 |
|
 |
||
|
||||
 |
את התגובה שלי אני מוסיפה כאן כי לא הייתי בטוחה היכן בדיון עלי "להדביקה". לפי נסיוני ישנן מספר השלכות חיוביות לויתור על הניק: א. הדיון הענייני עם משתתפים אחרים בפורום. יש מי שענה, או חזר לענות לי באופן ענייני מאחר שהניק שעורר אצלו/ה אנטגוניזם לא הופיע. אני חדלתי לקחת דברים שנאמרו באופן אישי, מה שאיפשר לי לסטות פחות מנושא הדיון למחוזות יותר אישיים, ולטעמי הרבה פחות מעניינים. ב. התרחקות מה"פרסונה". בהופעה בדיון כ"אייל אלמוני" אדם נמדד בכל פעם מחדש על פי האופן שבו הוא מתדיין. אני חשתי שחרור מכל המאמץ שכרוך בבניית אישיות ואחזקתה. ועצם הויתור על זהות נשית בהכרח (אלא אם השותפים לדיון בוחרים לזהות אותי כאישה) היה מרענן והוסיף לי תובנות רבות. ג. חוסר המחוייבות. זהו אספקט חיובי רק מבחינתי, לא מבחינת חיי האתר. כאשר אני משקיעה זמן ואנרגיה בקריאה וכתיבת תגובות, זה תמיד מהווה מעשה בריחה מן המטלות שמחכות לי בעולם המאוד לא וירטואלי (המקצועי והאישי). לכן המאמץ לצמצם את השתתפותי באייל הוא חיובי ואף הכרחי עבורי. במעבר לתגובות בלי ניק היתה קיימת האמונה שאוכל לזנוח דיונים בקלות רבה יותר. זה לא תמיד הוכיח את עצמו, אבל באופן כללי התוצאה היתה שאכן ביליתי פחות זמן בפורום, וששהותי כאן גזלה פחות זמן ואנרגיות הדרושות לפעילות בעולם המאוד לא וירטואלי. ברור שהקהילה כאן לא הייתה מתקיימת ללא אותם משתתפים אשר מזדהים באופן קבוע, אפילו אם רק בניק מדומיין. אבל מרגע שבו הקהילה שרירה קיימת, יש מי ששמח להצטרף כאלמוני, וכאלמוני התוספת שלו היא לאו דוקא שלילית. אה, ואבחנה קטנה לסיום. כאשר הופעתי עם ניק, עלו שוב ושוב השערות שאני משמשת שם נוסף לאחד מן המשתתפים הנוספים. כאייל אלמוני זה עדיין אל קרה לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לאבחנה הקטנה לסיום: כאשר הופעת עם ניק, עלו שוב ושוב השערות שאת משמשת שם נוסף לאחד מן המשתתפים הנוספים. כאייל אלמוני זה נלקח כנתון. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבעצם אומר שבאלמוניות אני ממלאת את תפקידי הטבעי. ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע הויתור על זהות נשית, ואימוץ זהות גברית (או אנדרוגינית) שימש לך כמשחרר? לי נראה מעייף להקפיד על כתיבה בזכר, ולא כובל לדבר כאישה. ולגבי בניית אישיות - אני דווקא חשתי, בתקופה הארוכה שבה ניהלתי את חיי הוירטואליים בניק, שיש הנאה גדולה בעיצוב דמות אינטרנטית עגולה. היכולת לבחור באופן מודע את מרכיבי הזהות שאנחנו בוחרים בה היא מבחינתי אחד הדברים הכיפיים ביותר באינטרנט. כשלא אוחזים בדמות אחת, כל מה שיש הם הטיעונים שלנו - מחכימים או לא - ללא כל מעורבות אישית מאחוריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת התובנות האישיות שאנשים חולקים כאן, מעניין שבכל שנותי בפורומים וירטואלים (17, בערך) מעולם לא הרגשתי דחף לעשות את זה. קצת עצוב, גם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשת דחף למה? לחלוק תובנות אישיות? אז מה חלקת בפורומים במשך 17 שנים? 1 רק תובנות וטיעונים? האמת, שזה נשמע לי די משעמם. אני מעולם לא חשתי צורך כלשהו לשכנע מישהו באינטרנט.2 דווקא היכולת ליצור קשרים אישיים, עם רמת אינטימיות גבוהה (גם אם שונה, כמובן, מן האינטימיות בעולם האמיתי) היא מה שהופך את העולם הוירטואלי לכל כך מסקרן (עבורי). 1 היו בכלל פורומים וירטואליים לפני 17 שנים? 2 זה זמן טוב להפנות לכאן: http://xkcd.com/386/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם אני לא הבנתי אצל אדם למה זה כ''כ עצוב. רק שלא תתאלמני בגלל שהוא נשמע קצת עוקצני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה להתאלמן. אני מאחלת בריאות שלמה לבנזוגי :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ה-WWW התחיל בערך בשנת 1991, אבל אני מאמין שלא היו אז פורומים וירטואלים (ראי 2 שלך :) ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דחף ליצור דמות אינטרנטית השונה, בצורה כלשהי, מדמותי האמיתית: מעולם לא החזקתי בניק סודי, וברובם המכריע של המקרים גם כתבתי בשמי המלא. וזה עצוב, כי זה אומר שהיכולת שלי לשחק פגומה. גם כן הומו לודנס. נספח א - דווקא יצרתי הרבה קשרים אישיים דרך פורומים וירטואלים, וחלקתי (טוב, ניסיתי) הרבה תובנות אישיות ואינטימיות (למחצה או באמת). נספח ב - זה ה-xkcd היחיד שמופיע במועדפים שלי באופן נפרד. מבריק. נספח ג - כתבתי ב-Net401, אחר-כך אולטינט, ורק (די הרבה) אחר-כך באינטרנט. נספח ד - אני מאשים את חוסר הבהירות שלי, כמו גם את ריבוי הנספחים, בכך שאני ער כבר 17 שעות (אחת לכל שנה באינטרנט! יש!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לראות את זה אחרת: זה לא שאתה לא יודע לשחק. זה שאתה בוגר מדי בשביל משחקים טפשיים. (אני לא בטוחה שזה פחות עצוב.) לגבי נספח ג - אני לא גיקית מספיק. מה זה הדברים האלה? לגבי נספח ד - לך לישון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה עצוב לא פחות. Net401, שאחר-כך שינתה את שמה לאולטינט, הייתה רשת של דואר אלקטרוני שעבדה על תשתית של BBSים. בקיצור, היית מחייג בעזרת מודם ל-BBS כלשהו, שישב (כמעט) תמיד בבית של מישהו על המחשב הפרטי שלו עם קו טלפון נפרד; ולאחר שהתחברת הורדת 'חבילה' של הודעות שהצטברו מאז הפעם האחרונה שהתחברת. ההודעות היו מחולקות למדורים לפי תחומי עניין - מדור על מדע-בדיוני, מדור על מחשבים, מדור על פוליטיקה וכדומה. היית כותב תגובות, והודעות חדשות, אצלך על המחשב, ואחר-כך מתחבר שוב, ושולח את מה שכתבת. כל ההודעות היו פומביות, ונדמה לי שגם כולן נכתבו בשמות אמיתיים (אולי משם השתרש אצלי המנהג). היו בעסק כמה מאות אנשים - אולי אלפים בודדים בשיא - והיו רצות די הרבה הודעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיחרור היה מהזדהות קבועה עם "המגיבה הקרויה היא". כפי שציינתי קודם, הויתור על זהות נשית היה מרענן, לאו דוקא משחרר. אבל אם כבר העלנו את הנושא, זהות מגדרית היא ממילא עניין פרפורמטיבי (מה המונח העברי התקני לזה?) כל עוד הזדהתי כאישה הוספתי נספחים אשר כרוכים בזהות נשית. זה אולי לא מאמץ במיוחד, משום שהנספחים הללו ממילא מלווים אותי בעולם המאוד לא וירטואלי, אבל נחמד לראות איך זה בלי. בצד הטכני של העניין, זה לא כל כך קשה להמנע ממילים שמזהות אותי מגדרית. שאר ה"מאמץ" הוא של מי שמשיב לי, ומזהה אותי פעם כמגדר זה, ופעם כמגדר אחר. ואני סבורה שלצד הפניה בלשון זכר ולשון נקבה ישנן דקויות הכרוכות בדיאלוג שבין זכר לנקבה, נקבה לזכר, זכר לזכר, נקבה לנקבה. זה מעניין לראות איזה סוג של שיחה מתפתחת כאשר אני לא מציינת את אותו מגדר שליווה אותי תמיד וילווה אותי לקבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתכנעתי. אני צריכה לזכור לאתגר את מרכיבי הזהות שלי מדי פעם. אפילו לאדם יש יותר יכולת-משחק מאשר לי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל עוד הזדהתי כאישה הוספתי נספחים אשר כרוכים בזהות נשית". הא? אפשר הסבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרשה לעצמי להסביר (הרי ממילא כל הנשים אותו דבר). הצגת העצמי(ת) כאישה כוללת לא רק שימוש בלשון נקבה. הזהות הנשית מוצגת ככוללת גם מרכיבים נוספים: "רכות"; "אינטימיות"; וכו', כפי שתוארו יפה ובאופן סטריאוטיפי להפליא בפתילים האחרונים. כאשר "היא" מבקשת להציג דמות "נשית" - או לאתגר את הדמות "הנשית", או לבחור דמות "גברית" - היא מתייחסת לכל המימדים הנוספים הללו ושוקלת כיצד לעצב אותם. אלו הם "הנספחים הכרוכים בזהות נשית". [אני מתנצלת על השימוש הקיצוני במרכאות. הן דרך נוחה להביע את הדיסקליימר הפמיניסטי לפיו כל המאפיינים הללו הם מאפיינים שהתרבות שלנו מזהה עם נשיות, אך שאין בכך כל דבר הכרחי, ושעצם ההבחנה בין נשיות לגבריות מבחינת זהות מורכבת ומובנית (במידה רבה) על ידי התרבות, ואינה קיימת בעולם באופן נייטרלי.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, הנחתי שלמרכיבים האלה את/ה מתייחס/ת. ואני מתנצלת על השימוש בלוכסנים, אבל זו דרך נוחה להביע שכרגע כבר לא ברור לי מה זהותך המגדרית.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאפשר א. לקיים דיון ענייני לגופו של עניין ולא גופו של אדם, ב. מנותק מהפרסונה ג. ללא כל מחוייבות לדברים הנכתבים או נשיאה באחריות לגביהם, ד. ובל זאת לקיים דיון שאחרים יכולים לקרוא ולהבין, אם משתמשים בניק אלמוני ייחודי ולא ב"אייל האלמוני". למשל, אם תאמצי לך ניק אלמוני מיוחד (כמו אלמוני-7562) אחר לכל דיון, או אפילו לכל פתיל בדיון, תהני מכל יתרונות האלמוניות ותאפשרי לאחרים להנות (או לפחות להבין את הקשרם של) דברייך. מה שמפריע הוא לא האלמוניות ואפילו לא חוסר המוניטין אלא הבלגן כלהלן: משה : א' יותר טוב מ-ב'. אייל אלמוני בתגובה למשה: לא מדוייק, ב' עדיף לפעמים אייל אלמוני בתגובה למשה: אין בכלל א' אייל אלמוני בתגובה למשה: האמת שאין גם ב', אבל אם היה הוא היה עדיף. משה לאייל אלמוני: לא הבנתי את כוונתך. אייל אלמוני בתגובה למשה: את שלי? או של האלמוני השני? אייל אלמוני בתגובה למשה: אני האלמוני השלישי. השני והראשון זה אותו אלמוני, למרות שדבריהם סותרים. משה בתגובה לאמ-אמא של האלמונים: יאללה ביי, הבנת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן אבל: בקקפוניה האלמונית אתה מתמודד לרוב עם אלמוני שטוען שא' זה א', ואלמוני אחר שטוען כלפיו בלהט שב' זה ב'. הקשר בין היקום של א' והיקום של ב' הוא לרוב מקרי לחלוטין, ולכן איילים מרוכזים יודעים להבחין בין הנצים. זה יותר עניין של רצון מאשר יכולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עם תחתבי ללו סמני פסוק ושגיאות קתיב יווינו בסופו של דוור מה רציט זה סטם יבזפז זמן מיוטר וישאיר פכות זמן לניסוך הטשובות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועלאק, זה בתך לקך די זמן לחטוב עת הטגובא הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותב מנומס, הרוצה שיתיחסו לדבריו יעשה מאמץ לגרום לכותב להבין אותו ולעקוב אחר דבריו. לבלבל בכוונה ולהסתמך על כושר הריכוז של קוראיו הוא מעשה לא יאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק "לא יאה" אלא לא יעיל. אולי הייתי יכול לגלות מי הוא מי ומה הוא מה בחלק מהפתילים מרובי האלמונים, אבל באמת שיש דרכים טובות יותר לבלות את הזמן (למשל לשנן את http://bioinfo.mbi.ucla.edu/ASAP/seq.cgi?db_version=...). אני חושב שחלק מהכותבים לא הפנימו שכמו בטלביזיה גם כאן יש תחרות על תשומת הלב של הצופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה האיש הזה? הוא נראה לי מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני. שים לב שכעת אתה יודע שיש לי עיניים כחולות ושער שטני, סוג דם B וסיכוי טוב ללקות בפרקינסון בסביבות גיל ששים וחמש. רק השם שלי חסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לך קרייג ונטר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט. זה אומר שאתה לא מגיש מועמדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מהמר על הסיכוי שלך, כחתול יודע שפות, להגיע לגיל 65. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חתולים מתו, לדעתך, בין גיל 57 ל- 65? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חתולים שהגיעו לגיל 57 שרדו עד גיל 65? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? לדעתי אף אחד מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי כמה נשמות היו להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותי הנכבדים, טענותיכם לחוסר נימוס וחוסר יעילות הפתיעו אותי. אבל מאחר שזכיתי מיד לקרוא את הפתיל שבא אחריה הובהר לי משהו על תהליך הקריאה שלי: קודם קראתי את התגובות, לאחר מכן, בסוף הפתיל, קראתי את שמות המגיבים. מהכותרות כנראה שהתעלמתי. אני לא נתקלתי בפתיל שבו לא יכולתי להבדיל בין אייל למשנהו. אולי זה קשור לעובדה שאני מבלה כאן פחות זמן מכם. אולי זה בגלל שאני רגילה ליצירות ספרותיות שבהם מתקיימים דיאלוגים ארוכים מבלי ששוב נכתב מי אמר מה. ברומאן של דון דלילו זה אולי מבלבל אותי קצת לפעמים, והקריאה המהירה הנוספת רק מוסיפה לי תובנות. כאן באייל לא נדרשתי לקריאה שכזו, אפילו כאשר שלושה איילים היו מעורבים. ובלי קשר: אם כל תחנות ה*טלויזיה*(1) היו בונות את לוח השידורים שלהן על פי מדד תשומת הלב, אני לא הייתי זוכה לראות הרבה מן התכניות האהובות עלי. (1) בכתיב זה מופיעה מילה זו בכל המילונים שאני פתחתי. תודה לשכ"ג על ההזדמנות המרגשת בהחלט לכלול בתשובתי אליו מילה המופרדת בכוכביות. כלומר תודה סליחה ושליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבמילונים שבהם בדקת המלה "טלויזיה" מופיעה בכתיב זה כאשר היא מנוקדת, ולא בכתיב חסר ניקוד כמו כאן (אז יש להכפיל את הו"ו)1: http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html 1 איילת בתגובה 482956 כבר קישרה ל: http://xkcd.com/386 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בכל מקרה לא טלביזיה (אלא אם כן קושרים את זה לביזיון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שיש כלל של האקדמיה בנושא. מסמך התעתיק של האקדמיה מתייחס לשמות אנשים ומקומות ולא לעצמים. באתר "השפה העברית" נכתב שפעם היה מקובל לתעתק V ל-ב והיום כבר לא: http://www.safa-ivrit.org/spelling/foreign.php אני נוהג לתעתק V בדרך כלל לצמד אותיות ו"ו. אבל לא אכתוב "אוולוציה" (בכל מקרה לא כותבים שלוש אותיות ו"ו רצופות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך תכתוב ווו (גם וו; נעץ ווו תליה) ? ו-וו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וווו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, הייתי צריך לדייק. הכלל הוא לא להכפיל ו"ו עיצורית כשהיא סמוכה לו"ו אחרת. יש מקרה של ארבע אותיות ו"ו רצופות: http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תיעתוק של ייקים שבו W נשמע כמו V. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזו מלה אתה מתייחס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקום שבו נכתבת היום וו כפולה ונהגת כV עבור מילים לועזיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר העירו לי לא פעם על חוסר העקביות שלי בכתיבת המילה הזאת. משום מה "טלביזיה" הכי נעימה לי לעין, וודאי שלא אכתוב "טלוויזיה" אלא כשאני פזור נפש יותר מהרגיל, אבל טלויזיה" היא, ככל הנראה, הצורה שהייתי צריך לאמץ. טריביאלי. לגופו של עניין, נראה לי שיותר מדי אנרגיות מופנות לשאלת האלמוניות. הנה, את בחרת כינוי בו את יכולה לדבוק כל עוד אינך מרגישה שוהא נטל על אצבעותייך, ובלי מאמץ תוכלי להחליפו באחר כל אימת שתחפצי, ובינתיים כל הקוראים יודעים לשייך את תגובותייך להקשרן הנכון גם אם יכולותיהם הספרותיות נופלות משלך. מה רע? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |