התגלה כוכב לכת עשירי במערכת השמש | 1854 | ||||||||
|
התגלה כוכב לכת עשירי במערכת השמש | 1854 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לא ברור לי שיש הגדרה מוסכמת של "כוכב לכת", להבדיל מסתם אסטרואיד (ומה עם שביטים?). בכל מקרה, עכשיו ישכתבו את ספרי האסטרולוגיה, יסבירו כמה חריקות קלות בתחזיות ישנות, ויגלו כוכב חדש ב-NBA בנוסף לכוכב-לכת עשירי? |
|
||||
|
||||
כנראה שיש איזושהי הגדרה או אוסף של קריטריונים, שכן לפני שנתיים נתגלה במרחק של 1.6 מיליארד ק"מ מפלוטו גוף שכונה "קואאור" שנחשב ל"פלאנטואיד'. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שיש, אבל הגדרות כאלה הופכות לבעייתיות כשמוצאים עוד עצמים הקוראים תיגר על הגבולות הקיימים בין ההגדרות הנוכחיות. לא שאני נגד הגדרות מעורפלות או הוספה של כוכבי-לכת, רק נראה לי שהיצור החדש הוא כבר כך כל מרוחק שלא אתפלא אם התפיסה המקובלת בעוד עשרים שנה תהיה עדיין שיש תשעה כוכבי-לכת. גם על פלוטו יש המעקמים את אפם, למשל בגלל המישור הנטוי והאקסצנטריות. ומה באמת עם שביטים? אקסצנטריים מדי? |
|
||||
|
||||
כוכבי שביט הם גם בעלי מסלול אקסצנטרי מאד וגם קטנים מספיק כדי לקבל קטגוריה משל עצמם. |
|
||||
|
||||
ראה, למשל כאן: http://exoplanets.org/defn.html |
|
||||
|
||||
פספסתי, או שאין שם התייחסות לאקסצנטריות? |
|
||||
|
||||
תמונות נאות הממחישות את המבנה: אכן אקסצנטרי להחריד. אז למה זה לא שביט? גדול מדי? |
|
||||
|
||||
הממ. פעם לימדו אותי שלכל הפלנטות (במערכת שלנו) יש מסלולים אליפטיים - התמונה מראה את כולם עגולים למדי. או שהם כן קצת אליפטיים, אבל הרזולוציה נמוכה מידי בשביל לשים לב? |
|
||||
|
||||
הם בוודאי קצת אליפטיים, וזו או רזולוציה נמוכה או סתם אי דיוק. יש פה נתונים מספריים על האקסצנטריות: |
|
||||
|
||||
החברה מהאתר שלך טוענים שסדנה ופלוטו אינם כוכבי לכת: |
|
||||
|
||||
So what is a planet? We define a planet to be any body in the solar system that is more massive than the total mass of all of the other bodies in a similar orbit. For example, many asteroids cross the orbit of the earth. Yet the earth is more massive than all of those put together. Thus, the earth is a planet. Ceres, the largest asteroid, is not greater in mass than the sum of the masses of the remaining asteroids. Hence, not a planet.
|
|
||||
|
||||
הגדרה חמודה (בכל זאת, מדובר בחברה מהאתר *שלי*). זו גם דוגמה לטענה ממנה התחלנו את הדיון: אין הגדרה אחת מוסכמת, אין בעצם סיבה שתהיה כזו, והשאלה אם כל ילד ידע בעוד כמה שנים לדקלם שמות של שמונה או תשעה או עשרה או חמישה-עשר כוכבי-לכת תלויה בגורמים חברתיים, אולי אפילו "שיווקיים", אך לא ממש מדעיים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה לא *נורא* משנה, אבל אם אתה נשאל "אבא, כמה כוכבי לכת יש?", אתה רוצה לתת תשובה שלא תגרום לזאטוט/ית להיכשל במבחן. |
|
||||
|
||||
תגיד לו 100 מעלות, והוא עובר. |
|
||||
|
||||
האמת שיש לשאלה זו חשיבות מדעית מסויימת: אם אני זוכר נכון, התאוריה על היווצרות מערכת השמש גורסת שכוכבי הלכת נוצרו באופן שונה מאשר האסטרואידים המרוחקים שבענן אאורט (האסטרואידים למעשה קדמו למערכת השמש), וזה גם בא לידי ביטוי ביסודות המרכיבים אותם. לכן לשאלה האם סדנה הוא כוכב לכת או לא, יש השלכות על היווצרות מערכת השמש (למשל, עד כמה גדול היה הקוטר של הדיסק ממנו נוצרו כוכבי הלכת - סדנה מגדיל את הקוטר בהרבה) ועל הרכב היסודות של סדנה. וכמובן שאם וכאשר יתגלה הרכב היסודות של סדנה, תהיה השפעה בכיוון ההפוך. אפשרות נוספת היא שאני זוכר לא נכון, ואז כמובן כל הנ"ל הוא שטויות. |
|
||||
|
||||
דווקא את ספרי האסטרולוגיה לא צריך לשכתב. (בהנחה שהאסטרולוגים למדו משהו מפרשת כירון העגומה). |
|
||||
|
||||
איך לא? אסטרולוגים לא מתעניינים במיקומם של כוכבי הלכת? |
|
||||
|
||||
בגדול, יש הבדל בין אלו שרואים את האסטרולוגיה כמערכת סמלים תיאולוגית/רוחנית/דתית/ספירטואלית לבין אלו שרואים את האסטרולוגיה כמכשיר לחיזוי עתידות. האסטרולוגים מההורוסקופים של העיתון מן הסתם משתייכים לקטגוריה השניה. ואני מניחה שחלקם ינסו להכניס את הכוכב החדש לאסטרולוגיה, כמו שלפני עשור היה מאוד אופנתי לדחוף את כירון לכל מפה אסטרולוגית. עד שהתגלה שהוא בכלל לא כוכב לכת והם נאלצו לאכול את כובעם. הקטגוריה הראשונה לעומת זאת, תטען שהאסטרולוגיה היא מערכת סמלים שהתגבשה משך אלפי שנים, ושכל סמל בה (כוכב, בית, אספקט וכו') קיבל את משמעותו בתודעה האנושית בתהליך ארוך. על פי הראייה הזאת אין לכוכבים חדשים, כמו כירון או סדנה, מקום באסטרולוגיה. למשל, כשאני אומרת לך "שמש" מיד עולות אסוציאציות מסוימות, פחות או יותר משותפות לכל בני האדם(חום, קיץ, אש, הארה, השכלה, שמש העמים, ארץ השמש העולה וכולי וכולי). כשאני אומרת לך "סדנה" - אין אסוציאציות מקובלות שעולות - כי עוד לא התפתחו. כוכב חדש לא קיים בתודעה הקולקטיבית של בני האדם כסמל. רק עכשיו גילו אותו. אולי אם בעוד עשרות או מאות שנים הוא יהפוך לבעל חשיבות סמלית מסוימת בתרבות האנושית, הוא ישתלב באסטרולוגיה, ואם לא, אז לא. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה, אם כי אני לא בטוח שלגמרי הבנתי. אילו משמעויות פחות או יותר משותפות לכל בני האדם יש לכוכב-חמה, צדק או לקבוצת הכוכבים במזל דגים? או שאני טועה ואין לאלה תפקיד אסטרולוגי? אני מניח שהתשובה איננה כרוכה בשמות הכוכבים (ונוס, למשל, או מרס), שהם באמת עתירי אסוציאציות אבל גם לסדנה היה אפשר לקרוא זאוס או משהו. אגב, כל האסטרולוגים (או הטוענים לתואר) בהם נתקלתי עד כה, לא רק הלצים מהעיתון, רואים באסטרולוגיה (גם) מכשיר לחיזוי עתידות. אבל אני לא מומחה. למשל, לא ראיתי אף פעם אסטרולוג אוכל את כובעו (ולא שלא היו סיבות, ולא שזה לא היה יכול להיות מענג). |
|
||||
|
||||
האסטרולוגים במסגרת תפקידם לא אמורים היו לנבא מראש גילויו/ים של כוכב/י לכת נוספ/ים, ואת תפקידם של הכוכבים שטרם נתגלו במפה האסטרולוגית? |
|
||||
|
||||
הם ניסו, אבל היה חסר להם "סדנה" כדי לחזות את גילויו של "סדנה". חוץ מזה זה נובע ישירות ממשפט החלמות של קֶטֶן, לפיו בכל מערכת מספיק דלה שלא יכולה להוכיח כלום, יש משפטים מוכחים שלא ניתן לדעת שהם שקריים. |
|
||||
|
||||
אסטרונומים מ"קאל-טק" הודיעו שלא גילו כוכב לכת חדש במערכת השמש! בתגובות שכתבתי למטה אפשר לראות: הם מסבירים שלפי הגדרתם אין זה כוכב לכת (רק עכשיו הבנתי שזה האתר של מגלי sedna). כל הכבוד לאסטרונומים על הצניעות: נדמה לי שרבים היו מעדיפים להגדיר כוכבי לכת כך שהכוכב האחרון שהתגלה ייקרא על שמם. |
|
||||
|
||||
למען הסדר הטוב, התגובות שכתבת מופיעות דווקא למעלה, ואפשר למצוא אותן בתגובה 205680 ומתחתיה. הצניעות של המגלים אכן ראויה להערכה, אך ברור שהיא לא חלחלה עד העיתונות הפופולרית. מישהו, באיזשהו שלב, עבר מ"העצם המרוחק ביותר" ל"כוכב לכת חדש", אך מה לנו כי נלין? כך זכה סיפור מדעי נחמד לתהודה רבה. |
|
||||
|
||||
הלכתי לבדוק את ההתייחסות של גופי התקשורת הגדולים ל"כוכב הלכת החדש". "מעריב", כמה צפוי, מכריז ללא כחל ושרק: "כוכב נולד. נאס"א תודיע הערב: נמצא כוכב לכת חדש במרחק כ-10 מיליארד ק"מ מכדור הארץ. שמו: "סדנה"". "YNET" קצת יותר זהיר, ומוסיף סימן שאלה. אלא שהוא טוען ש"המדענים דורשים לקטלגו ככוכב לכת" (כנראה כותרת טובה יותר מ"מעריב דורש לקטלגו ככוכב לכת"). אגב, לכתבה בYNET אחראי מיודענו אבי בליזובסקי, "הידען". "הארץ", כהרגלו, משתדל שלא להיות נחרץ: "ייתכן שהתגלה כוכב הלכת ה-10 במערכת השמש". רגע! הפלא ופלא, שתי הפסקאות האחרונות אצל הידען ואצל "הארץ" זהות, מילה במילה: |
|
||||
|
||||
גם הניסוח ב"הארץ" מטעה למדי. "ייתכן שהתגלה כוכב-הלכת ה-10", "טרם הובהר האם "סדנה" הוא כוכב-לכת אמיתי" יוצרים את הרושם כאילו ברור מהו כוכב-לכת ("אמיתי") ויש רק לשקול ולמדוד ולבדוק אם "סדנה" עונה על הדרישות. בהמשך דווקא מצויין שיש ויכוח על ההגדרה, אבל זה רק יוצא מבלבל יותר על רקע המשפטים הללו. |
|
||||
|
||||
כנראה ששניהם מעתיקים מאותה ידיעה של סוכנות ידיעות מסוימת. |
|
||||
|
||||
צבע הגוף החדש שנתגלה הוא אדום! אז אולי צודק בסופו של דבר בעל ההודעה: תגובה 117690 |
|
||||
|
||||
שני העיתונים הגדולים1 מצאו לנכון להביא את עמדת האסטרולוגים בעקבות הגילוי החדש. כצפוי, שתי הדעות שהובאו אפילו לא קרובות אחת לשניה. זו של מעריב2 מגלה כמה דברים מוזרים לגבי המתודולוגיה המדעית עד מאוד של האסטרולוגיה (אהם). אבל, כעקרון "לאסטרולוגים לא ממש משנה אם "סדנה" מוגדר ככוכב-לכת או לא", והם יכולים להסתדר בלעדיו. בידיעות, לעומת זאת, מדובר בלא פחות מביאת המשיח: "שנים אני מצפה שיגלו את הכוכב החדש. בשנת 1946 חישב אחד האסטרונומים וגילה שיש כוכב נוסף שטרם גילינו, וכשיתגלה תחל בעולם תקופה של תחייה של היטהרות. לפי כל הסימנים זהו הכוכב שלו ציפינו", כך אומרת ("מתרגשת") אסטרולוגית הבית של העיתון, מרים בנימיני. שימו לב לטענה המעניינת כי אסטרונום(!) חישב ומצא כי תאריך גילויו(?!) של כוכב-לכת חדש, הוא זה שיבשר תקופה של היטהרות. רגע, זה לא הכל, "לדבריה, לכל גילוי של כוכב חדש יש משמעות אסטרולוגית. כוכב הלכת האחרון, שהתגלה ב-1977 הוא כירון [למי שיצר את התרשים למעלה לא סיפרו על זה, כנראה. ד"ק]. זהו כוכב קטן יחסית, ולדברי בנימיני, מרגע גילויו החלה תקופת המיסטיקה והרפואה האלטרנטיבית בעולם. בשנת 1781, לפני המהפכה הצרפתית, התגלה הכוכב אורנוס ... והוא מסמל את פריצת המסגרות". עוד מספרת האסטרולוגית המהוללת שגילוי פלוטו הוא שהביא לשואה (ועוד כמה פרפראות). מסתבר שעלינו לעצור כבר עכשיו כל אסטרונום בעולם ולמנוע מהם, בכוח אם צריך, לחפש עוד כוכבים. אלוהים יודע איזה אסונות יבואו עלינו בגלל שמחר איזה מדען חסר אחריות יגלה את "צ'יפופו", שהוא הכוכב האחראי על מגיפות, או את "אינשם", שהוא הכוכב האחראי על גידול במספרם של איילים אלמוניים. לזכותו(?) של העיתון יצויין שהם מביאים עמדה קצת פחות היסטרית (אם כי עדיין מטופשת, שהרי בכל זאת מדובר באסטרולוגים) מאת האסטרולוג אילן פקר, שחושף סקופ קטן ומגלה ש"כבר שמעו עליו [על הכוכב החדש] לפני שנים" (החוקרים המסכנים מקאלטק בטח לא מעודכנים). "פקר סבור[!] שהשפעת הכוכב אינה מתחילה מרגע גילויו, אלא מעצם היותו. 'הוא לא ישנה סדרי בראשית, ומלבד זאת הוא כוכב קטן מאוד. יעבור זמן עד שנלמד אותו ומה השפעתו". מכאן אנו למדים כי המסה של גרמי שמיים רלוונטית עבור האסטרולוגים, ולפיכך כוכב חמה ומאדים הקטנים, יש להניח, משפיעים הרבה פחות מאשר, נגיד צדק. לא חשוב. פקר, אגב, גם מגלה לנו שהעולם הולך להכנס, בגלל אורנוס, לתקופה של חוסר ודאות (ואוו), וכי בגלל מיקומו של מזל דגים, צפויות לנו מלחמות כימיות וביולוגיות הקשורות במים וגם אסונות טבע. כל זה - בשש השנים הקרובות. מודאגים? 1 ב"הארץ" כצפוי, לא. אבל מתחת לידיעה שם יש ידיעה על פוקויאמה, שדיבר באוניברסיטת תל-אביב. שכחו רק לציין שהוא גם בא לביקור בעברית, וגם אצלנו נשא הרצאה (לא משכנעת), ואפילו שאלתי אותו שאלה. הידד. |
|
||||
|
||||
כארון (לא ''כירון'') הוא הירח של פלוטו, לא כוכב לכת. |
|
||||
|
||||
פלוטו וכארון הם מערכת כוכבי לכת זוגית. |
|
||||
|
||||
כארון הוא אכן בן הזוג של פלוטו. כירון (Chiron), לעומת זאת, זכה לסל קליטה של כוכב לכת אבל אח"כ שונמך לאסטרואיד, כשהסתבר כי קוטרו הוא כמה מאות ק"מ בלבד. התכונה שבעטייה אנו בכלל טורחים לכתוב עליו הביתה, היא נטייתו המיוחדת לצמח "הילה" אטמוספרית מדי פעם (זו כנראה גם הסיבה שבגללה נחשד עם גילויו ככוכב לכת). |
|
||||
|
||||
יש אגב גם כאלה שרואים בכדוה"א והירח זוג של כוכבי לכת, כך שמבחינתם כוכב לכת עשירי ישנו כבר. ואם "סדנה" הוא גם כן כוכב לכת, הרי שמערכת השמש כבר נוסעת בקו 11. |
|
||||
|
||||
תודה רבה, באמת. עכשיו ה''אחד עשר כוכביא'' יצטרפו למעמד הר-סיני והדג בעל הקשקשת כעוד הוכחה חותכת לאמיתות התורה. |
|
||||
|
||||
בקוראי את התגובות התביישתי מאוד לסטות מהנושא המדעי ולהעלות שאלות מעולם אחר. אבל מכיון שלך מותר אעשה זאת גם אני. אם זה אסור, פשוט אל תגיבו. 1) האם ההחלטה לגבי היותו של סדנא כוכב לכת הוא שפיט? 2) למה תמיד בוחרים אלים לשמות כוכבי לכת ולא אילי הון? |
|
||||
|
||||
אוף-טופיקים הם לב ליבו של האייל. תרגיש חופשי. 1. אליבא דאהרון ברק אני מניח שזה שפיט, שכן "הכל שפיט". 2. נדמה לי שזה עניין של מסורת. היוונים הקדמונים (בעצם הרומאים) ראו את אליהם בכוכבים, כחלק מהמיתוסים שלהם, וכך זה התחיל עם מרקורי, ונוס, מארס, יופיטר וסאטורן. בהמשך נתגלו אוראנוס, נפטון ופלוטו בשנת 1930. היום, במסגרת ה"פוליטיקלי קורקט" כנראה, הוחלט לקרוא לכוכב הלכת על שם אלה של עם מקופח יחסית. |
|
||||
|
||||
1. בדיון ישיבתי זה ילך בערך כך: נגיד שבחור נותן לבחורה טבעת ואמר לה "הרי את מקודשת לי על מנת שסדנה היא כוכב לכת" והבחורה הסכימה לקבל את הטבעת. לאחר מכן הבחורה או הבחור התחרטו האם הם חייבים בגט? לצורך כך נדרש לדון האם סדנה היא כוכב לכת. 2. אם כן אני מוותר על כל אזכור יהודי על כוכבים. תודה |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה התחיל כבר אצל הבבלים והמצרים (?) |
|
||||
|
||||
הליכה אחרי תועבות הגויים הגיעה ליהודים כבר לפני 3000 שנה. עבודה למלאכת השמים מופיע בירמיהו מ"ד היהדות היא מאבק מתמיד בנטיית האדם ללכת אחרי יצרו - כולל עבודת כוכבים ומזלות - דבר מפתה מאוד בכל הדורות |
|
||||
|
||||
''מאבק מתמיד בנטיית האדם ללכת אחרי יצרו'' כמו למשל היצר לבוז לזרים ולאחרים ודרך אמונתם, או היצר להרוג בגויים, ולצעוק ''מוות לערבים'' או למצוא עמלקים, סמולנים ושאר סיטרא אחרא לקלל אותם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם אתה נורא רוצה, יש איזה מוסד (לא רשמי) שיקרא כוכב אמיתי, לא סתם פלנטה פושטית, על שמך. תמורת עשרים וחמישה דולר תקבל הביתה פיסת נייר שמוכיחה את זה. אני חושב שבתוספת של שקל ותשעים אתה יכול גם לקבל דוקטורט באסטרופיזיקה לתלות על הקיר ליד הכוכב שלך. |
|
||||
|
||||
ד"ר צילג (או שמא פרופסור) תמיד אמר לנו שאם איננו רוצים להשקיע באלגברה לינארית נוכל לקנות דוקטורט ב 125 דולר - אותיות מוזהבות ב 155 דולר. איני זוכר הרבה אלגברה לינארית אבל את הסכומים אני זוכר במדויק. |
|
||||
|
||||
לפני שאתה מתלהם ככה, על "נמזיס" שמעת? |
|
||||
|
||||
לא. למה? |
|
||||
|
||||
סתם, בשביל שתראה שאסונות וכוכבים באמת הולכים ביחד: http://www.space.com/scienceastronomy/solarsystem/ne... (עוד אני מקליד, ומספרים לי שכנראה השערת נמזיס הופרכה) |
|
||||
|
||||
לדעתי התכוונת לכתוב: "...יגלה את 'צ'ומפי'... או את 'אינשם'...", ולא: "...יגלה את 'צ'יפופו'... או את 'אינשם'...", שהרי שתי הבובות כוכבות התכנית "שלוש ארבע חמש וחצי" נקראו צ'ומפי ואינשם, בעוד צ'יפופו הוא בכלל דמות1 מסדרת ספריי ילדים. 1 כמו קופיקו, אבל לא. |
|
||||
|
||||
לא. לא צריך לגלות את צ'ומפי, מכיוון שהוא שוכן לבטחה בביתה של אחותי, והוא יהיה גוף שמימי רק אם יום אחד הוא ממש ירגיז אותי. התחלתי עם צ'יפופו, ואז חיפשתי עוד שם, וישר קפצתי על "צ'ומפי", אבל החלטתי שאי אפשר שני שמות שמתחילים ב-צ', אז עברתי לבא בתור, שהיה אינשם. עכשיו, אתה לא מצטער שדיברת? |
|
||||
|
||||
אה, אם התחלת מצ'יפופו אז השני היה צריך להיות קופיקו. מה עוד שאין טבעי מכך שכוכבים שייקראו על ידך, ייקראו על שמם של קופים. מטבעי, אני ממילא נוטה בדרך כלל להצטער לאחר מעשה, ככה שאין כאן שום דבר חריג. |
|
||||
|
||||
ובמהלכו. אחר כך זה כבר לא מועיל |
|
||||
|
||||
בונובו! |
|
||||
|
||||
איפה? |
|
||||
|
||||
לא יודעת, אבל הנה בא עוד אחד. תגובה 202896 |
|
||||
|
||||
את לא באמת חושבת שאני - בוגר האייל עם התמחות מאוד ספציפית1 - לא הבנתי למה התכוונת בהודעתך המקורית, נכון? אגב, את יודעת מה משותף ל"חוק הגולן" ו"לחוק בונובו"? 1 שבשל תקנה דראקוניות נאסר עלי לעסוק בה למחייתי. איפה חוק חופש העיסוק כשצריך אותו? |
|
||||
|
||||
1. לא, אתה לא יכול להגיע לעבודה מחר, וזה סופי. 2. נו, מה משותף? |
|
||||
|
||||
1. יש אנשים עם לב של אבן. 2. שבשני המקרים הגופים היחידים שמכירים בחוק הם אלה שחוקקו אותו. |
|
||||
|
||||
"בונובו" זה שם עברי ראוי לדיסק של U2, לא? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיה קרמבו בשם הזה. אבל אני בטח טועה. |
|
||||
|
||||
חלאס, תסבירו. שגם אחרים יבינו, מה הסיפור עם הבונונבו הזה? |
|
||||
|
||||
חשבתי שהסברתי בלינק שניתן לעיל, אבל הנה עוד הסבר: תגובה 194108 חוק בונובו הוא חוק גודווין של האייל (בינתיים רק אני שותפה לגילוי המרגש הזה, אבל מארגנת הפגנת 200 אלף לתמיכה בו). |
|
||||
|
||||
מי המציא את החוק? מתי הוא נולד (החוק)? מדוע דווקא "בונובו", ולא לדוגמה "קונוקו" או "שונושו"? אני מצטער, לא לימדו אותך בביצפר שתשובה צריכה להיות מלאה? אני צריך לדעת, כדי להחליט אם להצטרף להפגנת ה200 אלף. (כרגע אני עייף מהעמידה בתור בבחירות אתמול ביחד, וגם מאוכזב מהתוצאה) |
|
||||
|
||||
אני. בונובו הוא שמו של גזע הקופים ממנו אפשר לעשות השלכות לכל התנהגות אנושית ואף להסיק לגבי חופש הפרט, התנהגות מינית, הלכות שמירת שבת ומידת ההתערבות של הממשלה באסטרטגיית ההשקעות הפרטיות בתעשייה. אם לא תבוא, יהיו רק 199,999 איש, וחבל. |
|
||||
|
||||
אני מביא חבר ללא קרניים, כך שחוזרים ל 200,000. |
|
||||
|
||||
תודה. והאם כוונתו של השוטה להביא חבר ללא קרניים לא מנוגדת לתקנון? |
|
||||
|
||||
השוטה הוא התקנון. אבל אני אסיים פה, כדי שלא נימחק כולנו באכזריות. |
|
||||
|
||||
צ'יף-ופו! (זה כוכב הלכת ההוא, עם פסל החרות ב- 12 מאוזן) |
|
||||
|
||||
פעם פנה לעיתון ''הארץ'' אסטרולוג וביקש לכתוב שם טור. הם ענו לו ''כפי שבודאי צפית בכוכבים, אנחנו מצטערים לבודיעך כי איננו מעונינים בשירותיך'' |
|
||||
|
||||
בודיעך זה ביידיש? |
|
||||
|
||||
אם יותר לי לעזוב לרגע את סדנה, מה עוצמת התאורה (או הגודל הנראה, או איך שלא קוראים לזה) של השמש על פלוטו ? |
|
||||
|
||||
תשובתו של אסטרושוטה: פלוטו מרוחק מהשמש פי 40 מכדוה"א, כך שעצמת התאורה קטנה פי 1600. |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות זאת (למרות שלא ממש עונה על השאלה שלך) אי אפשר לא להמליץ על הסימולטור החביב של נאסא שמאפשר לך ל"ראות" את גרמי השמים מנקודות שונות במערכת השמש. המסע המופלא חינם כאן: http://space.jpl.nasa.gov |
|
||||
|
||||
I would recommend to check the amazing http://www.shatters.net/celestia/
It is a free 3D Space Simulator. So you will be able to see how the sun looks from Pluto. |
|
||||
|
||||
תודה רבה, דווקא ענית לי בצורה מצוינת והמסקנה שלי היא שאפילו על הרשיון של פלוטו ככוכב לכת אני שוקל לערער, כל שכן גרם השמיים החדש. |
|
||||
|
||||
מרשימה ההתחשבות של התקשורת הישראלית ברגשות הציבור האסקימואי, המעדיף מאד שיקראו לו דווקא אינואיטי. הסיבה לכך, לפי הסבר שקיבלתי במוזיאון ישראל, היא שאינואיט משמעו בשפתם ''איש'', ואילו אסקימואי הוא כינוי שניתן להם ע''י זרים ומשמעו ''אוכלי בשר נא'', שזה עלבון, אם כי נכון. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה גם מתאים לפתרון בשביל ביבי לבעיית הזקנים והחלשים. |
|
||||
|
||||
זה, כנראה, לא נכון. למעשה, זה לא נכון פעמיים: פעם ראשונה, כי לא כל האסקימואים הם אינואיט. הקנדים הם אינואיט, אבל חלק גדול מהאסקימואים של אלאסקה, למשל, דווקא לא. פעם שנייה זה לא נכון, כנראה, משום ש"אסקימו" באסקימואית אין משמעותו "אוכלי בשר נא". הדרך היחידה להתייחס לכל האסקימואים בעולם בלי למנות את מגוון השבטים שלהם, היא לקרוא להם אסקימואים. (פיסקה אחרונה) |
|
||||
|
||||
וואלה. אתר מוצלח. (נסיון להציל את כבודי האבוד) אולי סֶדנה היא אלה של האינואיט בלבד? |
|
||||
|
||||
מעניין שהעונה לשאלה מציין שהיא הטרידה אותו רבות כילד. אצלנו חשבו מקסימום: איך זה שהאיגלו לא נמס מבפנים כשמדליקים בו מדורה? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג, כנראה האוויר ליד הקירות מבודד די טוב. פעם היה לי מקרר ישן שהצטברו בו מים במדחס. כתוצאה מכך, המים היו קופאים בתוך צינורית נחושת קטנה בתוך הפריזר וחוסמים את מעבר הפריאון. בעקבות זאת המקרר היה מפסיק לקרר ומתחיל לעשות קולות משונים. הפיתרון היה להפשיר עם גפרור את הצינורית , תוך מספר שניות היה אפשר לשמוע פססס והמקרר היה מתחיל לזמזם בצורה בריאה שוב. כשהתופעה התחילה לקרות לעיתים קרובות ניסיתי להכניס נר דולק למקפיא, אבל הנר היה כבה כמעט מיד, אולי מחוסר חמצן ואולי מטיפות מים. בסוף קראתי לטכנאי והוא החליף את הגז, והוסיף "מייבש"(משחן?). מאז ועד שמסרתי את המקרר, הוא המשיך לעבוד בצורה תקינה, אבל אם מישהו מוצא אצלו בבית מקרר עם מעט שעווה בתא ההקפאה, שידע מאיפה זה הגיע. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה קשור לחום הסגולי הנמוך של האויר, לעומת החום הכמוס (ככה זה נקרא? כמות החום הנדרשת להמסה) הגבוה של קרח. בפועל, זה מתבטא בכך ששכבת האויר הדקיקה שבאה במגע עם הקרח מתקררת בלי שהיא ממיסה כמות נראית לעין של קרח. |
|
||||
|
||||
טוב, האמת שיש לי ניחוש סביר, אבל רציתי לספר את סיפור המקרר. הולכת החום בקרח כנראה יותר טובה מההולכה(או ההסעה) של האוויר, אז הקרח הפנימי מתקרר יותר מהקרח החיצוני מאשר הוא מתחמם מהאש. |
|
||||
|
||||
איך חשבת על פתרון הגפרור? מעולם לא היה עולה על דעתי להכניס גפרור דולק לחימום צינורית בפריזר כדי שהמקרר יפעל. |
|
||||
|
||||
זה היה די מזמן, אבל נדמה לי שכשתארתי את הבעיה באיזה ארוחה משפחתית מישהו הציע שאולי יש לחות בתוך הגז, וכשחזרתי לדירה שפשפתי את הצינורית באצבע ( כמו אלדין) וראיתי שאחרי כדקה יש שיפור. מכאן הדרך לגפרור היתה סלולה. |
|
||||
|
||||
הקרח מפשיר, או ניתך, אבל לא נמס. |
|
||||
|
||||
בארץ אסקימוסים הייתי לא מזמן גנבתי קילו קרח תפסו אותי על חם בית דין בתוך האיגלו והשופט כועס באמצע כל ההוכחה נמס. |
|
||||
|
||||
אוכלים בשר נא מחוסר ברירה, אבל היו *מתים* להתכבד מהקליק. |
|
||||
|
||||
בר-כוכבא נראה לי מועמד מוביל. |
|
||||
|
||||
אם כבר אז הילל בן שחר |
|
||||
|
||||
תמיד אפשר להחליט ששבתאי יהיה ע''ש שבתאי צבי... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אין לו מספיק פרסומים גם ככה? |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על אליל תורת הגרפים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ע"פ מקורות יודעי דבר(1) לסדנה גם יש ירח. לא סתם ירח, אלא ירח גדול מאד, כזה שגרם להאטת הסבוב של סדנה סביב עצמו בצורה משמעותית.(2) אלא מה, אף אחד לא הצליח לראות את הירח הזה. אם הוא קיים, הוא כנראה גרם השמים החשוך ביותר בסביבתנו(3) __ (1) הגלילי ג'וניור - המומחה המקומי לעניני אסטרופיזיקה וחלל. (2) עוזי כתב פעם משהו בנושא - על השפעת הגאות והשפל על החודש והיום. אם יש כאן מכונאים מומחים אולי הם יצליחו לשכנע את המנוע להביא מראה מקום. (3) כתבתי "במערכת השמש" ותיקנתי ל"בסביבתנו", כי עוד לא לגמרי ברור האם סדנה הוא אכן כוכב לכת במערכת השמש. |
|
||||
|
||||
תגובה 224435 ? |
|
||||
|
||||
זה מתחיל קצת קודם, בתגובה 224347 |
|
||||
|
||||
ובעברית: שאלה לאסטרונומים שבקהל- אם חוקרים גלקסיות רחוקות איך לא מוצאים כמה גושים שמסתחררים באזורינו? |
|
||||
|
||||
הגלקסיות מאירות (בכל מיני חלקים של הספקטרום), והן מאד כבדות (ולכן משפיעות בכח המשיכה שלהן על מה שקורה סביבן). גופים קטנים ואפלים הם לא זה ולא זה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |