|
||||
|
||||
באמת דוגמה מעניינת. תקציר: ה-Beastie Boys דגמו קטע של חלילן הג'אז ג'יימס ניוטון. הם שילמו על השימוש בהקלטה לבעלי זכויות היוצרים (חברת ECM שרכשה אותן מניוטון), אבל הם לא שילמו על *הזכויות ללחן* שנותרו בידי ניוטון עצמו. הלחן הוא "דו-רה במול-דו" עם עוד "דו" קבוע ברקע (דיסוננטי עד מאוד). ניוטון תבע, ונראה שיש תמימות דעים בקרב השופטים שהקטע קצר מכדי להיות זכאי להגנה. אגב, דנו כבר קצת בנושאים האלה בדיון 1819. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה למי שמבין בעניינים האלה: רציתי לשלב בקטע קטן שלי קטע מהיצירה המונומנטלית 33'4 אבל לפני שפניתי לברר את הזכויות עם האדון פייג' התברר לי לתדהמתי שמלחינים רבים גונבים לו קטעים מהיצירה בלי להתעניין בזכויות היוצרים שלו בכלל. האם לדעתכם אני יכול להתבסס על התקדימים האלה ולעשות שימוש בחומר בלי רשות המחבר? |
|
||||
|
||||
קייג'1, ולדעתי אתה חייב לו הכי פחות כסף כאן :-) 1 אונה לך! |
|
||||
|
||||
ואת זה אתה אומר לי אחרי יום שלם של העדרות! ____________ 1 - אז הרסתי בדיחה למי שלא מכיר אותה. סו מי. |
|
||||
|
||||
תיעדר שנתיים, ואז נדבר. בקצב שלך בקרוב קייג' יהיה חייב *לך* כסף. 1 גולדברג לא הטביע את הטיטניק2? שמע, זה יכול להסביר איך ראש ישיבת נחלים מתמצא בזה. 2 איילים מהרסים בדיחתם לאחור. |
|
||||
|
||||
תסבירו לנו את הכל בעברית לדבילים, ככה שנבין. |
|
||||
|
||||
"33'4 זו יצירה של ג'ון קייג' המורכבת משקט מוחלט באורך הזמן הנקוב. למתקשים, שכ"ג התלוצץ על חשבון היכולת להכריז על דברים מינימליסטיים כאלה כיצירות מוגנות בזכויות יוצרים, ואני התלוצצתי על חשבון יכולתו של שכ"ג להעביר תקופות משמעותיות בדומיה. לבדיחה ששכ"ג הרס ואני דרכתי עליה יש המון גרסאות, והנה אחת (דווקא לא זו שהכרתי, וסליחה - באנגלית): A rabbi is sitting on an airplane next to a Korean guy. After they have been flying together in silence for a while, the rabbi leans over and says, "You know, I've never forgiven you Chinese for what you did at Pearl Harbor."
The Korean looks shocked and replies, "What the hell are you talking about?!?!? It was the Japanese that bombed Pearl Harbor, not the Chinese. And besides, I'm not Chinese or Japanese, I'm Korean!" The rabbi says, "Korean, Japanese, Chinese, what's the difference?" A little while later, the Korean man says, "You know, I've never forgiven you Jews for sinking the Titanic." The rabbi looks confused and mad and says, "What are you talking about? The Jews didn't have anything to do with that! An iceberg sank the Titanic!" The Korean guy replies, "Iceberg, Goldberg, Greenberg, what's the difference?" |
|
||||
|
||||
ושכחתי את ראש הישיבה, דווקא חבל לפספס: תגובה 211588. |
|
||||
|
||||
אם כבר משגרים הנה בדיחות באנגלית, הנה בדיחה דו-לשונית ברוח הימים האלה: A British Jew is waiting in line to be knighted by the Queen. He is to kneel
in front of her and recite a sentence in Latin when she taps him on the shoulders with her sword. However, when his turn comes, he panics in the excitement of the moment and forgets the Latin. Then, thinking fast , he recites the only other sentence he knows in a foreign language, which he remembers from the Passover seder: "Ma nishtana ha layla ha zeh mi kol ha laylot." Puzzled, Her Majesty turns to her advisor and whispers, "Why is this knight different from all other knights?" |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק - היצירה של קייג' כתובה לכל כלי או הרכב, והרעיון הוא שהנגן ניגש אל הכלי, ומותר לו לעשות הכל - כולל מחוות של נגינה - אבל לא להפיק צליל מהכלי במשך 4:33 דקות. לא מדובר בשקט מוחלט, וזה בדיוק העניין - המאזינים נעשים מודעים לרחשי הסביבה - הנשימה של הנגן, של עצמם, של השכנים, שיעול, מכונית חולפת וכולי. קייג' היה פילוסוף של מוזיקה, ואחת השאלות היפות ששאל הייתה: "מה יותר מוזיקלי, רעש של משאית, או רעש של משאית החולפת על פני בי"ס למוזיקה?". אגב, יש ביצוע של זאפה ליצירה הנ"ל, ומעבר לכך, זו היצירה היחידה שאני מסוגל לנגן על ויולה דה-גמבה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה עם זאת שהקליטה את עצמה על סטינג? (אני לא מוצא עכשו את התגובה) היא חייבת לו כסף? |
|
||||
|
||||
אם היא היתה עושה את זה למטרות מסחריות, חושבני שהוא היה יכול לתבוע אותה. |
|
||||
|
||||
אפשר לנסח את התשובה הזאת על דרך השלילה: היא לא עשתה את זה למטרות מסחריות, ולכן אין כל עילה. (ואת שתי המילים האחרונות שלך אפשר להשמיט בכלל, וגם כך יהא העניין מובן. הרי אין צורך לגרום למישהי התקף לב קשה, זה סתם יכביד על מערכת הבריאות העמוסה ממילא) |
|
||||
|
||||
אם היא היתה עושה את זה למטרות מסחריות, חושבני שהוא היה יכול. |
|
||||
|
||||
טוב, די, הבנתי, אבוד. כנראה שתים עשרה המילים האחרונות מוכרחות להיות שלך. |
|
||||
|
||||
רק כשזה מתבקש. אני בעל התשובה הקצרה ביותר שניתנה אי פעם באייל. |
|
||||
|
||||
אולי גם תחבוט בי בזרדים לחים (אלה משבוע שעבר, איפה שמת אותם?) ותפיץ את התמונות ברשת? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שטל הולך לחבוט בשנינו, כך שאני פורש מהפנטזיה הזאת. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |