|
||||
|
||||
אני חושבת שמה שסיגל ניסתה לומר הוא, שכחלק מתהליך הטיפול הפסיכולוגי חייב להיווצר אמון בין המטפל למטופל. מבחינת מטופלים (כמו סיגל) האופצייה של ''הסגרת המטפל'' לא קיימת. אם אין לה אמון - לא ייתכן טיפול. אם יש לה אמון - לא תיתכן תביעה. ולכן, מרגע שכדי להגן על עצמו, המטופל נאלץ להיות חשדני כלפי המטפל, הטיפול מסתיים. |
|
||||
|
||||
כן, זה אני הבנתי, אבל לא מדובר פה על מצב של חשדנות - מדובר פה על מצב שברור וידוע שהועבר מידע למשטרה. אין כבר מקום לאמון בשלב הזה. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. איומים, בפגיעה עצמית או בפגיעה בזולת, הם בהרבה מקרים אותות מצוקה, או קריאות לעזרה. עובדה (או אולי הנחה) ידועה ומקובלת, אפילו בין המטופלים. לכן גם כאשר ברור וידוע כי הועבר מידע למשטרה, יכול להשמר האמון של המטופל במטפל כי העברת המידע נועדה לטובתו של המטופל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |