עורכי האייל. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שאתה מגן על הרעיון להביא עורכים בשכר במקום המתנדבים. אין לי בעיה עם תחלופה מדורגת, כשהצטרפו העורכים החדשים (נדמה לי שברקת היתה הסנונית הראשונה) ראיתי בזה תופעה מבורכת וטבעית- האתר מחדש את עצמו דרך קוראיו. גם הקריאה כאן, לקוראי האייל להציע את עצמם כעורכים נראית לי סבירה- מדובר באנשים שמבינים את טבע האתר ( עד כמה שהדבר אפשרי). |
|
||||
|
||||
פעם הזדעזנו מכל נצנוץ של תחתונים והיום, אלוהים אדירים, הכל הולך. מי שפעם ידעו לכתוב טוב משתמשים במלים גסות, הכל הולך. איך יכלתי להתאפק אם אפילו יהונתן (תגובה 303821) כבר מכיר את הקשר לאתל מרמן http://www.youtube.com/watch?v=4zJ3vqkXqRU (ואיזה קול היה לה בגיל 71). מיצי גיינור דווקא מראה מה זה 'הכל הולך' http://www.youtube.com/watch?v=PxIRTZK3tJ0 |
|
||||
|
||||
ילד שכמוני, זו הגרסה שנחרטה אצלי בזיכרון: http://www.youtube.com/watch?v=my-mnBbCI7g |
|
||||
|
||||
נהדר! ובטח בצרפתית התחתונים הולכים יותר טוב. |
|
||||
|
||||
נעלבתי. |
|
||||
|
||||
וכמובן, דוקטורנטים למדע המדינה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכבר הוצע, ואם לא אז הרי, שסטודנטים המשלבים מוטיבציה, יכולת עריכה וחסרון כיס יסייעו במלאכה. אם לא ימצאו כאלה, אפשר יהיה להעביר את כל הכסף למימון מערכת רישום התרומות. |
|
||||
|
||||
מתברר מכמה תגובות שבשלב זה כבר יש כמה איילים ואיילות שהציעו את עזרתם בהתנדבות, וכל העניין הכספי (הבעייתי, כפי שניתן ללמוד מן הדיון) יכול לרדת מן הפרק. |
|
||||
|
||||
לא זו בלבד שהיא אינה ניתנת לפתרון מזומן, אלא שקרוב לודאי שזה יהיה סופו של האתר. אישית, אם השתתפות באתר תחייב דמי מנוי וכדומ', אני מניח שאשלם אותם. יחד עם זאת, כאתר בתשלום, קרוב לודאי שהאתר לא ישרוד יותר מכמה חודשים. גם איסוף תרומות ועצומות נראים כמו התסריט השגרתי לפני סגירת המפעל. נראה לי שמה שנדרש הוא להגדיל את ''טובות ההנאה'' שלהם זכאים חברי המערכת, כדי ל''עודד'' את המוטיבציה שלהם. תגמולים כספיים בכל מקרה לא יהיו משמעותיים. אולי אפשר ליסד מאמר מערכת או דפי מערכת, שם יתאפשר לחברי מערכת להביע את דעתם על עניינים שונים בהבלטה ובהקף של יותר מתגובה רגילה, גם אם לא יהא זה בהיקף ובהשקעה של מאמר מלא. |
|
||||
|
||||
טובות הנאה? הסיבה היחידה שאני באופן אישי משתעשע ברעיון להציע את עצמי זאת האפשרות לגלות מיהו שכ"ג. מה לנו טובת הנאה גדולה יותר? |
|
||||
|
||||
:) מזדהה. |
|
||||
|
||||
עשינו עסק. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי. מה שאני זוכר היתה הצעה להשתתף בעלות ההגנה המשפטית בפני תביעות, ואני לא בטוח שההענות היתה מעודדת במיוחד. אני אשלם בשמחה (או לפחות לא בצער גדול) עבור המשך קיומו של האתר הזה. עוד כמה מאות כמוני, והבעיה נפתרה. |
|
||||
|
||||
דיון 472 |
|
||||
|
||||
מצטרף. גם אני אשלם בשמחה עבור המשך קיומו של האתר. |
|
||||
|
||||
כנ''ל. |
|
||||
|
||||
הבעיה לא נפתרה, כי מישהו צריך ''להעסיק'' את העורכים השכירים ולנהל אותם, שלא לדבר על ניהול הכספים בצורה שקופה. ולזה נדרשים זמן ועבודה רבה. |
|
||||
|
||||
גם אני. |
|
||||
|
||||
גם אני, אבל נראה לי שכולנו רושמים כאן צ'קים שלא יפדו. מה שמחפשים זה עורכים (שאכפת להם) בחינם, ולא מקורות מימון לעורכים בשכר. לו כל הממהרים לשלוף את ארנקם1 היו במקום זאת מוציאים את היומן שלהם, ומציעים לתרום שעות2 במקום שקלים, העתיד היה נראה ורוד יותר. ___ 1 כן, אני יודע. יש לי מראה בבית. 2 מישהו מחברי המערכת מוכן לנקוב בסכום הנדרש? |
|
||||
|
||||
צודק. אני מוכן גם לתרום 5 שעות בשבוע. ביחוד אם צריך עזרה בנקיון משרדי המערכת (או ביבי סיטר לילדי העורכים/ות), כי על כישורי עריכה אני לא יכול להתחייב. אבל ברצינות, אני לא יודע איפה בדיוק צוואר הבקבוק - כמה שעות (בערך, בממוצע) משקיעים העורכים בכל מאמר. האם אפשר לבזר את העבודה בשיטת צ'יף ואינדיאנים, אולי צריך רק עורך אחד מקצועי בשכר. אולי אז הוא לא צריך שכר כי את רוב העבודה יעשו הרבה אינדיאנים בהתנדבות. בקיצור, אין לי מושג איך זה עובד. אבל הייתי רוצה שזה ימשיך לעבוד. |
|
||||
|
||||
כנ''ל |
|
||||
|
||||
נו טוב, אפשר גם להוסיף עריכת לפחות שני מאמרים בשנה (החל מאוגוסט). אי-מייל מתאים נשלח למערכת. |
|
||||
|
||||
כותרת מגלובס מהיום: "האופנה החדשה בעיתונות המודפסת: מיקור חוץ להודו של עבודות המערכת" בנימה רצינית יותר - גם אני מוכן לשלם סכום סביר באם נדרש. ולשאלה חברי המערכת - כמה שעות שבועיות משקיע בממוצע עורך באייל? |
|
||||
|
||||
אתם הרי כבר מכירים את המגיבים הקבועים ויודעים למי מהם יש את הכישורים הנדרשים. אולי כדאי שתפנו אל המתאימים ישירות במייל? |
|
||||
|
||||
אם הנושא כבר מופיע כאן כחדשה-כתבה, קרוב לודאי שזה קורה אחרי תקופה מסויימת של דיוני מייל (ואולי אחרי שמישהו כבר עבר איזשהו סף ייאוש). |
|
||||
|
||||
אם כל המתאימים כבר השיבו בשלילה, אז המשמעות של החדשה הזאת היא שהאתר הולך להסגר או להנתן לידי עורכים לא מתאימים. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא עריכה אלא כתיבה. כל מי שרצה לכתוב והיה לו על מה, כבר עשה את זה כנראה. |
|
||||
|
||||
ראשית, לגבי דבריו של האייל האלמוני שמעלי - איני חושבת שזה רעיון טוב. מי שהיה רוצה, מבין כותביו/מגיביו הקבועים של האייל, היה כבר מציע את שירותיו, גם ללא השידול. אבל מה שאותי מעניין הוא למה הקבעון לגבי פרסום מאמר באייל או לגבי "השק המלא בתגובות". אני אישית (עם נסיון עשיר למדי בכתיבה ועריכה באמתחתי) קוראת כל מילה באייל בערך מהשניה בה הוא נולד. כולל, כמעט, כל פתילי התגובות (פסיכית, מה לעשות) וסקרים. אלא מאי? לא הגבתי רבות. מודה. מסיבות כאלה ואחרות. ואני דווקא אשמח לתרום מספר שעות שבועיות או חדשיות על מנת להבטיח שהאייל יוסיף להתקיים. אז מה עושים? מוותרים מראש? חבל. |
|
||||
|
||||
(יש כבר כאלו, שלא ויתרו מראש והוספנו אותם לרשימת המעוניינים. אל תתביישי לשלוח) |
|
||||
|
||||
אני מניח שלא מדובר בקיבעון, אלא בכלי סינון כלשהו, שמבטיח (או לפחות מנסה להבטיח) שהמועמד מכיר את האייל ואת רוחו. האם יתכן שכלי זה יפסול גם אנשים ראויים ומתאימים? בהחלט יתכן. אז מה עושים? מוותרים מראש? לא בהכרח. נסחי פניה קצרה המציגה את עצמך ואת כישורייך, ושלחי אותה למערכת. במקרה הגרוע ביותר1 תעני בסרוב. אני מאמין שהוא יהיה מנומס. __ 1 לא, זה לא המקרה הגרוע ביותר. במקרה הגרוע ביותר תאלצי להיבחן ב"תולדות האייל", כולל עיקרי הגותו של אורי פז, פרקים נבחרים במתמטיקה מונדית, ולכבוד פורים: זהה את המאן. |
|
||||
|
||||
מתמטיקה מונדית? בחייך, הרי לא יישאר פה עורך אחד. מה שיפה בעיני זה שמתגלים פרחים נדירים כמו ניקי הזאת, שנמצאת כאן מההתחלה, יודעת הכל ולולא הדיון הזה לא היו שומעים ממנה מילה. נחמד. מי יודע את מי עוד נגלה כאן, אולי שמות מוכרים מהאקדמיה, אמנים, סופרים, השמיים הם הגבול. |
|
||||
|
||||
אני יכולה לחשוב על כמה מקרים גרועים יותר. כריתת איברים, חצי תולעת בתפוח, שואה. |
|
||||
|
||||
טעות, טעות חמורה! מהתגובות של דורון שדמי יצא פעם שאם האנושות לא תקבל את המתמטיקה המונדית, בסוף תהיה עוד שואה. אני אנסה בהזדמנות למצוא את זה. |
|
||||
|
||||
תגובה 346904 |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שמישהו יכרות את אבריה של ניקי, יטמין מחצית התולעת בתפוחה או ימיט עליה ועלינו שואה, רק בגלל שהיא העיזה להציע את שרותיה הטובים למערכת האייל. |
|
||||
|
||||
טוב, זה רק מפני שיש לך דמיון פורה המיוחד. |
|
||||
|
||||
וזאת אעשה. תודה! |
|
||||
|
||||
אני באותו מצב בדיוק - קוראת הדוקה, אבל מגיבה מצ'וקמקת. החלטתי לנסות את כלי השכנוע יוצאי-הדופן שלי (=מייל). נראה מה ייצא מזה. |
|
||||
|
||||
זאת לא הפעם הראשונה שמוצפת התופעה של קוראות שנמנעות מהשתתפות אקטיבית בדיונים מסיבות לא ברורות. האייל נתפס, משום מה, כזירת התגוששות של זכרים מיודעים1 והרבה נשים חוששות, או לא מרגישות נוח, להצטרף. דומני שבפעם האחרונה שהנושא הזה עלה לדיון, הוא הסתיים בהצטרפותן הברוכה של נשים למערכת, ולא אתפלא אם גם הפעם התוצאה תהיה דומה. הידד! ____________ 1- לא שגיאת הקלדה |
|
||||
|
||||
גם בפעם האחרונה שזה עלה, הצטרפו עוד נשים למערכת, אבל לא הצטרפו כותבות חדשות, וגם העורכות נמוגו למצב של עורכות-לא-כותבות ונשארנו עם הצמד ברקת-חשמנית כנציגות (מאד לא מייצגות) של המין הנשי. |
|
||||
|
||||
טלי וישנה כתבה לא מעט תגובות ומאמרים עד השנה. סביר שעכשיו היא באמת עסוקה מדי.(1) _____________ (1) כלומר, לא שאפשר להבין איך קודם היא לא ייתה עסוקה מדי אפילו למחצית עיסוקיה. אני נוטה להאמין שהשם הזה מכסה, בעצם, צוות שלם של אנשים, לא אישה אחת. |
|
||||
|
||||
גם עפרונית ונועה ו. במגיבות |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה, אבל אני לא בטוחה שהאלמנט המגדרי הוא המכריע כאן. לפחות לא לגביי. נראה לי שהסיבה שאני, לפחות, לא הגבתי רבות באייל, נובעת מתחושת הקבוצה הסגורה שהתפתחה כאן. בניגוד לאתרים ופורומים אחרים, שבהם חדשים וותיקים מצויים זה לצד זה, באייל יש הבחנה די ברורה בין הקבועים לבין החדשים (שבדרך כלל גם נותרים באלמוניותם האיילית, ולכן קשה להבחין ביניהם). היכולת לעבור ממעמד של ''חדש'' למעמד של ''קבוע'' היא מוגבלת מאוד, או לפחות היא מרגישה כך. התחושה שלי הייתה שכל עוד אני לא מוכנה לקחת על עצמי את המחוייבות להגיב באופן רציף ואינטנסיבי, לא אצליח להיות חלק מהעולם האיילי. אם כך, חשבתי, עדיף לי להיוותר רואה ואינה נראית. יכול להיות שהפתרון צריך להיות על דרך של פתיחות רבה יותר ל''מעמד הביניים'' של המגיב הרנדומלי. עידוד מגיבים כאלה למצוא לעצמם ניק, למשל, יציג את תמונת המגיבים כהרבה יותר הטרוגנית, ובתורו, הדבר יעודד רבים יותר להגיב. |
|
||||
|
||||
הפתרון הוא להתחיל להרחיק מכאן את המגיבים הוותיקים... |
|
||||
|
||||
יישר כוח על מציאת הניק. המשיכי כך. |
|
||||
|
||||
אולי תופתעי לגלות שחלק (ניכר, סבורתני) מהאיילים האלמונים הם דווקא קבועים וותיקים, שבתחילה - לאורך זמן - החזיקו בניקים משלהם. עד שנכוו והתאלמנו. |
|
||||
|
||||
אני מצטרף לערן ואף מקצין: אם זה היה תלוי בי, הזכות להגיב באתר היתה מחייבת ללא יוצא מן הכלל רישום וכינוי קבוע0. כבר הבעתי את דעתי בעבר ואחזור על סיכומה: אחת הבעיות הקשות של האתר היא היד הקלה על המקלדת, כתוצאה מקלות ההגבה היתרה1, אף ללא צורך מזערי בעמידה מאחרי המילים (באמצעות שם משתמש מומצא אך קבוע). לדעתי הנזק שנגרם לאוירה באתר ולחלק מן הדינמיקות בו, עקב היעדר מוחלט של צורך באחריות של מגיב לדבריו, היה ועודנו עצום ללא שיעור ביחס לערכן של תגובות אלו2. הוא גם קשור לתופעות כמו התמעטות המגיבות המזוהות והכותבים האיכותיים באופן כללי, הגברת הצורך בעריכה ועוד. 0 כמובן, ניתן תמיד להירשם שוב בשם אחר. אבל רוב המגיבים שהיו רוצים באלמוניות פשוט יתעצלו ויעדיפו לחשוב שוב ולכתוב תחת אותו הכינוי, או לחסוך מעימנו את שבאמת ראוי היה לחסוך. 1 אני מתאפק שלא להשתמש בקלישאת "הקלות הבלתי נסבלת של". 2 וזה לא חוכמה לבדוק זאת בשלב זה, לאחר שרבים מן המגיבים היותר מוצלחים הפסיקו או ממעיטים כבר להגיב או "התאלמנו". |
|
||||
|
||||
''היעדר מוחלט של צורך באחריות של מגיב לדבריו'' - זו קצת גוזמה. לפחות מנוקנקים-לשעבר מסוגי עדיין רגישים מאוד לתגובות עליהם, רק כדבר השיר - כואב אבל פחות. וברור שאם אני חשה צורך להגיב, אני רוצה לומר משהו וחשוב לי גם שהוא יתקבל. אבל האוירה המאוד אגרסיבית באייל באה בהחלט גם ממגיבים קבועים, ולעתים דווקא בעיקר מהם (כמה מהדוגמאות הבולטות הובאו בפתיל הזה). |
|
||||
|
||||
אם זה היה תלוי בי (והיה לי זמן ללמוד קצת PHP) אז כל המגיבים היו חייבים לבחור לעצמם כינוי (או שהתוכנה היתה מקצה להם כינוי, המ... זה מעלה אצלי איזה רעיון שקשור למשהו שעשו ב-xkcd לאחרונה), שהיה מופיע כברירת מחדל לא-מחייבת במסך התגובות. דהיינו, לא להכריח את המגיבים לשמור על זהות רצופה, אבל לעודד את זה. |
|
||||
|
||||
דבריך לא מובנים לי. מה הכוונה ב"אז כל המגיבים היו חייבים לבחור לעצמם כינוי (או שהתוכנה היתה מקצה להם כינוי...)", ובסוף התגובה - "דהיינו, לא להכריח את המגיבים לשמור על זהות רצופה, אבל לעודד את זה"? איך מסתדרים ביחד ה"היו חייבים" עם ה"לא להכריח... לעודד"? |
|
||||
|
||||
''היו חייבים'' לבחור לעצמם כינוי, ''לא להכריח'' שהכינוי יהיה קבוע. (ז''א, אפשר לכתוב תגובה אחת עם השם עידו, ותגובה אחרת עם השם עידן, ואף אחד לא יכריח אותך להשאר עידן, אבל חייבים לבחור שם, ואי אפשר להסתפק בברירת המחדל הריקה) |
|
||||
|
||||
תודה (אז בינינו - בשביל מה זה טוב, ובמה זה יקדם את המטרות של ערן, אם הבנתי אותן נכון?). |
|
||||
|
||||
1. ברגע שיש לך כינוי שהוא לא "האייל האלמוני" אפשר לעקוב אחרי התגובות שלך, ולהבין מה אתה רוצה. 2. יש כאן דיונים (כמו הדיון ביננו) בהם שלושה אלמונים או יותר מגיבים זה לזה. כשאתה קורא את זה אחרי שבוע אתה כבר לא מבין מי נגד מי. |
|
||||
|
||||
אני כנראה טיפוס לא מספיק מיליטנטי, מעולם לא הצלחתי להבין מדוע זה כל כך חשוב לדעת מי נגד מי. לא נעים, אבל עלי לצטט (בקירוב) את אורי פז בעניין זה: לא חשוב מי אתה, חשוב מה יש לך לומר. |
|
||||
|
||||
לא חשוב מי אתה, כן חשוב, כשמנסים לקרוא דיון של כמה תגובות ולעקוב אחרי הטיעונים, להבין מי אומר מה, ובתגובה למה. אחרת זה נראה כמו צעקות בפופוליטיקה. |
|
||||
|
||||
"צעקות בפופוליטיקה" זה כזה ביטוי של שנות התשעים! |
|
||||
|
||||
נראה לי שבגדול המעבר לאלמוניות הוא ריאקציה למה שנתפס כהיתפסות מוגזמת לדמות האדם.. והתעלמות מסויימת מדבריו. שזה דבר די מבאס.. אבל יש דרכים יותר טובות להתיחס אליו, מאשר להימחק אל תוך הגוש הכללי וחסר הפרצוף של האיילות האלמונית. נראה לי שחשוב מי אני, כי חשוב לי מה שאני אומר, כי זה מגיע ממי שאני. |
|
||||
|
||||
אחלה רעיון לדעתי.. הוא עדין מספיק כדי לא להיות קרצייתי למשתמש, אבל ברור מספיק כדי לשנות את ההתנהגות שלו קצת. |
|
||||
|
||||
למגיב שמגיב בפעם הראשונה יוקצה כינוי (למשל, "אייל אלמוני" + הכותרת הנוכחית של הכתבה הראשית ב-ynet + המחיר העדכני של חבית דלק. נניח שאפשר לעשות את זה). המגיב יכול לבחור למחוק את הכינוי הזה משדה השם (ואז יופיע כ"האייל האלמוני") או לא. השם הזה "ידבק" למגיב הזה על אותו מחשב (למי שמבין איך זה עובד: בעזרת cookie), אלא אם כן המגיב יחליף אותו בשם אחר, שידבק אליו מרגע זה, אולם תמיד תעמוד בפניו האפשרות לרוקן את שדה השם, ואז ישוב להיות מוצג כ"האייל האלמוני" באותה תגובה. אבל כדי להיות מוצג כ"האייל האלמוני" יהיה עליו לנקוט את אותה פעולה אקטיבית - לטרוח ולמחוק את השם שהתוכנה הקצתה לו. אפשרות אחרת היא להכריח את המגיב לבחור כינוי בפעם הראשונה (אם אין לו עדיין כינוי) אבל לשוב ולאפשר לו למחוק אותו בכל פעם שהוא מגיב. אני מקווה שעכשיו זה מסתדר יותר טוב. |
|
||||
|
||||
אה, תודה גם לך, התגובות רצות מהר... אז עכשיו אולי הגיע זמני לשאול: חשבתי, פחות או יותר, שכל הפעולה הזאת נועדה "ליישר" את המגיבים ליתר רצינות ואחריות על דבריהם. עכשיו, לפי ההסבר שלך, לא נראה לי שזה הכיוון - אז באמת - מהי המטרה? |
|
||||
|
||||
דווקא כן. אני רואה במוניטין משהו חשוב שחסר כמובן לכל מגיב שמגיב ללא ניק קבוע. היה לנו פה פעם אחד, מיץ פטל, ארנב יקר, שצבר עם המוניטין של הכינוי שלו יותר מאשר הרבה מגיבים מזוהים אחרים, ועדיין אף חיה לא ידעה מי הוא. המוניטין הזה נצבר בזכות הזהות הקבועה. המטרה שלי היא לגרום למגיבים לאמץ זהות קבועה שכזו, אשר, אני מקווה, תעודד אותם לרצות לצבור מוניטין עבור הכינוי שלהם (יש כמובן את "מפעילי הבובות" שנהנים מהפעלת זהויות מרובות. אני לא נמנה עליהם, ובכל מקרה חושב שהם מעטים). מוניטין זה יכול לבוא על ידי יצירת תדמית (אשר נוצרת בפועל מתוכן התגובות). זו יכולה להיות תדמית של מגיב ארסי או שטותניק, אבל גם של מגיב רציני (כאן כבר נכנסת הקהילה כולה והיחס המצרפי שלה לתדמיות השונות). למה מוניטין זה חשוב? זה חשוב לי כשאני משוחח עם מישהו. מחד, אני לא רוצה לבזבז את זמני על מישהו הפכפך, תוקפני, או שסתם לא נעים לי לדבר איתו. זה גם חשוב באיזון הדיון: כשאני מציג דעה מסוימת, אני שם על הכף, במובן מסוים, את המוניטין שלי. כשהצד השני הוא אלמוני, הוא לא לוקח על עצמו את אותו סיכון מוניטין (שהרי הוא אלמוני, ואינו יכול לצבור מוניטין ללא זהות קבועה). זה מאפשר תגובות קיצוניות יותר מצד אלמונים מחד (מה שמפחית, לטעמי, מהרצינות והאחריות ומעלה את התוקפנות) ומרתיע את המגיבים בעלי הזהות מאידך (כי הם נכנסים לאינטראקציה לא שוות סיכון). כשהדיון הוא בין מגיבים בעלי זהות, אז הוא הופך לסוג של משחק שיתופי רב סיבובים שבו כולם צופים במוניטין של כולם, אשר לכל משתתף הוא עולה או יורד מ"סיבוב" ל"סיבוב" וזה אלמנט אשר לדעתי מכניס סוג של ריסון למערכת הדיונים. |
|
||||
|
||||
וכמובן שכחתי את מה שנכתב בתגובה 482837: אם מדובר ברב-שיח, אז בכלל אי אפשר לעקוב אחר הדיון אם יש יותר מאלמוני אחד. |
|
||||
|
||||
טוף, עלי להודות שלגבי העניין של היכולת לעקוב בנוחות אחר רב-שיח אתם באמת כבר די שכנעתם אותי, אתה והאלמוני, אבל ברצוני להוסיף כמה דברים: א. המוניטין של מיץ נצבר *קודם כל* בזכות דברי הטעם שלו. כאשר מגיב מזוהה-תמיד מגלה באיחור שדיבר שטויות (זה קרה לי) או, מה שקורה יותר: כשהוא מדבר דברים נכונים וחשובים אך ישנם כמה משתתפים שדבריו אינם מוצאים חן בעיניהם והם מגיבים בחריפות ואפילו בגסות (דוגמה, שוב מנסיוני האישי: מגיב המדבר יותר מפעם אחת על חשיבות צמצום אפליית ההומוסקסואלים בחוק) - הניק הקבוע פועל כבומרנג, הוא גורם למגיב להימנע מהבעת דעותיו, ובאופן כללי זה גורם לו לרצות להיבלע בבור עמוק באדמה... ומה עושים אז? נו, הנה, אגיד לך מה עושים: עוברים לאלמוניות, וזה כנראה מה שקרה לא רק במקרה שלי. ב. "כשהדיון הוא בין מגיבים בעלי זהות, אז הוא הופך לסוג של משחק שיתופי רב סיבובים שבו כולם צופים במוניטין של כולם, אשר לכל משתתף הוא עולה או יורד מ"סיבוב" ל"סיבוב" וזה אלמנט אשר לדעתי מכניס סוג של ריסון למערכת הדיונים." - נו באמת, "משחק שיתופי"? "סוג של ריסון"? - אני אקבל את הדברים המרגשים האלה כגרסה האיילית של חזון I have a dream this afternoon, שעם כל אהדתי לו, לא נראה לי שהוא קרוב להתגשם. ג. "זה מאפשר תגובות קיצוניות יותר מצד אלמונים מחד (מה שמפחית, לטעמי, מהרצינות והאחריות ומעלה את התוקפנות) ומרתיע את המגיבים בעלי הזהות מאידך.." - צר לי, אבל כאשר אני עצמי ויתרתי על הניק (בהדרגה, לא בבת אחת) ועברתי לאלמוניות, זה היה עקב תוקפנות מצד מגיבים אלמונים, מגיבים מזוהים ומגיבות מזוהות - במידה שווה, ללא כל הבדל. ואגב, קצת לא נעים להודות - עד היום נתברר לי שגם הבלחות תוקפנות שלי עצמי (תוקפנות שנולדה רק עם הצטרפותי אל הרשת ואינה קיימת אצלי בחיים האמיתיים) אינן מושפעות מקיומו של הניק או מהיעדרו. תקוות ה"ריסון" בתחום זה היא, כך נראה, אשליה ותו לא. (סליחה על האריכות, לא התכוונתי...) |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, אנשים מתייחסים לתגובות שלך ביתר סלחנות מאז שעברת לכתוב באלמוניות? |
|
||||
|
||||
אה, באמת הרגשתי שמרוב דיבורים לא הבהרתי את עצמי.. בקיצור: העניין הוא לא איך "הם" מתייחסים. "הם" - מתייחסים אותו דבר, בין אם קוראים להם "האייל האלמוני", idan או מוס גולמי (מפניני המוס: "איציק, שמאלן על גבול הטירוף כמו כל השמאלנים", או משהו דומה). העניין הוא שהמעבר לאלמוניות מעניק ל*מגיב עצמו* - זה שעכשיו הוא אלמוני - תחושה מוגנת יותר, והעלבונות פוגעים בו פחות. אם מישהו אומר לך: "ראובן, אתה לא מבין שום דבר. תשמע, ראובן, ראובן, שמאלן הומו אוהב-ערבים שכמוך, אתה דביל ואידיוט" - אתה עשוי להיעלב קשות (אם אתה טיפוס חסר בטחון כמוני). אם אותו מישהו אומר לך את אותו הדבר, אבל בלי ה"ראובן", ואתה יודע שלגביו אתה סתם חלקיק חולף מהמון אנונימי - הרגישות שלך נמוכה יותר והפגיעה הרבה פחות קולעת. עכשיו מובן יותר? |
|
||||
|
||||
כן. יש בזה משהו. זה לא נעים לראות את השם שלך בכתובים בתוספת נאצות. מצד שני, דע לך שתגובות הכתובות באלמוניות הן בעלות השפעה נמוכה יותר. אני מתייחס להצהרות העובדתיות שם בחוסר אמון גדול יותר, ולפעמים מתייחס לכל התגובה כרעש. אני חושב שבחירת ניק מזדמן לצורך פתיל נתון (כמו שאתה עשית) היא פשרה סבירה. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני שמח לראות שאני לא לבד לגבי היחס לאמינות תגובות אלמוניות ולתגובות אלמוניות בכלל. אבל אני חושב שהפשרה של ניק מזדמן לצורך פתיל היא פשרה לא כל כך מוצלחת, בגלל שהיא לא מאפשרת לצבור מוניטין לאורך זמן אלא רק לאורך אותו פתיל (וכאן אני חוזר לכל מה שכתבתי על משחק שיתופי חוזר). |
|
||||
|
||||
לך ולראובן: הניק הנוכחי הוא רק לדיון זה, ובד"כ אני "האייל האלמוני". אם התגובות החתומות ב"האייל האלמוני" מלוות בסימוכין, למשל בלינקים ממקורות אמינים (עיתונים אחראיים, סיינסדיילי בנושאים מדעיים, ציטוטים מן החוק וכיו"ב) - אין שום סיבה לייחס להן פחות אמינות. התהליך שקרה אצלי הוא, בעיני, תהליך חיובי: כיום, הדברים שיש לי לומר, העוולות הפוליטיות/חברתיות שיש ברצוני להוקיע - כל זה חשוב לי יותר מן המוניטין האישי. |
|
||||
|
||||
בתגובה 482858 הערת לי בסעיף הראשון על כך שאני "מתקשה לשים עצמך בנעליהם של השונים ממך". וחתמת בדברים על הקושי שלנו לקבל את הטבע האנושי כפי שהוא. אבל כאן אתה חוטא לשיטתי באותו חטא: הטבע האנושי, כמו שאני רואה אותו, הוא לייחס פחות משמעות לדברים של אנונימים אשר אינם מסכנים את המוניטין שלהם כחלק מהאינטראקציה הבין-אישית ויותר לאלו אשר מטילים את המוניטין שלהם על הכף. יכול להיות שהיום הרשת משנה את זה (למשל, אנשים אולי מעדיפים עצות רפואיות שקראו בפורום, או בדף אינטרנט שאין להם מושג מי כתב אותו, על פני דעתו של הרופא שלהם), אבל אנחנו עדיין לא שם. אם חשוב לך לשכנע בדברים שיש לך לומר ובעוולות הפוליטיות/חברתיות שברצונך להוקיע, אני חושב שתישמע הרבה יותר על ידי קוראיך (יצא קצת מוזר הניסוח הזה) אם תאמץ זהות מאשר אם תכתוב ללא זהות. כמובן שחלקם, שלא מעוניינים בדעתך, ילמדו לפלטר אותך על פי הזהות שלך. מצד שני, חלקם (הגדול?) כבר מפלטר אותך היום בשל אלמוניותך. |
|
||||
|
||||
נכון, 3% מתגובות האלמונים, המתבססים על לינקים מסיינס דיילי זוכים אצלי לאמון גדול יותר. אתן לך דוגמא - למרות שאתה (את?) מספר כל הזמן על העוולות שאתה נלחם בהם בתגובותיך האלמוניות וכולי, אין לי מושג כמה זה נכון, ואולי אתה סתם רודף תשומת לב שבונה לעצמו הסטוריה של רודף צדק ולך תביא לי לינק רלוונטי מסיינס דיילי. אתה מנסה להשפיע על דעתי בעניין מסויים על בסיס ניסיונך ככותב מזוהה שספג השפלות. מניין לי שאתה לא סתם אלמוני פטפטן שנהנה לתקוע מקלות בגלגלים? כשאני קורא תגובה של אלמוני אני חשדן הרבה יותר. אולי זאת בעיה רק שלי. |
|
||||
|
||||
לא לזהות את האקס-מנוקנקת שהגבת עליה, לפחות מספיק כדי לדעת שהיא דוברת אמת - זה באמת קצת מוגזם. מילא אני, שהיו לי 3-4ניקים שלא ממש האריכו ימים לפני שנשברתי; אותי יהיה קשה מאוד לזהות, יש להניח. אבל היא? בחי-יך! |
|
||||
|
||||
יקירתי, נדמה לי שלא כדאי לאקסנקנק גם אותי עפ"י אותה תבנית (מתוחכמת!) שבה אקסניקנקת את עצמך - הרי זה יוסיף עוד טיגון מוחות על טיגון המוחות המשתולל כאן כבר ממילא מאז מאינפלציית האלמונים. אקס-מנוקנת אחת אקסקלוסיבית תספיק לפי שעה. |
|
||||
|
||||
אתם מחזיקים מעצמכם קצת יותר מידי. חצי מהזמן מתלוננים על שמנסים לנחש אם אתם דמות שיצר מגיב אחר, ובמחצית השנייה מתלוננים שאף אחד לא יודע שאתם דמות שיצרה מגיב אחר. כשערן מדבר על בניית מוניטין, מתלוננים כאן שצריך לשפוט על פי התוכן, כשאני מגיב על פי התוכן מתלוננים שלא התייחסתי למוניטין. לי אין מושג למי הגבתי ומה תרומתו ההיסטורית ואם הוא רוצה להזדהות הוא מוזמן, אפילו בדוא''ל. רק לא להיות צבועים. |
|
||||
|
||||
טוב, טוב, אנחנו כבר נשב לבד בחושך. |
|
||||
|
||||
סליחה, ראובן, אני מצטערת על הבלגן שנוצר כאן. לא נעים לי להאשים את "אקס-מנוקנקת", אבל, אהממ, זה היא אשמה :-] (אני בטוחה שלא היו לה שום כוונות רעות). מאוד לא נוח לי שהדברים הגיעו לידי כך שאתה מדבר בלשון קיבוצית, בלשון "אתם", ומתקשה להבדיל בינינו. הפתיל הזה כבר מיצה את עצמו, ועכשיו רק אבהיר את הטעון הבהרות ואני מקוה שבכך זה יסתיים. אני הצטרפתי ראשונה לפתיל הזה בתגובה לערן, תחת הניק: "מאלה שעברו מניק קבוע לאלמוניות". מגיבה נוספת הצטרפה מעט מאוחר יותר, תחת הניק: "עוד אקס-מנוקנקת". אין בין שתינו שום קשר ואיננו מכירות זו את זו, אבל היא בעלת חוש סגנוני מפותח ומזהה את כתיבתי כשאני מגיבה באלמוניות או תחת ניקים מזדמנים. העובדה שזנחתי לזמן ממושך את ניק ה"חשמנית..", קשורה, אגב, לא רק באוירה האיילית. יש לכך גם נגיעה למשפחתי האמונית והשמרנית שבה שונאים את האתר הזה - אלא שעל הנושא הזה לא רציתי לדבר (וגם עכשיו אינני רוצה להרחיב את הדיבור). תגובה 482863 היא שלי. אתה הגבת עליה בתגובה 482918 בחריפות שהפתיעה אותי, בלשון המעטה. אכן אינני לוחמת צדק בינלאומית נועזת, אינני מרטין לותר קינג ואינני מועמדת למדליה מטעם האו"ם, אבל במשך שנותי כאן, כשדיברתי על נושאים המעסיקים אותי - זה היה לא באויר אלא בד"כ בלוויית סימוכין ממקורות מהימנים (החוק, עיתונות וכו'). דוגמה כ"אייל אלמוני": תגובה 418528. דוגמה תחת ניק "Searcher" , שהשתמשתי בו לכ-8-7 תגובות: תגובה 473431. אלה שתי דוגמאות מתוך רבות. מה שניסיתי לומר בפתיל הזה: אגדת האלמונים הרעים לעומת המזוהים הטובים חילחלה כה עמוק במשך השנים, שאנשים מקבלים אותה כאקסיומה - למרות שהעובדות בשטח אינן מוכיחות אותה, אלא, במידה מסויימת, הן מוכיחות את ההיפך. אדרבה - נראה מישהו מרים את הכפפה, ברוח מה שהצעתי לערן בסעיף ב' של תגובה 482858. טוב, זהו זה, בערך. וממילא תגובות מושקעות-מאוד שלי (שלפעמים יש להן גם מנגינה! :-]) מופיעות ומסולקות מכאן באשון לילה מבלי שמישהו מספיק לשזוף בהן את עיניו, כך שאין טעם רב בשליחתן, עם ניק או בלעדיו. צ'או. |
|
||||
|
||||
אבל זה בדיוק מה שאני אומר. הדרך היחידה שלך לבטל את החשדות שלי היתה להזדהות ולהתבסס על המוניטין שצברת. שום לינק לסיינס דיילי לא יכול היה לעשות זאת. אין לי בכלל בעיה עם אלמונים, טובים או רעים, מעבר לבלבול בפתילים (אני לפעמים כן מזהה סגנונות, אבל רק אצל הבולטים. משום מה הכי קל היה לי זהות את איו''ב, כנראה כי אני אוהב את קישון). אני מנסה להסביר לאלמונים ה''טובים'' שמבחינתי לפחות הם זוכים לפחות התיחסות רצינית. אז זכותם להעלב, אבל חשבתי שאולי זה יכול גם לעניין אותם. |
|
||||
|
||||
למשל תגובה 255315. |
|
||||
|
||||
את מחברת מנגינות לתגובות שלך? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי היכן ומתי ראית "משחק שיתופי" באייל. אני, לפחות, בשלוש השנים האחרונות, לא ראיתי דבר כזה (לפני זה לא ראיתי את האייל). מצד שני, סביר שאינך רגיש כמוני לעודף טסטוסטרון.:) |
|
||||
|
||||
אכן כן1. על כך אני מצר (וקושר את זה, אגב, בין השאר, לעלייה בכמות הכותבים חסרי הזהות הקבועה. גם את זה אפשר למדוד לדעתי), וראי הירידה ברמת הפעילות שלי באייל, בערך באותה תקופה. כאן כתבתי משהו על מה שכתבת על "עודף טסטוסטרון", אבל החלטתי למחוק אותו. תקציר המחיקה: אני ממש לא מסכים איתך, ואני חושב שדווקא ההיסטוריה של האייל מראה את ההיפך. 1 כמובן שאנחנו משתמשים במושג "משחק שיתופי" בשתי משמעויות שונות. אני מתכוון למושג מתורת המשחקים, בעוד את, להבנתי, משתמשת במילים "משחק" ו"שיתוף" במשמעותה הסוציולוגית. |
|
||||
|
||||
אהמ... אכן, למלה "שיתופי" לפחות התייחסתי במובן הסוציולוגי. מה פשר הביטוי בתורת המשחקים? ולא הבנתי על מה אתה מצר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שתחושת העלבון נובעת בד''כ לא מנאצות וגידופים, אלה גורמות יותר שעשוע והמבין יבין. היא באה בעקבות אמירת איזה שטות, או טענה שלא יכולים לעמוד אחריה, או ציטוט בזכות הדברים שלך שמיד מביאים ציטוט נגדי לפעמים מאותו מקור. בקיצור, הידיעה שנתפסת קבל עם ועדה עם ביצה על הראש פוגעת יותר מסתם הטחת בוץ וקללות. האחרונות דווקא ראויות לפעמים להערכה בגלל מידת היצירתיות שלהן. |
|
||||
|
||||
זה עניין של אישיות. יש אנשים שמילות גנאי מפיהם שלהם עשויות להחשב כמחמאות. |
|
||||
|
||||
השיחה איתך עוזרת לי לקבל תובנות חדשות. אני חושב שאתה מייצג גישה פסימית: תמיד יהיו בריונים בדיון, אז עדיף להסתכן כמה שפחות, על ידי האלמוניות. אני חושב שהגישה שלי היא אופטימית: אם יהיה יותר "אות" (תגובות ענייניות של מגיבים בעלי זהות) מול ה"רעש" (תגובות בריוניות) אז הסיפוק מהתגובות הענייניות יגבר על התסכול מהתגובות הבריוניות (כמו גם יהיה לחץ של הקהילה לדחוק החוצה, בנוסף לפעילות של העורכים, את הבריונים). בנקודה הזו אני חושב שאנחנו, כמערכת, כשלנו. אני חושב שחלק מהתפקיד שלנו הוא ליצור "אות" (מאמרים, אבל גם תגובות) אשר יטביע את ה"רעש", וזו אחת הסיבות שאנחנו כנראה מחפשים דור המשך. אנחנו צריכים אנשים רעננים בעלי מוטיבציה שיוכלו ליצור יותר "אות" מאיתנו. פעם, כשהאייל היה יותר קטן ולנו היה יותר זמן, זה היה יותר קל, כי היו פחות תגובות בסך הכל אז שיעור תגובות ה"אות" היה גדול יותר בלי להתאמץ יותר מדי. לכן, אולי הניסיון שלנו להביא ליצירת דור המשך נדון לכישלון מראש. אני לא יודע, אבל שווה לנסות. |
|
||||
|
||||
ואולי תנקו קצת מהרעש (ע''ע צבי חזנוב)... |
|
||||
|
||||
(ניקינו ואנחנו עדיין מנקים, גם את הנ''ל, אבל לא תמיד עומדים בקצב. זה חלק מהעניין...) |
|
||||
|
||||
איך נראה לך שאפשר להגיע למצב של יותר "אות" כפי שאתה מכנה זאת (אגב, מה מקור הכינוי?)? הרעיון הוא להסיר יותרר תגובות "רעש"? |
|
||||
|
||||
המקור הוא מהנדסת חשמל: כשמשדרים אות (למשל, שידור טלוויזיה) מצטרף אליו רעש (הפרעות מסוגים שונים) וזה מגיע אל הצד השני (מקלט הטלוויזיה) וחשוב שיחס האות לרעש יהיה גבוה ככל האפשר (הרבה אות, מעט רעש) כדי שהתוצר (מה שרואים ושומעים) יהיה "נקי" יותר (תמונה וקול בלי הפרעות). כיוון שמדובר בסופו של דבר בפעולת חילוק, אז אפשר להגדיל את התוצאה הן על ידי הקטנת הרעש (על ידי הסרת תגובות) אבל גם (ולדעתי בעיקר) על ידי יצירת יותר "אות" - יותר תגובות מעניינות בעלות תוכן. |
|
||||
|
||||
אבל האפשרות השנייה קיימת רק אם העורכים עצמם יכתבו יותר תגובות, לא? |
|
||||
|
||||
לא רק העורכים יוצרים אות. גם האורחים יכולים ליצור אות. |
|
||||
|
||||
ודאי שגם האורחים יכולים, אבל ערן דבר, כביכול, על דרך להגדיל את האות - ולא לגמרי ברור לי איך העורכים יכולים לגרום לאורחים לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
ערן טוען שעוד דרך אפשרית: עידוד יצירת תגובות מעניינות בידי אחרים, באמצעים טכניים. _____ רגע של עברית: "אות" נקרא סיגנל בלעז. די משעשע שהוא שם עצם בזכר, בניגון ל"אות" מהאלף-בית. האם יש עוד מקרים של מילים שונות-מין ושונות-הטייה, שיש להם צורה מילונית זהה? |
|
||||
|
||||
האנלוגיה הזאת לא ממש משכנעת אותי. אני מעדיף איל עם חמישים תגובות יומיות מתוכן 40 "רעש" (80%), על אייל עם אלף תגובות שמתוכן 600 הן רעש (60%). הסיבה היא, כמובן, שלוקח זמן להבין שתגובה היא רעש ומוטב לדלג עליה. ________________ חישובי האחוזים נעשו לטובת הנשים שבחבורה. |
|
||||
|
||||
לפני ההצעה, מספר מילים בנוגע לדברים שנאמרו כאן: אני דווקא לא רואה תבונה בלהכריח או לכוון אנשים להזדהות בניק\שם עט\שמם שלהם. אחד הדברים שאהבתי ועודני אוהב באייל הוא מגוון הדעות הרחב והדיון המתפתח מהן. דבר שיצומצם פלאים, לדעתי, אם דעה מסויימת כדעתו של ערן תיכפה על המשתתפים. זה לא אומר שאני תומך באלמוניות להמונים. להיפך- אני דווקא מרוצה מהעניין שיש דמויות עם זהות איילית (אמיתית או מזוייפת) שיוצרים בנוכחותם מעין הובלה של דיונים או לפחות צמתים. ועכשיו להצעה: אני חושב שלמזדהים ולוותיקים מגיעה איזושהי זכות פשיסטית משהו שנותנת יתרון קל בהכוונת השיחות והוא סימון של פתילי דיונים לפי רמת עניין, באם לשלילה (לדוג'- הפתיל משעמם ולכן יופיע סגור ו\או בצבע ירוק) או לחיוב (לדוג' הפתיל מרתק ולכן הוא וכדוגמתו יהיו פתוחים והשאר יופיעו כסגורים ובגלל העניין הרב הוא יסומן בכוכבית אדומה).זהו קונספט כללי שיכול להיתפס לכיוונים שונים אבל המטרה בו היא להקל על משתמשים, חדשים כישנים, למצוא דיונים שמענינים אותם. הסיבה לכך שההחלטה צריכה להיות בידי הוותיקים היא בגלל נסיונם הרב באתר ושיקופם את רוח האתר. הסיבה לכך שההחלטה תהיה בידי המזדהים היא מכיוון שאותם אפשר לזהות בודאות כוותיקים באתר או לפחות דמויות קבועות שאפשר לבדוק אחורה את דעותיהם ולמצוא דיונים שהמעניינים את מבקרי האייל. |
|
||||
|
||||
''אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו חדש אין בו'', מסכת אבות, כ. |
|
||||
|
||||
הנה אני שוב מטיל את המוניטין שלי על הכף (שהרי גם בקרב מגיבים עם כינוי קבוע יש הבדל בין מי שכותב תחת שמו, ואז מה שכתב ירדוף אותו לעולמי עד או עד שטל יוריד את האתר, לבין מי שכותב תחת כינוי ולא צריך לחשוש שמא מה שכתב ירדוף אותו מחוץ לווירטואליה), אבל אנסה בכל זאת. א. אכן, הכינוי הקבוע דורש מהמגיב יותר אחריות על דבריו. האם זה גורם לו להימנע מלהביע את דעותיו? לו זה היה כך אצלי, כבר מזמן לא היית רואה אותי כאן - כבר כתבתי כאן דברים שהתבררו לי מאוחר יותר כלא נכונים, ואני עדיין כאן. אני לא כל כך מבין מה הקשר בין שמירה על כינוי קבוע לתגובות חריפות וגסות. האם כשאתה כותב כאלמוני תגובות חריפות לא פוגעות בך באותה מידה וגורמות לך להימנע מלהגיב1? יש לי תחושה שבנקודה זו הדיון קצת נסחף למקום אחר ולא קשור. ב. אני ממש לא מסכים איתך. זה שאתה כותב "מרגשים" (איפה היה רגש בדברי?) ו"נו באמת" זה לא ממש טיעון. ג. אולי זה רק האופי שלי (אני מאמין שלא) אבל אני מאמין שאתה במיעוט כשאתה כותב שהבלחות התוקפנות לא מושפעות מקיומו של כינוי קבוע. ההתרשמות האישית שלי היא גם שתוקפנות שכיחה יותר אצל מגיבים אלמונים (מטעמים שהסברתי לעיל) מאשר אצל מגיבים עם כינוי קבוע. כמובן שהמדד הוא סובייקטיבי, אבל אולי מחקר על כך זה שווה עבודה סמינריונית או M.A. במדעי החברה. ולגבי האריכות: פעם, בראשית ימי האייל, אני חושב שהתגובות היו בממוצע יותר ארוכות משהן עכשיו. אני חושב תגובות ארוכות הן בדרך כלל ענייניות יותר, פחות תוקפניות, ולא מנסות רק להתבלט (בדרך כלל על ידי תוכן קיצוני יותר או פרובוקטיבי יותר) כדי לתפוש את תשומת הלב של הקורא. כנראה שזה מסממני הגדילה של האייל הקורא וזה בלתי נמנע (קרה לו מה שקרה גם לאתר סלשדוט, שהיווה השראה אליו). אז אני דווקא בעד שתאריך :) 1 לדעתי, אם תאמץ את הגישה שלי, דווקא תענה "כן". כי זהות קבועה תיפגע יותר מהטרדה והצקה וגסות רוח מאשר זהות לא קבועה. |
|
||||
|
||||
ושכחתי להוסיף ל-א: תנאי מקדים לצבירת מוניטין הוא זהות קבועה. לכן, אם מיץ היה כותב ללא זהות דברי טעם מפה ועד להודעה חדשה, לא היתה זהות שהיתה צוברת את המוניטין הזה. יושבת לי בטיוטות של הבלוג שלי רשומה שאני רוצה לכתוב מתישהו שמנסה לבחון את האייל הקורא תחת קריטריונים שהציע קליי שירקי במאמר A Group Is Its Own Worst Enemy. אני חושב שזו קריאה מומלצת לכל מי שמתעניין בפורומים מקוונים: http://www.shirky.com/writings/group_enemy.html |
|
||||
|
||||
א. נו טוב, אז אולי באמת הכל מתכנס, בסופו של דבר, לאופיו ולתכונותיו של כל אחד מאיתנו, ולחוסר הבטחון שלי. גם לנו, חסרי הבטחון ו/או ירודי הבטחון - מגיע להתבטא, נכון? :-) אולי, למרות תכונותינו השליליות הללו - יש לנו דברים חשובים לומר. לשאלתך, "האם כשאתה כותב כאלמוני תגובות חריפות לא פוגעות בך באותה מידה וגורמות לך להימנע מלהגיב?" - התשובה היא, בפשטות - כן, לא פוגעות באותה מידה - יש משהו מגן ומסוכך בחיקה האפלולי של האלמוניות, וראה תגובתי לראובן, תגובה 482848. לפלא בעיני שאינך מבין את הנקודה הזאת, ונראה לי שזה לא כל כך ש"בנקודה זו הדיון קצת נסחף למקום אחר ולא קשור" - אלא שאולי אתה, כבעל בטחון עצמי גבוה יותר, מתקשה לשים עצמך בנעליהם של השונים ממך. ב. ה"מרגשים" היה, ביני לביני, מין גילוי קל של הומור, אם תרצה - סוג של תוקפנות עליזה אך מרוסנת... ובכל מקרה, דבריי היו נכונים: התקווה שהניקים הקבועים יוסיפו לאנשים ריסון אינה עובדת בפועל, זוהי רק תקווה. אולי לא תעשה על זה עבודת M.A, אבל נסה לבדוק את הדבר, ליצור איזו שהיא סטטיסטיקה (נניח, טבלת "אלמונים" לעומת "מזוהים", עם מידרג כלשהו של חריפות התגובות) מכאן, מתוך האייל עצמו - ואולי תיווכח, במפתיע, שיש צדק בדבריי. "נו באמת" זה לא ממש טיעון, אבל ככלל, הטיעונים הם כנראה הצד החלש שלי, ואילו הרצון והצורך במעורבות ובהשתתפות - הם הצד החזק, אם אפשר לקרוא לעניינים אמוציונאליים שכאלה "צד חזק". ג. לפני מספר דקות, אחרי ששלחתי את התגובה לראובן, הצטערתי מעט על כך שהזכרתי ניקים מסויימים ואמרתי לעצמי שזה היה מעשה לא נאה. עם זאת, עלי לציין התרשמות שלי לאורך שנים: התגובות הכי חריפות כאן, והכי משולחות-רסן, היו ועודן, בניגוד למצופה - דווקא מאת מגיבים מזוהים. idan נהג לקרוא למגיבים וגם לאישים שבחדשות "שקרנים", "סלפנים", וכולי. משום מה לא מצאתי עכשיו פתיל שבו הוא האשים את איציק ב"אתה שקרן", או "אתה ליצן שקרן", אבל זכור לי שהיה משהו כזה, והכותרת הזאת כנראה נשארה על פני תגובות רבות (מתוך חוסר תשומת לב שלנו, המגיבים והעורכים). דבר דומה היה איתו ועם סמיילי. שני המגיבים הנוספים שהזכרתי (לצערי?), ואשר פעילים באייל ממש בימים אלה, האחד מגיב בשמו האמיתי והשני בניק קבוע - שניהם מרשים לעצמם דברים שנדמה לי שאיש עוד לא הרשה כאן לעצמו, ואתם מסירים את תגובותיהם דרך קבע (אלו נדודי השינה שלי, המאפשרים לי מעקב מדוייק בנקודה זו... :-)). אחד מהם חושב שבדיחות על אמא ועל "העורכת" הן דבר "נהדר", כהגדרתו - ואת העניין ה"נהדר", הוא דווקא אמר ברצינות. אחזור על דברים שאמרתי בתגובה קודמת: לא שיש לי הסבר לתופעה, וגם אני, בדומה לך ולעוד משתתפים, הייתי מצפה שההזדהות תוסיף אחריות וריסון - אך בפועל לא זה מה שקורה, זוהי כנראה אשליה שלנו, הנובעת מן הקושי שלנו לקבל את הטבע האנושי כפי שהוא. |
|
||||
|
||||
או שההזדהות מוסיפה אחריות וריסון להרבה מהמגיבים - אך לא לכולם. |
|
||||
|
||||
ג. אה, לעניין ''שני המגיבים הנוספים שהזכרתי...'' - לא הזכרתי בתגובתי לראובן את מר חזנוב, אבל הרי זה ברור שהתכוונתי אליו, אז עכשיו הנה שמו - לאחר שאלמוני כבר הזכיר אותו בתגובה קצרה. |
|
||||
|
||||
...שלא להזכיר מופעי אימים מהעבר - אורי פ. ואורי ר.. |
|
||||
|
||||
עוד נקודה מעניינת שמחזקת אותי דווקא בעמדה שבה אני מחזיק היא שבפתיל הזה מי שציין שמות ספציפיים והוקיע מגיבים מסוימים (גם אם אולי הצטערו על זה אחר כך, וגם אם מגיע לאותם מגיבים שיוקיעו אותם), שזה בסופו של דבר סוג של התקפה אישית על אנשים, גם אם הם לא נוכחים כאן (וגם אם אולי מגיע להם), הם דווקא מגיבים שאינם בעלי זהות קבועה. |
|
||||
|
||||
שני אלה שהזכרתי (השני בעיקר) היוו את הסיבה העיקרית לכך שזנחתי את ניקי. לא אתפלא אם הדבר נכון גם לגם המשתתפת הראשונה בפתיל (כן, זו אשה כמובן, איך ייתכן שלא הבחנת?). |
|
||||
|
||||
איך ידעתי שכתב האישום הקטן הזה, יגיע גם הוא? :-] העניין, מצידי, איננו בכך ש"מגיע לאותם מגיבים שיוקיעו אותם", אלא בכך שנזקקתי לדוגמאות וידעתי שהדברים מוכרים ממילא, ובעיקר בכך שכל הדיבורים על "תוקפנותם" של האלמונים, להבדיל מ"ריסונם" של המגיבים המזוהים - הדיבורים האלה בשיח האיילי מסתמכים, זה זמן רב, על תחושות בטן ועל השערות הנראות הגיוניות על פניהן, אך לא על בדיקה מוסמכת. הנה, אם כן, עכשיו, הניק שלי, ובלאו הכי האקס-מנוקנקת מזהה אותי פעמים רבות (היי, אקס-מנוקנקת, כמה קל לשבור אותי, אה? :-]) - אני היא "מאלה שעברו מניק קבוע לאלמוניות". באמתחתי עוד כמה תגובות של מגיבים מזוהים שתוקפנותם רבה, אך כמובן לא אוסיף. מובן שהנזיפה העקיפה הזאת אינה נעימה, גם אם היתה צפויה. וממילא תוכל תמיד לטעון כי הדעת נותנת שאלמונים יש הרבה יותר, והדבר מקשה על כל נסיון לקבל תמונה נאמנה. לעניין שהזכרת במקומות אחרים בדיון - הפסימיות הנושבת מתגובותיי: כן, אני יודעת, אבל אינני עוסקת בפסימיות-אופטימיות וגם לא בשאלת "אז מה עושים" (אם כי אין ויכוח על כך שמישהו יצטרך לעסוק בהן, בכל השאלות האלה, בסופו של דבר). אני עוסקת בכך ש... אמממ... אני עוסקת כאן בכך ש... אמממ, במה, בעצם? - אה, כן, אולי אני עוסקת כאן, בעקיפין, בכך שהקוסמוס הנאחס, הטמבל הזה - לא מתנהג כמו שמצפים ממנו, ולא מבין שהציפיות ממנו הן נורא הגיוניות. העקרון האומר שהאיילים המזוהים יהיו מרוסנים בעוד שהאלמונים ירשו לעצמם תוקפנות יתרה הוא הגיוני ולכאורה ברור, ומשום כך אנו, חילונים שהרציונליות היא נר לרגליהם - מאמינים בו באותו להט נוגע ללב של המאמין השם מבטחו בישועת השם כהרף עין. האם ניתן לצפות שהעקרון הזה יעבוד בשטח ביחס ישר להגיון שאנו רואים בו? - ובכן - כן, זה ניתן לצפות בערך באותה מידה שניתן לצפות שהפוליטיקאים, שאנו יודעים עליהם הרבה יותר מאשר את שמם - ועל הידע הזה והשלכותיו עלולה לקום וליפול כל הקריירה שלהם - יימנעו משחיתויות. ניתן לצפות... סמיילי אחרון מוחלט בהחלט :-] |
|
||||
|
||||
דווקא לך מכל המגיבים מציקה תוקפנות? |
|
||||
|
||||
משהו מסוכך ומגן באלמוניות ברור שיש. השאלה האם זה שווה את כל מה שאובד בדר ופירטתי לעיל בעניין המוניטין ודברים אחרים. אני אקח את מה שכתבת על ביטחון עצמי גבוה כמחמאה - כנראה שיש דברים שהרשת מצליחה להפוך לגמרי. זו כנראה גם הסיבה שאני נוטה לפספס ציניות והומור ברשת. אני כמובן עדיין סבור שאני צודק בסטטיסטיקה, אבל עד שלא יערך מחקר מסודר בנושא כנראה שנישאר בלי הכרעה פרט להכרעת הקוראים. נראה לי שאנחנו באמת הפוכים, כי אצלי הצורך והרצון במעורבות חלשים יותר מהצורך בדיון מבוסס טיעונים. אני לא מסוג האנשים שמשאירים תגובות שמשבחות או מגנות תגובות או מאמרים סתם כך (פעם היה לנו איזה פתיל בשאלה "למה לא מגיבים למאמרים משכנעים בתגובות "מאמר מעניין" קצרות וריקות מתוכן?"). לא כתבתי את המשפט האחרון ממקום שיפוטי אלא ממקום תיאורי - כזה אני, ואני רואה גם את ההתנהגות הזו ברחבי הרשת. אם אאמץ את הגישה שלך, אז מבחינתי כנראה שעדיף לסגור את האתר (וזו כמובן רק דעתי ולא דעת שאר המערכת). עם מגיבים ספורים מזוהים בריונים (חלקם מנית כאן) או סתם כאלו שנתפשים בעיני כקשקשנים (איכשהו יצא שגם מהם נתת דוגמה), אני עוד איכשהו יכול להתמודד: אני יודע לא להתחיל לדבר איתם מלכתחילה. אבל עם מגיבים אלמונים זה בא לי בהפתעה, כמו אגרוף בבטן שמוציא ממך את האוויר. ובשבילי, כשהתחילו להיות כאן יותר אלמונים מבעלי זהות, תגובה התחילה להיות סוג של הימור: האם שוב אזכה לתגובה צינית/אלימה/קשקשנית? המסקנה שלי מהדיון איתך היא מאוד פסימית: כנראה מבחינתי זה אבוד. המקום הזה נהיה גדול מדי (אני לא יודע איך להגדיר "גדול" כאן, אבל כנראה ש"גדול" בסגנון סלשדוט, שבו אי אפשר אפילו להתחיל לצלול בים התגובות), ולא בשבילי להגיב בו. אולי רק כדי לקרוא את המאמרים. |
|
||||
|
||||
אז למה, בעצם, לאפשר אלמוניות, ולו יזומה? |
|
||||
|
||||
כי opt out הרבה יותר חזק מopt in. פשוט כל האדישים ילכו בכיוון שאתה רוצה, ומי שחשוב לו עדיין יכול לנהוג לפי מה שחשוב לו, במקום לנטוש. לדוגמא בספרד, כדי להלחם בבעיית המחסור באברים להשתלה, הוסיפו ברשיון "סמן כאן אם ברצונך לתרום אברים במקרה של תאונה שתוביל למותך" שכזה, והייתה הענות נמוכה. כשהפכו את זה ל"סמן אם ברצונך שלא לתרום" ההענות עלתה מאד. צריך לעשות את זה גם בארץ האמת. |
|
||||
|
||||
לפני כמה שבועות בני הביא הביתה פתק מבית הספר על מחקר שנערך בכיתתו. המחקר כלל שאלון פסיכולוגי אאל"ט. ההודעה יידעה את ההורים על נושא המחקר ונתבקשנו לחתום אם אנחנו *לא מסכימים* להשתתפות בננו במחקר. |
|
||||
|
||||
טעות קלאסית. רוב ההורים כבר התרגלו לחתום על כל פיסת נייר שמגיעה עם הילד מבית הספר בלי לקרוא אותה. כולל צ'קים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חשבתי על מה יקרא אם הילד יאבד את הפתק. עד עכשיו ידעתי שמקסימום הוא לא ילך לטיול השנתי, עכשיו אני צריך לחשוש שבעצם לא התנגדתי לניסוי רפואי מסוכן. |
|
||||
|
||||
ההבחנה בין opt out ל-opt in נכונה, אבל לא עליה שאלתי את ערן - השאלה היא האם למה בכלל opt... נכון שאם לא נאפשר אלמוניות בכלל, אז מי שזה חשוב לו ינטוש, אבל נימוקיו הנכוחים של ערן מובילים למחשבה שברוב המקרים מי שזה חשוב לו, עדיף שינטוש - או, כדי לא להכליל, שהתועלת ממדיניות כזו תעלה על הנזק. אני לא בטוח שזו דעתי, אבל מעניין אותי מה חושב ערן, וליתר דיוק - למה הוא עוצר בשלב ה-opt out. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבערך מה ששכ"ג ענה בתגובה 482943 וגם דברים שגלעד כתב בתגובה 482942. |
|
||||
|
||||
אי אפשר למנוע אלמוניות, אפשר רק להקשות במקצת ע''י חיוב רישום. דומני שהאקס צ'יף הסביר פעם למה הוא מתנגד לזה, משהו עם קוראים מזדמנים שלא יטרחו לעבור את תהליך הרישום וכך נפסיד את הערותיהם המחכימות. לכשלעצמי אני חושב שזה נכון בעיקר לתגובות בנוסח עדות הטוקבקיסטים, כך שההפסד לא יהיה גדול מדי. מנסיוני האישי, היו כמה פורומים שקראתי בלי להרשם, אבל או שזנחתי אותם במהרה או שנרשמתי אחרי זמן לא רב כדי שאוכל להגיב (אל תטרחו לחפש, לא השתמשתי בכינוי שאתם מכירים). אני חושב שאני לא חריג מבחינה זאת. |
|
||||
|
||||
גם אני פעם התנגדתי לחיוב רישום, והיום לא. בכל מקרה, הצעתו של ערן לכינוי-ברירת-מחדל מבטלת לדעתי את המשוכה. |
|
||||
|
||||
כי אין הגבלה על כמות הניקים הזהים. |
|
||||
|
||||
התחושה שאת מתארת היא תחושה שמקורה בבחירה אישית שלך. גם אני פגשתי כאן מידה מסויימת של אינטימיות בין כותבים ומגיבים שונים, אבל זה אף פעם לא הפריע לי להשתתף בדיון ולא גרם לי לחוש שיש כאן מעמדות. |
|
||||
|
||||
ברור שזו עמדה אישית שלי. הדגשתי את זה כמה וכמה פעמים בתגובה שלי. עם זאת, לא נראה לי מופרך שיש אחרים ואחרות שאולי הרגישו כמוני. |
|
||||
|
||||
תחושת הקבוצה הסגורה שהתפתחה כאן, היא תחושה סוביקטיבית לחלוטין, שאינה מגובה בעובדות בשטח. במרוצת השנים שאני שוהה באייל נעלמו מגיבים קבועים שהיו מאושיות האייל, באו מגיבים חדשים והשתלבו בצורה משמעותית באייל, היו מגיבים שכוכבם דרך לתקופה מסוימת, ואח''כ הם נגוזו חזרה לאפלה, והיו לא מעט מגיבים לדיון אחד, פתיל אחד או אף תגובה בודדת. לאף אחד לא נערך טקס חניכה, כמו גם מסיבת פרדה. מועצת חכמי השבט לא התכנסה כדי להחליט את מי לקבל ואת מי לדחות, ואנשי ההוצאה לפועל לא התדפקו על דלתו של אף מגיב חד פעמי בתביעה שיממש את השטר שמשך עם תגובתו הראשונה. |
|
||||
|
||||
לא מדויק שאין טקסי חניכה, אם כי הם בדרך כלל הרבה פחות אכזריים מהשבעה בבית ספר חקלאי, נניח. |
|
||||
|
||||
לא יודע. לאחרונה הגיבו כאן לראשונה1 שני מגיבים שיש לי עניין מיוחד בהם. תגובותיהם התקבלו ביחס שהוא בין ענייני לאדיש. אני מסכים אתך שמגיב חדש אשר תגובתו הראשונה תהיה אקסטרווגנטית יזכה לזובור מסוים, אבל זאת תהיה תוצאה של התגובה יותר מאשר של המגיב (אם כי בהחלט שאצל מגיב ותיק תגובה כזאת היתה עוברת חלק יותר. זה מה שערן מכנה "מוניטין"). __ 1 שנון, הא? |
|
||||
|
||||
יש לך בהם עניין מיוחד? מה, ליסה ואנטילופה? |
|
||||
|
||||
לא, לא הם. |
|
||||
|
||||
אני, תגובה 481385. למען האמת כבר הגבתי בעבר, בתור אייל אלמוני, פשוט משום שטרם מצאתי ניק הולם. ובאמת הגיע הזמן שאעשה זאת. |
|
||||
|
||||
Holm, Nick Holm.
|
|
||||
|
||||
אהבתי. אומץ. |
|
||||
|
||||
ניסוח די מדויק של התחושה שלי לגבי כתיבה באייל1. לצערי, היום אני חייל שמגיע הביתה פעם ב- ולכן לא אוכל לתרום בשום דרך. אשמח לחזור (ולעזור) בעוד שנה ושמונה חודשים. 1 במשך התקופה שהייתה לי גישה טובה לאינטרנט, שהסתיימה לפני כשנתיים. |
|
||||
|
||||
ועכשיו - אני אתך. רק שאת המייל לא יצא לי לשלוח, ועכשיו אני אכן עושה כן, בתקווה שעדיין לא מאוחר מדי. |
|
||||
|
||||
. המערכת תגביל אוטומטית מס מאמרים שיכולים לעלות בחודש או מינימום שבועות בין מאמר למאמר. . הקוראים יערכו את המאמר . הקוראים ידרגו את רמת עריכתו של המאמר. כמינימום קוראים יצביעו שהמאמר בסדר הוא יסגר לעריכה. . בנתיים אפשר יהיה לבגיב למאמר בוסר יהיה מעניין אם רק כמה קוראים אקטיביים יערכו מאמרים, למשל מוסגולמי וסמיילי יתחרו על אותו מאמר |
|
||||
|
||||
מי יצליח לקרוא מאמר שיערך על ידי מוסגולמי וסמיילי? |
|
||||
|
||||
מי שיצליח המערכת תבחר אותו אוטומטית לעורך ראשי |
|
||||
|
||||
אם הנ''לים יהיו לעורכים הראשיים, ייבחרו האיילים אוטומטית ע''י ארגון הבריאות של האו''ם כקבוצת האנשים הראשונה בעולם שהצליחה להתגבר על הבעיה הקטנה של הצורך האנושי באספקת חמצן. זה יהיה צעד גדול לאדם וצעד אדיר לאנושות, אבל לא נראה לי שזה מה שיפתור את בעיות העריכה. |
|
||||
|
||||
אז אתה מבקש שלא נציע את עצמנו? טוב. |
|
||||
|
||||
חו''ח הכל ברוח טובה. חושבני שדווקא אתה יכול להיות עורך טוב בגלל הנטיה לסדר וקפדנות. |
|
||||
|
||||
אני מתגובה 482352, וע"מ למנוע טעות אופטית כלשהי העשויה להיווצר כאן, ברצוני לציין כי אינני מסכים עם בעל/ת תגובה 482357. אני באמת סבור ששניכם, אתה והמוס, אינכם מתאימים להשתתפות בעבודת הצוות הנדרשת ממערכת, כל מערכת, וזאת מבלי להביע דעה כללית שלילית על האינטליגנציה, כושר הביטוי והכישורים בכלל - של מי משניכם, ותוך שאני מכיר ומעריך תכונות אלה באישיותכם. |
|
||||
|
||||
נבחרת בזאת לעורך! |
|
||||
|
||||
כל קורא רשום יוכל לפרסם "מאמרים" (להלן פוסטים) בתת מתחם אישי בתוך האייל, כל אחד יוכל לפרסם תגובה לכל פוסט/תגובה של כל אחד אחר כמו היום, מגיבים משלמים יוכלו גם לעצב את המתחם האישי שלהם. המערכת תתרכז בחסימת טרולים, מחיקת תגובות לא חוקיות פרסום "פוסטים מובחרים" וספירת כסף. |
|
||||
|
||||
אז אתה רוצה שהאייל יהפוך לישראבלוג? |
|
||||
|
||||
רוצה? אני רוצה שאתה תחזור לערוך את האייל. יש סיכוי? אבל אם כל מה שניתן לי לבחור זה בין האייל סגור, לאייל מתחרה בישראבלוג, אני מעדיף את האופציה השניה. לאייל יש מערכת תגובות ידידותית שגם מאפשרת לך לעקוב לוגית אחרי הדיונים וגם לראות איך הם מתפתחים עם הזמן. אני לא מכיר עוד מערכת בלוגים שמאפשרת את זה בעברית בחינם. |
|
||||
|
||||
מה רע במערכת התגובות של ישראבלוג? (שלא תבין אותי לא נכון, יש לי הרבה בעיות עם ישראבלוג, אבל זו לא אחת מהן). גם לוורדפרס יש מערכת תגובות לא רעה אם משתמשים בתוסף שרשור תגובות. |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי בוורדפרס ובישראבלוג אי אפשר לראות רק את התגובות החדשות, ושאתה נכנס לדיון של כמה מאה תגובות שרק חמש מתוכן חדשות ואת השאר קראת, אז לך תחפש את החדשות. וכן, אני באמת רוצה שתחזור לערוך את האייל. |
|
||||
|
||||
תארגנו לי 1500 ש"ח לחודש ויש על מה לדבר. :) (לא, סתם). אם כבר ענייני כספים, אני דווקא מקווה שמישהו יסכים[*] להרים את התרומה הדרושה כדי לשמור את האתר באוויר (אולי בצורה סטטית, בלי המנוע שמאפשר הוספת תגובות חדשות), כך שלא יאבד כל מה שנכתב פה בכמעט עשור האחרון. [*] אם טל בכלל יסכים לאפשר את זה. |
|
||||
|
||||
גם לשם מטרה זו (בתקווה שלא נגיע לכך ותימצא דרך לשמור על ''האייל'' בריא ובועט) אתרום בשמחה. |
|
||||
|
||||
מערכת התגובות היא חלק גדול מאוד ממה שעושה את האייל למה שהוא (ועין הדג, גם, דרך אגב). אני לא מכיר מערכת דומה ליכולת הדינאמית של האייל לזכרון והצגה מה נקרא ומה לא בבלוגים או בפורומים אחרים. היכולת הזו מאפשרת למשתמשים לעקוב בצורה נוחה אחרי דיונים - הרבה אחרי שהדיונים נקברים בעבר. הסיבה שאין את הפונקציונאליות הזו בישרא או ורדפרס היא בגלל שהיא לא דרושה בבלוגים אישיים שבהם יש תגובות בודדות, או עשרות לסיפור - ובהם בדרך כלל לא מתפתחים דיונים בצורה שהם מתפתחים במקום כמו האייל (ואולי זה תוצאה של המדיום עצמו?). - זו אחת משני הסיבות העקריות שהאייל *עדיין* קיים. בניגוד למה שאני חשבתי שיקרה: אני חשבתי שהוא יסגר בערך שנה אחרי שהעורך הראשי עזב אותו וחלק גדול מהכותבים שהוו את גרעין הקהילה - פתחו בלוגים משלהם. האינרציה פשוט מחזיקה מעמד יותר זמן בגלל הדיונים המתמשכים ובגלל האנשים שנשארו פה. מבחינתי ברב המקרים שווה להכנס למאמר בגלל התגובות והדיונים- לא בגלל המאמרים עצמם. עם כל הכבוד - בימינו אין הצדקה אמיתית לקיום אתר תוכן גולשים שדורש מטה-עריכה דרקונית ברמת כתב עת אקאדמי שנעשה ע"י נושאי תפקידים מוגדרים בחינם ובהתנדבות. טוב, אז מכיוון שדי ברור שבמתקונת הנוכחית האייל לא יוכל לשרוד, נשאלת השאלות: מה כן אפשר לעשות? והאם צריך לעשות בכלל? אענה על השאלה השניה קודם: לדעתי כן. צריך לעשות. לאייל יש משמעות גדולה מאוד כקהילה ומקום לדיונים מעבר למערכת הטכנית הנפלאה שעליה הוא עומד. יהיה חבל לסגור אותו - נסתכל רגע על מערכות דומות שנסגרו (או הפכו ללא רלוונטיות): אולטינט, הפורומים של iol , ערוצי irc מסויימים שנעלמו - האם אנחנו מתגעגעים לאינטראקציה שהיתה בהם? I know I do. מה שיכול להציל את האייל זה לא "עורכים" או יותר כתיבה איכותית לאייל - במסגרת תפקידית דומה לעבר - זה לא אפשרות ברת קיימה מבחינה אסטרטגית.נניח שיבואו עורכים חדשים וכותבים חדשים.. כמה זמן יקח עד שלהם ימאס? כמה זמן יקח עד שהם יבינו שהיתרון של האייל מול ניהול בלוג עצמאי(קהילה+מערכת) לא מצליח לפצות על החסרון (חוסר מיתוג עצמי, חוסר כתיבה אישית, המון השקעה ואנרגיה בדיונים פוליטיים עם עורכים אחרים באייל). הבעיה איננה עם זה שלעורכים הותיקים של האייל סתם נמאס מכתיבה בגלל ילדים, עבודה, חיים - זה לא נכון, לרובם (אם לא לכולם) יש בלוגים אישיים חיים שנותנים מענה לרב הצרכים שהאייל פעם סיפק בצורה יחודית. המצב הזה רק הופך להיות יותר מובהק. אז מה כן אפשר לעשות? טוב. דבר ראשון צריך לנתח למה האייל כבר אינו אטרקטיבי לעריכה וכתיבה של מאמרים. ולנסות למצוא את האיזון בין הפארמטרים שאפשר יהיה לטפל בהם ברמה שהרוח הכללית שלו תשמר. אפשרות אחת סבירה לדעתי: אם כבר "עורכים" - אז האייל צריך להפוך לאגרגטור של תוכן קיים - בבלוגים בעיקר (אבל לא רק) - שינצל את שני היתרונות שעדיין קיימים לאייל להמשיך להוות פלאטפורמה לדיונים מעניינים: - המערכת הטכנית עצמה - הקהילה שהאייל יצר בשנות קיומו. אם במקום לערוך ולכתוב תכנים שמתאימים לאייל - העורכים יפנו תשומת לב לתכנים שעומדים בסטאנדרטים של האייל (אולי ברמת לינק, אולי ברמת העתקת פוסט ברשות, צריך למצוא את הדרך לבצע את זה בפועל) - כולם ירוויחו. לדעתי. מהבחינה הטכנית זה נראה לי טריוואלי. למעשה מערכת דומה כבר קיימת באייל - מערכת החדשות. זו רק שאלה של הגדרת האנשים שיסכימו להיות העורכים, והגדרת נהלים די ברורים לקריטריונים של אילו תכנים נכנסים, ואילו לא. אפשר ללכת צעד אחד רחוק יותר - ולאפשר לאנשים להציע חומר שכבר נכתב באתרם לפרסום*. ואפשר ללכת אפילו רחוק יותר - אפשרות פירסום על פי מערכת דירוג של חברים (ותיקים שמכירים את האופי וסטאנדרט של האייל) - שיהיו סוג של עורכים. * מה שיסגור מעגל בהתחשב בזה שהשראה הראשונית לבנית המערכת הטכנית של האייל היתה -slashdot.org |
|
||||
|
||||
מה שמצחיק שהיה לי את הפוסט הזה של דובי פתוח בטאב אחר בדפדפן ועדיין לא קראתי אותו... בקיצור - דובי חשב פחות או יותר על אותו פתרון אבל לא ישמו אותו בגלל שהמערכת היתה, איך נאמר, טיפה מקובעת. נו טוב, קורה. על פי מה שדובי כתב נראה שחלק גדול מהבעיה היא המבנה הבירוקראטי של המערכת עצמה - אבל זה משהו שהמערכת צריכה לבדוק בעצמה. נראה לי שזה זמן טוב לצאת מקיבעון. או אולי להציע פתרון אחר אפשרי. |
|
||||
|
||||
מיד אחרי שכתבתי את המשפט הזה: "עם כל הכבוד - בימינו אין הצדקה אמיתית לקיום אתר תוכן גולשים שדורש מטה-עריכה דרקונית ברמת כתב עת אקאדמי שנעשה ע"י נושאי תפקידים מוגדרים בחינם ובהתנדבות." הבנתי שיהיה קל מאוד לעשות את ההקבלה הלא נכונה עם האתר הזה של הצעירים, נו... איך קוראים לו... קיפיפדיה או משהו כזה. הכוונה שלי היתה לאתר תוכן גולשים שמוגדר במבנה "בלוגי" - מאמר ותגובות, שבו לקהילה תפקיד מרכזי בהגדרת אופי האתר. ויקיפדיה קצת שונה מהאייל. גם בגלל שמבנה העריכה של ויקיפדיה הוא כמעט לחלוטין שטוח - כל משתמש הוא עורך - וגם בגלל שהוא פונה לקהל הרבה יותר מגוון וגדול מהאייל. הפונקציה שלו היא בראש ובראשונה משאב מידע "יבש" ולא מקום בהכרך מקום לדיון וקהילה (זה נוצר כתוצר משני שעוזר לאתר לצמוח, אבל אינו ה"אופי" של האתר) בקיצור - לא אותו דבר. |
|
||||
|
||||
מעניין. בלי להתייחס לעיקר, רק הערה שולית: כתבת "הבעיה איננה עם זה שלעורכים הוותיקים של האייל סתם נמאס מכתיבה בגלל ילדים, עבודה, חיים - זה לא נכון, לרובם (אם לא לכולם) יש בלוגים אישיים חיים שנותנים מענה לרב הצרכים שהאייל פעם סיפק בצורה ייחודית". לי יש בלוג אישי מ-2001, לטל יש אתר אישי כבר X (=המון) שנים לפני כן, לטלי היה כתב עת שלם כבר לפני 3 שנים, ערן מחזיק בלוג כבר שנתיים-שלוש(?). ואני די בטוחה שכולם כתבו שנים לפני כן באופן פעיל ותדיר ביותר מפורום אחד, לבד מהאייל, בפלטפורמות אחרות (לא יודעת לגבי האחרים, רק אני סופרת 3 פלטפורמות מקבילות נוספות שבהן כתבתי, ערכתי, ניהלתי וכולי). עייפות החומר קיימת, אבל לא בגלל ריבוי הערוצים לכתיבה אישית - הגורם הזה תמיד היה קיים. |
|
||||
|
||||
בהמשך לרעיון הטוב של הבאת חומר מהאינטרנט, למה לא להתחיל מהבלוגים האישיים של העורכים? זה חומר שכבר כתוב, וכבר ערוך, אז... למה לא, בעצם? |
|
||||
|
||||
אופססס, לא ידעתי שגם לערן יש בלוג (האחרים מוכרים לי). אז עכשיו עיינתי בו וראיתי באחד הפוסטים הפניה בלתי מחמיאה (נוזפת קצת, יש לומר) לפתיל באייל, בהשתתפותי. סקר: האם פעילותך האיילית/האינטרנטית-כללית הובילה אותך לתובנות עצמיות חדשות? לא יודעת איך זה אצלכם, איילות-איילים, אבל אני, בכל אופן, הסקתי בשלב מאוחר יחסית בחיי, הן מן הפעילות האיילית שלי עצמי ובעיקר מכמה דעות שהובעו ביחס אלי - שאני אדם מאוד לא סימפטי. איך זה שכל העולם וקוזינתו עשו ת'צמם תמיד שהם מתים עלי? למה אף'חד לא דאג לגלות לי כבר לפני שנים, עוד לפני פרוץ הרשת, שאני חרא של בנאדם? לא יפה! הלו-הלו, אתם שם מהעולם האמיתי, מה עוד אתם מסתירים?... :-). |
|
||||
|
||||
לא רק אתה. מעולם לא תיעבו אותי בחיים האמיתיים כמו שתיעבו אותי ברשת, ואם תיעבו, מעולם לא טרחו לומר לי את זה במילים איומות כמו שאמרו לי ברשת (לא באייל דווקא). וכל זה בלי סיבה ממשית ומוצקה. לצערי או לשמחתי, לא יכולה לומר שברשת אהבו אותי יותר מאשר בחיים האמיתיים. _________ ברקת, שהיתה מידרדרת בקלות לטיפה המרה ושותה כדי לשכוח, לולא מצבה המחייב. |
|
||||
|
||||
_____________ "מצבה המחייב" הריון? |
|
||||
|
||||
מה לעשות, קורה. |
|
||||
|
||||
האלמונית שהגבת עליה הייתה אשה, הרי היא כתבה "לא יודעת"! וגם אני אתכן, אם כי לא לגמרי. כלומר, נראה לי שיותר משמתעבים אותי כאן, בעיקר בזים לי בוז אינסופי, קוסמי ואקזיסטנציאלי. בעצם, הייתי צריכה להתנדף מכאן כבר מזמן, ובכל זאת אני חוזרת בכל פעם לקבל עוד מנות הגמדה שכאלה. נו טוב, מי יידע את נפש האדם... |
|
||||
|
||||
כנראה שאני אוטיסט מושלם. אני הרגשתי כלפיכן ההפך בדיוק. |
|
||||
|
||||
חן חן, חמוד אתה! |
|
||||
|
||||
נו, אז הגבתי לאלמוני גנרי. |
|
||||
|
||||
אותי מעולם לא תיעבו ברשת באותו הלהט בו תיעבו אותי בחיים האמיתיים, אבל זה גם נמשך הרבה פחות זמן. בכלל, רגשות ברשת נוטים להיות כמו שריפת קוצים: עזים מאוד, קצרי מועד וחסרי סיבה ממשית. |
|
||||
|
||||
אבל יש לי הרגשה שגם את (כמו כל אחד אחר) הופכת להיות הרבה פחות מנומסת למראה דיעה טיפשית בעיניך כשמדובר באינטרנט. |
|
||||
|
||||
אה, ואתה ממש לא רוצה שאני אחזור לערוך את האייל. טל המסכן יקבל התקף לב. |
|
||||
|
||||
האם אני מריחה כאן איזה קרע בינך לבין טל? אבוי לכם! |
|
||||
|
||||
חלילה. הדוב מתבדח. |
|
||||
|
||||
תודה לאל, ישתבח שמו. אבל איך אפשר להתבדח בימים קשים כאלה??? (אגב - אני עורכת במקצועי, ואשמח לנדב כמה שעות שבועיות למען האתר. מה עליי לעשות? |
|
||||
|
||||
לכתוב למערכת editors@haayal.co.il |
|
||||
|
||||
אפשר להתחיל בלסגור סוגריים ולצמצם בסימני פיסוק. |
|
||||
|
||||
אבל תמיד הסנדלר הולך יחף, לא? |
|
||||
|
||||
חס וחלילה (למרות שעשיתי בביקור האחרון שלי בארץ משהו שהוא עדיין חייב לי כאפה עליו). רק התכוונתי שכדי שאני אתפקד טל צריך להפעיל את המנואלה בגב שלי (היא מופעלת באמצעות אמירת המילה "נו?!"), ואני חושש לבריאותו של הבוס המקשיש. (טוב, עכשיו הוא ישנא אותי לעד :) ) |
|
||||
|
||||
נו! |
|
||||
|
||||
כבר ניסו מערכות ציונים וסינון כאלה. הפעם האחרונה שבדקתי היתה לפני שנים, אבל הכי רחוק, לדעתי, הגיע http://kuro5hin.org ; בלי שום עורכים עם פריבילגיות מיוחדות בכלל, רק הצבעות של קוראים ואלגוריתמים סטטיסטיים למיניהם. זה לא ממש עבד טוב בשום מקום. |
|
||||
|
||||
אני מוכרח לציין שאני לא ממש מבין כמה עבודה נדרשת על מנת לשמור על קצב פירסומים סביר. אני לא בא בתלונות כלפי אף אחד, ויתכן ואני מדבר מתוך בורות, אבל לפי איך שאני רואה את זה, אחזקת האתר לא אמורה לצרוך כ''כ הרבה אנרגיה. אין צורך בכותבי מאמרים קבועים, אולי כדאי לעודד יותר את הקוראים לכתוב מאמרים, בסה''כ לא חסרים בקהל אנשים עם ידע בתחומים מאוד מגוונים. לפעמים אני חושב שהבעיה היא אחרת - כמעט כל העניינים והסוגיות המהותיות והפחות מהותיות כבר נידונו כאן. בסה''כ צריך לעמוד בקצב מאוד מאוד לא תובעני של, נניח, שני מאמרים בשבוע. כמו כן, נשמת אפו של האתר הזה הוא עדכוני החדשות שמהווים מצע נח לכל מיני דיונים. למיטב ידיעתי לא מדובר בדיווחים שעיתונאים מטעם האייל השיגו מהשטח, אלא בסה''כ בתמצות ידיעות מאתרים אחרים. וגם במקרה הזה, אין צורך בעדכונים בקצב מטורף. אני בטוח שאם הדברים הגיעו עד לפרסום מודעה נואשת כ''כ זה בהכרח אומר שאני טועה, אבל אשמח אם מישהו יסביר לי איפה. בכל אופן, אני לא בטוח שאני מנוסה מספיק ולא בטוח שיהיה לי מספיק זמן לכשתתחיל שנת הלימודים, אבל בהחלט אשמח לתרום ואתם מוזמנים לפנות אלי בנוגע לפרטים. |
|
||||
|
||||
שמונה מאמרים בחודש זהו קצב תובעני בהחלט. חוץ מזה, עפ''י מה שהבנתי פעם, ולא אציין כיצד ובאלו נסיבות - חלק, לפחות, מן המאמרים, ואולי חלק גדול - נשלח הנה במצב גולמי מאוד ודורש עבודת עריכה והגהה של מילה-אחרי-מילה-אחרי-מילה, בקפדנות רבה, והעורכים אינם מסתפקים בפעם אחת וחוזרים על עבודתם פעמיים ושלוש ועוד יותר לפני שחרור המאמר לפרסום - דבר הדורש אנרגיה רבה וזמן רב. מבלי לזלזל, חלילה, בנושא החשוב של כתיבה בהתנדבות - זהו, אולי, אחד ההבדלים הניכרים שבין כותבים מקצועיים לבין כותבים מתנדבים - פרסום מאמריהם של האחרונים מחייב עבודה רבה יותר. |
|
||||
|
||||
לא יודע, בזמנו לקחתי חלק באיזה פרוייקט של כמה בני נוער בעלי חשיבות עצמית מוגזמת והקמנו אתר אינטרנט שפירסם בקלות די רבה ארבעה מאמרים בשבוע. הרמה היתה הרבה יותר נמוכה מכאן, כמובן, וכך גם העריכה וההגהה. ולעתים היה צורך מצידו של העורך הראשי לדחוק בכותבים, יחד עם זאת, כל הכותבים (שגם היו כל הקוראים, והיו מעט מאוד אנשים) כתבו בהתנדבות והעמידו ארבעה מאמרים כל שבוע. ובכלל, חשבתי שהאוניברסיטה והצבא הן התקופות העמוסות בחיים. אל תגידו לי שאח''כ זה נהיה גרוע יותר. |
|
||||
|
||||
זה לא קל. כלומר, זה מאוד קל אם יש לך סטנדרטים נמוכים של עריכה ושל תכנים, כמו שהיו לי בחודשים הראשונים של האייל (בחודש הראשון התפרסם מאמר חדש מדי יום, כאשר אני הייתי העורך היחיד!), אבל לאורך זמן, וכאשר הסטנדטים עולים, זה נעשה יותר ויותר קשה. ואם היה לי עכשיו רבע מהזמן הפנוי שהיה לי בצבא או בתואר הראשון, הייתי אדם מאושר. |
|
||||
|
||||
אז אולי תוריד רק טיפה את הסטנדרטים? |
|
||||
|
||||
טוב, אז לא אגיד שזה נהיה גרוע יותר. אומר רק זאת: כעקרון, ברגע שמופיעים בתוך המשוואה תינוקות וילדים - החיים כבר לא יהיו יותר מה שהיו פעם. שלא לדבר על זה שבשלב מסויים הם שופכים לך את הקפה על המקלדת, קופצים לך על המדפסת ומפצפצים אותה לחלקיקים מיקרוסקופיים, והם תמיד מצליחים ללחוץ על המקשים שאתה לא ממש מתכוון אליהם באותו רגע ###%&*)(_(&(^$$#@@?????................................................ (די! די כבר, ח** קטן! לך לשחק בצעצועים שלך, תעזוב ת'צעצוע שלי! בשביל מה הוצאנו שתי משכורות חודשיות על לגו???!!!) אז לערוך בתנאים האלה זה מסובך. למרבה המזל אנחנו אוהבים אותם בכל זאת, כי הם נורא מתוקים... (לא לדרוש ממני הסבר. החסידים השרופים טוענים שההסבר הוא אבולוציוני, כמו התירוצים שלהם בכל תחום אחר, ובכל מקרה הוא כנראה אינו מתאים לדיון הזה, דווקא, מכל הדיונים האפשריים) |
|
||||
|
||||
אחר כך זה נהיה טוב יותר מבחינה מסוימת, וגרוע יותר מבחינה אחרת. לפחות אצלי - חשבתי שאני יחודי בזה, אבל עייפות החומר של אחרים גורמת לי לחשוב שאולי לא. בהשוואה לתקופת הסטודנטיוּת שלי, יש לי הרבה יותר זמן פנוי, אבל הוא הרבה פחות איכותי. יש לי כמות זמן לא רעה לפעילות אינטלקטואלית פסיבית: קריאת עיתון, קריאת האייל. אני כמעט לא מצליח להביא את עצמי לפעילות אינטלקטואלית אקטיבית יותר: כתיבת מאמרים, עריכת מאמרים, כתיבת תגובות באייל שדורשת "להמציא" את המחשבות ולא רק לבטא מחשבות ש"המצאתי" קודם. אני לא בטוח למה. לפעמים אני חושב שהסיבה היא ששמונה-תשע שעות ביום של הפעלת האינטלקט, חמישה ימים בשבוע, רוב שבועות השנה, תובעות יותר מהאי-שגרה הסטודנטיאלית, שיש בה יותר פסגות ויותר שפלות בזמני המאמץ המוחי. ולפעמים אני משתעשע במחשבה המדכאת שפשוט המוח שלי מזדקן. זה רק אני? |
|
||||
|
||||
לא. (זה לא רק אתה) |
|
||||
|
||||
איזו עבודה דורשת שמונה שעות של הפעלת האינטלקט ביום (בבקשה אל תענה מתכנת) ? |
|
||||
|
||||
מתכנת. נו, טוב: חוקר מאוד לא בכיר במדעי המחשב. מתכנת++. |
|
||||
|
||||
אם הסיבה שבגללה אתה ושאר חברי המערכת כותבים כל כך מעט תגובות ומאמרים היא בגלל שאתם עורכים מאמרים של אחרים, אז, בבקשה, תוותרו על עריכת המאמרים, תפרסמו אותם בצורה גולמית, ותחזרו לכתוב תגובות ומאמרים שלכם. אני מכון לוותר על מאמרים ערוכים למופת ולו על מנת לקרוא קצת יותר תגובות מעניינות שלך (ושל טלי, ושל היפאני, ושל ברקת, ושל ערן, ושל אדם). |
|
||||
|
||||
תודה, אבל הלוואי שהייתי יכול לתלות את היעדר התגובות המעניינות שלי בעיסוקי בעריכה. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מציע שגם אם לא תמצאו עורך תשאירו את כל החומר באינטרנט לעשר 20 השנים הבאות . חבל על כל החומר כאן שיילך לאיבוד . |
|
||||
|
||||
איזו עבודה נדרשת כדי להשאיר את החומר וזהו? בכל מקרה, אל נא תשקלו זאת אפילו. אנחנו רוצים אתר חי ובועט. |
|
||||
|
||||
' כשישים תגובות בפרק זמן של 12 שעות מעידות בראש ובהתחלה על איכפתיות מעתיד קיום האייל. משום אי-הכרות עם המערכת, תרתי, יכול רק להציע רעיון משול(ה)ב לפתרון הבעיה. ניתן לעודד קימום דור חדש של עורכים, חיילים וסטונדטים, ע"י יצירת מלגות קיום צנועות לאלה העוסקים במלאכה. מצד אחד הן/ם ממילא מוכנים ומזומנים לערוך ולקיים את האתר במסורתו מימים ימימה. דור הביניים, מכיוון האמצע, והמבוגרים יותר שבינינו, לבטח יאותו לסייע במימון דמי הכיס לצעירים(*). במקום שיעבדו כמלצריות/ים שייתעסקו עם המוס הקנדי. בכמה מהסקרים בזמן האחרון הופיעו הצבעות של מאתיים ומשו - שלוש מאות ויותר. כלומר, מאות קוראים וכנראה אלפים. קל יהיה לגייס סכומים נכבדים בהיות רוב האוכלוסייה הזאת מבוססת יחסית. צריך רק חש' בנק ידוע, ואחריות אזרחית בנט. ומצידי שהממסד הנוכחי יבחר בלעדית את היורשים. הן עשו את העבודה עד עתה - הם לבטח ירצו את הטוב ביותר עבור כולן/ם. (*) חישוב פשוט. אם מבלים פה כ-80 קוראים-כותבים-פעילים. עוד כמאתיים יותר פאסיביים. אלפים בלתי מזוהים, אבל משתמשים. די לקבוצת הייחוס הראשונה להקציב 50 ש"ח לגולגולת לחודש כדי לקיים כאן בכבוד מערכת תוססת. שלא להזכיר כי יהיו מי שישמחו לתת הרבה יותר לטובת שימור האתר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שההתעסקות עם הכספים בשיטה זו היא תובענית כמעט כמו ניהול האתר עצמו. מבחינת כסף, אני כן חושב שאפשר להרווית משכורת של אדם אחד או שניים מפרסומות. אבל האם זאת באמת הבעיה? |
|
||||
|
||||
אגב, אם האתר ידרוש מהקוראים 50 ש"ח לחודש, זה יגרום לו להשתנות בצורה דרסטית, ותתפלא, אבל אני לא בטוח שהוא יתקיים כך יותר משנה. |
|
||||
|
||||
' הרעיון הוא לא *לדרוש* דבר מאף אחת. כן לפתוח חש' בנק לטובת האייל, לפרסם כאן את מספרו, ולאפשר לקוראים להתנדב כמידת יכולתם וכמובן בעילום שם. כבר בזמן הקרוב. זה גם יהווה אינדיקציה למידת המחויבות האזרחית של הגולשים פה מעבר לסוגיית המערכת האקוטית. |
|
||||
|
||||
אני חושב שגם כך האתר ישתנה. אני כבר מדמיין את התגובות בסגנון "אני תרמתי לאייל X שקלים. כמה אתה? אם פחות מחצי X, אין לך זכות להתווכח איתי". |
|
||||
|
||||
' לכן הצעתי כוללת אך תמיכות אלמונימיות היישר לחש' בנק בחסות המערכת בלבד. שום רישום. מלבד, אולי, מספר המשתתפים במאמץ הלוגיסטי כל רבעון, ואולי חודש בירחו. בערך כמו מס' הצפיות באתר האייל בפרק זמן נתון. [בהינתן שהותקן כאן מונה כזה] |
|
||||
|
||||
צ'מע, המערכת כאן לא מטורפת וזה שהתמיכה תהיה אלמונית, זה מובן מאליו. גם אם הרשימה תהיה ידועה לעורכים עצמם, או לאדם אחד אחראי1 (לא ברור לי אם הוא יצטרך להיות יותר אחראי או יותר משוגע לקחת על עצמו את הג'וב הזה) - הנוגעים בדבר והמופקדים עליו ישמרו על דיסקרטיות מלאה, זה ברור לגמרי - או שלא תהא לאתר תקומה עוד. העניין הוא שגם אם התמיכה תהיה באלמוניות ובסודיות מלאה ומובטחת לא פחות מזו של בנק ליכטנשטייני - עדיין ההתנצחויות ממחלקת "כמה שילמת?" "אתה לא מהמשלמים אז מאיפה לך החוצפה לדבר?" - יחגגו - כשם שכיום פורחות באופן סדרתי, אחת לכך-וכך זמן, חגיגות ה"לאלמונים אין זכות דיבור", "האלמונים הם חבורה של פחדנים", וכיו"ב. זה לא יהיה אסון, אבל גם לא יהיה נעים וייתכן שיפחית במשהו את אחוז המשתתפים, שלהערכתי נמצא כבר ממילא בתהליך פיחות של שנתיים לפחות. אציין לעניין זה כי גם אני כבר חשבתי לחזור היום לרגע לניק הקדום שלי ולהצהיר כאן, בדומה לכמה איילים מזוהים ואמיצים, על מחוייבות כספית, אך במחשבה שניה נמנעתי מלעשות זאת. לו האוירה היתה נעימה ו"מקבלת" יותר - ייתכן שהיו פחות אלמונים ומתאלמנים, יותר מזוהים (בין אם בניק או בשם, עם כתובת דוא"ל או בלעדיה) וגם יותר המצהירים בגלוי על נכונותם לתרום. בסיכומו של דבר, הכותרת הנוגעת ללב של ערן, "אייל קורא עושים באהבה, או לא עושים בכלל" - מתגלה לאורך הדיון כנכונה ביותר מובנים מכפי שהוא עצמו התכוון והנושא בכללותו מתגלה כמורכב יותר ויותר. (תגובה 482399). 1 אם, בניגוד לדעתם של המסכימים עם ערן, כן יוחלט על תמיכה - יהיה, כפי שאתה עצמך אומר, צורך לבדוק את המצב בשטח בכל תקופה מסויימת ולהבטיח תמיכה כוללת ברמה סבירה שלא תגווע אצל חלק מן התומכים אחרי התלהבות ראשונית של חודש-חודשיים - מעקב כזה, אם רוצים שיהיה יעיל ושיאפשר תחזית ותחושת בטחון לזמן-מה (אחרת, לאחר השינוי הדרסטי, יעבדו בסופו של דבר על ריק, בלי דלק נפשי ומעשי) - לא יוכל להתבצע, לדעתי, בלי שמות ו/או פרטים מזהים ובלי איזשהו קשר ישיר עם האנשים - ולא יוכל להסתמך רק על מספר המשתתפים ועל הסכום הכולל. |
|
||||
|
||||
"פורום השדים האדומים" אתר של עוכרי ישראל :-) (הפורום של אוהדי הפועל תל אביב), כדי להחזיק את האתר הם עשו מגבית רצינית. לא רק שלאלה שתרמו אין והם לא מרגישים שיש להם זכויות יתר, האופטימי שתרם ואירגן את כל עיניין התרומה, הוא אחד מאלה שהכי "יורדים" עליהם בפורום. ה"אורחים", כלומר מי שאינו מגדיר עצמו כאוהד הפועל שרוף, אכן נחשבים במעמד נחות יותר שצרכים להיזהר בדבריהם, אבל זה טיבעי לגמרי בהתחשב במהות ומטרת האתר. לכן, לא נראה לי שלדאגה שלך יש על מה להתבסס. וההצעה של המוס ניראת לי ממש לעיניין, שווה לנסות אותה, מה יש לנו להפסיד? |
|
||||
|
||||
' התעוררתי בבהלה. שכן אדום מקומה שניה דפק על דלתי בעוצמה נוכח התגובה של שלושת החתולים דהלן. רק שברבע הגמר ניצבה נכוחה עוגמת טילטול הגזע מול יכולת הכידרור. עם כל הכבוד למיעוט המכובד של הרוסים בתוכנו, המשחק מול ספרד חשף חולשה דוסטייקטיבית של חוליית ההגנה והקישור. משו דטרמניסטי למרות השפעת חוס הידליניק על הכנסיה הפרבוסלאבית. |
|
||||
|
||||
אם יש מישהו שהבין את הפסקה השניה, שיקום (וגם שיסביר, לעזאזל, בשיטת מילה-אחרי-מילה-אחרי-מילה-בלי-להחסיר-מילה - לטמבלית כמו לטמבלית). |
|
||||
|
||||
' ליסנציה פואטיקה. יש מקרים בהם הליריות של הפרוזה אינה נזקקת להוכחה. נותר רק לחזות ולהשתאות נוכח יופי המובאה. |
|
||||
|
||||
אוי, נכון, נכון, כמה נכון וכמה מרגש - ליריות, פרוזה, קואליציה עם פפריקה. מה נפלא היה הדבר, לו אוסף האותיות הרנדומלי שבתגובה 482498 היה מכיל משהו - קורט מיקרוני, לו קמצוץ מיקרוסקופי - מכל אלה. הדוסטייקטיבית יש לה קשר עם דוסטוייבסקי או שממש לא? |
|
||||
|
||||
' דוסטייבסקי, כמייצג תוגת הרוסיות הפיאודלית, טרום לנין וסטלין, אכן משויך למחצית הראשונה של משחק הכדורגל ביורו 2008. מרגש או לא את שרידי הקולניאליזם האירופי המאוחד בתוגת עברו, האוליגרכים והמיליארדים מסיטים את עיקר משחק השדה ממערב אירופה למזרח. פוטין יזם את המהלך. בסופו של דבר 150 מיליון מוז'יקים שריריים ובנויים לתפארת משרגת השרירים יבעטו החוצה קוקסינלים כדוגמת נבחרת ספרד ופורטוגל. כולל כריסטיאנו רונאלדו וכאלו. לא גרמניה. הגרמנים תמיד בתמונה. |
|
||||
|
||||
הקוקסינלים. |
|
||||
|
||||
Ach So.
|
|
||||
|
||||
anscheinend
|
|
||||
|
||||
הפתיל הזה נועד, מן הסתם, להראות שסגירת האייל אינה בהכרח משהו רע. |
|
||||
|
||||
אל יתהלל סוגר כמפתח. |
|
||||
|
||||
מה זה הפתיל הזה? |
|
||||
|
||||
נונסנס |
|
||||
|
||||
אגדת המוז'יק השרירי והמשורג. אתה מתרגש יותר מדי מעולמם של סופרים ונסחף לכל מיני מיבנים ורבליים. אפשר להשתעשע איתם כמה שרוצים, אבל הם שייכים יותר לתחום הפואזיה ופחות לתחום המציאות. |
|
||||
|
||||
"רק שברבע הגמר1 ניצבה נכוחה עוגמת טילטול הגזע2 מול יכולת הכידרור3. עם כל הכבוד למיעוט המכובד של הרוסים בתוכנו, המשחק4 מול ספרד5 חשף חולשה דוסטייקטיבית6 של חוליית ההגנה7 והקישור8. משו9 דטרמניסטי10 למרות השפעת חוס הידליניק11 על הכנסיה הפרבוסלאבית12." 1 של יורו 2008. שהוא טורניר אליפות אירופה לנבחרות שמתנהל בימים אלה (ז"א הטורניר עומד להסתיים מחר בערב, בגמר הקלאסי בין גרמניה לספרד) 2 של נבחרת גרמניה. על שם תורת הגזע של אדולף היטלר... 3 של נבחרת פורטוגל. 4 של נבחרת רוסיה בחצי הגמר של יורו 2008. 5 קריא, נבחרת ספרד בכדורגל. 6 "פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי" סופר רוסי ידוע, החטא ועונשו, האידיוט, האחים קרמזוב... 7 בכדורגל, חוליית ההגנה היא החוליה האחורית, בדרך כלל השוער והבלמים, לפעמים גם המגנים, שתפקידה העיקרי להגן על שערה. 8 בכדורגל חוליית הקישור היא החולייה שנמצאת במרכז המגרש, בדרך כלל הקשרים, לפעמים גם המגינים (פעם קראו להם רצים), שתפקידה הוא להעביר את הכדור מחוליית ההגנה לחוליית ההתקפה, כמו גם לעזור לחוליית ההגנה וההתקפה, להחזיק את הכדור, ולמנוע מהיריבים מלהחזיק את הכדור. 9 "משהו" בלי ה', כנראה בשביל לא להזכיר את השם המפורש. 10 דטרמיניזם, הטענה שכל פעולה נגרמת באופן חד משמעי לפי הפעולות שקדמו לה. 11 חוס הידינק (הל' נכנסה בשביל לבלבל נשים שמחפשות בגוגל בלי להכיר שמות של כדורגלנים) כדורגלן הולנדי מפורסם בעברו, כיום מאמן נבחרת רוסיה בכדורגל, אותה נבחרת שניצחה את ההולנדים ברבע הגמר ושהפסידה לספרדים בחצי גמר יורו 2008. 12 "הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית" היא כנסיה אורטודוקסית שמוקדה ברוסיה והיא הכנסיה הפופולרית ביותר ברוסיה. |
|
||||
|
||||
' אהבתי ביותר את הפרשנות והאמיתות הגלומות. |
|
||||
|
||||
''דוסטייקטיבית'' צ''ל ''דוסטוייבסקאית''. |
|
||||
|
||||
' בהחלט. |
|
||||
|
||||
זה קצת מעליב, ההשוואה בין המקום ההוא לאייל. |
|
||||
|
||||
האוהדים יתגברו. |
|
||||
|
||||
לאחר קריאת כל התגובות עד כאן, לא נראה לי שכסף יעזור כאן במשהו. אינני מבין הרבה בניהול אתר ולכן אולי חלק מהדברים שאני כותב הם אידיוטיים. נראה לי שיש כאן מספר נקודות : א. מאמרים. היות שהמאמרים באייל משמשים כמעוררי דיון שהוא העיקר, אפשר להשתמש במאמרים/פוסטים ממקומות אחרים- כבר הציעו את זה קודם. מאמרים של אנשים מעוררי מחלוקת כמו ביכלר וניצן, שלא נותנים להם לפרסם במקומות אחרים, אולי ישמחו לעזור.הם בסיס מעולה ומעורר לדיונים. ב. חדשות. אפשר לבקש ממשתתפי האייל לשלוח הצעות לחדשות שנראות להם.גם אני יכול לעשות את זה. ג. עריכה. זו בעיה כי כאן צריך להשקיע זמן ועבודה: לגבי מאמרים -אפשר לעשות מה שהציעו כאן אחרים, אפשר לערוך פחות. הבעיה העיקרית היא הביקורת או כפי שחלק קוראים לה -הצנזורה. זהו דבר מחוייב המציאות אם לא רוצים להגיע לטוקבקיאדה האלימה שרואים בעיתונים. אולי אפשרי פתרון של חלוקה (שוב, אינני מתמצא בניהול אתר לכן אולי ההצעה שלי אידיוטית) או תורנות בין עורכים תורנים רבים -אולי כשזה יהיה פעם בשבועיים, גם לשעברים יהיו מוכנים להתגייס. |
|
||||
|
||||
ב. ביכלר וניצן היו כאן (דיון 2192). אני לא בטוח שהם ישמחו לחזור. |
|
||||
|
||||
ראיתי שהיו כאן ועוררו דיון מאד ער.התייחסתי בעיקר לדיון הער. |
|
||||
|
||||
קודם כל - כל הכבוד ותודה על שנים של קריאה מהנה. בתור קורא ותיק, אני רוצה להציע לכם פרסום (חינם כמובן) באתר האינטרנט של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית: http://aguda.org.il לדעתי, סטודנטים רבים (בעקיר מהפקולטה למדעי החברה והפקולטה למדעי הרוח) ישמחו להתנדב בעבודת עריכה שתקנה להם נסיון ושורה מכובדת בקורות החיים. מעבר לכך, אני מעריך שרבים מהקוראים שלכם הם סטודנטים מהתחום שההכרות עם האתר תמשוך אותם. מעבר לאתר, אפשר כמובן לפרסם גם בלוחות המודעות ובמייל שלנו. אם אתם מעוניינים, פנו אלי במייל ונגבש פורמט. |
|
||||
|
||||
מה לגבי 10-15 עורכי משנה שיתחייבו למאמר בחודש (ועורך ראשי שמפזר בינהם את המאמרים, איש איש לפי התמחותו) ? אמנם גם זמני דוחק (וספק רב אם מישהו ירצה בי), אך למען מטרה שכזו אין מנוס מלהקריב את הדרוש. |
|
||||
|
||||
אני לא מתאים להיות עורך. אין לי לא ניסיון ולא זמן. מצד שני, אני קורא את האייל כבר מספר שנים, ולעיתים גם משתתף. אני בהחלט מוכן לעבור על מאמר גולמי מדי פעם, כשיש לי זמן, לתקן מה שאני יכול, ולהעביר אותו אחר כך למישהו מנוסה יותר. אני חושב שקיים מאגר גדול של אנשים הקוראים את האתר, שהיו שמחים לתרום, אבל דווקא הקו האליטיסטי - איכותי שמשך אותם לאתר, מרתיע אותם מלהתנדב. "איך אני אעמוד בסטנדרטים כאלה?" אני מציע : הרבה עורכים לעת - מצוא, מאגר של עורכי משנה. אנשים שאומרים, עכשיו יש לי קצת זמן פנוי,ויקלו את העבודה השחורה מעל העורכים העיקריים, הותיקים יותר, שילוו אותם וישמרו על הרמה. מי שיתלהב, ויראה שמתאים לו - אחרי שיראה את העבודה יהיה לו הרבה יותר קל לעבור לעריכה והשתתפות ברמה גבוהה יותר. אני חושב שמבנה כזה, גם יקל על עבודת העורכים העיקריים, גם יזרים דם חדש למערכת, וגם ייצור מבנה טבעי למעבר מהשתתפות בזעיר אנפין למעמד של עורך מלא. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה ההוצאה הכספית הכרוכה באחזקת האייל בלבד, אבל באתר הזה יש לא מעט פנינים שחבל שיעלו בעשן. ואני מצטרף לתורמים למען מטרה זאת. לענייננו, מכיוון שחברי מערכת ווותיקים אחרים באתר מפרסמים את הגיגיהם תחת במות שונות, אולי פשוט צריך לוותר על העיקרון (אאל"ט) האיילי של פרסום ראשון ויחידי של המאמרים, ולאפשר פרסום מאמרים *גם* באייל. ולהוריד במעט את רף העריכה לא כל מאמר צריך להיות כליל השלמות. |
|
||||
|
||||
גם אני מצטרפת בבקשה לשקול מחדש את העיקרון של פרסום ראשוני בלעדי של מאמרים באייל. יתר גמישות נראית לי גישה נכונה יותר. (בעיקר במצב הנוכחי). איני קוראת את הבלוגים של העורכים ומעניין יהיה לקרוא מאמרים שלהם גם אם פורסמו בעבר ונראה לי שחוויה זו משותפת לרוב קוראי האייל. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלא זאת הייתה כוונת המערכת, אבל נדמה לי שבעצם פרסום ה'חדשה' הזאת יצרתם קצת פאניקה חיובית, ועוררתם משנתם כמה דובים (דובי, זה לא רמז) שכולנו נהנה מהם בזמן הקרוב. אני לא יודע אם הבעייה באייל הייתה חוסר זמן של העורכים או דעיכה בקצב הגשת המאמרים, אבל נדמה לי שכך או כך צפוי לנו רנסאנס בסדר גודל כלשהו בחודשים הקרובים *. אני ממשיך לעקוב. אני עצמי מוכן על להתחייב על מדור חודשי של חידה מתמטית. (אני לא באמת חושב שאני מכיר איזושהי חידה מתמטית שאף אחד אחר מהקוראים לא מכיר. אבל בטוח שאין אף קורא שמכיר את כולן. וגם בטוח שרוב הקוראים לא מכירים כל כך הרבה מהן, ודווקא ישמחו להכיר). חוץ מזה, אני בסדר, אם מישהו התעניין :-) אפילו מופתע לטובה. אני לוקח בחזרה כל דבר רע שאמרתי אי פעם על הצבא (לא באמת!). * מי שרוצה מוזמן להוסיף טפו טפו טפו, דפיקות על עץ, ושאר התגלויות קטנות ומשעשעות של האופי הדתי של המין האנושי. |
|
||||
|
||||
אה כן, אז אולי תרצו את האימייל שלי - gmitki85@yahoo.com
|
|
||||
|
||||
איך לרצף משטח אינסופי באמצעות ריבועים שצלעותיהם בגודל 1, 2, 3, 4 ... אינסוף. (יש להשתמש בכל הריבועים, אחרת הפתרון טרוויאלי). |
|
||||
|
||||
ובכל ריבוע רק פעם אחת? אחרת זה גם קל מאוד. |
|
||||
|
||||
כן, מן הסתם. תודה. |
|
||||
|
||||
(ותודה לגוגל) לא יודע, משהו שמאמר שלם מוקדש לפתרונו נראה לי לגמרי לא מתאים לתואר "חידה". לא מאמר קשה מדי אבל בכל זאת. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להצטרף לרשימת המקוננים במקרה ואכן האתר יסגר. תודה על כל העבודה הקשה. |
|
||||
|
||||
וזוהי הסיבה שאסור שהאתר ייסגר, וכולנו נחגוג איתו את חגיגות העשור. כמו שכבר אמרו, הקהילה שנוצרה פה צריכה להמשיך אבל רצוי שיהיה גם מי שיערוך מאמרים (ולא רק לינקים והעתקות כפי שהוצע) כי היחוד של האייל הוא לא רק בקהילה אלא גם באינטרקציה שלה עם החומר המפורסם - במילים אחרות, יש לא מעט אתרים כיום לפירסום מאמרים (כמו למשל e-magoo) אבל באף אחד מהם אין שלל תגובות והתפתחות של דיונים וחזרה אפשרית אליהם בכל זמן נתון. בגלל זה חשוב שיהיה מי שיערוך באייל. אפשר לחשוב אולי על רעיון של חלוקה מסודרת של הנטל - עורכים חדשים עושים את רוב העבודה ועורכים ותיקים מקדישים זמן מסוים למטלה כזו או אחרת, החזרת כוכבי עבר (מישהו אמר שמעון גלבץ?) ועוד כהנה וכנה. צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים אבל אסור שהאייל ייסגר. |
|
||||
|
||||
המצב כיום הוא המצב *לאחר* שכוכבי עבר הוחזרו וסייעו, ודי לחכימא ברמיזא. |
|
||||
|
||||
תמהני - כמה ג'יגה תופס הארכיון של האתר, נכון להיום? |
|
||||
|
||||
אמנם איני מגיב פה כמעט ובאופן כללי איני פעיל במיווחד באייל אבל אני מעריך מאוד את העבודה שנעשת פה ואת רמת המאמרים והדיונים שמתקיימים בעקבותיהם. האתר נמצא במועדפים שלי כבר כמה שנים ומדי מספר ימים אני נכנס לקרוא ולהתעדכן. ההצעה שלי היא כזו: אני מוכן לקחת חלק במלאכת העריכה אם אחד מהעורכים הנוכחיים יחנוך אותי באמצעות המייל או בכל דרך אחרת שתראה לו. בנוסף אלי יצטרפו עוד קוראים שמעוניינים לקחת חלק בזה וחושבים שיוכלו למצוא זמן פנוי בשביל זה. בהתחלה נהיה עורכי משנה, מתלמדים, ובהמשך העורכים המותשים יבחרו מספר עורכים קבועים מבנינו, את המתאימים ביותר. כן, זה נשמע כמו תוכנית ראלטי - "עורך נולד" אבל אני חושב שזה יכול להצליח, שזה עשוי להיות פתרון טוב. מצד שני מאוד יכול להיות שאני טועה והרעיון אווילי ובעיני העורכים הוא בכלל לא ימצא חן. מי ירים את הכפפה? |
|
||||
|
||||
אני אנצל את ההודעה שלך כדי לחזור בערך על מה שטלי כתבה למעלה, וביתר פירוט. אם אתם חושבים שאתם יכולים להיות מתאימים, אנא עשו מה ששני אנשים כבר עשו: שלחו הודעה לכתובת editors@haayal.co.il והציגו את עצמכם. אין הרבה טעם שתגיבו כאן ותציעו לנו הסדרים מסוג זה או אחר, כי אני די משוכנע שלא "ננהל משא ומתן" עם אנשים באופן פומבי שכזה. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "אם אתם חושבים שאתם יכולים להיות מתאימים"? הגדרתם את הדרישות: * עברית ברמה טובה - יחסית לשממה שמסביב זאת לא בעיה. החשש הוא מרצח על רקע רומנטי מידי צבי חזנוב. * נכונות להשקיע זמן בעריכה (בהתנדבות כמובן) - הנכונות קיימת. השאלה *כמה* זמן (הערה 2 בתגובה 482405) נותרה ללא תשובה. * מזג גרוע1 - בכך אני מצטיין, אין ספק. ___ 1דיסלקציה קלה, פוסלת את המועמד? |
|
||||
|
||||
עריכת מאמר לוקחת בין כמה שעות לכמה ימים, אבל ניתן גם לבצע הגהה, שהיא מלאכה זריזה יותר. אבל, כמו שערן כתב, לא נראה לי שזו הפלטפורמה המתאימה לדבר על זה - אם יש נכונות, בהחלט אפשר למצוא הסדרים ספציפיים לכל מתנדב מתאים, אבל בדואר אלקטרוני. |
|
||||
|
||||
אכן הפלטפורמה הנוכחית אינה הפלטפורמה המתאימה לדיון האם אני אהיה או לא אהיה חבר מערכת האייל. אבל היא בהחלט הפלטפורמה המתאימה לליבון הפרטים המעניינים את כל המועמדים הפוטנציאליים (וגם את אלה שאינם, פשוט כדי שיקבלו איזה שהוא מושג מהי השקעת חברי המערכת). התשובה "עריכת מאמר לוקחת בין כמה שעות לכמה ימים" היא תתל"א. תוך כמה זמן "צריך" (עם או בלי המרכאות) להשלים את המטלה. כמה שעות ביום? בשבוע? בחודש? אני סבור שהתשובה לשאלה זאת היא המשמעותית ביותר לגבי רוב המועמדים הפוטנציאליים (וגם לגבי אלו שאינם רואים עצמם ככאלה - אבל אולי ישנו את הערכתם בהתאם לתשובה). |
|
||||
|
||||
אני אוסיף מעט על מה שערן כתב: הרעיון הוא שמאמר המגיע למערכת לא ימתין יותר מכמה שבועות לעריכה. בזמן האחרון, זה לא תמיד קורה. בעולם אידיאלי: - מרגע שמאמר נכנס למערכת, קוראים אותו לפחות 3 חברי מערכת בתוך שבוע, ומחווים "בעד או נגד" - מרגע שמאמר התקבל, עורך אחד אמור לקחת אותו על עצמו ולערוך אותו בתוך 2-3 שבועות - מרגע שמאמר נערך, הוא אמור לעבור הגהה בתוך שבוע-שבועיים כמו שערן אמר, קשה מאוד להעריך כמה עבודה זה לוקח בפועל בכל שבוע, במיוחד בהתחשב בכך שהתהליך הזה לא מתפקד כיאות כבר די הרבה זמן. אני משקיע באייל בין שעה בשבועות שבהם אין לי זמן (להשקיע באייל, זאת אומרת) ליומיים עבודה בשבועות שבהם אני משלים פערים. אני מנחש - וזה רק ניחוש - שבמצב שבו יש (נגיד) שלושה עורכים שעובדים בקצב סביר, כל אחד מהם ישקיע בין חצי יום ליום עבודה בשבוע באייל, דהינו, בערך 6 שעות. ובמקרה של עריכת מאמרים - בניגוד למעקב אחרי תגובות - אין שום בעיה שהעבודה תתבצע שלא בזמן אמת. זה עונה על השאלה? אם לא, אשמח להרחיב, כי אתה צודק - זה מידע חשוב. |
|
||||
|
||||
בהזדמנות זאת, אם כבר נוגעים בנושא משכי הזמן החולפים בין פרסום לפרסום - מה עם החלק השני של דיון 2980? האם יש סיכוי שהוא יופיע בקרוב, או שהעניינים באמת יגעים מדי? (רק לרגע של העלאת זכרונות מימי הזוהר ומבלי לרצות לגרד לאף אחד שום פצעים - כל ארבעת חלקי "מתי מטיל אלוהים...", מיסודו של ירדן - הופיעו בתוך אותו חודש, חודש נובמבר 2002) |
|
||||
|
||||
אל דאגה. הוא יופיע. |
|
||||
|
||||
אין לי תשובה טובה לשאלת הכמות. ובכל זאת אנסה לשפוך קצת אור, אולי אצליח לא להפחיד יותר מדי (אם כי במהלך כתיבת התגובה אני רואה שזה לא מעט...) כשמאמר מגיע למערכת העורכים מחווים עליו דעה. בדרך כלל אנחנו מסתפקים בשני "בעד" אם אין אף "נגד" כדי להחליט על קבלת המאמר. לוקח זמן כמובן עד שעורכים אכן קוראים את המאמר. עריכת מאמר נמשכת בין שעה (במאמרים לא ארוכים מדי וכתובים היטב) לחמש עשרה שעות (עברית לקויה, מבנה בעייתי וכו'). הערכה כוללת קריאה של המאמר, תיקונים לשוניים של ניסוחים ממש-ממש בעייתיים והאחדה לפי כללי כתיב שיש לנו. שילוב קישורים (לפעמים הכותבים מספקים קישורים בעצמם), מציאת תמונות ברישיונות מתאימים ושילובן במאמר. לאחר העריכה נדרשת הגהה של המאמר על ידי עורך אחר, אשר בדרך כלל לוקחת לי בין רבע שעה לחצי שעה. כשהגרסה הסופית מוכנה אנחנו משתדלים לקבל את אישור הכותבים לגרסה זו. כמובן שיש תכתובת בין העורכים לגבי ניסוחים או בעיות ספציפיות. עדכוני חדשות (אגב, לדעתי כבר קרוב לשנתיים כמעט לא כתבתי כאלו) נכתבים בזמן קצר יותר וכוללים איסוף קישורים, שכתוב הידיעה (שהרי אין לנו מערכת חדשות ואנחנו מסתמכים על אתרי החדשות הקיימים, ולא נפר את זכויות היוצרים שלהם). לי זה בדרך כלל לקח מדקות ספורות ועד שעה בעדכונים קצת יותר מסובכים, שבהם רציתי להביא את מירב נקודות המבט והתגובות. סקרים בדרך כלל פשוט מושלכים לחדר העורכים, ואז אנחנו מתדיינים על האפשרויות (ובדרך כלל גם זה לא עוזר כי הקוראים מעלים אפשרויות שלא חשבנו עליהן). אני לא יכול להעיד לגבי כל העורכים, אבל אני משתדל לעבור על כל הדיונים כדי להסיר תגובות שלא עומדות בתנאי השימוש שלנו. פעם ממש הקפדתי על זה. היום יש לי שלושה דיונים עם כמה מאות תגובות שלא נקראו שממתינות שאמצא זמן פנוי. מאז שדובי עזב, בדרך כלל אחד מאיתנו מתפקד כ"עורך ראשי" ואז הוא או היא מנדנד לכל השאר שיעשו משהו, כמו גם מנהל את תור המאמרים שנכנסו למערכת, וזה גוזל זמן נוסף. ויש כל מיני דברים אחרים, כמו סמלילים לחגים, כל מיני שאלות ובקשות שאנחנו מקבלים בדואל, ועוד. אם שכחתי משהו, חברי המערכת מוזמנים להוסיף, או לתרום מנסיונם להערכות. כל ההערכות לעיל אינן מבוססות על מדידה (מעולם לא רשמתי לעצמי כמה זמן לקח לי לערוך מאמר) אלא על הערכה. אז כמה זמן זה יוצא? כמו שאומרים בשורת הנידונים למוות: זה תלוי. פעם, כשבאמת השקעתי הרבה זמן, זה היה (בניכוי זמן הקריאה וההסרה) כנראה קרוב לעשר עד חמש-עשרה שעות בשבוע ואולי אפילו יותר. היום זה פחות. הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
(בעצם זה קצת טפשי לכתוב ''מאז שדובי עזב'', כי לפני שהוא עזב, אז הוא עשה את זה) |
|
||||
|
||||
ואחר כך עוד יש מי שאומר שהעורך לא קובע... |
|
||||
|
||||
שנינה זו נרשמה בתגובה 477341 |
|
||||
|
||||
וגם, בנוסח שונה מעט, כאן: תגובה 122841 |
|
||||
|
||||
הצחקת אותי. הרי הסיבה העיקרית שהפסקתי להיות "עורך ראשי" היא ש*לא* עשיתי את זה... |
|
||||
|
||||
תודה, התגובה שלך שופכת אור על עבודת המערכת, אבל כמו תשובתו של אדם היא לא עונה על השאלה העולה בראשו של מי ששוקל את האפשרות לרכוש את התואר הזה, של "חבר מערכת האייל": כמה זה עולה לי? כמה שעות ביום/שבוע/חודש זה דורש ממני? האם הפיזור שלהן אחיד, או שאני יכול להשקיע את כולן (טוב, 80% מהן) בסופי שבוע/חופשת סימסטר/בפנסיה? |
|
||||
|
||||
סופי שבוע זה אפשרי ובטח יהיה יותר טוב מהמצב הקיים (אנחנו הרי לא עיתון יומי), חופשות סימסטר/פנסיה נראה לי לא מספיק תכוף. את סך כל השעות פשוט קשה לי להעריך - אף פעם לא ספרתי. אני מקווה שהתגובה הקודמת מספקת הערכה כללית. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים כאן הציעו את עצמם כעורכים במשרה חלקית (יותר ופחות), אבל לא השאירו פרטי קשר. אנא פנו ל-editors@haayal.co.il ויהיה אפשר להמשיך משם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתשובה לשאלות שנשאלו כאן: התנדבות לעריכה של מאמרים בודדים מדי תקופה תעזור באופן מוגבל מאוד. הסיבה נעוצה בכך שחלק גדול מהעבודה הוא "עבודה שוטפת": (א) קריאת מאמרים נכנסים, וקבלת החלטה לגביהם, עוד לפני שלב העריכה; (ב) טיפול בדואר מערכת נכנס - מבקשות לפרסום חוזר של מאמרים ישנים באתרים אחרים, ועד דרישות להסרת תגובות מעליבות; (ג) פרסום עדכוני חדשות. מנסיון אישי, יש מתאם די גבוה (אבל לא קבוע) בין קצב פרסום המאמרים לבין קצב הגעת מאמרים חדשים. כלומר, ברגע שהמערכת מתפקדת היטב, יש תמיד מה לעשות. עיקר העבודה הוא בטיפול במאמרים נכנסים. אידיאלית, מרגע שהגיע מאמר לכתובת העורכים, תגובה ראשונית ("קיבלנו את מאמרך") צריכה להשלח בתוך יום או יומיים לכל היותר, ועדיף פחות; החלטה עקרונית (בעד/נגד) צריכה להתקבל, ע"י כמה עורכים, תוך ימים ספורים; והפרסום, לאחר עריכה והגהה, צריך להתבצע בתוך שבועיים-שלושה מרגע הגעת המאמר. במאמרי אקטואליה קורה לעיתים שלוח הזמנים צפוף יותר, אחרת המאמר מאבד מעוקצו. כמו שכל מי שעוקב אחר האתר יודע, חברי המערכת (ואני בהם) לא עומדים כרגע בלוח זמנים זה, ולכן קצב הפרסומים הדליל ואפס עדכוני החדשות. לכן, בעצם, פניה זו בחיפוש אחר עורכים חדשים. זו אגב גם הסיבה שהצעתו של דובי, שרוב חברי המערכת הסכימו לה, לגבי פרסום תוכן שכבר הופיע במקומות אחרים (בעיקר בלוגים אישיים), לא ממש עוזרת: אנו בקושי מצליחים להתגבר על הטפטוף הנוכחי של מאמרים נכנסים (אתם יודעים כמה זמן חלף מאז שנשלח למערכת המאמר על טיורינג?). הוסיפו לכך עורכים השולחים זה לזה קישורים לבלוגים שונים, ושואלים זה את זה "מה דעתכם על המאמר הזה?", והנה עוד עבודה שאנו לא עומדים בה. כלומר, כשהעורכים מתפקדים, *אין צורך* במקורות פרסום חיצוניים. (למרות שהאתר ידע תקופות "יובש", בהן לא נשלחו מאמרים למרות שצוות העורכים תפקד היטב. בתקופות כאלה, מחזור מאמרים מבלוגים יכול להיות פתרון מצוין). בלי קשר, לי אישית יש חשש מסוים, אחר, בקשר לרעיון פרסום מאמרים מבלוגים. הבעיה היא שפרסום כזה יחשוף את האתר, באופן מוגבר, לתלות בדעותיהם הפוליטיות האישיות של העורכים. מאמרים כמו סדרת המאמרים של ד"ר ניצה כהנא על מאיר כהנא, למשל, לא היו מתפרסמים לעולם אם היינו בוחרים תוכן "מבחוץ". כשמקור המאמרים חיצוני ובלתי-תלוי בנו, ואנו משמשים כ"מסננת איכות" בלבד, יש סיכוי גבוה יותר, גם אם לא מושלם, לאיזון בתכנים. |
|
||||
|
||||
לרוח דבריך היה מתאים יותר לסיים ב"גיוון" מאשר ב"איזון". _____ (האין אני מופלא כעורך?) |
|
||||
|
||||
תודה על ההבהרות, טל. עכשיו אני בטוח לגמרי שנסיון מצדי להציע עזרה יהיה נואל. זה מצער אותי עד מאוד - קל מאוד להיווכח שהאתר הזה היה מרכיב חשוב מאוד בחיי בחמש השנים האחרונות - אבל אני מעדיף שלא להציע את עזרתי על-פני החלופה (להציע ואז לא ממש לעזור). אני מקווה מאוד שיימצאו עורכים חדשים. אם לא - כמה ג'יגה תופס עותק סטטי של האתר? |
|
||||
|
||||
עותק סטטי הוא אנדרטה, אפילו לא מאוד מכובדת. לא משנה כמה זה עולה, מדובר בפיל לבן. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים. יש כמה איילים שמקשרים להודעות מהעבר לא מעט. אני מניח שהם ישמחו לאפשרות להמשיך לעשות את זה גם מפורומים אחרים. אם מישהו עדיין מעוניין במה שנכתב פעם, רק בעיות תקציביות יכולות להיות סיבה טובה למחוק. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכימה לסגירה וזהו. לא אנדרטה ולא ציפורים. מציעה הפגנה של איילים אלמונים בחוצות תל אביב, עם הופעת אורח מול משרדי הממשלה בירושלים. סגירה כזאת מנוגדת בהחלט לכבוד האדן וחרותו! |
|
||||
|
||||
''כולם מתים ורק אני נשאר פה לבד''. מ''שמיכה חשמלית ושמה משה'' של אסי דיין. |
|
||||
|
||||
וואו, איך הוא יודע? |
|
||||
|
||||
לא רוצה אנדרטה, רוצה עותק אצלי על המחשב. מובן שעדיף אם לא יהיה בזה בכלל צורך. |
|
||||
|
||||
מכיוון שמספר אנשים (ונשים) דיברו על היסטוריית הניקים שלהם, אני אשתף בהיסטוריית הניקים שלי. כאשר התחלתי להגיב באייל (לפני כ- 6 שנים) עשיתי זאת בשמי האמיתי. הפסקתי זאת משתי סיבות: ראשית, פתאום כל מי שגיגל את שמי הגיע לתגובות שלי כאן. לא שאלו היו תגובות שאני מתבייש בהן, אבל זה לא היה נעים שפתאום בני משפחה או חברים מזכירים לי איזו תגובה מכאן או משם (ומסתבר שהיו אנשים שגיגלו אותי). הסיבה השניה היא תחושת הנצחיות של התגובות: לדראון עולם תהיה חתום על תגובות,חלקן שגויות או סתם כאלו שבדיעבד היית כותב אחרת. תמיד נהגתי לעבור על התגובות לפני האישור (כולל תגובות אלמוניות), אבל עדיין אני חתום על תגובות שבדיעבד הייתי מנסח אחרת. אולי לאחרים זה לא מפריע - לי כן (בעיקר השילוב של שתי הסיבות). זנחתי את שמי האמיתי, ובמשך הרבה זמן הייתי קורא פאסיבי באתר. לפני מספר חודשים חזרתי להגיב בניק הנוכחי. למרות שהיו לי כמה דיונים עניניים (לדעתי) תחת ניק זה, זנחתי גם אותו ועברתי להגיב כאייל אלמוני. הסיבה היתה בעיקר דפנסיבית: למרות שזה ניק, לא רציתי להיכנס למעגל של תגובות מבזות או תוקפניות, בגלל השפעתן על המוניטין (בדיעבד מסיבה זו כמעט לא צברתי מוניטין לניק שלי...). לכן מלכתחילה נכנסתי לדיונים עם מגיבים מזוהים בעלי "היסטוריה של אלימות"(1) בשם אלמוני (הערת אגב - יש הרבה יותר כאלו היום מאשר לפני 6 שנים). הבעיה הא שברגע שהתחלת דיון כאלמוני, מאד קשה להזדהות באמצעו, ואתה נאלץ להמשיך אותו כך (והיו לי כמה דיונים מאד ארוכים מסוג זה, כאשר בחלקם הצטערתי שלא התחלתי כמזוהה). ----------------------------- (1) לא תמיד זה שהגבתי לו היה כזה - לפעמים מספיק שבדיון יהיה מגיב מזוהה בעייתי, שכנראה שיגיב לתגובתי, כדי שאעטף באלמוניות. |
|
||||
|
||||
את התגובה שלי אני מוסיפה כאן כי לא הייתי בטוחה היכן בדיון עלי "להדביקה". לפי נסיוני ישנן מספר השלכות חיוביות לויתור על הניק: א. הדיון הענייני עם משתתפים אחרים בפורום. יש מי שענה, או חזר לענות לי באופן ענייני מאחר שהניק שעורר אצלו/ה אנטגוניזם לא הופיע. אני חדלתי לקחת דברים שנאמרו באופן אישי, מה שאיפשר לי לסטות פחות מנושא הדיון למחוזות יותר אישיים, ולטעמי הרבה פחות מעניינים. ב. התרחקות מה"פרסונה". בהופעה בדיון כ"אייל אלמוני" אדם נמדד בכל פעם מחדש על פי האופן שבו הוא מתדיין. אני חשתי שחרור מכל המאמץ שכרוך בבניית אישיות ואחזקתה. ועצם הויתור על זהות נשית בהכרח (אלא אם השותפים לדיון בוחרים לזהות אותי כאישה) היה מרענן והוסיף לי תובנות רבות. ג. חוסר המחוייבות. זהו אספקט חיובי רק מבחינתי, לא מבחינת חיי האתר. כאשר אני משקיעה זמן ואנרגיה בקריאה וכתיבת תגובות, זה תמיד מהווה מעשה בריחה מן המטלות שמחכות לי בעולם המאוד לא וירטואלי (המקצועי והאישי). לכן המאמץ לצמצם את השתתפותי באייל הוא חיובי ואף הכרחי עבורי. במעבר לתגובות בלי ניק היתה קיימת האמונה שאוכל לזנוח דיונים בקלות רבה יותר. זה לא תמיד הוכיח את עצמו, אבל באופן כללי התוצאה היתה שאכן ביליתי פחות זמן בפורום, וששהותי כאן גזלה פחות זמן ואנרגיות הדרושות לפעילות בעולם המאוד לא וירטואלי. ברור שהקהילה כאן לא הייתה מתקיימת ללא אותם משתתפים אשר מזדהים באופן קבוע, אפילו אם רק בניק מדומיין. אבל מרגע שבו הקהילה שרירה קיימת, יש מי ששמח להצטרף כאלמוני, וכאלמוני התוספת שלו היא לאו דוקא שלילית. אה, ואבחנה קטנה לסיום. כאשר הופעתי עם ניק, עלו שוב ושוב השערות שאני משמשת שם נוסף לאחד מן המשתתפים הנוספים. כאייל אלמוני זה עדיין אל קרה לי. |
|
||||
|
||||
בקשר לאבחנה הקטנה לסיום: כאשר הופעת עם ניק, עלו שוב ושוב השערות שאת משמשת שם נוסף לאחד מן המשתתפים הנוספים. כאייל אלמוני זה נלקח כנתון. :-) |
|
||||
|
||||
מה שבעצם אומר שבאלמוניות אני ממלאת את תפקידי הטבעי. ;-) |
|
||||
|
||||
מדוע הויתור על זהות נשית, ואימוץ זהות גברית (או אנדרוגינית) שימש לך כמשחרר? לי נראה מעייף להקפיד על כתיבה בזכר, ולא כובל לדבר כאישה. ולגבי בניית אישיות - אני דווקא חשתי, בתקופה הארוכה שבה ניהלתי את חיי הוירטואליים בניק, שיש הנאה גדולה בעיצוב דמות אינטרנטית עגולה. היכולת לבחור באופן מודע את מרכיבי הזהות שאנחנו בוחרים בה היא מבחינתי אחד הדברים הכיפיים ביותר באינטרנט. כשלא אוחזים בדמות אחת, כל מה שיש הם הטיעונים שלנו - מחכימים או לא - ללא כל מעורבות אישית מאחוריהם. |
|
||||
|
||||
במסגרת התובנות האישיות שאנשים חולקים כאן, מעניין שבכל שנותי בפורומים וירטואלים (17, בערך) מעולם לא הרגשתי דחף לעשות את זה. קצת עצוב, גם. |
|
||||
|
||||
לא חשת דחף למה? לחלוק תובנות אישיות? אז מה חלקת בפורומים במשך 17 שנים? 1 רק תובנות וטיעונים? האמת, שזה נשמע לי די משעמם. אני מעולם לא חשתי צורך כלשהו לשכנע מישהו באינטרנט.2 דווקא היכולת ליצור קשרים אישיים, עם רמת אינטימיות גבוהה (גם אם שונה, כמובן, מן האינטימיות בעולם האמיתי) היא מה שהופך את העולם הוירטואלי לכל כך מסקרן (עבורי). 1 היו בכלל פורומים וירטואליים לפני 17 שנים? 2 זה זמן טוב להפנות לכאן: http://xkcd.com/386/ |
|
||||
|
||||
אבל גם אני לא הבנתי אצל אדם למה זה כ''כ עצוב. רק שלא תתאלמני בגלל שהוא נשמע קצת עוקצני. |
|
||||
|
||||
חס וחלילה להתאלמן. אני מאחלת בריאות שלמה לבנזוגי :) |
|
||||
|
||||
1 ה-WWW התחיל בערך בשנת 1991, אבל אני מאמין שלא היו אז פורומים וירטואלים (ראי 2 שלך :) ) |
|
||||
|
||||
דחף ליצור דמות אינטרנטית השונה, בצורה כלשהי, מדמותי האמיתית: מעולם לא החזקתי בניק סודי, וברובם המכריע של המקרים גם כתבתי בשמי המלא. וזה עצוב, כי זה אומר שהיכולת שלי לשחק פגומה. גם כן הומו לודנס. נספח א - דווקא יצרתי הרבה קשרים אישיים דרך פורומים וירטואלים, וחלקתי (טוב, ניסיתי) הרבה תובנות אישיות ואינטימיות (למחצה או באמת). נספח ב - זה ה-xkcd היחיד שמופיע במועדפים שלי באופן נפרד. מבריק. נספח ג - כתבתי ב-Net401, אחר-כך אולטינט, ורק (די הרבה) אחר-כך באינטרנט. נספח ד - אני מאשים את חוסר הבהירות שלי, כמו גם את ריבוי הנספחים, בכך שאני ער כבר 17 שעות (אחת לכל שנה באינטרנט! יש!). |
|
||||
|
||||
תוכל לראות את זה אחרת: זה לא שאתה לא יודע לשחק. זה שאתה בוגר מדי בשביל משחקים טפשיים. (אני לא בטוחה שזה פחות עצוב.) לגבי נספח ג - אני לא גיקית מספיק. מה זה הדברים האלה? לגבי נספח ד - לך לישון! |
|
||||
|
||||
אכן, זה עצוב לא פחות. Net401, שאחר-כך שינתה את שמה לאולטינט, הייתה רשת של דואר אלקטרוני שעבדה על תשתית של BBSים. בקיצור, היית מחייג בעזרת מודם ל-BBS כלשהו, שישב (כמעט) תמיד בבית של מישהו על המחשב הפרטי שלו עם קו טלפון נפרד; ולאחר שהתחברת הורדת 'חבילה' של הודעות שהצטברו מאז הפעם האחרונה שהתחברת. ההודעות היו מחולקות למדורים לפי תחומי עניין - מדור על מדע-בדיוני, מדור על מחשבים, מדור על פוליטיקה וכדומה. היית כותב תגובות, והודעות חדשות, אצלך על המחשב, ואחר-כך מתחבר שוב, ושולח את מה שכתבת. כל ההודעות היו פומביות, ונדמה לי שגם כולן נכתבו בשמות אמיתיים (אולי משם השתרש אצלי המנהג). היו בעסק כמה מאות אנשים - אולי אלפים בודדים בשיא - והיו רצות די הרבה הודעות. |
|
||||
|
||||
השיחרור היה מהזדהות קבועה עם "המגיבה הקרויה היא". כפי שציינתי קודם, הויתור על זהות נשית היה מרענן, לאו דוקא משחרר. אבל אם כבר העלנו את הנושא, זהות מגדרית היא ממילא עניין פרפורמטיבי (מה המונח העברי התקני לזה?) כל עוד הזדהתי כאישה הוספתי נספחים אשר כרוכים בזהות נשית. זה אולי לא מאמץ במיוחד, משום שהנספחים הללו ממילא מלווים אותי בעולם המאוד לא וירטואלי, אבל נחמד לראות איך זה בלי. בצד הטכני של העניין, זה לא כל כך קשה להמנע ממילים שמזהות אותי מגדרית. שאר ה"מאמץ" הוא של מי שמשיב לי, ומזהה אותי פעם כמגדר זה, ופעם כמגדר אחר. ואני סבורה שלצד הפניה בלשון זכר ולשון נקבה ישנן דקויות הכרוכות בדיאלוג שבין זכר לנקבה, נקבה לזכר, זכר לזכר, נקבה לנקבה. זה מעניין לראות איזה סוג של שיחה מתפתחת כאשר אני לא מציינת את אותו מגדר שליווה אותי תמיד וילווה אותי לקבר. |
|
||||
|
||||
השתכנעתי. אני צריכה לזכור לאתגר את מרכיבי הזהות שלי מדי פעם. אפילו לאדם יש יותר יכולת-משחק מאשר לי :) |
|
||||
|
||||
"כל עוד הזדהתי כאישה הוספתי נספחים אשר כרוכים בזהות נשית". הא? אפשר הסבר? |
|
||||
|
||||
אני מרשה לעצמי להסביר (הרי ממילא כל הנשים אותו דבר). הצגת העצמי(ת) כאישה כוללת לא רק שימוש בלשון נקבה. הזהות הנשית מוצגת ככוללת גם מרכיבים נוספים: "רכות"; "אינטימיות"; וכו', כפי שתוארו יפה ובאופן סטריאוטיפי להפליא בפתילים האחרונים. כאשר "היא" מבקשת להציג דמות "נשית" - או לאתגר את הדמות "הנשית", או לבחור דמות "גברית" - היא מתייחסת לכל המימדים הנוספים הללו ושוקלת כיצד לעצב אותם. אלו הם "הנספחים הכרוכים בזהות נשית". [אני מתנצלת על השימוש הקיצוני במרכאות. הן דרך נוחה להביע את הדיסקליימר הפמיניסטי לפיו כל המאפיינים הללו הם מאפיינים שהתרבות שלנו מזהה עם נשיות, אך שאין בכך כל דבר הכרחי, ושעצם ההבחנה בין נשיות לגבריות מבחינת זהות מורכבת ומובנית (במידה רבה) על ידי התרבות, ואינה קיימת בעולם באופן נייטרלי.] |
|
||||
|
||||
כן, טוב, הנחתי שלמרכיבים האלה את/ה מתייחס/ת. ואני מתנצלת על השימוש בלוכסנים, אבל זו דרך נוחה להביע שכרגע כבר לא ברור לי מה זהותך המגדרית.:) |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר א. לקיים דיון ענייני לגופו של עניין ולא גופו של אדם, ב. מנותק מהפרסונה ג. ללא כל מחוייבות לדברים הנכתבים או נשיאה באחריות לגביהם, ד. ובל זאת לקיים דיון שאחרים יכולים לקרוא ולהבין, אם משתמשים בניק אלמוני ייחודי ולא ב"אייל האלמוני". למשל, אם תאמצי לך ניק אלמוני מיוחד (כמו אלמוני-7562) אחר לכל דיון, או אפילו לכל פתיל בדיון, תהני מכל יתרונות האלמוניות ותאפשרי לאחרים להנות (או לפחות להבין את הקשרם של) דברייך. מה שמפריע הוא לא האלמוניות ואפילו לא חוסר המוניטין אלא הבלגן כלהלן: משה : א' יותר טוב מ-ב'. אייל אלמוני בתגובה למשה: לא מדוייק, ב' עדיף לפעמים אייל אלמוני בתגובה למשה: אין בכלל א' אייל אלמוני בתגובה למשה: האמת שאין גם ב', אבל אם היה הוא היה עדיף. משה לאייל אלמוני: לא הבנתי את כוונתך. אייל אלמוני בתגובה למשה: את שלי? או של האלמוני השני? אייל אלמוני בתגובה למשה: אני האלמוני השלישי. השני והראשון זה אותו אלמוני, למרות שדבריהם סותרים. משה בתגובה לאמ-אמא של האלמונים: יאללה ביי, הבנת? |
|
||||
|
||||
מובן אבל: בקקפוניה האלמונית אתה מתמודד לרוב עם אלמוני שטוען שא' זה א', ואלמוני אחר שטוען כלפיו בלהט שב' זה ב'. הקשר בין היקום של א' והיקום של ב' הוא לרוב מקרי לחלוטין, ולכן איילים מרוכזים יודעים להבחין בין הנצים. זה יותר עניין של רצון מאשר יכולת. |
|
||||
|
||||
גם עם תחתבי ללו סמני פסוק ושגיאות קתיב יווינו בסופו של דוור מה רציט זה סטם יבזפז זמן מיוטר וישאיר פכות זמן לניסוך הטשובות |
|
||||
|
||||
ועלאק, זה בתך לקך די זמן לחטוב עת הטגובא הזה. |
|
||||
|
||||
כותב מנומס, הרוצה שיתיחסו לדבריו יעשה מאמץ לגרום לכותב להבין אותו ולעקוב אחר דבריו. לבלבל בכוונה ולהסתמך על כושר הריכוז של קוראיו הוא מעשה לא יאה. |
|
||||
|
||||
לא רק "לא יאה" אלא לא יעיל. אולי הייתי יכול לגלות מי הוא מי ומה הוא מה בחלק מהפתילים מרובי האלמונים, אבל באמת שיש דרכים טובות יותר לבלות את הזמן (למשל לשנן את http://bioinfo.mbi.ucla.edu/ASAP/seq.cgi?db_version=...). אני חושב שחלק מהכותבים לא הפנימו שכמו בטלביזיה גם כאן יש תחרות על תשומת הלב של הצופים. |
|
||||
|
||||
מי זה האיש הזה? הוא נראה לי מוכר. |
|
||||
|
||||
אני. שים לב שכעת אתה יודע שיש לי עיניים כחולות ושער שטני, סוג דם B וסיכוי טוב ללקות בפרקינסון בסביבות גיל ששים וחמש. רק השם שלי חסר. |
|
||||
|
||||
קוראים לך קרייג ונטר! |
|
||||
|
||||
שיט. זה אומר שאתה לא מגיש מועמדות? |
|
||||
|
||||
לא הייתי מהמר על הסיכוי שלך, כחתול יודע שפות, להגיע לגיל 65. |
|
||||
|
||||
כמה חתולים מתו, לדעתך, בין גיל 57 ל- 65? |
|
||||
|
||||
כמה חתולים שהגיעו לגיל 57 שרדו עד גיל 65? |
|
||||
|
||||
כולם |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? לדעתי אף אחד מהם. |
|
||||
|
||||
תלוי כמה נשמות היו להם. |
|
||||
|
||||
רבותי הנכבדים, טענותיכם לחוסר נימוס וחוסר יעילות הפתיעו אותי. אבל מאחר שזכיתי מיד לקרוא את הפתיל שבא אחריה הובהר לי משהו על תהליך הקריאה שלי: קודם קראתי את התגובות, לאחר מכן, בסוף הפתיל, קראתי את שמות המגיבים. מהכותרות כנראה שהתעלמתי. אני לא נתקלתי בפתיל שבו לא יכולתי להבדיל בין אייל למשנהו. אולי זה קשור לעובדה שאני מבלה כאן פחות זמן מכם. אולי זה בגלל שאני רגילה ליצירות ספרותיות שבהם מתקיימים דיאלוגים ארוכים מבלי ששוב נכתב מי אמר מה. ברומאן של דון דלילו זה אולי מבלבל אותי קצת לפעמים, והקריאה המהירה הנוספת רק מוסיפה לי תובנות. כאן באייל לא נדרשתי לקריאה שכזו, אפילו כאשר שלושה איילים היו מעורבים. ובלי קשר: אם כל תחנות ה*טלויזיה*(1) היו בונות את לוח השידורים שלהן על פי מדד תשומת הלב, אני לא הייתי זוכה לראות הרבה מן התכניות האהובות עלי. (1) בכתיב זה מופיעה מילה זו בכל המילונים שאני פתחתי. תודה לשכ"ג על ההזדמנות המרגשת בהחלט לכלול בתשובתי אליו מילה המופרדת בכוכביות. כלומר תודה סליחה ושליחה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שבמילונים שבהם בדקת המלה "טלויזיה" מופיעה בכתיב זה כאשר היא מנוקדת, ולא בכתיב חסר ניקוד כמו כאן (אז יש להכפיל את הו"ו)1: http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html 1 איילת בתגובה 482956 כבר קישרה ל: http://xkcd.com/386 |
|
||||
|
||||
אבל בכל מקרה לא טלביזיה (אלא אם כן קושרים את זה לביזיון). |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שיש כלל של האקדמיה בנושא. מסמך התעתיק של האקדמיה מתייחס לשמות אנשים ומקומות ולא לעצמים. באתר "השפה העברית" נכתב שפעם היה מקובל לתעתק V ל-ב והיום כבר לא: http://www.safa-ivrit.org/spelling/foreign.php אני נוהג לתעתק V בדרך כלל לצמד אותיות ו"ו. אבל לא אכתוב "אוולוציה" (בכל מקרה לא כותבים שלוש אותיות ו"ו רצופות). |
|
||||
|
||||
אז איך תכתוב ווו (גם וו; נעץ ווו תליה) ? ו-וו ? |
|
||||
|
||||
וווו |
|
||||
|
||||
אתה צודק, הייתי צריך לדייק. הכלל הוא לא להכפיל ו"ו עיצורית כשהיא סמוכה לו"ו אחרת. יש מקרה של ארבע אותיות ו"ו רצופות: http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html |
|
||||
|
||||
זה תיעתוק של ייקים שבו W נשמע כמו V. |
|
||||
|
||||
לאיזו מלה אתה מתייחס? |
|
||||
|
||||
בכל מקום שבו נכתבת היום וו כפולה ונהגת כV עבור מילים לועזיות. |
|
||||
|
||||
כבר העירו לי לא פעם על חוסר העקביות שלי בכתיבת המילה הזאת. משום מה "טלביזיה" הכי נעימה לי לעין, וודאי שלא אכתוב "טלוויזיה" אלא כשאני פזור נפש יותר מהרגיל, אבל טלויזיה" היא, ככל הנראה, הצורה שהייתי צריך לאמץ. טריביאלי. לגופו של עניין, נראה לי שיותר מדי אנרגיות מופנות לשאלת האלמוניות. הנה, את בחרת כינוי בו את יכולה לדבוק כל עוד אינך מרגישה שוהא נטל על אצבעותייך, ובלי מאמץ תוכלי להחליפו באחר כל אימת שתחפצי, ובינתיים כל הקוראים יודעים לשייך את תגובותייך להקשרן הנכון גם אם יכולותיהם הספרותיות נופלות משלך. מה רע? |
|
||||
|
||||
היפאני עזב את המערכת? לפני כמה ימים הוא עוד היה ברשימה, ועכשיו הוא כבר תחת "עורכים לשעבר". |
|
||||
|
||||
הוא כותב בNRG לפעמים. |
|
||||
|
||||
"מוטב מאוחר", לא? אני חייב לציין שבשבילי, האייל הוא בראש ובראשונה "כתב-עת לענייני אקטואליה". המאמרים מעיינים, אבל הסיבה העיקרית שאני מגיע לכאן היא לשמוע ניתוחים ודעות על הארועים האקטואלים האחרונים, למשל, "גופותיהם של אלדד רגב ואודי גולדווסר הוחזרו לישראל". לכן, גם מצב "קטסטרופלי" בו מפסיקים לעבוד על מאמרים הוא סביר מאוד בעיניי (למרות שהיה עדיף שלא יגיע), ואותו אפשר לתחזק בלי עמל רב. |
|
||||
|
||||
אפשר לשלוח מאמרים? |
|
||||
|
||||
אפשר ואף רצוי. |
|
||||
|
||||
יש אפשרות כלשהי לשמר את האתר בצורה ארכיבית כלשהי? חבל על כל כך הרבה מלל איכותי... מצרך די נדיר היום ברשת. |
|
||||
|
||||
הבטחתי לעצמי שיום אחד אסיים לקרוא את כל המאמרים באתר מאז היווסדו. זה כנראה ייקח לי עוד כמה שנים. גם אם אין כוח אדם לתחזוקה וחידושים - למה למחוק מעל פני הרשת את האוסף העצום והמרתק הזה, שאין עוד כמוהו בשפה העברית ושניה לו רק ויקיפדיה? בבקשה, אל! |
|
||||
|
||||
מעוניינת להגיש מועמדות למשרת עורכת לשונית |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה לא מקום מתאים. |
|
||||
|
||||
האתר והמערכת עובדים בהתנדבות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |