|
||||
|
||||
תסבירו לנו את הכל בעברית לדבילים, ככה שנבין. |
|
||||
|
||||
"33'4 זו יצירה של ג'ון קייג' המורכבת משקט מוחלט באורך הזמן הנקוב. למתקשים, שכ"ג התלוצץ על חשבון היכולת להכריז על דברים מינימליסטיים כאלה כיצירות מוגנות בזכויות יוצרים, ואני התלוצצתי על חשבון יכולתו של שכ"ג להעביר תקופות משמעותיות בדומיה. לבדיחה ששכ"ג הרס ואני דרכתי עליה יש המון גרסאות, והנה אחת (דווקא לא זו שהכרתי, וסליחה - באנגלית): A rabbi is sitting on an airplane next to a Korean guy. After they have been flying together in silence for a while, the rabbi leans over and says, "You know, I've never forgiven you Chinese for what you did at Pearl Harbor."
The Korean looks shocked and replies, "What the hell are you talking about?!?!? It was the Japanese that bombed Pearl Harbor, not the Chinese. And besides, I'm not Chinese or Japanese, I'm Korean!" The rabbi says, "Korean, Japanese, Chinese, what's the difference?" A little while later, the Korean man says, "You know, I've never forgiven you Jews for sinking the Titanic." The rabbi looks confused and mad and says, "What are you talking about? The Jews didn't have anything to do with that! An iceberg sank the Titanic!" The Korean guy replies, "Iceberg, Goldberg, Greenberg, what's the difference?" |
|
||||
|
||||
ושכחתי את ראש הישיבה, דווקא חבל לפספס: תגובה 211588. |
|
||||
|
||||
אם כבר משגרים הנה בדיחות באנגלית, הנה בדיחה דו-לשונית ברוח הימים האלה: A British Jew is waiting in line to be knighted by the Queen. He is to kneel
in front of her and recite a sentence in Latin when she taps him on the shoulders with her sword. However, when his turn comes, he panics in the excitement of the moment and forgets the Latin. Then, thinking fast , he recites the only other sentence he knows in a foreign language, which he remembers from the Passover seder: "Ma nishtana ha layla ha zeh mi kol ha laylot." Puzzled, Her Majesty turns to her advisor and whispers, "Why is this knight different from all other knights?" |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק - היצירה של קייג' כתובה לכל כלי או הרכב, והרעיון הוא שהנגן ניגש אל הכלי, ומותר לו לעשות הכל - כולל מחוות של נגינה - אבל לא להפיק צליל מהכלי במשך 4:33 דקות. לא מדובר בשקט מוחלט, וזה בדיוק העניין - המאזינים נעשים מודעים לרחשי הסביבה - הנשימה של הנגן, של עצמם, של השכנים, שיעול, מכונית חולפת וכולי. קייג' היה פילוסוף של מוזיקה, ואחת השאלות היפות ששאל הייתה: "מה יותר מוזיקלי, רעש של משאית, או רעש של משאית החולפת על פני בי"ס למוזיקה?". אגב, יש ביצוע של זאפה ליצירה הנ"ל, ומעבר לכך, זו היצירה היחידה שאני מסוגל לנגן על ויולה דה-גמבה. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |