|
||||
|
||||
למשל הדרישות שלנו בנוגע ל"איכות חיים". נראה לי יותר מעשי (שלא לדבר על יותר נחמד) לייחל לירידה בתלות שלנו באורח חיים ראוותני ובזבזני מאשר לחשוב על ביטול המוני של אוכלוסיות. לא? |
|
||||
|
||||
מעניין ממי אתה דורש את זה. אני מכירה מעט מאוד אנשים שחיים באורח חיים ראוותני ובזבזני - אבל אולי אני לא מסתובבת באותם חוגים שבהם אתה נמצא. ואיך אורח החיים שלך, למשל? |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון באופן אישי. אבל אם נשווה את אורח החיים של אדם מערבי (כמה כאלה יש?) לאורח חיים של הודי או סיני (כמה כאלה יש?), אני חושב שהפרופורציה בין גודל האוכלוסיה לבין צריכת המשאבים בשני המקרים תהיה שונה. |
|
||||
|
||||
מה שעוצר את ההודים או האפריקאים (הסינים הם מקרה מיוחד - שנים רבות הם לא רצו לקדם את הטכנולוגיה - אל תשכח שהם המציאו את חומר הנפץ ועוד דברים רבים אחרים שרק השתעשעו בהם) הוא בהחלט עודף הילודה, שהוא תוצאה מהשקפת חיים ודתות שונות. אם היו משקיעים פחות בכוח אדם ויותר בשיפורו לא היתה להם בעיה להשתמש במשאבים המצויים. |
|
||||
|
||||
"מה שעוצר את ההודים או האפריקאים..." מה שעוצר אותם בדרך למה? "אם היו משקיעים פחות בכוח אדם ויותר בשיפורו..." שיפורו על איזו סקאלה? האם ההנחה המובלעת כאן היא שאורח חיים מערבי הוא הדבר לשאוף אליו? ושהילודה המוגברת במדינות לא מערביות היא שמונעת מהם להגיע לשם? |
|
||||
|
||||
בדרך להעלאת איכות החיים. אכן, הילודה המוגברת במדינות לא מערביות היא שמונעת מהעלאת איכות החיים אצלם - ואולי אתה מתייחס לשעבוד ילדים, להמתת אלמנות, לחיים על סף רעב ומחלות, מלחמות אפריקאיות בלתי פוסקות ועוד כהנה וכהנה איכות חיים שכדאי לשאוף אליה? בעיקרון, התרופה לרוב אלה היא השכלה ועוד השכלה, אבל גם במערב יש עוד מקום לשנות הרבה כמו שאיפה לצדק חברתי והשקעת יותר משאבים באיכות הסביבה. אלו כבר בעיות השונות מריבוי האוכלוסיה, לכן לא הזכרתי אותן (התרופה להן היא יתר כבוד לכדור הארץ, ועל זה כבר דיברתי הרבה). |
|
||||
|
||||
א. מהי איכות חיים בעינייך? ב. את מתייחסת לתופעות שליליות בתרבויות אחרות. האם זו הוכחה לטענה שתרבותנו עדיפה על שלהם? (או האם זו הצדקה לרעיון שלך ממקודם שמחצית מהאנשים האלו מיותרים?) ג. כבוד לכדור הארץ, פירושו השקעת יותר משאבים באיכות הסביבה? אבל כל הפואנטה הייתה דלדולם של המשאבים, לא? לא יותר פשוט להשקיע פחות משאבים בדברים לא מהותיים? |
|
||||
|
||||
איכות חיים היא כזו המאפשרת אספקה סדירה של מזון בריא, מגורים סבירים ואפשרות לילדים ללמוד מגיל צעיר עד שהם מתבגרים. זה הבסיס שבלעדיו לא יכולים להתקיים חיים אנושיים ראויים לשמם - כאלה שבהחלט חסרים למספר עצום של בני אדם באפריקה ובאסיה. הדבר היחיד שאותו אני מבקרת בתרבויות השונות הוא שימת הדגש על ריבוי ילדים. אין לי שום ביקורת על החיים הרוחניים שתרבות כלשהי מקיימת. שיפור איכות הסביבה תלוי בעיקר בהשקעות כספיות של בעלי בתי החרושת, המשליכים עשן מזהם לאוויר ומים מזוהמים למקורות השתייה ולאדמה. זה העיקר והדבר צריך להיעשות בידי אלה המנצלים את כדור הארץ ביותר ובידם נמצאים רוב המשאבים של כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדיון בינינו התפצל לשני ערוצים. 1. הדיון באיכות חיים. את מונה שלושה מרכיבים: מזון סדיר, מגורים סבירים, חינוך. שאלות: א. מה משמע מגורים סבירים? את בטוחה שהסטנדרט שאת מציבה אינו תלוי תרבות? ב. האם האפשרות ללמוד היא מספיקה? זה לא משנה מה לומדים? ג. לגבי מזון סדיר, כמה אנשים באסיה גוועים ברעב, להערכתך? לדעתי הרבה פחות ממה שנדמה לנו... 2. הדיון האמיתי הוא בעצם בתרבות שלנו. את טוענת, כך אני מבין, שבעלי בתי חרושת צריכים להשקיע יותר כסף בשיפור איכות הסביבה. א. איך למשל? אני תוהה כמה ניתן לצמצם את הנזק. ב. את לא חושבת שרוב השימוש במשאבים אצלנו נעשה שלא על מנת לקיים את שלושת מרכיבי איכות החיים שהזכרת? המספר העצום של מכוניות שמיוצרות כל שנה, שלא לדבר על מוצרי פלסטיק, בגדים, וכמות האנרגיה העצומה שנדרשת כדי להפעיל מכונות כביסה, מייבשי שיער, מיקרוגלים ועוד דברים שאני לא רואה איך הם קשורים לאיכות חיים ע"פ הגדרתך. |
|
||||
|
||||
איכות הסביבה - (נדמה לי שאתה לא קיים בעולם של חדשות בימינו) ניקוי העשן היוצא מארובות המפיקות פלסטיק, והשקעה במיחזור פסולת. אי הזרמת שפכים לנהרות, נחלים ולים אלא, שוב, ניקוי וטיהור המים והחזרתם לשימוש, לפחות בחקלאות. והשקעה בפיתוח מכוניות שלא צורכות דלק ממאובנים אלא חשמל (גם כן ממקורות נקיים), גזים נקיים (מימן למשל) או שמש. מגורים סבירים הם כאלה המגנים משמש וגשם ואין צורך לתקן אותם כל יום. ולימודים - לא, לא חשוב מה לומדים העיקר להרחיב את עולמו הרוחני של הילד שלא יסתפק בעבודה הבסיסית בחקלאות ובמלאכה שבה הסתפקו הוריו - והעיקר, שלא יחנכו לריבוי הילודה. זה מספיק לך? |
|
||||
|
||||
הטענה המקורית שלך הייתה שיהיה טוב יותר אם אוכלוסיית העולם תהיה חצי ממה שהיא היום. וזאת בגלל שאין כאן מספיק משאבים כדי לספק איכות חיים סבירה לכ"ך הרבה אנשים. לי נראה שהרבה מהמשאבים שמשתמשים בהם בעולם המערבי מנוצלים לצורך דברים שאינם מהותיים לאיכות חיים סבירה (גם לפי ההגדרה שלך). ונראה לי שלפני שנחשוב על היעלמות מחצית מאוכלוסיית העולם, כדאי לראות אם באמת יש בעיה של משאבים כשמה שמנחה אותנו זו איכות חיים *סבירה*. לא התייחסת עדיין לשאלה הזו שלי. רק להבהיר: הפתרונות שהזכרת הם בעיניי יפים וחשובים. אבל הדרך הכי טובה לנקות היא לא ללכלך. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. אחת הסיבות העיקריות שלי לשאיפה להפחתת כמות האוכלוסיה בעולם היא הרצון להשאיר מקום מספיק גם ליצורים שאינם אנושיים. אפילו אם תגיע לאיכות חיים סבירה לבני האדם על ידי חלוקה צודקת של המשאבים, הם פשוט תופשים יותר מדי מקום ולא מתחשבים בשאר החיים, וזה חשוב בעיניי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך בנוגע לחשיבות של העניין. ותסלחי לי אם אני מנדנד. אבל שוב נראה לי שמרבית הנזק שתיארת עכשיו נגרם ע''י חלק קטן מאוכלוסיית העולם, קרי, שוב, העולם המערבי. שהוא הרבה פחות צפוף מחד וחי בהרמוניה פחותה עם הטבע מאידך. |
|
||||
|
||||
''חי בהרמוניה פחותה עם הטבע'' - היה ראוי שהמיתוס של הפרא האצילי ששומר על הסביבה ייכחד יחד עם אחרונת הממותות. |
|
||||
|
||||
זה לא נימוק משכנע, מה שאמרת כאן. |
|
||||
|
||||
כשאגמור לקרוא את השימפנזה השלישית (השפלה!) אולי אסכים איתך, אבל בינתיים האם אינך מסכים שהאדם המערבי צורך יותר אנרגיה-משאבים ומייצר יותר פסולת-זיהום מעמיתו מהעולם השלישי? |
|
||||
|
||||
לא לעולם חוסן, סין והודו בדרך. |
|
||||
|
||||
אני יודע. קראתי פעם כתבה על איך שכולם בפאניקה מהיום שסין תתחיל להשתמש בחשמל כמו בעולם המערבי, הזיהום מתחנות הכוח ( הפחמיות) הולך להיות משהו נורא. למשל |
|
||||
|
||||
ודאי שאני מסכים. אלא שגם אותו עמית מהעולם השלישי עושה כמיטב יכולתו להרוס את מה שניתן להריסה, רק שאמצעיו פחותים. אותה ''הרמוניה עם הטבע'' היא מיתוס שאיו לו שום ביסוס, ודוגמאות שמפריכות אותו יש בשפע. |
|
||||
|
||||
השאלה היא למה אתה קורא "הרמוניה עם הטבע". אני אגיד לך למה אני התכוונתי. הניסיון היחיד שלי עם מדינות לא מערביות (בחו"ל, לפחות) הוא בתת-יבשת ההודית, ולכן אדבר עליה. א. במערב אוהבים לשלוט ולבקר כמה שיותר. יש לך עצים בעציץ, גנים ציבוריים מכוסחי דשא ופארקים לאומיים מגודרים ומתוחזקים ע"י המדינה. חיות תמצא בגן חיות או בחוות מתועשות. אם יש לך נמר איפשהו אז יש לו שם, שם משפחה ותכנית קבועה בערוץ 1. ב. בהודו גדלים לך עצים ושיחים ועשבים איפה שהם יכולים. בגינות ציבוריות, בחצרות אחוריות, ברחוב, על הקיר, על הגג. ברחוב מסתובבות פרות, עיזים, תרנגולות, כלבים, חזירים, נחשים, קופים, ופעם ראיתי חיה שלא הצלחתי לזהות מלחכת קליפות תפוז בהנאה ליד דוכן מיצים. אם יש נחש מסוכן אז הורגים אותו או מסלקים אותו או מתעלמים ממנו. אם עץ חוסם את הדרך אז סוללים מסביבו. בעיניי זו הכוונה בהרמוניה עם הטבע. ג. זה נכון שעמיתינו במזרח הולכים ונהיים כמונו ביחס שלהם לטבע (יש להם עוד דרך ארוכה). אבל זאת השפעה מערבית מובהקת. אפשר להתווכח על אם זה חיובי או לא, אבל זה נראה שבכל מקרה חוסר הרמוניה עם הטבע (לפי ההגדרה שלעיל) היא אופיינית למערב. לא? (אני מצטער שאני כותב מגילה בדיון שעד עכשיו התנהל בתגובות קצרות ואלגנטיות. אני אשתדל שזה לא יישנה :) |
|
||||
|
||||
ב. התאור שלך נשמע לי יותר כמו הזנחה ולכלוך מאשר הרמוניה. כמה טיגריסים עוד חיים בהודו? |
|
||||
|
||||
כמובן שכאן זה היה נתפס כלכלוך והזנחה. אבל מהו לכלוך, בעצם? אני לא יודע על טיגריסים, אבל חיות אחרות יש הרבה יותר מאשר במערב, ולא בכלובים או מכלאות. לא הבעתי שיפוט ערכי, רק נראה לי שזה עונה יפה על ההגדרה של הרמוניה עם הטבע כאשר טבע = מחוץ לשליטת האדם. |
|
||||
|
||||
נכון, וגם הסנאים עושים כמיטב יכולתם להרוס וכולי רק שאמצעיהם פחותים. זאת בדיוק המשמעות ( לדעתי) של ''הרמוניה עם הטבע'' - שאתה לא הורס בקצב גבוה ממש שניתן לשחזר. |
|
||||
|
||||
הפרא האציל הרס לא פעם ולא פעמיים דברים שאינם ניתנים לשחזור. לפני שהאדם המערבי השמיד את הדודו במאוריציוס, עשו את זה המאורים למואה בניו-זילנד (החשבון יושב עימם, כשהלבנים עשו את זה *להם*, כנראה באותה מידה של התלהבות). "הרמוניה" היא מושג עם קונוטציות ברורות, ובמקרה שלנו היא מבטאת מיתוס לא מבוסס. אתה מכיר את הסיפור על הצ'יף האינדיאני סיאטל והמכתב שהוא כתב (כביכול) לנשיא פרנקלין פירס? נדמה לי שהוא מוזכר גם אי שם ב"שימפנזה השלישית", לא? הנה לינק בעניינו של הצ'יף שוחר הסביבה: http://www.wildsnow.com/articles/chief_seattle/chief... |
|
||||
|
||||
מכיוון שעוד לא היגעתי לפרק ההוא אני לא מתרגש לא מנאום הצ'יפ ולא מהאיקונוקלסטים. אם המילה ''הרמוניה'' מעצבנת אותך, אתה מוזמן להחליף אותה במשהו אחר. אני חושב שכלל אצבע פשוט הוא יותר טכנולוגיה-טביעת רגל אקולוגית גדולה יותר. מכיוון שהיו פחות מאורים ולא היו להם ג'יפים, יכולת ההרס שלהם היתה מוגבלת, לפחות גיאוגרפית. ההשמדה של הדודו היא אולי אסון אקולוגי, אבל הוא קטן יותר ומוגבל לעומת אסונות אקולוגיים אחרים. אנחנו לא יכולים להתנחם ב ''אבל תמיד היינו כאלה אבל עד היום זה לא היה מורגש''. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם כל מה שאמרת בנושא זה. מה משפריע לי (אבל לא ממש מעצבן אותי) הוא התפיסה הרומנטית שיש לאחדים מאיתנו בקשר לחיים האידיליים של האדם הפרימיטיבי. |
|
||||
|
||||
למי? |
|
||||
|
||||
הנזק שנגרם ע"י חלק קטן מהאוכלוסיה מתפשט על פני העולם כולו - כריתת יערות, זיהום המים והאדמה והאוויר - תראה את שליחת פסולת גרעינית לאפריקה, שלא היא שמפיקה ממנה תועלת! חשיבה גלובלית חייבת לכלול את טובתם של כל בני האדם, לא רק אלה המסוגלים לשלם עבור המשאבים. |
|
||||
|
||||
כן, החיים האלה מיותרים. למשל מוסלמים שמטרתם להביא כמה שיותר ילדים ואז לסקול נשים. הם מביאים מספיק ילדות וילדים, כדי שהמצב הזה יתאפשר והזלזול בחיי האישה יהיה קליל יותר. חייהם בהחלט מיותרים, כי הם גורמים לסבל רב. כך בכל תרבות המדכאת נשים. אלה חיים מיותרים שאסור לחיות אותם. אולי לך זה מביא עונג כלשהו, מי יודעת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |