כדי שלא נהיה לטרף | 2281 | ||||||||||
|
כדי שלא נהיה לטרף | 2281 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
גלגלי השיניים בתמונה עם הכנימה לא יוצרו "בשיטות של ננוטכנולוגיה" אלא בשיטות ליתוגרפיה שונות, כמו זו המשמשת בייצור שבבי מחשב (ולמען האמת, אפילו שיטות ישנות במקצת. אינטל לדוגמה משתמשת במפעלים שהטכנולוגיה שלהם התיישנה, בעבור ייצור mems כמו הנ"ל). "מבנים" בננוטכנולוגיה (למעשה בסדר גודל של מולקולות) הם קטנים עשרות מונים מאשר אלו הנראים בתמונה. |
|
||||
|
||||
עידן היקר, אני מודה לך על שתיקנת את השגיאה המביכה שלנו ולא טרחת, חס וחלילה, לשלוח דואר אלקטרוני למערכת כדי להבהיר את השגיאה שנעשתה. בברכה, ערן בילינסקי, עורך. |
|
||||
|
||||
ערן היקר א. תודה לך על שכתבת פעמיים את אותו הדבר. אני אוהב לקרוא כפול. ב. תודה לך שפנית אליי בכינוי שאינו אותו אחד שאני בחרתי לעצמי, מה שמצביע על קפיצה למסקנות. ג. לעניין עצמו, שליחת דואר אלקטרוני למערכת תחשוף את זהותי, דבר שאיני מעוניין בו. בברכה idan
|
|
||||
|
||||
אם כבר, אז הנה מתאבן: |
|
||||
|
||||
עידן היקר, הרשה לי להבטיחך שאין למערכת האייל שום מידע על קשר מסחרי בין כותב המאמר, אבי עבודי, לספריית מעריב, Harper Collins, או כל אינטרס מסחרי אחר. כמו כן, אין קשר מסחרי בין מערכת האייל הקורא להוצאות ספרים אלו. אם יוודע לנו על קשר שכזה נשמח לעדכנך כמו גם את שאר הקוראים. נשמח אם תודיענו בדואר אלקטרוני על כל מידע כזה שנמצא ברשותך. בברכה, ערן בילינסקי, עורך. |
|
||||
|
||||
ערן היקר, מוטב היה לפנות ל idan באותיות אנגליות כפי שהוא חותם על הודעותיו, ולחסוך מאיתנו את התיקון שלי ואת התיקון שלו ואת הטרוניה שלך על שני התיקונים האלה. בברכה, שכ"ג, קורא. |
|
||||
|
||||
אני מודה לכולם על ההדגמה בנושא ''הקשר שבין קטנוניות לננו-טכנולוגיה'' |
|
||||
|
||||
הספר של קרייטון שימש כנקודת מוצא למאמר בעיקר בגלל ההקדמה שלו, שבה מביע הסופר את חששותיו האמיתיים כאדם מפזיזות טכנולוגית. (הספר עצמו מהווה עלילה בדיונית שמציגה תסריט אפשרי לגבי החשש הזה). המאמר לא נועד כביקורת על הספר, אבל אם כבר נשאלה השאלה, מדובר לדעתי בספר בינוני, אשר ניכר בו שהוא חוזר באופן מודע על הנוסחה של פארק-היורה. החלק הראשון של הספר מהנה יותר, בעיקר בגלל התאור של בכיר ההיי-טק המובטל שיושב בבית ומנהל את חיי המשפחה בעוד אשתו סגנית-הנשיא מגיעה הביתה מאוחר ומתנהלים ביניהם חיכוכים שמסופרים בגוף ראשון על ידי הגבר, ואשר הופכים את התפקידים "המסורתיים" במשפחה. זו אולי הייתה יכולה להיות האמירה היותר מעניינת ומשמעותית של הספר אלמלא (זהירות, ספויילר לספר בתחתית ההודעה) . . . . . . . . . . . . . . *** ספוילר *** . אלמלא מסתבר בסוף שהאם מתנהגת ככה לא בגלל שיש כאן יציאה פמיניסטית כנגד התפקידים "המסורתיים" בחברה, אלא סתם בגלל שטרף אותה נחיל ננוטכנולוגי. |
|
||||
|
||||
סליחה אם חשדתי בכשרים... בכל מקרה, הבעיה שלי עם הספר הזה היא שקריצ'טון לקח את הרעיון של ה"עיסה האפורה" (grey goo) שנטחן עד דק בידי אנשי הננוטכנולוגיה, מחזר ומסחר אותו עד זרא. |
|
||||
|
||||
בהקשר הזה אני דוקא אוהבת את גישתו של אסימוב, שמאס ב''אפקט פרנקנשטיין''. |
|
||||
|
||||
זה מאוס רק אם זו האפשרות היחידה שאנשים חושבים כמספיק מעניינת להצגה בספרות ובקולנוע. כשהיא לא נטחנת עד עפר, זו אפשרות מעניינת וגם כזו שחשוב לתת עליה את הדעת. |
|
||||
|
||||
הממשלות, עם כל הכבוד (ויש, קצת), לא הוכיחו שכשמפקידים בידם את הבקרה על תהליכים, או את התהליכים עצמם, יודעות לייצר דברים בטוחים. הגלמים הכי מפלצתיים שקמו על יוצרם היו עקב פיתוחי האמל"ח הממשלתיים (בעיקר כל נושא האב"כ, שמדי פעם יוצא משליטה) - בשוק האזרחי אין דרישה ליישומים ההרסניים האלה לרוב (צבא זה בד"כ עיסוק ממשלתי). היה כאן גם דיון ארוך בנושא מה *באמת* עושים ה FDA ודומיו כשמדברים על הפיזיביליות וההיקף של הפיקוח שלהם. RFID? למה זה צריך פיקוח ממשלתי?! למה שאזרחים לא ייבחרו לבד? האם אני צריך להיות תלוי בהחלטה של ממשלה בפניקה מטרור שרוצה לעקוב אחרי כל אזרחיה "בשם הביטחון"? בקצרה, עוד מאמר שמנסה לייצר פחד קמעי מהגולם, בשילוב עם פחד מודרני מה "Grey Goo", ובשמם להפוך את העולם למפחיד באמת. |
|
||||
|
||||
ולמה בפנץ' ליין נופלת שגיאה כזו: בקצרה, עוד מאמר שמנסה לייצר פחד *קמאי* מהגולם, בשילוב עם פחד מודרני מה "Grey Goo", ובשמם להפוך את העולם למפחיד באמת. |
|
||||
|
||||
ואולי אתה בעצם מתכוון לפחד קמעונאי? |
|
||||
|
||||
אתה צודק. אני בטוח שיש רבים שישמחו אם הדיון הזה לא יהפוך לעוד דיון על ריכוזיות/שוקחופשי. אולי תניחו לנו מזה הפעם? |
|
||||
|
||||
"תניחו לנו?" - זו הבקשה שלי, שבאה בתגובה לעוד מאמר העוסק ב"למה צריך ריכוזיות", והפעם תוך שימוש בהפחדה לא מבוססת. |
|
||||
|
||||
אכן. דומה שהצורך הדחוף במעורבות ממשלתית הוא כל כך מובן מאליו בעיני הגולשים שהמאמר גדוש האיזכורים לצורך הדחוף במעורבות ממשלתית וכמה שזה נהדר שיש מעורבות ממשלתית ושצריך עוד תקציבים ממשלתיים איננו נתפס כלל כהבעת עמדה. הנה מבחר ציטוטים: "במאמר זה אנסה לבחון האם ניתן להתערב בצורה מושכלת בתהליכים מודרניים של התפתחות טכנולוגית וכיצד לעשות זאת." המאמר, אגב, איננו כולל שום התייחסות למושכלות של ההתערבות ואיך זה בדיוק עובד. הוא מסתפק בחזרה לא מנומקת על המנטרה "כסף ממשלתי הוא כסף שניתן לפקח עליו". האמנם? "כמובן שההשקעה המסיבית של ארצות הברית נועדה קודם כל כדי לפתור את בעיות הרעב בעולם. מצד שני, אין לפסול לגמרי את ההשערה שכספים רבים הופשרו מתוך מטרה לייצר עליונות טכנולוגית, וליתר דיוק – עליונות צבאית." זה בכלל לא "כמובן", אנחנו לא יודעים *כמה* משקיעים בפיתוחים צבאיים אבל די ברור שההשקעה הממשלתית בטכנולוגיה צבאית (קרי - טכנולוגיה להרג המוני) היא הכלל ולא היוצא מן הכלל. את התרופות, מזונות, טרקטורים או טפטפות שיכולים באמת לעזור לבעיות ה*אמיתיות* של העולם. מפתחים דווקא במגזר האזרחי, כזכור. טיעון טוב *נגד* מעורבות ממשלתית, לדעתי. "מרגע שמדובר בתקציב שמגיע מממשלה, נוסף לו מימד חשוב ביותר: הוא יכול להיות נתון לפיקוח ולביקורת." כמו הפיקוח והביקורת על "פרוייקט מנהטן?" זה מה שנקרא וישפול ת'ינקינג. "התערבות ציבורית מסוג זה עשויה למנוע מטכנולוגיות מלהתפתח לכיוונים לא רצויים" איך? האם המפקחים הציבוריים ניחנים ביכולת ראיית העתיד? האם מדובר בצוות מנחשים בקפה? אולי הם היו מבינים מהם ההשלכות של התגליות של מרי קירי (ריפוי הסרטן למשל) ומונעים ממנה לבצע את זממה? לי נדמה שההתערבות הציבורית מסוג זה עשויה למנוע *בכלל* מטכנולוגיות להתפתח - זה גם תסריט לא כל כך רצוי. לא? אז איזה כלים יש בידינו כדי להבחין בין הדברים *מראש*? שוב, וישפול ת'ינקינג. "כמובן שהתערבות מסוג זה היא לא פשוטה [...] אבל כמו במקרה של פיקוח על התקציב, או התרופות, היא אפשרית." מילא תרופות. אבל תקציב? שמעת פעם את המילה "גרעון"? שחיתות? עוד קצת וישפול ת'ינקינג לאוסף. עוד שתי הערות א. האזכור של מרי קירי הוא מוזר וקצת סתמי לדעתי. היא הרי לא פיתחה את פצצת האטום והתגליות שלה שימשו לעוד כמה דברים פעוטים מלבד פצצות גרעיניות. היא אמנם מתה כתוצאה מהמחקר שלה אבל זה לא בבחינת "הגולם שקם על יוצרו". היא מצויה במקום טוב ביחד עם כל חוקרי הקוטב ומטפסי ההרים שמתו בשל סקרנותם... ב. ד"ר סטריינג'לב הוא מדען נאצי לשעבר שעובד בשירות ממשלת ארה"ב - כל הדברים שהוא "פיתח" הם בחזקת פיתוחים ממשלתיים ולא עצמאיים. מה שגורם להחרבת העולם הוא החלטתו של מפקד בסיס חיל האוויר להורות על תקיפה בשילוב עם שימוש במערכות אוטומטיות (משני הצדדים) שמונעות אפשרות נסיגה. מה שמחריב את העולם בסרט הזה הוא חוסר האנושיות של הפקידים והפוליטיקאים שעושים חישובים נוסח "אנחנו יכולים לסבול כמה עשרות מיליונים של אבדות"... הכותב כנראה החמיץ את הסטנטימנט האנטי ממסדי בעליל של הסרט. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שכוונתו היתה שהדיון לא יתפתח לכיוון הזה. נראה לי שהוא התנגד למאמר עצמו, כי הוא מדבר על ריכוזיות/שוקחופשי. אם אני צודק אז הברירה היחידה שלך היא להגיש בקשה להצטרף לשורות עורכי האייל. למעשה, מה שבאמת מפריע לי, הוא שלכל דיון לאחרונה מתפתחת שרשרת תגובות שמטרתה לסרס את הדיון, ולהסיט את הנושאים. אם הנושאים המפורסמים באייל לא עומדים בסטנדרטים הגבוהים שלך, נסה לכתוב מאמר משלך, שלא עוסק בכלכלה. ואם התגובות לא נראות לך יש עוד הרבה אתרים ברשת. נסה בקהילות של MSN. |
|
||||
|
||||
>"למעשה, מה שבאמת מפריע לי, הוא שלכל דיון לאחרונה מתפתחת שרשרת תגובות שמטרתה לסרס את הדיון, ולהסיט את הנושאים." אם אתה כבר מתלונן, ולשם איזון התמונה - ראוי להזכיר כאן שפתילי שוק חופשי נכנסים לדיונים שאינם קשורים בהם כלל, והם יזומים ומנוהלים תמיד ע"י אותם ארבעה-חמישה שהם אולי מין סוג חדש של מחב"תים המפיצים סוג חדש של דת. דוגמה מהזמן האחרון: דיון 2244. מלבד אותה קבוצה מצומצמת ועוד כמה שמתדיינים איתם, חלקם אולי מתוך רחמנות - את רוב האיילים האחרים הנושא הזה כנראה כבר לא מעניין. עכש"ז, אחד מעורכי האתר אמר פעם כי אל האתר נכנסים באופן קבוע למעלה מאלף קוראים. לפי הסקרים ניתן לראות שיש לאייל לפחות מאות קוראים. בדיוני השוק החפשי משתתפים בכל רגע נתון פחות מעשרה - *אותם* פחות מעשרה. ואין צורך לשלוח אף אחד לקהילות MSN ולא לשום מקום אחר. מי שקורא את האתר קורא אותו מרצונו, וזה לגיטימי להשתעמם מפתילים שכבר נטחנו אלפי פעמים. האייל איננו מוגדר כ"אתר כלכלי", אלא כ"כתב-עת לענייני תרבות ואקטואליה". |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך הדוגמה שלך קשורה. מחבורת איו"ב הידועה לשמצה רק בר ביצוע משתתף בכלל בדיון הזה, והוא לא יזם את הפתיל שבו הוא מגיב. אני גם חושב שכנופיית השוק החופשי מוצאת ללא קושי קורבנות חדשים שמתדיינים איתם, עיין בדיון 2258 (שגם בו, כמובן, נכנסו פתילי השוק החופשי למרות שהם לא קשורים). מה גם שיותר מעניין לא כמה *כותבים* אלא כמה *קוראים* את הדיונים הללו, כי אחרת יש לך כשל סטטיסטי פשוט: איזה שוקחופשיסט ירצה להוסיף משהו לדיון אחרי הסבריו המנומקים של בר ביצוע? ואיזה סוציאליסט ירצה להוסיף משהו לדיון אחרי הסבריו המנומקים של גיל לדרמן? עכשיו, אולי כולם יפסיקו עם הדיונים המטא-אייליים? מי שלא אוהב את הכיוון של דיונים, שיפתח פתיל שבו הוא יוצר דיון בכיוון אחר. רצוי שזה לא יהיה פתיל של "נמאס משוקחופשיסטים באייל". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
1) מה משמעותה בתורה? כה וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. 2) האם היא קשורה לשמץ? יב וְאֵלַי, דָּבָר יְגֻנָּב; וַתִּקַּח אָזְנִי, שֵׁמֶץ מֶנְהוּ 3) האם יש עוד חבורות ידועות לשמצה באייל? |
|
||||
|
||||
והפעם: עוד סימוכין מיעקב על כך שאלוהים תומך בשוק החופשי. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין התגובה שלך לתגובה שלי? |
|
||||
|
||||
איני מכיר את הדיונים שהזכרת שהיו באייל ואשמח אם תפנה אותי אליהם. התשובה לשאלותיך ("למה זה צריך פיקוח ממשלתי?!" וכו') - לא בשמיים היא. ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויה להיות שונה מזו של מוצרים הקיימים בשוק, ואפשרי שפעולת הצרכן-יצרן עשויה לפגוע באחרים שאינם שותפים לעסקה, מה שמייצר מבחינתנו אינטרס לפיקוח או התערבות בנושא - אגב, לאו דווקא באמצעות מנגנון ממשלתי. אין זה אומר שעלינו בהכרח לאמץ פיקוח ממשלתי מקיף או אפילו פיקוח חלקי. זה כן אומר שנקודת המוצא של דיונים על פיתוחים טכנולוגיים ופיקוח עליהם אינה חייבת להיות "תוציאו את הילד הרע הזה (הממשלה) מהחדר!". |
|
||||
|
||||
הפניות לאחד מדיוני התרופות החל מתגובה 248165. לגבי האינטרס להתערבות המדינה, במקרה שפעולת צרכן-יצרן פוגעת באחרים: מעבר לשימוש במערכת האכיפה והמשפט הרגילות של פגיעה בזולת, איני רואה צורך ברשויות מיוחדות של המדינה בכל טכנולוגיה חדשה שצצה. בשל כך מחיתי על הנחת המוצא של כותב המאמר, הגורסת צורך במעורבות ממשלתית אוטומטית. |
|
||||
|
||||
"...ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויה להיות שונה מזו של מוצרים הקיימים בשוק..." לכל פיתוח טכנולוגי יש השלכות שעשויות להיות הרסניות. אפשר לקחת כל המצאה - הטלפון או הטרנזיסטור או האנטיביוטיקה ולחבר אליה השלכות הרסניות. "מה שמייצר מבחינתנו אינטרס לפיקוח או התערבות בנושא" זה לא אינטרס, זה רצון בלתי רציונלי. אנחנו רוצים להתערב ולפקח משום שאנחנו רוצים תעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל. הצרה היחידה עם זה היא שזה בלתי אפשרי. למדענים מטעם הממשלה אין יכולת טובה יותר (או פחות) לראות את הנולד מהמדענים שעליהם הם יפקחו. זאת אשליה שגובה מאיתנו מחיר כבד. "...נקודת המוצא של דיונים על פיתוחים טכנולוגיים ופיקוח עליהם אינה חייבת להיות "תוציאו את הילד הרע הזה (הממשלה) מהחדר!". אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד? |
|
||||
|
||||
יש איזו הנחה שמדובר בפיקוח ממשלתי, אבל מעיון בפסקה ''גישה חדשה'' במאמר של אבי לא הסקתי שמתחייב שזה יהיה דווקא גוף ממשלתי. גוף פיקוח יכול להיות גם גוף מסחרי או ולונטרי, וצרכנים יכולים להעדיף מוצר של חברה שמסתייעת בגופי פיקוח מסחריים גם בהחלטות המחקר שלה. זה דומה בעיני לכך שצרכנים יכולים להעדיף חברות שלא פוגעות בסביבה (חברות שמשווקות טונה שניצוד בלי לפגוע בדולפינים למשל) וששמות עצמן תחת פיקוח של גוף מסחרי או ולונטרי שאוכף זאת (כמו חברת ''אובייקטיבי'', בעצם אולי לא כמוה...). |
|
||||
|
||||
"לא הסקתי שמתחייב שזה יהיה דווקא גוף ממשלתי" נימקתי למה אני סבור שזה דווקא כן מתחייב מהדברים שאבי אמר בתגובה 285888 לעניות דעתי הפיקוח הוא בלתי אפשרי (וזה לא משנה מי עושה אותו). אתה בהחלט יכול לראות את פרנקנשטיין מרגע שיצרת אותו ואולי אפילו ללמוד מזה משהו בשביל העתיד אבל אני לא חושב שאפשר באמת לחזות את פרנקנשטיין מראש (מלבד השתלשלויות מאוד קצרות). מה שמטריד בכל זה איננו עניין ההתערבות הממשלתית כמו האווירה ההיסטרית שנוצרת סביב טכנולוגיות מסויימות, לדעתי אנחנו רק נפגע בטווח הארוך, כשם שאנחנו ממשיכים להפגע מהגישה המאוד לא רציונלית לאנרגיה גרעינית, למשל. |
|
||||
|
||||
חוששני שיש כאן עירוב בין הגישה "הסביבתית" לבין מה שמכונה במאמר "גישה חדשה". אנסה להסביר: הגישה הסביבתית, הינה המודל ההפוך לדטרמיניזם הטכנולוגי. זוהי הגישה שקוראת לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית מתוך חשש מההשפעות החברתיות שלהן. זו *אינה* הגישה החדשה שהמאמר מנסה לתאר. על פי הגישה החדשה, הפיתוח וההתקדמות הטכנולוגית ממשיכים, אלא שמרחב הפרמטרים של המחקר והפיתוח גדל. אם מחקר ופיתוח קלאסיים מסתכלים באופן גס על שני צירים, ציר התכונות וציר העלויות, הרי שעל פי גישה זו נוסף גם הציר החברתי, וגם הפרמטרים לאורך הציר הזה נכנסים למערכת השיקולים של המחקר והפיתוח. בדוגמא של מנוע הבנזין, על פי הדטרמיניזם הטכנולוגי נפתח את המנוע ואחר כך נראה מה. על פי הגישה הסביבתית נמשיך לנסוע בכרכרות עד שנהיה בטוחים שמנוע זה בסדר. על פי הגישה החדשה, כבר בתהליך הפיתוח הראשוני מנסים לפתח מנוע עם זיהום אויר מינימלי, כעוד פרמטר תכנוני בנוסף לאלו של היעילות והעלות. הגישה הזו לאו דווקא קשורה לפיקוח, כמו לשינוי פרדיגמטי של אופני החשיבה. בארגון הבינלאומי של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה למשל, השקיעו לא מעט מאמצים במהלך השנים האחרונות בניסוח קוד אתי למהנדסים. היוזמה הגיעה מתוך הארגון ומתוך שיקולים של אחריות ציבורית. מדובר בארגון טכנולוגי פר-אקסלנס, שאינו כפוף או נסמך על שום מערכת שלטונית או ציבורית כללית. פיתוח הקוד האתי נובע מהבשלה באופן החשיבה. מתוך אבולוציה של התפיסה העצמית של המהנדסים את תפקידם בחברה. האם שינוי החשיבה הזה הוא מהותי? בהחלט כן. מדובר בארגון שאחראי על הגדרת רוב התקנים הטכנולוגיים החשובים בחשמל ואלקטרוניקה, תקנים שמשפיעים כמעט על כל מוצר חדש שמפותח. ההבשלה הזו בפרדיגמת החשיבה למשל, עשויה להביא בחשבון שיקולי קרינה בתהליך הגדרת תקנים חדשים עבור האינטרנט האלחוטי, יותר מאשר תקנים מסוג זה שפותחו לפני עשר שנים. האם תפיסות כאלה משפיעות על אחרון מהנדסי האלקטרוניקה בכל נקודה על פני כדור הארץ? ודאי שלא. אבל אם הן משפיעות על חלק ניכר של פיתוחים טכנולוגיים, זה טוב וחשוב מספיק כדי להפיץ ולעודד אותן. |
|
||||
|
||||
על פי החלוקה שאתה עושה, אני ללא ספק דטרמיניסט טכנולוגי. לדעתי אין ב"ציר החברתי" משהו שונה מהותית מהציר הפשוט של התכונות. את מנוע הבנזין תכננו ללא התחשבות מיוחד בזיהום האוויר או הסביבה לא מתוך *התעלמות* אלא מתוך *בורות* - השיקולים כאלו פשוט לא היו קיימים בציבור (ולא עניינו איש) באותה תקופה. בצורה דומה, מפתחי הטכנולוגיה הסלולרית לא *התעלמו* מסכנות הקרינה אלה היו בורים לגביה*1*. אילו היו מפתחים את אלו היום, עם הידע שיש לנו היום, אין סיבה להניח שהשיקולים הללו לא היו נכנסים. את מה שאנחנו לא יודעים היום אנחנו פשוט לא יודעים ואני לא רואה איך תוכל לעקוף את הבעיה הזאת. "ההבשלה הזו בפרדיגמת החשיבה למשל, עשויה להביא בחשבון שיקולי קרינה בתהליך הגדרת תקנים חדשים עבור האינטרנט האלחוטי, יותר מאשר תקנים מסוג זה שפותחו לפני עשר שנים." האמנם? במה זה שונה מהותית מזה שבפיתוח של מנועי בנזין היום יש עיסוק רב בחיסכון בדלק בעוד שבמנועים מלפני ארבעים שנה זה היה שיקול זניח לחלוטין? סה"כ יש כאן עוד פיסת מידע שנראתה לא רלוונטית אז והיום היא כן. איך זה הפך להיות שינוי פרדיגמה? *1*ומאחר ויש סיכוי סביר ביותר שאין בהיסטריה הזאת ממש, אני לא יכול להאשים אותם |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא ביחס אל אותה "בורות". בדרך כלל לא מגיעים אל הידע במקרה. צריכים לקרות שני דברים: 1. השאלה (שאלת המחקר) צריכה להישאל. 2. מאמצים צריכים להיות מושקעים (זמן, תקציב). שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי. אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה מושקע מחקר בסינון זיהום אויר, היו בנמצא מנועים פחות מזהמים עוד קודם לכן. אם בזמן תחילת הטכנולוגיה הסלולרית היו משקיעים במחקרים על השפעתה, היה לנו היום יותר ידע בנושא. האם ניתן לנסות ולחזות השפעות אפשריות כדי להשקיע בהן במחקר? כן. לדוגמא, יש מחקר מפורסם שמראה קשר מובהק בין מגורים בסביבת קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך ללוקמיה (מדובר בקרינה מקוי מתח חשמלי גבוה). מכיון שהידע הזה קיים בנמצא, כאשר מפותחת טכנולוגיה סלולרית יכולה לבוא השאלה "החברתית" מה לגבי קרינת מיקרו (שהיא בתדר גבוה יותר). אם השאלה הזאת הייתה נשאלת לפני עשר שנים והיו משקיעים בה יותר במחקר, היינו חכמים יותר היום. כמובן, ניתן לחכות שפיסת המידע הזאת תגיע ממילא (כמו שחיכינו עם מנועי בנזין מזהמים), הרי מחקר ופיתוח מתנהלים גם בלי קשר לפיתוח טכנולוגיות חדשות. אבל ניתן גם להיות פרואקטיביים ולכרוך פיתוח טכנולוגי עם שאלות של השפעה חברתית. זהו השינוי הפרדיגמטי - המאמץ החשיבתי שמושקע בפרמטרים חברתיים במהלך הפיתוח. יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים. אם המנוע מזהם רק את פנים הרכב, הרי פחות זיהום זו "תכונה" שתחפש במנוע המכונית שלך, אם הוא מזהם גם את הסביבה - זה עניין חברתי שרלוונטי גם להולכי הרגל. או, בדוגמא הסלולרית, רמת הקרינה מהמכשיר עצמו היא "תכונה". לרמת הקרינה של המשדרים של החברה יש (או אין) השפעה "חברתית". |
|
||||
|
||||
אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה צריך להשקיע זמן וכסף במחקר על זיהום אוויר, לא סביר שאפשר היה לפתח את מנוע הבנזין - זאת גישה לא ריאליסטית. היכולת שלנו לייצר מנועים "נקיים" יחסית היא נגזרת של הרבה מאוד שנות נסיון בהתעסקות עם הפרמטרים האחרים כאשר הידע באשר לנזקים הפונטציאליים או הממשיים נצבר ברוב המקרים במקומות אחרים. לא נראה לי סביר ש"אפשר היה לחקור מראש". אותו הדבר באשר להשפעות הקרינה שהמידע לגביהם נצבר באמצעות שימוש במכשירים אחרים שמייצרים קרינה אלקטרומגנטית - על פי הגישה ה"חדשה" היינו צריכים לחכות גם עם המכשירים הקודמים, ואילו היינו מחכים, לא היינו יודעים. אני לא רואה איך זה מסתדר. "שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי." מחפשים איפה? האם המחקר המקדים לסלולרי היה צריך להתעסק בהשפעות הקרינה? תאונות דרכים כתוצאה מהסחת הדעת? עצבון אנשים במקומות ציבוריים? "יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים." אני לא חושב שזה הבדל מהותי. ציר ההשפעה ה"חברתית" הרי יכול להפוך (וזה אכן מה שקורה) לחלק מציר התכונות ברגע שנודעת חשיבותו. אם, למשל, מיחזור הפך להיות עניין חשוב והמודעות עלתה, הרי שהמחזור הופך להיות אחת מהתכונות של המוצר או הטכנולוגיה. |
|
||||
|
||||
בדוגמאות האלה נשמע שאתה צודק. אבל אפשר להביא דוגמאות מסוג שונה, למשל הפיתוחים שאנחנו עומדים בפניהם בתחום היישומים של גנטיקה. כאן בהחלט אפשר לחשוב על הצורך בהכוונה חברתית של המחקר והפיתוח. |
|
||||
|
||||
בא תציע לנו לגבי שכפול גנטי איזה מחקר ניתן לעשות וכיצד ניתן לחשוב על הנזקים שיקרו? |
|
||||
|
||||
אפשר לחייב לקרוא את פרנקשטיין באמצעות חוק מדינה. |
|
||||
|
||||
כלומר מניעה. שאלתי על כיווני חשיבה של מציאת בעיות ופתרונם. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על השאלה האם צריך או רצוי להכווין חברתית את המחקר והפיתוח אלא על עצם הייתכנות של הכוונה כזאת. לא מצאתי בדבריך טענה שמתייחסת לשאלה הזאת. |
|
||||
|
||||
ייתכנות מאיזו בחינה? אם אתה מדבר על יכולת לחזות את העתיד, אאנחנו לא חייבים אותה. אפשר להימנע מסוגי שיבוטים או מהצבת שאלות מחקר ("כיצד ניצור ילדים עם עיניים כחולות") ואפשר פוזיטיבית, להציב שאלות מחקר מסוימות ולא אחרות ("כיצד נתקן מומים גנטיים מסוימים"). אנחנו לא יכולים ליצפות את כל הכיוונים האפשריים ואת כל ההשלכות, אבל אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו האנושית. אם אתה מדבר על היכולת למנוע למעשה ממדענים לעסוק בנושאים מסוימים, זה תלוי בנושאים ובהיקף המשאבים הדרוש לחקירה. ככל שהיקף המשאבים גדול יותר, זה מחייב השתתפות של יותר ארגונים (והמדינה), ויש מקום להפעלת לחץ (ציבורי, חוקי, לא משנה כרגע). |
|
||||
|
||||
כוונתי הייתה להגיד שבעוד שכולנו היינו רוצים פוליסת ביטוח מול תהפוכות הגורל, לא בטוח שישנה חברה שתהיה מוכנה לתת לנו כזאת. השאלה איננה האם רצוי למנוע את הנזקים מראש אלא האם זה אפשרי. אם הבנתי נכון, מה שאבי אומר זה שאפשר לקיים מחקר מקדים או לשלב את המחקר לגבי ההשלכות בתוך הפיתוחים החדשים. לטענתו, אילו היו *מחפשים* את הנזקים האפשריים, היו מוצאים את נזקי הקרינה*1* למשל. אני סבור שאינך יכול לחפש אם אינך יודע את הכיוון. ואם ידעת את הכיוון מראש, הרי שאתה מחזיק ממילא במידע הזה מראש ולא מדובר כאן ביותר מהכנסת עוד גורם (כמו שנכנסו הרבה גורמים אחרים) למשוואה. כפי שאמרתי קודם, אינני רואה איך הטיעונים שלך משנים את התמונה. *1*האמת היא שזה ממש מעצבן לדון ב"נזקי הקרינה הסלולרית" בעוד שככל הידוע לי אין באמת חיה כזאת אבל נניח שמוסכם עלי שיש כאן משהו. |
|
||||
|
||||
אתה מתרחק בתגובה זו כברת דרך ארוכה מהרוח המקורית של מאמרך. אם המטרה היא לנסח כללי אתיקה ותכן רצויים (אך לא מחייבים), אנחנו בהחלט רואים עין בעין את הנושא. חשוב שבתכנון מוצר ינסו לקחת בחשבון מירב ההשלכות האפשריות, בייחוד השלכות פוטנציאליות על הסביבה. אך מכאן ועד להתנסחויות של הטלת פיקוח ממשלתי של המאמר לעיל יש כברת דרך. עם הפיקוח מהסוג שהצעת שם אפשר להגיע מהר מאוד לשום מקום. |
|
||||
|
||||
"למדענים מטעם הממשלה אין יכולת טובה יותר (או פחות) לראות את הנולד מהמדענים שעליהם הם יפקחו" אה, אבל נניח שיש לנו את פרנקנשטיין הקפיטליסט המטורף שיודע שההמצאה שלו תחריב את העולם תוך שלוש מאות שנה, אבל ממילא הוא לא מתכנן לחיות כל כך הרבה והוא רוצה להרוויח עליה בוכטות עכשיו. מי יעצור אותו אם לא ד"ר ווטסון הטוב מהממשלה, שרואה בדיוק כמו פרנקי כמה שההמצאה מזיקה? (והנמשל: אנשים רוצים "פיקוח" לא כי המפקח חכם, אלא כי הוא מחוייב לשמירת העולם מהמפלצות של פרנקי. בערך כמו שסתם שוטר מגן על העולם מסתם מפלצות). |
|
||||
|
||||
זה בהחלט תסריט נאה ואפילו אפשרי תיאורטית. אבל לדעתי יותר סביר שמה שיקרה הוא שד"ר ווטסון הטוב יעצור מתוך גישת "better safe then sorry" את המצאותיו השימושיות של מר פרנקנשטיין. נגיד, אולי מר פרנקנשיין שחי בסוף המאה התשע עשרה המציא מין מכשיר שיכול לנסוע באמצעות שריפת בנזין. וברור שאם כולם ישתמשו במשך מאות בשנים בהמצאתו יהיה סופינו רע ומר. סביר להניח שמר ווטסון, בראותו את הנולד, יחליט שעדיף לאסור על מר פרנקנשטיין לבצע את זממו. מה היה רע בכרכרות? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאני הוטעיתי, אך הייתי תחת הרושם שהרגולטור הטכנולוגי הוא לא בהכרח אדם שאוסר פיתוחים טכנולוגיים כמו אדם שבודק היבטים שלהם שהמפתח לא מחויב לבדוק. כמובן שמתוך ממצאיו עלולה לנבוע רגולציה מסחרית על שיווק מוצר טכנלוגי, אך אפשר לשלול ממנו את האפשרות הזו. ניתן לד''ר ווטסון לחקור את הנושא, להגיש את המלצותיו ואז נחליט מה לעשות. אפשרי שבמקרה כזה פרנקנשטיין ישתדל מראש ליצור מכשירים קצת יותר בטוחים או שיציג ראיות נגדיות לטענותיו של ד''ר ווטסון. לדעתי, הסכנה של אמצעים טכנולוגיים לא מבוקרים הייתה עד היום יותר גדולה מזו מסכנת הגישה שדיברת עליה. |
|
||||
|
||||
אתה עדיין מדבר על דברים שידועים לנו כאן ועכשיו או על מחקר עצמאי שמתנהל בין כה וכה (מחקרים רפואיים שמנסים למצוא קשר בין חשיפה לחומרים כאלו ואחרים ומחלות מסויימות וכו. זה לא משהו שלא קורה היום). ''לדעתי, הסכנה של אמצעים טכנולוגיים לא מבוקרים הייתה עד היום יותר גדולה מזו מסכנת הגישה שדיברת עליה.'' אתה מוזמן להביא דוגמאות... |
|
||||
|
||||
זיהום אוויר במרכזי ערים גדולות? תוספי מזון 'מזוהמים'? |
|
||||
|
||||
לגבי זיהום אוויר - זהו פועל יוצא של מס' גורמים. אחד העיקריים הוא העדר תשתית תחליפית בנוחותה לרכב הבנזין, והלובי של חברות האנרגיה שמונע ביעילות מעבר לתחליפים נקיים יותר. לובי זה, שמקבל ברכתו מממשלות העולם, הוא דוגמה לתפקוד הרע של הממשלות בנושאים אלה. תוספי מזון מזהמים הם לא דוגמה, מאחר ואין כאן נזק לצד שלישי, אלא לצרכן הבוחר להתעלם מנזקים אלה, או שבוחר בהם על פני אחרים משיקולים כלכליים. |
|
||||
|
||||
בנושא זיהום האוויר הטענה שלך נשמעת לי הגיונית, אך אני חושב שהדבר מראה שהצדק עם טענתי הקודמת בנושא הזה (עד כה, טכנולוגיה לא מבוקרת הזיקה הרבה יותר מפחד ממשלתי מפני טכנולוגיה). בנושא תוספי המזון כוונתי לתוספי מזון ש'זוהמו' במרכיבים לא חוקיים, ולא אחת גרמו לפגיעה בספורטאים שרצו להתמודד בתחרויות עולמיות. אני מבטיח לך שכשאיתי מרגלית נפסל למרות שלא השתמש בשום חומר, הדבר פגע לא רק בו, אלא גם באגודה שהוא ייצג ובחברות שהתכוונו לפרסם באמצעותו. אגב, בעקבות אותן בעיות החל פיקוח רפואי של הוועד האולימפי על תוספי מזון ומאות מהם הורדו מן המדפים. |
|
||||
|
||||
כלומר, עדיף היה שהיינו נוסעים בכרכרות עד היום מאשר שיהיה זיהום אוויר? |
|
||||
|
||||
למען האמת, גם כרכרות לא ממש תרמו לסביבה (הרתומים לכרכרות תרמו גם תרמו לסביבה, עד לגובה הברכיים). קשה לשער איזה ריח רע היה נודף מהחלטת ממשלה לוותר על הקדמה לטובת ההשארות עם הכרכרות. |
|
||||
|
||||
ואיפה בדיוק טענתי את זה? בסך הכל טענתי שנזק הטכנולוגיה הבלתי מבוקרת היה עד היום יותר גדול מנזק גישת הגבלת הטכנלוגיה (Better safe than sorry). במקרה של תחבורה, אני מאמין שהתכנון של הכבישים היה משתנה לו השפעות כלי הרכב היו נלקחים בחשבון, ואם הבנתי נכון, זה מה ש'הפרדיגמה החדשה' אמורה ליצור. אולי הייתה נשקלת הפניית הלחץ אל שולי העיר ולא למרכזה,.אולי שטחים מסוימים היו נסגרים לכלי רכב. אולי תחבורה ציבורית הייתה מתפתחת באופן מוקדם יותר (מישהו אמר רכבת קלה?). אולי היה נשקל מס לפי פגיעה באוויר (ואני מסכים איתך שמס זה היה מבטל את הצורך בפיקוח בעת הרכבת המנוע), או הגבלת כמות הזיהום פר מנוע. איני מומחה לבריאות ואיני מומחה לכלי רכב, ולכן איני ידוע לומר מה לך מה היה דרוש על מנת זיהום אוויר בערים הגדולות לא היה מתפתח עד למימדיו המפלצתיים כיום. |
|
||||
|
||||
לו היינו ממשיכים להשתמש בכרכרות, גללי הסוסים היו נערמים עד לפדחותינו. |
|
||||
|
||||
ובכן, אני מסכים איתך בנוגע להערה הראשונה ("לכל פיתוח..."). בנוגע להערתך השנייה אני מבולבל. איני מייחס למדענים יכולת טובה יותר לראות את הנולד מהרגע שזהות נותן השכר שלהם משתנה. אני מייחס לנותן השכר הזה אפשרות לתת להם משימות שיש אינטרס ציבורי לגביהן - דוגמה אחת שנוהגים לטחון אותה היא זיהום אוויר. גם המדען של קרייזלר וגם המדען שמועסק ע"י הממשלה/קורפוראט טכנולוגי/ארגון וולנטרי יכולים לבדוק את הסוגיה עם אותם סיכויי הצלחה, אך הראשון בכלל לא יקבל הוראה כזו, אלא אם לקרייזלר יהיה אינטרס לעשות זאת. ואם יבוא היום בו המדען השני יגלה ששימוש ברכב מסוים של קרייזלר גורם לנזק מסוים לסביבה, אפשרי שיחליטו כי אינטרס ציבורי יהיה לקחת "מס זיהום" שעלותו תופנה לכיסוי הוצאות הבריאות שזיהום גורם. ושוב, זה רק בגדר האפשר. יכול להיות שהמדען השני בכלל יגיע לתוצאות אחרות או שהשוק יטפל בבעיה מבלי שום התערבות ממשלתית ברגע שהמדען השני יגלה אותה. ההבדל הוא שהמדען של קרייזלר בכלל לא יעסוק בנושא וגם אם יעסוק - הוא יהיה פחות אמין בעיניי. איני חושב שתעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל/הטכנולוגיה/"בעלי ההון"/הממשלות היא דבר אפשרי. אני בסך הכל רוצה מידע על התהפוכות האפשריות שיינתן לי מידי אנשים שאין להם אינטרס מסחרי להרגיע אותי אם ישנה סכנה. כשם שאני לא אקנה ספר רק על סמך מה שכתוב על הכריכה (אני אפנה גם למבקרים מעיתונים, מהאינטרנט ומהרדיו), אני אעדיף היווצרותו של גוף (לאו דווקא ממשלתי!) שיבצע ביקורת חיצונית לנושאים הטכנולוגיים. "אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד?" שלדעתי כותב המאמר טועה. אבל נראה לי שהוא לא דוגל באף אחת מהשתיים. |
|
||||
|
||||
הדוגמה של זיהום האוויר מראה את מה שאני מנסה בצורה יפה. ברגע שקבעת תקנות זיהום אוויר או מס זיהום אוויר או כל צורה אחרת של מיקוד האחריות על זיהום האוויר יש לך מנגנון שהופך את זיהום האוויר מExternality (שכחתי את המונח בעברית) לתכונה כמו כל תכונה אחרת (כריות אוויר או חסכון בדלק) אתה לא צריך לפקח את המהנדסים של קרייזלר בשביל זה. בכל מקרה זה לא נוגע בשאלה האם ממציאי המכונית היו יכולים לקחת את זיהום האוויר בחשבון לפני שהעניין היה בכלל על סדר היום הציבורי או המדעי. אם הבנתי נכון את כותב המאמר, הוא טוען שיש כאן "פרדיגמה חדשה" שמשפרת את מצבנו בנידון. אני חושב שזו אשליה. |
|
||||
|
||||
אבי, מאמר נהדר ומעורר מחשבה. תוכל, אולי, לצרף קישור של אותו מחקר שנעשה באוניברסיטת וירג'יניה? מה היה הנושא, כיצד התבצע אותו תהליך שמתואר במילים יפות - אם כי מאוד-מאוד כלליות - במאמר? |
|
||||
|
||||
תודה רבה :-) המחקר המדובר, הינו עבודת המאסטר של קאטאלנו שהנחו אותה במשותף גורמן מהמחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה (מן הפן החברתי) וגרובז מהמחלקה להנדסת חומרים (מן הפן הטכנולוגי). העבודה היא אמנם לקראת תואר שני בהנדסת חומרים, אבל כחלק מתהליך העבודה נבנה המודל של שיתוף פעולה רעיוני מולטי-דיסציפלינרי שבו קאטאלנו ניסתה לאורך הדרך להתחשב בהשפעות חברתיות (הן חיוביות והן שליליות) של תוצאות המחקר הטכנולוגי. המחקר הטכנולוגי עצמו טרם פורסם, אבל המודל והתהליך של שיתוף הפעולה מפורטים במאמר הבא: M. E. Gorman, J. F. Groves, and R. K. Catalano, "Collaborative Research into the Societal Dimensions of Nanotechnology: A Model and Case Study," IEEE Technology and Society Magazine, 23(4), pp. 55-62, 2004.
|
|
||||
|
||||
לאבי שלום, אמנם כבר שישי ורק עתה קראתי את המאמר אך הנושא מאוד מעסיק אותי ואשמח להתייחסות. אתה נוגע במאמר באיזונים שיבטיחו לנו שלא יקומו עלינו "רשעים" ויפתחו מצבים מאיימים. אני יותר חושש שבקוצר ראותנו ודווקא מתוך "אנושיות" אנו עלולים להמיט אסון על העולם או על האנושות. לדוגמא: אין לי כל ספק שפיתוח האנטיביוטיקה האריך מאוד את תוחלת החיים של האדם והציל הרבה חיים. אך כבר היום מסתמן קרב הולך ומתעצם בין מוטציות שהסתגלו לאנטיביוטיקה הקיימת, לבין הטכנולוגיה המפתחת זגים "חזקים" יותר של אותה תרופה. לי אישית אין ספק שלאורך זמן האדם יפסיד לחיידק. וזה לא היה אסון אם היינו נמצאים ברמת החיסון שהיינו לפני המצאת האנטיביוטיקה. אולם המצב כבר שונה. אנו מחוסנים הרבה פחות. ואם בעבר היה כושר השרידות של וולדות כ- 50% אנו עלולים לגלות שירידה במערכת החיסונית של האם וללא אנטיביוטיקה ירד כושר השרידות של הוולד ומי יודע לאן?. גם היכולת של הבוגרים לעמידות בפני מחלות תהיה נמוכה יותר. וזאת לעומת חיידקים עמידים יותר. לסיכום אני ממש לא רוצה להפחיד אך כשאני רואה את ההתפתחויות בנושא התרופות אני חש שהעולם שאנחנו מכירים לא יישרוד עוד 50 שנה גם כן. (למירב ידיעתי העוסקים בכך צופים משבר בעוד כ- 25 שנה.) זה לא יקרה מכונות זדון אלא דווקא מתהליך של הומניות. דוגמא נוספת: רק כיום אנו מתחילים לגלות את האמת בדבר הסכנת של קרינה אלקטרומגנטית. כאשר הומצאה התקשורת הסלולרית לא ראינו בה כלל סיכון. (או לפחות רובנו זלזלנו באזהרות) וגם פה הפיתוח נועד לעשות רק טוב. וגם כאן אנו רואים שכשלנו בקוצר ראות וחוסר מידע מספיק. גם בנושא זה יצטרך לבוא שינוי ככל שהרשתות ייתרחבו. ואולי השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה יכול להתקיים פער בין ההתפתחות האוולוציונית שלנו לזו הטכנולוגית? |
|
||||
|
||||
הסתגלות חיידקים למוטציות אינה קשורה כלל ליכולת של המערכת החיסונית שלנו להילחם בהם, החיידקים מפתחים עמידות ספציפית מאוד (ברמת החלבון או הפוליסכריד) לחומר מסויים בו אנו משתמשים כדי להרוג אותם. הקרב אותו הם מנהלים עם מערכת החיסון שלנו הוא קרב עתיק למדי כאשר שני הצדדים משתכללים כל הזמן. יתכן ורפואה מודרנית מונעת תמותה של אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת ובכך מחלישה את הממוצע והחוסן הגנטי, אבל השפעה כזו לא תהיה מורגשת במהלך דורות בודדים. אדם שנמנע מלקיחת אנטיביוטיקה (כעניין שבשגרה, במקרים רבים זו הדרך היחידה להציל חיים) לא יהיה בסכנה גדולה יותר ביום בו אנטיביוטיקה תחדל לעבוד משהיה לפני מאות שנים. (אין להסיק מכך כי אני מאמין שהחיידק ינצח, העדיפות הטכנולוגית והמספרית (אני יודע שיש מהם יותר) מאפשרת לנו לייצר אנטיביוטיקות הרבה יותר מהר משחיידקים מסוגלים לפתח עמידות). לגבי קרינה אלקטרומגנטית, אנו חשופים אליה מאז ומעולם, לאחרונה התחלנו לחשוף את עצמנו לתדירויות שונות במינונים שונים (גם גלי רדיו זו קרינה, למה אף אחד לא צועק גוועלד ?), נכון להיום אין הוכחה ואף לא הסבר תאורטי להנחה שקרינת מיקרו (סלולאריים) מסרטנת, מה שלא אומר שאין להפגין זהירות בשימוש בה (ולכל אילו הדואגים מהאנטנות, אנטנה מחמישים מטר פולטת הרבה פחות קרינה מהפלאפון הממוצע, דואגים ? תפסיקו לדבר). |
|
||||
|
||||
התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית היא דוגמא קלאסית למודל של הדטרמיניזם הטכנולוגי. אילו הייתה קבוצת חשיבה הטרוגנית יותר בגוף שהגדיר את הסטנדרט הסלולרי, היה ניתן למשל לחשוב על הקטנת הסיכון הפוטנציאלי מתחנות השידור על ידי הגדרת פריסה רחבה יותר של תחנות שידור עם עוצמת שידור נמוכה יותר לכל תחנה. אין הכוונה לעצירת ההתפתחות הטכנולוגית, אלא להתחשבות בגורמים נוספים מעבר לפתרון הטכנולוגי הפונקציונלי, הן במהלך תהליך הפיתוח (בהגדרת התקן למשל), והן בהפנית תקציבים למחקר (תקציבים גדולים יותר לפני עשר שנים היו יכולים להביא היום למצב שיש בידנו יותר מחקרים לונגיטודינאליים כדי לבצע הערכת סיכונים מדוייקת יותר של הטכנולוגיה). אגב, החשש מאנטנות קבועות נובע לא רק מרמת הקרינה אלא גם מזמן החשיפה. האנטנה שמותקנת למשל על גג תחנת מגן-דוד-אדום ברמת-גן עשויה להשפיע הן על העובדים במקום, והן על הילדים שנמצאים בבית הספר הסמוך (מרחק פחות מחמישים מטר) במשך כמה שעות ביום באופן רציף, בניגוד למכשיר הסלולרי עצמו שבו מדברים פחות (טוב נו, חלק מהאנשים לפחות). |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד וההערכה לא טענתי שהמוטציות יהיו עמידות יותר בפני המערכת החיסונית שלנו. אבל לא נראה לי שיש איזשהו וויכוח שריבוי צריכת האנטיביוטיקה בעשורים האחרונים ביחד עם עליה ברמת ההגיינה האישית והציבורית החלישה מאוד את המערכת החיסונית של קבוצות רבות באוכלוית העולם. אלה יימצאו בבעיה כאשר האנטיביוטיקה לא תשפיע. בנוסף אני מאוד שמח לאופטימיות שלך אך אני לא שומע כזו אופטימיות מצד אנשי רפואה ופרמקולוגים הם דווקא נשמעים מודאגים יותר. חוצמזה הדוגמאות נועדו להצביע על מצב שבו למרות כל רצוננו אנחנו עדיין לא יודעים הכל ולא תמיד צופים איך תהליך אחד פוגע בעוד עשרה. ובד''כ דברים משתבשים גם מתוך כוונות טובות שאין בכוחן של וועדות מומחים ותהיינה אוביקטיביות ביותר לצפות מראש. |
|
||||
|
||||
יש אנטיביוטיקות שהפסיקו את השימוש בהן במיוחד כדי לשמור אותן ליום שבו הפנצילין טטרציקלין וסטרפטמיצין יפסיקו לעבוד. לדוגמא כלורן פמיניקול (אני לא בטוח באיות). והטיעון שיש אנשים שרגישים לחומר הזה לא תקף. יש אנשים שרגישים גם לפנצילין. |
|
||||
|
||||
(גם אי-זריקת הילדים הנכים מן החומות של ספרטה מחלישה את הממוצע והחוסן הגנטי.) |
|
||||
|
||||
תגיד לי בבקשה, מאיפה אתה כל הזמן מקריץ את ההשוואות האלה? לא לומדים באקדמיה את סוד האיפוק? |
|
||||
|
||||
אני ידוע כרתחן בעל מזג סוער ואלים, ועם כל המאמץ קשה לאקדמיה לרסן אותי. תודה ששאלת. |
|
||||
|
||||
רק בבקשה, אם אתה יכול, הפעם אל תוציא את הזעם שלך על הילדים. תן לשברים מהפעם הקודמת להתאחות. |
|
||||
|
||||
באיפוק אפשר לומר כי הרפואה המודרנית מצילה אנשים לפני ובגיל הרביה ומאפשרת להם להעביר הלאה את הגנים שלהם. בעולם ללא רפואה מודרנית אחוז השורדים היום יהיה קטן מאחוז השורדים לפני היות הרפואה הזאת. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שכמות הילדים היא לרוב ביחס הפוך ל''איכות'' המתרבים. |
|
||||
|
||||
מונסטו אולי הפסיקה ייצור זרעים מסוימים אבל לא הפסיקה להשתמש בפרקטיקה מפחידה. באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה תרמה החברה בנין בתנאי שיבנה על רחבת ההפגנות של האוניברסיטה - הנהלת האוניברסיטה הסכימה. אני מסכים עם הכותב שבקרה על מעשי המדינה קלה יותר יעילה יותר ושכיחה יותר. בכלל אחל'ה מאמר. |
|
||||
|
||||
איני חושב שיש סכנה לכך שהגולם יקום על יוצרו. אומנם ההשכלה שלי אינה בתחום הנדסי אבל נוכחתי שמרבית המכונות מעשי ידי האדם נוטות להתקלקל וגם הטובות שבהן מלאות בפגמים. מאחר וקל יותר להרוס מאשר לבנות (עניין של אנטרופיה) אני מניח שתמיד ניתן יהיה לנצל פגמים במכונות וטכנולוגיות מעשי ידי האדם כדי להשביתן בעת הצורך. בפרספקטיבה של זמן האדם הוא יצור שורד וכפי שלמד להתמודד עם האש בימי קדם למרות הנזקים שגרמה, ילמד להתמודד גם עם הכוח הגרעיני. אכן בנאי עלול ליפול ולההרג מגג בניין שבנה במו ידיו, כפי שמטוס עלול להתרסק חרף כל המאמצים להופכו לבטיחותי, אבל אין בכך גולם הקם על יוצרו אלא שימוש לקוי בטכנולוגיה. מכאן שזאת לא הטכנולוגיה אלא כמו תמיד הטבע האנושי, ובהתחשב בעובדה שהעולם מלא באנשים ומספרם גדל בהתמדה, כנראה שאפשר לבטוח בבני האדם שהם יודעים לשרוד. אם האדם למד ''להסתדר'' (פחות או יותר) עם בני אדם אחרים שום טכנולוגיה אינה אתגר כבד מדי עבורו. |
|
||||
|
||||
"להשביתן בעת הצורך"? אני חושב שזה אחד הכשלים הכי נפוצים בסיפורי המד"ב האפוקליפטיים על מלחמת האדם במכונות: הרעיון שהמלחמה תהיה על התקע. מה שהוכיחה ההיסטריה של באג אלפיים הוא שאם נגיע ליום בו יתעורר קונפליקט בין מכונות לאנשים, שום חברה אנושית לא תוכל להרשות לעצמה להלחם במכונות, יותר משאתה יכול להלחם במיטוכונדריה שלך: התלות גדולה מדי. |
|
||||
|
||||
מוזר. אני תמיד חשבתי שבאג אלפיים הוכיח בעיקר את חוק ''האנרציה של הפלצנות''. ואת המרחק העצום שקיים לפעמים בין התחזיות האפוקליפטיות של ''מומחים'' למיניהם, לבין אחיזתן במציאות. |
|
||||
|
||||
Experts are people who know a great deal about very little and who go along learning more and more about less and less until they know practically everything about nothing.
|
|
||||
|
||||
הוא הוכיח כל מיני דברים, אבל החשוב מכולם (לטעמי) הוא שכבר מזמן עברנו את נקודת האל-חזור ביחסינו עם המחשבים, וזה קרה בלי שאף אחד יכול להצביע על הנקודה הזאת (שהיא, כמובן, בכלל לא נקודה אלא אזור דמדומים שלם), ובלי שמישהו שם לב. ובאשר לתחזיות אפוקליפטיות: כשאתה חוזר הביתה בארבע בבוקר שיכור כלוט ועייף עד מוות אחרי שנהגת במהירות 200 קמ"ש בכביש העירוני הסמוך, תהיה זאת טעות גדולה מצידך לבטל את התחזית האפוקליפטית לפיה היית עלול למות בדרך. |
|
||||
|
||||
ובבואך לנהוג כשאתה עירני ופיכח בקטע כביש טוב שיש בו פניות מעטות ומתונות בלבד בצהרי היום כשהתנועה דלילה, מה אתה עושה עם התחזיות האפוקליפטיות שטוענות שאתה אמור למות אם תנהג במהירות של 130 קמ"ש ? אולי קטונתי, ואני לא יכול להגיד שהתעמקתי, אבל עד היום לא הבנתי על סמך מה בדיוק התבססו התחזיות האפוקליפטיות של באג אלפיים. אני מודה שזה מאוד סובייקטיבי, אבל אני הכרזתי עליהן כמקרה של עקרון "האנרציה של הפלצנות" כשחבר שלי קינח מונולוג אפוקליפטי ארוך שהוא פצח בו בעקבות דברים שהוא קרא באינטרנט, ודוקלם פחות או יותר באותו הטון שבו הוא מספר לי על הסרט המדע-בדיוני החדש שעומד לצאת, שהוא קרא עליו באינטרנט, במילים: "... ואתה *יודע* שמחשב, איך שהוא מחלק באפס - הוא קורס ! אתה *יודע* את זה !". החלק העצוב הוא שהחבר הזה גם הוא אמור להיות מתכנת. |
|
||||
|
||||
אולי צריך לשאול מתכנתים וותיקים כדי להבין את בעיית 2000 (לא בדיוק באג)? |
|
||||
|
||||
בספר "אפס" של אחד, צ'רלס זייף, מספרים איך משחתת גדולה הושבתה פעם בגלל חלוקה באפס שהייתה בתוכנת הבקרה שלה. ומה לעשות, תוכנות באמת קורסות כשהן מנסות לבצע חלוקה באפס, ואם אלו תוכנות שאמורות לרוץ בלי הפסקה ולוקח זמן להפעיל אותן מחדש (וייתכן גם שהן לא שמרו את כל הנתונים שלהן), יש כאן בעיה. אגב, אי אפשר להגיד שלא נעשתה עבודת הכנה לקראת באג 2000. אולי בגלל זה התוצאות של הבאג לא היו מורגשות? |
|
||||
|
||||
אבל זה בדיוק העניין. מידת העמידות של <מערכת X> לבאג אלפיים הייתה שילוב של גורמים: הגיל של התוכנה, הגיל של החומרה והמודעות של המתכנתים לבעיה בזמן כתיבת הקוד. כל זה מבלי להתייחס לתיקונים שנעשו לתוכנות אחרי שהבאג עלה לתודעה. התחזיות האפוקליפטיות התבססו על זה שהכל ישן, כולם מטומטמים, ואף אחד לא יעשה שום דבר בקשר לזה, כי כולם מטומטמים ולאף אחד לא איכפת. פחות או יותר. במציאות לא כולם היו מטומטמים (מנהלים, מתכנתים), לא כל המערכות הפיננסיות/התחבורה האווירית/הכורים האטומיים נכתבו בשנות השבעים, ולמספיק אנשים היה אכפת מספיק, כדי ליזום בדיקה וטיפול הולם במספיק מהמערכות שכן. להעלות את העניין לתודעה הציבורית/החוגים הרלוונטים זה דבר אחד. הפלצנות הייתה בהמשך הלעיסה של התחזיות האפוקליפטיות גם לנוכח העובדה שמערכות רלוונטיות כן התייחסו לעניין בכבוד הראוי. בעיקר ההתעסקות עם "האסון הקרב" מצד כל אדם פשוט ששמע או קרא משהו איפשהו, אל מול העובדה שאף אחד מהאנשים האלו לא טרח להתכונן ליום האפוקליפסה בשום צורה נראית לעין, או הפגין פחד כנה מכל העניין. היו תחזיות של משיכת כסף המונית מבנקים שתגרום לקריסה של מערכות כלכליות. אני מת לדעת כמה מכל האנשים ש"האמינו בבאג 2000" הוציאו כסף מהבנק בימים האחרונים שלפני הבאג. ברוב המחצית השנייה של העשור האחרון, באג אלפיים היה ונשאר בתחום שיחות סלון או אולי יותר מתאים לתייק אותו בתור סיפור רפאים מודרני. הקשר בין הגרסה הסלונית של באג 2000 לגרסה המציאותית שלו היה רופף. בזמן שהשני העסיק בעיקר אנשי מקצוע ונשאר בגודל סביר, הראשון העסיק בעיקר כאלו שלא, ועיקרון "האנרציה של הפלצנות"1 ניפח אותו למימדים אבסורדיים. _________ 1 אני מקווה שברור שהמצאתי את העיקרון הזה לפני שתי תגובות. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. התחזיות לא הניחו שכולם מטומטמים, אלא טענו שמספיק מיעוט של כמה מטומטמים כדי לגרום נזקים גדולים. אני משכתי מהכספומט כסף בכמות שהיתה מאפשרת לי להתקיים במשך שבוע. |
|
||||
|
||||
''מספיק מיעוט של כמה מטומטמים כדי לגרום נזקים גדולים'' ואני לא מבין על מה זה מבוסס. זה נשמע לי אובר-פסימי. |
|
||||
|
||||
אני לא משכתי כסף לפני ולא הוצאתי רישום של מצב החשבון ולמעשה לא עשיתי שום דבר חריג. הנחת העבודה שלי היתה שלא יקרה כלום, אם יקרה משהו, זה יהיה משהו קטן ושולי שיקח לכל היותר 24 שעות לתקן אותו ואם יקרה משהו באמת רציני, אז גם מליון שקלים במזומן לא יהיו שווים יותר מאשר חומר בערה לחימום הבית. |
|
||||
|
||||
כמי שמכיר מערכות בנקאיות מצד השמן והגריז, היה מקום לדאגה, אם כי מוגבלת. מן הבחינה שאם היתה מתעוררת בעיה אחרי כל המאמץ לארגן את אינוונטר התוכנות ולתקן אותן, אז לא היה צריך לקחת יותר מדי זמן (ימים?) לתקן בעיה מוגבלת ברדיוס ונפח ההשפעה. |
|
||||
|
||||
המקרה של "באג 2000" עצמו פחות מעניין אותי. הפחד שלי הוא שיילמדו ממנו לקחים לא נכונים, כפי שאנשים מזלזלים היום בסצנריו של החורף הגרעיני בגלל שקרל סאגאן הזהיר מפני אפקטים דומים אם יבערו הרבה בארות נפט במלחמת המפרץ (הראשונה) והתבדה. בגלל זה הספר האחרון של מייקל קרייטון מתועב בעיני. |
|
||||
|
||||
טוב, כיון אחר. מה לדעתך הוביל את מומחי המודיעין שהגיעו למסקנה הזאת, למסקנה שלסאדאם יש כלי נשק להשמדה המונית ? |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? אתה רק צריך לבחור מהגישות הנפוצות באייל. 1. קונספירציה של אוליגרכיות כדי לשלוט במחיר הנפט ובשיקום עיראק. 2. כך המומחים קונים לעצמם מעמד, עושים עצמם לנחוצים ומתפרנסים ("האינטלקטואלים אוהבים סוציאליזם כי אז המעמד שלהם גבוה"). |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין - וזה לא הרבה - הם הסתמכו על מה שהיה ידוע בקשר ליכולת הייצור, על ההערכות בקשר למוטיבציה לייצר, ןעל הקשיים שהוא הערים על הפיקוח. אני גם לא אופתע אם ההערכות המודיעיניות היו פחות נחרצות ממה שהובא לידיעת הציבור. |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייה זאת דוגמא לא טובה. תשכח מזה. |
|
||||
|
||||
ההיסטריה של באג 2000 הייתה מקרה פרטי של ההיסטריה של שנת 2000 בכלל, שהייתה מקרה פרטי (אם כי אולי קיצוני) של היסטריית סיום האלף (שהיא מקרה פרטי, אם כי אולי קיצוני, של היסטריית סיום המאה). הנוצרים המאמינים מצד אחד, אנשי ה"new age" (תרתי משמע) מצד שני, ואווילים כלליים בתווך - כולם נתפסו לנבואות שחורות ומלאות חוררבן, משיחים, אחרית הימים ומה לא. מה זה מוכיח? לישו פתרונים. |
|
||||
|
||||
לא מסכים עם הניתוח ההיסטורי שלך. ההיסטריה של באג 2000 לא היתה קשורה קשר ישיר1 לשום מיסטיקה אפוקליפטית או אפוקליפסה מיסטית, אלא לעניינים ארציים מאד. אני בהחלט נופל בקטגוריה של "אויל כללי בתווך", אבל לא נתפסתי לשום נבואה שחורה על מלחמת גוג ומגוג, אלא לנבואות שחורות הרבה יותר קונקרטיות ומעוגנות במציאות, נבואות שאומרות, בפשטות, שמתוך מליוני רכיבי התוכנה שמסתובבים בשטח, לא מעטים יתנהגו מוזר מאד כשהם ייתקלו באדם שגילו אפס או שלילי2. נכון, היו גם מי שפיזרו אזהרות על מה עלול לקרות לפצצה בת 100 מגהטון שיושבת לה באיזה מחסן נשכח ומגלה פתאם שכבר 100 שנה היא לא קיבלה את האות המרגיע שאומר לה "זה בסדר, אפשר להמשיך לישון". לשמחת כולנו אותם חוזי שחורות התבדו, כנראה הטמטום האנושי לא הגיע לדרגה של פצצות עם ברירת ברירת מחדל שאומרת להתפוצץ אלא אם כן מתקבלת הוראה אחרת, אבל צריך לזכור שאותם נביאי חורבן היו מיעוט קטן למדי. בכלל, הדיבורים על ה"היסטריה של שנת 2000 בכלל" מוגזמים מאד. מספיק להסתכל על מדדי הבורסות בעולם, מחירי הזהב ויציבות הבנקים כדי לראות שאותה היסטריה המונית כביכול היתה בעיקרה ספין תיקשורתי. ______________ 1- תמיד אפשר לטעון שהאוירה הכללית השפיעה באופן לא מודע על הלך הרוח, אבל את זה אפשר לטעון בכל מצב ועל כל עניין. 2- עצם ההיתקלות של תוכנה עם אנשים בגילים כאלה לאחר שהנת אלפיים היא לא "נבואה" בכלל, היא עניין ודאי. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. צ"ל: ההיסטריה של באג 200 בקרב ההומו סאפיינס (בניגוד להומו-קומפיוטרניקוס) נופחה מאוד בהיותה מקרה פרטי של...וגו'. מאידך גיסא, כיוון שכולנו - כדבר המימרה השחוקה -"ניזונים מהתקשורת" - "נביאי החורבן" לא היו מיעוט קטן כל כך, כמדומתני. (2) - כיוון שיש אנשים רבים שגילם שלילי מאוד בעיניהם, אולי רצוי שהתוכנה תיתקל בתופעה זו, כעוד דבר אנושי שלא יהיה זר לה. |
|
||||
|
||||
קראי נא שוב את הפיסקה האחרונה בהודעה הקודמת שלי (גם הלא-חרדי-לא עורךדין-לא עיתונאי התייחס לאותו עניין). |
|
||||
|
||||
בדיוק לפיסקה זו התייחסתי ב(2). פשוט רציתי להצביע על יתרון אפשרי של הבאג :) |
|
||||
|
||||
"אכן בנאי עלול ליפול ולההרג מגג בניין שבנה במו ידיו, כפי שמטוס עלול להתרסק חרף כל המאמצים להופכו לבטיחותי, אבל אין בכך גולם הקם על יוצרו אלא שימוש לקוי בטכנולוגיה." לא בהכרח. "גולם קם על יוצרו" זו מטאפורה ציורית שבאה לתאר איך מעשה ידיו של האדם חוזר ופוגע בו. בין אם מדובר בשימוש לקוי בטכנולוגיה או "מעשה ידי אדם" שהתעורר לתחיה (לתבונה?) וחוזר לנקום בבוראו. אסון צ'ירנוביל גם נופל לאותה קטגוריה. למזלנו אסון צ'ירנוביל כמו שאר הדוגמאות שהזכרת הן בעלות השפעות מקומיות (פחות או יותר). אבל מה עם קטגוריית "המעשים החד-פעמיים והבלתי צפויים שאינם ניתנים לביטול בעלי השפעה גלובלית" ? נכון לזמננו כל מה שנימצא בקטגוריה הזו הוא עדיין בתחום המדע הבדיוני אז אני כרגע רגוע |
|
||||
|
||||
נראה לי שהמטאפורה של הגולם מתייחסת בעיקר למצב שבו הענקת ליציר כפיך מעין יכולת מסדר שני. כלומר, כל טכנולוגיה שהיא יותר מסתם כלי פשוט אלא שיכולה גם לקחת החלטות. ברגע שרצית שהיא תחסוך ממך גם את לקיחת ההחלטות, אז יש סכנה שההחלטות שהיא תיקח לא ישרתו את האינטרסים שלך. (2001 אודיסיאה בחלל, מטריקס ועוד רבים מדגימים את זה יפה). אבל זה לא חייב להיות טכנולוגיה. הרי ישנם מעשי אדם שהם כמו מכונות שלוקחות החלטות בשבילך, אבל הם לא באמת מכונות. אני מתכוון לשיטות. למשל המוסד האקדמי שהוא מרכזי מאוד בעולם המערבי של היום, מבוסס על שיטה שהמציא האדם. זה התחיל בשיטה להיסק שמערבת מימד אינדוקטיבי ומימד דדוקטיבי. אבל כדי לקיים את השיטה הזאת היה צורך להרחיב את המנגנונים שלה. עוד ועוד אנשים הצטרפו לשיטה במטרה ליצור גוף עצום של ידע שמתרחב כל הזמן. כל תחום חדש דרש מתודה קצת שונה ומתבסס על נתונים מסוג שונה. העסק הזה הלך ותפח ועכשיו לאף אחד אין בראש תמונה כוללת של עולם האקדמיה. לא נראה לי שיש מישהו שיודע מהם כל החוגים שיש באוניברסיטאות השונות, לא כל שכן הידע גופא. השיטה היא כבר בפני עצמה. היא נועדה במקור לשרת את האדם ולייצר עבורו ידע. אבל מתוקף אופייה כיצרנית של ידע, האדם עלול להיתלות בה כדי להחליט במה להאמין. ויכול להיות שהשיטה הזאת, ביום מן הימים, תהיה מורכבת מספיק כדי שתהליכים פנימיים ייקרו בה שיגרמו לה לשקר לבני אדם ולגרום להם, על ידי גרימת אמונות מוטעות, להזין ולקיים אותה עצמה על חשבונם. גם זה יהיה מקרה של גולם קם על יוצרו. |
|
||||
|
||||
הדוגמא שנתת על המוסד האקדמי כמקרה של גולם הקם על יוצרו היא מעולה. אבל לעניות דעתי גם היא נופלת לקטגוריית "שימוש לקוי בטכנולוגיה". לטכנולוגיה זו יש שם: בירוקרטיה. |
|
||||
|
||||
תודה. אבל מעבר לשימוש הלקוי בביורוקרטיה (ואתה צודק כאן מאוד כמובן), ניתן לדמיין מנגנונים אוטומטיים פנימיים במערכת הזו. אולי מנגנונים שנועדו להקל על המנהלים והמובילים של המערכת, ואולי כאלה שנועדו להגן על המערכת מפני חולשותיהם האנושיות של החברים בה. וההמשך כבר נתון לדמיון... |
|
||||
|
||||
קריאת המאמר העלתה אצלי שתי תובנות לא מעודדות במיוחד. ראשית - המחבר, מדבר על שליטה בטכנולוגיה. אולם התיאוריה של משטרי בטחון אינה מביאה למסקנות אופטימיות במיוחד באשר לכך כפי שניתן ללמוד למשל ממשטר התפוצה הגרעינית(צפון קוראה, אירן, פקיסטן, אנחנו)- במקרה של הננטכנולוגיה המצב מורכב הרבה יותר מכיוון שלא נדרש אורניום או מחצב נדיר אחר, וכאשר הטכנולוגיה תבשיל נראה לי כי לא יידרשו תשתיות ייצור העולות מליונים. לכן, תחשבו מה יקרה כאשר מדינות או אפילו חברות מסחריות קטנות יוכלו לרכוש את הטכנולוגיה מן המוכן ולהתאימה לצריכהן, אזי המושג שליטה ופיקוח יהיה נזיל ובעייתי מאוד. שנית - לרעיונות ישנה דינמיקה משלהם. לא נראה לי שניתן לעצור התפתחות טכנולוגית לטוב ולרע, מכיוון שאם אני לא אפתח רעיון מסויים, מישהו אחר יטרח לעשות זאת, יתכן בהחבא. זוהי ברמה התיאורטית איזה שהיא נגזרת של דילמת האסיר - בכדי שלא יפתחו פיתוח הנחשב למסוכן, כל אלו המסוגלים לעשות כן נדרשים לשתף פעולה ולא לעשות כן. כמובן שיהיו כאלו ששיתוף פעולה כזה מהם והלאה. לסיום, כדאי לחשוב על מפתחי וירוסי מחשבים כדוגמא חלוצית עכשווית- מה יקרה אם הננו' או ההנדסה הגנטית יהיו זמינים יותר, נאמר עוד 30 שנה? לא בטוח שזה יגמר טוב.. |
|
||||
|
||||
"רישום פטנט על בדיקה גנטית, שתאתר שינוי האופייני רק בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי, הינו רעיון גזעני, אשר עשוי לגרור אפליה בישראל ובעולם נגד נשים אלו". |
|
||||
|
||||
מי שכתב את הכתבה הזאת, לא הבין את מה שהוא כותב. קשה להבין ממנו על מה מדובר, אבל אם הבנתי נכון, אז הכותבים רוצים שנשים תמותנה מסרטן, למען טובת הכלל. אבל מה זה קשור לפטנט? הרי את הבדיקה הם ימכרו בכל מקרה, עם או בלי פטנט. השאלה היא רק כמה הבדיקה תעלה. |
|
||||
|
||||
יותר מאשר כתבה, זו הודעה לעיתונות שמציגה מכתב שניסחו שני אנשים. וכן, אני מסכימה איתך שהמחשבה מאחוריו מעט מעורפלת. בעיקר המהירות לחרוץ שמדובר ב''גזענות''. |
|
||||
|
||||
שמת לב לשם הכותבת? זה אולי מסביר את חוסר ההבנה של המכתב. אם במתריעים נגד נפוטיזים נפלה שלהבת מה יגידו שופטי בית המשפט העליון? ולא. אינני מאמין שהם כתבו מכתב כה מבולבל. יכול להיות שהמכתב הוא בשפה זרה. |
|
||||
|
||||
טוב, בני נוער רבים עוזרים להוריהם בחופשת הקיץ. 1 המכתב המקורי מובא במלואו כאן, והוא לא שונה בהרבה מהידיעה באתר: http://www.mednet.co.il/announcement.asp?info_id=266... 1 סתם. אני לא באמת יודעת מה הקשר של גלית יצחק ליואב יצחק. |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל כדי לקרוא מכתב מוזר אני לא מתכוון להרשם לעוד אתר. די לרישום לאתרים. |
|
||||
|
||||
בדיקה גנטית, שתאתר שינוי האופייני רק בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי זה שם אחר לגלאי פולניות? |
|
||||
|
||||
לא, הפולניות חוצה עדות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |