|
||||
|
||||
לא יודע, בזמנו לקחתי חלק באיזה פרוייקט של כמה בני נוער בעלי חשיבות עצמית מוגזמת והקמנו אתר אינטרנט שפירסם בקלות די רבה ארבעה מאמרים בשבוע. הרמה היתה הרבה יותר נמוכה מכאן, כמובן, וכך גם העריכה וההגהה. ולעתים היה צורך מצידו של העורך הראשי לדחוק בכותבים, יחד עם זאת, כל הכותבים (שגם היו כל הקוראים, והיו מעט מאוד אנשים) כתבו בהתנדבות והעמידו ארבעה מאמרים כל שבוע. ובכלל, חשבתי שהאוניברסיטה והצבא הן התקופות העמוסות בחיים. אל תגידו לי שאח''כ זה נהיה גרוע יותר. |
|
||||
|
||||
זה לא קל. כלומר, זה מאוד קל אם יש לך סטנדרטים נמוכים של עריכה ושל תכנים, כמו שהיו לי בחודשים הראשונים של האייל (בחודש הראשון התפרסם מאמר חדש מדי יום, כאשר אני הייתי העורך היחיד!), אבל לאורך זמן, וכאשר הסטנדטים עולים, זה נעשה יותר ויותר קשה. ואם היה לי עכשיו רבע מהזמן הפנוי שהיה לי בצבא או בתואר הראשון, הייתי אדם מאושר. |
|
||||
|
||||
אז אולי תוריד רק טיפה את הסטנדרטים? |
|
||||
|
||||
טוב, אז לא אגיד שזה נהיה גרוע יותר. אומר רק זאת: כעקרון, ברגע שמופיעים בתוך המשוואה תינוקות וילדים - החיים כבר לא יהיו יותר מה שהיו פעם. שלא לדבר על זה שבשלב מסויים הם שופכים לך את הקפה על המקלדת, קופצים לך על המדפסת ומפצפצים אותה לחלקיקים מיקרוסקופיים, והם תמיד מצליחים ללחוץ על המקשים שאתה לא ממש מתכוון אליהם באותו רגע ###%&*)(_(&(^$$#@@?????................................................ (די! די כבר, ח** קטן! לך לשחק בצעצועים שלך, תעזוב ת'צעצוע שלי! בשביל מה הוצאנו שתי משכורות חודשיות על לגו???!!!) אז לערוך בתנאים האלה זה מסובך. למרבה המזל אנחנו אוהבים אותם בכל זאת, כי הם נורא מתוקים... (לא לדרוש ממני הסבר. החסידים השרופים טוענים שההסבר הוא אבולוציוני, כמו התירוצים שלהם בכל תחום אחר, ובכל מקרה הוא כנראה אינו מתאים לדיון הזה, דווקא, מכל הדיונים האפשריים) |
|
||||
|
||||
אחר כך זה נהיה טוב יותר מבחינה מסוימת, וגרוע יותר מבחינה אחרת. לפחות אצלי - חשבתי שאני יחודי בזה, אבל עייפות החומר של אחרים גורמת לי לחשוב שאולי לא. בהשוואה לתקופת הסטודנטיוּת שלי, יש לי הרבה יותר זמן פנוי, אבל הוא הרבה פחות איכותי. יש לי כמות זמן לא רעה לפעילות אינטלקטואלית פסיבית: קריאת עיתון, קריאת האייל. אני כמעט לא מצליח להביא את עצמי לפעילות אינטלקטואלית אקטיבית יותר: כתיבת מאמרים, עריכת מאמרים, כתיבת תגובות באייל שדורשת "להמציא" את המחשבות ולא רק לבטא מחשבות ש"המצאתי" קודם. אני לא בטוח למה. לפעמים אני חושב שהסיבה היא ששמונה-תשע שעות ביום של הפעלת האינטלקט, חמישה ימים בשבוע, רוב שבועות השנה, תובעות יותר מהאי-שגרה הסטודנטיאלית, שיש בה יותר פסגות ויותר שפלות בזמני המאמץ המוחי. ולפעמים אני משתעשע במחשבה המדכאת שפשוט המוח שלי מזדקן. זה רק אני? |
|
||||
|
||||
לא. (זה לא רק אתה) |
|
||||
|
||||
איזו עבודה דורשת שמונה שעות של הפעלת האינטלקט ביום (בבקשה אל תענה מתכנת) ? |
|
||||
|
||||
מתכנת. נו, טוב: חוקר מאוד לא בכיר במדעי המחשב. מתכנת++. |
|
||||
|
||||
אם הסיבה שבגללה אתה ושאר חברי המערכת כותבים כל כך מעט תגובות ומאמרים היא בגלל שאתם עורכים מאמרים של אחרים, אז, בבקשה, תוותרו על עריכת המאמרים, תפרסמו אותם בצורה גולמית, ותחזרו לכתוב תגובות ומאמרים שלכם. אני מכון לוותר על מאמרים ערוכים למופת ולו על מנת לקרוא קצת יותר תגובות מעניינות שלך (ושל טלי, ושל היפאני, ושל ברקת, ושל ערן, ושל אדם). |
|
||||
|
||||
תודה, אבל הלוואי שהייתי יכול לתלות את היעדר התגובות המעניינות שלי בעיסוקי בעריכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |