|
נראה לי שהמטאפורה של הגולם מתייחסת בעיקר למצב שבו הענקת ליציר כפיך מעין יכולת מסדר שני. כלומר, כל טכנולוגיה שהיא יותר מסתם כלי פשוט אלא שיכולה גם לקחת החלטות. ברגע שרצית שהיא תחסוך ממך גם את לקיחת ההחלטות, אז יש סכנה שההחלטות שהיא תיקח לא ישרתו את האינטרסים שלך. (2001 אודיסיאה בחלל, מטריקס ועוד רבים מדגימים את זה יפה).
אבל זה לא חייב להיות טכנולוגיה. הרי ישנם מעשי אדם שהם כמו מכונות שלוקחות החלטות בשבילך, אבל הם לא באמת מכונות. אני מתכוון לשיטות. למשל המוסד האקדמי שהוא מרכזי מאוד בעולם המערבי של היום, מבוסס על שיטה שהמציא האדם. זה התחיל בשיטה להיסק שמערבת מימד אינדוקטיבי ומימד דדוקטיבי. אבל כדי לקיים את השיטה הזאת היה צורך להרחיב את המנגנונים שלה. עוד ועוד אנשים הצטרפו לשיטה במטרה ליצור גוף עצום של ידע שמתרחב כל הזמן. כל תחום חדש דרש מתודה קצת שונה ומתבסס על נתונים מסוג שונה. העסק הזה הלך ותפח ועכשיו לאף אחד אין בראש תמונה כוללת של עולם האקדמיה. לא נראה לי שיש מישהו שיודע מהם כל החוגים שיש באוניברסיטאות השונות, לא כל שכן הידע גופא. השיטה היא כבר בפני עצמה. היא נועדה במקור לשרת את האדם ולייצר עבורו ידע. אבל מתוקף אופייה כיצרנית של ידע, האדם עלול להיתלות בה כדי להחליט במה להאמין. ויכול להיות שהשיטה הזאת, ביום מן הימים, תהיה מורכבת מספיק כדי שתהליכים פנימיים ייקרו בה שיגרמו לה לשקר לבני אדם ולגרום להם, על ידי גרימת אמונות מוטעות, להזין ולקיים אותה עצמה על חשבונם. גם זה יהיה מקרה של גולם קם על יוצרו.
|
|