נמצא מטוסו של אנטואן דה סנט אקזופרי | 1894 | ||||||||
|
נמצא מטוסו של אנטואן דה סנט אקזופרי | 1894 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
''מה שחשוב באמת, סמוי מן העין.'' |
|
||||
|
||||
רק עכשיו גיליתי שהנסיך הקטן נכתב במקור באנגלית. עכשיו אני כבר לעולם לא אגמור את העותק שיש לי בצרפתית. |
|
||||
|
||||
נראה לי כמו טעות - החליפו שם "English" ו"French". במקרה הבחנתי לא מזמן שהספר תורגם מחדש לאנגלית; קשה להניח שהוא תורגם מחדש מהתרגום לצרפתית של המקור האנגלי. ראה תחת "Book Description": |
|
||||
|
||||
נשמע לי מוזר. חיפוש מהיר בgoogle מעלה כי המקור אכן נכתב בצרפתית. למשל באתר http://www.iphj.com/Student/ryota/contents.files/fav... את מלאכת התרגום לאנגלית עשתה Katherine Woods
TTe Little Prince, an original French title La Petit Prince |
|
||||
|
||||
מזכיר את הסיפור על הסנטור (או שמא מדובר בקונגרסמן) הדרומי אשר תמה "לשם מה על ילדינו ללמוד שפה זרה בבית הספר? אם האנגלית הספיקה לישו, היא אמורה להספיק גם לילדינו." |
|
||||
|
||||
לפי ההקדמה ל"הנסיך הקטן" שלי, שהוא באנגלית, הספר פורסם לראשונה בניו יורק, באפריל 1943, באנכגלית ובצרפתית בעת ובעונה אחת. ולכן התרגום האנגלי של קתרין וודס נחשב (בעיני האנגלים) לעבודה מקורית לא פחות מהמקור הצרפתי. לדעתי, העובדה שהספר תורגם לאנגלית מחדש (ע"י ט.ו.פ. קאף)מערערת במקצת את טענת ה"מקורי לא פחות". |
|
||||
|
||||
בתרגום האנגלי שלי יש אפילו אי-דיוקים משונים. במקום חיפושית, ההיא שנפלה אל הכוכב של איש העסקים, מתורגם "אווז". (לא ראיתי את התרגום של Woods). |
|
||||
|
||||
היי, האתר שלך...! הוא נפלא. האם אתה הוא זה שבנה לפני כשלוש שנים אתר לספר הזה, ונאלץ להוריד אותו בלחץ ההוצאה? האם אתה מישהו אחר? ואיך פתרת את עניין זכויות היוצרים, אם פתרת? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלא יהיו בעיות... התרגום כולו שלי, מצרפתית בהסתייעות באנגלית. מחשש עין הרע עדיין לא העליתי את כל הספר. אני לא חושבת שיש להוצאות סיבה לדאוג, כי אף אחד לא יוותר על הנסיך הקטן על המדף שלו בגלל שהוא מופיע ברשת. וחוץ מזה הנסיך הקטן הוא של כולם, שלי, שלך, של כל האנושות. נכון? אייל ארסי (זה במלעיל, נכון?), לאקזופרי יש כמה ספרים שהם ביוגרפיים, כמו "טיסת לילה" ו"דואר דרום" שמבוססים על קורותיו במלחמת העולם השניה. יש גם קובץ מכתבים שלו. נדמה לי שהכל תורגם לעברית, אבל אם לא - תגיד לי, אהיה מאושרת לתרגם. בכל מקרה כאן: יש פרטים על סדרה של רשת PBS עליו, ובצד ימין יש קישור לביוגרפיה יפה, וגם אל הספר כולו באנגלית. |
|
||||
|
||||
גם אני מקווה שלא יהיו בעיות (ואת יכולה לפנות אלי בלשון נקבה :-) ) אני שואלת, כיוון שמישהו כבר העלה פעם לרשת את הספר כולו בעברית, וההוצאות טרפדו את זה. היום האתר שלו מקוצץ ומצטט בעיקר קטעים באנגלית: |
|
||||
|
||||
ובעיקר ההתנהגות המיוחסת לפילים בתוך נחשים. חוץ מההוצאות - התמונות לקוחות ביט בביט מכאן: |
|
||||
|
||||
הוצאות הספרים מנסות להוריד אתרים כאלה לא רק בארץ אלא בכל העולם. במיוחד הוצאת Gallimard, שהיא ה"בעלים" העולמי של אקזופרי, כאילו. הנה כאן הם סגרו אתר בצורה מכוערת. בעל האתר התמים פנה אליהם, והם ענו במכתב מכוער, בלשונו של איש העסקים מ"הנסיך הקטן". וכאן הוצאת Harcourt Publishers סגרה אתר. ההוצאות קצת נרגעו בשנה האחרונה, אולי בגלל שהבינו שהספרים על הרשת אינם מחליפים ספרים בשר ודם, ואין סכנה לביזנס שלהם. זכויות יוצרים בדרך כלל נשמרות 70 שנה אחרי מות המחבר, כלומר במקרה שלה הנסיך הקטן, זה עוד עשר שנים בלבד. בכל מקרה כאמור, הגירסה שבאתר שלי איננה מועתקת משום מקום. |
|
||||
|
||||
המממ... אני חייב לציין שהם כן עושים את זה (באתר השני) בידידותיות סבירה, עם התנצלות קלה. לגבי האתר הראשון, אני חושב שזה שבירת שיא של כל הזמנים, לענות למעריץ נלהב ותמים במכתב יבש ולא נעים, ועל האימייל שלו באנגלית לשלוח לו, לאיטליה, מכתב בצרפתית, שכמובן הוא לא מבין וצריך לבקש מחבר לתרגם לו. |
|
||||
|
||||
דווקא איטלקים מבינים צרפתית די טוב (אולי אף טוב ממה שהם מבינים אנגלית) |
|
||||
|
||||
למרות שמהפסקה האחרונה משתמע כי את מודעת לקיום זכויות יוצרים, נראה כי אין את מבינה את משמעותו. רפרוף קל באתר כמו http://www.whatiscopyright.org/ יבהיר לך כי המעשה המכוער אינו מצד הבעלים בעלי הזכויות שהספר הוא קניינן החוקי. נראה כי השקעת רבות בתרגום הספר, ותמוה בעיני כיצד זה לא נתקלת בפסקה, המצויה בספר, המוקדשת להבהרת ההגבלה בשימוש בו המתחייבת מתוך זכויות היוצרים. בידי הגרסה באנגלית: "All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or trasmitted in any form or by any means,electronic or mechanical, including photocopy, recording, or any information storage and retrieval system, without permission in writing from the publisher." זכויות יוצרים הופכים את המחזיק בהן לבעלים בפועל, ולא 'כאילו'.
|
|
||||
|
||||
זכויות יוצרים של אנשי עסקים, זה כן כאילו. |
|
||||
|
||||
חביב. רק אחרי שכבר אישרתי את תגובתי, ירדה עלי ההבנה שבעצם ציטוט זכויות היוצרים מן הספר עברתי על אותה עבירה. אני לא ישנה כי אני לא בישראל, אבל למה אתה לא ישן בשעה שכזאת? |
|
||||
|
||||
מכובדת כמו PBS מציבה אצלה קישור לגירסה המלאה באנגלית, נראה שחל שינוי בגישה לספר הזה. חוץ מזה אין צורך להסביר את חוק זכויות יוצרים. החוק נחקק בטרם היות האינטרנט. מטרתו להגן על הוצאות ספרים ומחברים מפני מי שיעתיקו את הספר שלהם כדי למכור אותו. החוק הוחל באופן אוטומאטי על המרשתת, אבל המרשתת איננה דומה לספר, וספר שמופיע במרשתת איננו תחליף לספר בשר ודם. (זה שונה ממוסיקה - במוסיקה דיסק המורד מהרשת הוא תחליף זהה לדיסק שנקנה בחנות.) נראה שהחוק נוגד את "רוח האינטרנט". הוא מביא לאבסורדים כמו שביאליק, אלתרמן, עגנון, שנלמדים כבר יותר משני דורות בבית הספר - אסור לפרסם אותם ברשת. 70 שנים ממות הסופר זה המון זמן. מאה תמימה שחלפה מאז שהספר נכתב. יש ספרים שרשמו את חותמם על העולם בזמן הזה, והם נכסי רוח של האנושות. הייתכן שלא יימצאו על הרשת? והנסיך הקטן הוא הספר המוכר ביותר, והמתורגם ביותר בכל העולם. אל תגידי מכוער. השקעתי בספר אהבה. סנט אקזופרי עצמו היה מתחלחל מהתגובה, של האדון מהוצאת גלימארד, ובוודאי שהנסיך הקטן. הלוואי שיהיה טוב. (ובכל זאת, לא העליתי את כל הספר. אולי בעתיד). |
|
||||
|
||||
"מכובדת כמו PBS ... נראה שחל שינוי בגישה לספר הזה" לא מבינה מה הקשר. האם את קוראת את התגובות לפני שאת מאשרת? "חוץ מזה אין צורך להסביר את חוק זכויות יוצרים. החוק נחקק בטרם היות האינטרנט. מטרתו להגן על הוצאות ספרים ומחברים מפני מי שיעתיקו את הספר שלהם.." - עד כאן נכון. "..כדי למכור אותו" - לא נכון "החוק הוחל באופן אוטומאטי על המרשתת" - נכון "נראה שהחוק נוגד את "רוח האינטרנט"" - אז מה? זה לא מבטל אותו. "מאה תמימה שחלפה מאז שהספר נכתב" ?!?!? "והנסיך הקטן הוא הספר המוכר ביותר, והמתורגם ביותר בכל העולם" - טוענים שהשלישי - אחרי התנ"ך והקוראן, ויש הטוענים כי אחרי התנ"ך ן"Das Kapital" "אל תגידי מכוער" - למה, רק לך מותר? ראי תגובתך מיום חמישי, 08/04/2004 שעה 17:28 (שמישהו בבקשה יסביר לי איך יוצרים קישור להודעות קודמות) "השקעתי בספר אהבה" - אין ספק. וזה מה שבאמת מקסים אצלך. ואנקדוטה קטנה בעניין זכויות יוצרים: |
|
||||
|
||||
OK, הגזמתי. אין לכך סיבה וגם התרוץ די קלוש. אני מתנצלת |
|
||||
|
||||
מה שידוע יותר כ-MP3. טענה מעניינת שקראתי לפני כמה שנים ברשת, ולא ראיתי התייחסות אליה מאז: גרסאות MP3 (או כל פורמט מוזיקה מקובל אחר), אינן העתקים, אלא "התרשמויות" מהימנות במיוחד - באותו אופן שנסיון שלי לשיר השיר שיר מסוים יהיה "התרשמות" מהימנה הרבה פחות. ההבדל הוא באיכות. העניין הוא כזה: אם ניקח גירסת מאסטר של שיר בהקלטה דיגיטלית (בהנחה סבירה שגירסת המאסטר הינה דיגיטלית), נקודד אותה ב-MP3, ואת התוצאה נתרגם חזרה לפורמט של המאסטר, השוואה בין הקבצים תראה הבדל משמעותי מאד. למעשה, סביר מאוד שמלבד אורך הקבצים הזהה, לא יהיה דמיון כלשהו בין הקבצים. טענת ההעתקה, מסתמכת, אם כן, על העובדה שיכולת ההבחנה של האוזן האנושית היא מוגבלת (גם שיטות קידוד שמע מסתמכים על העובדה הזו). מצד שני, קיים הבדל ניתן בהחלט להבחנה בין גרסאות 192bps לבין גרסאות 64bps של אותו שיר. האם, אם כן, גירסה אחת היא העתק והשניה לא? טקסט מקוון, לעומת זאת, הוא דווקא העתק מהימן למדי לספר ממנו הוא נוצר, בקני מידה מקובלים של תורת המידע. |
|
||||
|
||||
גם הקלטת מאסטר דיגיטלית היא רק "התרשמות" של היצירה. אם אני מעתיק ספר ומשתמש בגופן שונה מהמקור, ההעתק אינו זהה. מובן שמה שמועתק הוא המשמעות. זה לא רק במוסיקה. מדוע אין היתר לפרסם תמונות הפוגעות בצנעת הפרט? הרי ממילא מדובר רק בתמונות, שהן ייצוג של המציאות, לא העתק מדוייק שלה. ראה גם את ציור המקטרת המפורסם של רנה מגריט והכיתוב: זו אינה מקטרת. נכון. זו אינה מקטרת, אלא ציור של מקטרת: http://www.usc.edu/schools/annenberg/asc/projects/co... |
|
||||
|
||||
מה זה "משמעות" של יצירות אמנות? "משמעות" של מוזיקה? נראה לי שזה כיוון בעייתי. |
|
||||
|
||||
במונח ''משמעות'' אינני מתכוון לכוונת המחבר, אלא לקלט החושי של קולט היצירה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. האם ליצירה יש משמעות קבועה שאינה תלויה בקולט היצירה? אם לא, איך אפשר "להעתיק" משמעות, הרי היא תגובה אישית? אם כן, איך אפשר לקבוע מתי היא מתקיימת ומה היא (לצורך זכויות יוצרים)? |
|
||||
|
||||
עזוב את המונח ''משמעות''. אסור להעתיק את הפלט של היצירה, גם אם משנים בו משהו טכני, שאינו מהותי, כמו מספר הפיקסלים בתמונה, גופן של טקסט או מידת דחיסת האודיו. |
|
||||
|
||||
זה ממש נשמע כמו טיעון מ"אלי מקביל" או משהו כזה. תמיד חשבתי שסדרות משפטיות מוציאות שם רע למשפט. האם היית מקבל טענה כזו כשופט? כמחוקק? ומה להערכתך אומר החוק הקיים בעניין? |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבינה בענייני ה'התרשמות', או בדקויות של שיטות הקלטה דיגיטליות, אך על פי הבנתי, לא בכך מדובר אלא בבעלות על קניין רוחני מקורי. דוגמה מעניינת של זכויות יוצרים בענייני מוזיקה היא של מקרה שהתברר בבית המשפט אך לאחרונה ועוסק בדיוק בעניין זה. מדובר בלהקת Beastie Boys אשר שילמו בעבור הזכות לעשות digital sampling לקטע באורך 6 שניות הכולל *בסה"כ* 3 תווים. |
|
||||
|
||||
באמת דוגמה מעניינת. תקציר: ה-Beastie Boys דגמו קטע של חלילן הג'אז ג'יימס ניוטון. הם שילמו על השימוש בהקלטה לבעלי זכויות היוצרים (חברת ECM שרכשה אותן מניוטון), אבל הם לא שילמו על *הזכויות ללחן* שנותרו בידי ניוטון עצמו. הלחן הוא "דו-רה במול-דו" עם עוד "דו" קבוע ברקע (דיסוננטי עד מאוד). ניוטון תבע, ונראה שיש תמימות דעים בקרב השופטים שהקטע קצר מכדי להיות זכאי להגנה. אגב, דנו כבר קצת בנושאים האלה בדיון 1819. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה למי שמבין בעניינים האלה: רציתי לשלב בקטע קטן שלי קטע מהיצירה המונומנטלית 33'4 אבל לפני שפניתי לברר את הזכויות עם האדון פייג' התברר לי לתדהמתי שמלחינים רבים גונבים לו קטעים מהיצירה בלי להתעניין בזכויות היוצרים שלו בכלל. האם לדעתכם אני יכול להתבסס על התקדימים האלה ולעשות שימוש בחומר בלי רשות המחבר? |
|
||||
|
||||
קייג'1, ולדעתי אתה חייב לו הכי פחות כסף כאן :-) 1 אונה לך! |
|
||||
|
||||
ואת זה אתה אומר לי אחרי יום שלם של העדרות! ____________ 1 - אז הרסתי בדיחה למי שלא מכיר אותה. סו מי. |
|
||||
|
||||
תיעדר שנתיים, ואז נדבר. בקצב שלך בקרוב קייג' יהיה חייב *לך* כסף. 1 גולדברג לא הטביע את הטיטניק2? שמע, זה יכול להסביר איך ראש ישיבת נחלים מתמצא בזה. 2 איילים מהרסים בדיחתם לאחור. |
|
||||
|
||||
תסבירו לנו את הכל בעברית לדבילים, ככה שנבין. |
|
||||
|
||||
"33'4 זו יצירה של ג'ון קייג' המורכבת משקט מוחלט באורך הזמן הנקוב. למתקשים, שכ"ג התלוצץ על חשבון היכולת להכריז על דברים מינימליסטיים כאלה כיצירות מוגנות בזכויות יוצרים, ואני התלוצצתי על חשבון יכולתו של שכ"ג להעביר תקופות משמעותיות בדומיה. לבדיחה ששכ"ג הרס ואני דרכתי עליה יש המון גרסאות, והנה אחת (דווקא לא זו שהכרתי, וסליחה - באנגלית): A rabbi is sitting on an airplane next to a Korean guy. After they have been flying together in silence for a while, the rabbi leans over and says, "You know, I've never forgiven you Chinese for what you did at Pearl Harbor."
The Korean looks shocked and replies, "What the hell are you talking about?!?!? It was the Japanese that bombed Pearl Harbor, not the Chinese. And besides, I'm not Chinese or Japanese, I'm Korean!" The rabbi says, "Korean, Japanese, Chinese, what's the difference?" A little while later, the Korean man says, "You know, I've never forgiven you Jews for sinking the Titanic." The rabbi looks confused and mad and says, "What are you talking about? The Jews didn't have anything to do with that! An iceberg sank the Titanic!" The Korean guy replies, "Iceberg, Goldberg, Greenberg, what's the difference?" |
|
||||
|
||||
ושכחתי את ראש הישיבה, דווקא חבל לפספס: תגובה 211588. |
|
||||
|
||||
אם כבר משגרים הנה בדיחות באנגלית, הנה בדיחה דו-לשונית ברוח הימים האלה: A British Jew is waiting in line to be knighted by the Queen. He is to kneel
in front of her and recite a sentence in Latin when she taps him on the shoulders with her sword. However, when his turn comes, he panics in the excitement of the moment and forgets the Latin. Then, thinking fast , he recites the only other sentence he knows in a foreign language, which he remembers from the Passover seder: "Ma nishtana ha layla ha zeh mi kol ha laylot." Puzzled, Her Majesty turns to her advisor and whispers, "Why is this knight different from all other knights?" |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק - היצירה של קייג' כתובה לכל כלי או הרכב, והרעיון הוא שהנגן ניגש אל הכלי, ומותר לו לעשות הכל - כולל מחוות של נגינה - אבל לא להפיק צליל מהכלי במשך 4:33 דקות. לא מדובר בשקט מוחלט, וזה בדיוק העניין - המאזינים נעשים מודעים לרחשי הסביבה - הנשימה של הנגן, של עצמם, של השכנים, שיעול, מכונית חולפת וכולי. קייג' היה פילוסוף של מוזיקה, ואחת השאלות היפות ששאל הייתה: "מה יותר מוזיקלי, רעש של משאית, או רעש של משאית החולפת על פני בי"ס למוזיקה?". אגב, יש ביצוע של זאפה ליצירה הנ"ל, ומעבר לכך, זו היצירה היחידה שאני מסוגל לנגן על ויולה דה-גמבה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה עם זאת שהקליטה את עצמה על סטינג? (אני לא מוצא עכשו את התגובה) היא חייבת לו כסף? |
|
||||
|
||||
אם היא היתה עושה את זה למטרות מסחריות, חושבני שהוא היה יכול לתבוע אותה. |
|
||||
|
||||
אפשר לנסח את התשובה הזאת על דרך השלילה: היא לא עשתה את זה למטרות מסחריות, ולכן אין כל עילה. (ואת שתי המילים האחרונות שלך אפשר להשמיט בכלל, וגם כך יהא העניין מובן. הרי אין צורך לגרום למישהי התקף לב קשה, זה סתם יכביד על מערכת הבריאות העמוסה ממילא) |
|
||||
|
||||
אם היא היתה עושה את זה למטרות מסחריות, חושבני שהוא היה יכול. |
|
||||
|
||||
טוב, די, הבנתי, אבוד. כנראה שתים עשרה המילים האחרונות מוכרחות להיות שלך. |
|
||||
|
||||
רק כשזה מתבקש. אני בעל התשובה הקצרה ביותר שניתנה אי פעם באייל. |
|
||||
|
||||
אולי גם תחבוט בי בזרדים לחים (אלה משבוע שעבר, איפה שמת אותם?) ותפיץ את התמונות ברשת? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שטל הולך לחבוט בשנינו, כך שאני פורש מהפנטזיה הזאת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חבל. כנראה שנצטרך להסתפק בגירסה הפרסית (שנראית לי דווקא כערבית): http://mosaferkoochooloo.com/persianbook/ . נראה את ההוצאה מתעסקת איתם... (הקישור לעמוד הבא בתחתית הדף). ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
||||
|
||||
דווקא פרסית, ולא ערבית. פרסית עושה שימוש בכתב הערבי, בתוספת כמה אותיות מיוחדות (כגון זו עם שלוש הנקודות מתחתיה שמופיעה בכותרת). |
|
||||
|
||||
זאת עם שלוש הנקודות, זה קשור לזה איכשהו דיון 1369 ? |
|
||||
|
||||
אה, אולי זה זה: תגובה 145337 ? |
|
||||
|
||||
כן. פרטים נוספים יש ב-תגובה 144917. |
|
||||
|
||||
יופי של אתר,כמו שציינה כבר ברקת. תוכל להפנות אותי לאיזו כתיבה ביוגרפית *בעברית* על אקזופרי? |
|
||||
|
||||
בפרק הראשון הנחש הוא נחש בואה ובפרק השני הוא הופך פתאום לנחש בריח. |
|
||||
|
||||
לתרגום הישן שקראתי כשהייתי ילדה... |
|
||||
|
||||
משום מה, האפילוג תמיד הכי מוצלח בצרפתית. אני חושב שהסיבה לא קשורה בהכרח לתרגום, אלא כי זו שפה שאני קורא הרבה יותר לאט ובהקשבה (ורק כשאני יודע בערך מה אמורים להגיד בה), ועם יותר צליל, ואני מייחס לה גם יותר עומק רגשי. ועדיין, מאז שקראתי בצרפתית, כל פעם שאני קורא את האפילוג בשפה אחרת, המקור מושמע לי בראש במקום התרגום. Ca c'est, pour moi, le plus beau et le plus triste paysage du monde. C'est le même paysage que celui de la page précédente, mais je l'ai dessiné une fois encore pour bien vous montrer. C'est ici que le petit prince apparu sur la terre, puis disparu. Regardez attantivement ce paysage afin d'être sûrs de le reconnaître, si vous voyagez un jour en Afrique, dans le desert. Et, s'il vous arrive de passer par là, je vous en supplie, ne vous pressez pas, attendez-vous un peu juste sous l'étoile! Si alors un enfant vient à vous, s'il rit, s'il a des cheveux d'ôr, s'il ne répond pas quand on l'interroge, vous devinerez bien qui il est. Alors soyez gentils! Ne me laissez pas tellement triste: ecrivez moi vite qu'il est revenu...
|
|
||||
|
||||
גם אצלי זה ככה, עד כדי כך שאני זוכרת את האפילוג בצרפתית בעל פה כבר מאה שנים. |
|
||||
|
||||
מישהו קרא את ההמשכון של הנסיך הקטן שיצא לאחרונה ויכול להגיד לנו איך הוא? |
|
||||
|
||||
חביב. באותה הרוח, אבל לא באותה הרמה. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן לצאת מהארון: מי עוד חושב שהנסיך הקטן הוא Overrated ביותר? ____________ שכ"ג, חגור שכפ"ץ קרמי. |
|
||||
|
||||
יפה אמרת! נמאס לקרוא סדרות ספרים בלתי נגמרות של 450 עמודים באנגלית! האחרון בסדרה, "הנסיך הקטן מוכר את הפרארי שלו", היה מחפיר ממש! |
|
||||
|
||||
אני. עוד ספר פילוסופיה בגרוש שטוען שרוב בני האדם הם טפשים או לא מבינים מהחיים שלהם. |
|
||||
|
||||
הייתי מצטרף אליך, אבל זה לא יהיה פייר כי אני לא ממש מכיר אותו. לא הצלחתי לסיים לקרוא את הספר מרוב שיעמום. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, אני לא בררן. התקבלת. אגב, משותפת לנו גם ההרגשה שמר עזרא הוא לא ממש גאון הדור. חשבתי שאולי המבטא1 המשונה שלו תורם לזה משהו, אבל עד כמה שאני מסוגל לנתח את הטקסטים שלו, הם עומדים בזכות עצמם. עומדים, אמרתי? הם נופלים בזכות עצמם. ___________ 1- הוא לא ממש מדבר ולא ממש יורק אלא עושה משהו באמצע. מדַברק? |
|
||||
|
||||
Speating?
|
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קנו לי אותו מתנה (למעשה, שני עותקים- אחד אנגלי ואחד עברי), קראתי כשהיה לי משעמם (זה היה תחליף טוב לספר הטלפונים), ולא הצלחתי להבין על מה הרעש. עד היום אני לא מבינה מה אנשים מוצאים בו, אבל אולי זו רק אני. |
|
||||
|
||||
ובכן, כפי שעולה מהפתילון הזה זו לא רק את. אולי אנחנו בכלל הרוב הדומם. טוב דיקטטור גדול אחד מעשרה נסיכים קטנים. |
|
||||
|
||||
הממ, מפתה ככל שיהיה אני נאלצת להיות חלק מהקונצזוס הרחב יותר הפעם. מה לעשות? אוהבת. מצד שני, יכול מאד להיות שזה קשור קשר ישיר בעובדה שקראתי אותו בת שמונה, לפני שבכלל ידעתי שלא מדובר ב"סתם עוד ספר". פשוט מצאתי אותו בבית, ומשם הדרך הייתה קצרה. __________ העלמה עפרונית, וסלוגנים ורודים. |
|
||||
|
||||
לי יצא לקרוא בפעם הראשונה לפני מספר שבועות. לא הייתי מגזים למחוזות האוהב, אבל בהחלט מחבב. לא, זה בוודאי לא ספר פילוסופיה (מעמיק או לא מעמיק), אבל הוא בהחלט חיובי ונבון. ספר חמוד למדי, אבל רק אם קוראים אותו בהלך רוח מאוד מסוים (רצוי תוך כדי נפנפוף רגליים קדימה אחורה, החזקת חטיף שוקולד וחריצת לשון חצופה כלפי מי שמעז להפריע). מי שמחפש פילוסופיה מעמיקה, פתרונות מוצלחים לשאלות קשות שעלו באייל או תובנות בלתי ניתנות לערעור על החיים, שיחפש במקום אחר (זה ספר ילדים פור גודסייקס). |
|
||||
|
||||
אז זהו, שאין לי כלום נגד ספרי ילדים אבל בנסיך הקטן אני מרגיש איזו תחושה מעושה ומאוסה של ''תראו כמה אני יודע להשמע תמים ולדבר אל ילדים בשפה שהם מבינים'' כאילו המחבר מדבר אל מבוגרים דוקא. גם בתור ילד לא אהבתי את הספר, וכשגדלתי הבנתי למה. פו הדב שולת. |
|
||||
|
||||
אני נאלץ להסכים אתך שוב - אין כמו פו הדב. |
|
||||
|
||||
שיט! ורק אני(1) נשארתי עם תום סוייר? ___ (1) היה עוד מישהו כאן באתר שניסה לנכס לעצמו את קרובי שמואל קלמן, אבל מסיבות מובנות אני מכחיש כל קשר אליו. |
|
||||
|
||||
תום סוייר בכלל לא באותה קטגוריה. הוא יותר ספר לתחילת גיל ההתבגרות. |
|
||||
|
||||
מסכים שהם לא באותה קטגוריה. מה שלא ברור לי זה לאיזה קטגוריה (או לאיזה גיל) לשייך את הנסיך הקטן. |
|
||||
|
||||
למה לשייך? כפי שאמר אביב (תגובה 211109) (נו, אולי בכ"ז מישהו יסביר לי איך עושים את הקישורים הכחולים האלו?) קוראים ("רצוי תוך כדי נפנפוף רגליים קדימה אחורה") ואו שנהנים או שלא. |
|
||||
|
||||
כותבים < ואז "תגובה 211109" ואז >. יוצא תגובה 211109. |
|
||||
|
||||
אם משייכים את האחד (וטוענים כי אינו שייך לאותה קטגוריה של האחר) אזי רצוי לשייך גם את האחר, שלא יישאר יתום. (כי אז עוד ישייכו אותו לאותה קטגוריה של הקלברי פין, או פוליאנה ר''ל) |
|
||||
|
||||
את תום סויר נניח, מעולם לא חיבבתי יותר מדי. או אם לדייק, בכלל לא. העדפתי את פוליאנה1, נשים קטנות, האסופית וז'ול ורן.2 1זכותי! 2 הממ. זו ממש רשימת ספרי בנות. לא ייאמן. שאציל את כבודי ואציין שבאופן כללי קראתי הכל? לא? טוב, לא חשוב. |
|
||||
|
||||
אם כבר הולכים לסטריאוטיפים, מה יש באי המסתורין (פרט למחסור המוחלט בנשים) שהופך אותו ל"ספר בנות"? |
|
||||
|
||||
(שהוא לחלוטין _לא_ סופר של ספרי בנות. או של ספרי בנים. סתם סופר מוצלח) |
|
||||
|
||||
נשים קטנות והאסופית הם הספרים הכי-הכי אהובים עלי. וגם פוליאנה (ופוליאנה וג'יימי) מקסימים. אבל אף פעם לא קראתי שום ספר של ז'ול ורן. אה, ולפני כמה חודשים קיבלתי מתנה נפלאה (שחיפשתי המון זמן ולא מצאתי) - את גברים קטנים, ההמשך הלא מי יודע מה מפורסם של נשים קטנות. רק חבל שזה באנגלית, אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים. |
|
||||
|
||||
גברים קטנים? יש בעברית. אבל פרט להיותו ההמשך הלא מי יודע מה מפורסם, הוא גם,בגדול,פשוט המשך לא מי יודע מה. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שיש בעברית- אבל אף פעם לא מצאתי אותו בעברית מחוץ לספריה. דווקא מאוד אהבתי אותו (לא כמו את נשים קטנות, ובכל זאת). |
|
||||
|
||||
דווקא העדפתי אותו על פני ''נשים קטנות'' (שממנו לא התלהבתי). את פוליאנה שנאתי, אבל מצד שני, קראתי כל ז'ול וורן שהצלחתי לשים עליו את היד. |
|
||||
|
||||
כן, אני מבין על מה אתה מדבר, אם כי לי זה הפריע פחות. מגיל מאוד צעיר קראתי הרבה מד''ב ופנטזיה (אסימוב, סוויפט, היינלין, אורוול, טולקין וכאלה) ולא זכור לי שבכלל התקרבתי לספרי ילדים (זכור לי איזה קופיקו ודני דין שהתחלתי וזרקתי מהר מאוד בחוסר עניין), אז כנראה שבמקרה שלי מדובר בסתם חסכים באינפנטיליות. עם המשפט האחרון אני בהחלט מסכים. |
|
||||
|
||||
אם כך, הרשה לי להמליץ על אן מק'קפרי, בריאן ז'ק,אורסון סקוט קארד |
|
||||
|
||||
אותי הספר הקסים כשהייתי ילד, ולא שמעתי את הנימה המעושה הזו (אם כי אני יכול להבין). אבל פו הדב באמת נפלא, כנראה שסתם לא הייתי בררן. נדמה לי שויכוח לוהט אף יותר יכול לצאת מ"ג'ונתן ליווינגסטון: השחף". |
|
||||
|
||||
כמה שלא יהיה נורא הוא עדיף על "האחד" (או משהו כזה) של אותו מחבר. פילוסופיה בגרוש משולבת עם אווירת דץ ודצה. שומר נפשו ירחק! |
|
||||
|
||||
ספר ילדים? פור גוד סייקס, הגיבור מתאבד בסוף! אגב, גם עליסה די קשה לילדים, ולדעתי גם מפחיד. כל הספר עטוף באווירת סיוט של יצורים שנוזפים בה כל הזמן ואומרים דברי איגיון. ואל תתחילו עם "מטאפורה לעולם כפי שהוא נראה בעיני ילד" ועם "חידות לוגיות ומתמטיות1". אני מדבר על ההתרשמות של ילדים מהספר. 1 גם לי יש את הנוסח המוער. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאליס קשה במיוחד או מפחיד. הדמויות הן בסה''כ קריקטוריות - חתול מחייך, כובען מטורף, זחל מעשן נרגילה, דודו - וגם אם הם נוזפים באליס, זה לא כאילו שהיא לוקחת אותם יותר מדי ברצינות ולרוב מעמידה אותם על מקומם (ראה במיוחד את הסצינה עם ''החוק הכי עתיק בספר'' במשפט שבסוף). למרות אי אלו קטעים שיכולים להפחיד ממבט ראשון (ולהצחיק בהמשך) כמו התינוק שהופך לחזיר, בסופו של דבר על כל הספר יש אווירה של קלילות, שבאה לידי ביטוי, למשל, בכך שמישהו (לא זוכר מי) אומר לאליס שלמרות כל הצהרות המלכה, מעולם לא נערף ראשו של אף אחד. מאוד נהניתי מהספר בתור ילד, אם כי כשגדלתי קצת נהניתי עוד יותר. על הנסיך הקטן אני מסכים. הסוף השאיר אותי תמה בתור ילד. |
|
||||
|
||||
אליס, כמו גם פו הדוב מכילה שני ספרים שונים לחלוטין. הראשון הוא ספר לילדים ולמבוגרים - כל אחד ימצא בו משהו מהנה ומשעשע. השני (מעבר למראה והבית בקרן פו) הוא סיפור למבוגרים. ההומור בהם פחות מובן לילדים והעלילה יותר אפלה ומאיימת. |
|
||||
|
||||
אה, אם אתה כולל גם את מעבר למראה במשוואה (ודי בצדק, קשה להפריד אותו מארץ הפלאות) יש כבר מעט יותר צדק בדבריך, אבל אני זוכר שאותי אישית כילד מעבר למראה הרבה יותר סקרן (אולי כי לא היה לנו אותו בבית) ובסופו של דבר, יש בו גם הרבה דברים שקורצים לילדים, כמו העובדה שאליס היא בעצם חלק ממשחק שחמט גדול, ודמויות כמו טווידלדי וטווידלדם, והמפטי דמפטי, שאם אני לא טועה הן כה קורצות לילדים שמצאו את מקומן בסרט של דיסני, למרות שבכלל לא הופיעו בארץ הפלאות. אגב, לרשימה שלך אפשר להוסיף גם את תום סויר והקלברי פין. הראשון ספר לילדים ולמבוגרים, השני יותר מיועד למבוגרים (או לפחות למתבגרים) והעלילה הרבה יותר קודרת ופסימית (לא יודע אם יותר ''אפלה ומאיימת'', אינדיאן ג'ו הוא לא בחור חביב, והוא דווקא נפקד משום מה מהקלברי פין). |
|
||||
|
||||
הוא מת בתום סויר. |
|
||||
|
||||
ואני דווקא התאמצתי לא לגלות מה קרה לו... |
|
||||
|
||||
התרגשתי לשמוע שמצאו את הגיבור שלי. רק שיצליחו לחלץ אותו ממעמקי הים. בטח כשיגיעו וירצו להביא אותו יתברר שטטנבאום גם שם והוא גם בחבילה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |