|
מצטער, אני לא מתחבר להסבר הזה, הוא מטעה. מנגנון ההשמדה העצמית נקרא אפפטוזה והוא תהליך בו התא מחריב את עצמו1, חותך את חלבוניו ו-DNA שלו לגזרים, מתכווץ ומסמן לתאים בלעניים : "בואו תאכלו אותי". זה יכול לקרות כתוצאה מנזק שהתא הבחין בו (נזקי קרינה, נזקים כימיים, מוטציה טבעית חמורה), חדירת נגיף לתא ("תמות נפשי עם פלשתים"..), או כחלק מהמנגנון הטבעי של התפתחות הגוף2. כלומר זהו מנגנון ל*השמדת תא*.
יוביקויטין לעומת זאת, הוא מנגנון שפועל תמיד, גם בתאים ללא כל מצוקה או יומרות התפתחותיות, פשוט כחלק משירות משאיות-זבל התאי. זהו מנגנון ל*השמדת חלבון*.
כמובן שיש קשר בין יוביקויטין לאפפטוזה (יש קשר בין כל דבר לכל דבר בביולוגיה), שכן אם היוביקויטין לא יפנה כשורה חלבונים עלול העודף או המחסור לגרור פגיעה במנגנון האפפטוזה וע"י כך נטייה מוגברת לסרטן.
1 אני מוצא שזה מדהים שברירת המחדל של כל תא בריא היא להתאבד. הוא זקוק כל הזמן לפידבקים מהסביבה (סיגנלים טרופיים) כדי להמנע מלהפעיל את האקדח שמוצמד לרקתו.
2 כך למשל נוצרות האצבעות שלנו. זה לא שנוצר שורש יד ואז מניצות החוצה אצבעות, כך אולי אנו היינו בונים משהו אך לא הטבע. תחת זה, נוצר גוש גדול ואז בתהליך אפפטוטי מושמדים התאים שבין האצבעות כדי ליצור רווח בינהן.
|
|