חבל הטבור של הגלובוס | 2211 | ||||||||||||
|
חבל הטבור של הגלובוס | 2211 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אני דווקא מכיר הרבה אנשים שלא מרדו באמאותיהם. למשל נפוליון, הבחור לא רק לא מרד באמא, אלא הקשיב לה קשב רב. גם המאמר מציג את אלות האדמה, הפריון ושאר כוחות הטבע כתופעה שמקורה בפולקלור לא מדבר על מרידה, אלא מסביר את תופעת הופעת האלות אצל האנושות. על, מוזר סיכום המאמר: "בקיצור, האם היא העולם – לפחות העולם שלנו. ומשום כך, ההתמרדות נגדה היא מרידה נגד העולם כפי שאנו מכירים אותו. ייתכן שמרידה כזאת היא חלק אינטגרלי מאופי האדם, הנישא דווקא לשחקים ולא מוכן להיות שבוי בכבלי "האדמה". אבל מרידה אינה חייבת לכלול הרס, בייחוד לא את הרס בית הגידול היחידי שיש לנו עד כה, כי זהו הרס עצמי מהסוג הגרוע ביותר שאין ממנו חזרה." כאילו ואין דרך אחרת לחיות עם האם, פרט למרידה בה. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני צורות של מרידה ולא כולן ברורות לעין, כמו שלא כולן חייבות להתבטא באלימות. אצל נפוליון, לפחות לפי מה שקראתי, הוא אמנם השאיר את אמו צמודה לו, אבל התנהג בכל דרך אפשרית הפוכה ממה שהיא ביקשה ממנו. אני לא מומחית, אבל זה מה שקראתי. המרידה היא הכרחית כדי להשתחרר מהחיבוק של האם ולהיות עצמאיים, לפחות זה כך אצל האדם. הצורך בעצמאות הוא אחת התכונות המובהקות שלנו, ולדעתי זו אחת הסיבות של התפשטות האדם על פני כל כדור הארץ, בניגוד לרוב סוגי היונקים המשתייכים בעיקר לאזור זה או אחר. השאיפה להמריא ולטוס לכוכבים גם היא אחת הצורות של המרידה הזאת. |
|
||||
|
||||
בתרבות האנושית יש לסבתא תפקיד חשוב בגידול הנכדים, אני לא חושב שהסיבה להתפשטות היא נסיון בריחה מהאמא/סבתא. סביר יותר שהאדם התפשט לנחלות חדשות פשוט בגלל שהיה לו צפוף והתנאים לא הספיקו לו למחיה. |
|
||||
|
||||
אגב, האם סיכום המאמר מביע את דעתה האישית של כותבת המאמר, או שמא מדובר בטענה אינפורמטיבית אודות אמונתם של תרבויות קדומות? אם ההאפשרות הראשונה היא נכונה - הרי שמדובר במסקנה תמוהה במקצת. הדבר נראה מעט מרחיק לכת בהתחשב בעובדה שאין הוא מבוסס על דבר מלבד אסוציאציה חסרת כל ביסוס ממשי. |
|
||||
|
||||
המאמר הוא קודם כול אינפורמטיבי - כל המובאות מהעמים השונים מתבססות על חומר עובדתי (אף על פי שאין לי הוכחה עצמאית לנכונותו של החומר). המסקנות הן בדרך כלל אישיות, אבל לעולם אינן מנותקות מאותו חומר עובדתי. |
|
||||
|
||||
אם זהו המצב, האין זה מעט מרחיק לכת לאמר כי כל צעד המביע עצמאות מקורו במרידה באם? כלומר, באותה מידה ניתן לאמר כי פחד מפינגווינים (או משהו בסגנון) הוא הגורם לפעולות אלו, ולדבר יהיה בערך אותו ביסוס מדעי. רוצה לומר, למסקנתך אופי ספרותי ואישי מדי, וכזה האינו מבוסס על שום עובדה פסיכולוגית או מדעית. |
|
||||
|
||||
אני לא ''מדענית'' ולא פסיכולוגית, אף על פי שיש לי שנתיים לימודי בלשנות ותואר מאסטר בספרות. אבל כמוני הם בדרך כלל הפילוסופים, שאף אחד לא שואל על כישוריהם המדעניים. אתה לא חייב להסכים עם דעותיי אבל אתה לא יכול לפסול אותן בנימוקים שהבאת. |
|
||||
|
||||
כמובן, אך מסקנתך אינה שייכת לתחום הפילוסופיה. טענות העוסקות במניעים התנהגותיים הינן חלק מפסיכולוגיה. מאחר ובניגוד לגישות פסיכולוגיות אחרות - מסקנתך אינה מבוססת על שום מחקר או תצפית מדעית, הרי שניתן, בקלות יחסית, לאמר כי מסקנתך שגויה, או לפחות אינה נכונה כל עוד לא מסופקות ההוכחות המתאימות. |
|
||||
|
||||
מבחינה פילוסופית אין הבדל בין טענות הקשורות למדע הפיסיקה (התנהגות העולם), הקשורות למוסר (התנהגות חברתית), או הקשורות לפסיכולוגיה (התנהגות אישית) - פילוסופיה זו צורת טיעון שאינה מבוססת על המדע אלא על מחשבות והסקה מסקנות הגיוניות מתוך החשיבה ולא בהתאם לנתונים מדעיים אלה או אחרים. |
|
||||
|
||||
את צודקת, אך פספסת מעט את כוונת דברי. אין באפשרותך להכריע ע"י פילוסופיה בלבד בנושאים מדעיים מטבעם. כך לדוגמה - יהיה זה מטופש להציג מסקנה פילוסופית (כזו האינה קשורה למדע) אודות התנהגות כוח המשיכה - כאשר מדובר בדבר מה *קבוע*, וכזה הניתן לבירור ע"י ניסוי או תצפית. כלומר, יהיה זה חסר משמעות לפתח דיון פילוסופי בדבר קיומן או אי קיומן של עובדות מוכחות או כאלו הניתנות להוכחה ובדיקה מדעית, וזהו בדיוק הדבר אותו את עושה. |
|
||||
|
||||
מה שעשיתי בתשובתי הוא להבדיל בין גישה פילוסופית לגישה מדעית. ודאי שכל חשיבה חייבת להתבסס על עובדות מקובלות פחות או יותר, שהוכחו בשיטה מדעית זו או אחרת. הטיעונים שלי מתבססים על כתבים מיתולוגיים מכל העולם, כלומר על מה שידוע כמיתוסים שהתפרסמו בכתב, המבוססים מצדם על כתובים מקוריים, או על סיפורים שסופרו לאנתרופולוגים בעל פה. את אף אחד מהמיתוסים שהבאתי במאמר לא המצאתי בעצמי. אני רק מסיקה מסקנות מסויימות, שנראות, אולי, למי מן הקוראים כמרחיקות לכת. המסקנות היא פרי הסתכלות וחשיבה שעליהן אני אחראית בעצמי (ואולי גם בהשפעת חשיבתם של אנשים אחרים שאני מסכימה אתם). |
|
||||
|
||||
פילוסופיה זה לא בדיוק ''צורת טיעון שאינה מבוססת על המדע אלא על מחשבות והסקה מסקנות הגיוניות מתוך החשיבה'' אלא אם את עומדת לטעון שהחשיבה מתנהלת באיזה מדיום נפרד ומנותק מהעולם הממשי. |
|
||||
|
||||
אני ממליצה לך על הספר "קללת אדם" של בריאן סייקס. מסתבר שגאיה כבר רוקמת את הנקמה שלה והמין הגברי נמצא בסכנה ממשית של הכחדה. כרומוזום Y הולך ומידרדר במהירות. אחוז הזרע התקין ירד פי שלוש מאז שנות ה-1940. כרומוזום Y נתון לקצב מוטציות גבוה ביותר - בגלל קצב החלוקה הרצחני שהוא מחוייב בו, בגלל תנאי הסביבה הקשים שהוא נמצא בהם, בגלל שהוא מנוע מאפשרויות ההחלמה שקיימות אצל כרומוזומים אחרים - ומעל הכל בגלל מזהמים ורעלנים שאנחנו הכנסנו לפלנטה. גאיה פוגעת בגברים איפה שהכי כואב להם - בפוריות. בסופו של דבר העתיד עשוי להיות עתיד ללא גברים. (לא לכעוס עלי - אני רק מצטטת). (דרך אגב, הציור השני קצת פיכסי) |
|
||||
|
||||
ואיך הוא מתכוון שהנשים ישרדו ללא גברים? אולי הוא מתכוון לשיבוט , אבל אז כמובן אפשר לשבט גם גברים וגם נשים. |
|
||||
|
||||
לכמה גברים, לדעתך, זקוקות הנשים כדי להיכנס להריון? וזה לא שאני תומכת בצמצום מספר הגברים בעולם - לדעתי יש יותר מדי משני המינים, והפחתה לעשירית של תושבי העולם כיום לא היתה מזיקה. |
|
||||
|
||||
ההפחתה היתה מזיקה למרבית תושבי כדור הארץ, שכן רובם היו מתים או מאבדים את חבריהם/קרובי משפחה. |
|
||||
|
||||
טליה לא התכוונה להפחתה חסרת רחמים של אוכלוסין העולם, אלא, לעצם העובדה שכיום נמצאים יותר מדי אנשים כאן. מספר גדול של אנשים המשתמשים במשאבי כדור הארץ המוגבלים. |
|
||||
|
||||
''מספר גדול של אנשים המשתמשים במשאבי כדור הארץ המוגבלים.'' אבל נראה לי שחלק קטן יחסית מאוכלוסיית העולם אחראי לחלק גדול מהמשאבים המנוצלים. אז אין פה באמת בעיה של עודף אנשים, או הרבה אנשים מיותרים או משהו כזה. נראה לי שהבעיה נעוצה באורח חיים. |
|
||||
|
||||
גם חלוקה צודקת של כל המשאבים שאפשר לנצל לא תספק את כל התושבים האנושיים של העולם להגיע לאיכות חיים סבירה (לפחות, נדמה לי, לא בהתאם לדרישותינו היום). וניצול כל המשאבים בהחלט עלול לרוקן את כדור הארץ מאיכות החיים של היצורים הלא אנושיים שעל פניו. |
|
||||
|
||||
את טוענת: "גם חלוקה צודקת של משאבים...לא תספק את כל התושבים...(ב)איכות חיים סבירה...בהתאם לדרישותינו היום" ואת מסיקה: יש יותר מדי אנשים בעולם. ואני תוהה: אולי יש משהו אחר במשוואה הזאת שדורש שינוי... |
|
||||
|
||||
למשל הדרישות שלנו בנוגע ל"איכות חיים". נראה לי יותר מעשי (שלא לדבר על יותר נחמד) לייחל לירידה בתלות שלנו באורח חיים ראוותני ובזבזני מאשר לחשוב על ביטול המוני של אוכלוסיות. לא? |
|
||||
|
||||
מעניין ממי אתה דורש את זה. אני מכירה מעט מאוד אנשים שחיים באורח חיים ראוותני ובזבזני - אבל אולי אני לא מסתובבת באותם חוגים שבהם אתה נמצא. ואיך אורח החיים שלך, למשל? |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון באופן אישי. אבל אם נשווה את אורח החיים של אדם מערבי (כמה כאלה יש?) לאורח חיים של הודי או סיני (כמה כאלה יש?), אני חושב שהפרופורציה בין גודל האוכלוסיה לבין צריכת המשאבים בשני המקרים תהיה שונה. |
|
||||
|
||||
מה שעוצר את ההודים או האפריקאים (הסינים הם מקרה מיוחד - שנים רבות הם לא רצו לקדם את הטכנולוגיה - אל תשכח שהם המציאו את חומר הנפץ ועוד דברים רבים אחרים שרק השתעשעו בהם) הוא בהחלט עודף הילודה, שהוא תוצאה מהשקפת חיים ודתות שונות. אם היו משקיעים פחות בכוח אדם ויותר בשיפורו לא היתה להם בעיה להשתמש במשאבים המצויים. |
|
||||
|
||||
"מה שעוצר את ההודים או האפריקאים..." מה שעוצר אותם בדרך למה? "אם היו משקיעים פחות בכוח אדם ויותר בשיפורו..." שיפורו על איזו סקאלה? האם ההנחה המובלעת כאן היא שאורח חיים מערבי הוא הדבר לשאוף אליו? ושהילודה המוגברת במדינות לא מערביות היא שמונעת מהם להגיע לשם? |
|
||||
|
||||
בדרך להעלאת איכות החיים. אכן, הילודה המוגברת במדינות לא מערביות היא שמונעת מהעלאת איכות החיים אצלם - ואולי אתה מתייחס לשעבוד ילדים, להמתת אלמנות, לחיים על סף רעב ומחלות, מלחמות אפריקאיות בלתי פוסקות ועוד כהנה וכהנה איכות חיים שכדאי לשאוף אליה? בעיקרון, התרופה לרוב אלה היא השכלה ועוד השכלה, אבל גם במערב יש עוד מקום לשנות הרבה כמו שאיפה לצדק חברתי והשקעת יותר משאבים באיכות הסביבה. אלו כבר בעיות השונות מריבוי האוכלוסיה, לכן לא הזכרתי אותן (התרופה להן היא יתר כבוד לכדור הארץ, ועל זה כבר דיברתי הרבה). |
|
||||
|
||||
א. מהי איכות חיים בעינייך? ב. את מתייחסת לתופעות שליליות בתרבויות אחרות. האם זו הוכחה לטענה שתרבותנו עדיפה על שלהם? (או האם זו הצדקה לרעיון שלך ממקודם שמחצית מהאנשים האלו מיותרים?) ג. כבוד לכדור הארץ, פירושו השקעת יותר משאבים באיכות הסביבה? אבל כל הפואנטה הייתה דלדולם של המשאבים, לא? לא יותר פשוט להשקיע פחות משאבים בדברים לא מהותיים? |
|
||||
|
||||
איכות חיים היא כזו המאפשרת אספקה סדירה של מזון בריא, מגורים סבירים ואפשרות לילדים ללמוד מגיל צעיר עד שהם מתבגרים. זה הבסיס שבלעדיו לא יכולים להתקיים חיים אנושיים ראויים לשמם - כאלה שבהחלט חסרים למספר עצום של בני אדם באפריקה ובאסיה. הדבר היחיד שאותו אני מבקרת בתרבויות השונות הוא שימת הדגש על ריבוי ילדים. אין לי שום ביקורת על החיים הרוחניים שתרבות כלשהי מקיימת. שיפור איכות הסביבה תלוי בעיקר בהשקעות כספיות של בעלי בתי החרושת, המשליכים עשן מזהם לאוויר ומים מזוהמים למקורות השתייה ולאדמה. זה העיקר והדבר צריך להיעשות בידי אלה המנצלים את כדור הארץ ביותר ובידם נמצאים רוב המשאבים של כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדיון בינינו התפצל לשני ערוצים. 1. הדיון באיכות חיים. את מונה שלושה מרכיבים: מזון סדיר, מגורים סבירים, חינוך. שאלות: א. מה משמע מגורים סבירים? את בטוחה שהסטנדרט שאת מציבה אינו תלוי תרבות? ב. האם האפשרות ללמוד היא מספיקה? זה לא משנה מה לומדים? ג. לגבי מזון סדיר, כמה אנשים באסיה גוועים ברעב, להערכתך? לדעתי הרבה פחות ממה שנדמה לנו... 2. הדיון האמיתי הוא בעצם בתרבות שלנו. את טוענת, כך אני מבין, שבעלי בתי חרושת צריכים להשקיע יותר כסף בשיפור איכות הסביבה. א. איך למשל? אני תוהה כמה ניתן לצמצם את הנזק. ב. את לא חושבת שרוב השימוש במשאבים אצלנו נעשה שלא על מנת לקיים את שלושת מרכיבי איכות החיים שהזכרת? המספר העצום של מכוניות שמיוצרות כל שנה, שלא לדבר על מוצרי פלסטיק, בגדים, וכמות האנרגיה העצומה שנדרשת כדי להפעיל מכונות כביסה, מייבשי שיער, מיקרוגלים ועוד דברים שאני לא רואה איך הם קשורים לאיכות חיים ע"פ הגדרתך. |
|
||||
|
||||
איכות הסביבה - (נדמה לי שאתה לא קיים בעולם של חדשות בימינו) ניקוי העשן היוצא מארובות המפיקות פלסטיק, והשקעה במיחזור פסולת. אי הזרמת שפכים לנהרות, נחלים ולים אלא, שוב, ניקוי וטיהור המים והחזרתם לשימוש, לפחות בחקלאות. והשקעה בפיתוח מכוניות שלא צורכות דלק ממאובנים אלא חשמל (גם כן ממקורות נקיים), גזים נקיים (מימן למשל) או שמש. מגורים סבירים הם כאלה המגנים משמש וגשם ואין צורך לתקן אותם כל יום. ולימודים - לא, לא חשוב מה לומדים העיקר להרחיב את עולמו הרוחני של הילד שלא יסתפק בעבודה הבסיסית בחקלאות ובמלאכה שבה הסתפקו הוריו - והעיקר, שלא יחנכו לריבוי הילודה. זה מספיק לך? |
|
||||
|
||||
הטענה המקורית שלך הייתה שיהיה טוב יותר אם אוכלוסיית העולם תהיה חצי ממה שהיא היום. וזאת בגלל שאין כאן מספיק משאבים כדי לספק איכות חיים סבירה לכ"ך הרבה אנשים. לי נראה שהרבה מהמשאבים שמשתמשים בהם בעולם המערבי מנוצלים לצורך דברים שאינם מהותיים לאיכות חיים סבירה (גם לפי ההגדרה שלך). ונראה לי שלפני שנחשוב על היעלמות מחצית מאוכלוסיית העולם, כדאי לראות אם באמת יש בעיה של משאבים כשמה שמנחה אותנו זו איכות חיים *סבירה*. לא התייחסת עדיין לשאלה הזו שלי. רק להבהיר: הפתרונות שהזכרת הם בעיניי יפים וחשובים. אבל הדרך הכי טובה לנקות היא לא ללכלך. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. אחת הסיבות העיקריות שלי לשאיפה להפחתת כמות האוכלוסיה בעולם היא הרצון להשאיר מקום מספיק גם ליצורים שאינם אנושיים. אפילו אם תגיע לאיכות חיים סבירה לבני האדם על ידי חלוקה צודקת של המשאבים, הם פשוט תופשים יותר מדי מקום ולא מתחשבים בשאר החיים, וזה חשוב בעיניי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך בנוגע לחשיבות של העניין. ותסלחי לי אם אני מנדנד. אבל שוב נראה לי שמרבית הנזק שתיארת עכשיו נגרם ע''י חלק קטן מאוכלוסיית העולם, קרי, שוב, העולם המערבי. שהוא הרבה פחות צפוף מחד וחי בהרמוניה פחותה עם הטבע מאידך. |
|
||||
|
||||
''חי בהרמוניה פחותה עם הטבע'' - היה ראוי שהמיתוס של הפרא האצילי ששומר על הסביבה ייכחד יחד עם אחרונת הממותות. |
|
||||
|
||||
זה לא נימוק משכנע, מה שאמרת כאן. |
|
||||
|
||||
כשאגמור לקרוא את השימפנזה השלישית (השפלה!) אולי אסכים איתך, אבל בינתיים האם אינך מסכים שהאדם המערבי צורך יותר אנרגיה-משאבים ומייצר יותר פסולת-זיהום מעמיתו מהעולם השלישי? |
|
||||
|
||||
לא לעולם חוסן, סין והודו בדרך. |
|
||||
|
||||
אני יודע. קראתי פעם כתבה על איך שכולם בפאניקה מהיום שסין תתחיל להשתמש בחשמל כמו בעולם המערבי, הזיהום מתחנות הכוח ( הפחמיות) הולך להיות משהו נורא. למשל |
|
||||
|
||||
ודאי שאני מסכים. אלא שגם אותו עמית מהעולם השלישי עושה כמיטב יכולתו להרוס את מה שניתן להריסה, רק שאמצעיו פחותים. אותה ''הרמוניה עם הטבע'' היא מיתוס שאיו לו שום ביסוס, ודוגמאות שמפריכות אותו יש בשפע. |
|
||||
|
||||
השאלה היא למה אתה קורא "הרמוניה עם הטבע". אני אגיד לך למה אני התכוונתי. הניסיון היחיד שלי עם מדינות לא מערביות (בחו"ל, לפחות) הוא בתת-יבשת ההודית, ולכן אדבר עליה. א. במערב אוהבים לשלוט ולבקר כמה שיותר. יש לך עצים בעציץ, גנים ציבוריים מכוסחי דשא ופארקים לאומיים מגודרים ומתוחזקים ע"י המדינה. חיות תמצא בגן חיות או בחוות מתועשות. אם יש לך נמר איפשהו אז יש לו שם, שם משפחה ותכנית קבועה בערוץ 1. ב. בהודו גדלים לך עצים ושיחים ועשבים איפה שהם יכולים. בגינות ציבוריות, בחצרות אחוריות, ברחוב, על הקיר, על הגג. ברחוב מסתובבות פרות, עיזים, תרנגולות, כלבים, חזירים, נחשים, קופים, ופעם ראיתי חיה שלא הצלחתי לזהות מלחכת קליפות תפוז בהנאה ליד דוכן מיצים. אם יש נחש מסוכן אז הורגים אותו או מסלקים אותו או מתעלמים ממנו. אם עץ חוסם את הדרך אז סוללים מסביבו. בעיניי זו הכוונה בהרמוניה עם הטבע. ג. זה נכון שעמיתינו במזרח הולכים ונהיים כמונו ביחס שלהם לטבע (יש להם עוד דרך ארוכה). אבל זאת השפעה מערבית מובהקת. אפשר להתווכח על אם זה חיובי או לא, אבל זה נראה שבכל מקרה חוסר הרמוניה עם הטבע (לפי ההגדרה שלעיל) היא אופיינית למערב. לא? (אני מצטער שאני כותב מגילה בדיון שעד עכשיו התנהל בתגובות קצרות ואלגנטיות. אני אשתדל שזה לא יישנה :) |
|
||||
|
||||
ב. התאור שלך נשמע לי יותר כמו הזנחה ולכלוך מאשר הרמוניה. כמה טיגריסים עוד חיים בהודו? |
|
||||
|
||||
כמובן שכאן זה היה נתפס כלכלוך והזנחה. אבל מהו לכלוך, בעצם? אני לא יודע על טיגריסים, אבל חיות אחרות יש הרבה יותר מאשר במערב, ולא בכלובים או מכלאות. לא הבעתי שיפוט ערכי, רק נראה לי שזה עונה יפה על ההגדרה של הרמוניה עם הטבע כאשר טבע = מחוץ לשליטת האדם. |
|
||||
|
||||
נכון, וגם הסנאים עושים כמיטב יכולתם להרוס וכולי רק שאמצעיהם פחותים. זאת בדיוק המשמעות ( לדעתי) של ''הרמוניה עם הטבע'' - שאתה לא הורס בקצב גבוה ממש שניתן לשחזר. |
|
||||
|
||||
הפרא האציל הרס לא פעם ולא פעמיים דברים שאינם ניתנים לשחזור. לפני שהאדם המערבי השמיד את הדודו במאוריציוס, עשו את זה המאורים למואה בניו-זילנד (החשבון יושב עימם, כשהלבנים עשו את זה *להם*, כנראה באותה מידה של התלהבות). "הרמוניה" היא מושג עם קונוטציות ברורות, ובמקרה שלנו היא מבטאת מיתוס לא מבוסס. אתה מכיר את הסיפור על הצ'יף האינדיאני סיאטל והמכתב שהוא כתב (כביכול) לנשיא פרנקלין פירס? נדמה לי שהוא מוזכר גם אי שם ב"שימפנזה השלישית", לא? הנה לינק בעניינו של הצ'יף שוחר הסביבה: http://www.wildsnow.com/articles/chief_seattle/chief... |
|
||||
|
||||
מכיוון שעוד לא היגעתי לפרק ההוא אני לא מתרגש לא מנאום הצ'יפ ולא מהאיקונוקלסטים. אם המילה ''הרמוניה'' מעצבנת אותך, אתה מוזמן להחליף אותה במשהו אחר. אני חושב שכלל אצבע פשוט הוא יותר טכנולוגיה-טביעת רגל אקולוגית גדולה יותר. מכיוון שהיו פחות מאורים ולא היו להם ג'יפים, יכולת ההרס שלהם היתה מוגבלת, לפחות גיאוגרפית. ההשמדה של הדודו היא אולי אסון אקולוגי, אבל הוא קטן יותר ומוגבל לעומת אסונות אקולוגיים אחרים. אנחנו לא יכולים להתנחם ב ''אבל תמיד היינו כאלה אבל עד היום זה לא היה מורגש''. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם כל מה שאמרת בנושא זה. מה משפריע לי (אבל לא ממש מעצבן אותי) הוא התפיסה הרומנטית שיש לאחדים מאיתנו בקשר לחיים האידיליים של האדם הפרימיטיבי. |
|
||||
|
||||
למי? |
|
||||
|
||||
הנזק שנגרם ע"י חלק קטן מהאוכלוסיה מתפשט על פני העולם כולו - כריתת יערות, זיהום המים והאדמה והאוויר - תראה את שליחת פסולת גרעינית לאפריקה, שלא היא שמפיקה ממנה תועלת! חשיבה גלובלית חייבת לכלול את טובתם של כל בני האדם, לא רק אלה המסוגלים לשלם עבור המשאבים. |
|
||||
|
||||
כן, החיים האלה מיותרים. למשל מוסלמים שמטרתם להביא כמה שיותר ילדים ואז לסקול נשים. הם מביאים מספיק ילדות וילדים, כדי שהמצב הזה יתאפשר והזלזול בחיי האישה יהיה קליל יותר. חייהם בהחלט מיותרים, כי הם גורמים לסבל רב. כך בכל תרבות המדכאת נשים. אלה חיים מיותרים שאסור לחיות אותם. אולי לך זה מביא עונג כלשהו, מי יודעת. |
|
||||
|
||||
המוות הוא גורל כולנו, מי מוקדם ומי מאוחר, וזה לא שאני לא מתאבלת על מי שמת. אבל לא יזיק לאף אחד לראות את התמונה הכוללת, ואת האסון שהאנושות ממיטה על כדור הארץ, שהוא ביתנו היחיד של כולנו. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, בטכניקות השיבוט היום אין אפשרות לשבט גברים ללא תרומה נשית. ההיפך אינו נכון. |
|
||||
|
||||
"איך *הוא* מתכוון"? בדיוק בגלל עשבים שוטים כמוך גאיה נגדנו! |
|
||||
|
||||
כן, ברור, כאשר ייעלם הגבר האחרון קרוב לוודאי שתיעלם אתו כל האנושות. אבל תיאורטית אפשר להתרבות ללא גברים על ידי הפרייה של ביצית עם ביצית. זה לא שיבוט. היום אפשר להפרות ביצית על ידי הזרקת גרעין של זרע ישירות לתוכה, ונולדים מזה תינוקות בריאים. תיאורטית אפשר לעשות אותו דבר עם שתי ביציות אבל זה לא עובד, בגלל איזה שלב של ''מחיקת גנים'' שמתרחש בתאי נבט. הכרומוזומים הנקביים והזכריים מוחקים בתוך עצמם כחמישים גנים, אבל בגלל שאלה גנים שונים בכרומוזומים שבאים מהזכר ומהנקבה, אין בכך בעיה. כאשר שני הכרומוזומים באים שניהם מן הנקבה הגנים מחוקים בשני הכרומוזומים ולכן לא נמצאים בכלל בגנום של התינוק. (אבל הוא אומר שיש אפשרות תיאורטית להתגבר על זה ולכן זה רק בגדר קושי). |
|
||||
|
||||
לידה - אם ראית פעם - היא קצת פיכסית. הציור, האמור לתאר על לידתו של העולם, מבוסס על תנוחה של אלה הודית, בתוספת ראיית הקוסמוס הנולד ממנה והאדם הזרוק בתוכו. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את המחקר הנ''ל, אך אם זה היה נכון אחוז הגברים היה הולך וקטן, דבר שלא קרה. בקשר לנפוליון, אז הוא דווקא כן הלך ברב המקרים, לפחות בהחלטות החשובות לפי הנחיות אמו. ולא, נשואין לז'וזפין אינם החלטה חשובה. הוא החליף נשים כמו גרביים |
|
||||
|
||||
בכל ימי חייו נפוליון נשא רק שתי נשים, ז'וזפין והנסיכה האוסטרית, אז החלפת נשים איננה רלוונטית כאן - הוא נשא את ז'וזפין כדי לעזור לו להיכנס לחברה הצרפתית של אותו הזמן ואת הנסיכה כדי להיכנס לחברה המלכותית של אירופה, אז קשה לומר שהחלטות כאלה היו קלות ערך. |
|
||||
|
||||
כן, זה נכון באופן כללי, אך אין לשכוח את כל המאהבות שהיו לו, והיו לו לא מעט. כעקרון הוא לא שמר אמונים לנשים שאיתן בילה |
|
||||
|
||||
הערתך המקורית היתה עד כמה קבעה אמו של נפוליון בנישואיו, שהיו חשובים מאוד (בלי קשר למאהבותיו השונות) ותשובתי היא שהיא לא קבעה כלום בנושאים שהיו בעלי חשיבות ממעלה ראשונה, אף כי אפשר לשער שהיתה לה דעה בנושא הזה. |
|
||||
|
||||
כן, בטח שהייתה לה דעה, היא התנגדה לנישאוין לז'וזפין. |
|
||||
|
||||
בדיוק - זה מה שאמרתי, שהוא נהג בניגוד לדעתה של אמו בעניין נישואיו. אני מתארת לי שגם את נישואיו עם האוסטרית היא לא אהבה יותר מדי. |
|
||||
|
||||
לגבי האוסטרית אני לא יודע. לגבי השעפתה של אמו, הרי שהייתה רבה. למשל - כשהיה קצין צעיר ועני הוא נהג לקפל את חשבון ארוחותיו על מנת שלא ידעו שהוא עני. תמיד הקפיד להוציא את המקסימום שהיה יכול להרשות לעצמו על ביגוד, תוך כדי שהוא חוסך בדברים אחרים כמו אוכל. זה למשל מראה שלאמו דווקא כן הייתה השפעה רבה עליו כי זה החינוך שהוא קיבל בבית. אני לא מאמין בד''כ לתיאוריות כוללניות מדי, המנסות לתאר דברים מסובכים כמו יחסי אנוש בעזרת כמה תבניות. בד''כ אפשר למצוא הרבה סתירות בתיאוריות מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
יש רושם שמה שאתה מתאר הוא מהתקופה שלפני שנעשה ל"נפוליון", כשהיה עדיין קצין עני. אתה בטוח שגם לאחר שנעשה למושל צרפת וחי בארמון המלך הוא התנהג ככה? זה לא ממש מראה על השפעת אמו אלא יותר על רגישות חברתית חזקה מאוד. (הסיבה שגרמה לו לשאת את ז'וזפין ואת הנסיכה לנשים...) נדמה לי שגם אתה מציג כאן תיאוריה כללית ולא נכנס לפרטי הדיון עצמו, לבדוק אם הטענות הפרטניות נכונות או לא. |
|
||||
|
||||
כמובן שהצגתי כאן את התקופה בה היה קצין עני. כשהיה קיסר צרפת היו לו שעשועים אחרים כמו הנטיה לצעוק על אישים רמי מעלה, לשבור כלי אוכל יקרים ולהשפיל בני משפחות המלוכה ע''י הדרישה לנשק את הטבעת אשר על אצבעו כששיחק קלפים. ושוב, זה לא מראה על שפלות הרוח או קטנוניות, אלא על כושר משחק מעולה וראיתו את עצמו בתור האדם העליון ואת כל השאר כנחותים לו מבחינה השכלית (השקפה נכונה ברב המקרים). אני מנסה להפריך את הטענה, שכביבול הייתה או לא הייתה לאמו השפעה מכרעת על אישיותו. לדעתי השעפתה על אישיותו של נפוליון היתה רגילה, ולא חרגה מהשפעה הרגילה שיש לכל אם על בניה. |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא דיברתי על השפעת האם, אלא על התמרדות הצאצא נגד כוחה של האם עליו/ה - ועל תגיד לי שאם שמיניקה, מאכילה, מנקה ומדריכה אין לה כוח לגבי צאצאיה (כוח פיזי, לאו דווקא תמיד השפעה רוחנית) . |
|
||||
|
||||
כן, זה בדיוק מה שהתכוונת להגיד. אני מוצא שהרב המוחלט של האנשים אינם מתמרדים כנגד אמם כי השפעתה עליהם איננה מכרעת עד כדי כך. ניסיתי לשלול את הטענה הזאת בעזרת הדוגמא של נפוליון |
|
||||
|
||||
ההתמרדות מתחילה ברגע שאמא שלך אומרת ''תבוא בשעה אחת עשרה'' ואתה בא בשתים עשרה. או כשהיא שואלת אם אכלת כבר ואתה משקר לה שכן. |
|
||||
|
||||
את בהחלט מותחת את גבולות המרד. אם כך נראה לי שאין בן אדם אחד שלא מורד, פרט למקרים פתולוגיים של תלות יתר באם. אני לא חושב שההגדרה שלך נכונה כל כך. ומה אם באתי בשתיים עשרה כי שכחתי לבוא ב11 ? אני לא חושב שדברים קטנים כל כך יכולים להחשב למרד |
|
||||
|
||||
אתה צודק מאוד במסקנתך, וכך אני באמת חושבת. בני האדם הם מרדנים מטיבם - זו דעתי. הם מנסים בכל מיני דרכים למרוד בגבולות שמושמים להם, אלא אם הם משוכנעים שהגבולות האלה הם לטובתם. וגם אז הם מתנהגים בניגוד למה שעשוי להיחשב לטובתם ומורדים אף על פי כן. אתה מבין, אם באת ב12 כי שכחת לבוא ב11 זה אומר שלא רצית לבוא ב11 אלא רצית למרוד בגבול שהושם לפניך. זו פסיכולוגיה בסיסית שלא צריך ללמוד אותה באוניברסיטה. הדברים הקטנים הם שמגדירים את אופיינו - לא האידיאולוגיות הגדולות, העשויות לשמש כיסוי בלבד למה שאנחנו באמת. |
|
||||
|
||||
תחת ההגדרה הרחבה הזאת, תספרי אותי בין המורדים. את יודעת כמה פעמים אחרתי לבוא לארוחות צהרים? |
|
||||
|
||||
אם כך זה כנראה עניין של אופי - יש המאחרים ויש המקדימים וזו תכונה שכמעט שאי אפשר לשנות אותה. |
|
||||
|
||||
כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. |
|
||||
|
||||
_לא_ כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. לאם יש אנטרס גנטי. |
|
||||
|
||||
מה יש לאם? |
|
||||
|
||||
האינטרסט הגנטי לא יכול לבוא במקום האכלה, טיפול וטיפוח. תראה את האימהות הגנטיות שמזניחות את ילדיהן! אימהות (אפילו מצד האב) היא עניין של גישה, לא גנטיקה. |
|
||||
|
||||
לפי כתבה שראיתי רק אתמול בטלביזיה, הסיבה (או אחת מהן) לירידת כמות ואיכות הזרע של גברים נובעת מכמות רבה ביותר של תרופות שנזרקו למקורות מים לשתיה - ובעיקר בגלל כמות רבה של אסטרוגן שם. |
|
||||
|
||||
אסטרוגן ממקור אנושי, ונגזרותיו ידועים כמשפיעים על קביעת מין והרגלי רביה וחיים באופן כללי, באוכלוסיות הביוטיות העצומות של האוקינוסים.1 שינוי מסוים במיניות האדם אינו בשמיים, אני חייב להודות שאני לא מרגיש בדיוק כפי שהרגשתי כשעוד נלחמתי פנים-אל-פנים על הנשים שלי, מול זכרי בטא נלהבים. אולי העתיד של ג'ון וארלי, הכולל מספר החלפות מין של הדמויות שלו במהלך חייהם, הוא העתיד המתגבש ונסגר. בתיבול עוברים מתוגברים, וודאי שגם מינית, ופשוטי עם שאינם דווקא גבריים יותר במובן ההורמונלי. 1 מושג על כמויות האסטרוגן על מדף היבשת של אוסטרליה. הרבה מאוד עד כמעט כל החיים באוקיאנוסים, מעורבבים בחיים שנפלטים ממדפי היבשות. |
|
||||
|
||||
אגב. טתיס (הטיטנית) ניראית לי גם היא מועמדת ראויה למעמד 'האלה הלבנה'. היא יולדת את כל הימים והאוקיינוסים על תפם, בעוד שאוקיינוס הטיטן עצמו הוא רק מעיין נהר פאלי. |
|
||||
|
||||
את מקומן של האלות והאימהות בין האלים, תארת במפורט ובפירוט. מה שחסר במאמר הוא שאלות אלה לא היו לבד, היו גם אלים זכרים בפנתיאון. הערצה, שסגדו בתרבויות שונות את האימהות, ואת הסמל לפוריות בדמות האלה האם זו עובדה. על רקע הערצה הזו איך ניתן להסביר את היחס המשפיל לנשים, את ראיית האישה כנחותה ואברי המין שלה טמאים, ערווה נחשבת לסוג של קללה עד כי קול באישה ערווה. המציאות היא יותר מדי מורכבת שאפשר יהיה להסביר אמונות של בני אדם מתוך פרט אחד ולו גם בעל חשיבות רבה. |
|
||||
|
||||
תגיד לי כמה גברים רואים את אמם בתור "אישה"? הערצת דמות האם, האם כאלה או האלה כאם, היא עובדה המשתמעת מרוב המיתוסים בעולם. היחס המשפיל מצד הגבר נובע, לדעתי (ואולי גם לדעת אנשים רבים אחרים - אני לא ערבה להם), מהרצון לקחת לידיו את הכוח הנובע מכך שהאישה היא אמו, וכשהוא ילד חסר אונים היא זו שבידה הכוח להפעיל אותו. כשאדם משפיל מישהו, הוא בהכרח מעצים את כוחו שלו. הגישה אל אברי המין כטמאים נובעת מהכוח שיש גם בהם להפעיל את הגבר, לעורר את יצרו וכך לעשותו לאחר המשגל חסר אונים. האונס הוא אחת הדרכים להתגבר על כוחה המיני של האישה להפעיל את הגבר. היהודים הכירו בכוחה זה של האישה, וזו הסיבה המרכזית להפרדה בבית הכנסת בין גברים לנשים - פן יעוררו הנשים את יצר הגברים ויסיח את דעתם מהתפילה. גם גילוח שער האישה בנישואיה אמור להפחית את כוחה על הגבר. (ידוע שאצל המכשפות מצוי כוח רב בשערה של האישה). אותו הדבר אמור לגבי קולה של האישה, העשוי לעורר את היצר המיני אצל הגבר. |
|
||||
|
||||
תגידי לי כמה נשים רואות את אביהן בתור ''גבר''. נראה לי כי את מערבבת יחס של ילדים להוריהם, לאפליה של נשים בחברה, בעבודה, ובמעמד. מערכות יחסים בין גברים לנשים אינם מסבירים אפליה בחוק הדתי, ובודאי לא מצדיקים אפליה חברתית לנשים בעולם המודרני. |
|
||||
|
||||
כל יחסי אנוש תלויים זה בזה ואי אפשר להפריד ביניהם כפי שאתה מנסה לעשות. |
|
||||
|
||||
נכון שתיאורטית לכל דבר יש השפעה, אבל האם אפשר להטיל ממעשים של פרטים פרוורטים על החברה כולה ולהוציא מסקנות. האם מעשי אונס בתוך המשפחה, פדופילים וסתם אנסים, צריכים להכתיב הפרדה בין גברים ונשים בבית הכנסת. הגישה אל אברי המין כאל דבר טמא, מיוחדת לתרבות הנוצרית יהודית. יש חברות ותרבויות, בעבר, וגם היום, בהן הגישה לאברי המין ויחסי מין אינה סובלת מתרבות אשמת החטא הקדמון. |
|
||||
|
||||
שום דבר אינו מצדיק הפרדת גברים ונשים בבית הכנסת, ואין לכך שום קשר לאונס, אלא להנחה שהגברים לא מסוגלים להתאפק בנוכחות נשים (לא מהתנפלות עליהן, אלא ממחשבות שנחשבות ל''לא טהורות'', זו הכוונה. מהסחת הדעת, לא ממעשי פשע). היהדות לא ממש מתייחסת לאברי המין כטמאים, אלא היא מכירה בכוחו של המין להשפיע על טהרת חייו של האדם. |
|
||||
|
||||
את הקשר בין הפרדת גברים נשים בבית הכנסת, לבין האונס וכוחה המיני של האישה עשית בתגובה (278221) אולי צריך להבהיר כמה מושגים אלמנטריים. האם לפי דעתך גברים ונשים ככלל אינם מסוגלים להתאפק בנוכחות המין השני? ומהן מחשבות לא טהורות בקשר לכך. היהדות בהחלט מתייחסת לאברי המין של האישה כדבר טמא, ראי מסכתות שלמות העוסקות בהיטהרות אחרי יחסי מין, או עיסוק במחזור של האישה, והאמירה ערווה, כדבר טמא כאשר נאמר קול באישה ערווה. או החיוב של האישה במקווה לפני ואחרי יחסי מין. וכשאת טוענת לכוחו של המין להשפיע על טהרת חייו של אדם, מה את מבינה במושג חיים טהורים. |
|
||||
|
||||
תוכל להפנות למקורות ההלכתיים של "החיוב של האישה במקווה אחרי יחסי מין"? |
|
||||
|
||||
כל מה שאמרת לא הוכיח שהיהדות מתייחסת לאברי מין כטמאים אלא בדיוק שבכוחו של המין להשפיע על טהרת חייו של אדם. |
|
||||
|
||||
מה כוונתך בטהרת חייו של האדם. האם 'ערווה' מופיעה בתנ"ך כמושג גנאי כן או לא? |
|
||||
|
||||
טהרת חייו של האדם לפי האמונה היהודית? מדובר בקדושה. ישנן הוויות במציאות שאנחנו חיים בה שמקרבות אותך לאור, לתכלית, לקדושה, ויש כאלו שמרחיקות אותך כי הן קושרות אותך לבשר. היכן מופיע המושג כגנאי? האם אתה יכול באמת להסיק מזה שביהדות באופן כללי מתייחסים אל אברי המין כדבר טמא? |
|
||||
|
||||
לא שאלתי אותך על האמונה היהודית. שאלתי הייתה מהי טהרה? ואתה עונה במושגים אחרים שאינם ברורים. למה אתה מתכוון הוויות במציאות? מהו האור האם אור השמש, או החשמל, מהי תכלית לחייו של אדם, ומי אתה אם לא בשר ועצמות. במקום לענות לשאלתי העלית שאלות חדשות. איני טוען למה היהדות מתיחסת באופן כללי, כתוב בספר בראשית על אדם וחוה לפני אכילת פרי עץ הדעת "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא התבוששו". לאחר אכילת הפרי מיהרו לכסות את מבושיהם, איזו מילה? אדרבא ספר אתה מהם חוקי הטומאה בסדר השישי במשנה, ומדוע אין ללחוץ לשלום ידה של אישה, ומדוע אשה בנידתה היא טמאה. ומדוע אישה פסולה לעדות, ולמה קולה של אישה הוא ערווה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מסיק מכל זה שאיברי מין הם טמאים ביהדות. הטענה היותר חלשה, שלי נראית הנכונה, היא שלמין יש השפעה חזקה מאוד על טהרה בחיי האדם. ולכן אי אפשר להתייחס אליו בקלות-ראש. הזימה (היבט טמא במין, אתה מסכים?) היא כוח מאוד גדול בעולמנו, אתה רואה את זה לפי העובדה שהפורנו היה הרבה שנים העסק הרווחי היחיד באינטרנט, אתה מבין את זה מהביטוי שהזנות היא המקצוע העתיק בעולם, ומהעיסוק בתקיפות והטרדות מיניות שהן למצער רבות ומכוערות. אבל מין כשלעצמו אינו טמא. הוא דבר עוצמתי מאין כמוהו וכל ביצוע שלו בשינוי מהצורה הטבעית שלו (מונח בעייתי) גורם לעוצמה הזאת לזלוג לכיוונים לא טהורים. שינוי לדוגמה הוא הגבלה של היבט מסויים שלו, למשל הפוטנציאל ההפרייתי, שהוא חלק מהותי בו (יש שיגידו *ה*מהות שלו). ובגלל שילדים הם בעצם היבט של מין, גם נישואין הופכים להיות היבט של מין, בגלל הקדושה שביחידת ההורות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע למה נדבקת לאברי מין, אבל מהי זימה ואם אלה יחסי מין למה זה חטא. שני בוגרים מקיימים יחסי מין מרצונם החופשי זה חטא או פורנוגרפיה, ומה עניין טהרה. |
|
||||
|
||||
ב-תגובה 278411 כתבת ש"הגישה אל אברי המין כאל דבר טמא, מיוחדת לתרבות הנוצרית יהודית". רציתי רק להאיר את עיניך שלפחות בתרבות היהודית זה לא כך. בתרבות הנוצרית הגישה למין היא באמת יותר קיצונית. אתה באמת לא רואה את ההבדל בין זימה לבין מין? אתה לא רואה איך מין יכול להיות דבר טהור ויפה במצבים מסויימים וטמא ומכוער באחרים (הגדרת המצבים תהיה אולי שונה בין אדם לאדם)? |
|
||||
|
||||
האם זימה היא לא יחסי מין, והאם טמא זהה למכוער, ומתי טהור ויפה הוא גם קדוש. |
|
||||
|
||||
זימה היא אופן מסויים של יחסי מין, וודאי. אופן מכוער. טמא אינו זהה למכוער אבל יש קשר גדול ביניהם, וגם בין טהור ויפה לבין קדוש. אבל לא ייתכן דיון על הדברים האלה מבלי להבין את המושגים. בתור הצעה אני אביא כמה הגדרות מילוניות (אנחנו לא חייבים לקבל אותן). ובכן, לפי מילון ספיר: זימה: 1. פריצות, ניאוף, תועבה; 2. מזימה, כוונה רעה; שטוף בזימה: להוט אחרי מעשי זנות וניאוף. טמא: 1. שיש בו טומאה, לא טהור מבחינה דתית; 3. מושחת, רשע. טהור: 1. שנקי מטומאה, נקי מבחינה פולחנית-דתית; 2. צח, נקי, זך קדוש: 1. שהקדושה שורה בו; 2. שמייחד את עצמו לעבודת האלוהים; 3. צדיק גדול, שלם וטהור במידותיו. |
|
||||
|
||||
לאיזו הגדרה מילונית היית מכניס, יחסי מין שאינם מקובלים עליך. יחסים בין שני בני אדם בוגרים מרצונם החופשי, יחסים הנעשים בצנעה, בדלת אמות של פרטיותם. |
|
||||
|
||||
גבר, אל תתעצבן. אף אחד לא דיבר על מה שמקובל עלי ומה שלא. דיברנו על ההתייחסות למין ולאיברי מין במסורת היהודית, בהמשך לתגובה שלך בנידון. דעותיי האישיות לא ממש הועלו כאן, חוץ מבמסגרת אינטרפרטציה לתפיסת העולם המסורתית יהודית. אם יש לך בעיה עם התפיסה הזאת זה משהו אישי שלך. |
|
||||
|
||||
אולי אצלך, למנוע הריון זה חוסר הנאה מיחסי מין. אבל ברגע שאתה מוחוייבת ''לסיים'' באיסר מין האישה, בשל אמונתך - זהו אונס של האישה והכנסתה להריון באונס. אנסת אותה להכנס להריון רק בגלל שאמונתך טוענת שזה חייב להיות חלק ממין. |
|
||||
|
||||
קודם כול, אצל היהודים המין במסגרת חיי הנישואין היו לא רק הכרחי להביא ילדים - כמו אצל הנוצרים - אלא יפה ומענג. החובה לבני הזוג להתעלס דווקא בערב שבת, היא אחד הדברים היפים ביותר במסגרת הנישואין היהודיים - הקשר בין ''עונג שבת'' לבין ההתענגות על המעשה המיני. הזימה קשורה לא במין כשלעצמו אלא במין שבחטא, כלומר בדרך כלל בין אישה נשואה לבן זוג שאיננו בעלה - זהו החטא המיני העיקרי הנמנה ביהדות, וקשור להיותה של האישה רכושו של בעלה, ואם היא בוגדת בו, היא מועלת ברכושו. זו הבעיה שבזימה. בבית הכנסת הגבר היהודי חייב להקדיש את כל מחשבותיו לתפילות לאלוהים, ואם הוא רואה אישה יפה או שומע את קולה כשהיא שרה, מחשבותיו עשויות לסטות לכיוון שניגוד לכיוון הרצוי מבחינת הדת. זוהי סיבת ההפרדה העיקרית ואין כאן עניין של טומאה אלא, כמו שאמרתי, של הסחת הדעת מהכוונה הדתית העיקרית. |
|
||||
|
||||
ההתענגות על המעשה המיני ''בעונג שבת'' היא רק של הגבר היהודי ולא של אישה, אם בכלל העונג כמצווה איננו אלא חטא דתי בעיני האלוהים. |
|
||||
|
||||
לא ממש. הגבר מצווה הרי על ''עונתה''. והיהדות, בניגוד לנצרות, לא רואה בהתנזרות ובהמנעות מעונג ערך ראוי. |
|
||||
|
||||
ההתענגות על המעשה המיני "בעונג שבת" היא רק של הגבר היהודי ולא של אישה, אם בכלל העונג כמצווה איננו אלא חטא דתי בעיני האלוהים <> מצווה הרי על "עונתה." |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל קצת מקורות לקביעות הללו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מעניין איך אנשים מסויימים גרמו לאנשים אחרים לשנוא את הדת. הם הצליחו כל כך, שאלה האחרונים פתאום נמצאים אומרים דברים לא מבוססים ולא רציונליים בגנותה. גם אם בד''ך דיבורם צלול ושקול. חבל, כי הדת, פנים רבים לה, וניתן לפרשה במגוון דרכים. חבל לבחור לפרשה בדרך מכוערת. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לא לשנוא את הדת היהודית? זוהי דת המיוחדת לפולחן הגבר והשמדת האישה (לא פיזית בהכרח). הכל שם מבחיל, מתחילתה ועד סופה. הכל, כולל הכל. גם מה שמנסה להשמע פחות מבחיל. אין ספונטניות, אין רומנטיקה, אין יופי אלא רק התנגדות ליופי ולטבעה של האישה. האישה לא יכולה להיות בעלת מס' בני זוג וחייבת להכנע לגבר אחד ומבחיל. דת מצחינה ודוחה. איך אפשר למצוא שם יופי? הכל מגעיל, הכל מעוות, הכל הפוך מהמציאות. רק אנשים שמעולם לא חיו במציאות, מסוגלים להאמין לשטויות הכתובות שם על נשים. רק המושג "עונג שבת" כבר עושה חלחלה ובחילה. הכל נגד האישה וטבעה. |
|
||||
|
||||
רגע, אין איזה כד מים ליד המיטה שעל האדם ליטול את ידיו בעזרתו מיד כשהתעורר, שמא נגע תוך שינה באותו האיבר? (נדמה לי שלמדתי את זה מ"מיי פירסט סוני" שאינו ממש כתבי קודש, אז אולי אני מדבר שטויות). |
|
||||
|
||||
טלה, היהדות כן מתייחסת לאיבר מין האישה כטמאים. ע''פ הדת היהודית, האישה יכולה לרדת לגבר אך לגבר אסור לרדת לאישה, כיוון שזה נחשב לשיקוץ ומפתאת ''בל תשקצו''. אומנם יש עוד דעות (שגם בהן האישה מוצגת באופן מבזה), אך הדעה הזו התקבלה לשולחן ערוך. בנוסף, האגדה אומרת שהאישה מתבשמת כי היא מסריחה והגבר לא, כי הוא טהור. זה ההיפך מהמציאות, הגברים ממש מסריחים ומעולם לא הרחתי סרחון מנשים. אפילו אצל החרדים, הנשים מריחות טוב והגברים מסריחים (ואי אפשר להגיד שהן לבושות באופן מאוורר). מי שיצא לה לעבוד בעבודה שכולל מגע עם הגוף הגברי והנשי, יודעת על איזה פער עצום אני מדבר. הריח הזוועתי ביותר מגיע מהאשכים ומדובר בריח ששורד על רהיטים וקשה להסירו. |
|
||||
|
||||
נכון, זה כמו שהתפתחה תרבות של בדיחות על בלונדיניות. למה? כי הבלונדינית נחשבת כמושא התשוקה של הגבר. יכול להיות שבפועל הם בכלל מעדיפים שיער כהה (אני מעדיפה), אבל הבלונד הוא סבל לנשיות ונשיות היא תשוקת הגבר הנצחית. יש להשפיל אותי וכדי להשפיל אותה בנוחות, יש להשפיל את הסמל. הם רוצים להשפיל את מה שיש לו הכי הרבה כוח עליהם. היהודים כתבו "אישה חמת מלא צואה ופיה מלא דם", כדי להשפיל את האישה הנעלה מהם וזו שהם רודפים אחריה ואותה. לאישה לעומת זאת, אין אינטרס לכתוב שהגבר הוא מבחיל, כי אין לו כזאת השפעה עליה. למרות שהרבה נשים חושבות בפועל ומילדות שגוף הגבר הוא באמת ובתמים דבר מבחיל ומצחין. הן לא רואות צורך בהשפלתנו ורמיסתו. |
|
||||
|
||||
בפועל, הגברים לא רואים באיברי המין של האישה כטמאים (המסרים שהם רוצים לשדר כלפי חוץ הם כאלה, כדי להחש עליונים). היהדות רואה באישה כטמאה, מזוהמת ומסריחה - אבל אלו השלכות מהגוף הגברי. אין בכלל מה להשוות בין הגוף הנשי לגברי. הגוף הנשי נקי ואסתטי לאין שיעור, מריח הרבה יותר טוב, טהור ורענן (וגם קריר יותר). הגוף הגברי נוטה להזעה, איבר המין שלו נחשב בפ]ועל (למרות שתרבותךית לא) לטמא ומרתיע, מסריח ובעל ריח חריף ומזוהם ביותר (תשאל זונות). כשאישה עומדת ליד גבר זה כמו לעמוד ליד גוש חרא. היהודים עיוותו הכל, אבל היו גם לפניהם ואחריהם שהשלךיכו מגוף הגבר על האישה. עובדה שהם אלה החושקים בנו, מטורפים על ריח הישבן שלנו וטעם הפות. מוכנים לשלם המון כדי ללקק לנו ולא להיפך. גוף הגבר גם מייצר הרבה יותר שומן (ולכן על גב הגבר יש הרבה יותר בליטות ושומנים מגעילים, לעומת גבה החלק של האישה), גם הקרקפת הגברית שומנית יותר ומפיצה ריח פטריה. סביבת עבודה גברית, מלאה ביותר בקטריות מסביבת עבודה נשית (זה כן נחקר) וגם זיעת הגבר מפיצה ריח מסריחה בהרבה מזיעת האישה (נחקר).. וזה עוד בלי קשר לכמות השיער. אפילו טראנסג'נדריות אמרו שהתחילו לאהוב את ריח גופן, רק לאחר לקיחת אסטרוגן. |
|
||||
|
||||
קם אדם בבוקר אחד כשהוא עדיין בגלופין מליל אמש ומחליט לשתף את כ.ו.ל.ם בהזיותיו\תובנותיו על אלוהים "ולהסביר" כיצד המפגרים הללו בני האדם היסברו לעצמם וברוב טפשותם גם צירו ציורים על מר אלוהים.כתבה זו באה ללמד עד כמה חייו משעממים שהוא ממש מרגיש חובה לכתוב, ובתשוקתו החולנית שבה לוקים כל בעלי החשיבות העצמית ולפרסם את למדנותו הרבה ולבקש תמיכה ותגובה מלמדנים דומים לו, "עבד מיסכן, האלוהות נמצאת בתוכך ולא מחוצה לך" אפיקטטוס "על האדם לעבוד עבודה מודעת על עצמו דרך סבל מרצון"גורדייף |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היו גם אלות שמיים. מלכת השמיים נזכרת אפילו בתנ''ך המתעב נשים וכל סמבול נקבי (הסיפורים הקדומים ביותךר שלו מכילים קצת יותר נשים, אבל עדיין מדובר בדבר בטקסטים מתעבים ומתועבים). היו גם אלות של נערות נצחיות, אשר לעולם אינן גדלות. גם הבת הנצחית (שלעולם אינה מושגת ואינה יולדת) היא אלה. |
|
||||
|
||||
התנך הוא מקור מאוחר מאוד יחסית לראשית האמונה באלוהות. אני מדברת על תקופות פרהיסטוריות, טרום-כתב, והתיאוריה שלי מבוססת על שאריות של אמונות קדומות מהתקופות האלו. למשל, בדת ההינדית המצויה, קיימים שלושה אלים ראשיים והראשי ביניהם הוא בראמה. אבל קיימת גם אלה מיסתורית שמלפני ההינדו, שאקטי, שהייתה אם העולם לפני שהיה קיים בראמה ואחיו לשלישיית האלים הראשיים. אלות שמים, לדעתי, הן מאוחרות מאלות האדמה המספקת את צרכי האדם, וזה מה שעושה אותה לאלה-האם הקדומה ביותר. היא בת-בלי-גיל, ואם מזכירים גם אלות-נערות חסרות מין - הן נפרדו מדמותה הכוללת של אלת-האדמה בתקופות מאוחרות יותר. |
|
||||
|
||||
ובנוסף, "המראה לשחקים" היא אינה מרידה באם, אלא קוראת בזכותה. בלעדיה, לא רק שלא היו יכולים להמריא, אלא גם תפקוד מנטאלי בסיסי היה נמנע מא/נשים. המרידה באם ובאישה, היא ע"י הרצון לשים את הנשים במקום נחות, כגון "כלי קיבול", כמו השכינה ביהדות, שאין לה כלום מעצמה והיא כבר אינה אלה כלל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |