פרס נובל בכימיה - לשני ישראלים ואמריקאי | 2106 | ||||||||
|
פרס נובל בכימיה - לשני ישראלים ואמריקאי | 2106 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
תמיד מביאים את כישלונם של מדענים ישראלים לזכות בפרס נובל כעדות לשקיעת האקדמיה הישראלית, ועכשיו מה יעשו? |
|
||||
|
||||
ימהרו לבנות אצטדיון בסכנין, אלא מה? |
|
||||
|
||||
יגידו שהפרס הוא על עבודה שנעשתה בימים שבהם השקיעו בחינוך. |
|
||||
|
||||
אני קורא כאן לביולוגים המוצהרים של האייל להסביר בכמה מילים מהו היובקוטין ומה חשיבותו, בשפה ברורה ופשוטה1. 1 אחרי שפיינמן זכה בפרס נובל התקשרו אליו מהעיתון ובקשו ממנו אם הוא יכול להסביר בפשטות על מה זכה בפרס. תשובתו, כפי שנהג להגאות מאוחר יותר היתה: "אם זה היה פשוט, לא היו נותנים לי על זה נובל." |
|
||||
|
||||
ואו, סוף סוף התגשם חלומו של צ'חנובר. בשנה שעברה היה מאוד מאוכזב שפסחו עליו בפרסי נובל. ערכתי איתו ראיון פעם למוסף של ''גלובס''. אם אינני טועה הטקסט שמור איתי, כולל הסברים מפיו שלו על היוביקויטין. אעלה את זה בקרוב. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טוב, אין הרבה מה להוסיף אחרי שקיבלנו את התורה מפי המומחה מספר אחד שלה. אז זה משאיר רק אנקדוטות: 1. מילון מורפיקס מספר שמשמעות המילה "Ubiquitous" ממנה נגזר שם החלבון Ubiquitin, הוא "בעל יכולת להימצא בכל מקום בו-זמנית". השם המשונה הזה הוא תזכורת הסטורית לתקופה בה ביולוגים מצאו את החלבון בכל מקום, אבל לא היה להם צל של מושג מה הוא עושה. 2. השם החם הבא בתחום ה-Ubiquitin הוא חלבון דומה מאד בשם Sumo אשר גם הוא נקשר לחלבונים ומסמן אותם. למה הסימון? על זה עוד יש מחלוקת.. לסיום, אני רוצה לברך מעל דפי האתר את המדענים הרשקו וצ'חנובר על ההישג האישי, המדעי והלאומי הכביר. זה יום גאווה לאומית - מדליית זהב אולימפית, יישר כח! |
|
||||
|
||||
יוביקוויטין הוא חלבון קטן המוסף לחלבונים שעתידים לעבור פירוק לאחר סיום תפקידם. חלבון זה מוביל את החלבון לקומפלקס חלבוני ענק שנקרא פרוטאזום (proteasome) אשר שם נעשית מלאכת פירוק החלבונים ע"י פרוטאזות (חלבונים שמפרקים חלבונים אחרים). היוביקוויטין הוא למעשה "מסמן" את החלבונים לעבר "סופם" הפרוטאזום. |
|
||||
|
||||
היה מתמטיקאי חשוב למדי - אינני זוכר מי בדיוק כרגע - שאמר כי מתמטיקאי לא עשה את עבודתו היטב אם אינו מסוגל לצאת לרחוב ולהסבירה לאדם הראשון שנקרה בדרכו. אולי טוב, לפיכך, שאין פרס נובל במתמטיקה... |
|
||||
|
||||
זה היה פון-ניומן, והוא אמר שצריך להסביר לילד בן 14. |
|
||||
|
||||
גם דאגלס אדמס (דרך גיבורו דירק ג'נטלי ) הביע פעם דיעה דומה, אבל לא על מתמטיקה. |
|
||||
|
||||
דרך גיבור המשנה שלו ריצ'ארד מקדאף, אם אתה מתייחס לשיחה בסעודה בקולג'. |
|
||||
|
||||
לא. אני מתכוון לקטע שדירק שאל ילד שאלה ''שכל ילד יידע לענות עליה''. |
|
||||
|
||||
אה. אתה טוען שמזכירתו של דירק עשתה את עבודתה היטב?! |
|
||||
|
||||
אני לא ביולוג ,אשתי כן זה מה שהסבירה: יש לתאים מנגנון השמדה עצמית , אם המנגנון לא עובד התא הופך לסרטני. יש חלבון שמסמן את הנידון למוות ונותן לו זמן חיים מוגבל , החברה האלה זיהו את תפקידו של חלבון זה. אגב אי אפשר להשוות את ההשג של פיינמן לזה,אבל העקר שהראש היהודי ממשיך לעבוד |
|
||||
|
||||
תודה, בינתיים גם ביולוגית הבית שלי נתנה הסבר דומה. ואחרי הקריאה בכתבה של ברקת, עוד אנלוגיה: אם מנגנון היוביקוטין הוא כמו משטרה, ומנגנון ה P53 הוא כמו צבא, הרי שסרטן צוואר הרחם נובע מזה שוירוס הפפילומה גורם למשטרה לאסור את ראשי הצבא ( או שמא להפך). |
|
||||
|
||||
מצטער, אני לא מתחבר להסבר הזה, הוא מטעה. מנגנון ההשמדה העצמית נקרא אפפטוזה והוא תהליך בו התא מחריב את עצמו1, חותך את חלבוניו ו-DNA שלו לגזרים, מתכווץ ומסמן לתאים בלעניים : "בואו תאכלו אותי". זה יכול לקרות כתוצאה מנזק שהתא הבחין בו (נזקי קרינה, נזקים כימיים, מוטציה טבעית חמורה), חדירת נגיף לתא ("תמות נפשי עם פלשתים"..), או כחלק מהמנגנון הטבעי של התפתחות הגוף2. כלומר זהו מנגנון ל*השמדת תא*. יוביקויטין לעומת זאת, הוא מנגנון שפועל תמיד, גם בתאים ללא כל מצוקה או יומרות התפתחותיות, פשוט כחלק משירות משאיות-זבל התאי. זהו מנגנון ל*השמדת חלבון*. כמובן שיש קשר בין יוביקויטין לאפפטוזה (יש קשר בין כל דבר לכל דבר בביולוגיה), שכן אם היוביקויטין לא יפנה כשורה חלבונים עלול העודף או המחסור לגרור פגיעה במנגנון האפפטוזה וע"י כך נטייה מוגברת לסרטן. 1 אני מוצא שזה מדהים שברירת המחדל של כל תא בריא היא להתאבד. הוא זקוק כל הזמן לפידבקים מהסביבה (סיגנלים טרופיים) כדי להמנע מלהפעיל את האקדח שמוצמד לרקתו. 2 כך למשל נוצרות האצבעות שלנו. זה לא שנוצר שורש יד ואז מניצות החוצה אצבעות, כך אולי אנו היינו בונים משהו אך לא הטבע. תחת זה, נוצר גוש גדול ואז בתהליך אפפטוטי מושמדים התאים שבין האצבעות כדי ליצור רווח בינהן. |
|
||||
|
||||
סימן שהטבע מעדיף להשמיד ,כך גם בני האדם הנחותים. רק האדם העליון שואף לתקן את העולם , וליצור משהו חדש. |
|
||||
|
||||
דווקא בפעם אחרונה שהיה לנו אדם עליון בסביבה, הוא היה עסוק בלהשמיד שישה מליון יהודים ולהחריב את כל סביבותיו. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי נהוג להעניק את הפרסים במדעים עבור הישגים חשובים אשר הגיעו אליהם לפני לא מעט זמן. והמקרה הזה הוא דוגמא לכך. הישנם חריגים מיוחדים מן הכלל הזה, כאלו שקבלו את הפרס סמוך מאוד לתקופת ההישג? |
|
||||
|
||||
אם 5 שנים נחשב סמוך, אז כן. קרי בנק מאליס, קיבל ב 1993 פרס נובל בכמיה על המצאת ה PCR בגירסתו הסופית עם DNA פולימרז מחיידק עמיד לחום (8 שנים אחרי פירסום הגירסה הראשונית עם האנזים הסטנדרטי) (http://nobelprize.org/chemistry/laureates/1993/press...). על רגל אחת, זאת שיטה קלה להחריד ליצור כמות גדולה (כמה שרוצים בעיקרון) של כמעט כל רצף DNA עד בערך 12,000 בסיסים, באמצעות הכפלה חוזרת ונשנת של לפחות רצף מקור אחד ותוצרי ההכפלה שלו. מי שרוצה לקרוא קצת על PCR בשפה ידידותית יכול להציץ כאן http://sunsite.berkeley.edu/PCR/whatisPCR.html פיתוח ה PCR נחשב בעיניי רבים לדבר המשמעותי ביותר בביוטכנולוגיה בדור האחרון. אי אפשר לדמיין את הביולוגיה של היום בלעדיו. ציטוס (Citus), החברה בה עבד קרי מאליס, מכרה את הפטנט של ה PCR בשנת 91 תמורת 300 מליון דולר לחברת Roshe. שווי השוק של הטכנולוגיה הזאת כיום, עם כל מה שהולך מסביבה (על פי תשקיף למשקעים של החברה של הבוס שלי, שעוסקת בפיתוח כלים מבוססי PCR) הוא בסביבות 20 מיליארד דולר בשנה. גילוי נאות, אני בוודאי לא אובייקטיבי בגלל שהשיטה הזאת היא נושא הדוקטורט שלי (פיתחתי כלי לבקרת איכות לטכנולוגיה הזאת). |
|
||||
|
||||
צודק, תודה! |
|
||||
|
||||
האם נכונה השמועה שהבחור עזב לגמרי את המדע והוא מבלה בנעימים בגלישת גלים בקליפורניה? בכל אופן שמחתי לקרוא שיש לך בוס, מכאן אני מסיק שמצאת עבודה. |
|
||||
|
||||
ככה הבחור מצולם על עטיפת הספר שלו לפחות. ולא, עוד לא מצאתי עבודה, הבוס הוא עדיין הבוס מהדוקטורט. עד שאגן על התזה (כנראה בפב'-מרץ) הוא עדיין הבוס שלי :o( |
|
||||
|
||||
באסה. מפעיל עגורנים ניסית? לפחות לא תכשל במכשלה של המועמד שסופר עליו כאן תגובה 242656. |
|
||||
|
||||
אולי אתה מתבלבל עם קרייג וונטר (ואולי לא. וונטר קודם גלש בקליפורניה ואח''כ נהיה מדען). |
|
||||
|
||||
לא , עליו דווקא קראתי לא מזמן - הרויקט החדש שלו זה לשוטט באוקינוסים ביכטה ולנסות לסנקוונס את *כל* הדנא שהוא מוצא בדלי מי ים, במקומות שונים באוקינוס. למה? ככה. הוא קרייג וונטר, הוא יכול להרשות לעצמו לא להסביר. |
|
||||
|
||||
This actually make sense. Oftentimes a perspective of time is necessary to ascertain the impact of the scientific achievement.
|
|
||||
|
||||
עשרות מברכים מהארץ והעולם (ובהם פוליטיקאים ומנהיגים). ברכותיהם של שר(ת?) המדע ושרת החינוך בלטו בהעדרן. במסיבת עיתונאים שנערכה הערב תקף פרופ' צ'חנובר בחריפות את הכוון1 אליו הולכים ההשכלה הגבוהה והחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. ___ 1 הכוון הכללי: לאבדון. |
|
||||
|
||||
"שר המדע והטכנולוגיה, אילן שלגי, מיהר לשגר ברכה: "זכייתכם בפרס היא כבוד גדול לכם, לטכניון ולמדינת ישראל. המדע הישראלי זוכה להערכה ולהכרה בינלאומית ועתה הצטרפו מדענים ישראלים לרשימה המכובדת של זוכי פרס הנובל במדעים המדוייקים"." (מתוך הכתבה ב-YNet; הקישור מופיע בעדכון החדשות). אני חוסך מקהל הקוראים בדיחות מתבקשות על לבנת, פודיומים, וטיסות לשטוקהולם. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל בפני מר שלגי. |
|
||||
|
||||
אמנם כמעט הכול מסכימים שמצב האקדמיה בישראל אינו טוב, אבל לא ברור, כפי שמדמים לחשוב, מה הסיבות שהביאו למצב זה. מתוך דבריו של צ'חנובר1 אפשר להבין שהוא תולה את האשם בהזנחת האקדמיה מצד המדינה. בכך הוא קולע לדעה המקובלת. אבל האומנם דעה זו עומדת בבחינה מדוקדקת? ראשית, היות שבמדינת ישראל יש מונופול כמעט מוחלט של הממשלה בתחום החינוך (אין שום אוניברסיטה פרטית בישראל וכמעט כל בתי הספר אף הם ציבוריים), עולה השאלה אם אין מונופול זה שורש החטא, ובכל אופן - אם ריאלי לבקש לתקן את הקלקולים במסגרת אותו מונופול שאפשר להם לצמוח מלכתחילה. שנית, כמה מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מראים שההידרדרות ברמתם של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל קשורה קשר הדוק למבנה המוסדות. הבעיה, על קצה המזלג, נעוצה בכך שמי שמנהל את המוסדות בפועל הוא סגל העובדים האקדמאיים. דבר זה מתאפשר בין היתר בגלל אוזלת ידו וחוסר מעורבותו של הסנאט, אותו גוף המשמש כנאמן הציבור ואמור לפקח על המוסד, אך מועל בתפקידו. בכל המוסדות, להוציא מכון וייצמן, סגל העובדים מסוגל לכפות על הנשיא ועל הדיקן כמעט כל מדיניות שהיא. כאשר כוח כה רב בידיו, הוא מתנהג כמו כל ועד עובדים ורואה את טובת העובדים - בבחינת תנאי ההעסקה וכן הלאה - לנגד עיניו. עם השנים הועדפה הכמות על פני האיכות, לפי שרוב החוקרים "בינוניים", ומכאן הדרך להידרדרות הייתה קצרה. זכור לי במיוחד מחקר שפרסם פרופ' לכלכלה או למנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית (לצערי אינני זוכר את שמו) המראה כי משבר דומה עבר על האקדמיה בגרמניה אי אז באמצע המאה העשרים. מתוך אותו משבר צמחו מוסדות פרטיים (או ציבוריים, אבל בכל אופן לא בשליטת הממשלה), וכיום ההבדל בין הללו ובין המוסדות הישנים עמוק ביותר, לטובת המוסדות החדשים כמובן. בכל הכבוד לפרופ' צ'חנובר, הבעיה חמורה מכדי להפקיר את העיסוק בה לאנשים כמוהו שאין להם יתרון של מומחיות בתחום והמעדיפים, כך נדמה, להסתפק בהסברים השטחיים. 1 ועיינו גם ב-http://www.notes.co.il/aviva/7885.asp |
|
||||
|
||||
תגידו, אני היחיד שרואה כמה שורות רווח בתחילת הכתבה ובסופה? |
|
||||
|
||||
אלה לא רווחים. לדפדפנים יש איזשהו מבנה החלטה, שלפי כל מיני קריטריונים מחליט כמה מקום להקצות לתאים בטבלה. במקרה הזה לא הגדירו להם שום דבר ספציפי. משום מה הם החליטו לתת את מירב המקום שהם יכולים לגרד, לתא הימני בטבלה, שזה גוף הידיעה1. תוך כדי כך הם מצמצמים את המקום בתא השמאלי למינימום, שזה אורך המחרוזת "קישורים:" בראש התא. הם שוברים את הטקסט בתא הזה לשורות, והגובה שלו עולה. גובה השורה כולה נקבע עפ"י התא הגבוה ביותר, שהוא השמאלי, והוא הרבה יותר גבוה מהימני. לסיום, הטקסט בתא הימני ממורכז אנכית, והתוצאה לפניך. __________ 1 יכול להיות שהם מנסים לא לשבור שורה שבטקסט המקורי לא שבורה, ואולי לאורך השורה יש משקל מסויים (אחרת למה כן לשבור את הלינקים בצד). |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכונה, עברו כעשרים וחמש שנים בין המחקר שזיכה את החוקרים בפרס והפרס עצמו. האם פער כזה הוא כמקובל? אם כן, האם ישנה נטייה בחלוקת הפרסים לתת אותם לאנשים חיים ולא אחרי מותם? אם גם כאן כן, אפשר להניח שמופעלת מסננת סמויה בדמות כושר ההישרדות אחרי ביצוע המחקר הפיבוטלי, האין זאת? |
|
||||
|
||||
אני תוהה כמה זמן היה לוקח מרגע המצאת הגלגל עד להענקת פרס נובל לממציאיו, לו הדבר היה מתרחש בתקופתנו. ייתכן והיו צריכים לחכות עד להמצאת הרכבת, ומחמיצים אותו בשל כך לחלוטין. אשר לפרס המדובר, האמת היא שאין לי שום מושג במה מדובר (כשאני שומע את המילה כימיה בשרי נעשה חידודין חידודין, כמעט כמו כאשר אני שומע את המלים ''עריכת דין''), אבל אולי מדובר באמת בתגלית שאת ערכה היה אפשר להעריך רק במאוחר. |
|
||||
|
||||
את רוב התגליות לוקח הרבה זמן להעריך את חשיבותם מחד ולברר את נכונותם מאידך. למשל אני בטוח שתסכים שאם ועדת הפרס הייתה מחכה מספר שנים זוכי הפרס לשלום ב1994 אולי לא היו זוכים בו. לגביי מסננת השרידות שמישהו דיבר עליה... An individual may not be nominated posthumously, but a prize proposed for a person alive at the time may be awarded posthumously, as with Dag Hammarskjold (for peace, 1961) and Erik A. Karlfeldt (for literature, 1931). הימהרו והירשמו עוד היום! |
|
||||
|
||||
ערפאת כחתן פרס נובל לשלום זו ממש בדיחה מקברית. אבל זו עובדה שרובנו לא צחק אז. היום הבדיחה המקברית היא רעיון ההתנתקות שצריך להוליך אותנו לקראת משהו שאיש אינו יודע להסביר בצורה הגיונית את מהות יתרונותיו, ובכל זאת קונה תומכים רבים בקרב העדר המובל. אולי שרון יספיק לקבל את פרס נובל לשלום לפני שנמצא את עצמנו בתוך החורבות. |
|
||||
|
||||
לא לגמרי בטוח אבל נדמה לי שאם נבדוק נגלה מעט מאוד ממציאים בין מקבלי פרס נובל, לבטח שאין (כמעט?) ביניהם ממציאים במובן המוכר של המילה. בעיקר יש שם אאל"ט מגלים (של תופעות, חומרים, חוקי טבע, וכו'). אני יודע שיש כאלו שמקטרים שבתחום פרס הנובל לספרות מוענק הפרס בדרך כלל לסופרים ומשוררים בגיל הקשישות המתקדמת ולא בשיא אונם ובנוסף, יש טענות שועדת הפרס נוטה באופן די עקבי לפספס את גדולי היוצרים שחיו במאה הזו כמו טולסטוי, קפקא, ג'ויס, נבוקוב, פאונד, ואחרים. במקומם היא נוטה לבחירות תמוהות למדי (סארטר, ברגסון, מומסן, צ'רצ'יל, ברטראנד ראסל – כולם אנשים מכובדים, אבל לא סופרים) או גחמניות (ביורנסון, פרודון, טאגור ולאגרלף) או – כפי שקורה בדרך כלל, סופרים מדרגה שנייה שעושים הרבה רעש בזמנם (מישהו עדיין סבור שג'ורג' ברנארד שו, גאלסוורת'י, קיפלינג, פרל בק ושולוחוב ראויים?) |
|
||||
|
||||
קיפלינג וג'ורג' ברנרד שו לא ראויים בעינייך לפרס נובל בספרות? |
|
||||
|
||||
"על הזוכים, המגמות והפוליטיקה שמלווה את פרס נובל לספרות לאורך השנים." פרס נובל לספרות הגיע השנה לבסוף לאלפרידה ילינק. הסופרת והמחזאית האוסטרית השנויה במחלוקת בארצה, היא האישה העשירית במספר שזוכה בפרס היוקרתי: |
|
||||
|
||||
ומה זה קשור לשאלה שלי? |
|
||||
|
||||
"בשנות העשרים עדיין נשמרו עקבותיו של הקלסיציזם אך האידיאליזם קצת נזנח. הוועדה חיפשה אחר סופרים שיענו לדרישה המפוצצת ל"הומאניות רחבת-לב". אנטול פרנס וג'ורג' ברנארד שאו שנדחו בשנים הקודמות, נמצאו מתאימים." קראת את הכתבה? אבל עזוב, הלב בטאבה. |
|
||||
|
||||
זה שיש שיקולים שונים לועדת הפרס, ושהועדה דחתה בשנים מסוימות אנשים מסוימים וקיבלה אותם רק בשנים הבאות כשהשתנו מגמותיה, אין פירושו כלל שהנ''לים לא ראויים לפרס. |
|
||||
|
||||
אם יותר לי לחטוא ביוהרה, אני שמח שיש לפחות זוכה פרס נובל אחד שמסכים עמי לגבי איראן וסעודיה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, יש גם לפחות זוכה פרס נובל אחד שמסכים עם ערפאת לגביך ולגבי. אז מה זה בעצם אומר? |
|
||||
|
||||
האם הכוונה לפרס? |
|
||||
|
||||
פרס, סאדאת, קופי 1 ענאן, הייזנברג ואוטו האן, רק תשרוק והם כבר כאן... (רוצים שינוי, דור מזו**ן?) _______ 1 א ברוֹך: בסה"כ ביקשנו בלאק קופי ותראו מה קיבלנו... |
|
||||
|
||||
לא מול המועמדים האחרים שהיו באותה עת. הייתי לוקח לקיפלינג ונותן לטולסטוי (אז בערוב ימיו, אבל מי ראוי ממנו?) ולגבי ברנרד שו – הוא לדעתי סובל ממילא מהערכת-יתר מוקצנת. רשימה סתמית של סופרים ומשוררים ראויים ממנו (אולי אחד מהם גם קיבל? לא זוכר) באנגלית שפעלו באותה תקופה: זיגפריד ססון, קונרד, האוסמן, דילן תומאס, גרייבס, אוון. |
|
||||
|
||||
באמת? טולסטוי ולא קיפלינג? למה? |
|
||||
|
||||
עניין של יחסי גודל, לא? האחד הוא גדול הסופרים מאז ומעולם, השני כתב את "ספר הדז'ונגל" ו"משא האדם הלבן." עניין של סדרי גודל. |
|
||||
|
||||
כבודו של דוסטויבסקי במקומו מונח, אבל האידיאולוגיה היתה על חשבון הסגנון ברבות מיצירותיו. ההצעה שלי - נבוקוב. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד ללובה, ספרות כתבו בעוד שפות פרט לרוסית. |
|
||||
|
||||
נכון, למשל נאבוקוב כתב באנגלית. |
|
||||
|
||||
נכון, למשל נאבוקוב כתב (גם) באנגלית. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל גוף היצירה שלו באנגלית הוא זה שמזכה אותו (לדעתי) בתואר גדול הסופרים. אף פעם לא התחברתי לתקופה הרוסית שלו. |
|
||||
|
||||
אה, כי אם אתה שואל אותי, אחד הוא מגדולי הסופרים אי פעם, והשני כתב את הרומן הרומנטי ''אנה קרנינה'' ואת הסאגה המשמימה ''מלחמה ושלום''. |
|
||||
|
||||
בגליונות האחרונים של www.okapi.co.il תוכלו לקרוא תרגומי סיפורים קצרים של קיפלינג |
|
||||
|
||||
שני יהודים, שאחד מהם למד באוניברסיטה העברית זכו בפרס נובל לפיזיקה. |
|
||||
|
||||
אני מוחה - משתמע מהידיעה החדשותית כי פסיכולוגיה או כלכלה, או הפסיכולוגיה של הכלכלה אינה תחום מדעי, שהרי כהנמן כבר קיבל פרס בתחום מדעי זה, והקרדיט על הלאום שלו ניתן גם לישראל וגם לארה''ב, לפי אתר הפרס. |
|
||||
|
||||
אם כבר מתקטננים, אפשר גם לציין שאין בכלל פרס נובל בכלכלה. יש "פרס בכלכלה מטעם הבנק של שוודיה לזכר אלפרד נובל" המוענק באותו טקס החל מ-1969 בלבד. נובל לא ביקש לחלק פרס בתחום זה. יש כל מיני הגדרות למה-זה-מדע, אבל בכל מקרה קשה להתעלם מכך שפיזיקה, כימיה ואפילו רפואה נמצאות במקום שונה קצת מכלכלה, לטוב ולרע. |
|
||||
|
||||
צר לי שכך משתמע מהידיעה - זה צריך להיות ברור. פסיכולוגיה, כלכלה ופסיכולוגיה של הכלכלה הם מדעים בערך כמו ש-''מדעי החברה'' הם מדעים. כלומר - בכלל לא. |
|
||||
|
||||
האלו, להרגיע שם בבקשה. יש פה אנשים עם רגישויות. |
|
||||
|
||||
זהו פרס הנובל הראשון של ישראלי בתחום המדעים המדויקים. דרך אגב, הפנו את תשומת לבי גם לכך שכהנמן קיבל את הפרס על עבודה שנעשתה בארה''ב, ולכן הפרס של צ'חנובר ושות' הוא הראשון שניתן על עבודה שנעשתה במסגרת מוסד אקדמי ישראלי (הטכניון). |
|
||||
|
||||
אלה אכן בשורות נהדרות עבור הטכניון, אבל גם לאוניברסיטה העברית יש במה להתהדר. גרוס, הרשקו, כהנמן וצ'חנובר הם כולם בוגרי האוניברסיטה העברית. את עבודותיהם החשובות שזיכו אותם בנובל ביצעו אמנם בעיקר במוסדות אחרים (נדמה לי שכהנמן דילג בין ירושלים לפרינסטון), אך בירושלים נפתחו בפניהם שערי העולם האקדמי. טוב לא חוכמה, להם היה את ליבוביץ'. שמעתי בזמנו בטכניון הרצאת העשרה מרתקת של צ'חנובר. אשרי העם שצ'חנובר מבניו. _______ ליאור חותם עוד הודעה דרמטית מדי בהרהורי חרטה |
|
||||
|
||||
למה נותנים פרס *היום* על מחקרים שבוצעו לפני 30 שנה? (שמתי לב שזה לא המקרה הראשון) האם צריכה להיות "תקופת התישנות" שבה מוודאים שאכן הגילויים אמיתיים, או שלוקח זמן להעריך את המשמעות המדעית שלהם?! |
|
||||
|
||||
ראיתי באיחור שהשאלה כבר נשאלה (ונענתה), אז אפשר להתעלם ממנה. |
|
||||
|
||||
של החלבונים המסומנים בתוך התא: http://www.med.umich.edu/opm/newspage/2004/ubiquitin... |
|
||||
|
||||
"בהתייעצות שהתקיימה אתמול בין האוצר לבין מנהל רשות המיסים, הוחלט כי בגלל המקרה המיוחד והעובדה ששני המדענים לא פיתחו את המצאתם לצורך קבלת פרס – הם יהיו פטורים ממס. זאת בניגוד למי שמשתתף, למשל, בתוכנית טלוויזיה, שבה המטרה היא זכייה בפרס." |
|
||||
|
||||
האם ה"ה פרס ורבין שילמו מס הכנסה על זכייתם? |
|
||||
|
||||
איני יודע. בכל מקרה, בשנת 1994 לא היה עדיין מס על פרסים והגרלות. |
|
||||
|
||||
צודק. אבל מדינת ישראל מחלקת מדי שנה את "פרס ישראל" (לאנשים שחלקם לא עסקו במפעל חייהם כדי לקבל את הפרס), ומדענים ישראלים מקבלים כל הזמן פרסים מקרנות בחו"ל. מה קרה שרק עכשיו נזכרו במשרד האוצר להחליט האם כספים כאלה חייבים במס? |
|
||||
|
||||
(חשבתי שהגבתי אבל נעלמה לי התגובה. מוזר) איני יודע. ההשערות שלי: או שהמדענים לא דיווחו על כך לרשות המתאימה, או שהרשויות הרלוונטית (מס הכנסה? האוצר?) לא חשבו על זה. האם פרס ישראל הוא גם פרס כספי? |
|
||||
|
||||
חמישים אלף שקלים. |
|
||||
|
||||
אוקיי, מי מתנדב להמליץ עלי לקבל את פרס ישראל? |
|
||||
|
||||
בקידום נושא הבלבניזם באתר מרכזי? |
|
||||
|
||||
זו כבר הבעיה של הממליץ. אני שמתי עיני על 50,000 ש"ח מכספי הציבור (בניכוי 25% כמובן) ואגב, גורם מסוים כבר הפנה את תשומת ליבי לפוסט לא-ישן של איתן כספי: http://www.notes.co.il/eitan/7389.asp |
|
||||
|
||||
המס הוא על פרסים וזכיות מעל 70K ש"ח. |
|
||||
|
||||
אם כך אני שומר את ה-25% לעצמי :) |
|
||||
|
||||
זוכי פרס נובל לשלום לא מקבלים את הכסף לחשבונם הפרטי. |
|
||||
|
||||
אלא? (פורסם שפרס תרם את כספי הזכיה ל"מרכז פרס לשלום", אבל זו היתה החלטה שלו, כמובן). |
|
||||
|
||||
תרומות לגופים ללא מטרות רווח לפי בחירת הזוכה. |
|
||||
|
||||
לכיסם הפרטי. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי פרס ורבין, כמו בגין לפניהם, תרמו את סכום הפרס למטרות "ציבוריות". אגב, לטעמי לו מי מאותם ראשי ממשלות (להבדיל ממדענים או סופר/ים) היה משלשל את סכום הפרס לכיסו, היה בכך יותר מטעם לפגם. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהחוק שאוסר קבלת מתנות עמד לנגד עיניהם. |
|
||||
|
||||
ייתכן1, אם כי עולה בדעתי שמו של ראש ממשלה אחד או שניים במדינת ישראל, שלו היה זוכה בפרס היה מצליח לגייס את המשפטן שיטען2 שאין דין פרס (נובל, או אחר, לא שמעון) כדין מתנה. __ 1אותו חוק עמד גם נגד עיני כאשר כתבתי את תגובה 253985 2 טענה שאינה חסרת ביסוס. |
|
||||
|
||||
אבל כשאני ממלא לוטו אני לא ממלא אותו כדי לקבל פרס. הרי הסיכוי לכך הוא אפסי - ממש כמו לזכות בלוטו. אני ממלא אותו מסיבות אחרות (ריגוש, שעשוע, משחק עם מספרים). אז גם אני אהיה פטור ממס? |
|
||||
|
||||
נראה לי שמטרתו העיקרית של גל פרידמן לא היתה זכיה במענק מטעם השרה לבנת. |
|
||||
|
||||
"פרופ' אומן, בן 75, זכה בפרס בסך 1.3 מיליון דולר יחד עם הפרופ' תומס שלינג, בן 84 מאוני' מרילנד, על מחקרים שערכו בתחום תורת המשחקים. לדברי הוועדה, המחקרים, שמשמשים במדיניות ביטחון ופירוק נשק ובמו"מ כלכלי ומדיני, סייעו בהבנת תהליכי קונפליקט ושיתוף פעולה; זו הפעם השנייה שמדען ישראלי זוכה בנובל". מזל טוב. |
|
||||
|
||||
כמובן ששכחתי להביא את הקישור: |
|
||||
|
||||
מדהים! כן ירבו! |
|
||||
|
||||
נשאר איזה מסתורין לגבי שמו. ברדיו, משום מה, אומרים רוב הזמן "ארמן". חוץ מזה, כמובן, מזל טוב! שמחתי כמו ילדה קטנה כששמעתי. |
|
||||
|
||||
ואנו קוצרים אותם!!!!" לימור, Ynet ברכות לפרופ' שאצלו למדתי את תורת הקבוצות (וגם למדתי עם בתו). הוא אדם מאוד מצחיק. בלימוד אקסיומת הבחירה פשוט התגלגלנו מן הדרך שבה הוא העביר את הנושא (היה שם משהו עם בנים ובנות שנותנים ידיים ואחרי זה אמר לנו להרוג את הבנים ו...לא זוכר). |
|
||||
|
||||
אפשר לעבור לדיון 2475. |
|
||||
|
||||
זו למעשה הפעם השלישית. הפעם הראשונה היה פרופסור כהנמן, השניה היו צ'חנובר והרשקו. זו אולי הפעם השניה שמדען ישראלי זוכה בנובל בכלכלה. |
|
||||
|
||||
פרס נובל בכלכלה זה פעם שנייה. פעם שלישית זה לא בשום מקרה. לפני כהנמן זכו בגין, רבין ופרס בפרס נובל לשלום, וש''י עגנון בפרס נובל לספרות. |
|
||||
|
||||
"זו הפעם השנייה שמדען ישראלי זוכה בנובל". בגין, רבין, פרס וש"י עגנון לא היו מדענים. לגבי כהנמן, תגובה 336800 (אגב, אם רוצים להרחיב, אז פרט לכהנמן אפשר לספור גם את אלי ויזל. לוענונו אל-בארדי חטף את הפרס.) |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו. כשהוא קיבל את הפרס, הוא היה ה"מדען" הראשון הקשור בישראל שעשה זאת, אז ניכסו אותו סופית וקראו לו מדען "ישראלי". עכשיו, שיש לנו מדענים *ממש* שלנו, כבר אפשר להתנער ממנו. (אם כי את המחקרים שעליהם זכה בנובל הוא עוד ביצע כאן, אם אינני טועה). |
|
||||
|
||||
בידיעה בהארץ כהנמן מוגדר כ''אמריקאי ממוצא ישראלי'', ולא כישראלי. |
|
||||
|
||||
ואומן מה? ישראלי ממוצא אמריקאי? |
|
||||
|
||||
למה ממוצא אמריקאי? ארה"ב היתה רק תחנת ביניים, לא נקודת המוצא. |
|
||||
|
||||
קבל תיקון:ישראלי אמריקאי ממוצא גרמני |
|
||||
|
||||
כהנמן פעל בישראל כחוקר במשך הרבה שנים (יותר מ-20 לפי ויקיפדיה) ואת המחקר שזיכה אותו בפרס נובל הוא ערך, ביחד עם עמוס טברסקי, באוניברסיטה העברית. לכן "הלאמת" הפרס שלו (כלומר, התייחסות אל הפרס כהישג לאומי ישראלי) לא נראית לי מוגזמת. מעניין גם לציין שמתוך 8 פרסי הנובל הישראליים (או כמה שזה לא יהיה...), שניים הוענקו לחוקרים של המרכז לחקר רציונליות באוניברסיטה העברית. |
|
||||
|
||||
בטענות נא לבוא למערכת ''הארץ'', לא אלי. לא אני שללתי ממדינת ישראל את הכבוד שבפרס הנובל של כהנמן. מצד שני, אם למישהו יש את ''רציונליות, הוגנות, אושר'' של כהנמן מתחת ליד (אם אני אזכור, אז אבדוק בבית), הוא מתבקש לצטט איך כהנמן מגדיר את ישראל. למיטב זכרוני, למרות מרכזיותה וחשיבותה, המילה ''בית'' לא מופיעה בהגדרה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאת גרוס אין סיכוי שהם יספרו. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי שני שיקולים הם חשובים כשמחליטים (מבחינת הכבוד) איזו מדינה רלוונטית. 1) איפה קיבלת את ההשכלה הרלוונטית ( גרוס עשה תואר ראשון בירושלים- ישראל מקבלת נקודות). 2) איפה ביצעת את המחקרים הרלוונטיים. |
|
||||
|
||||
לפני בערך חצי שנה גרוס הרצה באוניברסיטה העברית והתייחס לעניין. הוא אמר שמאז שהוא קיבל את הנובל פתאום כולם מנסים לשייך אותו אליהם, וזה כולל: את התיכון שליד האוניברסיטה (שבו הוא למד, ושגם בו הוא הרצה באותו בוקר), את האוניברסיטה העברית, וגם כמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוא עבר במשך השנים. אני לא בטוח שאני זוכר נכון1, אבל אני חושב שהוא אמר שהוא בהחלט מרגיש שייך לאוניברסיטה העברית, שבה הוא למד את עקרונות הפיסיקה, או משהו כזה. לא מזמן מצאתי באינטרנט הקלטת וידאו של הרצאה דומה שהוא נתן בפרינסטון, ושם הוא אומר שלפרינסטון יש זכות ראשונים עליו כי שם הוא ערך את המחקר שהביא לזכייתו בפרס2. 1 פעם הקלטת הווידאו של ההרצאה הייתה נגישה בכתובת: אבל משום מה עכשיו זה לא עובד ואני לא יכול לבדוק אם אני צודק. 2 את ההרצאה אפשר למצוא ב: |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את אימבר (נפתלי הרץ, לא שמירה), שבכל אחת מהמושבות בהן ביקר, נשבע לקהל המקומי שזאת המושבה בה הוא חיבר את ''התקוה''. |
|
||||
|
||||
מיהו או מהו גרוס? |
|
||||
|
||||
דיוויד גרוס, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004 (http://nobelprize.org/physics/laureates/2004/). הוא למד בארץ בתיכון ואת התואר הראשון בפיסיקה הוא למד באוניברסיטה העברית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |