שופט קבע כי חובת מניעת פשע עולה על חובת שמירת סודיות רפואית 1162
חדשות • המערכת • יום ב', 23/9/2002, 10:12
שופט בית משפט השלום בחיפה, רפאל חרסונסקי, פסק אתמול (א'), כי דברים שאמר תושב חיפה לפסיכיאטר ולעובדת סוציאלית בטיפולם הוא מצוי, יכולים לשמש כראיות נגדו.

החשוד, המואשם בעבירות תקיפה ואיומים, ציין באוזני הפסיכיאטר שלו כי המזור לבעיותיו הנפשיות יהיה לרצוח את אביו ולהתאבד. יום קודם לכן, טען החשוד כי הפסיק ליטול תרופות להן הוא זקוק בשל מצבו הנפשי. בכתב התביעה נכתב כי הדברים שנאמרו, נאמרו על מנת להפחיד את המטפל ואת האב וכי האיש מהווה סכנה לעצמו ולסביבה.

בית המשפט נדרש להכריע בשתי שאלות: הראשונה היא האם מידע שנמסר למטפל הוא מספק כראיה לכאורה והשניה היא האם רשאים וצריכים המטפלים לדווח על דברים שנאמרו להם ועלולים להוות "פצצה מתקתקת", למרות החיסיון הרפואי המוטל עליהם.

כאמור, השופט חרסונסקי, קיבל את טענות התביעה וקבע כי החוק מחייב אזרחים להשתמש בכל האמצעים על מנת למנוע פשע.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

משמעות משפטית 93686
אשר לבשן יום ב', 23/9/2002, 15:41
כדאי לציין בכותרת "סודיות רפואית".
מעניין אם להחלטת השופט תהיה השפעה גם לגבי חיסיון עיתונאי.
משפטנים: האם יכול שופט שלום לקבוע תקדים?
משמעות משפטית 93695
עוזי ו. • בתשובה לאשר לבשן יום ב', 23/9/2002, 16:16
תקדים אחד הוא כבר קבע, ולא משנה איך יפסקו מעכשיו: החסינות הרפואית חסרת משמעות. הרי מטרת החסינות הזו להבטיח לחולה שהמידע שהוא מוסר לא ישמש נגדו, והמטפלים (רופאים, פסיכולוגים) אינם יכולים להעביר אותו הלאה.

מאחר שהשופט התיר למטפלים למסור את המידע למשטרה - ידע כל מטופל שזה עלול לקרות גם לו, וידע כל מטפל שאם לא יעשה כן הוא עלול ליפול לידי שופט שיחייב אותו לשאת בתוצאות. בשביל התוצאות האלה לא צריך לבטל את הסודיות הרפואית בחוק - מספיק ששופט אחד פוסק כך.

הסתייגויות: מהכתבה מסתבר שהמידע נמסר שלא במסגרת טיפול; אולי הסודיות הרפואית חלשה יותר בסיטואציה כזו. מלבד זאת, עצם העובדה שהמטופל מפסיק לקחת תרופות יכולה להחשב להפסקת הטיפול מצידו, וממילא הסודיות הרפואית פגה.
משמעות משפטית 93705
גלעד ברזילי • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 23/9/2002, 16:39
לא נכון. אם המטופל יורשע, ובערעור למחוזי ייקבע שהוא זכאי וזאת בגלל דרך השגת הראיות נגדו, אז המצב חוזר להיות כפי שהוא היה.
משמעות משפטית 94316
סיגל ש • בתשובה לגלעד ברזילי יום ה', 26/9/2002, 22:11
אבל למה אתה חושב שהמטופ]ל יורשע?? זה מה שלא ניראה לי הגיוני שהוא יורשע בדבריפם שהוא אמר למטפל שלו בסודיות רפואית.היום שאני דיברתי עם הרופא שלי שאני לא יגיד את השם שלו ביגלל שאני כן מאמינה בסודיותץ רפואית אז הוא אמר שביכלל לא נישמע לו כזה מין חוק ושברור שהמטופל הוא לא אשם במחלה שלו.
משמעות משפטית 94327
גלעד ברזילי • בתשובה לסיגל ש יום ה', 26/9/2002, 22:52
אני חושב שהמטופל לא יורשע, אלא יזוכה.
משמעות משפטית 93712
האייל הגולה • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 23/9/2002, 17:07
אלע''ד.

החסינות הרפואית אינה חסרת משמעות. יש הבדל בין פשע מתמשך או פשע שעתיד להתבצע ופשע שהתרחש זה מכבר. אם מטופל מספר למטפל על רצח שבוצע בעבר, קרוב לוודאי שהסודיות הרפואית תקפה, משום שאין במסירת המידע כדי למנוע פשע.
משמעות משפטית 93731
דובי קננגיסר • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 23/9/2002, 18:12
הוא קבע תקדים, אבל הוא שופט שלום, וזה לא מחייב אף אחד. תקדים יכול לחייב רק ערכאות נמוכות יותר. לא אני אותו מטופל, הייתי תובע את המטפל ודואג ליצור תקדים שמה שהוא עשה זה בלתי חוקי (ובלתי חוקתי, מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחרותו).
משמעות משפטית 93735
עוזי ו. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 23/9/2002, 18:30
הנקודה היא שגם בלי לחייב שופטים אחרים לפסוק כמותו, הוא עדיין "קבע תקדים" בכך ששופט *יכול* לבטל את החסינות. אין צורך שזה יקרה בכל פעם - מספיק החשש שזה *יכול* לקרות.

ושוב, הסתייגויות: כל הנ"ל תקף רק למקרה שבו דן השופט, דהיינו למטופל שהפסיק את הטיפול ומסר מידע על כוונה עתידית לבצע פשע; ובהנחה שהחלטת השופט לא תתהפך בערעור (שאז היא כאילו בטלה).
משמעות משפטית 94317
סיגל ש • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 26/9/2002, 22:15
ביכלל אין כזאתי אופצתייה שמטופל הוא יתבע את המטפל שלו בבית מישפט.שאם הוא היה רוצה ליתבוע אותו סימן שאין ביניהם אימון וחוזה טיפולי וביכלל הטיפול לא שווה כלום בלי הדברים האלה.אים יש אימון בין מטפל ומטופל אז הוא לא יכול לתבוע אותץו.
משמעות משפטית 94386
דובי קננגיסר • בתשובה לסיגל ש יום ו', 27/9/2002, 11:52
ובכן, אם המטפל חשף מידע שחלה עליו סודיות רפואית, הייתי אומר שכבר אין אמון. אני לא הייתי נותן בו אמון, בכל מקרה, והייתי דואג לחפש לעצמי מטפל אחר.

הסדר הלוגי שלך הפוך - זה לא שאם יש אמון אז הוא לא יכול לתבוע אותו, זה שאם הוא רוצה לתבוע אותו, סימן שאין אמון.
משמעות משפטית 94438
סיגל ש • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 27/9/2002, 18:52
הסדר הלוגי שלי לא הפוך.אני היתקשרתי עכשיו למטפל שלי שאפילו שיום שישי וזה לא יום עבודה שלו אבל הוא מטפל שמרשה ליתקשר אליו מתי שיש צורך אז אני היתקשרתי אליו וקראתי לו את מה שכתבת והוא הסביר לי שוב שאני יהיה בטויחה שמה שאני אומרת זה נכון.
אז ככה הוא הסביר לי אם יש טיפול אז חייב להיות אימון. אחרת הטיפול ביכלל לא היה מגיע לשלב שאומרים דברים כמו אני רומצה לעשות משהו לאמא שלי או אני רוחצה להרוג את עצמי.
אם מטופל הוא כבר אומר דברים מיסוג הזה למטפל סימן שיש כבר אימון מלא במטפל ואז הוא לא יחשוב על דבר כמו לתבוע אותו בבית משפט.אם הוא כל הזמן יהיה חשדן אז הטיפול לא יהיה שווה שום דבר כאילו לא היה טיפול בכלל ואפשר כבר בכלל לוותר על כל המקצוע.
ואם כבר מטפל הלך ואמר דברים על מטופל של סודיות רפואית אז המטופל הוא לא יתןם יותר אמון בשום מטפל וכל הטיפול הפסיכיאטרי שלו ייגמר לגמרי והוא יהיה לתמיד חולה.
משמעות משפטית 94632
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/9/2002, 7:18
אני חושבת שמה שסיגל ניסתה לומר הוא, שכחלק מתהליך הטיפול הפסיכולוגי חייב להיווצר אמון בין המטפל למטופל. מבחינת מטופלים (כמו סיגל) האופצייה של ''הסגרת המטפל'' לא קיימת. אם אין לה אמון - לא ייתכן טיפול. אם יש לה אמון - לא תיתכן תביעה. ולכן, מרגע שכדי להגן על עצמו, המטופל נאלץ להיות חשדני כלפי המטפל, הטיפול מסתיים.
משמעות משפטית 94650
דובי קננגיסר • בתשובה לטלי יום א', 29/9/2002, 10:19
כן, זה אני הבנתי, אבל לא מדובר פה על מצב של חשדנות - מדובר פה על מצב שברור וידוע שהועבר מידע למשטרה. אין כבר מקום לאמון בשלב הזה.
משמעות משפטית 94653
דורון הגלילי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/9/2002, 10:24
לא בהכרח.
איומים, בפגיעה עצמית או בפגיעה בזולת, הם בהרבה מקרים אותות מצוקה, או קריאות לעזרה. עובדה (או אולי הנחה) ידועה ומקובלת, אפילו בין המטופלים.
לכן גם כאשר ברור וידוע כי הועבר מידע למשטרה, יכול להשמר האמון של המטופל במטפל כי העברת המידע נועדה לטובתו של המטופל.
משמעות משפטית 94851
איפסילון • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/9/2002, 23:29
אלע"ד - אבל, עד כמה שאני זוכר משעורי אזרחות, פסיקה בערכאה כלשהי נחשבת לתקדים *באותה ערכאה* ובערכאות נמוכות יותר.
כלומר התקדים שקבע שופט השלום מחייב שופטי שלום אחרים - כל עוד לא פסק בימ"ש מחוזי (או ביהמ"ש העליון) אחרת.
משמעות משפטית 95069
דובי קננגיסר • בתשובה לאיפסילון יום ב', 30/9/2002, 20:38
גם אלע''ד, אבל למיטב ידיעתי, תקדים בתוך אותה ערכאה אינו תקדים מחייב. אפשר להסתמך עליו אם בא לך, אבל אתה לא חייב. אחרת כל תקדים שהיה קובע ביהמ''ש העליון היה קבוע לעד.
משמעות משפטית 95078
האייל הזקן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 30/9/2002, 21:05
חוק יסוד השפיטה קובע:

(א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

(ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.
I stand corrected[*] 95085
איפסילון • בתשובה להאייל הזקן יום ב', 30/9/2002, 22:03
(ומבוייש, בפינה).

[*] מה הביטוי העברי המקביל? לא עולה לי שום דבר בראש.
משמעות משפטית 95160
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 1/10/2002, 9:30
מה מוסיף סעיף ב' על הנאמר בסעיף א'?
משמעות משפטית 95166
אשר לבשן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 1/10/2002, 9:51
אולי את בית הדין הרבני הגבוה?
משמעות משפטית 95173
האייל הזקן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 1/10/2002, 10:28
סעיף א' מדבר על הנחייה. סעיף ב' מדבר על חיוב.
תודה 95175
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 1/10/2002, 10:35
איזה מזל שאלע''ד, בטח הייתי מפסיד בכל המשפטים שלי.
תודה 95355
האייל הזקן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 1/10/2002, 22:58
אל תהיה מתוסכל.
יכולת האבחנה הזו - שנרכשת עם השנים - היא סוג של סטייה.
אני לא צוחק: הדבר מפריע להנות מקריאת סתם טקסטים.
Tell me about it 95374
טלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 1/10/2002, 23:28
אני לא מצליחה להיגמל מהמנהג לזכור כל רשימה שמופיעה בטקסט, בלתי חשובה ככל שתהיה.
וזה בהחלט מפריע לקרוא סתם טקסטים.
Tell me about it 95396
האייל הזקן • בתשובה לטלי יום ד', 2/10/2002, 0:07
לאיזו "סטייה" שייך המנהג לזכור כל רשימה וכו' ?
Tell me about it 95399
ב/ טלי • בתשובה להאייל הזקן יום ד', 2/10/2002, 0:20
אנטומיה שנה א'.
Tell me about it 95405
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לטלי יום ד', 2/10/2002, 0:35
הכי גרוע זה כשאת/ה משנן כל ניק שהופיע אי פעם.
Tell me about it 95424
טלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 2/10/2002, 1:58
אפשר להכין קובץ אקסל במקום.
משמעות משפטית 96397
האלמון האיילי • בתשובה להאייל הזקן יום ו', 4/10/2002, 22:03
היכן באמת עומדים השיפוט הצבאי והשיפוט הרבני לגבי בתי משפט אחרים?
משמעות משפטית 96406
האייל הזקן • בתשובה להאלמון האיילי יום ו', 4/10/2002, 22:18
מערכות השיפוט הצבאי, הרבני, ביה''ד לעבודה וכו' הן מערכות נפרדות, אלא שמעל כולן - כולל מעל מערכת בתי המשפט הרגילים - נמצא בג''צ.
משמעות משפטית 96443
ש''ק ריש • בתשובה להאייל הזקן יום ו', 4/10/2002, 23:23
הכי מוזרות הן העתירות בבג''צ נגד בית המשפט העליון. במיוחד ''איך-קוראים-לו נגד כבוד נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק'' שנדון לא מזמן, בעניין העמדה לדין משמעתי של הלא-דוקטור סטיב אדלר.
משמעות משפטית 96460
האייל הזקן • בתשובה לש''ק ריש שבת, 5/10/2002, 0:09
''איך קוראים לו'' הוא אדם בשם גיורא בשור היושב על תקן של נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה.

עתירות למיניהן נגד שופטי בית המשפט העליון חושפות - פעם אחר פעם - את הבעייה המובנית הנעוצה בכך ששופטים דנים בעניין חבריהם באותה ערכאה ממש.
משמעות משפטית 96543
ש''ק ריש • בתשובה להאייל הזקן שבת, 5/10/2002, 18:43
שקוף, אבל למי תיתן לדון בהם? ל-Privy Council?

האמת שבהקשר הזה פסק הדין העצוב ביותר שיצא תחת ידי בית המשפט העליון שלנו בזמן האחרון הוא דווקא עתירה נגד מנהל בתי המשפט, שדרשה לבטל את ההוראה שהוא נתן לשופטים, הוראה לא להשיב על משובים שסטודנט לקרימינולוגיה ביקש להפנות אליהם.
משמעות משפטית 96558
האייל הזקן • בתשובה לש''ק ריש שבת, 5/10/2002, 19:47
אני זוכר שבעבר - כשהיו משחקי ליגה רגישים בכדורגל - נהגו להביא שופטים מקפריסין ויוון. אפשר, אולי, לאמץ את השיטה הזו.

הבעייה היא - כך ניתן להתרשם - שהשופטים עצמם אינם מגלים רגישות מספקת לבעייה המובנית הזו, ו"מזמינים" - בהתנהגותם - עתירות מביכות נגדם (ראה מקרה השופט אור בעניין הורוביץ למשל).

אשר למנהל בתי המשפט - ברור שהוא ידו הארוכה (והנאמנה) של הנשיא, והוא לא היה נותן הוראה לשופטים שלא להתראיין, אלא לאחר שהוא עצמו קיבל הוראה בעניין זה מהנשיא.

אתה יודע מה ? עם ההוראה הזו דווקא אין לי בעייה.
ככל שהבנתי, הסטודנט רצה לראיין את השופטים ולבחון את עמדותיהם האידיאולוגיות.
לא צריך חוש נבואי מפותח כדי לצפות שבמורד הדרך, עלולות להתעורר - עקב כך - בעיות שונות ומשונות. הרגישות והחשדנות אצלנו גבוהות מדי מכדי שנתייחס בשיוויון נפש לתוצאות כאלה או אחרות שייעלה הסטודנט בחכתו.
משמעות משפטית 96754
האייל האלמוני • בתשובה לש''ק ריש יום א', 6/10/2002, 13:02
מה פסק בית המשפט?
אימצתי את ההצעה, תודה 93701
ערן בילינסקי • בתשובה לאשר לבשן יום ב', 23/9/2002, 16:31
האמנם? 93706
מיץ פטל יום ב', 23/9/2002, 16:50
השופט פסק כי הראיה -- שכבר נמצאה בידי המשטרה -- כשרה. אני לא בטוח שהמשמעות של הפסיקה היא -- וזה העניין -- כי רופא חייב למסור למשטרה ראיות מסוג זה, תוך הפרת הסודיות. נראה לי כי קביעה כזו עשויה להתקבל רק באמצעות הרשעתו של רופא באי-מניעת פשע בנסיבות כאלה, וכי כל עוד אין פסיקה כזו, הפסיקה דנן אינה משנה את המצב המשפטי מבחינתם של מטפלים.

תקנו אותי אם אני טועה.
האמנם? 93725
עוזי ו. • בתשובה למיץ פטל יום ב', 23/9/2002, 17:56
א. נכון שהמקרה הזה עוסק בכשרות של ראיה, אבל השופט קבע שהם "רשאים וצריכים" למסור את המידע.

ב. האם באמת יש כאן הבדל בין "רשאים" לבין "צריכים"? אדם מהרחוב, כשיש בידו מידע על פשע שעומד להתבצע, צריך לדווח למשטרה (או שיחשב שותף לפשע). ההגנה היחידה של אנשי המקצוע, היא שאינם *צריכים* לדווח - כי הם לא *רשאים*. לדעתי, במקום שהם רשאים, הם צריכים.
האמנם? 93812
ברקת • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 23/9/2002, 23:40
יש דילמה כזו גם אצל כמרים ששומעים וידויים. ואגב, נעשה על זה סרט בריטי מצליח לפני כמה שנים (ששכחתי את שמו) - כומר שהתלבט אם להסגיר אב שתקף מינית את בתו.
זהירות - ספוילר 93819
טלי • בתשובה לברקת יום ג', 24/9/2002, 0:24
וגם פרק מצוין ב''הפרקליטים'', שבו רוצח מנצל את הוידוי כדי לספר על רצח שביצע, ולמנוע מהכומר להעיד נגדו.
יש סיבה טובה מאוד לחסיון 93757
גיא יום ב', 23/9/2002, 20:11
הרפואי. הרופא ו\או הפסיכולוג צריך פרטים מסוימים בכדי לעזור למטופל, פרטים שהאדם לא יסכים לחשוף בצורה אחרת אך נדרשים בכדי לעזור למטופל. אבל אני חושב שנכון מצד המטפל להתריע על הסיכונים למשפחה הקרובה ולצוות הטיפולי כמו גם לשלוח התראה על סיכון למשטרה בלא לחשוף פרטים על הסיבה.
חסיון טיפולי 93882
ש''ק ריש יום ג', 24/9/2002, 10:47
אין לא תקדים מחייב (שכן הדבר לא נפסק בבית המשפט העליון) ואף לא תקדים מנחה (שכן אין בית משפט נמוך יותר).

חוצמזה, הוא קבע שהראיות קבילות לעניין "ראיות לכאורה", כלומר כדי לבסס עילת מעצר. ייתכן שבאמת מדובר בקביעה ראשונית בתחומה, אבל יש לסייג זאת בשניים: ראשית, החסיון המוקנה לדברים שנמסרו לעובד סוציאלי, מטפל ורופא אינו חסיון מוחלט, והוא נסוג כאשר העניין שבגילוי המידע עדיף; כך שאין כאן פריצה של החוק הקיים, אלא יישומו בלבד.

שנית, כללי הקבילות של "ראיות לכאורה" לעניין מעצר הינם רחבים יותר מאלו של המשפט הפלילי גופו; ומכאן שייתכן שפסיקה זו לא תוחל על הראיות שיובאו במשפט עצמו. שהרי יש הבדל בין הצורך למנוע פשע, לבין הצורך להעניש על איומים לבצעו.

יש משהו מצחיק במעצרו עד תום ההליכים, כאשר הוא יכול להודות באיומים ולקבל עונש זעום שאינו כולל מאסר בפועל ולהשתחרר בתוך שבוע. מעניין באיזו עבירה הוא מואשם, ומה העונש הצפוי לו בשלה.
מה שהיה איתי 94193
סיגל ש יום ה', 26/9/2002, 8:27
אני הסיפור שלי שאני הייתי מאושפזת כמה זמן בבית חולים בגלל שהיה לי דיכאון והיתפרצויות ואחר כך הייתי בבית חולים אבל במחלקה פתוחה שיכלתי ללכת מתי שאני רוצה ואני הבנתי שזה מקום טוב בישבילי להיו ת ואחר כך שיחררו אותי שאמרו לי שאני יכולה ללכת כבר הביתה ועדיין נשארו לי דכאון ולפעצמים בלגנים של אלימות וחפצים אז אני הולכת לטיפול אצל רופא במחלקה שהייתי אבל במר]פאות חוץ.ואני מקבלת כדורים אבל לא מאוד חזקים כמו במחלקה נגיד פרפנן אלה רק דברים להרגיע ולישון.ואני יש לי מחשדבות לפעמים שאני חושבת נגיד שאני יעשה משהו ל אמא שלי שאנחנו גרים באותו בית דברים כאלה שאני צריכה לגיד לרופא שהוא יקבע לי את התץרופות ובלי התרופות אני מרגישה ממש לא טוב ויש יותר דיכאון והיתפרצויות.
אז אני עכשיו פוחדת נגיד אם אני אומרת לרופא בפגיש ה נגיד שאני מרגישה שיש לי נגיד צורך להרוג את אמא שלי אז הוא ילך למישטרה וזה אז אני לא יכולה להגיד לו את הדברים האלה ואז הוא לא יכול לתת לי תרופות למה שאני צריכה והמצב יהיה יותר גרוע אפילו.
אז אני לא מבינה מה ההיגיון של השופט לגמור על כל הטיפולים הפסביכולוגים לשים בכלא את כל החולים שהם בכלל זה לא אשמתם זה כימיה בראש שלהם???
94195
סיגל ש יום ה', 26/9/2002, 9:09
וגם אם השופט רפאל חרסונסקי חושב שהחולה הוא פצצה מתקץתקת אז בגלל זה הוא נותן אותו למשטרה? אז אולי צריך לקחת אותו לאשפוז או שלמחלקה הסגור ה או שאולי לטפל בו בצורה אחרת אבל מה פתאום מה זה שייך למשטרה.
כל העניין הזה של ''מניעת פשע''... 95654
דניאל קלטי יום ד', 2/10/2002, 17:53
עניין מורכב, ספק דמוקרטי - היכן בדיוק עובר הגבול??
כתבה מענינת על חולי נפש בישראל 96901
האייל האלמוני והארסי יום א', 6/10/2002, 23:28
אפשר להכנס דרך ה"ארץ" אחרי רישום קצר אני לא מצליח להשיג קישור הם חוסמים.
נתונים מענינים:

כ-‏14,000 מאושפזים בהסכמה.
כ-‏2,600 בהוראת פסיכיאטר מחוזי.‏1
כ-‏1,300 בצו בית משפט.

‏1 הכרתי פעם פסיכיאטר מחוזי כשעוד היה רופא בבית חולים האיש קצת קוקו ויש להם עוצמה לשלול חירות שאין כדוגמתה.
כתבה מענינת על חולי נפש בישראל 97365
ש''ק ריש • בתשובה להאייל האלמוני והארסי יום ג', 8/10/2002, 15:16
מתוך המועמדים לאשפוז בכפייה, מיוצגים ע"י עו"ד - כ-‏2%. (נתון שהמדגם לגביו אינו עומד בכללים הסטטיטיסטיים, אך אני מאמין שהוא קרוב לאמת).

אני מעריך שרוב המיוצגים הולכים הביתה.
כתבה מענינת על חולי נפש בישראל 97446
האייל האלמוני והארסי • בתשובה לש''ק ריש יום ג', 8/10/2002, 23:17
אני מניח שאתה צודק, אבל מבחינת השופט הגיוני לחשוב שאם לא דאגת לעו''ד במצב כזה קריטי אתה כנראה משוגע.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות