 |
|
|
|
| מדע • המערכת • שבת, 13/2/2021, 18:02 |
|
מאמר ב"הארץ" סוקר את מחקריו של האנתרופולוג דניאל ליברמן. ליברמן חקר את שבט הציידים־לקטים הדזה בטנזניה, וחלק ממסקנותיו מנוגדות לדעות מקובלות במערב בנוגע לאורח חיים בריא.
דעה מקובלת אחת היא ששנת לילה ארוכה, כ-8 שעות, חשובה לבריאות, שרוב תושבי המערב אינם ישנים מספיק, ושסיבה מרכזית לכך היא תאורה מלאכותית ומסכים. אך ליברמן, כמו גם חוקר אחר שהוא מצטט שבחן קבוצות אחרות של ציידים־לקטים, שאינם משתמשים בתאורה מלאכותית ובמסכים, מצא כי הם ישנים עד שבע שעות בממוצע בחורף, ובקיץ פחות משש שעות בממוצע. יתרה מכך, הם ישנים לעתים קרובות לאור מדורה ובתנאי רעש, וכמובן על משטחים קשים בהשוואה למזרונים שעליהם ישנים אנשים בחברות טכנולוגיות יותר. ליברמן טוען כי הדבר מעמיד בספק את האמונה השגורה שתנאי לשינה טובה הוא חושך, שקט ומצע נוח.
שתי דעות אחרות שליברמן חולק עליהן היא החשיבות של פעילות גופנית רבה, והנזק שבישיבה. גם כאן, מקובל לחשוב כי ישיבה מרובה ופעילות מועטה הם תוצאה של הטכנולוגיה ואורח החיים בחברה טכנולוגית. ליברמן מצא כי אנשי שבט ההדזה (כפי שגם ידוע בנוגע לקופי אדם) פעילים שעות מעטות ביום באופן אינטנסיבי, ואת שאר הזמן מבלים דווקא במנוחה מוחלטת, בישיבה.
עם זאת, מסקנותיו של ליברמן אינן כה רדיקליות: גם אם הוא אומר כי אין נזק בשעות ארוכות של ישיבה ביום, הוא כן מסכים עם החשיבות של קימה מדי כמה דקות; וכן הוא מציין כי הישיבה של אנשי ההדזה היא ללא משענות, בניגוד לישיבה של רוב עובדי המשרדים במערב, וישיבה ללא משענת מפעילה את שרירי הגו. כמו כן, מצוין כי תזונתם של אנשי השבט שונה לחלוטין, ומן הסתם בריאה יותר, מתזונה מערבית טיפוסית.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש