|
קריאת המאמר העלתה אצלי שתי תובנות לא מעודדות במיוחד.
ראשית - המחבר, מדבר על שליטה בטכנולוגיה. אולם התיאוריה של משטרי בטחון אינה מביאה למסקנות אופטימיות במיוחד באשר לכך כפי שניתן ללמוד למשל ממשטר התפוצה הגרעינית(צפון קוראה, אירן, פקיסטן, אנחנו)- במקרה של הננטכנולוגיה המצב מורכב הרבה יותר מכיוון שלא נדרש אורניום או מחצב נדיר אחר, וכאשר הטכנולוגיה תבשיל נראה לי כי לא יידרשו תשתיות ייצור העולות מליונים. לכן, תחשבו מה יקרה כאשר מדינות או אפילו חברות מסחריות קטנות יוכלו לרכוש את הטכנולוגיה מן המוכן ולהתאימה לצריכהן, אזי המושג שליטה ופיקוח יהיה נזיל ובעייתי מאוד.
שנית - לרעיונות ישנה דינמיקה משלהם. לא נראה לי שניתן לעצור התפתחות טכנולוגית לטוב ולרע, מכיוון שאם אני לא אפתח רעיון מסויים, מישהו אחר יטרח לעשות זאת, יתכן בהחבא. זוהי ברמה התיאורטית איזה שהיא נגזרת של דילמת האסיר - בכדי שלא יפתחו פיתוח הנחשב למסוכן, כל אלו המסוגלים לעשות כן נדרשים לשתף פעולה ולא לעשות כן. כמובן שיהיו כאלו ששיתוף פעולה כזה מהם והלאה.
לסיום, כדאי לחשוב על מפתחי וירוסי מחשבים כדוגמא חלוצית עכשווית- מה יקרה אם הננו' או ההנדסה הגנטית יהיו זמינים יותר, נאמר עוד 30 שנה? לא בטוח שזה יגמר טוב..
|
|