בתשובה לנעם טל, 14/03/05 0:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אכן בנאי עלול ליפול ולההרג מגג בניין שבנה במו ידיו, כפי שמטוס עלול להתרסק חרף כל המאמצים להופכו לבטיחותי, אבל אין בכך גולם הקם על יוצרו אלא שימוש לקוי בטכנולוגיה." לא בהכרח. "גולם קם על יוצרו" זו מטאפורה ציורית שבאה לתאר איך מעשה ידיו של האדם חוזר ופוגע בו. בין אם מדובר בשימוש לקוי בטכנולוגיה או "מעשה ידי אדם" שהתעורר לתחיה (לתבונה?) וחוזר לנקום בבוראו. אסון צ'ירנוביל גם נופל לאותה קטגוריה. למזלנו אסון צ'ירנוביל כמו שאר הדוגמאות שהזכרת הן בעלות השפעות מקומיות (פחות או יותר). אבל מה עם קטגוריית "המעשים החד-פעמיים והבלתי צפויים שאינם ניתנים לביטול בעלי השפעה גלובלית" ? נכון לזמננו כל מה שנימצא בקטגוריה הזו הוא עדיין בתחום המדע הבדיוני אז אני כרגע רגוע |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמטאפורה של הגולם מתייחסת בעיקר למצב שבו הענקת ליציר כפיך מעין יכולת מסדר שני. כלומר, כל טכנולוגיה שהיא יותר מסתם כלי פשוט אלא שיכולה גם לקחת החלטות. ברגע שרצית שהיא תחסוך ממך גם את לקיחת ההחלטות, אז יש סכנה שההחלטות שהיא תיקח לא ישרתו את האינטרסים שלך. (2001 אודיסיאה בחלל, מטריקס ועוד רבים מדגימים את זה יפה). אבל זה לא חייב להיות טכנולוגיה. הרי ישנם מעשי אדם שהם כמו מכונות שלוקחות החלטות בשבילך, אבל הם לא באמת מכונות. אני מתכוון לשיטות. למשל המוסד האקדמי שהוא מרכזי מאוד בעולם המערבי של היום, מבוסס על שיטה שהמציא האדם. זה התחיל בשיטה להיסק שמערבת מימד אינדוקטיבי ומימד דדוקטיבי. אבל כדי לקיים את השיטה הזאת היה צורך להרחיב את המנגנונים שלה. עוד ועוד אנשים הצטרפו לשיטה במטרה ליצור גוף עצום של ידע שמתרחב כל הזמן. כל תחום חדש דרש מתודה קצת שונה ומתבסס על נתונים מסוג שונה. העסק הזה הלך ותפח ועכשיו לאף אחד אין בראש תמונה כוללת של עולם האקדמיה. לא נראה לי שיש מישהו שיודע מהם כל החוגים שיש באוניברסיטאות השונות, לא כל שכן הידע גופא. השיטה היא כבר בפני עצמה. היא נועדה במקור לשרת את האדם ולייצר עבורו ידע. אבל מתוקף אופייה כיצרנית של ידע, האדם עלול להיתלות בה כדי להחליט במה להאמין. ויכול להיות שהשיטה הזאת, ביום מן הימים, תהיה מורכבת מספיק כדי שתהליכים פנימיים ייקרו בה שיגרמו לה לשקר לבני אדם ולגרום להם, על ידי גרימת אמונות מוטעות, להזין ולקיים אותה עצמה על חשבונם. גם זה יהיה מקרה של גולם קם על יוצרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא שנתת על המוסד האקדמי כמקרה של גולם הקם על יוצרו היא מעולה. אבל לעניות דעתי גם היא נופלת לקטגוריית "שימוש לקוי בטכנולוגיה". לטכנולוגיה זו יש שם: בירוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אבל מעבר לשימוש הלקוי בביורוקרטיה (ואתה צודק כאן מאוד כמובן), ניתן לדמיין מנגנונים אוטומטיים פנימיים במערכת הזו. אולי מנגנונים שנועדו להקל על המנהלים והמובילים של המערכת, ואולי כאלה שנועדו להגן על המערכת מפני חולשותיהם האנושיות של החברים בה. וההמשך כבר נתון לדמיון... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |