|
שתי מדינות, שתי תקופות, שתי פרשות, שתי תוצאות, ומסקנה עגומה אחת.
|
|
תרבות והיסטוריה • יוסי גורביץ • יום ב', 30/4/2001, 22:22 |
|
| |
בשנת 1894, נעצר סרן אלפרד דרייפוס, קצין במטה הכללי הצרפתי ממוצא יהודי, באשמת ריגול למען גרמניה. לא היו נגדו כל ראיות, פרט לשכנועם של קציני המודיעין הצרפתים באשמתו, בשל היותו "יהודי וגרמני". אחד מהם, בכיר בשם רס"ן אנרי, מתוך שכנועו באשמת הנאשם, זייף חליפת מכתבים בין דרייפוס לנספח הצבאי הגרמני. על סמך מסמכים אלה, שצורפו כ"נספח סודי" לחומר המשפט, הורשע דרייפוס והושלך לכלא לתקופה ארוכה. שר ההגנה, הגנרל מרסיה, הסכים בשתיקה למעשים אלו.
בשנת 1980, נעצר סגן עיזאת נאפסו, איש המודיעין הישראלי ממוצא צ'רקסי, באשמת ריגול חמור למען ארגון עוין. לא היו נגדו כל ראיות, פרט לשכנועם של אנשי השב"כ הישראלים באשמתו, בשל היותו "בן מיעוטים". אחד מהם, בכיר בשם יוסי גינוסר, הידוע בכינויו "ג' מהשב"כ", מתוך שכנועו באשמת הנאשם, עינה אותו שוב ושוב, עד שחילץ מפיו הודאה. על סמך הודאה זו, שהצורה בה הושגה לא הוזכרה במשפט, הורשע נאפסו והושלך לכלא לתקופה של 18 שנים.
בשנת 1897, החלו צרפתים רבים לפקפק בצדקת הרשעתו של דרייפוס, במיוחד כשהסתבר שהנספח הסודי במשפטו כלל לא הוצג להגנה. המטה הכללי החל בחקירה; אחד מהקצינים, מפקדו הישיר של אנרי, סגן אלוף פיקאר, גילה את הזיופים והזדעזע - אף שאיש לא חשד בו, בלשון המעטה, באהבת יהודים. הפיקוד הבכיר מיהר להעביר אותו לאלג'יר, הרחק מעיני התקשורת. בינתיים, גילו אנשי המודיעין הצרפתים, המסובכים מעל לראשם, את המרגל הגרמני האמיתי. הם מיהרו להתיידד איתו ולחפות על מעשיו.
בשנת 1986, החלה להיחשף הפרשה הידועה כפרשת קו 300. שני אנשי שב"כ, אהוד יתום ואחר ששמו נשאר חסוי, רצחו שני עצירים פלשתינאים, שהיו מעורבים בחטיפת אוטובוס. הפיקוד הבכיר מיהר להעלים את העובדה; דובר צה"ל שיקר כהרגלו, ודיווח שלא היו כל עצירים. אלא שעיתונאי צילם אותם יורדים, בחיים, מהאוטובוס. על כן מיהרו אנשי השב"כ וזייפו דיווחים לפיהם תא"ל יצחק מרדכי, מפקד כוחות צה"ל במקום, הוא שהרג את השניים. הוקמה ועדת חקירה, ואחד מחבריה היה יוסי גינוסר, "ג' מהשב"כ", ששיקר בכל צורה אפשרית, עדכן את אנשי השב"כ על השאלות שהיו אמורים להשאל, ובכלל, פעל כ"סוס טרויאני" בועדת החקירה. ראובן חזק, בכיר בשב"כ, שלא היה חשוד באהבת ערבים, הזדעזע מן הזיופים ומן השקרים, ובמיוחד מן השקרים לבית הדין הפנימי של השב"כ. הוא דרש מראש השב"כ אברהם שלום, שהיה מעורב בפרשה עד צוואר, לחדול משקריו ולהתפטר. ראש השב"כ מיהר לפטר את ראובן חזק דווקא, באישורו של ראש הממשלה.
בצרפת, הביאה פרשת דרייפוס את המדינה אל סף מלחמת אזרחים. השמאל מול הימין, אנשי הדת מול הרפובליקה החילונית. טענת הימין הייתה שמי שטוען שהצבא טעה בהרשיעו את דרייפוס, ובמיוחד מי שטוען שהצבא קשר נגדו, מערער את מעמד הצבא. בשלב מסוים, ניסו הימין והישועים לבצע הפיכה. טענת השמאל הייתה כי הצדק צריך להיעשות, וכי רפובליקה המקריבה אדם חף מפשע לשם הצלת שמו של הצבא עושה מעשה עוול.
בישראל, פרשת קו 300 עניינה מעטים. כמה פעילי שמאל עמדו על שמירת שלטון החוק, אבל רוב הציבור קנה את טענת הימין שפתיחת הפרשה היא פגיעה בשב"כ וביכולתו להלחם בטרור. יועץ משפטי לממשלה שעמד על כך שיש להעמיד את רוצחי השב"כ לדין על רצח ועדות שקר, הודח.
פרשת דרייפוס הסתיימה בזיכויו של זה, ובחנינה כללית לכל המעורבים האחרים, שהפכו למנודים. פיקאר קודם והפך לשר המלחמה; דרייפוס קודם, פוצה, ועוטר באות לגיון הכבוד, על תרומתו להצלת כבודה של הרפובליקה; במסדר מרשים, במקום בו נקרעו דרגותיו, עברו שתי פלוגות תותחנים והצדיעו לסרן הצרפתי בן דת משה.
פרשת קו 300 הסתיימה בחנינה כללית לכל הנאשמים, ביניהם יוסי גינוסר, אברהם שלום ואהוד יתום. אהוד יתום קודם, והמשיך לשרת בשב"כ עד לפני מספר שנים. עם החנינה, פורסמו שמו ותמונתו של "ג' מהשב"כ"; עיזאת נאפסו, בכלאו, זיהה אותו. "זה האיש שעינה אותי!", אמר לפרקליטו. הלה עתר לבית המשפט העליון, שזיכה את נאפסו. נאפסו זכה לפיצויים מהמדינה.
פיקאר ואחרים ערכו טיהור בצבא והרחיקו ממנו את הישועים. מערכת החינוך הרפובליקאית הפכה לחילונית לחלוטין; הגורמים העוינים את הרפובליקה הורחקו מעמדות השפעה.
ועדת חקירה לענייני השב"כ, בהתעלמה מתקדים נאפסו, אישרה שימוש בעינויים. היא אף אישרה כי השב"כ שיקר לבית המשפט במאות תיקים. התיקים הללו לא נפתחו מחדש. ראובן חזק ואחרים שתמכו בו הורחקו מעמדות השפעה.
בשלב מאוחר של פרשת דרייפוס, נעצר רס"ן אנרי באשמת זיוף המסמכים. הוא שם קץ לחייו בתער גילוח.
יוסי גינוסר משמש, עד היום, כיועצם של בכירי המדינה. האיש שעינה את נאפסו והעיד עדויות שקר רבות ממשיך לטעון שנעשה לו עוול. הוא מעולם לא נעצר. אהוד יתום, מי שהרג שני עצירים במכות אבן, נחשב היום לפרשן בטחוני מקובל.
|
|
|