בתשובה לטלה בר, 31/01/05 12:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את הקשר בין הפרדת גברים נשים בבית הכנסת, לבין האונס וכוחה המיני של האישה עשית בתגובה (278221) אולי צריך להבהיר כמה מושגים אלמנטריים. האם לפי דעתך גברים ונשים ככלל אינם מסוגלים להתאפק בנוכחות המין השני? ומהן מחשבות לא טהורות בקשר לכך. היהדות בהחלט מתייחסת לאברי המין של האישה כדבר טמא, ראי מסכתות שלמות העוסקות בהיטהרות אחרי יחסי מין, או עיסוק במחזור של האישה, והאמירה ערווה, כדבר טמא כאשר נאמר קול באישה ערווה. או החיוב של האישה במקווה לפני ואחרי יחסי מין. וכשאת טוענת לכוחו של המין להשפיע על טהרת חייו של אדם, מה את מבינה במושג חיים טהורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להפנות למקורות ההלכתיים של "החיוב של האישה במקווה אחרי יחסי מין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאמרת לא הוכיח שהיהדות מתייחסת לאברי מין כטמאים אלא בדיוק שבכוחו של המין להשפיע על טהרת חייו של אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כוונתך בטהרת חייו של האדם. האם 'ערווה' מופיעה בתנ"ך כמושג גנאי כן או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טהרת חייו של האדם לפי האמונה היהודית? מדובר בקדושה. ישנן הוויות במציאות שאנחנו חיים בה שמקרבות אותך לאור, לתכלית, לקדושה, ויש כאלו שמרחיקות אותך כי הן קושרות אותך לבשר. היכן מופיע המושג כגנאי? האם אתה יכול באמת להסיק מזה שביהדות באופן כללי מתייחסים אל אברי המין כדבר טמא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי אותך על האמונה היהודית. שאלתי הייתה מהי טהרה? ואתה עונה במושגים אחרים שאינם ברורים. למה אתה מתכוון הוויות במציאות? מהו האור האם אור השמש, או החשמל, מהי תכלית לחייו של אדם, ומי אתה אם לא בשר ועצמות. במקום לענות לשאלתי העלית שאלות חדשות. איני טוען למה היהדות מתיחסת באופן כללי, כתוב בספר בראשית על אדם וחוה לפני אכילת פרי עץ הדעת "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא התבוששו". לאחר אכילת הפרי מיהרו לכסות את מבושיהם, איזו מילה? אדרבא ספר אתה מהם חוקי הטומאה בסדר השישי במשנה, ומדוע אין ללחוץ לשלום ידה של אישה, ומדוע אשה בנידתה היא טמאה. ומדוע אישה פסולה לעדות, ולמה קולה של אישה הוא ערווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה אתה מסיק מכל זה שאיברי מין הם טמאים ביהדות. הטענה היותר חלשה, שלי נראית הנכונה, היא שלמין יש השפעה חזקה מאוד על טהרה בחיי האדם. ולכן אי אפשר להתייחס אליו בקלות-ראש. הזימה (היבט טמא במין, אתה מסכים?) היא כוח מאוד גדול בעולמנו, אתה רואה את זה לפי העובדה שהפורנו היה הרבה שנים העסק הרווחי היחיד באינטרנט, אתה מבין את זה מהביטוי שהזנות היא המקצוע העתיק בעולם, ומהעיסוק בתקיפות והטרדות מיניות שהן למצער רבות ומכוערות. אבל מין כשלעצמו אינו טמא. הוא דבר עוצמתי מאין כמוהו וכל ביצוע שלו בשינוי מהצורה הטבעית שלו (מונח בעייתי) גורם לעוצמה הזאת לזלוג לכיוונים לא טהורים. שינוי לדוגמה הוא הגבלה של היבט מסויים שלו, למשל הפוטנציאל ההפרייתי, שהוא חלק מהותי בו (יש שיגידו *ה*מהות שלו). ובגלל שילדים הם בעצם היבט של מין, גם נישואין הופכים להיות היבט של מין, בגלל הקדושה שביחידת ההורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למה נדבקת לאברי מין, אבל מהי זימה ואם אלה יחסי מין למה זה חטא. שני בוגרים מקיימים יחסי מין מרצונם החופשי זה חטא או פורנוגרפיה, ומה עניין טהרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-תגובה 278411 כתבת ש"הגישה אל אברי המין כאל דבר טמא, מיוחדת לתרבות הנוצרית יהודית". רציתי רק להאיר את עיניך שלפחות בתרבות היהודית זה לא כך. בתרבות הנוצרית הגישה למין היא באמת יותר קיצונית. אתה באמת לא רואה את ההבדל בין זימה לבין מין? אתה לא רואה איך מין יכול להיות דבר טהור ויפה במצבים מסויימים וטמא ומכוער באחרים (הגדרת המצבים תהיה אולי שונה בין אדם לאדם)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זימה היא לא יחסי מין, והאם טמא זהה למכוער, ומתי טהור ויפה הוא גם קדוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זימה היא אופן מסויים של יחסי מין, וודאי. אופן מכוער. טמא אינו זהה למכוער אבל יש קשר גדול ביניהם, וגם בין טהור ויפה לבין קדוש. אבל לא ייתכן דיון על הדברים האלה מבלי להבין את המושגים. בתור הצעה אני אביא כמה הגדרות מילוניות (אנחנו לא חייבים לקבל אותן). ובכן, לפי מילון ספיר: זימה: 1. פריצות, ניאוף, תועבה; 2. מזימה, כוונה רעה; שטוף בזימה: להוט אחרי מעשי זנות וניאוף. טמא: 1. שיש בו טומאה, לא טהור מבחינה דתית; 3. מושחת, רשע. טהור: 1. שנקי מטומאה, נקי מבחינה פולחנית-דתית; 2. צח, נקי, זך קדוש: 1. שהקדושה שורה בו; 2. שמייחד את עצמו לעבודת האלוהים; 3. צדיק גדול, שלם וטהור במידותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזו הגדרה מילונית היית מכניס, יחסי מין שאינם מקובלים עליך. יחסים בין שני בני אדם בוגרים מרצונם החופשי, יחסים הנעשים בצנעה, בדלת אמות של פרטיותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבר, אל תתעצבן. אף אחד לא דיבר על מה שמקובל עלי ומה שלא. דיברנו על ההתייחסות למין ולאיברי מין במסורת היהודית, בהמשך לתגובה שלך בנידון. דעותיי האישיות לא ממש הועלו כאן, חוץ מבמסגרת אינטרפרטציה לתפיסת העולם המסורתית יהודית. אם יש לך בעיה עם התפיסה הזאת זה משהו אישי שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אצלך, למנוע הריון זה חוסר הנאה מיחסי מין. אבל ברגע שאתה מוחוייבת ''לסיים'' באיסר מין האישה, בשל אמונתך - זהו אונס של האישה והכנסתה להריון באונס. אנסת אותה להכנס להריון רק בגלל שאמונתך טוענת שזה חייב להיות חלק ממין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כול, אצל היהודים המין במסגרת חיי הנישואין היו לא רק הכרחי להביא ילדים - כמו אצל הנוצרים - אלא יפה ומענג. החובה לבני הזוג להתעלס דווקא בערב שבת, היא אחד הדברים היפים ביותר במסגרת הנישואין היהודיים - הקשר בין ''עונג שבת'' לבין ההתענגות על המעשה המיני. הזימה קשורה לא במין כשלעצמו אלא במין שבחטא, כלומר בדרך כלל בין אישה נשואה לבן זוג שאיננו בעלה - זהו החטא המיני העיקרי הנמנה ביהדות, וקשור להיותה של האישה רכושו של בעלה, ואם היא בוגדת בו, היא מועלת ברכושו. זו הבעיה שבזימה. בבית הכנסת הגבר היהודי חייב להקדיש את כל מחשבותיו לתפילות לאלוהים, ואם הוא רואה אישה יפה או שומע את קולה כשהיא שרה, מחשבותיו עשויות לסטות לכיוון שניגוד לכיוון הרצוי מבחינת הדת. זוהי סיבת ההפרדה העיקרית ואין כאן עניין של טומאה אלא, כמו שאמרתי, של הסחת הדעת מהכוונה הדתית העיקרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתענגות על המעשה המיני ''בעונג שבת'' היא רק של הגבר היהודי ולא של אישה, אם בכלל העונג כמצווה איננו אלא חטא דתי בעיני האלוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. הגבר מצווה הרי על ''עונתה''. והיהדות, בניגוד לנצרות, לא רואה בהתנזרות ובהמנעות מעונג ערך ראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתענגות על המעשה המיני "בעונג שבת" היא רק של הגבר היהודי ולא של אישה, אם בכלל העונג כמצווה איננו אלא חטא דתי בעיני האלוהים <> מצווה הרי על "עונתה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל קצת מקורות לקביעות הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איך אנשים מסויימים גרמו לאנשים אחרים לשנוא את הדת. הם הצליחו כל כך, שאלה האחרונים פתאום נמצאים אומרים דברים לא מבוססים ולא רציונליים בגנותה. גם אם בד''ך דיבורם צלול ושקול. חבל, כי הדת, פנים רבים לה, וניתן לפרשה במגוון דרכים. חבל לבחור לפרשה בדרך מכוערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר לא לשנוא את הדת היהודית? זוהי דת המיוחדת לפולחן הגבר והשמדת האישה (לא פיזית בהכרח). הכל שם מבחיל, מתחילתה ועד סופה. הכל, כולל הכל. גם מה שמנסה להשמע פחות מבחיל. אין ספונטניות, אין רומנטיקה, אין יופי אלא רק התנגדות ליופי ולטבעה של האישה. האישה לא יכולה להיות בעלת מס' בני זוג וחייבת להכנע לגבר אחד ומבחיל. דת מצחינה ודוחה. איך אפשר למצוא שם יופי? הכל מגעיל, הכל מעוות, הכל הפוך מהמציאות. רק אנשים שמעולם לא חיו במציאות, מסוגלים להאמין לשטויות הכתובות שם על נשים. רק המושג "עונג שבת" כבר עושה חלחלה ובחילה. הכל נגד האישה וטבעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אין איזה כד מים ליד המיטה שעל האדם ליטול את ידיו בעזרתו מיד כשהתעורר, שמא נגע תוך שינה באותו האיבר? (נדמה לי שלמדתי את זה מ"מיי פירסט סוני" שאינו ממש כתבי קודש, אז אולי אני מדבר שטויות). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |