 |
מעודי לא נתקלתי בקבילה שהתקבלה כמוצדקת (אני לא טוען שאין, אלא שאצלנו היה מאוד לא מקובל לקבול עד לרמה שלא שמעתי על אחת שהתקבלה כמוצדקת), מה גם שברור פה האינטרס של הסגל הבכיר שכל החיילים יתחסנו (לכאורה אמור לגרור פחות ימי מחלה) וחוסר הרצון שמקרה בודד יתן לחיילים לדעת שיש להם אופציה, לכן סביר להניח שלכל היותר ישלחו את המפקד הביתה לסוף שבוע לחשוב על מה שהוא עשה. אני גם מניח שלו היתי נעמד על דוכן ומתחיל להרצות לחברי על זכותם לא להתחסן, היתי זוכה לעמוד בראש התור ומקבל על הראש.
לחוקיות הפקודות יש משמעות מועטה ביותר, אם בכלל, בקרב היחידות הלוחמות. בתור מפקד מעולם לא הוסברו לי סמכויותי למרות שהיתי מחלק הוראות גם לאזרחים וגם לתושבים. הסמכות היא בד''כ לעשות את מה שנראה נכון בעיני המפקד, בקרב החיילים הסמכות הזאת נכפת מכוח המשמעת ומכוח דמותו של המפקד (יש קטע כזה שצהל מעדיף שחיילים יציתו לפקודה לא בגלל שזו פקודה) ובקרב אזרחים מכוח המדים והנשק
לא נראה לי שהסגל הבכיר ינסה לשבור את התפיסה הזאת, כל זמן שלא תידרכו את המפקד לגבי חוקיות הפקודה של חיסון (כך לדוגמה מתדרכים מפקדים לגבי תיזוזים ושעות שינה), הוא לא אשם בזה שהוא פקד על החייל לבצע את מה שנראה לו נכון. מכאן שגם המפקד אינו אשם ויש צורך לחפש את האשם האמיתי, שזה לא מעניינו של המג''ד או מפקד הבה''ד, שכן שינוי הנוהל יאפשר ליותר חיילים לא להתחסן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש