בתשובה לעוזי ו., 23/09/02 16:16
משמעות משפטית 93731
דובי קננגיסר • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 23/9/2002, 18:12
הוא קבע תקדים, אבל הוא שופט שלום, וזה לא מחייב אף אחד. תקדים יכול לחייב רק ערכאות נמוכות יותר. לא אני אותו מטופל, הייתי תובע את המטפל ודואג ליצור תקדים שמה שהוא עשה זה בלתי חוקי (ובלתי חוקתי, מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחרותו).
משמעות משפטית 93735
עוזי ו. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 23/9/2002, 18:30
הנקודה היא שגם בלי לחייב שופטים אחרים לפסוק כמותו, הוא עדיין "קבע תקדים" בכך ששופט *יכול* לבטל את החסינות. אין צורך שזה יקרה בכל פעם - מספיק החשש שזה *יכול* לקרות.

ושוב, הסתייגויות: כל הנ"ל תקף רק למקרה שבו דן השופט, דהיינו למטופל שהפסיק את הטיפול ומסר מידע על כוונה עתידית לבצע פשע; ובהנחה שהחלטת השופט לא תתהפך בערעור (שאז היא כאילו בטלה).
משמעות משפטית 94317
סיגל ש • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 26/9/2002, 22:15
ביכלל אין כזאתי אופצתייה שמטופל הוא יתבע את המטפל שלו בבית מישפט.שאם הוא היה רוצה ליתבוע אותו סימן שאין ביניהם אימון וחוזה טיפולי וביכלל הטיפול לא שווה כלום בלי הדברים האלה.אים יש אימון בין מטפל ומטופל אז הוא לא יכול לתבוע אותץו.
משמעות משפטית 94386
דובי קננגיסר • בתשובה לסיגל ש יום ו', 27/9/2002, 11:52
ובכן, אם המטפל חשף מידע שחלה עליו סודיות רפואית, הייתי אומר שכבר אין אמון. אני לא הייתי נותן בו אמון, בכל מקרה, והייתי דואג לחפש לעצמי מטפל אחר.

הסדר הלוגי שלך הפוך - זה לא שאם יש אמון אז הוא לא יכול לתבוע אותו, זה שאם הוא רוצה לתבוע אותו, סימן שאין אמון.
משמעות משפטית 94438
סיגל ש • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 27/9/2002, 18:52
הסדר הלוגי שלי לא הפוך.אני היתקשרתי עכשיו למטפל שלי שאפילו שיום שישי וזה לא יום עבודה שלו אבל הוא מטפל שמרשה ליתקשר אליו מתי שיש צורך אז אני היתקשרתי אליו וקראתי לו את מה שכתבת והוא הסביר לי שוב שאני יהיה בטויחה שמה שאני אומרת זה נכון.
אז ככה הוא הסביר לי אם יש טיפול אז חייב להיות אימון. אחרת הטיפול ביכלל לא היה מגיע לשלב שאומרים דברים כמו אני רומצה לעשות משהו לאמא שלי או אני רוחצה להרוג את עצמי.
אם מטופל הוא כבר אומר דברים מיסוג הזה למטפל סימן שיש כבר אימון מלא במטפל ואז הוא לא יחשוב על דבר כמו לתבוע אותו בבית משפט.אם הוא כל הזמן יהיה חשדן אז הטיפול לא יהיה שווה שום דבר כאילו לא היה טיפול בכלל ואפשר כבר בכלל לוותר על כל המקצוע.
ואם כבר מטפל הלך ואמר דברים על מטופל של סודיות רפואית אז המטופל הוא לא יתןם יותר אמון בשום מטפל וכל הטיפול הפסיכיאטרי שלו ייגמר לגמרי והוא יהיה לתמיד חולה.
משמעות משפטית 94632
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/9/2002, 7:18
אני חושבת שמה שסיגל ניסתה לומר הוא, שכחלק מתהליך הטיפול הפסיכולוגי חייב להיווצר אמון בין המטפל למטופל. מבחינת מטופלים (כמו סיגל) האופצייה של ''הסגרת המטפל'' לא קיימת. אם אין לה אמון - לא ייתכן טיפול. אם יש לה אמון - לא תיתכן תביעה. ולכן, מרגע שכדי להגן על עצמו, המטופל נאלץ להיות חשדני כלפי המטפל, הטיפול מסתיים.
משמעות משפטית 94650
דובי קננגיסר • בתשובה לטלי יום א', 29/9/2002, 10:19
כן, זה אני הבנתי, אבל לא מדובר פה על מצב של חשדנות - מדובר פה על מצב שברור וידוע שהועבר מידע למשטרה. אין כבר מקום לאמון בשלב הזה.
משמעות משפטית 94653
דורון הגלילי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/9/2002, 10:24
לא בהכרח.
איומים, בפגיעה עצמית או בפגיעה בזולת, הם בהרבה מקרים אותות מצוקה, או קריאות לעזרה. עובדה (או אולי הנחה) ידועה ומקובלת, אפילו בין המטופלים.
לכן גם כאשר ברור וידוע כי הועבר מידע למשטרה, יכול להשמר האמון של המטופל במטפל כי העברת המידע נועדה לטובתו של המטופל.
משמעות משפטית 94851
איפסילון • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 29/9/2002, 23:29
אלע"ד - אבל, עד כמה שאני זוכר משעורי אזרחות, פסיקה בערכאה כלשהי נחשבת לתקדים *באותה ערכאה* ובערכאות נמוכות יותר.
כלומר התקדים שקבע שופט השלום מחייב שופטי שלום אחרים - כל עוד לא פסק בימ"ש מחוזי (או ביהמ"ש העליון) אחרת.
משמעות משפטית 95069
דובי קננגיסר • בתשובה לאיפסילון יום ב', 30/9/2002, 20:38
גם אלע''ד, אבל למיטב ידיעתי, תקדים בתוך אותה ערכאה אינו תקדים מחייב. אפשר להסתמך עליו אם בא לך, אבל אתה לא חייב. אחרת כל תקדים שהיה קובע ביהמ''ש העליון היה קבוע לעד.
משמעות משפטית 95078
האייל הזקן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 30/9/2002, 21:05
חוק יסוד השפיטה קובע:

(א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

(ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.
I stand corrected[*] 95085
איפסילון • בתשובה להאייל הזקן יום ב', 30/9/2002, 22:03
(ומבוייש, בפינה).

[*] מה הביטוי העברי המקביל? לא עולה לי שום דבר בראש.
משמעות משפטית 95160
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 1/10/2002, 9:30
מה מוסיף סעיף ב' על הנאמר בסעיף א'?
משמעות משפטית 95166
אשר לבשן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 1/10/2002, 9:51
אולי את בית הדין הרבני הגבוה?
משמעות משפטית 95173
האייל הזקן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 1/10/2002, 10:28
סעיף א' מדבר על הנחייה. סעיף ב' מדבר על חיוב.
תודה 95175
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 1/10/2002, 10:35
איזה מזל שאלע''ד, בטח הייתי מפסיד בכל המשפטים שלי.
תודה 95355
האייל הזקן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 1/10/2002, 22:58
אל תהיה מתוסכל.
יכולת האבחנה הזו - שנרכשת עם השנים - היא סוג של סטייה.
אני לא צוחק: הדבר מפריע להנות מקריאת סתם טקסטים.
Tell me about it 95374
טלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 1/10/2002, 23:28
אני לא מצליחה להיגמל מהמנהג לזכור כל רשימה שמופיעה בטקסט, בלתי חשובה ככל שתהיה.
וזה בהחלט מפריע לקרוא סתם טקסטים.
Tell me about it 95396
האייל הזקן • בתשובה לטלי יום ד', 2/10/2002, 0:07
לאיזו "סטייה" שייך המנהג לזכור כל רשימה וכו' ?
Tell me about it 95399
ב/ טלי • בתשובה להאייל הזקן יום ד', 2/10/2002, 0:20
אנטומיה שנה א'.
Tell me about it 95405
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לטלי יום ד', 2/10/2002, 0:35
הכי גרוע זה כשאת/ה משנן כל ניק שהופיע אי פעם.
Tell me about it 95424
טלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 2/10/2002, 1:58
אפשר להכין קובץ אקסל במקום.
משמעות משפטית 96397
האלמון האיילי • בתשובה להאייל הזקן יום ו', 4/10/2002, 22:03
היכן באמת עומדים השיפוט הצבאי והשיפוט הרבני לגבי בתי משפט אחרים?
משמעות משפטית 96406
האייל הזקן • בתשובה להאלמון האיילי יום ו', 4/10/2002, 22:18
מערכות השיפוט הצבאי, הרבני, ביה''ד לעבודה וכו' הן מערכות נפרדות, אלא שמעל כולן - כולל מעל מערכת בתי המשפט הרגילים - נמצא בג''צ.
משמעות משפטית 96443
ש''ק ריש • בתשובה להאייל הזקן יום ו', 4/10/2002, 23:23
הכי מוזרות הן העתירות בבג''צ נגד בית המשפט העליון. במיוחד ''איך-קוראים-לו נגד כבוד נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק'' שנדון לא מזמן, בעניין העמדה לדין משמעתי של הלא-דוקטור סטיב אדלר.
משמעות משפטית 96460
האייל הזקן • בתשובה לש''ק ריש שבת, 5/10/2002, 0:09
''איך קוראים לו'' הוא אדם בשם גיורא בשור היושב על תקן של נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה.

עתירות למיניהן נגד שופטי בית המשפט העליון חושפות - פעם אחר פעם - את הבעייה המובנית הנעוצה בכך ששופטים דנים בעניין חבריהם באותה ערכאה ממש.
משמעות משפטית 96543
ש''ק ריש • בתשובה להאייל הזקן שבת, 5/10/2002, 18:43
שקוף, אבל למי תיתן לדון בהם? ל-Privy Council?

האמת שבהקשר הזה פסק הדין העצוב ביותר שיצא תחת ידי בית המשפט העליון שלנו בזמן האחרון הוא דווקא עתירה נגד מנהל בתי המשפט, שדרשה לבטל את ההוראה שהוא נתן לשופטים, הוראה לא להשיב על משובים שסטודנט לקרימינולוגיה ביקש להפנות אליהם.
משמעות משפטית 96558
האייל הזקן • בתשובה לש''ק ריש שבת, 5/10/2002, 19:47
אני זוכר שבעבר - כשהיו משחקי ליגה רגישים בכדורגל - נהגו להביא שופטים מקפריסין ויוון. אפשר, אולי, לאמץ את השיטה הזו.

הבעייה היא - כך ניתן להתרשם - שהשופטים עצמם אינם מגלים רגישות מספקת לבעייה המובנית הזו, ו"מזמינים" - בהתנהגותם - עתירות מביכות נגדם (ראה מקרה השופט אור בעניין הורוביץ למשל).

אשר למנהל בתי המשפט - ברור שהוא ידו הארוכה (והנאמנה) של הנשיא, והוא לא היה נותן הוראה לשופטים שלא להתראיין, אלא לאחר שהוא עצמו קיבל הוראה בעניין זה מהנשיא.

אתה יודע מה ? עם ההוראה הזו דווקא אין לי בעייה.
ככל שהבנתי, הסטודנט רצה לראיין את השופטים ולבחון את עמדותיהם האידיאולוגיות.
לא צריך חוש נבואי מפותח כדי לצפות שבמורד הדרך, עלולות להתעורר - עקב כך - בעיות שונות ומשונות. הרגישות והחשדנות אצלנו גבוהות מדי מכדי שנתייחס בשיוויון נפש לתוצאות כאלה או אחרות שייעלה הסטודנט בחכתו.
משמעות משפטית 96754
האייל האלמוני • בתשובה לש''ק ריש יום א', 6/10/2002, 13:02
מה פסק בית המשפט?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות