מדענים שיחזרו את נגיף השפעת שהרג מיליונים בתום מלחה''ע הראשונה | 2471 | ||||||||
|
מדענים שיחזרו את נגיף השפעת שהרג מיליונים בתום מלחה''ע הראשונה | 2471 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
יופי, באמת חששנו מהתערבותו של האדם והכחדתם של זני נגיפים בעולם. כמו נגיף השחפת, שגם הוא הוכרז כ''נגיף בסכנת הכחדה'', כך גם נגיף השפעת הספרדית, טוב שיש מי שדואג לשמירת המין. אני מניח שכמו היחמורים בחי בר, כך גם נגיפי השפעת הספרדית, לאחר שיצליחו ליצור גרעין רביה גדול וחזק דיו, יחזירו אותם לטבע. |
|
||||
|
||||
דווקא החזרת נגיפים לטבע בצורת חיסון היא זו שגורמת להכחדת מחלות ''טבעיות''. או לכל הפחות, מאפשרת לך לחשוש קצת פחות ממחלות. סביר מאד שאתה עצמך קיבלת בעבר זריקה עם נגיפים נדירים (או חלקים שלהם) ונהנה עד היום מההשפעות החיסוניות שלהם. |
|
||||
|
||||
אם ניקח את החדשות באייל כדוגמא: מדענים: נציג צים התנצל בפני שגריר יפן על התאונה מדענים: החלו השיחות לצירוף טורקיה לאיחוד הארופי מדענים: נצחון לשרון בליכוד. חברי המרכז החליטו לא להקדים את הפריימריז. ואחרון חביב, מדענים: שנה טובה. |
|
||||
|
||||
אם אתה באמת רוצה רייטינג, אתה צריך לייחס את הכותרות למקורות אחרים: מקור המקורב לראש הממשלה: נציג צים התנצל בפני שגריר יפן על התאונה מקור בטחוני בכיר: החלו השיחות לצירוף טורקיה לאיחוד הארופי סקר שנערך בקרב 38 מומחים במיסטיקה: נצחון לשרון בליכוד. חברי המרכז החליטו לא להקדים את הפריימריז. ואחרון חביב, קלטת חדשה של בין-לאדן: שנה טובה. |
|
||||
|
||||
הקלטת שברה אותי.:) |
|
||||
|
||||
מדענים: מקור המקורב לראש הממשלה: נציג צים: מהשמו רהב: התנצל בפני: שגריר יפן על: התאונה. |
|
||||
|
||||
ישחזרו דינוזאורים והם ישמידו את המין האנושי? מה עוד אפשר להוסיף? השפעת היא הוירוס הנפוץ ביותר ולא המסוכן ביותר והוא מדלל טבעי להזדקנות של אירופה ויפן |
|
||||
|
||||
אני מהמרת שמשחזרי הנגיף ימכרו אותו לממשלת סין לצורך דילול האוכלוסייה. |
|
||||
|
||||
עכשיו רק נשלב את דיון 2455, סגן נשיא מושחת, עיתונאית צינית, מדען גיבור שיוצא להציל את העולם וסיפור אהבה. הרי לנו שובר הקופות "אייל קטלני". |
|
||||
|
||||
אתה מצטרף אליי לכתיבת העלילה? |
|
||||
|
||||
בטח! זה רווחי. |
|
||||
|
||||
טוב, מה אנחנו קובעים? |
|
||||
|
||||
אאל''ט דסטין הופמן כבר שיחק בסרט הזה. |
|
||||
|
||||
סרט ספציפי כלשהו? (האם כדאי לי לטוס להוליווד ולעשות המון כסף מכתיבה?) |
|
||||
|
||||
"התפרצות" אולי? |
|
||||
|
||||
השפעת היא רחוקה מלהיות הוירוס הלא מסוכן ביותר. השפעת הספרדית שעליה מדברים נחשבת לאחד מהוירוסים המסוכנים ביותר בהיסטוריה. היא הרגה 25 מיליון אנשים בחצי שנה הראשונה (לאיידס לקח 25 שנה להרוג את אותה כמות אנשים). היא פגעה דווקא באנשים צעירים ובריאים (ולא בתינוקות או בזקנים כמו מגפות אחרות). בהתפרצויות חמורות, שליש מהנדבקים נספו על אף שקיבלו טיפול רפואי. בהתחשב בכך שקרובי משפחה של אותו וירוס עדיין קיימים היום, אפשר להבין למה המדענים רוצים ללמוד עליו. מה עוד אפשר להוסיף? העוני והרעב הם מדלל טבעי לצפיפות האוכלוסיה באפריקה ובאסיה. לכן אני מצטרף לקריאתך וקורא להפסיק להלחם בעוני בכלל ובעוני בישראל בפרט ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
הורי סבתו של זוגי מתו בשפעת הספרדית, משאירים ילדים בטווח הגילאים 14 עד 3 לדאוג לעצמם. ולא, לא בחבל ארץ נידח כלשהו באירופה או אפריקה. בלואר איסט סייד של מנהטן. |
|
||||
|
||||
האם לקחת את החיסון? |
|
||||
|
||||
חיסון מקבלים ולא לוקחים (לפחות בעברית). |
|
||||
|
||||
היא לא בהכרח עשתה זאת בעברית. |
|
||||
|
||||
העופות בלאו הכי נחשבים לשארי הדינו'. |
|
||||
|
||||
למה באנגלית? |
|
||||
|
||||
למה לא? יש *מעט* יותר אנשים שעורכים את ויקיפדיה האנגלית, והיא *קצת* יותר מקיפה. איזה טעם יש לדובר אנגלית להתעסק עם ויקיפדיה העברית? לשפה הזאת אין עתיד, וגם ההווה שלה לא משהו. |
|
||||
|
||||
אני זורק לכיוון פניך כדורסל. נבא את התוצאה ופעל בהתאם (''תחשוב מהר''). |
|
||||
|
||||
אני אזוז (או אתפוס את הכדור) כי גוף בתנועה ימשיך בתנועה (ניוטון), עכשיו בוא נשליך את זה על מדינות (אמנם הכללה גסה ופשטנית, אבל מילא) : בטבלה שמופיעה היום בגלובס מצויינת ישראל כבעלת שיעור הריבוי הטבעי הגבוה באירופה (זה נכון גם אם משמיטים את הערבים), מכאן שאוכלוסיית דוברי העברית גדלה כאקספוננט גדול מהאקספוננט האירופאי (למעשה הם מדללים), לכן לטווח הארוך יש סיכוי רב יותר שהשפה תישאר מאשר שפות אירופאיות טהורות (שפות שמדוברות בעיקר באירופה). מעבר לכך עברית היא השפה העתיקה ביותר שמדוברת (הוכחה לרמת הקירבה בין עברית תנכית לעברית של היום כשנמצאו המגילות הגנוזות וילד בן עשר גילה לחוקרים את שם המגילה) וישנו חוק סטטיסטי שבהעדר נתונים נוספים, לגוף עתיק יותר יש סיכויים רבים יותר לשרוד פרק זמן ארוך יותר. |
|
||||
|
||||
"בטבלה שמופיעה היום בגלובס מצויינת ישראל כבעלת שיעור הריבוי הטבעי הגבוה ב*אירופה*". למה עוד לא עדכנו את המפה? |
|
||||
|
||||
לא טענתי שישראל נמצאת באירופה, אלא שהשפה היא בעלת סיכויי הישרדות גבוהים יותר משפות אירופאיות רבות (כאלו שאיש אינו מקטלג כהולכות להיכחד). נ.ב. עכשיו אני כן טוען, ישראל נמצאת באירופה ולעזעזל עם האטלס. |
|
||||
|
||||
רוח המרד בנ.ב. שלך מוצאת חן בעיניי. אבל למה לעזאזל עם האטלס? יתוקן האטלס! |
|
||||
|
||||
"למדינה מזרח תיכונית קטנה ומפותחת דרוש שטח סביר באירופה (רצוי במערב היבשת). אפשרות להמרה במדינה פלסטינית: 972-02-9729729, לבקש את ישראל." |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז גם אתה בנביאים. אתה מתייחס רק לנתון אחד. באותה צורה דומה יכולת להסיק על שפות רבות אחרות שנכחדו זה מכבר שתשרודנה, בגלל שברגע מסוים בהיסטוריה דובריהן התרבו בקצב מהיר משלנו כיום. בצורה דומה יכולת להסיק שהלטינית לא תכחד (או אולי שאפילו לא נכחדה), בגלל שפעם היא הייתה השפה המדוברת ביותר בעולם (נשכח לרגע מהסינים, הם שיחקו במגרש אחר באותה תקופה). אתה יכול להסיק מהעבר על השתלשלויות של תהליכים (כדורים באוויר שאין מחזיקים בהם מוצאים את דרכם לרצפה). אבל אתה עושה משהו אחר (כשאתה מזכיר שהעברית שרדה עד היום) - אתה אומר, ''הכדור לא נוגע ברצפה כרגע, לא נגע בה לפני שלוש שניות (אפילו עלה, אם כי במהירות הולכת ופוחתת), אז סביר שהוא לא יגע בה בזמן הקרוב.'' אין אף ''חוק סטטיסטי'' שממליץ להסיק כך. כדי להיות ברור - אם יום אחד רק יהודים דתיים ידברו עברית, אז העברית נכחדה עד כמה שזה מעניין אותי. אני לא מהמר שהמין האנושי עומד להתפכח מכל השטויות הדתיות שלו, אני מהמר שהעברית תכחד, לפחות כשפה חילונית. אני מהמר שהנכדים שלי ושלך ידברו ויקראו שפה אחרת ביום יום. |
|
||||
|
||||
אתה במהמרים: "אני מהמר שהעברית תכחד, לפחות כשפה חילונית. אני מהמר שהנכדים שלי ושלך ידברו ויקראו שפה אחרת ביום יום". אתה לא ממש מסתמך על איזשהו נתון פרט לתחושת בטן. אני תוהה מה עדיף, לנבא או להמר. נראה לי שניבוי שמסתמך על מעט נתונים (ואפילו שגויים) עדיף על הימור שלא מתבסס על כלום. ואיך אפשר לטעון שהלטינית מתה, כשיש לה כזו ויקיפדיה? |
|
||||
|
||||
ואיך אפשר לטעון שנפולאון מת כשיש לו ויקיפדיה גדולה יותר? |
|
||||
|
||||
עובדה שאין ויקיפדיה שכתובה בלטינית |
|
||||
|
||||
אותו קישור בדיוק: http://la.wikipedia.org/wiki/Pagina_prima |
|
||||
|
||||
"תחושת בטן"? הניחוש הזה לא הגיע אליי בחלום, אני הגעתי אליו אחרי ניתוח של המצב כרגע בעולם לאור השתלשלויות של אירועים דומים בעבר. ויקיפדיה הלטינית - טרחת ללחוץ על אחד מהקישורים בעמוד הראשי, לפחות מאלו שלא קשורים ישירות ללטינית? הכל ריק. האנציקלופדיה הזאת היא תחביב של קומץ אנשים שהחליטו לשחק בלטינית. זה לא הופך אותה לשפה חיה. |
|
||||
|
||||
אבל למה *אתה* לא מקשר לעברית? ומלבד זאת, למה אין לעברית עתיד? כל הדוברים שלה יעלמו פתאום? התהליך לא כל כך ברור כמו שאתה מתאר אותו. התיאורים בספרי מד"ב על שפה גלאקטית עולמית לא נראים כל כך ריאליים, נכון לעכשיו. |
|
||||
|
||||
לא ערכתי מחקר, אבל אני חושד שהתיאורים הללו לא נפוצים כל כך ב*ספרי* מד"ב, ובעיקר משתמשים בהם בסדרות טלוויזיה שבהן צריך לשמוע את כולם מדברים, ולא רק לתאר מה הם אמרו. |
|
||||
|
||||
וכשרוצים להעניק לחייזרים שפה משלהם, הם בדרך כלל מדברים רוסית. |
|
||||
|
||||
לא קראת את ההודעה שלה הגבת? רוב הערכים בויקיפדיה האנגלית טובים מאלו בויקיפדיה העברית, בגלל שהם עוברים תחת ידיהם של יותר אנשים. אם אני ארצה לקשר לעמוד על מוטי קירשנבאום אני כמובן אפנה לויקיפדיה העברית, אבל ברוב הנושאים שלא קשור לישראליות, יהדות או עברית, אני אעדיף את ויקיפדיה האנגלית, מהסיבה הנ"ל. בפעם האחרונה שבדקתי, הדינוזאורים לא חבשו כיפה. לאן דוברי העברית יעלמו? הם ימותו (נקווה שבשיבה טובה, הרי אנחנו ביניהם), בזמן שדוברים חדשים שלה יהיו בהתחלה דו-לשוניים עם שפה אחרת, ובניהם של אלו כבר לא ידעו עברית. זה לא יהיה כזה פשוט, אבל אתה בטח לא צריך שאני spell it out for you. |
|
||||
|
||||
יש לא מעט ערכים בויקיפדיה העברית שהם טובים יותר מן המקבילים שלהם באנגלית, ולא רק בנושאים הקשורים דווקא לעברית, יהודים או ישראל. אולי לא אחוז גבוה במיוחד, אבל לא מעט. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי להגיד (וגם לא נראה לי שאמרתי) שאין מאמרים כאלו בכלל. קיימים, אבל הם מעטים מאוד, ויתמעטו אף יותר במשך הזמן (אם אנחנו מקבלים את ההנחה שהמאמרים בויקיפדיה נמצאים במגמת כללית של השתפרות ככל שיותר אנשים עורכים אותם). |
|
||||
|
||||
ההנחה הזו לא נכונה בהכרח. כדי לחסוך לך את הקריאה בכל הטקסט נביא רק את המסקנה: "התוצאות הברורות של השיטה הדמוקרטית הן ירידה מתמידה באיכות הערכים. בהיעדר אנשים בעלי חזון מקיף יותר ביחס לערכים כקבוצה ולערך כפרט בקבוצה, וכאשר ההנעה לכתוב בויקיפדיה היא רכה ותחביבאית, ויקיפדיה נדונה לגלישה מתמשכת מאנציקלופדיה לאסופה סתמית של מידע שרובו לקוח מבסיסי נתונים ומיעוטו - הערכים המשמעותיים - נדון לטשטוש גובר וירידה מתמדת באיכות." כלומר, קצב מהיר אינו בהכרח מוביל למשהו איכותי יותר, ואם נקבל את הנחתו של הכותב (אורי רדלר) - מובילה למשהו איכותי הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
הבעיה בהנחה הזו היא שהיא מניחה שאלו שמבינים על מה הם מדברים מרכינים את ראש בכניעה בפני הדמוקרטיה של ההמונים. זה פשוט לא כך. אם תורם כלשהו לערך רק מוריד את איכותו, קרוב לודאי שאלו שמבינים עניין ועוקבים אחרי הערך ישחזרו את העריכה הזו. לכן קשה לומר שבהכרח יהיה ''טשטוש גובר'' - אבל אכן צריך שיהיו מביני עניין. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאני בהכרח מסכים עם הטענה, אבל צריך שהיא תִשמע. בוויקי האנגלית יש ערכים שנשארים מושחתים זמן רב ואיש לא שם לב, וזה המראה שקצב מהיר יכול להיות גם מהיר מדי. ובעצם, למה אני משתמש בשני שמות? אני משתמש:אחיה פ. מוויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שזה אומר שקצב מהיר הוא מהיר מדי, אלא שגם ריבוי משתמשים הוא לא תחליף לכמה אחראי תחום רציניים עם רשימות מעקב שהם טורחים לקרוא (ובכלל, שאנשים שכתבו ערך יעקבו אחרי מה שקורה בו). |
|
||||
|
||||
יכול להיות. יכול להיות גם שזה נובע כמעט אוטומטית מריבוי משתמשים. אין לנו מספיק דוגמאות כדי שנוכל להסיק מסקנות יציבות. |
|
||||
|
||||
אף פעם לא הצגתי את המהירות כגורם חיובי לאיכות של הערך הבודד. אם מניחים שתוחלת השיפור של המאמר של עריכה של המאמר היא חיובית (מצטער על הניסוח), אז ככל שיש יותר עריכות, המאמר יותר טוב (duh). בויקיפדיה האנגלית יש לערך הממוצע יותר עריכות בכל פרק זמן נתון, ולכן הוא צריך להיות יותר טוב. אלו שאינם הם חלק מסטייה שהולכת וקטנה ככל שהזמן רץ. בשום שלב לא אמרתי שעריכה חפוזה היא מעלה של ויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
"אם מניחים שתוחלת השיפור של המאמר של עריכה של המאמר היא חיובית (מצטער על הניסוח), אז ככל שיש יותר עריכות, המאמר יותר טוב (duh)." זה יהיה ממש קטנוני מצדי לציין שההיקש הזה לא נכון (אם מדד האיכות של הערך הוא מספר ממשי או מספר רציונלי, למשל)? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
גם אם כל עריכה מעלה את איכות הערך, זה לא בהכרח אומר שאם מספר העריכות גדול יותר, איכות הערך תהיה גדולה יותר. |
|
||||
|
||||
אבל זה כן אומר שתוחלת האיכות של ערך (מאמר) אקראי גבוהה יותר ככל שמספר העריכות שהוא עבר גבוה יותר, וזה מה שאמרתי. או שלזה אתה מתנגד? קשה לי לראות איך תתנגד לזה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי: אני קטנוני. אבל אולי בכל זאת יש לי התנגדות: אנחנו משווים בין ערכים משתי ויקיפדיות שונות. סביר מאוד שבכל ויקיפדיה ממוצע השיפור לעריכה שונה 1. גם סביר להניח שיש קשר סטטיסטי כלשהו בין כמות העריכות בפרק זמן נתון, לממוצע השיפור לעריכה. חוץ מזה, העריכה ה-n-ית הממוצעת של ערך תורמת פחות מהעריכה ה-n-1-ית הממוצעת של ערך. לכן יכול מאוד להיות שהטענה שלך לא נכונה. 1 למשל, כי בויקיפדיה גדולה אין ויקיפדים שעוברים באופן מסודר על רשימת השינויים האחרונים ומתקנים השחתות. אולי גם אחוז התורמים המזדמנים שתורמים תרומות קטנות גדול יותר. |
|
||||
|
||||
קטנוני? לאיזו טעות קטנה שלי נתפסת? אני עדיין לא רואה איפה לא דייקתי (בהחלט אפשרי, אני פתוח לגמרי לביקורת). הרבה דברים יתכנו. יכול להיות שההנחה היסודית שלי לא נכונה. יכול להיות שההנחה נכונה, ושיחד איתה נכון שגם הפוטנציאל להזיק יורד; ואולי הוא דווקא עולה. הכל יכול להיות. אבל ציינתי את כל ההנחות שעליהן התבססתי[*], וההסקה שלי הייתה מדויקת, למיטב הבנתי. 1 - יש אנשים כאלו. קיים ערוץ IRC שבו מוכרזים השינויים שנערכו בערכים בויקיפדיה מיד עם שמירתם, ויש אנשים שעוברים על עריכות. תוכל להכנס לערוץ הזה, למצוא ונדל מזדמן ולראות איך הערך מתוקן לפני שאתה מספיק לטעון במלואו את עמוד העריכה בכדי לתקן את הערך בעצמך. אני גם לא זכיתי לראות אף ערך מושחת בעצמי, מלבד כשחיפשתי אחד כזה בערוץ הזה (באופן חד-פעמי, מסקרנות), וכשקישרתי אידיוט אחד לאיזשהו ערך, והוא החליט להשתין לבריכה שממנה בדיוק שתה. [*] - אולי היה מקום להדגיש שאני מניח שהתוחלת חיובית תמיד, לא רק כל עוד הערך נמצא מתחת לאיכות מסויימת, שהיא אפשרות שאין לבטלה. אפשרי שהחל מנקודה מסויימת, רוב (לא טעות) המוסיף גורע. |
|
||||
|
||||
ברור שההיסק שלך היה נכון, אם היה מדובר בשני ערכים באותה ויקיפדיה. בשתי ויקיפדיות שונות, תוחלת העריכה ה-n-ית יכולה להיות שונה, גם אם תוחלת העריכה תמיד חיובית 1. לכן, אני לא בטוח 2 שהאיכות הממוצעת של ערך אחרי 20 עריכות בויקיפדיה האנגלית, גדולה מהאיכות הממוצעת של ערך אחרי 10 עריכות בויקיפדיה העברית. 1 אגב, אני מלכתחילה קיבלתי את ההנחה הזאת, ואם הובנתי אחרת אני מצטער. 2 אני גם לא בטוח שלא. יכול להיות שאפשר להוכיח את זה. |
|
||||
|
||||
אני מניח גם שהאוכלוסיות שעורכות את שתי הויקיפדיות נבדלות בעיקר בכמותן. הבעיה עם ההנחה הזו היא שיש יותר דוברי אנגלית כשפה שניה, שלישית ורביעית שעורכים את ויקיפדיה מדוברי עברית כשפה שניה, שלישית ורביעית, אבל אני מאמין שהנזק שאלו מהם שהאנגלית שלהם קלוקלת גורמים אינו משמעותי. |
|
||||
|
||||
יש לי הצעה פרקטית: במקום לדון בתיאוריה של ויקי, אפשר לבצע ניסוי אמפירי, ע"י השוואה של ערכים אקראיים: למעשה, הניסוי הזה לא מוצלח. גם אם כל ערך איכותי, זה לא אומר שבויקיפדיה לא חסרים ערכים חשובים. בנוסף, אם תיקח ויקיפדיה כלשהי, ותוסיף לה עוד קצרמרים או ערכים בינוניים, תקבל ויקיפדיה פחות מוצלחת לפי הניסוי הזה. אם כך, האתגר החדש: מציאת מדד מספק לאיכות הויקיפדיה. ההצעה שלי: לכל ערך נותנים ניקוד, שהוא הביקוש של הערך ביחס לערכים אחרים, כפול דירוג של איכות הערך. מדד האיכות של הויקיפדיה יהיה סכום הנקודות של הערכים. פרקטית, אם ידוע הביקוש של כל ערך ביחס לערכים אחרים, ניתן לאמוד את איכות הויקיפדיה ע"י בדיקה של כמה ערכים אקראיים, והכפלת ממוצע הניקוד שלהם במספר הערכים בויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
לדעתי ויקיפדיה האנגלית תיכשל בניסוי האמפירי כי המדיניות לגבי קצרמרים שם פחות נוקשה, ולכן גדול הסיכוי שתיפול על ערך קטן ולא מרשים. למשל, עכשיו לחצתי על שני הקישורים. באנגלית קיבלתי את: ובעברית את: מה זה אומר? אין לי מושג. ממילא צריך ללחוץ על הקישורים לפחות אלף פעמים לפני שאפשר להתחיל לנסח תובנות. |
|
||||
|
||||
הערך על אבישג בוויקיפדיה העברית הוא ממש לא דוגמא לערך איכותי, להפך, הוא דוגמא לערך לא מדוייק ולא אנציקלופדי. "משרתת אישית"?? "לפי עדות המקרא"?? בושה וחרפה. |
|
||||
|
||||
מה כאן לא מדויק? מה זו "סוכנת" אם לא משרתת אישית? מה הבעיה במילים "לפי עדות המקרא"? האם זה לא כתוב במקרא (זה כתוב מפורשות)? האם הבעיה היא שויקיפדיה לא מניחה שעדות המקרא אמינה? (אם זה המקרה האחרון, אתה מוזמן לקרוא את http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%9... ) |
|
||||
|
||||
שינה עם בעל הבית לא נחשבת למטלה שגרתית של משרתת אישית. |
|
||||
|
||||
''ותשרתהו והמלך לא ידעה''. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי ''משגל'' עם בעל הבית (קשה להאמין שהיה לו עוד מה לעשות בנידון). ''שינה'', זה הסיפור. |
|
||||
|
||||
''ותשרתהו''. אין לי מושג מה היו תנאי העבודה המקובלים של משרתות המלך לפני שהמציאו את הבקבוק החם (אבל אשמח להחכים). |
|
||||
|
||||
''ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך''. |
|
||||
|
||||
אם שינה זה הסיפור, מה הבעיה עם המשפט "לפי עדות המקרא דוד לא קיים יחסי אישות עם אבישג"? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שיש לי בעיה אתו. |
|
||||
|
||||
מה עם תגובה 338913? ובכלל, מה את/ה טוענ/ת? |
|
||||
|
||||
תגובה 338913 איננה שלי... (אני טענתי רק שהגדרתה של אבישג כ"משרתת אישית" היא קצת... צולעת... כיוון שמשרתות אישיות בד"כ אינן מרדימות בחיקן את בעל הבית). |
|
||||
|
||||
ההופעה תחת הכינוי ''האייל האלמוני'' מביאה לכל מיני תקריות כאלה. אני כותב ''אתה'' והנה בתשובה מסתבר שזו ''את''. במיוחד יפות ההתכתבויות בין האייל האלמוני לאייל האלמוני. מילא אם מישהו מופיע באופן חד פעמי.. |
|
||||
|
||||
לי נוח להיות תמיד אלמוני, למרות הבלבולים שנוצרים. ביחוד במצבים שאני אומר משהו שיעורר כעס או כשאני חושש שיסתבר שדיברתי שטויות (בדיון על המתמטיקה, לדוגמה). ומה אפשר לומר על זנים בפני עצמם מסוג החשמנית, למשל, שהיא פעם חשמנית, פעם אלמוני ופעם גם זה וגם זה? |
|
||||
|
||||
אני מסתיר את השמות הקודמים שלי ב"אייל", כדי שלא יקשרו ביני לבין תגובות ישנות ומביכות שלי. לרוע המזל, גם עם השם הנוכחי שלי כבר הבכתי קצת את עצמי. בכל אופן, הייתי מציע לכל אלמוני לנחס לעצמו שם לאותו דיון בלבד (לדוגמה: "אלמוני עקבי") או לתקופה מוגבלת (אלא אם כן הוא ממש חייב להמשיך להגיב תחת שמו הקודם בדיון מסוים). |
|
||||
|
||||
כמו שאומרים-אל תפחד מהפחד. אם הביטחון העצמי שלך כל כך ירוד אז אל תעתוב בכלל. פשוט, לפני שאתה לוחץ ''אשר'' -קרא עוד פעם וחשוב שנית. |
|
||||
|
||||
אני עורך כמעט את כל התגובות לפחות 2-3 פעמים, ולעיתים קרובות מאוד גם יותר. פשוט מי שהייתי לפני שנה 1 זה לא מי שאני היום. חוץ מזה, מפני הבורות, גם קריאה חוזרת לא תגן עלי (אם גוגל לא מסייע). 1 <טון בוכה> "הייתי כל כך צעיר! מה הבנתי, מה הבנתי?" <\טון בוכה> |
|
||||
|
||||
אל תדאג, אף אחד לא יגיש לך את החשבון על ימי הילדות. זה שאתה מרגיש שאתה משתפר-זה יפה מאד. תרגיש טוב עם זה. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שבגילך שנה זה הרבה זמן. |
|
||||
|
||||
תחשבי מה יהיה איתו עוד שנה... |
|
||||
|
||||
גם אני מציע לכל אלמוני לנחס (אבל לא להגזים עם זה) |
|
||||
|
||||
הם לא רוצים להפסיד את הקרדיט מהודעות בדיונים קודמים על ידי בחירת כינוי זמני חדש. |
|
||||
|
||||
''האייל האלמוני'' כסמל סטטוס. |
|
||||
|
||||
בכל הזמן שאני גולשת באתר, היו רק 2 אנשים שהערכתי אליהם, לא משנה מה יכתבו, ירדה פלאים בגלל שכתבו שטויות. אתה, בכל מקרה, מצאת לך כינוי חדש. מוטב שהאלמונים ימצאו להם כינוי זמני שונה מ"האייל האלמוני", אפילו רק לאותו הדיון, על מנת שנדע אם אנחנו מתדיינים עם אדם אחד או עם אנשים הרבה. |
|
||||
|
||||
אוי, חבל שלא רמזת מיהם השניים, זה מסקרן אם אלה השניים שלי :). |
|
||||
|
||||
מי השניים שלך? |
|
||||
|
||||
מה, שני הניקים שבהם הופעת בתור "האייל האלמוני"? ולא. אין סיכוי. |
|
||||
|
||||
זהו, שדווקא ההתכתבויות הבין-אלמוניות הכי מוצאות חן בעיניי - אני לא מרגישה שאני חייבת להתנצל על נחיתותי הניקית... |
|
||||
|
||||
אבל לפחות עזרי לי להבחין האם לומר ''את'' או ''אתה''. |
|
||||
|
||||
טוב, אשתדל לרמוז על כך בכל תגובה, בתגובה 339169 לפחות, הבהרתי שמדובר ב"את"... |
|
||||
|
||||
אז את האיילה האלמונית. |
|
||||
|
||||
אז אפשר יהיה לדעת אם לפנות כ''את'', אבל ספק רב אם זה יפתור את הבעיה למי שיש לו בעיה עם האלמוניות באופן כללי. יש בהחלט יותר מאיילה אלמונית אחת. |
|
||||
|
||||
מה לגבי ניקים זמניים? לפי מה שאת רואה על השולחן שלך, למשל.1 בלאגן אטומי. קופסת גרנולה. כוס ריקה. 1 שיטת הצ'יפ האינדיאני מהבדיחה. |
|
||||
|
||||
צ'יפ אינדיאני? זו גרסת ההי-טק לילידים האמריקאים? |
|
||||
|
||||
אכן פליטת מקלדת. צ'יף. לא צ'יפ. ילד אינדיאני שואל את הצ'יף, "תגיד, איך אתה קובע את השמות של הילדים בשבט?" "אה, זה קל", אומר הצ'יף, "אני מסתכל החוצה, והדבר הראשון שאני רואה אני נותן כשם לילד. ככה בחרתי את השמות של נשר גדול, ענן אפור וסוס קופץ. אבל מה זה משנה לך, כלב מכוער משתין?" 1 1 גרסא ב' גורסת, "אבל מה זה משנה לך, 2 כלבים מזדיינים?" |
|
||||
|
||||
את רואה, הכל מפני שאין לי כוס גראנולה על השולחן, וגם לא בשום מקום אחר (אני שונאת גרנולה)... אבל באמת הבעיה היא לא במציאת ניקים. אני רוצה את ברירת המחדל, והאתר המייל שוביניסטי המרגיז הזה לא מאפשר לי ברירת מחדל נשית. זה הכל. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא בדיוק בזה. בברירת המחדל. אם אני מתדיינת עם יוספה, אני אוהבת לדעת אם יוספה ענתה לי. או אם רוחמה. ואם לכל המתדיינים קוראים יוספה, כי הם אוהבים להיות יוספה, או אוהבים להיות ברירת המחדל, ואף אחד מהם לא חושב להיות יוספה היפה או יוספה עם הכובע, ויש מלא יוספות שכולן מעלות טיעונים שונים, זה מבלבל. ונוצרים מקרים כמו זה. תגובה 285161 |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הקשר לקישור... ומעצבן אותי שלגברים כאן יש ברירת מחדל ולנשים אין. |
|
||||
|
||||
הרי לכם דיון לדוגמא: יש מאמר. אלמוני מגיב ומביא קישור. דעת אמת מול בית דין. אני מגיבה. אלמוני (כנראה אותו אחד) מגיב ומבקש הוכחה לדברי. אני מגיבה. אלמוני שלא מבין עברית עתיקה מגיב. אני מגיבה. אלמוני (אולי אותו אחד, אולי לא) מגיב. שכ"ג מגיב. אלמוני מגיב. ראובן מגיב. נתנאל מגיב. שכ"ג מגיב לנתנאל ולאלמוני. אני מגיבה לעצמי שכל העניין הוא משעשע. ומביאה דוגמא, תוך ציטוט מבית דין. אלמוני שלא מבין עברית של דתיים מגיב. ועוד סבור שאלה הן דיעותי שלי. אני מתקנת אותו. אלמוני טוען שהוא לא אותו אלמוני ממקודם. שכ"ג מסביר שבניגוד לאלוהים, איילים אלמונים יש הרבה. ריבוי אלמונים מקשה על הדיון. די שהחפצים באלמוניות יבחרו להם ניק פר דיוק. גם אם זה ניק אלמוני. ואגב, יש לך ברירת מחדל. האיילת האלמונית. את טענת שיש כמה וכמה איילות אלמוניות, כך שזו ברירת מחדל אנונימית. |
|
||||
|
||||
''האיילה האלמונית'' איננה ברירת מחדל. האלמוניות האחרות לא מתכנות כך. ועניין האי הבנה ב''עברית של דתיים'' איננו קשור לאלמוניות. זו בעיה מסוג אחר. |
|
||||
|
||||
"האיילה האלמונית" השנה: http://www.haayal.co.il/search?SearchStr=&Search... אם כך, השם הזה די נפוץ. חוץ מזה, כדי שיהיה שם אלמוני לאיילות אלמוניות, מישהו צריך להתחיל עם זה. אח"כ זה כבר יהיה מנהג נפוץ. |
|
||||
|
||||
...ורובן, אולי כולן, זו אני. ואחרות לא הלכו בעקבותיי. חוץ מזה, זו לא ברירת מחדל אמתית: המערכת לא מצמידה אותה ברגע שמשאירים את טבלת השם ריקה. זה לא אוטומטי. וזה מרגיז מאוד. |
|
||||
|
||||
התאמה אישית תפתור את הבעיה הזאת. |
|
||||
|
||||
ברור. רק שבדיון שרבים בו האלמונים, עלולה להיות בעיה בהבנה. עניין אחר. היה אתר (אחר) שבו נהגתי לכתוב, ולאחר זמן עברתי לאלמוניות. שמתי לב שבכל פעם שכתבתי דברי טעם, גם אם נתתי סימנים מסגירים למיני, אוטומטית סברו שאני גבר. |
|
||||
|
||||
נו ודאי. וכי ייתכן שדברי טעם ייכתבו בידי אישה? |
|
||||
|
||||
מה גודל המדגם? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון כמה אנשים? אולי 15-20 איש שמגדירים את עצמם יפי נפש מהזן הקיצוני ביותר, אבל טוענים שאין מצב שנשים מרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה. |
|
||||
|
||||
האמת שכדי לסתור אותם אין צורך להיות יפי נפש, רק לקרוא עיתונים. אגב, לא מזמן קראתי ברשימות - נדמה לי אצל נעמה כרמי, אבל אולי מישהי אחרת - מדברת על כל השמאלנים שמאוד מעצבנים אותה כי משום מה בענייני נשים כלום לא מעניין אותם אף פעם. אני מזדהה. |
|
||||
|
||||
קישור לפוסט של ד"ר כרמי: אכן משובח (וכותבת מומלצת באופן כללי). |
|
||||
|
||||
משובחה בהחלט. תודה. |
|
||||
|
||||
אני משוכנע שאת רוב השמאלנים ענייני נשים מעניינים מאוד. פשוט לא אותם עניינים שנעמה כרמי (או מישהי אחרת) מתעניינת בהן. |
|
||||
|
||||
לא, התכוונתי למס' הפעמים שכתבת דברי טעם וחשבו שאת גבר. |
|
||||
|
||||
תגובה 188098 ותודה לאביב על תגובתו שחתמה את הפתיל, בלעדיה לא הייתי מוצא אותו לעולם. |
|
||||
|
||||
זה באמת פתיל נפלא. אתה בטוח שלא יונסקו המציא אותו? |
|
||||
|
||||
ואתה מי? |
|
||||
|
||||
אני, זה האייל האלמוני. |
|
||||
|
||||
קשה לי להחליט אם הפתיל ההוא נכתב ברצינות או כפרודיה (בשני המקרים הוא מעולה). |
|
||||
|
||||
כתבתי אותו ברצינות. |
|
||||
|
||||
אחחח, הבו פתילים שכאלה! |
|
||||
|
||||
מה אנחנו אשמים? ברירת המחדל לא נבחרה בהצבעה בינינו. |
|
||||
|
||||
השאלה אם זו משרתת אישית לפי הגדרת המקרא, או באטלר אנגלי לפי הגדרת הויקטוריאנים. אין ספק שמשרת אנגלי לא מרדים בחיקו את האדון. אבל סוכנת מקראית? של המלך שלא דופק חשבון לאף אחד גם כשהוא זקן? למה לא? |
|
||||
|
||||
"ותשרתהו והמלך לא ידעה". אולי לא דופק חשבון, אבל גם לא דופק באופן כללי. :) |
|
||||
|
||||
זה לא אומר כלום. יכול להיות שהוא שכב אתה או לא אבל יכול להיות שכמו כל מלך הוא שכב אתה אבל לא הכיר אותה כי עבורו המשרתות הם כמו חפצים והוא התעלם ממנה |
|
||||
|
||||
הוא היה כל כך זקן שחוץ מלשאוב ממנה את חומה, הוא לא היה מסוגל לשום דבר. |
|
||||
|
||||
מציינים את זה כי זה חשוב. אשה שהמלך שכב איתה, אף גבר אחר לא ישכב איתה. NEVER.
|
|
||||
|
||||
אשה שהמלך שכב איתה, אף גבר אחר לא ישכב איתה? ומה היה הדבר הראשון שעשה אבשלום כשדוד נמלט מהארמון? |
|
||||
|
||||
ואיך זה נגמר? |
|
||||
|
||||
נו, לעת זקנתו, מה אתה רוצה ממנו. הוא עולל מספיק. תן לו לצאת לפנסיה. |
|
||||
|
||||
אין לי טענות. |
|
||||
|
||||
תלוי מתי. לפי תנאי העבודה של האמה העבריה, זה כולל גם את זה. בגלל זה היא לא משתחררת. |
|
||||
|
||||
את רצינית בשורה האחרונה? כלומר, יענו זה חלק מהוראות המקצוע? |
|
||||
|
||||
ז וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה – לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים. ח אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ – וְהֶפְדָּהּ: לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ. ט וְאִם-לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה--כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה-לָּהּ. י אִם-אַחֶרֶת יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. יא וְאִם-שְׁלָשׁ-אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ: וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף. שמות כא'. |
|
||||
|
||||
אהמ... נעתקו מלים מפי. זוועה וחלחלה. |
|
||||
|
||||
לא כל כך. בימינו, כן. בהחלט. אבל אז? אדם מוכר את בתו להיות אשת האדון, או אשת בנו של האדון, פחותה מאשתו הרשמית/ראשית, אבל עדיין אשתו. זה יותר טוב מלמכור אותה להיות שפחה פר אקסלנס, עם סיכוי גדול שהאדון או בנו או שניהם יאנסו אותה, ימכרו אותה הלאה למי שמתחשק להם וכיו"ב, כפי שבדרך כלל קרה. לפי "האדמה הטובה" של פרל בק1 מתברר שבסין שמלפני המהפיכה בשנות רעב איכרים היו מוכרים את בנותיהם לעשירים על מנת שתשמשנה כשפחות2. היפות שבהן נאנסו. חלק מהשפחות הללו התחתנו אחר כך עם איכרים עניים. ליותר מכוערות שבהן היה סיכוי יותר טוב. 1 אם מוכנים לקבל כדבר נכון מידע עלמספרות בדויה שכתבה אירופאית שגדלה שם. לא הדבר הכי מוכח בעולם, אך אני מניחה שממכר בנות היא תופעה שרווחה. אין אוכל. אם לא ישיגו אוכל, כולם ימותו. את מי ימכרו? את הבנות. ממילא הן יתחתנו עוד כמה שנים וילכו למשפחה אחרת ומי שהכי חשוב זה הבנים. 2 מה שאולי מסביר איך נוצר האוכל הסיני המוכר לנו ממסעדות. צריך גדוד של שפחות במטבח כדי ליצר ארוחה. |
|
||||
|
||||
נו, ואם הן נמכרו להיות אשתו של האדון, הן לא נאנסו? פשוט מפני שהאונס היה יותר "לגיטימי"? (הרי ממילא האונס ביחסים כאלה היה לגיטימי, אלא אם כן היו אינטרסים לאדון אחר על גופה של אותה אשה/שפחה)... |
|
||||
|
||||
לפחות הן לא נזרקו החוצה עם ילד מחוץ לנישואין בחברה שלא מסתכלת עליך אם את לא בתולה. |
|
||||
|
||||
רעיון טוב, אבל לא הצעת דרך לקבוע את הערך המספרי שיציין את איכותו של הערך הבודד, שבו עשית שימוש לקביעת איכות הויקיפדיה כולה. לא דרך מדוייקת, הרי גם איך בדיוק נקבע את הערך של הביקוש לא קבענו, וכדאי להשאיר את זה לסוף כדי לעשות tweaking. אבל צריך איזשהו רעיון כללי. אנשים פשוט יצביעו על ציון בין 1 ל-10? (הייתי מעדיף בין מינוס אחת לפלוס עשר.) נשמע... ככה-ככה. יש לך רעיון טוב יותר משלי? |
|
||||
|
||||
נשמע לי דווקא רעיון טוב. אני לא חושב שיש שיטה טובה יותר להעריך את האיכות של ערך (אולי לתת למומחים בכל תחום עם ניסיון בעריכה בויקיפדיה לדרג את הערכים?). |
|
||||
|
||||
רגע, רגע, על מה אנחנו בכלל מדברים? איזה ציון ינתן? אחד שיהיה נכון לרגע הדירוג? אחד שיהיה נכון לאיך שהמאמרר נראה לפני שבוע? |
|
||||
|
||||
אולי ציון שיאתחל את עצמו בכל שינוי לא משני? צריך גם לחשוב מה יקרה *לפני* שערך יקבל ציון. נראה הכי טבעי שהוא בכלל לא יכלל במדד (כולל במדד הביקוש היחסי). מצד שני זה עלול ליצור הטיות: אולי זה יטה לטובת הערכים המבוקשים, כי הזמן בין כל שינוי שלהם להצבעה הראשונה יהיה קטן? אולי זה יטה לטובת הערכים הנידחים, כי הערכים המבוקשים מתעדכנים בתדירות גבוהה יותר? אולי שתי ההטיות יאזנו אחת את השנייה? |
|
||||
|
||||
לא? (אנחנו מדברים על אותו ערך או על ערכים שונים?) אם נגדיר את איכות הערך לאחר שעבר N עריכות, כ V1, ואת איכות הערך לאחר שעבר N+A עריכות (A>0) כ V2, הרי אם כל אחת מ A העריכות שמעבר ל N העלתה את איכות הערך, בהכרח V2>V1 |
|
||||
|
||||
עריכה יכולה גם להוריד את איכות הערך. זו רק התוחלת שעולה. |
|
||||
|
||||
(על ערכים שונים בשתי ויקיפדיות שונות.) |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה עושה עריכה לערך הערך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שההנחה נכונה, אבל זה פתוח לויכוח, כמו שדאגתי לציין. בכדי להבטיח שזה אכן יקרה (שיפור הדרגתי), אני תומך בשינוי מסוים במתכונת של ויקיפדיה. אפשר למשל שבמקביל למתכונת הנוכחית, כל אחד יוכל לעבור בין (לפחות) שתי גרסאות של העמוד (בנוסף לגרסאות העבר, כמו שאפשר עכשיו) - אחת שנערכת בידי כולם, כמו עכשיו, ואחת (לפחות) שנערכת על ידי קבוצה של מתנדבים שנבחרו בהצבעה, או שהוא בחר כמועדפת עליו. גם הדפים שנערכים בידי גוף נבחר ימשיכו להשתפר הדרגתית, כשהגופים האלו יעדכנו את הערך כדי שיכיל גם מידע שהם קיבלו (ואימתו) מהדף הנערך על ידי כולם. |
|
||||
|
||||
זה נשמע כמו מנגנון די מסורבל. השאלה החשובה היא האם יש כאלו מחלוקות גדולות בערכים שבגללן צריך לפצל אותם לשני ערכים שונים - הרי אם הקבוצה הנבחרת כותבת ערך יותר טוב מהערך של "כולם", כדאי להחליף את הערך של כולם בערך של הקבוצה הנבחרת, ולחסל כל נסיון תרומה שלא משפר את הערך. אבל שוב, הבעיה העיקרית היא שזה מסורבל. צריך יהיה לכל ערך וערך לקבוע קבוצה משל עצמה, או שאפשר לבחור "אחראי תחום" באופן כללי? וגם אם אנשים לא נבחרים בהצבעה, למה שלא יכתבו גרסה משלהם לערך? |
|
||||
|
||||
הבעיה עם המחלוקות היא שהן לא נפתרות. יש הרבה דרכים שונות לכתוב כל ערך, ולעולם לא נגיע לקונצנזוס מקיף. אבל אולי ההעדפות שלי ושלך תהיינה מספיק קרובות כדי ששנינו נוכל להנות מאותה גרסה של הערך, בזמן שאנשים אחרים יהנו מגרסה אחרת (ולא תדרש גרסה שונה לכל אחד ואחד מאיתנו, הייתה הכוונה). יתרון אחד בגרסה שמופקת על ידי קובץ אנשים נבחרים, על ידי סינון וסיגנון של הגרסה הנוכחית של המאמר, הוא שהקורא נהנה מגרסה במצב מוגמר בכל שלב שהוא נכנס. הוא לא נתקל במשהו חצי עשוי, עם משפטי טריוויה שזרוקים לאורך המאמר ונושאים שמפוזרים לאורך העמוד באי-סדר. במצב הנוכחי, הרבה פעמים מישהו תורם משהו בדקה הפנויה שיש לו, פשוט זורק את זה לעמוד, וזה נשאר ככה עד שנכנס האדם הבא שיש לו את הפנאי, הרצון והיכולת לארגן הכל מההתחלה ועד הסוף. עוד בעיה בתוצר הממוצע של השיטה הנוכחית - עבודת טלאים של סגנונות שונים, בכל המובנים (לא רק מבחינת השפה). דרך אגב, תוספת שאני רוצה לראות בויקיפדיה - גלריות תמונות. תמונה שווה אלף מילים, אבל בפורמט הנוכחי, גם נדרשות אלף מילים בין תמונה לתמונה בכדי שהכל לא יראה מגוחך. |
|
||||
|
||||
תמונה אחת שווה אלף מילים? תמונה סבירה בגלריה תופסת בד"כ יותר מ־5kB . |
|
||||
|
||||
במקרה נתקלתי בגלריה בויקיפדיה מאז שכתבתי את ההודעה הקודמת, אז אפשר למחוק את זה מרשימת התוספות הנדרשות (למרות שהיא יכלה להראות יותר טוב). |
|
||||
|
||||
היא עדיין *יכולה* להיראות יותר טוב: אם לדעתך ניתן לשפר, עשה זאת. |
|
||||
|
||||
אני יכול לערוך את התבניות (templates) שבהן משתמשת ויקיפדיה? אתה בטוח? איך אני עושה את זה? |
|
||||
|
||||
הדרך הכי נוחה היא לערוך דף שמשתמש בתבנית ולהסתכל מתחת לתיבת העריכה. יש שם רשימה של התבניות שבה משתמש הדף. לוחצים על התבנית שרוצים ועוברים לדף שלה, שאותו אפשר לערוך כמו כל דף אחר (כמובן שכמו כל דף אחר הוא עשוי להיות מוגן אם מישהו מתנכל לו, ולא כל שינוי יתקבל בברכה). למשל: (הגעתי לכאן על ידי עריכת הדף הראשי). |
|
||||
|
||||
הה, ''מדלל טבעי להזדקנות'' נשמע ממש מצויין. כן ירבו. |
|
||||
|
||||
ואמא שלי היתה אומרת: "מה שלא עושים בשבילך, תמיד לא טוב לך" |
|
||||
|
||||
היה לאלפי רבבה. |
|
||||
|
||||
אחת ההפתעות שהיו לי בשבוע הספר לפני שנתיים או שלוש שנים היא שמצאתי במחיר אפסי את הספר „שפעת – עולם בצל מגיפה” מאת ג'ינה קולטה. זה היה נחמד ועצוב כאחד, משום שמכירה במחיר הפסד מראה משהו על השוק הישראלי לספרי מדע פופולרי. הספר יצא בעברית בהוצאת „מטר” בשנת 2000, באותה שנה שבה יצא באנגלית. ההכרזה כעת אינה עניין חדש. יפה שהצליחו לשחזר את הוירוס מאשה תושבת אלסקה. הספר מתאר נסיונות דומים שנעשו להפקת הנגיף מגופות של תושבים סקנדינביים שמתו במגיפה של 1918. מוזכרת גם אשה תושבת אלסקה שממנו הופק חומר ואינני יודע אם ההכרזה כעת היא על אותו מקרה. אבל למעשה הוירוס שוחזר לפני כן. עוד לפני למעלה מ-140 שנה החליט נשיא ארה"ב אברהם לינקולן שבכל פעם שרופא בודק רקמת אדם, הוא מחוייב לשלוח דגימה למכון הפתולוגי של צבא ארה"ב, שתישמר ללא הגבלת זמן. בעיר וושינגטון קיים מכון בו נשמרות הרקמות ולפני 9 שנים שוחזר רצף חלקי של הוירוס מרקמת ריאה של חייל אמריקאי שמת בשנת 1918. כפי שהוזכר כאן, המגיפה של 1918 היתה חמורה במיוחד. לדעתי – היא הביאה לסיום מלחמת העולם הראשונה משום שלא נותר כבר מי שיילחם. מספר החיילים האמריקאים שמתו משפעת במהלך מלחמת העולם הראשונה עלה על מספר החיילים שנהרגו במלחמה עצמה. אין איש יודע כמה מתו בדיוק. אין ספק שמספר קורבנות השפעת הספרדית היה עשרות מיליונים. בהרצאות שאני מעביר לפעמים אני שואל את הקהל מהי המגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה. התשובות שאני מקבל הן בדרך כלל סביב שלוש מחלות: איידס, הדבר השחור והאבעבועות השחורות. התשובה שאני מחפש היא שפעת, וביתר דיוק זו של 1918. בשורה התחתונה – בשבוע האחרון הגיעו חיסוני שפעת למרפאות. משרד הבריאות (וגם אני) ממליץ להתחסן במהלך חודש אוקטובר. חורף נעים. |
|
||||
|
||||
בעקבות המלצתך אני מוצא בך את הכתובת לתהיה הבאה: במהלך השירות הצבאי שלי (1991-1995) חוסנתי בכפיה נגד שפעת בכל אחד מארבעת החורפים שבזמן האמור. בכל פעם, בתוך שלושה שבועות ממועד החיסון, חליתי בשפעת, אמנם לא קשה במיוחד, אבל מעולם לא חליתי בשפעת קשה יותר משלושה ימי חום (ובכלל, עד לשירות הצבאי חליתי בשפעת פעמים ספורות בלבד). מאז סוף השרות ועד היום לא חוסנתי יותר נגד שפעת וחליתי בשפעת פעם אחד בלבד, וגם פעם זו היתה בתחילת אוקטובר, כך שחיסון לא היה זמין באותו זמן. לאור הנתונים הנ"ל ובהתחשב בכך שמקום העבודה שלי (E.C.I) מספק חיסון חינם לעובדים, היית ממליץ לי להתחסן? |
|
||||
|
||||
סליחה שאני מתערב מבלי להיות רופא. החיסון הוא הזרקה של חיידקי שפעת מוחלשים (או מתים), כך שבעצם כל המחוסנים חולים ב''שפעת'' לאחר החיסון (המטרה היא לעורר את מערכת החיסון של הגוף ואת ייצור הכדוריות הלבנות). אלא שהרגישות והתגובה לחיסון שונה מאדם לאדם. רוב המחוסנים לא סובלים יותר מעליית חום קטנה שבד''כ אינם מרגישים אותה (באופן פרדוקסלי חלק מן המחוסנים חשים טוב יותר מקודם לאחר ירידת החום שבעקבות החיסון). כך שאין סיבה לחשוב שנדבקת בשפעת דוקא בגלל הזריקה. בד''כ הסיבה לקחת את החיסון אינה בריאותית. לאדם בריא אין סיבה לחשוש משפעת והחיסון מיועד לקשישים ותינוקות הסובלים ממצב בריאותי ירוד. חברות שונות ממנות את החיסון כדי לחסוך בהעדרויות וכדי למנוע תביעות של עובדים במרחבים פתוחים או בחדרי עבודה משותפים. הבחירה היא בעצם שלך, עד כמה אתה דואג למצב רוחם ולרוגע של שותפיך לעבודה. ביפן הצפופה מקובל פשוט שאנשים הסובלים משיעול חובשים מסכות מנתחים. ישנה כמובן הסתברות מזערית לחלות בשפעת מלאה בגלל חיידקי השפעת המוחלשים, אבל הסיכוי קטן מהסיכוי לחלות בשפעת בדרכים הרגילות ללא החיסון. |
|
||||
|
||||
צר לי לומר שכמעט כל מה שכתבת בהודעתך אינו נכון. 1. אין כזה דבר „חיידקי שפעת”. מדובר בוירוס, לא בחיידק. 2. החיסון אינו כולל אורגניזמים „מוחלשים” או מתים. הוא כולל חלקים חלבוניים. 3. המחוסנים אינם חולים בשפעת או ב„שפעת” בעקבות החיסון. יוצאים מכלל זה אנשים הפונים לקבל חיסון כשהם מרגישים תחילתה של מחלה. לאלה החיסון אינו מסייע ומהלך המחלה אצלם הוא רגיל. 4. הסיבה לקבלת החיסון היא בריאותית. החיסון מונע מוות. נכון שאיננו יכולים לדעת מראש עד כמה הנגיף יהיה אלים ומאז 1918 לא נתקלנו בנגיף אלים במידה דומה לזו של השפעת הספרדית. יתכן שלמעסיקים יש גם שיקול כלכלי, ואינני עוסק בכך. 5. אינני יודע מה קורה ביפן, אבל המצב שם מראש הוא שונה. ככל שקו האורך הוא מערבי יותר, יש לנו יותר זמן להתכונן לנגיף. המגיפה מתחילה מאיזור סין/הונג־קונג ונודדת מערבה. אינני יודע אם ליפנים יש אפשרות מניעה. |
|
||||
|
||||
המגפות מתחילות תמיד במזרח? למה? |
|
||||
|
||||
אינני זוכר את ההסבר המדוייק, ונדמה לי שהוא רק בגדר ספקולציה. הוא קשור לכך שהסינים מגדלים יחד חזירים וברווזים. הנגיף עובר מוטציות עד שהוא מסוגל להדביק את שני המינים לפני שהוא משתחרר הלאה. |
|
||||
|
||||
מה, אי אפשר להסביר להם שחזירים וברווזים זה שעטנז? פוי. |
|
||||
|
||||
טל"ח (זה מה שקורה כשדוחפים את האף). אבל גם לי יש כמה שאלות: 1. מאחר והוירוס עצמו אינו אלא שרשרת חלבונים (ולא אורגניזם חי או מת כפי שבלבלתי את המוח), מנין הביטחון של המחסנים שקטע כזה או אחר של הוירוס גורם רק לתגובה החיסונית ולא לסימפטומים עצמם? 2. האם החיסון נגד שפעת יעיל נגד כל סוגי השפעת, או יותר סביר, איך מנתחים את השאלה: נגד איזה סוגי שפעת החיסון מחסן והאם הוא יעיל גם נגד סוגים אחרים כולל סוגי שפעת לא מוכרים? 3. האם אתה בטוח שהשפעת זקוקה לקשר רציף עם מולדתה? הרושם שלי היה שבאופן היסטורי מגפות הגיעו באמצעות מספר קטן של נשאים ומרגע שנקלטו ב"מולדת החדשה" די היה ב"מושבה החדשה" כדי להבטיח את ההתפרצות בעונה הבאה וגם מוטציות מקומיות שלה. האם הסיבה העיקרית למוצא המגיפות מן המזרח הרחוק אינה הצפיפות שם? 4. בנוגע לערך הבריאותי של החיסון, חשבתי כך: לאדם בריא אין סיבה לחשוש משפעת רגילה ונגד זנים חדשים ואלימים, החיסון בלאו הכי אינו יעיל. האם אני טועה גם כאן? |
|
||||
|
||||
1. הסימפטומים של השפעת הם בתחילה נשימתיים, דבר שאינו אפשרי בחלבון המוזרק לשריר. יש תופעות לוואי לחיסון, אך הן מוכרות ונובעות מתגובה מקומית לחלבון באיזור ההזרקה. התגובה כוללת לעתים גם חום סיסטמי.1 2. יש מספר מוגבל של שרשראות חלבוניות שהגנום של הוירוס מקדד אליהן. לכן מספר הוריאציות האפשריות בכל שנה הוא סופי. זו גם הסיבה שאין ברשותנו חיסונים מוכנים לפני סוף ספטמבר. את החיסונים מכינים על פי המידע שמעביר ארגון הבריאות העולמי על פי הזנים המתחילים את מסעם מערבה באיזור דרום־מזרח אסיה. החיסונים יעילים רק נגד זני השפעת נגדם הוכנו. נדמה לי שהחיסון השנה כולל שלושה זנים של שפעת. לא אמורים להגיע זנים אחרים, אבל מובן שיתכנו תקלות ותאונות גם מבחינה זו. 3. נראה שנגיף השפעת אינו יכול להיות רדום ואין שפעת בחודשי הקיץ. לכן הוא חייב להתחיל את מסעו מחדש בעונת הסתיו בכל שנה. 4. האלימות של הנגיף אינה פונקציה של הזיהוי החלבוני שלו, אלא של משהו אחר שאינו מובן לנו. הזנים האלימים אינם „חדשים” מהבחינה האנטיגנית. דוגמא טובה היא השפעת של 1918. כבר הוזכר שרק אנשים צעירים חלו בה. לא ניתן לכך הסבר ברור, אך סביר שהסיבה לכך היא שבני למעלה מ-40 היו מחוסנים נגד הזן המסויים הזה, שתקף 40 שנים קודם לכן, מבלי שהיה כל כך קטלני. _______________ 1 למען האמת, יש חשד שתסמונת נוירולוגית בשם Guillan Bare קשורה לחיסון השפעת. אין לכך הוכחה, והאמונה הזו נובעת מחיסון נגד שפעת החזירים בסוף שנות ה-70, אז נרשמו מקרים רבים מהרגיל של התסמונת. אישית – אינני מאמין שיש קשר. |
|
||||
|
||||
שלום יובל ברצוני לנצל את הידע המקצועי שלך לשאלה על מצבו הבריאותי של רה"מ. כחובב היסטוריה וטריביה, בדיווחים התקשורתיים על מצבו של שרון לכדה את תשומת ליבי דוקא מחלת הצינית (gaud). מן ההיסטוריה אני יודע שזו היתה מחלה מכאיבה מאוד שנטרלה אנשים באופן פיזי ומנטלי מוחלט. אאל"ט המחלה קושרה גם עם התקפי שגעון ממושכים. (אם אני זוכר נכון, נכתב שהיא נגרמה דוקא ע"י שתיית יינות מתובלים וממותקים (פורט למשל) או מים מצינורות שנאטמו בעופרת ולא מאכילת בשר מופרזת כפי שהתקשורת מדווחת). אני מודע לכך שהרפואה קצת השתנתה מאז ימי גורג' ה-III, לורד צ'טהאם או העידן הקלאסי, אבל אני חושב שזה מהותי לדעת מה ההשפעות של המחלה כיום בפרט על מנהיגים וראשי מדינה. אני רוצה גם להעיר שאני ממש לא מזדהה עם הימין ולא מחפש את שרון (בעיני אחד מרה"מ החשובים בתולדות ישראל), אלא פשוט חושב שזו אינפורמציה חשובה לכל אזרח בוחר. |
|
||||
|
||||
ד"ר רבינוביץ נותן ניתוח רפואי מפורט באשר למה שידוע על מצבו הרפואי של ראש הממשלה ב http://www.faz.co.il/story?id=3288 |
|
||||
|
||||
זה דווקא נראה יותר כמו ניתוח על הדיווחים של לשכת ראש הממשלה בזמן האירוע. מצד שני, קצת יותר למטה יש ניתוח של עסקי הצינית\שיגדון\פודגורה (אולי זה המקום לבקש מירדן לכתוב מאמר : "למה שיגרון?") וגם פה שתי אסוציאציות: (1)אמרו שלשרון יש כתם במוח, אבל כבר כמה זמן שהוא מתנהל כאילו שזאת שריטה. (2) יש סרט של וודי אלן בו בנו נהיה רפובליקני בעקבות אירוע מוחי. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לכל הדיון, ולא רק למאמר. (אבל זה רק תירוץ לצרף את http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/025/568.html , ולהעלות שתי תהיות: א. איך זה יכול להיות שבנושא כל כך פשוט ואוביקטיבי יכולה להיווצר אי הסכמה בין העיתונים, ועוד על 20 קילו? ב. למה בתחזית אומרים "צפויה עליה בטמפרטורות", אבל אף אחד לא אומר "לשרון יש הרבה משקלים"?) |
|
||||
|
||||
כי אף אחד לא שקל אותו *באמת*. רק שאלו אותו כמה הוא שוקל. אגב, לצערי לא מזמן נאלצתי לעקוב אחרי אישפוז של אדם קרוב, ובאמת לא שקלו אותו, אבל הוא כן *נשאל* לגבי משקלו. יש לזה בדרך כלל השלכות לגבי מינונים של תרופות. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר צויין, בכתובת http://www.faz.co.il/story_3288 אני מקיים דיון בנושא. גם באייל עוסקים בנושא בדיון 2533 . דווקא הדיון בו בחרת להעלות את הנושא לא נראה לי כמקום מוצלח לכך. ספציפית לשאלתך, Gout אינו גורם לשום בעיה נפשית. זוהי, אכן, מחלה מכאיבה ביותר, שכיום קל למדי לטפל בה ולמנוע את התקפיה. הסיבוכים העיקריים שלה הם דלקת מפרקית, אבנים בכליות והצטברות גבישים מתחת לעור (המקומות המועדים לכך הם בעיקר המרפקים ותנוכי האוזניים). המחלה עצמה נובעת מהצטברות של חומצת שתן. כלכלה עתירת חלבונים ואלכוהול מעלה מאד את הסיכון לחלות במחלה. דווקא בעניין זה התקשורת צדקה ואתה טועה. ככל הידוע לי, טירופו של המלך ג'ורג' מיוחס למחלה בשם פורפיריה, שאינה קשורה לגאוט. הרעלת עופרת, שגם היא דבר שאליו אתה מתייחס, עלולה לגרום לתופעות שונות, הן מפרקיות והן נוירולוגיות, אבל גם היא אינה קשורה לגאוט. אגב, גאוט מופיע בשמות שונים: שיגדון, צינית, פודגרה. אינני יודע מהו מקורו של כל שם ואיך נוצר ריבוי השמות הזה. אשמח אם מישהו יטיל אור על הפרשה. |
|
||||
|
||||
מקור המילה פודגרה ביוונית, וככל הידוע לי היא מתייחסת בעיקר להופעת המחלה בבהונות הרגליים. אני מנחש שמצב זה זכה לשם משלו הן משום שהיה נפוץ למדי והן משום שהקשר בינו לבין ביטויים אחרים של גאוט (מעבר לכאבים והנפיחות) לא היה ידוע בעבר. סביר להניח שגם הקושי לנעול נעליים יצר מגוון השלכות ייחודיות. |
|
||||
|
||||
"שיגדון"? חשבתי תמיד שזה "שיגרון"? |
|
||||
|
||||
יש גם שיגרון, שהוא שם כללי למחלות מפרקים (ראומטיזם). גאוט הוא שיגדון. |
|
||||
|
||||
ויש גם שיגדון געלות. |
|
||||
|
||||
מה? |
|
||||
|
||||
שגדון גאולה. |
|
||||
|
||||
סליחה שאני מתערבת מבלי להיות רופאה, אבל כמדומני, אם הוירוס יהיה אלים סטייל 1918 החיסון לא יעזור. החיסון מבוסס על זה שהוירוס עובר מוטציה קלה כל שנה. זה למה החיסון לא מחזיק מעמד יותר משנה ויוצרים תרכובת חדשה לקראת כל חורף. אנחנו חולים בשפעת בצורה קלה (שוב, אם אינני טועה) כי חלינו בעבר. כשהמוטציה גדולה - מקבלים שפעת דוגמת 1918. |
|
||||
|
||||
את טועה. כפי שכבר כתבתי, אין שום עדות לקשר בין אלימות הנגיף לבין המבנים האנטיגניים שבמעטפת שלו. בשורה התחתונה – בכל שנה שיעור המתים משפעת נמוך יותר בקרב המתחסנים מאשר בקרב הלא-מתחסנים. אין סיבה להניח שבמקרה שיופיע נגיף אלים במיוחד התופעה הזו תשתנה. |
|
||||
|
||||
אלא אם כן החיסון לא יהלום את הנגיף. אם הנגיף יהיה יותר אלים מהצפי. אתה עושה רושם של מבין יותר ממני בנושא. |
|
||||
|
||||
לא מתווכחת. כבודו יודע על מה הוא מדבר. |
|
||||
|
||||
בהחלט כן. קודם כל – נדמה לי שאין בצה"ל „חיסון בכפיה” אלא יותר בסגנון של „הצעה שאי־אפשר לסרב לה”. אבל זה לא נושא הדיון. חיסון השפעת אינו כולל נגיפי שפעת, אלא חלקים חלבוניים שלהם. הוא אינו מסוגל לגרום למחלה כשלעצמו. סביר שמה שחווית אינו ממש שפעת אלא הצטננות. השפעת היא מחלה שבה יש, בנוסף לסימנים הנשימתיים, גם חום גבוה וכאב שרירים. בכל אופן – במגיפה של 1918 הפגיעה היתה בעיקר באנשים צעירים, וכנראה שההיסטוריה האישית של תגובתם לשפעות קודמות לא היתה רלוונטית (אם כי אין מידע מסודר בנושא זה). אין ספק שמבחינה סטטיסטית התמותה בקרב מחוסני שפעת במהלך חודשי החורף נמוכה מהתמותה בקרב אלה שאינם מחוסנים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה הסטטוס החוקי של הזריקה (אף פעם לא אמרו לי ''שב ושתוק בפקודה''), אבל כל פעם שחיסנו אצלנו אמרתי בנימוס ובתקיפות ''לא תודה'' ולכל היותר נאלצתי להסביר שהדבר לא נובע מפחד ממחטים. אולי יש מפקדים שאצלם זה עובד פחות טוב, אבל שווה לנסות. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, באמת לא ניתן לחייב, אבל יש כל מני דרכים לעקוף את ה„לא ניתן” הזה. אחת מהשיטות הפשוטות היא למצוא שצרכי היחידה גדלו פתאום ולכן לא תוכל לצאת השבוע הביתה. |
|
||||
|
||||
אצלנו ביחידה היה קצת יותר יושר, לא נראה לי שלסגל היה אינטרס מיוחד שאני אתחסן (וכשאני היתי סגל השארתי לאנשי הרפואה לדבר עם החיילים, בעוד אני ממשיך לסרב בנימוס) אבל אם כן הם לא היו צריכים לאיים במרומז, אלא פשוט לתת פקודה (כאמור חייל חייב לציית גם לפקודה לא חוקית). אחרי זה לך תקבול. |
|
||||
|
||||
וקבילה המתקבלת כמוצדקת היא עניין קל בעיניך? |
|
||||
|
||||
מעודי לא נתקלתי בקבילה שהתקבלה כמוצדקת (אני לא טוען שאין, אלא שאצלנו היה מאוד לא מקובל לקבול עד לרמה שלא שמעתי על אחת שהתקבלה כמוצדקת), מה גם שברור פה האינטרס של הסגל הבכיר שכל החיילים יתחסנו (לכאורה אמור לגרור פחות ימי מחלה) וחוסר הרצון שמקרה בודד יתן לחיילים לדעת שיש להם אופציה, לכן סביר להניח שלכל היותר ישלחו את המפקד הביתה לסוף שבוע לחשוב על מה שהוא עשה. אני גם מניח שלו היתי נעמד על דוכן ומתחיל להרצות לחברי על זכותם לא להתחסן, היתי זוכה לעמוד בראש התור ומקבל על הראש. לחוקיות הפקודות יש משמעות מועטה ביותר, אם בכלל, בקרב היחידות הלוחמות. בתור מפקד מעולם לא הוסברו לי סמכויותי למרות שהיתי מחלק הוראות גם לאזרחים וגם לתושבים. הסמכות היא בד''כ לעשות את מה שנראה נכון בעיני המפקד, בקרב החיילים הסמכות הזאת נכפת מכוח המשמעת ומכוח דמותו של המפקד (יש קטע כזה שצהל מעדיף שחיילים יציתו לפקודה לא בגלל שזו פקודה) ובקרב אזרחים מכוח המדים והנשק לא נראה לי שהסגל הבכיר ינסה לשבור את התפיסה הזאת, כל זמן שלא תידרכו את המפקד לגבי חוקיות הפקודה של חיסון (כך לדוגמה מתדרכים מפקדים לגבי תיזוזים ושעות שינה), הוא לא אשם בזה שהוא פקד על החייל לבצע את מה שנראה לו נכון. מכאן שגם המפקד אינו אשם ויש צורך לחפש את האשם האמיתי, שזה לא מעניינו של המג''ד או מפקד הבה''ד, שכן שינוי הנוהל יאפשר ליותר חיילים לא להתחסן. |
|
||||
|
||||
החיילים לא רצו לראות את הסגל מתחסן קודם? זה מה ששכנע אותי להתחסן נגד צהבת בשבוע הראשון שלי בצה"ל. רצו לי בראש סיפורי חברה שלי על הצבא האדום ואבא שלה. להלן אלכסיי. מעשה באלכסיי שהיה חייל בצבא האדום. יום אחד כינסו את כל הפלוגה, העמידו אותם במסדר, עבר חובש, ונתן לכל אחד מהם כוס מים וכדור ואמר להם 'תבלעו'. אלכסיי עשה כאילו, כי הוא היה מיודד עם החובש, והחובש אמר לו "אל תבלע!". לאף אחד מן החברים לפלוגה של אלכסיי אין היום ילדים. לאור הסיפורים האלה לא ממש מתחשק לי להתחסן. אז נכון שצה"ל זה לא הצבא האדום ואם צה"ל עושה ניסויים מעקרים על חיילותיו הוא יורה לעצמו בשתי פיקות הברך. וזה שהסגל שלנו התחסן אף הוא, לפנינו, די שכנע אותי. |
|
||||
|
||||
הסיפור הזה נשמע מופרך מאד. |
|
||||
|
||||
הסיפור הזה לא עובר מאב לבנו על פני דורות. אין לו כל בסיס. |
|
||||
|
||||
הוא לא עובר מאב לבן. הוא עובר מאב לחברתה של בתו. העובדה שלא נדרשו לו דורות רבים להגיע ליעדו הנוכחי נזקפת דווקא לזכותו. מה שעובר לאורך דורות חזקה עליו שישתנה עם הזמן שינויים רדיקליים ובסוםו של דבר לא ידמה כלל למקור. |
|
||||
|
||||
תעצרו אותו (בזעקות), רוצח!! |
|
||||
|
||||
כאשר צה''ל ישב בסיני, היו אזורים שהוגדרו ''אזורי מלריה'' (בעיקר בצפון מערב סיני, אזור בלוזה פורט-סעיד המשופע בביצות). כל חייל אשר שהה באזור מלריה, ועוד תקופה מסוימת אחרי עזיבתו אזור זה (שבועיים או ארבעה, אני כבר לא ממש זוכר), חויב לקבל בכל שבוע, ביום שלישי, שני כדורי קמוקין למניעת מלריה. אני לא רופא ולא פרמקולוג, אבל עכש''י, הקמוקין הוא ה''אבא'' של המפקווין, הכדור המקובל היום למניעת מלריה. המפקווין הוא כדור יעיל למניעת מלריה (כנראה, אני בכל אופן מעולם לא חליתי במלריה), אבל הוא כדור בעל תופעות לוואי רבות, ובעיקר נפוצות למדי (כלומר מופיעות אצל אחוז גבוה יחסית של המשתמשים), ולכן אינו מומלץ לשימוש ממושך. החיילים אשר שהו באזור מלריה, קיבלו שני כדורי קמוקין בכל יום שלישי, וחתמו על כך שקיבלו אותם. (החתימה היתה אישור שהחובש סיפק לך את הכדורים, לא שנטלת אותם). הכדורים כמובן ניתנו בתפזורת, ללא כל עלון לצרכן או מידע רפואי בכלל ולגבי תופעות לוואי בפרט. בשום מקום לא חוייבת ליטול את הכדורים, אם כי הובהר באופן חד משמעי שמלריה היא ''מחלה משמעתית''. אם חייל לקה במלריה, מישהו אמור היה לעמוד לדין על כך. החובש, אם לא סיפק את הכדורים (לשם כל היתה החתימה), והחייל, אם קיבל את הכדורים. |
|
||||
|
||||
אילו תופעות? |
|
||||
|
||||
התכווצויות, הפרעות נפשיות, הזיות, סיוטי לילה, בלבול או רעד בידיים. "Occasionally, more severe neuropsychiatric disorders have been reported such as: sensory and motor neuropathies (including paresthesia, tremor and ataxia), convulsions, agitation or restlessness, anxiety, depression, mood changes, panic attacks, forgetfulness, confusion, hallucination, aggression, psychotic or paranoid reactions and encephalopathy. Rare cases of suicidal ideation and suicide have been reported though no relationship to drug administration has been confirmed."
Media Bibliography (http://www.indiana.edu/~primate/lariam.html) |
|
||||
|
||||
לגבי ה"בכפיה", הובהר לי שאם אסרב להתחסן, לא אוכל לצאת הביתה עד שאומר "רוצה אני". לגבי התוצאות, הן היו זהות לשפעת - שלושה ימים של כאבי ראש, חולשה וחום סביב 39 ואח"כ התאוששות מהירה. הסטטיסטיקה של יעילות החיסון ידועה לי, זה הנסיון האישי שמדאיג אותי. היתה לי תאוריה, שהחיסון נגד שפעת שמסופק ע"י הצבא הוא לא באמת חיסון נגד שפעת אלא משהו אחר (חיסון נסיוני נגד אנתרקס או ניסוי בחומר כזה או אחר) אבל איכשהו השתכנעתי שזה לא הסיפור. בכל מקרה, מאז 1995 חליתי פעם אחת בשפעת (שלושה ימים של כאבי ראש, חולשה וחום סביב 39) וזאת ללא שום חיסון. |
|
||||
|
||||
שמעתי פעם הרצאה של ד''ר רפי קרסו שסיפר שהיתה פעם אופנה בקרב עשירי הארץ לפרוש מדי פעם למרכזי נופש ולקבל שם זריקות שהכילו תאים (תאי גזע או זרע או משהו כזה) של בעלי חיים (כבשים נדמה לי). היה מקובל שהפציינטים מדווחים על הרגשה טובה יותר לאחר הזריקות. לאחר זמן נתגלה שמה שקרה שם הוא פשוט תגובה דלקתית (מלווה בחום קל) רגילה לחומר ביולוגי זר. לאחר שהדלקת (והחום) עברו המטופלים הרגישו יותר טוב וכנראה לכן דיווחו על השפעה חיובית של הזריקות (מזכיר את הסיפור על הכנסת והוצאת העז מן החדר). יכול להיות שזה מה שגם אתה הרגשת ולא שפעת ''כהלכתה''. |
|
||||
|
||||
קראתי פעם ספר על אדם שנהג להתאשפז פעם בשנה במכון לחקר ההצטננות- היו מדביקים אותו בהצטננות ואז מנסים עליו מיני תרופות. כמובן שהוא זכה לתשלום עבור כך והוא ראה בכך חופשה בתשלום. אם מישהו זוכר איך קוראים לספר הזה אשמח לשמוע. |
|
||||
|
||||
מה כבר יש לכתוב על זה ספר? שכ"ג היה עושה את זה כל שנה בזמנו, בבית הבראה של ההסתדרות. |
|
||||
|
||||
תחת הרשת מאת אייריס מרדוק עם עובד הספריה לעם 1977.מעולה. |
|
||||
|
||||
תודה. אני חייב להודות שקראתי עכשיו בויקיפדיה את תקציר הספר והעלילה לא מזכירה לי כלום. |
|
||||
|
||||
אני שמחתי לגלות שהסופרת מצאה לה בן זוג ישראלי. ועוד זמר יוצר! |
|
||||
|
||||
איזה זמר, איזה יוצר, ועל מה את מדברת? |
|
||||
|
||||
כספי... |
|
||||
|
||||
אבל בקישור שנתת לא מופיע שום דבר בעניין הזה... |
|
||||
|
||||
איריס כספי מרדוק! מי נתן לה את השם האמצעי הזה? |
|
||||
|
||||
וואלאק. אני לא מאמינה... |
|
||||
|
||||
כמעט כמו הסיפור של או הנרי1 על ההוא שרצה להאסר לשלושה חדשים כדי לקבל אוכל חם ומחסה מצינת החורף. __ 1 השוטר וההמנון אאל"ט |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את הספר הזה (באנגלית) והקטע על שיחזור הוירוס מאסקימוסים הוא באמת ישן ( השיחזור הנורווגי לא הצליח כי הגופות לא נקברו בקרח עד, והיו מספר הפשרות). מתברר גם שב1976 הנשיא פורד נתן הוראה לחסן את אוכלוסית ארה"ב נגד השפעת שהיתה צפויה באותה שנה, החלטה שהתברר כשגויה כפי הנראה. אין לי את הספר מולי, אבל אני זוכר שהתרשמתי שהוא היה מבולבל ולא ערוך היטב. למעוניינים: סקירה של הספרhttp://www.nature.com/nm/journal/v6/n1/full/nm0100_1... |
|
||||
|
||||
כיצד הגעת למסקנה שהחלטתו של הנשיא פורד היתה שגויה? אני סבור שהספר ערוך בצורה טובה ולא מבולבלת, אבל זה כבר עניין של טעם אישי. |
|
||||
|
||||
"*כפי הנראה* שגויה". בגדול: דעת מומחים. אבל אם יש לך בעיה, אני מוכן להתפשר על "שנויה במחלוקת". הולך? |
|
||||
|
||||
בין ''שגויה'' ובין ''שנויה במחלוקת'' הפשרה היא ''שגויה במחלוקת.'' |
|
||||
|
||||
מי המומחים הסבורים שזו היתה שגיאה? |
|
||||
|
||||
למשל, Nicholas P. Restifo שהוא חוקר ראשי ב NIH אומר: Using scant evidence, and what seems in retrospect to be numerology, a small group of prominent vaccinologists convinced President Gerald Ford to immunize the entire nation. בדו"ח שלאחר האירוע, כותבים נוישטט ופינברג:Decision-making for the swine flu program had seven leading features . (רשימה חלקית, נלקח מתוך: http://biotech.law.lsu.edu/cphl/history/books/sw/swi...)
To simplify somewhat, they are : • Overconfidence by specialists in theories spun from meagre evidence. • Conviction fueled by a conjunction of some preexisting personal agendas. • Zeal by health professionals to make their lay superiors do right . • Premature commitment to deciding more than had to be decided . 1 |
|
||||
|
||||
על פי ההערכות ההיסטוריות, התפרצות מגפת הדבר השחור שהגיעה לשיאה ב-1348 הרגה שליש מהאוכלוסיה בין הודו ובריטניה. גם במספרים מוחלטים ובוודאי שבאופן יחסי היא יותר חמורה ממגפת השפעת של 1918. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים בדיוק היו לדעתך, בין הודו ובריטניה ב-1348? |
|
||||
|
||||
נראה לי סביר שהיו יותר מ-150 מיליון איש. על פי ויקי באירופה לבד הרגה המגפה 34 מיליון איש (שהם שליש מ-102 מיליון) וסביר להניח שהמדינות הבלטיות, איראן, פקיסטן, סין והודו הכילו יחד יותר מ-50 מיליון איש (במורד המאמר מעריכים שבסין לבדה מתו כ-25 מיליון איש, לדוגמה). |
|
||||
|
||||
על פי האתר http://uhavax.hartford.edu/bugl/histepi.htm#plague ההערכה היא שבאירופה מתו כ-25 מיליון (מתוך אוכלוסיה של 40 מיליון) ובכל העולם נספו כ-40 מיליון במחלה. נראה שבמספרים מוחלטים מדובר על פחות קורבנות מאשר בשפעת של 1918, אבל אתה צודק שבאופן יחסי מתו הרבה יותר אנשים. המספרים המוחלטים כאן נמוכים מאשר בויקיפדיה, אם כי לא שיעור הנספים. היהודים סבלו באופן מיוחד בזמן המגיפה בשל העלילות על הרעלת בארות המים. בשטרסבורג נרצחו 2000 יהודים ביום אחד. בבאזל 4,500 יהודים. במגנצה 6,000. ראוי לציין שני הבדלים בין המגיפות: מגיפת הדבר השחור פרצה בשנת 1330, הגיעה לפאתי אירופה בשנת 1345 והסתיימה בשנת 1351. בסך הכל קציר דמים של 6-25 שנה. השפעת של 1918 הכתה במשך חודשים ספורים. כיום אנחנו יודעים שסביבה היגיינית נאותה מונעת את מעבר הדבר. בידוד חולים, ביעור עכברושים ופרעושים מונע את מעבר המחלה. השפעת, לעומת זאת, נישאת באוויר והאדם מדבק לפני הופעת סימני המחלה הראשונים. למרות הידע שהצטבר, קשה לנו למנוע את מעבר השפעת. גם כיום אנשים בחורף עובדים בצפיפות גדולה וללא איוורור נאות, דבר שהיה יכול לצמצם את מימדי ההדבקה. |
|
||||
|
||||
קראתי איפשהו (קרוב לודאי שבאתר דתי, אבל אינני זוכר) שמנהגי הכשרות (ההמלחה, שכנראה שמייחסים לה תכונת חיטוי) ונטילת הידיים של היהודים הגנו עליהם בפני התפשטות הדבר. אני סקרן: יש משהו בטיעונים האלה, או שהם המצאה של המחב"תים וחסרי תוקף רפואי? |
|
||||
|
||||
אני מאמין שאיש אינו יודע. באתר שהבאתי לעיל כתוב בהקשר הפוגרומים שהיהודים דווקא „מתו כמו כולם”. ההיגיינה היהודית ודיני הכשרות יכולים למנוע הרבה מחלות, אבל ממנהגי היהדות, נראה שהאיסור להלין את המת הוא הרלוונטי לנושא הדבר השחור ויכול למנוע את התפשטות המגיפה. אני לא בטוח שניתן היה להימנע מהלנת המת כשהמגיפה השתוללה וכה הרבה אנשים מתו. אבל יש לזכור שהאמצעי הזה הוא אפקטיבי רק אם הכל נוקטים בו. סביר שהיהודים, לפחות הגברים, הסתובבו באותם מקומות שהסתובבו האחרים. מן הסתם הם לא נתקלו בפחות גופות מאשר הנוצרים ואני מניח שנדבקו בערך באותה מידה. |
|
||||
|
||||
אני, לעומת זאת, קראתי באיזה ספר על מגפה שפרצה בקנדה בסוף המאה ה-19 - אינני זוכרת איזו. לפי הסיפור, הקתולים מתו בה פי כמה מן הפרוטסטנטים, כיוון שהכנסיות הפרוטסטנטיות נסגרו כדי למנוע הצטופפות של אנשים - ואילו הכמרים הקתולים קראו למאמינים לבוא ולהתפלל ככל האפשר כדי להעביר את רוע הגזרה. |
|
||||
|
||||
לקתולים יש גם יותר ילדים, והם לא מתייחסים לשתיה כאל חטא, שני גורמים שמגבירים את הסיכויים שלהם להיות יותר עניים. |
|
||||
|
||||
זה לא לגמרי ברור. רוב הצרפתים, למשל, הם קתולים - ולא הייתי אומרת שיש להם הרבה ילדים או שהם עניים במיוחד. |
|
||||
|
||||
כמדומני רוב הצרפתים כבר הפנימו את אמצעי המניעה ו/את תכנון המשפחה. |
|
||||
|
||||
אכן. זה לא סותר את דבריי:) |
|
||||
|
||||
הפולנים הם עם מאד דתי ומאד קתולי. הריבוי הטבעי שם הוא כמו בגרמניה. צריך לבדוק האם במחוזות הפרוטסטנטיים יש ריבוי טבעי נמוך או גבוה. |
|
||||
|
||||
על הפולנים גם עברו 50 שנות קומוניזם, שזה דבר שמשום מה מצמצם את הילודה להפליא 1. מה שאמרתי הוא לא בהכרח גורף. השאלה היא גם כמה לוקחים ברצינות את איסור אמצעי המניעה והחיוב של האשה להיות מכונת ילודה. גם חרדים וגם דתיים לאומיים הם דתיים אורתודוקסים המשתדלים לקיים את מצוות פרו ורבו. איכשהוא דתיים לאומיים מצליחים ליצור מרווח של שנים אחדות בין ילד לילד וחרדים לא. בדרך כלל לדתיים לאומיים יש פחות ילדים, במיוחד אם הם גרים בערים/בתוך תחומי הקו הירוק. 1 לפני כמה שנים קראתי ב'הארץ' ש*עכשיו* (כלומר, לפני מספר שנים) רוסיה הגיעה לכמות האוכלוסיה שישבה בה ערב פרוץ המהפכה. |
|
||||
|
||||
תבדקי האם אין הכוונה שברוסיה היום יש אותה אוכלוסיה שהיתה בקיסרות הרוסית לפני המהפכה. קיסרות רוסית, פירושו משהו שמקביל לבריה''מ. היום זהו רק חלק מברית המועצות. |
|
||||
|
||||
אני השתמשתי במונח ''רוסיה'' כדי להבדיל מברה''מ. זה כוון כנראה לכלל השטח שהיה ברה''מ לשעבר. |
|
||||
|
||||
למונטי פייתון יש קטע על משפחה פרוטסטנטית שיש לה שכנים - משפחה קתולית מרובת ילדים ורעשנית. לשאלת האשה (הפרוטסטנטית) מדוע לשכנים יש כל כך הרבה ילדים, עונה הבעל שהם קתולים, ואסור להם להשתמש באמצעי מניעה, ולכן בכל פעם שהם מקיימים יחסי מין, יוצא ילד. על כך עונה האשה משהו בסגנון: "נו, כן, בכל פעם שמקיימים יחסי מין, יוצא ילד. יש לנו שני ילדים." |
|
||||
|
||||
להיפך. בזמן מגיפה המונית עוברות עגלות, לפעמים כמה פעמים ביום, ואוספות את המתים. ביום יום לקבור מת זה סידורים על גבי סידורים, ולוקח יותר זמן. |
|
||||
|
||||
אוספות, אולי, אבל לא קוברות. במגיפת הדבר השחור נאספו במרכזי הערים ערימות של גופות. עכברושים וכלבים כירסמו בערימות האלה. יכול להיות שבימים כתיקונם קבורה כרוכה בהרבה סידורים, אבל על פי הדת היהודית אסור שהשמש תשקע ותזרח ללא קבורת המת, כלומר: יש גבול זמן עליון. |
|
||||
|
||||
זה מצחיק - הטענה שהיהודים מתו פחות היתה עלילה אנטישמית שנפוצה בזמן הדבר השחור ושימשה כהוכחה לכך שהיהודים הפיצו את המגיפה. היהודים עשו מאמצים רבים להוכיח שהם נפגעו מהמגיפה בדיוק כמו כולם (מה שנכון, לפי המחקרים ההיסטוריים הנכחיים). כיום, זה משמש כטענה לעליונות היהודית. בתכל'ס - גם זה וגם זה דעות קדומות, רק שהכיוון הפוך. |
|
||||
|
||||
יש סיכויים לא קטנים, בעיני, שהשפעת של 1918 במאה ה-14 היתה נמשכת כזמן הזה, ודבר שחור (ללא חיסון) ב-1918 היה מביא לתוצאות חמורות בהרבה. הניידות ב-1918 היתה הרבה יותר גדולה. מכוניות. רכבות. אוניות שלא לוקח להן חודשים להגיע ממקום למקום. מטוסים. כל אלה מאפשרים העברת מגיפה ביתר קלות. מה שהיה גורם לה להתפשט הרבה יותר מהר. הדבר הכה באנגליה אבל לא הגיע לסקוטלנד. אין סיכוי שזה היה אפשרי ב-1918. |
|
||||
|
||||
העולם ב-1918 היה שונה מהרבה בחינות מזה של 1348. הדבקה על ידי עכברושים הנוברים בגופות שלא נקברו ואחר כך מכרסמים מזון בבתים פרטיים או נושכים בני אדם לא היתה מתרחשת בצורה המונית ב-1918. מגיפה הנישאת באוויר ומועברת מאדם לאדם אכן מתפשטת הרבה יותר מהר ולמרחק גדול יותר בעולם שבו התעבורה משוכללת יותר. |
|
||||
|
||||
"6 מקרים של שפעת העופות התגלו ברומניה. מדובר במקרים הראשונים באזור. שפעת העופות אינה עוברת בקלות לבני אדם, אך מומחי בריאות חוששים מהתפתחות מוטציה קטלנית של הווירוס. מזכיר הבריאות האמריקני הבהיר: "העולם לא מוכן להתמודדות עם מגיפה"." |
|
||||
|
||||
נו, אם מזכיר הבריאות האמריקני מזהיר שהעולם לא מוכן להתמודדות עם מגיפה, יש לצפות לעלית מחירי הדלק. |
|
||||
|
||||
המשך הדיון כאן: תגובה 337492 |
|
||||
|
||||
חורבן והרס - סוף העולם - החטא ועונשו מגיפות, שפעת עופות, צונאמי, סופות הוריקן וילמה, רעידות אדמה כל אלה סימנים לסוף העולם. החטא ועונשו נקמת בורא עולם וסגניו שהם בעלי כח-על כלומר כוחות על טבעיים הם המלאכים שמסתובבים בתוך כדור הארץ ונראים בדיוק כמו כל אדם אחר, לא ניתן להבחין מי אדם (בן תמותה) ומי מלאך בעל כוחות על, הם נראים בדיוק כמו כל אדם אחר. הכל החל בגלל הכלכלה והשוק החופשי העשירים חוקקו את הכלכלה ושוק החופשי לעצמם (זרקו את עשרת הדיברות שכתוב בתורה - לפח אשפה) ומתעשרים על חשבון העני המרוד: גוזלים, עושקים, מרמים, גונבים, את כספו רכושו וכבודו של העני המרוד ועושים עוול. ואז העשיר יוצא לנפוש באתרי נופש בכל העולם. השמיים זועקים: בורא עולם וסגניו בעלי כוחות-על נוקמים את נקמתם של העניים המרודים שנדחקו לשוליים של החברה בעולם, בורא עולם וסגניו עושים חורבן והרס ע"י כוח מחשבה, ריכוז ומפעילים רגש חזק של כעס וזעם ישירות מהלב למוח (נזקי טבע-בלשון "המדע") בכל אתרי הנופש בעולם שזה מסביר את הצונאמי, סופות הוריקן וילמה, ורעידות אדמה. הרי רק העשירים נהנים מכל מרכזי התיירות ובתי המלון בעולם זה מרכז עולמם. שפעת העופות זוהי גזרה קשה שהעשירים לא יכולים להתחסן ולברוח ממנה. אילו לא היה כלכלה ושוק חופשי, לא היו עשירים ולא היו עניים, כולם היו חיים באותה רמת חיים, וכולם היו נהנים מהחיים בעולם הזה והתוצאה תהיה שיהיה שלווה שקט ושלום בין כל בני התמותה בעולם בכל הדתות וגם שקט ושלווה בכל רוחות השמיים. יתכן גם שהעשיר בעל כוח כלכלי שיש לו קשרים בכל המקומות אצל מקבלי ההחלטות שיחק בלב לבעל/ת כח-על כוחות על טבעיים, הגיעו מים עד נפש וכל בני התמותה מקבלים גזרות. אתן לכם דוגמא את השואה: אלוהים נתן סתירת לחי חזקה והקריב 6 מיליון יהודים בשואה, כל היהודים ששרדו שאלו את עצמם היכן היה אלוהים בשביל למנוע זאת? אלוהים הקריב 6 מיליון יהודים על מנת שאלה שישרדו והצאצאים של אלה ששרדו יהיה להם מדינה ויהיו מוגנים בה. ותשובתי שבזכות השואה היהודים קיבלו מדינה. ללא השואה היהודים עדיין יהיו ממשכים לנדוד בכל העולם כמו צוענים. למרות כל החטאים שבני עמו עשו-העם הנבחר אלוהים עדיין שמר להם את ארץ ישראל - ארץ זבת חלב ודבש. המסר שאלוהים העביר ליהודים שאין להם מקום אחר בעולם מלבד ארץ זבת חלב ודבש שנתן להם בשבילם הם לא יהיו בטוחים באף מקום בעולם, הבטחון של היהודים רק בארץ זבת חלב ודבש. נחזור למאורעות הסופות וילמה הוריקן שפקדו את ארה"ב לאחרונה אלוהים היכה את כל השכבות החלשות בארה"ב ומיליונים איבדו את קורת ביתם, גם כאן אלוהים נתן סתירת לחי חזקה על מנת שיתעוררו, שיצאו להפגנות מדוע אין שכר שווה בכל המקצועות בלי יוצא מן הכלל, הרי כל עובד תורם להצלחת העסק בתחום המיומנות שלו, בזכות הסופה זו הכלכלה ושוק החופשי נופל וקורס, כל כח-אדם שלהם שהם הצוורון הכחול לא יגיע לעבודה, בארה"ב יהיה עכשיו מלחמת אחים אנשים יהיו גנבים, פורצים, שודדים, רוצחים ונוקמים בעשירים הרי אלוהים ברא את האדם בצלם אנוש על מנת שיהיה מסוגל לחשוב - וברגע שאדם רעב הרעב משתלט לו על המוח הוא הופך להיות בעלי החיים כלומר חיה טרף בדיוק כמו בעלי החיים שחיים בג'ונגל נמר פצוע הוא נמר מסוכן, חיה פצועה היא חיה מאוד מסוכנת - כל מיליארדי העניים שבארה"ב יהפכו להיות קניבלים וינקמו בכל עשיר (הרי העשיר הוא המיעוט) שיסתובב ברחוב יכלו את הבשר וכל אברי הגוף של האדם העשיר יבשלו על האש לא יהיה להם ברירה, ימצאו זאת כדרך לשרוד, משטרת ארה"ב לא תוכל ולא תהיה מסוגלת להכניס את כל המיליונים שנשארו ללא קורת גג לבית-הסוהר בגלל סופות הוריקן וילמה. אנשים ירצו שיהיה להם בית משלהם. התוצאה תהיה שכל העשירים העסקנים כבר לא יהיו עשירים, ברגע שבארה"ב הכלכלה ושוק החופשי קורס, בכל בעולם יפסק הכלכלה והשוק החופשי וכולם יחיו בשיויון . לידיעתכם אני בכלל לא מאמינה למדענים כל המדענים הם עסקנים עשירים שמטרתם אך ורק למכור אשליות לציבור הרחב ולגזול מהציבור הרחב כספים לכיסם הפרטי וזה הצליח להם עד כה ע"י כך שהם אומרים שזה לצורך המדע (בולשיט) - זה מה שלימדו אותם באוניברסיטה ב"מינהל עסקים" להגיד לציבור שזה לצורך המדע. |
|
||||
|
||||
יעקב, לטיפולך. |
|
||||
|
||||
הוא כבר נשוי. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, את יכולה להרגע. הגרסה היהודית לפניקת סוף האלף הנוצרית אמורה להתחיל רק עוד 234 שנים. ככה שיש עוד זמן. |
|
||||
|
||||
ההודעה מתפשטת ברשת: (לא הצלחתי למצוא את הדיון המלא): http://www.nrg.co.il/online/41/1/MS/996/809.html ולזה עוד אין חיסון. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "ההודעה מתפשטת"? יעל פשטה על הרשת. |
|
||||
|
||||
(דגדגן: שתי מוטציות) |
|
||||
|
||||
למי שלא שם לב, הפאניקה התקשורתית אינה לגמרי מופרכת. ההצדקה לה, לפחות באופן חלקי, אינה מספרי הקורבנות, אלא קירבתו הגנטית של הנגיף הגורם למחלה לנגיף שגרם לפני 90 שנה למגפת השפעת הספרדית, שקטלה אז 50-100 מיליון איש ברחבי העולם. |
|
||||
|
||||
מה זה אומר קירבה גנטית? מה המרחק בין שני נגיפי שפעת אקראיים(אחד מהשנה והשני משנה שעברה)? מה המרחק בין הנגיף הנוכחי לזה של 1918? לי נראה שההשוואה בין שפעת שקטלה בתוך שנה עשרות מליונים, והדביקה מאות, לבין שפעת שמתים ממנה על פי הדיווחים אחוז עד 4% מהחולים וככל הנראה אינה מדבקת במיוחד (כ2000 חולים בעיר בת 20 מליון איש), לא ממש במקומה. |
|
||||
|
||||
מה זה אומר קירבה גנטית? זה אומר שגיסתו של הוירוס הספרדי? אח שלה? דודנית שניה שלו? בעלה? - הוא חזירי. מעבר לזה, הסתכל בתיאור הכללי בשפעת החזירים [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
ננסח אחרת, כמה מוטציות גנטיות1 (מכוונות הייטב) דרושות על מנת להפוך נגיף שפעת חזירים (תת הזן לבחירתך...) לנגיף של 1918? וכמה כאלה דרושות במקרה של הנגיף הנוכחי העובר בין בני אדם? ומה עם סתם נגיף שפעת אחר? 1 משתמשים במרחק האמינג לגביי חומר גנטי? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה שלא נראה לי שיש לה תשובה בשלב זה, או שאני מבין אותה (האמינג? אין לי השכלה ביולוגית). |
|
||||
|
||||
מרחק המינג [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
מוזר, אני חשבתי שמרחק המינג הוא פשוט המינג-ווי. |
|
||||
|
||||
זה אומר ששני הנגיפים דוברי ספרדית, וייתכן ששניהם מצאצאי האנוסים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |