 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, וגם הסנאים עושים כמיטב יכולתם להרוס וכולי רק שאמצעיהם פחותים. זאת בדיוק המשמעות ( לדעתי) של ''הרמוניה עם הטבע'' - שאתה לא הורס בקצב גבוה ממש שניתן לשחזר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרא האציל הרס לא פעם ולא פעמיים דברים שאינם ניתנים לשחזור. לפני שהאדם המערבי השמיד את הדודו במאוריציוס, עשו את זה המאורים למואה בניו-זילנד (החשבון יושב עימם, כשהלבנים עשו את זה *להם*, כנראה באותה מידה של התלהבות). "הרמוניה" היא מושג עם קונוטציות ברורות, ובמקרה שלנו היא מבטאת מיתוס לא מבוסס. אתה מכיר את הסיפור על הצ'יף האינדיאני סיאטל והמכתב שהוא כתב (כביכול) לנשיא פרנקלין פירס? נדמה לי שהוא מוזכר גם אי שם ב"שימפנזה השלישית", לא? הנה לינק בעניינו של הצ'יף שוחר הסביבה: http://www.wildsnow.com/articles/chief_seattle/chief... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שעוד לא היגעתי לפרק ההוא אני לא מתרגש לא מנאום הצ'יפ ולא מהאיקונוקלסטים. אם המילה ''הרמוניה'' מעצבנת אותך, אתה מוזמן להחליף אותה במשהו אחר. אני חושב שכלל אצבע פשוט הוא יותר טכנולוגיה-טביעת רגל אקולוגית גדולה יותר. מכיוון שהיו פחות מאורים ולא היו להם ג'יפים, יכולת ההרס שלהם היתה מוגבלת, לפחות גיאוגרפית. ההשמדה של הדודו היא אולי אסון אקולוגי, אבל הוא קטן יותר ומוגבל לעומת אסונות אקולוגיים אחרים. אנחנו לא יכולים להתנחם ב ''אבל תמיד היינו כאלה אבל עד היום זה לא היה מורגש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל מה שאמרת בנושא זה. מה משפריע לי (אבל לא ממש מעצבן אותי) הוא התפיסה הרומנטית שיש לאחדים מאיתנו בקשר לחיים האידיליים של האדם הפרימיטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |